דבר תהלים יומי.

שָׁמַ֣ע יְ֭הוָה תְּחִנָּתִ֑י יְ֝הוָ֗ה תְּֽפִלָּתִ֥י יִקָּֽח: תהלים מיום האחד לחודש.

בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב וְלֹא נָתַן תִּפְלָה לֵאלֹהִים: איוב.

יְהוָ֤ה | בְּֽהֵ֘יכַ֤ל קָדְשׁ֗וֹ יְהוָה֮ בַּשָּׁמַ֪יִם כִּ֫סְא֥וֹ עֵינָ֥יו יֶחֱז֑וּ עַפְעַפָּ֥יו יִ֝בְחֲנ֗וּ בְּנֵ֣י אָדָֽם:

יְהוָה֮ צַדִּ֪יק יִ֫בְחָ֥ן וְ֭רָשָׁע וְאֹהֵ֣ב חָמָ֑ס שָֽׂנְאָ֥ה נַפְשֽׁוֹ: תהלים מיום השני לחודש.

.

וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב:

בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ:

הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט:

הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת:  

יְהוָה יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי הֵמָּה הָבֶל: תהלים.

יִרְאֵ֤י יְהוָ֨ה | הַֽלְל֗וּהוּ כָּל-זֶ֣רַע יַעֲקֹ֣ב כַּבְּד֑וּהוּ וְג֥וּרוּ מִ֝מֶּ֗נּוּ כָּל-זֶ֥רַע יִשְׂרָאֵֽל:

כִּ֤י לֹֽא-בָזָ֨ה וְלֹ֪א שִׁקַּ֡ץ עֱנ֬וּת עָנִ֗י וְלֹא-הִסְתִּ֣יר פָּנָ֣יו מִמֶּ֑נּוּ וּֽבְשַׁוְּע֖וֹ אֵלָ֣יו שָׁמֵֽעַ: תהלים ליום השלישי לחודש.

.

עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה:  שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ:  פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ:  לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ: תהלים.

תחשבו על דוד כאדם שכתב שירה למען עניים.

רַ֭גְלִי עָֽמְדָ֣ה בְמִישׁ֑וֹר בְּ֝מַקְהֵלִ֗ים אֲבָרֵ֥ךְ יְהוָֽה:

תהלים- ליום הרביעי לחודש.

בְּ֝מַקְהֵלִ֗ים

לא בציבור.

כְּ֭פִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹרְשֵׁ֥י יְ֝הוָ֗ה לֹא-יַחְסְר֥וּ כָל-טֽוֹב: תהלים ליום החמישי לחודש.

טוֹב-מְ֭עַט לַצַּדִּ֑יק מֵ֝הֲמ֗וֹן רְשָׁעִ֥ים רַבִּֽים: תהלים ליום השישי לחודש.

לֹֽא-יֵ֭בֹשׁוּ בְּעֵ֣ת רָעָ֑ה וּבִימֵ֖י רְעָב֣וֹן יִשְׂבָּֽעוּ: תהלים ליום השישי לחודש.

בימי רעבון האדם שלא  נשאר עם תאוותו לאחר שהוא שבע, נשאר רעב אחרי שהוא שובע בימי רעבון.

וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם: לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם: תהלים.

.

הִנֵּ֤ה עֵ֣ין יְ֭הוָה אֶל-יְרֵאָ֑יו לַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ: לְהַצִּ֣יל מִמָּ֣וֶת נַפְשָׁ֑ם וּ֝לְחַיּוֹתָ֗ם בָּרָעָֽב: תהלים ליום החמישי לחודש.

.

וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם: לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם: תהלים.

הרבה שומנים שמקיפים את הלב, שמים את הלב בסיכון גדול, את האדם בסיכון גדול.

וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם – תהלים.

וּ֝לְחַיּוֹתָ֗ם בָּרָעָֽב: תהלים ליום החמישי לחודש.

וַיַּהֲרֹג  בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם- תהלים.

וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ: תהלים.

המשפט המלא-

וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם:לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם:וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ: תהלים.

כְּ֭פִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹרְשֵׁ֥י יְ֝הוָ֗ה לֹא-יַחְסְר֥וּ כָל-טֽוֹב: תהלים ליום החמישי לחודש.

טוֹב-מְ֭עַט לַצַּדִּ֑יק מֵ֝הֲמ֗וֹן רְשָׁעִ֥ים רַבִּֽים: תהלים ליום השישי לחודש.

לֹֽא-יֵ֭בֹשׁוּ בְּעֵ֣ת רָעָ֑ה וּבִימֵ֖י רְעָב֣וֹן יִשְׂבָּֽעוּ: תהלים ליום השישי לחודש.

בימי רעבון האדם שלא  נשאר עם תאוותו לאחר שהוא שבע, נשאר רעב אחרי שהוא שובע בימי רעבון.

וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם: לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם: תהלים.

.

כִּֽי-עֲוֹנִ֥י אַגִּ֑יד אֶ֝דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי: תהלים ליום השישי לחודש.

כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ: 

אֶ֝דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי

שוועתו:

שִֽׁמְעָ֥ה-תְפִלָּתִ֨י | יְהוָ֡ה וְשַׁוְעָתִ֨י | הַאֲזִינָה֮ אֶֽל-דִּמְעָתִ֗י אַֽל-תֶּ֫חֱרַ֥שׁ כִּ֤י גֵ֣ר אָנֹכִ֣י עִמָּ֑ךְ תּ֝וֹשָׁ֗ב כְּכָל-אֲבוֹתָֽי:  הָשַׁ֣ע מִמֶּ֣נִּי וְאַבְלִ֑יגָה בְּטֶ֖רֶם אֵלֵ֣ךְ וְאֵינֶֽנִּי: תהלים- ליום השביעי לחודש.

 תשועתו:

קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי יְהוָ֑ה וַיֵּ֥ט אֵ֝לַ֗י וַיִּשְׁמַ֥ע שַׁוְעָתִֽי: וַיַּעֲלֵ֤נִי | מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֮ מִטִּ֪יט הַיָּ֫וֵ֥ן וַיָּ֖קֶם עַל-סֶ֥לַע רַגְלַ֗י כּוֹנֵ֥ן אֲשֻׁרָֽי: תהלים ליום השביעי לחודש.

שוועתו:

שִֽׁמְעָ֥ה-תְפִלָּתִ֨י | יְהוָ֡ה וְשַׁוְעָתִ֨י | הַאֲזִינָה֮ אֶֽל-דִּמְעָתִ֗י אַֽל-תֶּ֫חֱרַ֥שׁ כִּ֤י גֵ֣ר אָנֹכִ֣י עִמָּ֑ךְ תּ֝וֹשָׁ֗ב כְּכָל-אֲבוֹתָֽי:  הָשַׁ֣ע מִמֶּ֣נִּי וְאַבְלִ֑יגָה בְּטֶ֖רֶם אֵלֵ֣ךְ וְאֵינֶֽנִּי: תהלים- ליום השביעי לחודש.

ולבחור הדוס שהתעקש להכנס לשרותי הנשים.

הבנות שהיו שם לפני יעידו שהיו שם על הרצפה תחתוניות של נידת נשים, שטן על האסלה..

ומה אני אומרת,

ברור לי ולך ששטפת את ידך נגעת בברז שיש מצב שהיתה בו נידה, יש מצב שאשה נגעה בכפתור לפתיחת המים עם האצבע אחרי שהיא דחפה את הטמפון.

ומשכך יש מצב שנגעת בדם נידה.

ומשכך, היית צריך לרחוץ בגדיך עד הערב ולאחר מכן,  שבוע אסור לך לתקוע את אשתך, עד מלאת ימות טהרה. שזכר נכנס לשרותי נשים יש מצב שהוא צריך להטהר מנידה כמו אשה לאחר נידתה.

וְאִשָּׁה כִּי תִֽהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ וְכָל הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד הָעָֽרֶב:  וְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו בְּנִדָּתָהּ יִטְמָא וְכֹל אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו יִטְמָֽא: וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּמִשְׁכָּבָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָֽרֶב: וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּכָל כְּלִי אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָֽרֶב:  וְאִם עַֽל הַמִּשְׁכָּב הוּא אוֹ עַֽל הַכְּלִי אֲשֶׁר הִוא ישֶֽׁבֶת עָלָיו בְּנָגְעוֹ בוֹ יִטְמָא עַד הָעָֽרֶב: וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים וְכָל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָֽא:  ויקרא.

וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים

(השרותים זה לא הכסא באוטובוס).

תראה,

שאשה מאוד טובת מידות בקשה ממני לשמור על צניעות ברחוב בני ברק. כיבדתי את בקשתה. עשתה את זה יפה. סביר לחשוב שיש מצב שאם לא הייתי מכבדת את בקשתה היתה מריבה ביננו.

אגב, אתה נראה מהזרם האשכנזי של הדוסים החילונים של רעננה.

לֹא-אֶקַּ֣ח מִבֵּיתְךָ֣ פָ֑ר מִ֝מִּכְלְאֹתֶ֗יךָ עַתּוּדִֽים:

כִּי-לִ֥י כָל-חַיְתוֹ-יָ֑עַר בְּ֝הֵמ֗וֹת בְּהַרְרֵי-אָֽלֶף:

יָ֭דַעְתִּי כָּל-ע֣וֹף הָרִ֑ים וְזִ֥יז שָׂ֝דַ֗י עִמָּדִֽי:

אִם-אֶ֭רְעַב לֹא-אֹ֣מַר לָ֑ךְ כִּי-לִ֥י תֵ֝בֵ֗ל וּמְלֹאָֽהּ: תהלים ליום התשיעי לחודש.

הכל של בורא עולם גם אתה. גם את. אפילו שאתה אויב של בורא עולם. בורא עולם ברא אותך. הוא לא לוקח ממך שהוא לוקח..גם אם הוא יקח את הבן שלך הוא לא לוקח ממך.

נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לְכָל-בָּשָׂ֑ר כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: תהלים לקריאה עם- שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

כי לבורא עולם תבל ומלואה.

וַיֹּאמֶר מֶֽלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָֽרְכֻשׁ קַח לָֽךְ:  וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל יְהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ: בראשית.

שֶׁ֭בְּשִׁפְלֵנוּ זָ֣כַר לָ֑נוּ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:

וַיִּפְרְקֵ֥נוּ מִצָּרֵ֑ינוּ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:

נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לְכָל-בָּשָׂ֑ר כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:

ה֭וֹדוּ לְאֵ֣ל הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: תהלים לקריאה עם- שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

בַּלַּ֣ע אֲ֭דֹנָי פַּלַּ֣ג לְשׁוֹנָ֑ם כִּֽי-רָאִ֨יתִי חָמָ֖ס וְרִ֣יב בָּעִֽיר:

יוֹמָ֤ם וָלַ֗יְלָה יְסוֹבְבֻ֥הָ עַל-חוֹמֹתֶ֑יהָ וְאָ֖וֶן וְעָמָ֣ל בְּקִרְבָּֽהּ:

הַוּ֥וֹת בְּקִרְבָּ֑הּ וְֽלֹא-יָמִ֥ישׁ מֵ֝רְחֹבָ֗הּ תֹּ֣ךְ וּמִרְמָֽה: תהלים ליום העשירי לחודש.

העיר חרושה במצלמות אבטחה, גם בחנויות, גם מחוץ לחנויות, ויש יכולת גם לא לבעל החנות לראות שם דרך האינטרנט.

ברור שמצלמות אבטחה בגן העצמאות ופרוז’קטור שמאיר על הגן בלילה ימנע פעילות זנות הומוסקסואלית בגן העצמאות וגן החשמל. או כל מקום בו צרכני זנות עושים- CROOSING..

תראה , אם לחולדאי יש את הכח למנוע הנחת תפילין ברחובות , יש לו את היכולת למנוע זנות ברחובות.

צריך רצון.

יכולים מניחי התפילין “לקנטר” את חולדאי ולהעמיד עמדות הנחת תפילין בלילה..בחצות הלילה בגנים אלה וברחובות כמו רחוב הר ציון ב- TLV.

יש מצב שהמשטרה תפנה אותם וצרכני הזנות ימשיכו לחגוג לאחר הסרת המטרד.

רחוב הר ציון… אתם יודעים…

אִם תִּקְטֹל אֱלוֹהַּ רָשָׁע וְאַנְשֵׁי דָמִים סוּרוּ מֶנִּי: אֲשֶׁר יֹאמְרֻךָ לִמְזִמָּה נָשֻׂא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ: תהלים.

הִנֵּה-אֵ֥לֶּה רְשָׁעִ֑ים וְשַׁלְוֵ֥י ע֝וֹלָ֗ם הִשְׂגּוּ-חָֽיִל:

אַךְ-רִ֭יק זִכִּ֣יתִי לְבָבִ֑י וָאֶרְחַ֖ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּֽי:

וָאֱהִ֣י נָ֭גוּעַ כָּל-הַיּ֑וֹם וְ֝תוֹכַחְתִּ֗י לַבְּקָרִֽים:

אִם-אָ֭מַרְתִּי אֲסַפְּרָ֥ה כְמ֑וֹ הִנֵּ֤ה ד֭וֹר בָּנֶ֣יךָ בָגָֽדְתִּי:

וָֽ֭אֲחַשְּׁבָה לָדַ֣עַת זֹ֑את עָמָ֖ל (היא) ה֣וּא בְעֵינָֽי:

עַד-אָ֭בוֹא אֶל-מִקְדְּשֵׁי-אֵ֑ל אָ֝בִ֗ינָה לְאַחֲרִיתָֽם: תהלים ליום הארבעה עשר לחודש.

אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ: כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ: תהלים.

הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים עוּזֵּ֑נוּ הָ֝רִ֗יעוּ לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב:

שְֽׂאוּ-זִ֭מְרָה וּתְנוּ-תֹ֑ף כִּנּ֖וֹר נָעִ֣ים עִם-נָֽבֶל:

תִּקְע֣וּ בַחֹ֣דֶשׁ שׁוֹפָ֑ר בַּ֝כֵּ֗סֶה לְי֣וֹם חַגֵּֽנוּ:

כִּ֤י חֹ֣ק לְיִשְׂרָאֵ֣ל ה֑וּא מִ֝שְׁפָּ֗ט לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב: תהלים ליום השישה עשר לחודש.

.

נִשְׁמְט֣וּ בִֽידֵי-סֶ֭לַע שֹׁפְטֵיהֶ֑ם וְשָׁמְע֥וּ אֲ֝מָרַ֗י כִּ֣י נָעֵֽמוּ: תהלים.

וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל: רוּחַ יְהוָה דִּבֶּר בִּי וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי: שמואל.

וַיַּעַן מַלְאַךְ יְהוָה וַיֹּאמַר יְהוָה צְבָאוֹת עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה: וַיַּעַן יְהוָה אֶת הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי דְּבָרִים טוֹבִים דְּבָרִים נִחֻמִים: זכריה.
כִּ֤י שֶׁ֨מֶשׁ | וּמָגֵן֮ יְהוָ֪ה אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֣ן וְ֭כָבוֹד יִתֵּ֣ן יְהוָ֑ה לֹ֥א יִמְנַע-ט֝֗וֹב לַֽהֹלְכִ֥ים בְּתָמִֽים: תהלים ליום השבעה עשר לחודש.

כִּ֤י שֶׁ֨מֶשׁ | וּמָגֵן֮ יְהוָ֪ה

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד: בראשית.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן:  וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי: בראשית.

לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה

וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים

לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ

אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: 

וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ:

בֹּ֭אוּ נִשְׁתַּחֲוֶ֣ה וְנִכְרָ֑עָה נִ֝בְרְכָ֗ה לִֽפְנֵי-יְהוָ֥ה עֹשֵֽׂנוּ:

כִּ֘י ה֤וּא אֱלֹהֵ֗ינוּ וַאֲנַ֤חְנוּ עַ֣ם מַ֭רְעִיתוֹ וְצֹ֣אן יָד֑וֹ הַ֝יּ֗וֹם אִֽם-בְּקֹל֥וֹ תִשְׁמָֽעוּ: תהלים- ליום התשעה עשר לחודש.

וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה נַֽעֲשֶׂה וְנִשְׁמָֽע: שמות.

וַֽ֭יּוֹשִׁיעֵם לְמַ֣עַן שְׁמ֑וֹ לְ֝הוֹדִ֗יעַ אֶת-גְּבוּרָתֽוֹ: תהלים ליום השנים ועשרים לחודש.

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מִשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ כִּי אָכְלוּ אֶת יַעֲקֹב וַאֲכָלֻהוּ וַיְכַלֻּהוּ וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ: תהלים.

.

אדם דתי לא מעיד על עצמו שהוא יהודי, לעתים הוא אדם שהולך לפי דתי המלך.

“וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שׁוֶֹה לְהַנִּיחָם:” מגילת אסתר.

אתם יודעים שאני לא מקבלת את מגילת אסתר כחלק מספרי הקודש של ישראל. יש אנשים שמקובלים עליך  שיגידו לך שמישהו הכניס את מגילת אסתר בימים שאינם ימי קדם לכתבי הקודש של העם היהודי. אתה לא יכול להכניס ספרים של סופרים שאינם מימי קדם לספרי הקודש של ישראל.

במגילת אסתר לא קראו בשם הבורא לתשועה והמושיע הוא מלך אדם שאינו משיח הבורא.

.

בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה-חָ֑יִל וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ: תהלים ליום השלושה ועשרים לחודש.

.

הַ֥לְלוּיָ֨הּ | הַ֭לְלוּ עַבְדֵ֣י יְהוָ֑ה הַֽ֝לְלוּ אֶת-שֵׁ֥ם יְהוָֽה:

יְהִ֤י שֵׁ֣ם יְהוָ֣ה מְבֹרָ֑ךְ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם:

מִמִּזְרַח-שֶׁ֥מֶשׁ עַד-מְבוֹא֑וֹ מְ֝הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם יְהוָֽה:

רָ֖ם עַל-כָּל-גּוֹיִ֥ם | יְהוָ֑ה עַ֖ל הַשָּׁמַ֣יִם כְּבוֹדֽוֹ: תהלים ליום הארבעה ועשרים לחודש.

מִמִּזְרַח-שֶׁ֥מֶשׁ עַד-מְבוֹא֑וֹ מְ֝הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם יְהוָֽה: תהלים ליום הארבעה ועשרים לחודש.

מהכיוון של ישובי עשיו ירושלים היא ממערב להם.

כשעוברים את הירדן, לרוב ישובי ישראל ירושלים היא בכיוון מזרח

אני אבדוק שוב את הדבר …

נִשְׁבַּֽע-יְהוָ֨ה | לְדָוִ֡ד אֱמֶת֮ לֹֽא-יָשׁ֪וּב מִ֫מֶּ֥נָּה מִפְּרִ֥י בִטְנְךָ֑ אָ֝שִׁ֗ית לְכִסֵּא-לָֽךְ:

אִֽם-יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ | בְּרִיתִי֮ וְעֵדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם גַּם-בְּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי-עַ֑ד יֵ֝שְׁב֗וּ לְכִסֵּא-לָֽךְ:

כִּֽי-בָחַ֣ר יְהוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ: תהלים ליום השבעה ועשרים לחודש.

וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן: וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב: וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה: וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד: וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד: מגילת רות.

אִֽם-אֶשְׁכָּחֵ֥ךְ יְֽרוּשָׁלִָ֗ם תִּשְׁכַּ֥ח יְמִינִֽי:

תִּדְבַּ֥ק-לְשׁוֹנִ֨י | לְחִכִּי֮ אִם-לֹ֪א אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי אִם-לֹ֣א אַ֭עֲלֶה אֶת-יְרוּשָׁלִַ֑ם עַ֝֗ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי:

זְכֹ֤ר יְהוָ֨ה | לִבְנֵ֬י אֱד֗וֹם אֵת֮ י֤וֹם יְֽרוּשָׁ֫לִָ֥ם הָ֭אֹ֣מְרִים עָ֤רוּ | עָ֑רוּ עַ֝֗ד הַיְס֥וֹד בָּֽהּ: תהלים ליום שמונה ועשרים לחודש.

בעת הזאת- ההומואים מעלים ירושלים על ראש שמחתם, עדיף המגפה בירושלים שבולמת את אנשי התועבה לשמוח בירושלים.

אִם-תִּקְטֹ֖ל אֱל֥וֹהַּ | רָשָׁ֑ע וְאַנְשֵׁ֥י דָ֝מִ֗ים ס֣וּרוּ מֶֽנִּי:

אֲשֶׁ֣ר יֹ֭אמְרֻךָ לִמְזִמָּ֑ה נָשֻׂ֖א לַשָּׁ֣וְא עָרֶֽיךָ:

הֲלֽוֹא-מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְהוָ֥ה | אֶשְׂנָ֑א וּ֝בִתְקוֹמְמֶ֗יךָ אֶתְקוֹטָֽט:

תַּכְלִ֣ית שִׂנְאָ֣ה שְׂנֵאתִ֑ים לְ֝אוֹיְבִ֗ים הָ֣יוּ לִֽי: תהלים ליום שמונה ועשרים לחודש.

לימודים מספר תהלים לשנים שבעים ושבעים ואחת- בעריכה.
ליום האחד  לחודש.ליום   השני לחודש.ליום השלישי לחודש.ליום הרביעי לחודש.ליום החמישי לחודש.ליום השישי לחודש.
ליום השביעי לחודש.ליום  שמיני לחודש.ליום התשיעי לחודש.ליום העשירי לחודש.ליום העשתי עשר לחודש.ליום השנים עשר לחודש.
ליום השלושה עשר לחודש.ליום הארבעה עשר לחודש.ליום החמישה עשר לחודש.ליום השישה עשר לחודש.ליום השבעה עשר לחודש.ליום השמונה עשר לחודש.
ליום התשעה עשר לחודש.ליום העשרים לחודש.ליום האחד ועשרים לחודש.ליום השנים ועשרים לחודש.ליום השלושה ועשרים לחודש.ליום הארבעה ועשרים לחודש.
ליום החמישה ועשרים לחודש.ליום השישה ועשרים לחודש.ליום השבעה ועשרים לחודש.ליום שמונה ועשרים לחודש.ליום התשעה ועשרים לחודש.ליום השלושים לחודש.

חלוקה ללמידה עם פרשות השבוע.

חלוקה לקריאה לפי מזמורים.

.