לימודים מספר יהושע לשנת שבעים ואחת.

יְהוֹשֻׁ֣עַ מנוקד עם טעמי המקרא– כל הספר. חלוקה לפרשות:
אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה. רָחָ֖ב. מַ֖עַל בַּחֵ֑רֶם. עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.
הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת. עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙. בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.
פרשת מַ֖עַל בַּחֵ֑רֶם- לימודי שנת שבעים ואחת.

לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי: כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ וּמְשַׂנְאֵינוּ הֱבִישׁוֹתָ: בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כָל הַיּוֹם וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה:  אַף זָנַחְתָּ וַתַּכְלִימֵנוּ וְלֹא תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ: תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר מִנִּי צָר וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ לָמוֹ: תהלים.

יִשְׂרָאֵ֗ל חֵ֤רֶם בְּקִרְבְּךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֣א תוּכַ֗ל לָקוּם֙ לִפְנֵ֣י אֹיְבֶ֔יךָ עַדהֲסִירְכֶ֥ם הַחֵ֖רֶם מִֽקִּרְבְּכֶֽם:

אני טוענת שעל פי אותו משל, יש להוציא אישים השוכבים את זכר משכבי אשה מירושלים.

או שתוציאו את עצמכם מירושלים.

מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים: תהלים.

כתבתי בעניין בשנה שקדמה לזאת , אין צורך להרחיב בדבר, רק כמה כיוונים למחשבה… מתוך מקום שמבינים שקיום  קבוצה של בני אדם שחטאיהם מחטיאים ופוגעים בכל העם. שצריך להוציא חוטאים אלה מקרבכם.

מבחינתי צריך לשחרר את הבחור שתקף את מצעד הגאווה בירושלים, אני מציעה גם לתת לו להדליק משואה ביום הקוממיות.

אני טוענת שעל פי אותה למידה העברת תרומות דרך שמולי ההומו בעת המרד, היא דרך לדכא את המרד על ידי השחתת העם.

זאת – PULSA DINUR..

הרשעת העם שמבקשת להצדיק את העושקים אותו:

יהושע-  פרשת אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה- לימודים בשנת שבעים ואחת.

נִשְׁבַּ֤ע יְהוָ֨ה | וְלֹ֥א יִנָּחֵ֗ם אַתָּֽה-כֹהֵ֥ן לְעוֹלָ֑ם עַל-דִּ֝בְרָתִ֗י מַלְכִּי-צֶֽדֶק:

אֲדֹנָ֥י עַל-יְמִֽינְךָ֑ מָחַ֖ץ בְּיוֹם-אַפּ֣וֹ מְלָכִֽים:

יָדִ֣ין בַּ֭גּוֹיִם מָלֵ֣א גְוִיּ֑וֹת מָ֥חַץ רֹ֝֗אשׁ עַל-אֶ֥רֶץ רַבָּֽה:

מִ֭נַּחַל בַּדֶּ֣רֶךְ יִשְׁתֶּ֑ה עַל-כֵּ֝֗ן יָרִ֥ים רֹֽאשׁ:

תהלים ללמידה עם פרשת-   אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה.

קורח.

יהושע פרשת רחב- כַּאֲשֶׁ֥ר הָיִ֛יתִי עִם–מֹשֶׁ֖ה אֶהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ: – לימודי שנת שבעים ואחת.

וַיֹּאמֶר הָשֵׁב יָדְךָ אֶל חֵיקֶךָ וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ: וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן: שמות.

לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן:

 וַיֹּ֛אמֶר אֶלבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אֲשֶׁר֩ יִשְׁאָל֨וּן בְּנֵיכֶ֤ם מָחָר֙ אֶתאֲבוֹתָ֣ם לֵאמֹ֔ר מָ֖ה הָאֲבָנִ֥ים הָאֵֽלֶּהוְהוֹדַעְתֶּ֖ם אֶתבְּנֵיכֶ֣ם לֵאמֹ֑ר בַּיַּבָּשָׁה֙ עָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶתהַיַּרְדֵּ֖ן הַזֶּֽהאֲשֶׁרהוֹבִישׁ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֜ם אֶתמֵ֧י הַיַּרְדֵּ֛ן מִפְּנֵיכֶ֖ם עַֽדעָבְרְכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֧ם לְיַםס֛וּף אֲשֶׁרהוֹבִ֥ישׁ מִפָּנֵ֖ינוּ עַדעָבְרֵֽנוּלְ֠מַעַן דַּ֜עַת כָּלעַמֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ אֶתיַ֣ד יְהוָ֔ה כִּ֥י חֲזָקָ֖ה הִ֑יא לְמַ֧עַן יְרָאתֶ֛ם אֶתיְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם כָּלהַיָּמִֽים: יהושע פרשת רחב.

 וְהוֹדַעְתֶּ֖ם אֶתבְּנֵיכֶ֣ם לֵאמֹ֑ר בַּיַּבָּשָׁה֙ עָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶתהַיַּרְדֵּ֖ן הַזֶּֽהאֲשֶׁרהוֹבִישׁ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֜ם אֶתמֵ֧י הַיַּרְדֵּ֛ן מִפְּנֵיכֶ֖ם עַֽדעָבְרְכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֧ם לְיַםס֛וּף אֲשֶׁרהוֹבִ֥ישׁ מִפָּנֵ֖ינוּ עַדעָבְרֵֽנוּ:

יהושע- פרשת רָחָ֖ב. תהלים לפרשת- רָחָ֖ב.- ביחידה אחת- לימודי שנת שבעים ואחת.

וַיַּעַמְד֡וּ הַמַּיִם֩ הַיֹּרְדִ֨ים מִלְמַ֜עְלָה קָ֣מוּ נֵדאֶחָ֗ד הַרְחֵ֨ק מְאֹ֜ד (באדםמֵֽאָדָ֤ם הָעִיר֙ אֲשֶׁר֙ מִצַּ֣ד צָֽרְתָ֔ן וְהַיֹּרְדִ֗ים עַ֣ל יָ֧ם הָעֲרָבָ֛ה יָםהַמֶּ֖לַח תַּ֣מּוּ נִכְרָ֑תוּ וְהָעָ֥ם עָבְר֖וּ נֶ֥גֶד יְרִיחֽוֹ:

וַיַּעַמְד֡וּ הַמַּיִם֩ הַיֹּרְדִ֨ים מִלְמַ֜עְלָה

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: בראשית.

יהושע- פרשת עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה- לימודי שנת שבעים ואחת.

וַיֹּ֥אמֶר אִֽישׁיִשְׂרָאֵ֖ל אֶלהַחִוִּ֑י אוּלַ֗י בְּקִרְבִּי֙ אַתָּ֣ה יוֹשֵׁ֔ב וְאֵ֖יךְ (אכרות)-אֶֽכְרָתלְךָ֥ בְרִֽית:וַיֹּאמְר֥וּ אֶליְהוֹשֻׁ֖עַ עֲבָדֶ֣יךָ אֲנָ֑חְנוּ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֧ם יְהוֹשֻׁ֛עַ מִ֥י אַתֶּ֖ם וּמֵאַ֥יִן תָּבֹֽאוּ: וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו מֵאֶ֨רֶץ רְחוֹקָ֤ה מְאֹד֙ בָּ֣אוּ עֲבָדֶ֔יךָ לְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּֽישָׁמַ֣עְנוּ שָׁמְע֔וֹ וְאֵ֛ת כָּלאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּמִצְרָֽיִם: וְאֵ֣ת כָּלאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה לִשְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן לְסִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן וּלְע֥וֹג מֶֽלֶךְהַבָּשָׁ֖ן אֲשֶׁ֥ר בְּעַשְׁתָּרֽוֹת: וַיֹּאמְר֣וּ אֵלֵ֡ינוּ זְֽקֵינֵינוּ֩ וְכָליֹשְׁבֵ֨י אַרְצֵ֜נוּ לֵאמֹ֗ר קְח֨וּ בְיֶדְכֶ֤ם צֵידָה֙ לַדֶּ֔רֶךְ וּלְכ֖וּ לִקְרָאתָ֑ם וַאֲמַרְתֶּ֤ם אֲלֵיהֶם֙ עַבְדֵיכֶ֣ם אֲנַ֔חְנוּ וְעַתָּ֖ה כִּרְתוּלָ֥נוּ בְרִֽית: זֶ֣ה לַחְמֵ֗נוּ חָ֞ם הִצְטַיַּ֤דְנוּ אֹתוֹ֙ מִבָּ֣תֵּ֔ינוּ בְּי֥וֹם צֵאתֵ֖נוּ לָלֶ֣כֶת אֲלֵיכֶ֑ם וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה יָבֵ֔שׁ וְהָיָ֖ה נִקֻּדִֽים: וְאֵ֨לֶּה נֹאד֤וֹת הַיַּ֙יִן֙ אֲשֶׁ֣ר מִלֵּ֣אנוּ חֲדָשִׁ֔ים וְהִנֵּ֖ה הִתְבַּקָּ֑עוּ וְאֵ֤לֶּה שַׂלְמוֹתֵ֙ינוּ֙ וּנְעָלֵ֔ינוּ בָּל֕וּ מֵרֹ֥ב הַדֶּ֖רֶךְ מְאֹֽדוַיִּקְח֥וּ הָֽאֲנָשִׁ֖ים מִצֵּידָ֑ם וְאֶתפִּ֥י יְהוָ֖ה לֹ֥א שָׁאָֽלוּ: וַיַּ֨עַשׂ לָהֶ֤ם יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ שָׁל֔וֹם וַיִּכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית לְחַיּוֹתָ֑ם וַיִּשָּׁבְע֣וּ לָהֶ֔ם נְשִׂיאֵ֖י הָעֵדָֽה: פרשת עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

וַיַּ֨עַשׂ לָהֶ֤ם יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ שָׁל֔וֹם וַיִּכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית לְחַיּוֹתָ֑ם וַיִּשָּׁבְע֣וּ לָהֶ֔ם נְשִׂיאֵ֖י הָעֵדָֽה:

לְחַיּוֹתָ֑ם

וְאֶתפִּ֥י יְהוָ֖ה לֹ֥א שָׁאָֽלוּ

יהושע הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת- לימודי שנת שבעים ואחת- שפה.

וַיְהִ֣י הַגּוֹרָ֗ל לְמַטֵּ֛ה בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם אֶלגְּב֨וּל אֱד֧וֹם מִדְבַּרצִ֛ן נֶ֖גְבָּה מִקְצֵ֥ה תֵימָֽן: וַיְהִ֤י לָהֶם֙ גְּב֣וּל נֶ֔גֶב מִקְצֵ֖ה יָ֣ם הַמֶּ֑לַח מִןהַלָּשֹׁ֖ן הַפֹּנֶ֥ה נֶֽגְבָּה וְ֠יָצָא אֶלמִנֶּ֜גֶב לְמַעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְעָ֣בַר צִ֔נָה וְעָלָ֥ה מִנֶּ֖גֶב לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְעָבַ֤ר חֶצְרוֹן֙ וְעָלָ֣ה אַדָּ֔רָה וְנָסַ֖ב הַקַּרְקָֽעָה: וְעָבַ֣ר עַצְמ֗וֹנָה וְיָצָא֙ נַ֣חַל מִצְרַ֔יִם (והיהוְהָי֛וּ תֹּצְא֥וֹת הַגְּב֖וּל יָ֑מָּה זֶהיִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל נֶֽגֶב וּגְב֥וּל קֵ֙דְמָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח עַדקְצֵ֖ה הַיַּרְדֵּ֑ן וּגְב֞וּל לִפְאַ֤ת צָפ֙וֹנָה֙ מִלְּשׁ֣וֹן הַיָּ֔ם מִקְצֵ֖ה הַיַּרְדֵּֽן: יהושע הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.

.

מִלְּשׁ֣וֹן הַיָּ֔ם

אין את המלה מפרץ בתורה.

יהושע- כָּל–אֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ: -פרשת אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה- לימודים בשנת שבעים ואחת.

 וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶתיְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁרצִוִּיתָ֙נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽלכָּלאֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְכְּכֹ֤ל אֲשֶׁרשָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶלמֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִםמֹשֶֽׁה:כָּלאִ֞ישׁ אֲשֶׁריַמְרֶ֣ה אֶתפִּ֗יךָ וְלֹֽאיִשְׁמַ֧ע אֶתדְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁרתְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץיהושע אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה.

וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי: בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ: וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ:

תהלים לפרשת- רָחָ֖ב- לימודי תורה- שנת שבעים ואחת..

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם: בראשית.

.

אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם: תהלים.

הַהֹפְכִ֣י הַצּ֣וּר אֲגַם-מָ֑יִם חַ֝לָּמִ֗ישׁ לְמַעְיְנוֹ-מָֽיִם:

וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵֽינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהֽוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן: בראשית.

.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי

וַיְהִי כֵן:

יהושע הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת- לימודי שנת שבעים ואחת.

וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ יְהוֹשֻׁ֑עַ וַיִּתֵּ֧ן.  יהושע הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.

יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר מִלֵּ֔א אַחֲרֵ֕י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: יהושע הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.

ניתן ללמוד שלא ניתן להסב דרך בנות שלאביהן אין בנים  לעם שאינו משבטי ישראל  ההסבה משבט לשבט בדרך זאת אסורה אך יש לה התכנות בגלל  שלכל ישראל יש זכויות יורשים. התכנות זאת אינה מעידה שיש התכנות להסב דרך בנות שלאביהן אין בנים.

אם לכלב יפונה ניתן יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר מִלֵּ֔א אַחֲרֵ֕י יְהוָ֖ה, אז ברור שלבת שלאביה אין בנים שלא תמלא אחרי יהוה, לא נכונה לרשת נחלה.

יהושע- עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙- לימודי שנת שבעים ואחת.

הֲל֣וֹא עָכָ֣ן בֶּןזֶ֗רַח מָ֤עַל מַ֙עַל֙ בַּחֵ֔רֶם  וְעַֽלכָּלעֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל הָ֣יָה קָ֑צֶף

וְהוּא֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד

:

 וַיֹּ֣אמֶר פִּֽינְחָ֣ס בֶּןאֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֡ן אֶלבְּנֵירְאוּבֵ֨ן וְאֶלבְּנֵיגָ֜ד וְאֶלבְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֗ה הַיּ֤וֹם יָדַ֙עְנוּ֙ כִּֽיבְתוֹכֵ֣נוּ יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֛ר לֹֽאמְעַלְתֶּ֥ם בַּֽיהוָ֖ה הַמַּ֣עַל הַזֶּ֑ה אָ֗ז הִצַּלְתֶּ֛ם אֶתבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד יְהוָֽה: 

יהושע- פרשת ברית לעם- לימודי תורה ותהלים- שנת שבעים ואחת.

צריך לבדוק  את עתון במחנה.

האם עתונאיו דורשים צדק כלכלי חברתי לחיילים.

האם הם מתלוננים על התופעה שבני עשירים קונים שמירות מבני עניים.

האם הם מתלוננים שחברות הסלולאר ניתקו את הטלפון לחיילים בעת צוק איתן.

לא ראיתי תלונה כזאת של שרים כמו הנגבי ויאיר לפיד בני העשירים שהתקבלו לעתון במחנה.

לא ראיתי תלונה כזאת מאת האשכנזי בנט שהתהדר שהוא שלח את בן עובדת הקבלן לתקוף במנהרות. ובערב מלחמת צוק איתן התנגד לחוק העסקה ישירה.

להזכירכם את המזרחים סללו ללימודי מכונאות רכב וחרטות ואת יאיר לפיד קיבלו לעתון במחנה ללא תעודת בגרות.

ברור לי ולך שלסלול כותב שלנו ללימודי מכונאות רכב או חרטות או ספרות בתלם, היא למעשה סתימת פיות של עתודים שלנו להיות מוכיחים בשער.

יהושע פרשת רחב- טוּב הָאָרֶץ:- לימודי שנת שבעים ואחת.

וְאֶתבְּנֵיהֶם֙ הֵקִ֣ים תַּחְתָּ֔ם אֹתָ֖ם מָ֣ל יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּיעֲרֵלִ֣ים הָי֔וּ כִּ֛י לֹאמָ֥לוּ אוֹתָ֖ם בַּדָּֽרֶךְ: וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁרתַּ֥מּוּ כָלהַגּ֖וֹי לְהִמּ֑וֹל וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּ֛ם בַּֽמַּחֲנֶ֖ה עַ֥ד חֲיוֹתָֽם:וַיֹּ֨אכְל֜וּ מֵעֲב֥וּר הָאָ֛רֶץ מִמָּֽחֳרַ֥ת הַפֶּ֖סַח מַצּ֣וֹת וְקָל֑וּי בְּעֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וַיִּשְׁבֹּ֨ת הַמָּ֜ן מִֽמָּחֳרָ֗ת בְּאָכְלָם֙ מֵעֲב֣וּר הָאָ֔רֶץ וְלֹאהָ֥יָה ע֛וֹד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מָ֑ן וַיֹּאכְל֗וּ מִתְּבוּאַת֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽיא: יהושע פרשת רחב.

וְלֹאהָ֥יָה ע֛וֹד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מָ֑ן

וַיֹּאכְל֗וּ מִתְּבוּאַת֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽיא:

וְעַתָּה נִכְרָת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם בַּעֲצַת אֲדֹנָי וְהַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה:  קוּם כִּי עָלֶיךָ הַדָּבָר וַאֲנַחְנוּ עִמָּךְ חֲזַק וַעֲשֵׂה: עזרא.

וְעַתָּה בְּנוֹתֵיכֶם אַל תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם אַל תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם וְלֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם עַד עוֹלָם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וַאֲכַלְתֶּם אֶת טוּב הָאָרֶץ וְהוֹרַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם: עזרא.

.