לימודים מספר שמואל- מלכות שאול- פסח בשנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

שמואל- מלכות שאול- ללא עריכה לפרשות. .
חנה. בית נאמן. דבר בישראל. אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה. שָׁבִים֙ אֶל-יְהוָ֔ה.
מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ. שָׁאוּל֙. שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן. דוד. דוד ויונתן.
אֶבְיָתָ֑ר. סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת. אביגיל. משיח יְהוָ֔ה. מות שאול.

פרשת מות שאול:

וַיָּ֙קָם֙ יְהוֹנָתָ֣ן בֶּןשָׁא֔וּל וַיֵּ֥לֶךְ אֶלדָּוִ֖ד חֹ֑רְשָׁה וַיְחַזֵּ֥ק אֶתיָד֖וֹ בֵּאלֹהִֽיםוַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו אַלתִּירָ֗א כִּ֠י לֹ֤א תִֽמְצָאֲךָ֙ יַ֚ד שָׁא֣וּל אָבִ֔י וְאַתָּה֙ תִּמְלֹ֣ךְ עַליִשְׂרָאֵ֔ל

וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶהלְּךָ֣ לְמִשְׁנֶ֑ה וְגַםשָׁא֥וּל אָבִ֖י יֹדֵ֥עַ כֵּֽן:  וַיִּכְרְת֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם בְּרִ֖ית לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּחֹ֔רְשָׁה וִיהוֹנָתָ֖ן הָלַ֥ךְ לְבֵיתֽוֹ: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.

וְאַתָּה֙ תִּמְלֹ֣ךְ עַליִשְׂרָאֵ֔ל וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶהלְּךָ֣ לְמִשְׁנֶ֑ה וְגַםשָׁא֥וּל אָבִ֖י יֹדֵ֥עַ כֵּֽן:

למרות הברית של דוד ויהונתן שהיתה כיציאת יהונתן נגד אביו לטובת אויב אביו (שאול ראה בדוד אויב שעתוד היה לקחת את המלוכה מבית שאול), יהונתן נלחם בפלישתים לצד אביו ומת במלחמה זאת.

וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶתיְהוֹנָתָ֧ן וְאֶתאֲבִינָדָ֛ב וְאֶתמַלְכִּישׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּל: פרשת מות שאול.

וַיָּ֣מָת שָׁא֡וּל וּשְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָיו֩ וְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו גַּ֧ם כָּלאֲנָשָׁ֛יו בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא יַחְדָּֽו: פרשת מות שאול.

וַיֹּ֣רִדֵ֔הוּ וְהִנֵּ֥ה נְטֻשִׁ֖ים עַלפְּנֵ֣י כָלהָאָ֑רֶץ אֹכְלִ֤ים וְשֹׁתִים֙ וְחֹ֣גְגִ֔ים בְּכֹל֙ הַשָּׁלָ֣ל הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ מֵאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים וּמֵאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽהוַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד מֵהַנֶּ֥שֶׁף וְעַדהָעֶ֖רֶב לְמָֽחֳרָתָ֑ם וְלֹֽאנִמְלַ֤ט מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ כִּי֩ אִםאַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁנַ֛עַר אֲשֶׁררָכְב֥וּ עַלהַגְּמַלִּ֖ים וַיָּנֻֽסוּוַיַּצֵּ֣ל דָּוִ֔ד אֵ֛ת כָּלאֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ עֲמָלֵ֑ק וְאֶתשְׁתֵּ֥י נָשָׁ֖יו הִצִּ֥יל דָּוִֽדוְלֹ֣א נֶעְדַּרלָ֠הֶם מִןהַקָּטֹ֨ן וְעַדהַגָּד֜וֹל וְעַדבָּנִ֤ים וּבָנוֹת֙ וּמִשָּׁלָ֔ל וְעַ֛ד כָּלאֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ לָהֶ֑ם הַכֹּ֖ל הֵשִׁ֥יב דָּוִֽדוַיִּקַּ֣ח דָּוִ֔ד אֶתכָּלהַצֹּ֖אן וְהַבָּקָ֑ר נָהֲג֗וּ לִפְנֵי֙ הַמִּקְנֶ֣ה הַה֔וּא וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶ֖ה שְׁלַ֥ל דָּוִֽד: פרשת מות שאול.

וַיַּצֵּ֣ל דָּוִ֔ד אֵ֛ת כָּלאֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ עֲמָלֵ֑ק

וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶלצִ֣קְלַ֔ג וַיְשַׁלַּ֧ח מֵֽהַשָּׁלָ֛ל לְזִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְרֵעֵ֣הוּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה לָכֶם֙ בְּרָכָ֔ה מִשְּׁלַ֖ל אֹיְבֵ֥י יְהוָֽה:  לַאֲשֶׁ֧ר בְּבֵֽיתאֵ֛ל וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּרָמֽוֹתנֶ֖גֶב וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּיַתִּֽר:  וְלַאֲשֶׁ֧ר בַּעֲרֹעֵ֛ר וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּשִֽׂפְמ֖וֹת וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּאֶשְׁתְּמֹֽעַוְלַאֲשֶׁ֣ר בְּרָכָ֗ל וְלַֽאֲשֶׁר֙ בְּעָרֵ֣י הַיְּרַחְמְאֵלִ֔י וְלַאֲשֶׁ֖ר בְּעָרֵ֥י הַקֵּינִֽי:  וְלַאֲשֶׁ֧ר בְּחָרְמָ֛ה וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבוֹרעָשָׁ֖ן וְלַאֲשֶׁ֥ר בַּעֲתָֽךְ:  וְלַאֲשֶׁ֖ר בְּחֶבְר֑וֹן וּֽלְכָלהַמְּקֹמ֛וֹת אֲשֶֽׁרהִתְהַלֶּךְשָׁ֥ם דָּוִ֖ד ה֥וּא וַאֲנָשָֽׁיו: פרשת מות שאול.

 וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶלצִ֣קְלַ֔ג וַיְשַׁלַּ֧ח מֵֽהַשָּׁלָ֛ל לְזִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְרֵעֵ֣הוּ

וּֽלְכָלהַמְּקֹמ֛וֹת אֲשֶֽׁרהִתְהַלֶּךְשָׁ֥ם דָּוִ֖ד ה֥וּא וַאֲנָשָֽׁיו:

 

וַיִּקְבְּצ֧וּ פְלִשְׁתִּ֛ים אֶתכָּלמַחֲנֵיהֶ֖ם אֲפֵ֑קָה וְיִשְׂרָאֵ֣ל חֹנִ֔ים בַּעַ֖יִן אֲשֶׁ֥ר בְּיִזְרְעֶֽאלוְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ עֹֽבְרִ֔ים לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִ֑ים: פרשת מות שאול.

וְיִשְׂרָאֵ֣ל חֹנִ֔ים בַּעַ֖יִן אֲשֶׁ֥ר בְּיִזְרְעֶֽאל:

וּפְלִשְׁתִּ֖ים עָל֥וּ יִזְרְעֶֽאל: פרשת מות שאול.

וּפְלִשְׁתִּ֖ים נִלְחָמִ֣ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּנֻ֜סוּ אַנְשֵׁ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִפְּנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּפְּל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּהַ֥ר הַגִּלְבֹּֽעַוַיַּדְבְּק֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים אֶתשָׁא֖וּל וְאֶתבָּנָ֑יו וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶתיְהוֹנָתָ֧ן וְאֶתאֲבִינָדָ֛ב וְאֶתמַלְכִּישׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּלוַתִּכְבַּ֤ד הַמִּלְחָמָה֙ אֶלשָׁא֔וּל וַיִּמְצָאֻ֥הוּ הַמּוֹרִ֖ים אֲנָשִׁ֣ים בַּקָּ֑שֶׁת וַיָּ֥חֶל מְאֹ֖ד מֵהַמּוֹרִֽיםוַיֹּ֣אמֶר שָׁאוּל֩ לְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו שְׁלֹ֥ף חַרְבְּךָ֣ וְדָקְרֵ֣נִי בָ֗הּ פֶּןיָ֠בוֹאוּ הָעֲרֵלִ֨ים הָאֵ֤לֶּה וּדְקָרֻ֙נִי֙ וְהִתְעַלְּלוּבִ֔י וְלֹ֤א אָבָה֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו כִּ֥י יָרֵ֖א מְאֹ֑ד וַיִּקַּ֤ח שָׁאוּל֙ אֶתהַחֶ֔רֶב וַיִּפֹּ֖ל עָלֶֽיהָוַיַּ֥רְא נֹשֵֽׂאכֵלָ֖יו כִּ֣י מֵ֣ת שָׁא֑וּל וַיִּפֹּ֥ל גַּםה֛וּא עַלחַרְבּ֖וֹ וַיָּ֥מָת עִמּֽוֹ:  וַיָּ֣מָת שָׁא֡וּל וּשְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָיו֩ וְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו גַּ֧ם כָּלאֲנָשָׁ֛יו בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא יַחְדָּֽו: פרשת מות שאול.

וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶתיְהוֹנָתָ֧ן וְאֶתאֲבִינָדָ֛ב וְאֶתמַלְכִּישׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּל

וַיָּ֣מָת שָׁא֡וּל וּשְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָיו֩ וְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו גַּ֧ם כָּלאֲנָשָׁ֛יו בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא יַחְדָּֽו.

דוד שחבר לאכיש וקיבל מקלט מפני שאול היה נכון להלחם בצד של הפלישתים נגד ישראל/שאול, הפלישתים סרבו שדוד ישתתף במלחמה הזאת ולכן שלח אותו אכיש לשלום:

וַיִּקְבְּצ֧וּ פְלִשְׁתִּ֛ים אֶתכָּלמַחֲנֵיהֶ֖ם אֲפֵ֑קָה וְיִשְׂרָאֵ֣ל חֹנִ֔ים בַּעַ֖יִן אֲשֶׁ֥ר בְּיִזְרְעֶֽאלוְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ עֹֽבְרִ֔ים לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִ֑ים וְדָוִ֣ד וַאֲנָשָׁ֗יו עֹֽבְרִ֛ים בָּאַחֲרֹנָ֖ה עִםאָכִֽישׁוַיֹּֽאמְרוּ֙ שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים מָ֖ה הָעִבְרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֨אמֶר אָכִ֜ישׁ אֶלשָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הֲלֽוֹאזֶ֨ה דָוִ֜ד עֶ֣בֶד שָׁא֣וּל מֶֽלֶךְיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה אִתִּי֙ זֶ֤ה יָמִים֙ אוֹזֶ֣ה שָׁנִ֔ים וְלֹֽאמָצָ֤אתִי בוֹ֙ מְא֔וּמָה מִיּ֥וֹם נָפְל֖וֹ עַדהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: פרשת מות שאול.

וַיִּקְצְפ֨וּ עָלָ֜יו שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ שָׂרֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים הָשֵׁ֣ב אֶתהָאִ֗ישׁ וְיָשֹׁב֙ אֶלמְקוֹמוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הִפְקַדְתּ֣וֹ שָׁ֔ם וְלֹֽאיֵרֵ֤ד עִמָּ֙נוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְלֹאיִֽהְיֶהלָּ֥נוּ לְשָׂטָ֖ן בַּמִּלְחָמָ֑ה וּבַמֶּ֗ה יִתְרַצֶּ֥ה זֶה֙ אֶלאֲדֹנָ֔יו הֲל֕וֹא בְּרָאשֵׁ֖י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵֽםהֲלוֹאזֶ֣ה דָוִ֔ד אֲשֶׁ֧ר יַעֲנוּל֛וֹ בַּמְּחֹל֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ בַּֽאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד (ברבבתובְּרִבְבֹתָֽיו: פרשת מות שאול.

וַיִּקְרָ֨א אָכִ֜ישׁ אֶלדָּוִ֗ד וַיֹּ֣אמֶר אֵ֠לָיו חַייְהוָ֞ה כִּייָשָׁ֣ר אַתָּ֗ה וְט֣וֹב בְּ֠עֵינַי צֵאתְךָ֙ וּבֹאֲךָ֤ אִתִּי֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה כִּ֠י לֹֽאמָצָ֤אתִֽי בְךָ֙ רָעָ֔ה מִיּ֛וֹם בֹּאֲךָ֥ אֵלַ֖י עַדהַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וּבְעֵינֵ֥י הַסְּרָנִ֖ים לֹֽאט֥וֹב אָֽתָּהוְעַתָּ֥ה שׁ֖וּב וְלֵ֣ךְ בְּשָׁל֑וֹם וְלֹֽאתַעֲשֶׂ֣ה רָ֔ע בְּעֵינֵ֖י סַרְנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים: פרשת מות שאול.

צריך לחשוב מה היה לדוד באם הוא היה לוקח חלק במלחמה הזאת כחלק מצבא הפלישתים שהרג את שאול ויהונתן במלחמה הזאת.

יהונתן היה החבר הכי קרוב לדוד.

דוד שקונן את הקינה הזאת על שאול ויהונתן:

וַיְקֹנֵ֣ן דָּוִ֔ד אֶתהַקִּינָ֖ה הַזֹּ֑את עַלשָׁא֖וּל וְעַליְהוֹנָתָ֥ן בְּנֽוֹוַיֹּ֕אמֶר לְלַמֵּ֥ד בְּנֵֽייְהוּדָ֖ה קָ֑שֶׁת הִנֵּ֥ה כְתוּבָ֖ה עַלסֵ֥פֶר הַיָּשָֽׁרהַצְּבִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל עַלבָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָ֑ל אֵ֖יךְ נָפְל֥וּ גִבּוֹרִֽיםאַלתַּגִּ֣ידוּ בְגַ֔ת אַֽלתְּבַשְּׂר֖וּ בְּחוּצֹ֣ת אַשְׁקְל֑וֹן פֶּןתִּשְׂמַ֙חְנָה֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּֽןתַּעֲלֹ֖זְנָה בְּנ֥וֹת הָעֲרֵלִֽיםהָרֵ֣י בַגִּלְבֹּ֗עַ אַלטַ֧ל וְאַלמָטָ֛ר עֲלֵיכֶ֖ם וּשְׂדֵ֣י תְרוּמֹ֑ת כִּ֣י שָׁ֤ם נִגְעַל֙ מָגֵ֣ן גִּבּוֹרִ֔ים מָגֵ֣ן שָׁא֔וּל בְּלִ֖י מָשִׁ֥יחַ בַּשָּֽׁמֶןמִדַּ֣ם חֲלָלִ֗ים מֵחֵ֙לֶב֙ גִּבּוֹרִ֔ים קֶ֚שֶׁת יְה֣וֹנָתָ֔ן לֹ֥א נָשׂ֖וֹג אָח֑וֹר וְחֶ֣רֶב שָׁא֔וּל לֹ֥א תָשׁ֖וּב רֵיקָֽם:  שָׁא֣וּל וִיהוֹנָתָ֗ן הַנֶּאֱהָבִ֤ים וְהַנְּעִימִם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וּבְמוֹתָ֖ם לֹ֣א נִפְרָ֑דוּ מִנְּשָׁרִ֣ים קַ֔לּוּ מֵאֲרָי֖וֹת גָּבֵֽרוּבְּנוֹת֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶלשָׁא֖וּל בְּכֶ֑ינָה הַמַּלְבִּֽשְׁכֶ֤ם שָׁנִי֙ עִםעֲדָנִ֔ים הַֽמַּעֲלֶה֙ עֲדִ֣י זָהָ֔ב עַ֖ל לְבוּשְׁכֶֽן:  אֵ֚יךְ נָפְל֣וּ גִבֹּרִ֔ים בְּת֖וֹךְ הַמִּלְחָמָ֑ה יְה֣וֹנָתָ֔ן עַלבָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָֽלצַרלִ֣י עָלֶ֗יךָ אָחִי֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן נָעַ֥מְתָּ לִּ֖י מְאֹ֑ד נִפְלְאַ֤תָה אַהֲבָֽתְךָ֙ לִ֔י מֵאַהֲבַ֖ת נָשִֽׁים:  אֵ֚יךְ נָפְל֣וּ גִבּוֹרִ֔ים וַיֹּאבְד֖וּ כְּלֵ֥י מִלְחָמָֽה: פרשת אחרי מות שאול.

סיפור דוד בפרשת מות שאול:

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל–לִבּ֔וֹ עַתָּ֛ה אֶסָּפֶ֥ה יוֹם–אֶחָ֖ד בְּיַד–שָׁא֑וּל אֵֽין–לִ֨י ט֜וֹב כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט | אֶל–אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֗ים וְנוֹאַ֨שׁ מִמֶּ֤נִּי שָׁאוּל֙ לְבַקְשֵׁ֤נִי עוֹד֙ בְּכָל–גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֔ל וְנִמְלַטְתִּ֖י מִיָּדֽוֹ: וַיָּ֣קָם דָּוִ֔ד וַיַּעֲבֹ֣ר ה֔וּא וְשֵׁשׁ–מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ אֶל–אָכִ֥ישׁ בֶּן–מָע֖וֹךְ מֶ֥לֶךְ גַּֽת:וַיֵּשֶׁב֩ דָּוִ֨ד עִם–אָכִ֥ישׁ בְּגַ֛ת ה֥וּא וַאֲנָשָׁ֖יו אִ֣ישׁ וּבֵית֑וֹ דָּוִד֙ וּשְׁתֵּ֣י נָשָׁ֔יו אֲחִינֹ֙עַם֙ הַיִּזְרְעֵאלִ֔ית וַאֲבִיגַ֥יִל אֵֽשֶׁת–נָבָ֖ל הַֽכַּרְמְלִֽית: משיח יְהוָ֔ה.

וַיֵּשֶׁב֩ דָּוִ֨ד עִםאָכִ֥ישׁ בְּגַ֛ת ה֥וּא וַאֲנָשָׁ֖יו

וַיַּ֤עַל דָּוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו וַֽיִּפְשְׁט֛וּ אֶלהַגְּשׁוּרִ֥י (והגרזיוְהַגִּזְרִ֖י וְהָעֲמָלֵקִ֑י כִּ֣י הֵ֜נָּה יֹשְׁב֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר מֵֽעוֹלָ֔ם בּוֹאֲךָ֥ שׁ֖וּרָה וְעַדאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:  וְהִכָּ֤ה דָוִד֙ אֶתהָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יְחַיֶּ֖ה אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֑ה וְלָקַח֩ צֹ֨אן וּבָקָ֜ר וַחֲמֹרִ֤ים וּגְמַלִּים֙ וּבְגָדִ֔ים וַיָּ֖שָׁב וַיָּבֹ֥א אֶלאָכִֽישׁוַיֹּ֣אמֶר אָכִ֔ישׁ אַלפְּשַׁטְתֶּ֖ם הַיּ֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד עַלנֶ֤גֶב יְהוּדָה֙ וְעַלנֶ֣גֶב הַיַּרְחְמְאֵלִ֔י וְאֶלנֶ֖גֶב הַקֵּינִֽיוְאִ֨ישׁ וְאִשָּׁ֜ה לֹֽאיְחַיֶּ֣ה דָוִ֗ד לְהָבִ֥יא גַת֙ לֵאמֹ֔ר פֶּןיַגִּ֥דוּ עָלֵ֖ינוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽהעָשָׂ֤ה דָוִד֙ וְכֹ֣ה מִשְׁפָּט֔וֹ כָּלהַ֨יָּמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יָשַׁ֖ב בִּשְׂדֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽיםוַיַּאֲמֵ֥ן אָכִ֖ישׁ בְּדָוִ֣ד לֵאמֹ֑ר הַבְאֵ֤שׁ הִבְאִישׁ֙ בְּעַמּ֣וֹ בְיִשְׂרָאֵ֔ל וְהָ֥יָה לִ֖י לְעֶ֥בֶד עוֹלָֽם: משיח יְהוָ֔ה.

וַיֹּ֣אמֶר אָכִ֔ישׁ אַלפְּשַׁטְתֶּ֖ם הַיּ֑וֹם

וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד עַלנֶ֤גֶב יְהוּדָה֙ וְעַלנֶ֣גֶב הַיַּרְחְמְאֵלִ֔י וְאֶלנֶ֖גֶב הַקֵּינִֽיוְאִ֨ישׁ וְאִשָּׁ֜ה לֹֽאיְחַיֶּ֣ה דָוִ֗ד לְהָבִ֥יא גַת֙ לֵאמֹ֔ר פֶּןיַגִּ֥דוּ עָלֵ֖ינוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽהעָשָׂ֤ה דָוִד֙ וְכֹ֣ה מִשְׁפָּט֔וֹ כָּלהַ֨יָּמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יָשַׁ֖ב בִּשְׂדֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים:

וַיַּאֲמֵ֥ן אָכִ֖ישׁ בְּדָוִ֣ד לֵאמֹ֑ר הַבְאֵ֤שׁ הִבְאִישׁ֙ בְּעַמּ֣וֹ בְיִשְׂרָאֵ֔ל וְהָ֥יָה לִ֖י לְעֶ֥בֶד עוֹלָֽם:

וַֽיְהִי֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וַיִּקְבְּצ֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֶתמַֽחֲנֵיהֶם֙ לַצָּבָ֔א לְהִלָּחֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר אָכִישׁ֙ אֶלדָּוִ֔ד יָדֹ֣עַ תֵּדַ֗ע כִּ֤י אִתִּי֙ תֵּצֵ֣א בַֽמַּחֲנֶ֔ה אַתָּ֖ה וַאֲנָשֶֽׁיךָ:  וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶלאָכִ֔ישׁ לָכֵן֙ אַתָּ֣ה תֵדַ֔ע אֵ֥ת אֲשֶׁריַעֲשֶׂ֖ה עַבְדֶּ֑ךָ וַיֹּ֤אמֶר אָכִישׁ֙ אֶלדָּוִ֔ד לָכֵ֗ן שֹׁמֵ֧ר לְרֹאשִׁ֛י אֲשִֽׂימְךָ֖ כָּלהַיָּמִֽים: פרשת מות שאול.

וַיֹּ֤אמֶר אָכִישׁ֙ אֶלדָּוִ֔ד יָדֹ֣עַ תֵּדַ֗ע כִּ֤י אִתִּי֙ תֵּצֵ֣א בַֽמַּחֲנֶ֔ה אַתָּ֖ה וַאֲנָשֶֽׁיךָ:

וַיִּקְבְּצ֧וּ פְלִשְׁתִּ֛ים אֶתכָּלמַחֲנֵיהֶ֖ם אֲפֵ֑קָה וְיִשְׂרָאֵ֣ל חֹנִ֔ים בַּעַ֖יִן אֲשֶׁ֥ר בְּיִזְרְעֶֽאלוְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ עֹֽבְרִ֔ים לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִ֑ים וְדָוִ֣ד וַאֲנָשָׁ֗יו עֹֽבְרִ֛ים בָּאַחֲרֹנָ֖ה עִםאָכִֽישׁוַיֹּֽאמְרוּ֙ שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים מָ֖ה הָעִבְרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֨אמֶר אָכִ֜ישׁ אֶלשָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הֲלֽוֹאזֶ֨ה דָוִ֜ד עֶ֣בֶד שָׁא֣וּל מֶֽלֶךְיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה אִתִּי֙ זֶ֤ה יָמִים֙ אוֹזֶ֣ה שָׁנִ֔ים וְלֹֽאמָצָ֤אתִי בוֹ֙ מְא֔וּמָה מִיּ֥וֹם נָפְל֖וֹ עַדהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: פרשת מות שאול.

וַיִּקְצְפ֨וּ עָלָ֜יו שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ שָׂרֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים הָשֵׁ֣ב אֶתהָאִ֗ישׁ וְיָשֹׁב֙ אֶלמְקוֹמוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הִפְקַדְתּ֣וֹ שָׁ֔ם וְלֹֽאיֵרֵ֤ד עִמָּ֙נוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְלֹאיִֽהְיֶהלָּ֥נוּ לְשָׂטָ֖ן בַּמִּלְחָמָ֑ה וּבַמֶּ֗ה יִתְרַצֶּ֥ה זֶה֙ אֶלאֲדֹנָ֔יו הֲל֕וֹא בְּרָאשֵׁ֖י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵֽםהֲלוֹאזֶ֣ה דָוִ֔ד אֲשֶׁ֧ר יַעֲנוּל֛וֹ בַּמְּחֹל֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ בַּֽאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד (ברבבתובְּרִבְבֹתָֽיו: פרשת מות שאול.

וַיִּקְרָ֨א אָכִ֜ישׁ אֶלדָּוִ֗ד וַיֹּ֣אמֶר אֵ֠לָיו חַייְהוָ֞ה כִּייָשָׁ֣ר אַתָּ֗ה וְט֣וֹב בְּ֠עֵינַי צֵאתְךָ֙ וּבֹאֲךָ֤ אִתִּי֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה כִּ֠י לֹֽאמָצָ֤אתִֽי בְךָ֙ רָעָ֔ה מִיּ֛וֹם בֹּאֲךָ֥ אֵלַ֖י עַדהַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וּבְעֵינֵ֥י הַסְּרָנִ֖ים לֹֽאט֥וֹב אָֽתָּהוְעַתָּ֥ה שׁ֖וּב וְלֵ֣ךְ בְּשָׁל֑וֹם וְלֹֽאתַעֲשֶׂ֣ה רָ֔ע בְּעֵינֵ֖י סַרְנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים: פרשת מות שאול.

וַיַּשְׁכֵּ֨ם דָּוִ֜ד ה֤וּא וַֽאֲנָשָׁיו֙ לָלֶ֣כֶת בַּבֹּ֔קֶר לָשׁ֖וּב אֶלאֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֑ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים עָל֥וּ יִזְרְעֶֽאל: פרשת מות שאול.

וַיַּשְׁכֵּ֨ם דָּוִ֜ד ה֤וּא וַֽאֲנָשָׁיו֙ לָלֶ֣כֶת בַּבֹּ֔קֶר לָשׁ֖וּב אֶלאֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֑ים

וַיְהִ֞י בְּבֹ֨א דָוִ֧ד וַאֲנָשָׁ֛יו צִֽקְלַ֖ג בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י וַעֲמָלֵקִ֣י פָֽשְׁט֗וּ אֶלנֶ֙גֶב֙ וְאֶלצִ֣קְלַ֔ג וַיַּכּוּ֙ אֶתצִ֣קְלַ֔ג וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹתָ֖הּ בָּאֵֽשׁוַיִּשְׁבּ֨וּ אֶתהַנָּשִׁ֤ים אֲשֶׁרבָּהּ֙ מִקָּטֹ֣ן וְעַדגָּד֔וֹל לֹ֥א הֵמִ֖יתוּ אִ֑ישׁ וַיִּֽנְהֲג֔וּ וַיֵּלְכ֖וּ לְדַרְכָּֽם: וַיָּבֹ֨א דָוִ֤ד וַֽאֲנָשָׁיו֙ אֶלהָעִ֔יר וְהִנֵּ֥ה שְׂרוּפָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וּנְשֵׁיהֶ֛ם וּבְנֵיהֶ֥ם וּבְנֹתֵיהֶ֖ם נִשְׁבּֽוּוַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜ד וְהָעָ֧ם אֲשֶׁראִתּ֛וֹ אֶתקוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ עַ֣ד אֲשֶׁ֧ר אֵיןבָּהֶ֛ם כֹּ֖חַ לִבְכּֽוֹתוּשְׁתֵּ֥י נְשֵֽׁידָוִ֖ד נִשְׁבּ֑וּ אֲחִינֹ֙עַם֙ הַיִּזְרְעֵלִ֔ית וַאֲבִיגַ֕יִל אֵ֖שֶׁת נָבָ֥ל הַֽכַּרְמְלִֽי:פרשת מות שאול.

וַעֲמָלֵקִ֣י פָֽשְׁט֗וּ אֶלנֶ֙גֶב֙ וְאֶלצִ֣קְלַ֔ג וַיַּכּוּ֙ אֶתצִ֣קְלַ֔ג וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹתָ֖הּ בָּאֵֽשׁוַיִּשְׁבּ֨וּ אֶתהַנָּשִׁ֤ים אֲשֶׁרבָּהּ֙ מִקָּטֹ֣ן וְעַדגָּד֔וֹל לֹ֥א הֵמִ֖יתוּ אִ֑ישׁ וַיִּֽנְהֲג֔וּ וַיֵּלְכ֖וּ לְדַרְכָּֽם:

וּשְׁתֵּ֥י נְשֵֽׁידָוִ֖ד נִשְׁבּ֑וּ אֲחִינֹ֙עַם֙ הַיִּזְרְעֵלִ֔ית וַאֲבִיגַ֕יִל אֵ֖שֶׁת נָבָ֥ל הַֽכַּרְמְלִֽי:

וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר אֶרְדֹּ֛ף אַחֲרֵ֥י הַגְּדוּדהַזֶּ֖ה הַֽאַשִּׂגֶ֑נּוּ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ רְדֹ֔ף כִּֽיהַשֵּׂ֥ג תַּשִּׂ֖יג וְהַצֵּ֥ל תַּצִּֽיל: פרשת מות שאול.

וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙

וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ רְדֹ֔ף כִּֽיהַשֵּׂ֥ג תַּשִּׂ֖יג וְהַצֵּ֥ל תַּצִּֽיל:

 וַיֹּ֣רִדֵ֔הוּ וְהִנֵּ֥ה נְטֻשִׁ֖ים עַלפְּנֵ֣י כָלהָאָ֑רֶץ אֹכְלִ֤ים וְשֹׁתִים֙ וְחֹ֣גְגִ֔ים בְּכֹל֙ הַשָּׁלָ֣ל הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ מֵאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים וּמֵאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽהוַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד מֵהַנֶּ֥שֶׁף וְעַדהָעֶ֖רֶב לְמָֽחֳרָתָ֑ם וְלֹֽאנִמְלַ֤ט מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ כִּי֩ אִםאַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁנַ֛עַר אֲשֶׁררָכְב֥וּ עַלהַגְּמַלִּ֖ים וַיָּנֻֽסוּוַיַּצֵּ֣ל דָּוִ֔ד אֵ֛ת כָּלאֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ עֲמָלֵ֑ק וְאֶתשְׁתֵּ֥י נָשָׁ֖יו הִצִּ֥יל דָּוִֽדוְלֹ֣א נֶעְדַּרלָ֠הֶם מִןהַקָּטֹ֨ן וְעַדהַגָּד֜וֹל וְעַדבָּנִ֤ים וּבָנוֹת֙ וּמִשָּׁלָ֔ל וְעַ֛ד כָּלאֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ לָהֶ֑ם הַכֹּ֖ל הֵשִׁ֥יב דָּוִֽדוַיִּקַּ֣ח דָּוִ֔ד אֶתכָּלהַצֹּ֖אן וְהַבָּקָ֑ר נָהֲג֗וּ לִפְנֵי֙ הַמִּקְנֶ֣ה הַה֔וּא וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶ֖ה שְׁלַ֥ל דָּוִֽד: פרשת מות שאול.

וַיַּצֵּ֣ל דָּוִ֔ד אֵ֛ת כָּלאֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ עֲמָלֵ֑ק

וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶלצִ֣קְלַ֔ג וַיְשַׁלַּ֧ח מֵֽהַשָּׁלָ֛ל לְזִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְרֵעֵ֣הוּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה לָכֶם֙ בְּרָכָ֔ה מִשְּׁלַ֖ל אֹיְבֵ֥י יְהוָֽה:  לַאֲשֶׁ֧ר בְּבֵֽיתאֵ֛ל וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּרָמֽוֹתנֶ֖גֶב וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּיַתִּֽר:  וְלַאֲשֶׁ֧ר בַּעֲרֹעֵ֛ר וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּשִֽׂפְמ֖וֹת וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּאֶשְׁתְּמֹֽעַוְלַאֲשֶׁ֣ר בְּרָכָ֗ל וְלַֽאֲשֶׁר֙ בְּעָרֵ֣י הַיְּרַחְמְאֵלִ֔י וְלַאֲשֶׁ֖ר בְּעָרֵ֥י הַקֵּינִֽי:  וְלַאֲשֶׁ֧ר בְּחָרְמָ֛ה וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבוֹרעָשָׁ֖ן וְלַאֲשֶׁ֥ר בַּעֲתָֽךְ:  וְלַאֲשֶׁ֖ר בְּחֶבְר֑וֹן וּֽלְכָלהַמְּקֹמ֛וֹת אֲשֶֽׁרהִתְהַלֶּךְשָׁ֥ם דָּוִ֖ד ה֥וּא וַאֲנָשָֽׁיו: פרשת מות שאול.

 וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶלצִ֣קְלַ֔ג וַיְשַׁלַּ֧ח מֵֽהַשָּׁלָ֛ל לְזִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְרֵעֵ֣הוּ

וּֽלְכָלהַמְּקֹמ֛וֹת אֲשֶֽׁרהִתְהַלֶּךְשָׁ֥ם דָּוִ֖ד ה֥וּא וַאֲנָשָֽׁיו:

סיפור שאול בפרשת מות שאול:

וּשְׁמוּאֵ֣ל מֵ֔ת וַיִּסְפְּדוּלוֹ֙ כָּליִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ בָרָמָ֖ה וּבְעִיר֑וֹ וְשָׁא֗וּל הֵסִ֛יר הָאֹב֥וֹת וְאֶתהַיִּדְּעֹנִ֖ים מֵהָאָֽרֶץ: פרשת מות שאול.

וְשָׁא֗וּל הֵסִ֛יר הָאֹב֥וֹת וְאֶתהַיִּדְּעֹנִ֖ים מֵהָאָֽרֶץ:

וַיִּקָּבְצ֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיָּבֹ֖אוּ וַיַּחֲנ֣וּ בְשׁוּנֵ֑ם וַיִּקְבֹּ֤ץ שָׁאוּל֙ אֶתכָּליִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּגִּלְבֹּֽעַוַיַּ֥רְא שָׁא֖וּל אֶתמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֑ים וַיִּרָ֕א וַיֶּחֱרַ֥ד לִבּ֖וֹ מְאֹֽד:  וַיִּשְׁאַ֤ל שָׁאוּל֙ בַּֽיהוָ֔ה וְלֹ֥א עָנָ֖הוּ יְהוָ֑ה גַּ֧ם בַּחֲלֹמ֛וֹת גַּ֥ם בָּאוּרִ֖ים גַּ֥ם בַּנְּבִיאִֽם: פרשת מות שאול.

וַיִּקְבֹּ֤ץ שָׁאוּל֙ אֶתכָּליִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּגִּלְבֹּֽעַ

וַיִּקָּבְצ֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיָּבֹ֖אוּ וַיַּחֲנ֣וּ בְשׁוּנֵ֑ם

וַיִּשְׁאַ֤ל שָׁאוּל֙ בַּֽיהוָ֔ה וְלֹ֥א עָנָ֖הוּ יְהוָ֑ה גַּ֧ם בַּחֲלֹמ֛וֹת גַּ֥ם בָּאוּרִ֖ים גַּ֥ם בַּנְּבִיאִֽם: פרשת מות שאול.

וַיִּשְׁאַ֤ל שָׁאוּל֙ בַּֽיהוָ֔ה וְלֹ֥א עָנָ֖הוּ

וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל לַעֲבָדָ֗יו בַּקְּשׁוּלִי֙ אֵ֣שֶׁת בַּעֲלַתא֔וֹב וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁהבָּ֑הּ וַיֹּאמְר֤וּ עֲבָדָיו֙ אֵלָ֔יו הִנֵּ֛ה אֵ֥שֶׁת בַּֽעֲלַתא֖וֹב בְּעֵ֥ין דּֽוֹר: פרשת מות שאול.

וַיֹּ֨אמֶר לָ֥הּ הַמֶּ֛לֶךְ אַלתִּֽירְאִ֖י כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית וַתֹּ֤אמֶר הָֽאִשָּׁה֙ אֶלשָׁא֔וּל אֱלֹהִ֥ים רָאִ֖יתִי עֹלִ֥ים מִןהָאָֽרֶץוַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַֽהתָּאֳר֔וֹ וַתֹּ֗אמֶר אִ֤ישׁ זָקֵן֙ עֹלֶ֔ה וְה֥וּא עֹטֶ֖ה מְעִ֑יל וַיֵּ֤דַע שָׁאוּל֙ כִּֽישְׁמוּאֵ֣ל ה֔וּא וַיִּקֹּ֥ד אַפַּ֛יִם אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּוַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶלשָׁא֔וּל לָ֥מָּה הִרְגַּזְתַּ֖נִי לְהַעֲל֣וֹת אֹתִ֑י וַיֹּ֣אמֶר שָׁ֠אוּל צַרלִ֨י מְאֹ֜ד וּפְלִשְׁתִּ֣ים נִלְחָמִ֣ים בִּ֗י וֵֽאלֹהִ֞ים סָ֤ר מֵֽעָלַי֙ וְלֹֽאעָנָ֣נִי ע֗וֹד גַּ֤ם בְּיַֽדהַנְּבִיאִם֙ גַּםבַּ֣חֲלֹמ֔וֹת וָאֶקְרָאֶ֣ה לְךָ֔ לְהוֹדִיעֵ֖נִי מָ֥ה אֶעֱשֶֽׂהוַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל וְלָ֖מָּה תִּשְׁאָלֵ֑נִי וַיהוָ֛ה סָ֥ר מֵעָלֶ֖יךָ וַיְהִ֥י עָרֶֽךָ: פרשת מות שאול.

וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל וְלָ֖מָּה תִּשְׁאָלֵ֑נִי וַיהוָ֛ה סָ֥ר מֵעָלֶ֖יךָ וַיְהִ֥י עָרֶֽךָ:

וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ ל֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר בְּיָדִ֑י וַיִּקְרַ֨ע יְהוָ֤ה אֶתהַמַּמְלָכָה֙ מִיָּדֶ֔ךָ וַֽיִּתְּנָ֖הּ לְרֵעֲךָ֥ לְדָוִֽדכַּאֲשֶׁ֤ר לֹֽאשָׁמַ֙עְתָּ֙ בְּק֣וֹל יְהוָ֔ה וְלֹֽאעָשִׂ֥יתָ חֲרוֹןאַפּ֖וֹ בַּעֲמָלֵ֑ק עַלכֵּן֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה עָשָֽׂהלְךָ֥ יְהוָ֖ה הַיּ֥וֹם הַזֶּֽהוְיִתֵּ֣ן יְ֠הוָה גַּ֣ם אֶתיִשְׂרָאֵ֤ל עִמְּךָ֙ בְּיַדפְּלִשְׁתִּ֔ים וּמָחָ֕ר אַתָּ֥ה וּבָנֶ֖יךָ עִמִּ֑י גַּ֚ם אֶתמַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל יִתֵּ֥ן יְהוָ֖ה בְּיַדפְּלִשְׁתִּֽים: פרשת מות שאול.

וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ ל֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר בְּיָדִ֑י וַיִּקְרַ֨ע יְהוָ֤ה אֶתהַמַּמְלָכָה֙ מִיָּדֶ֔ךָ וַֽיִּתְּנָ֖הּ לְרֵעֲךָ֥ לְדָוִֽד

וַיִּקְבְּצ֧וּ פְלִשְׁתִּ֛ים אֶתכָּלמַחֲנֵיהֶ֖ם אֲפֵ֑קָה וְיִשְׂרָאֵ֣ל חֹנִ֔ים בַּעַ֖יִן אֲשֶׁ֥ר בְּיִזְרְעֶֽאלוְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ עֹֽבְרִ֔ים לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִ֑ים: פרשת מות שאול.

וְיִשְׂרָאֵ֣ל חֹנִ֔ים בַּעַ֖יִן אֲשֶׁ֥ר בְּיִזְרְעֶֽאל:

וּפְלִשְׁתִּ֖ים עָל֥וּ יִזְרְעֶֽאל: פרשת מות שאול.

וּפְלִשְׁתִּ֖ים נִלְחָמִ֣ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּנֻ֜סוּ אַנְשֵׁ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִפְּנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּפְּל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּהַ֥ר הַגִּלְבֹּֽעַוַיַּדְבְּק֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים אֶתשָׁא֖וּל וְאֶתבָּנָ֑יו וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶתיְהוֹנָתָ֧ן וְאֶתאֲבִינָדָ֛ב וְאֶתמַלְכִּישׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּלוַתִּכְבַּ֤ד הַמִּלְחָמָה֙ אֶלשָׁא֔וּל וַיִּמְצָאֻ֥הוּ הַמּוֹרִ֖ים אֲנָשִׁ֣ים בַּקָּ֑שֶׁת וַיָּ֥חֶל מְאֹ֖ד מֵהַמּוֹרִֽיםוַיֹּ֣אמֶר שָׁאוּל֩ לְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו שְׁלֹ֥ף חַרְבְּךָ֣ וְדָקְרֵ֣נִי בָ֗הּ פֶּןיָ֠בוֹאוּ הָעֲרֵלִ֨ים הָאֵ֤לֶּה וּדְקָרֻ֙נִי֙ וְהִתְעַלְּלוּבִ֔י וְלֹ֤א אָבָה֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו כִּ֥י יָרֵ֖א מְאֹ֑ד וַיִּקַּ֤ח שָׁאוּל֙ אֶתהַחֶ֔רֶב וַיִּפֹּ֖ל עָלֶֽיהָוַיַּ֥רְא נֹשֵֽׂאכֵלָ֖יו כִּ֣י מֵ֣ת שָׁא֑וּל וַיִּפֹּ֥ל גַּםה֛וּא עַלחַרְבּ֖וֹ וַיָּ֥מָת עִמּֽוֹ:  וַיָּ֣מָת שָׁא֡וּל וּשְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָיו֩ וְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו גַּ֧ם כָּלאֲנָשָׁ֛יו בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא יַחְדָּֽו: פרשת מות שאול.

וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶתיְהוֹנָתָ֧ן וְאֶתאֲבִינָדָ֛ב וְאֶתמַלְכִּישׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּל

וַיָּ֣מָת שָׁא֡וּל וּשְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָיו֩ וְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו גַּ֧ם כָּלאֲנָשָׁ֛יו בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא יַחְדָּֽו.

בפרשה זאת מת שאול שנאמר לו:

וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶלשָׁא֔וּל אֹתִ֨י שָׁלַ֤ח יְהוָה֙ לִמְשָׁחֳךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ עַלעַמּ֖וֹ עַליִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה שְׁמַ֔ע לְק֖וֹל דִּבְרֵ֥י יְהוָֽהכֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת פָּקַ֕דְתִּי אֵ֛ת אֲשֶׁרעָשָׂ֥ה עֲמָלֵ֖ק לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁרשָׂ֥ם לוֹ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בַּעֲלֹת֖וֹ מִמִּצְרָֽיִםעַתָּה֩ לֵ֨ךְ וְהִכִּֽיתָ֜ה אֶתעֲמָלֵ֗ק וְהַֽחֲרַמְתֶּם֙ אֶתכָּלאֲשֶׁרל֔וֹ וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ל עָלָ֑יו וְהֵמַתָּ֞ה מֵאִ֣ישׁ עַדאִשָּׁ֗ה מֵֽעֹלֵל֙ וְעַדיוֹנֵ֔ק מִשּׁ֣וֹר וְעַדשֶׂ֔ה מִגָּמָ֖ל וְעַדחֲמֽוֹר: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

שאול נצטווה להשמיד את עמלק ולא לחמול עליו.

 וַיַּחְמֹל֩ שָׁא֨וּל וְהָעָ֜ם עַלאֲגָ֗ג וְעַלמֵיטַ֣ב הַצֹּאן֩ וְהַבָּקָ֨ר וְהַמִּשְׁנִ֤ים וְעַלהַכָּרִים֙ וְעַלכָּלהַטּ֔וֹב וְלֹ֥א אָב֖וּ הַחֲרִימָ֑ם וְכָלהַמְּלָאכָ֛ה נְמִבְזָ֥ה וְנָמֵ֖ס אֹתָ֥הּ הֶחֱרִֽימוּ: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

הפקודה לשאול היתה להשמיד את כל העמלק וכל אשר לו:

מֵאִ֣ישׁ עַדאִשָּׁ֗ה מֵֽעֹלֵל֙ וְעַדיוֹנֵ֔ק מִשּׁ֣וֹר וְעַדשֶׂ֔ה מִגָּמָ֖ל וְעַדחֲמֽוֹר:

ומפה בשורת שמואל לשאול על קריעת מלכותו:

וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֤וּל אֶלשְׁמוּאֵל֙ חָטָ֔אתִי כִּֽיעָבַ֥רְתִּי אֶתפִּֽייְהוָ֖ה וְאֶתדְּבָרֶ֑יךָ כִּ֤י יָרֵ֙אתִי֙ אֶתהָעָ֔ם וָאֶשְׁמַ֖ע בְּקוֹלָֽםוְעַתָּ֕ה שָׂ֥א נָ֖א אֶתחַטָּאתִ֑י וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י וְאֶֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה לַֽיהוָֽהוַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶלשָׁא֔וּל לֹ֥א אָשׁ֖וּב עִמָּ֑ךְ כִּ֤י מָאַ֙סְתָּה֙ אֶתדְּבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיִּמְאָסְךָ֣ יְהוָ֔ה מִהְי֥וֹת מֶ֖לֶךְ עַליִשְׂרָאֵֽלוַיִּסֹּ֥ב שְׁמוּאֵ֖ל לָלֶ֑כֶת וַיַּחֲזֵ֥ק בִּכְנַףמְעִיל֖וֹ וַיִּקָּרַֽעוַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שְׁמוּאֵ֔ל קָרַ֨ע יְהוָ֜ה אֶֽתמַמְלְכ֧וּת יִשְׂרָאֵ֛ל מֵעָלֶ֖יךָ הַיּ֑וֹם וּנְתָנָ֕הּ לְרֵעֲךָ֖ הַטּ֥וֹב מִמֶּֽךָּוְגַם֙ נֵ֣צַח יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יְשַׁקֵּ֖ר וְלֹ֣א יִנָּחֵ֑ם כִּ֣י לֹ֥א אָדָ֛ם ה֖וּא לְהִנָּחֵֽם: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

בפרשה זאת דוד נלחם בעמלק:

וַעֲמָלֵקִ֣י פָֽשְׁט֗וּ אֶלנֶ֙גֶב֙ וְאֶלצִ֣קְלַ֔ג וַיַּכּוּ֙ אֶתצִ֣קְלַ֔ג וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹתָ֖הּ בָּאֵֽשׁוַיִּשְׁבּ֨וּ אֶתהַנָּשִׁ֤ים אֲשֶׁרבָּהּ֙ מִקָּטֹ֣ן וְעַדגָּד֔וֹל לֹ֥א הֵמִ֖יתוּ אִ֑ישׁ וַיִּֽנְהֲג֔וּ וַיֵּלְכ֖וּ לְדַרְכָּֽם:

וּשְׁתֵּ֥י נְשֵֽׁידָוִ֖ד נִשְׁבּ֑וּ אֲחִינֹ֙עַם֙ הַיִּזְרְעֵלִ֔ית וַאֲבִיגַ֕יִל אֵ֖שֶׁת נָבָ֥ל הַֽכַּרְמְלִֽי:

וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר אֶרְדֹּ֛ף אַחֲרֵ֥י הַגְּדוּדהַזֶּ֖ה הַֽאַשִּׂגֶ֑נּוּ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ רְדֹ֔ף כִּֽיהַשֵּׂ֥ג תַּשִּׂ֖יג וְהַצֵּ֥ל תַּצִּֽיל: פרשת מות שאול.

וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙

וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ רְדֹ֔ף כִּֽיהַשֵּׂ֥ג תַּשִּׂ֖יג וְהַצֵּ֥ל תַּצִּֽיל:

 וַיֹּ֣רִדֵ֔הוּ וְהִנֵּ֥ה נְטֻשִׁ֖ים עַלפְּנֵ֣י כָלהָאָ֑רֶץ אֹכְלִ֤ים וְשֹׁתִים֙ וְחֹ֣גְגִ֔ים בְּכֹל֙ הַשָּׁלָ֣ל הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ מֵאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים וּמֵאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽהוַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד מֵהַנֶּ֥שֶׁף וְעַדהָעֶ֖רֶב לְמָֽחֳרָתָ֑ם וְלֹֽאנִמְלַ֤ט מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ כִּי֩ אִםאַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁנַ֛עַר אֲשֶׁררָכְב֥וּ עַלהַגְּמַלִּ֖ים וַיָּנֻֽסוּוַיַּצֵּ֣ל דָּוִ֔ד אֵ֛ת כָּלאֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ עֲמָלֵ֑ק וְאֶתשְׁתֵּ֥י נָשָׁ֖יו הִצִּ֥יל דָּוִֽדוְלֹ֣א נֶעְדַּרלָ֠הֶם מִןהַקָּטֹ֨ן וְעַדהַגָּד֜וֹל וְעַדבָּנִ֤ים וּבָנוֹת֙ וּמִשָּׁלָ֔ל וְעַ֛ד כָּלאֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ לָהֶ֑ם הַכֹּ֖ל הֵשִׁ֥יב דָּוִֽדוַיִּקַּ֣ח דָּוִ֔ד אֶתכָּלהַצֹּ֖אן וְהַבָּקָ֑ר נָהֲג֗וּ לִפְנֵי֙ הַמִּקְנֶ֣ה הַה֔וּא וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶ֖ה שְׁלַ֥ל דָּוִֽד: פרשת מות שאול.

וַיַּצֵּ֣ל דָּוִ֔ד אֵ֛ת כָּלאֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ עֲמָלֵ֑ק

וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶלצִ֣קְלַ֔ג וַיְשַׁלַּ֧ח מֵֽהַשָּׁלָ֛ל לְזִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְרֵעֵ֣הוּ

וּֽלְכָלהַמְּקֹמ֛וֹת אֲשֶֽׁרהִתְהַלֶּךְשָׁ֥ם דָּוִ֖ד ה֥וּא וַאֲנָשָֽׁיו:

.

.

.

וַיְמַהֵ֣ר שָׁא֗וּל וַיִּפֹּ֤ל מְלֹאקֽוֹמָתוֹ֙ אַ֔רְצָה וַיִּרָ֥א מְאֹ֖ד מִדִּבְרֵ֣י שְׁמוּאֵ֑ל גַּםכֹּ֙חַ֙ לֹאהָ֣יָה ב֔וֹ כִּ֣י לֹ֤א אָכַל֙ לֶ֔חֶם כָּלהַיּ֖וֹם וְכָלהַלָּֽיְלָה:  וַתָּב֤וֹא הָֽאִשָּׁה֙ אֶלשָׁא֔וּל וַתֵּ֖רֶא כִּינִבְהַ֣ל מְאֹ֑ד וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו הִנֵּ֨ה שָׁמְעָ֤ה שִׁפְחָֽתְךָ֙ בְּקוֹלֶ֔ךָ וָאָשִׂ֤ים נַפְשִׁי֙ בְּכַפִּ֔י וָֽאֶשְׁמַע֙ אֶתדְּבָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָֽי:  וְעַתָּ֗ה שְׁמַֽענָ֤א גַםאַתָּה֙ בְּק֣וֹל שִׁפְחָתֶ֔ךָ וְאָשִׂ֧מָה לְפָנֶ֛יךָ פַּתלֶ֖חֶם וֶאֱכ֑וֹל וִיהִ֤י בְךָ֙ כֹּ֔חַ כִּ֥י תֵלֵ֖ךְ בַּדָּֽרֶךְ:  וַיְמָאֵ֗ן וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֹכַ֔ל וַיִּפְרְצוּב֤וֹ עֲבָדָיו֙ וְגַםהָ֣אִשָּׁ֔ה וַיִּשְׁמַ֖ע לְקֹלָ֑ם וַיָּ֙קָם֙ מֵֽהָאָ֔רֶץ וַיֵּ֖שֶׁב אֶלהַמִּטָּֽהוְלָאִשָּׁ֤ה עֵֽגֶלמַרְבֵּק֙ בַּבַּ֔יִת וַתְּמַהֵ֖ר וַתִּזְבָּחֵ֑הוּ וַתִּקַּחקֶ֣מַח וַתָּ֔לָשׁ וַתֹּפֵ֖הוּ מַצּֽוֹת:  וַתַּגֵּ֧שׁ לִפְנֵֽישָׁא֛וּל וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיֹּאכֵ֑לוּ וַיָּקֻ֥מוּ וַיֵּלְכ֖וּ בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא: פרשת מות שאול.

וַיְמַהֵ֣ר שָׁא֗וּל וַיִּפֹּ֤ל מְלֹאקֽוֹמָתוֹ֙ אַ֔רְצָה וַיִּרָ֥א מְאֹ֖ד מִדִּבְרֵ֣י שְׁמוּאֵ֑ל גַּםכֹּ֙חַ֙ לֹאהָ֣יָה ב֔וֹ כִּ֣י לֹ֤א אָכַל֙ לֶ֔חֶם כָּלהַיּ֖וֹם וְכָלהַלָּֽיְלָה:  

וַיִּפֹּ֤ל מְלֹאקֽוֹמָתוֹ֙ אַ֔רְצָה

וַיִּרָ֥א מְאֹ֖ד מִדִּבְרֵ֣י שְׁמוּאֵ֑ל

גַּםכֹּ֙חַ֙ לֹאהָ֣יָה ב֔וֹ כִּ֣י לֹ֤א אָכַל֙ לֶ֔חֶם

וְעַתָּ֗ה שְׁמַֽענָ֤א גַםאַתָּה֙ בְּק֣וֹל שִׁפְחָתֶ֔ךָ וְאָשִׂ֧מָה לְפָנֶ֛יךָ פַּתלֶ֖חֶם וֶאֱכ֑וֹל וִיהִ֤י בְךָ֙ כֹּ֔חַ כִּ֥י תֵלֵ֖ךְ בַּדָּֽרֶךְ:

וַתִּקַּחקֶ֣מַח וַתָּ֔לָשׁ וַתֹּפֵ֖הוּ מַצּֽוֹת:  וַתַּגֵּ֧שׁ לִפְנֵֽישָׁא֛וּל

וַתִּקַּחקֶ֣מַח

וַתֹּפֵ֖הוּ מַצּֽוֹת:

לנוכח מצבו הרפואי והנפשי הלא טוב של שאול היה צריך להגיש לו מהר עזרה ולכן כמו ביציאת מצרים בגלל הצורך למהר אז הקמח לא תפח ולכן אכלו מצות, במקרה זה היה צריך להגיש לחם/קמח אפוי מהר, לכן מצות ולא לחם. לא היה נכון  לחכות  לתפיחת הקמח לנוכח מצבו של שאול.

כדי לעזור לשאול גם מצות היה טוב לדבר.

כך שאפיית קמח שלעצמה, לא משנה אם הקמח אפוי למצה או ללחם מספק לגוף את אותם ערכי תזונתים,

מבחינת איכות לאוכל ולאוכלת, המצה בתקן כמו שאומרים.

וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד ה֤וּא וְשֵׁשׁמֵא֥וֹת אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיָּבֹ֖אוּ עַדנַ֣חַל הַבְּשׂ֑וֹר וְהַנּֽוֹתָרִ֖ים עָמָֽדוּוַיִּרְדֹּ֣ף דָּוִ֔ד ה֖וּא וְאַרְבַּעמֵא֣וֹת אִ֑ישׁ וַיַּֽעַמְדוּ֙ מָאתַ֣יִם אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֣ר פִּגְּר֔וּ מֵעֲבֹ֖ר אֶתנַ֥חַל הַבְּשֽׂוֹר: פרשת מות שאול.

וַיִּרְדֹּ֣ף דָּוִ֔ד ה֖וּא וְאַרְבַּעמֵא֣וֹת אִ֑ישׁ

וַיַּֽעַמְדוּ֙ מָאתַ֣יִם אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֣ר פִּגְּר֔וּ מֵעֲבֹ֖ר אֶתנַ֥חַל הַבְּשֽׂוֹר

וַיַּ֜עַן כָּלאִֽישׁרָ֣ע וּבְלִיַּ֗עַל מֵֽהָאֲנָשִׁים֮ אֲשֶׁ֣ר הָלְכ֣וּ עִםדָּוִד֒ וַיֹּאמְר֗וּ יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר לֹֽאהָלְכ֣וּ עִמִּ֔י לֹֽאנִתֵּ֣ן לָהֶ֔ם מֵהַשָּׁלָ֖ל אֲשֶׁ֣ר הִצַּ֑לְנוּ כִּֽיאִםאִ֤ישׁ אֶתאִשְׁתּוֹ֙ וְאֶתבָּנָ֔יו וְיִנְהֲג֖וּ וְיֵלֵֽכוּוַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד לֹֽאתַעֲשׂ֥וּ כֵ֖ן אֶחָ֑י אֵ֠ת אֲשֶׁרנָתַ֨ן יְהוָ֥ה לָ֙נוּ֙ וַיִּשְׁמֹ֣ר אֹתָ֔נוּ וַיִּתֵּ֗ן אֶֽתהַגְּד֛וּד הַבָּ֥א עָלֵ֖ינוּ בְּיָדֵֽנוּ:  וּמִי֙ יִשְׁמַ֣ע לָכֶ֔ם לַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה כִּ֞י כְּחֵ֣לֶק הַיֹּרֵ֣ד בַּמִּלְחָמָ֗ה וּֽכְחֵ֛לֶק הַיֹּשֵׁ֥ב עַלהַכֵּלִ֖ים יַחְדָּ֥ו יַחֲלֹֽקוּ:  וַיְהִ֕י מֵֽהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיְשִׂמֶ֜הָ לְחֹ֤ק וּלְמִשְׁפָּט֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: פרשת מות שאול.

כִּ֞י כְּחֵ֣לֶק הַיֹּרֵ֣ד בַּמִּלְחָמָ֗ה וּֽכְחֵ֛לֶק הַיֹּשֵׁ֥ב עַלהַכֵּלִ֖ים יַחְדָּ֥ו יַחֲלֹֽקוּ:

וַיְהִ֕י מֵֽהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיְשִׂמֶ֜הָ לְחֹ֤ק וּלְמִשְׁפָּט֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה

הרי מה קרה פה, הייה קרב, והחיל חולק לשני מחנות. מחנה אחד לקרה ומחנה לשמור על הכילים, המחנה שיצא לקרב אמר שלמחנה שלא יצא לקרב אין חלק בשלל.

דוד פסק בדבר. שהחלק של השומרים שווה לחלק הנלחם. כי צריך מישהו שישמור על הכלים, ברור שבאם היה נסיון גניבה השומרים גם הם היו נלחמים בגנבים.

 וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶלצִ֣קְלַ֔ג וַיְשַׁלַּ֧ח מֵֽהַשָּׁלָ֛ל לְזִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְרֵעֵ֣הוּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה לָכֶם֙ בְּרָכָ֔ה מִשְּׁלַ֖ל אֹיְבֵ֥י יְהוָֽה:  לַאֲשֶׁ֧ר בְּבֵֽיתאֵ֛ל וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּרָמֽוֹתנֶ֖גֶב וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּיַתִּֽר:  וְלַאֲשֶׁ֧ר בַּעֲרֹעֵ֛ר וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּשִֽׂפְמ֖וֹת וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּאֶשְׁתְּמֹֽעַוְלַאֲשֶׁ֣ר בְּרָכָ֗ל וְלַֽאֲשֶׁר֙ בְּעָרֵ֣י הַיְּרַחְמְאֵלִ֔י וְלַאֲשֶׁ֖ר בְּעָרֵ֥י הַקֵּינִֽי:  וְלַאֲשֶׁ֧ר בְּחָרְמָ֛ה וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבוֹרעָשָׁ֖ן וְלַאֲשֶׁ֥ר בַּעֲתָֽךְ:  וְלַאֲשֶׁ֖ר בְּחֶבְר֑וֹן וּֽלְכָלהַמְּקֹמ֛וֹת אֲשֶֽׁרהִתְהַלֶּךְשָׁ֥ם דָּוִ֖ד ה֥וּא וַאֲנָשָֽׁיו: פרשת מות שאול.

דוד חילק את השלל גם לנלחמים וגם לשומרים על הכילים וגם לזקנים.

 וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶלצִ֣קְלַ֔ג וַיְשַׁלַּ֧ח מֵֽהַשָּׁלָ֛ל לְזִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְרֵעֵ֣הוּ

וּֽלְכָלהַמְּקֹמ֛וֹת אֲשֶֽׁרהִתְהַלֶּךְשָׁ֥ם דָּוִ֖ד ה֥וּא וַאֲנָשָֽׁיו:

וזה משפט בישראל.

שאת הנמשל ממנו אפשר להמשיל בכמה וכמה משלים.

גם בהקשר לשכר במשק, כמו במקרה של מה שהגדירו דרג נמוך כמו עובדי הניקיון או עובדי ייצור שנהוג גם לשלם להם שכר נמוך בהתאם למחשבת הרוב אודות דרגים בעבודה ושכר בהתאמה.

.

פרשת משיח יהוה:

וַיָּבֹ֤אוּ הַזִּפִים֙ אֶלשָׁא֔וּל הַגִּבְעָ֖תָה לֵאמֹ֑ר הֲל֨וֹא דָוִ֤ד מִסְתַּתֵּר֙ בְּגִבְעַ֣ת הַחֲכִילָ֔ה עַ֖ל פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽןוַיָּ֣קָם שָׁא֗וּל וַיֵּ֙רֶד֙ אֶלמִדְבַּרזִ֔יף וְאִתּ֛וֹ שְׁלֹֽשֶׁתאֲלָפִ֥ים אִ֖ישׁ בְּחוּרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְבַקֵּ֥שׁ אֶתדָּוִ֖ד בְּמִדְבַּרזִֽיף: פרשת משיח יְהוָ֔ה.

אחרי המפגש הקודם של שאול עם דוד ולמרות שדוד היה יכול להרוג את שאול ולא הרגו ולאחר ששאול עשה שלום עם דוד, שוב ביקש שאול את נפש דוד.

וַיָּבֹא֩ דָוִ֨ד וַאֲבִישַׁ֥י אֶלהָעָם֮ לַיְלָה֒ וְהִנֵּ֣ה שָׁא֗וּל שֹׁכֵ֤ב יָשֵׁן֙ בַּמַּעְגָּ֔ל וַחֲנִית֥וֹ מְעוּכָֽהבָאָ֖רֶץ (מראשתומְרַאֲשֹׁתָ֑יו וְאַבְנֵ֣ר וְהָעָ֔ם שֹׁכְבִ֖ים (סביבתוסְבִיבֹתָֽיווַיֹּ֤אמֶר אֲבִישַׁי֙ אֶלדָּוִ֔ד סִגַּ֨ר אֱלֹהִ֥ים הַיּ֛וֹם אֶתאוֹיִבְךָ֖ בְּיָדֶ֑ךָ וְעַתָּה֩ אַכֶּ֨נּוּ נָ֜א בַּחֲנִ֤ית וּבָאָ֙רֶץ֙ פַּ֣עַם אַחַ֔ת וְלֹ֥א אֶשְׁנֶ֖ה לֽוֹוַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶלאֲבִישַׁ֖י אַלתַּשְׁחִיתֵ֑הוּ כִּ֠י מִ֣י שָׁלַ֥ח יָד֛וֹ בִּמְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה וְנִקָּֽהוַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ חַייְהוָ֔ה כִּ֥י אִםיְהוָ֖ה יִגָּפֶ֑נּוּ אֽוֹיוֹמ֤וֹ יָבוֹא֙ וָמֵ֔ת א֧וֹ בַמִּלְחָמָ֛ה יֵרֵ֖ד וְנִסְפָּֽהחָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵֽיהוָ֔ה מִשְּׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֣יחַ יְהוָ֑ה וְ֠עַתָּה קַחנָ֨א אֶֽתהַחֲנִ֜ית אֲשֶׁ֧ר (מראשתומְרַאֲשֹׁתָ֛יו וְאֶתצַפַּ֥חַת הַמַּ֖יִם וְנֵ֥לֲכָה לָּֽנוּוַיִּקַּח֩ דָּוִ֨ד אֶֽתהַחֲנִ֜ית וְאֶתצַפַּ֤חַת הַמַּ֙יִם֙ מֵרַאֲשֹׁתֵ֣י שָׁא֔וּל וַיֵּלְכ֖וּ לָהֶ֑ם וְאֵ֣ין רֹאֶה֩ וְאֵ֨ין יוֹדֵ֜עַ וְאֵ֣ין מֵקִ֗יץ כִּ֤י כֻלָּם֙ יְשֵׁנִ֔ים כִּ֚י תַּרְדֵּמַ֣ת יְהוָ֔ה נָפְלָ֖ה עֲלֵיהֶֽם: פרשת משיח יְהוָ֔ה.

ולדוד שוב היתה היכולת להרוג את שאול:

וַיֹּ֤אמֶר אֲבִישַׁי֙ אֶלדָּוִ֔ד סִגַּ֨ר אֱלֹהִ֥ים הַיּ֛וֹם אֶתאוֹיִבְךָ֖ בְּיָדֶ֑ךָ וְעַתָּה֩ אַכֶּ֨נּוּ נָ֜א בַּחֲנִ֤ית וּבָאָ֙רֶץ֙ פַּ֣עַם אַחַ֔ת וְלֹ֥א אֶשְׁנֶ֖ה לֽוֹ:

ושוב, לא חשה זאת:

וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶלאֲבִישַׁ֖י אַלתַּשְׁחִיתֵ֑הוּ כִּ֠י מִ֣י שָׁלַ֥ח יָד֛וֹ בִּמְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה וְנִקָּֽה:

כדי שיוכל להוכיח לשאול שהוא היה יכול להרוג אותו ולא עשה זאת , דוד, בעת שמחנה שאול היה בתרדמת, לקח חניתו שאול ואת צפחת המים שהיתה למראשתי שאול:

וְ֠עַתָּה קַחנָ֨א אֶֽתהַחֲנִ֜ית אֲשֶׁ֧ר (מראשתומְרַאֲשֹׁתָ֛יו וְאֶתצַפַּ֥חַת הַמַּ֖יִם וְנֵ֥לֲכָה לָּֽנוּוַיִּקַּח֩ דָּוִ֨ד אֶֽתהַחֲנִ֜ית וְאֶתצַפַּ֤חַת הַמַּ֙יִם֙ מֵרַאֲשֹׁתֵ֣י שָׁא֔וּל וַיֵּלְכ֖וּ לָהֶ֑ם וְאֵ֣ין רֹאֶה֩ וְאֵ֨ין יוֹדֵ֜עַ וְאֵ֣ין מֵקִ֗יץ כִּ֤י כֻלָּם֙ יְשֵׁנִ֔ים כִּ֚י תַּרְדֵּמַ֣ת יְהוָ֔ה נָפְלָ֖ה עֲלֵיהֶֽם:

יש חיוך שקוראים איך דוד מוכיח את אבנר בן נר שר הצבא, על שהוא נרדם בשמירה על המלך:

וַיַּעֲבֹ֤ר דָּוִד֙ הָעֵ֔בֶר וַיַּעֲמֹ֥ד עַלרֹאשׁהָהָ֖ר מֵֽרָחֹ֑ק רַ֥ב הַמָּק֖וֹם בֵּינֵיהֶֽםוַיִּקְרָ֨א דָוִ֜ד אֶלהָעָ֗ם וְאֶלאַבְנֵ֤ר בֶּןנֵר֙ לֵאמֹ֔ר הֲל֥וֹא תַעֲנֶ֖ה אַבְנֵ֑ר וַיַּ֤עַן אַבְנֵר֙ וַיֹּ֔אמֶר מִ֥י אַתָּ֖ה קָרָ֥אתָ אֶלהַמֶּֽלֶךְוַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶלאַבְנֵ֜ר הֲלוֹאאִ֣ישׁ אַתָּ֗ה וּמִ֤י כָמ֙וֹךָ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְלָ֙מָּה֙ לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֶלאֲדֹנֶ֖יךָ הַמֶּ֑לֶךְ כִּיבָא֙ אַחַ֣ד הָעָ֔ם לְהַשְׁחִ֖ית אֶתהַמֶּ֥לֶךְ אֲדֹנֶֽיךָלֹאט֞וֹב הַדָּבָ֣ר הַזֶּה֮ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂיתָ֒ חַייְהוָ֗ה כִּ֤י בְנֵימָ֙וֶת֙ אַתֶּ֔ם אֲשֶׁ֧ר לֹֽאשְׁמַרְתֶּ֛ם עַלאֲדֹנֵיכֶ֖ם עַלמְשִׁ֣יחַ יְהוָ֑ה וְעַתָּ֣ה רְאֵ֗ה אֵֽיחֲנִ֥ית הַמֶּ֛לֶךְ וְאֶתצַפַּ֥חַת הַמַּ֖יִם אֲשֶׁ֥ר (מראשתומְרַאֲשֹׁתָֽיו: פרשת משיח יְהוָ֔ה.

וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶלדָּוִ֗ד בָּר֤וּךְ אַתָּה֙ בְּנִ֣י דָוִ֔ד גַּ֚ם עָשֹׂ֣ה תַעֲשֶׂ֔ה וְגַ֖ם יָכֹ֣ל תּוּכָ֑ל וַיֵּ֤לֶךְ דָּוִד֙ לְדַרְכּ֔וֹ וְשָׁא֖וּל שָׁ֥ב לִמְקוֹמֽוֹ: וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶללִבּ֔וֹ עַתָּ֛ה אֶסָּפֶ֥ה יוֹםאֶחָ֖ד בְּיַדשָׁא֑וּל אֵֽיןלִ֨י ט֜וֹב כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט אֶלאֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֗ים וְנוֹאַ֨שׁ מִמֶּ֤נִּי שָׁאוּל֙ לְבַקְשֵׁ֤נִי עוֹד֙ בְּכָלגְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֔ל וְנִמְלַטְתִּ֖י מִיָּדֽוֹוַיָּ֣קָם דָּוִ֔ד וַיַּעֲבֹ֣ר ה֔וּא וְשֵׁשׁמֵא֥וֹת אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ אֶלאָכִ֥ישׁ בֶּןמָע֖וֹךְ מֶ֥לֶךְ גַּֽת:וַיֵּשֶׁב֩ דָּוִ֨ד עִםאָכִ֥ישׁ בְּגַ֛ת ה֥וּא וַאֲנָשָׁ֖יו אִ֣ישׁ וּבֵית֑וֹ דָּוִד֙ וּשְׁתֵּ֣י נָשָׁ֔יו אֲחִינֹ֙עַם֙ הַיִּזְרְעֵאלִ֔ית וַאֲבִיגַ֥יִל אֵֽשֶׁתנָבָ֖ל הַֽכַּרְמְלִֽית:  וַיֻּגַּ֣ד לְשָׁא֔וּל כִּֽיבָרַ֥ח דָּוִ֖ד גַּ֑ת וְלֹֽא-(יוסףיָסַ֥ף ע֖וֹד לְבַקְשֽׁוֹ: פרשת משיח יְהוָ֔ה.

וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶלדָּוִ֗ד בָּר֤וּךְ אַתָּה֙ בְּנִ֣י דָוִ֔ד גַּ֚ם עָשֹׂ֣ה תַעֲשֶׂ֔ה וְגַ֖ם יָכֹ֣ל תּוּכָ֑ל וַיֵּ֤לֶךְ דָּוִד֙ לְדַרְכּ֔וֹ וְשָׁא֖וּל שָׁ֥ב לִמְקוֹמֽוֹ:

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶללִבּ֔וֹ עַתָּ֛ה אֶסָּפֶ֥ה יוֹםאֶחָ֖ד בְּיַדשָׁא֑וּל אֵֽיןלִ֨י ט֜וֹב כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט אֶלאֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֗ים וְנוֹאַ֨שׁ מִמֶּ֤נִּי שָׁאוּל֙ לְבַקְשֵׁ֤נִי עוֹד֙ בְּכָלגְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֔ל

אחרי המקרה הראשון בו דוד לא הרג את שאול וכרת איתו ברית, בא המקרה השני בו לאחר הברית בכל זאת רדף שאול אחרי דוד שוב, וכמו במקרה הראשון , גם מקרה זה הסתיים בו דוד לא הרג את שאול וברית חדשה בינהם בו הבטיח שאול לא לדרוש את מות דוד.

ובכל זאת דוד הבין שלמרות השלום בינהם אם יחזור לגבול ישראל הוא ואנשיו יש התכנות ששאול שוב פעם ידרוש להורגו ולכן דוד החליט לא לחזור לגבול ישראל לאחר השלום עם שאול.

הדבר הניח את דעתו של שאול ושאול הרפה מדוד:

וַיֻּגַּ֣ד לְשָׁא֔וּל כִּֽיבָרַ֥ח דָּוִ֖ד גַּ֑ת וְלֹֽא-(יוסףיָסַ֥ף ע֖וֹד לְבַקְשֽׁוֹ:

וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶלאָכִ֗ישׁ אִםנָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ יִתְּנוּלִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת עָרֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה וְאֵ֣שְׁבָה שָּׁ֑ם וְלָ֨מָּה יֵשֵׁ֧ב עַבְדְּךָ֛ בְּעִ֥יר הַמַּמְלָכָ֖ה עִמָּֽךְוַיִּתֶּןל֥וֹ אָכִ֛ישׁ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא אֶתצִֽקְלָ֑ג לָכֵ֞ן הָיְתָ֤ה צִֽקְלַג֙ לְמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽהוַֽיְהִי֙ מִסְפַּ֣ר הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁריָשַׁ֥ב דָּוִ֖ד בִּשְׂדֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֑ים יָמִ֖ים וְאַרְבָּעָ֥ה חֳדָשִֽׁים:

מאוד מעניין שגם במקרה זה כמו במקרה הגעת ישראל למצרים, ניתן לדוד ואנשיו מאכיש מלך גת מקום משלהם שנפרד ממלכתו של מלך גת:

הדבר הוא נכון מבחינת אורחות ישראל שנבדלים מעמי העולם,  ההבדלות הזאת גם מונעת עימותים או מלחמות בין אנשי דוד לאנשי גת.

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו וְאֶל-בֵּית אָבִיו, אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה; וְאֹמְרָה אֵלָיו, אַחַי וּבֵית-אָבִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ-כְּנַעַן בָּאוּ אֵלָי. וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן, כִּי-אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ; וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, הֵבִיאוּ.  וְהָיָה, כִּי-יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה; וְאָמַר, מַה-מַּעֲשֵׂיכֶם. וַאֲמַרְתֶּם, אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד-עַתָּה–גַּם-אֲנַחְנוּ, גַּם-אֲבֹתֵינוּ:  בַּעֲבוּר, תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, כִּי-תוֹעֲבַת מִצְרַיִם, כָּל-רֹעֵה צֹאן: בראשית.

כִּי-תוֹעֲבַת מִצְרַיִם, כָּל-רֹעֵה צֹאן.

 וַיָּ֣קָם דָּוִ֔ד וַיַּעֲבֹ֣ר ה֔וּא וְשֵׁשׁמֵא֥וֹת אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ אֶלאָכִ֥ישׁ בֶּןמָע֖וֹךְ מֶ֥לֶךְ גַּֽת:וַיֵּשֶׁב֩ דָּוִ֨ד עִםאָכִ֥ישׁ בְּגַ֛ת ה֥וּא וַאֲנָשָׁ֖יו אִ֣ישׁ וּבֵית֑וֹ דָּוִד֙ וּשְׁתֵּ֣י נָשָׁ֔יו אֲחִינֹ֙עַם֙ הַיִּזְרְעֵאלִ֔ית וַאֲבִיגַ֥יִל אֵֽשֶׁתנָבָ֖ל הַֽכַּרְמְלִֽית:

וַיֵּשֶׁב֩ דָּוִ֨ד עִםאָכִ֥ישׁ בְּגַ֛ת ה֥וּא וַאֲנָשָׁ֖יו אִ֣ישׁ וּבֵית֑וֹ:

צריך להבין מי היו אנשי דוד. הנאמנים לדוד.

האנשים האלה הלכו עם דוד באש ובמים כמו שאומרים. הם ובני ביתם. ביחד עם דוד יצאו מגבול ישראל למקום חדש הם ובני ביתם והלאה עם דוד.

בעת הזאת אפשר לראות את "ההתניידות" הזאת של אנשי עסקים גדולים עם בכיריהם. משקיע קונה עסק והוא מציב את אנשיו בעמדות ההנהלה האיסטרטגיות, שמניעים את העסק בשבילו וכשהוא מוכר הוא לוקח את הצוות הבכיר שלו עימו לעסק החדש שהוא קנה ועם העסק החדש באילת גם לעיתים בחוץ לארץ  אז הבכיר ובני משפחתו גם נכונים לעזוב את הארץ או את העיר בה הם גרים ועושים– RELOCATION.

פרשת אביגיל:

וַיָּ֣מָת שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּקָּבְצ֤וּ כָליִשְׂרָאֵל֙ וַיִּסְפְּדוּל֔וֹ וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ בְּבֵית֖וֹ בָּרָמָ֑ה וַיָּ֣קָם דָּוִ֔ד וַיֵּ֖רֶד אֶלמִדְבַּ֥ר פָּארָֽןוְאִ֨ישׁ בְּמָע֜וֹן וּמַעֲשֵׂ֣הוּ בַכַּרְמֶ֗ל וְהָאִישׁ֙ גָּד֣וֹל מְאֹ֔ד וְל֛וֹ צֹ֥אן שְׁלֹֽשֶׁתאֲלָפִ֖ים וְאֶ֣לֶף עִזִּ֑ים וַיְהִ֛י בִּגְזֹ֥ז אֶתצֹאנ֖וֹ בַּכַּרְמֶֽל: וְשֵׁ֤ם הָאִישׁ֙ נָבָ֔ל וְשֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ אֲבִגָ֑יִל וְהָאִשָּׁ֤ה טֽוֹבַתשֶׂ֙כֶל֙ וִ֣יפַת תֹּ֔אַר וְהָאִ֥ישׁ קָשֶׁ֛ה וְרַ֥ע מַעֲלָלִ֖ים וְה֥וּא (כלבוכָלִבִּֽי: אביגיל.

צֹ֥אן שְׁלֹֽשֶׁתאֲלָפִ֖ים

וְאֶ֣לֶף עִזִּ֑ים

כאדם יחיד, כאיש עסקים , גם בקנה מידה של ימינו אנו מדובר פה בדיר גדול מאוד.

רפת יטבתה נחשבת לרפת גדולה בימנו אנו ששייכת לקיבוץ ולא לאדם יחיד:

"בשנת 2020, הקיבוץ מתפרנס ממחלבת יטבתה, מטעי תמרים (כ-700 דונם), שלחין (כ-4,000 דונם), רפת (כ-620 חולבות), פונדק וכן יזמויות פרטיות" וויקיפדיא.

גם היום (בעת הזאת שיש יותר בני בעולם) נבל היה נחשב איש גדול בעסקים בכלל ובתחום החלב במיוחד.

די מעניין לחשוב מדוע אימו ואביו קראו לו בשם נבל:

 אַלנָ֣א יָשִׂ֣ים אֲדֹנִ֣י אֶתלִבּ֡וֹ אֶלאִישׁ֩ הַבְּלִיַּ֨עַל הַזֶּ֜ה עַלנָבָ֗ל כִּ֤י כִשְׁמוֹ֙ כֶּןה֔וּא נָבָ֣ל שְׁמ֔וֹ וּנְבָלָ֖ה עִמּ֑וֹ וַֽאֲנִי֙ אֲמָ֣תְךָ֔ לֹ֥א רָאִ֛יתִי אֶתנַעֲרֵ֥י אֲדֹנִ֖י אֲשֶׁ֥ר שָׁלָֽחְתָּוְעַתָּ֣ה אֲדֹנִ֗י חַייְהוָ֤ה וְחֵֽינַפְשְׁךָ֙ אֲשֶׁ֨ר מְנָעֲךָ֤ יְהוָה֙ מִבּ֣וֹא בְדָמִ֔ים וְהוֹשֵׁ֥עַ יָדְךָ֖ לָ֑ךְ וְעַתָּ֗ה יִֽהְי֤וּ כְנָבָל֙ אֹיְבֶ֔יךָ וְהַֽמְבַקְשִׁ֥ים אֶלאֲדֹנִ֖י רָעָֽה: אביגיל.

כִּ֤י כִשְׁמוֹ֙ כֶּןה֔וּא נָבָ֣ל שְׁמ֔וֹ וּנְבָלָ֖ה עִמּ֑וֹ

וַיִּשְׁמַ֥ע דָּוִ֖ד בַּמִּדְבָּ֑ר כִּֽיגֹזֵ֥ז נָבָ֖ל אֶתצֹאנֽוֹוַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֖ד עֲשָׂרָ֣ה נְעָרִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לַנְּעָרִ֗ים עֲל֤וּ כַרְמֶ֙לָה֙ וּבָאתֶ֣ם אֶלנָבָ֔ל וּשְׁאֶלְתֶּםל֥וֹ בִשְׁמִ֖י לְשָׁלֽוֹםוַאֲמַרְתֶּ֥ם כֹּ֖ה לֶחָ֑י וְאַתָּ֤ה שָׁלוֹם֙ וּבֵיתְךָ֣ שָׁל֔וֹם וְכֹ֥ל אֲשֶׁרלְךָ֖ שָׁלֽוֹםוְעַתָּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י גֹזְזִ֖ים לָ֑ךְ עַתָּ֗ה הָרֹעִ֤ים אֲשֶׁרלְךָ֙ הָי֣וּ עִמָּ֔נוּ לֹ֣א הֶכְלַמְנ֗וּם וְלֹֽאנִפְקַ֤ד לָהֶם֙ מְא֔וּמָה כָּליְמֵ֖י הֱיוֹתָ֥ם בַּכַּרְמֶֽלשְׁאַ֨ל אֶתנְעָרֶ֜יךָ וְיַגִּ֣ידוּ לָ֗ךְ וְיִמְצְא֨וּ הַנְּעָרִ֥ים חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ כִּֽיעַלי֥וֹם ט֖וֹב בָּ֑נוּ תְּנָהנָּ֗א אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֤א יָֽדְךָ֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ וּלְבִנְךָ֖ לְדָוִֽדוַיָּבֹ֙אוּ֙ נַעֲרֵ֣י דָוִ֔ד וַיְדַבְּר֧וּ אֶלנָבָ֛ל כְּכָלהַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּשֵׁ֣ם דָּוִ֑ד וַיָּנֽוּחוּ:וַיַּ֨עַן נָבָ֜ל אֶתעַבְדֵ֤י דָוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר מִ֥י דָוִ֖ד וּמִ֣י בֶןיִשָׁ֑י הַיּוֹם֙ רַבּ֣וּ עֲבָדִ֔ים הַמִּתְפָּ֣רְצִ֔ים אִ֖ישׁ מִפְּנֵ֥י אֲדֹנָֽיווְלָקַחְתִּ֤י אֶתלַחְמִי֙ וְאֶתמֵימַ֔י וְאֵת֙ טִבְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר טָבַ֖חְתִּי לְגֹֽזְזָ֑י וְנָֽתַתִּי֙ לַֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי אֵ֥י מִזֶּ֖ה הֵֽמָּהוַיַּהַפְכ֥וּ נַעֲרֵֽידָוִ֖ד לְדַרְכָּ֑ם וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ וַיָּבֹ֔אוּ וַיַּגִּ֣דוּ ל֔וֹ כְּכֹ֖ל הַדְּבָרִ֥ים הָאֵֽלֶּהוַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד לַאֲנָשָׁ֜יו חִגְר֣וּ אִ֣ישׁ אֶתחַרְבּ֗וֹ וַֽיַּחְגְּרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶתחַרְבּ֔וֹ וַיַּחְגֹּ֥ר גַּםדָּוִ֖ד אֶתחַרְבּ֑וֹ וַֽיַּעֲל֣וּ אַחֲרֵ֣י דָוִ֗ד כְּאַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ אִ֔ישׁ וּמָאתַ֖יִם יָשְׁב֥וּ עַלהַכֵּלִֽים: פרשת אביגיל.

אפשר לראות את הדבר ככה:

כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר, לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ–וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ, לְשָׁלוֹם.  וְהָיָה אִם-שָׁלוֹם תַּעַנְךָ, וּפָתְחָה לָךְ:  וְהָיָה כָּל-הָעָם הַנִּמְצָא-בָהּ, יִהְיוּ לְךָ לָמַס–וַעֲבָדוּךָ.  וְאִם-לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ, וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה–וְצַרְתָּ, עָלֶיהָ. וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ; וְהִכִּיתָ אֶת-כָּל-זְכוּרָהּ, לְפִי-חָרֶב.  רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר, כָּל-שְׁלָלָהּ–תָּבֹז לָךְ; וְאָכַלְתָּ אֶת-שְׁלַל אֹיְבֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ: דברים.

וַיִּשְׁמַ֥ע דָּוִ֖ד בַּמִּדְבָּ֑ר כִּֽיגֹזֵ֥ז נָבָ֖ל אֶתצֹאנֽוֹוַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֖ד עֲשָׂרָ֣ה נְעָרִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לַנְּעָרִ֗ים עֲל֤וּ כַרְמֶ֙לָה֙ וּבָאתֶ֣ם אֶלנָבָ֔ל וּשְׁאֶלְתֶּםל֥וֹ בִשְׁמִ֖י לְשָׁלֽוֹםוַאֲמַרְתֶּ֥ם כֹּ֖ה לֶחָ֑י וְאַתָּ֤ה שָׁלוֹם֙ וּבֵיתְךָ֣ שָׁל֔וֹם וְכֹ֥ל אֲשֶׁרלְךָ֖ שָׁלֽוֹם: פרשת אביגיל.

כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר, לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ–וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ, לְשָׁלוֹם.  וְהָיָה אִם-שָׁלוֹם תַּעַנְךָ, וּפָתְחָה לָךְ: דברים.

וַיָּבֹ֙אוּ֙ נַעֲרֵ֣י דָוִ֔ד וַיְדַבְּר֧וּ אֶלנָבָ֛ל כְּכָלהַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּשֵׁ֣ם דָּוִ֑ד וַיָּנֽוּחוּ:וַיַּ֨עַן נָבָ֜ל אֶתעַבְדֵ֤י דָוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר מִ֥י דָוִ֖ד וּמִ֣י בֶןיִשָׁ֑י הַיּוֹם֙ רַבּ֣וּ עֲבָדִ֔ים הַמִּתְפָּ֣רְצִ֔ים אִ֖ישׁ מִפְּנֵ֥י אֲדֹנָֽיווְלָקַחְתִּ֤י אֶתלַחְמִי֙ וְאֶתמֵימַ֔י וְאֵת֙ טִבְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר טָבַ֖חְתִּי לְגֹֽזְזָ֑י וְנָֽתַתִּי֙ לַֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי אֵ֥י מִזֶּ֖ה הֵֽמָּה: פרשת אביגיל.

וְאִם-לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ, וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה–וְצַרְתָּ, עָלֶיהָ. דברים.

וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד לַאֲנָשָׁ֜יו חִגְר֣וּ אִ֣ישׁ אֶתחַרְבּ֗וֹ וַֽיַּחְגְּרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶתחַרְבּ֔וֹ וַיַּחְגֹּ֥ר גַּםדָּוִ֖ד אֶתחַרְבּ֑וֹ וַֽיַּעֲל֣וּ אַחֲרֵ֣י דָוִ֗ד כְּאַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ אִ֔ישׁ וּמָאתַ֖יִם יָשְׁב֥וּ עַלהַכֵּלִֽים: פרשת אביגיל.

ובהמשך:

וְאָכַלְתָּ אֶת-שְׁלַל אֹיְבֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ: דברים.

אשתו של נבל אביגיל הביאה מזון לדוד ואנשיו:

וְלַאֲבִיגַ֙יִל֙ אֵ֣שֶׁת נָבָ֔ל הִגִּ֧יד נַֽעַראֶחָ֛ד מֵהַנְּעָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֣ה שָׁלַח֩ דָּוִ֨ד מַלְאָכִ֧ים מֵֽהַמִּדְבָּ֛ר לְבָרֵ֥ךְ אֶתאֲדֹנֵ֖ינוּ וַיָּ֥עַט בָּהֶֽםוְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים טֹבִ֥ים לָ֖נוּ מְאֹ֑ד וְלֹ֤א הָכְלַ֙מְנוּ֙ וְלֹֽאפָקַ֣דְנוּ מְא֔וּמָה כָּליְמֵי֙ הִתְהַלַּ֣כְנוּ אִתָּ֔ם בִּֽהְיוֹתֵ֖נוּ בַּשָּׂדֶֽהחוֹמָה֙ הָי֣וּ עָלֵ֔ינוּ גַּםלַ֖יְלָה גַּםיוֹמָ֑ם כָּליְמֵ֛י הֱיוֹתֵ֥נוּ עִמָּ֖ם רֹעִ֥ים הַצֹּֽאןוְעַתָּ֗ה דְּעִ֤י וּרְאִי֙ מַֽהתַּעֲשִׂ֔י כִּֽיכָלְתָ֧ה הָרָעָ֛ה אֶלאֲדֹנֵ֖ינוּ וְעַ֣ל כָּלבֵּית֑וֹ וְהוּא֙ בֶּןבְּלִיַּ֔עַל מִדַּבֵּ֖ר אֵלָֽיו: וַתְּמַהֵ֣ר (אבוגילאֲבִיגַ֡יִל וַתִּקַּח֩ מָאתַ֨יִם לֶ֜חֶם וּשְׁנַ֣יִם נִבְלֵייַ֗יִן וְחָמֵ֨שׁ צֹ֤אן (עשוותעֲשׂוּיֹת֙ וְחָמֵ֤שׁ סְאִים֙ קָלִ֔י וּמֵאָ֥ה צִמֻּקִ֖ים וּמָאתַ֣יִם דְּבֵלִ֑ים וַתָּ֖שֶׂם עַלהַחֲמֹרִֽיםוַתֹּ֤אמֶר לִנְעָרֶ֙יהָ֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י הִנְנִ֖י אַחֲרֵיכֶ֣ם בָּאָ֑ה וּלְאִישָׁ֥הּ נָבָ֖ל לֹ֥א הִגִּֽידָהוְהָיָ֞ה הִ֣יא רֹכֶ֣בֶת עַֽלהַחֲמ֗וֹר וְיֹרֶ֙דֶת֙ בְּסֵ֣תֶר הָהָ֔ר וְהִנֵּ֤ה דָוִד֙ וַאֲנָשָׁ֔יו יֹרְדִ֖ים לִקְרָאתָ֑הּ וַתִּפְגֹּ֖שׁ אֹתָֽםוְדָוִ֣ד אָמַ֗ר אַךְ֩ לַשֶּׁ֨קֶר שָׁמַ֜רְתִּי אֶֽתכָּלאֲשֶׁ֤ר לָזֶה֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְלֹאנִפְקַ֥ד מִכָּלאֲשֶׁרל֖וֹ מְא֑וּמָה וַיָּֽשֶׁבלִ֥י רָעָ֖ה תַּ֥חַת טוֹבָֽהכֹּהיַעֲשֶׂ֧ה אֱלֹהִ֛ים לְאֹיְבֵ֥י דָוִ֖ד וְכֹ֣ה יֹסִ֑יף אִםאַשְׁאִ֧יר מִכָּלאֲשֶׁרל֛וֹ עַדהַבֹּ֖קֶר מַשְׁתִּ֥ין בְּקִֽירוַתֵּ֤רֶא אֲבִיגַ֙יִל֙ אֶתדָּוִ֔ד וַתְּמַהֵ֕ר וַתֵּ֖רֶד מֵעַ֣ל הַחֲמ֑וֹר וַתִּפֹּ֞ל לְאַפֵּ֤י דָוִד֙ עַלפָּנֶ֔יהָ וַתִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרֶץוַתִּפֹּל֙ עַלרַגְלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר בִּיאֲנִ֥י אֲדֹנִ֖י הֶֽעָוֹ֑ן וּֽתְדַבֶּרנָ֤א אֲמָֽתְךָ֙ בְּאָזְנֶ֔יךָ וּשְׁמַ֕ע אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲמָתֶֽךָאַלנָ֣א יָשִׂ֣ים אֲדֹנִ֣י אֶתלִבּ֡וֹ אֶלאִישׁ֩ הַבְּלִיַּ֨עַל הַזֶּ֜ה עַלנָבָ֗ל כִּ֤י כִשְׁמוֹ֙ כֶּןה֔וּא נָבָ֣ל שְׁמ֔וֹ וּנְבָלָ֖ה עִמּ֑וֹ וַֽאֲנִי֙ אֲמָ֣תְךָ֔ לֹ֥א רָאִ֛יתִי אֶתנַעֲרֵ֥י אֲדֹנִ֖י אֲשֶׁ֥ר שָׁלָֽחְתָּוְעַתָּ֣ה אֲדֹנִ֗י חַייְהוָ֤ה וְחֵֽינַפְשְׁךָ֙ אֲשֶׁ֨ר מְנָעֲךָ֤ יְהוָה֙ מִבּ֣וֹא בְדָמִ֔ים וְהוֹשֵׁ֥עַ יָדְךָ֖ לָ֑ךְ וְעַתָּ֗ה יִֽהְי֤וּ כְנָבָל֙ אֹיְבֶ֔יךָ וְהַֽמְבַקְשִׁ֥ים אֶלאֲדֹנִ֖י רָעָֽהוְעַתָּה֙ הַבְּרָכָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁרהֵבִ֥יא שִׁפְחָתְךָ֖ לַֽאדֹנִ֑י וְנִתְּנָה֙ לַנְּעָרִ֔ים הַמִּֽתְהַלְּכִ֖ים בְּרַגְלֵ֥י אֲדֹנִֽישָׂ֥א נָ֖א לְפֶ֣שַׁע אֲמָתֶ֑ךָ כִּ֣י עָשֹֽׂהיַעֲשֶׂה֩ יְהוָ֨ה לַֽאדֹנִ֜י בַּ֣יִת נֶאֱמָ֗ן כִּימִלְחֲמ֤וֹת יְהוָה֙ אֲדֹנִ֣י נִלְחָ֔ם וְרָעָ֛ה לֹאתִמָּצֵ֥א בְךָ֖ מִיָּמֶֽיךָ:  וַיָּ֤קָם אָדָם֙ לִרְדָפְךָ֔ וּלְבַקֵּ֖שׁ אֶתנַפְשֶׁ֑ךָ וְֽהָיְתָה֩ נֶ֨פֶשׁ אֲדֹנִ֜י צְרוּרָ֣ה בִּצְר֣וֹר הַחַיִּ֗ים אֵ֚ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְאֵ֨ת נֶ֤פֶשׁ אֹיְבֶ֙יךָ֙ יְקַלְּעֶ֔נָּה בְּת֖וֹךְ כַּ֥ף הַקָּֽלַעוְהָיָ֗ה כִּֽייַעֲשֶׂ֤ה יְהוָה֙ לַֽאדֹנִ֔י כְּכֹ֛ל אֲשֶׁרדִּבֶּ֥ר אֶתהַטּוֹבָ֖ה עָלֶ֑יךָ וְצִוְּךָ֥ לְנָגִ֖יד עַליִשְׂרָאֵֽלוְלֹ֣א תִהְיֶ֣ה זֹ֣את לְךָ֡ לְפוּקָה֩ וּלְמִכְשׁ֨וֹל לֵ֜ב לַאדֹנִ֗י וְלִשְׁפָּךְדָּם֙ חִנָּ֔ם וּלְהוֹשִׁ֥יעַ אֲדֹנִ֖י ל֑וֹ וְהֵיטִ֤ב יְהוָה֙ לַֽאדֹנִ֔י וְזָכַרְתָּ֖ אֶתאֲמָתֶֽךָוַיֹּ֥אמֶר דָּוִ֖ד לַאֲבִיגַ֑ל בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֧ר שְׁלָחֵ֛ךְ הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לִקְרָאתִֽיוּבָר֥וּךְ טַעְמֵ֖ךְ וּבְרוּכָ֣ה אָ֑תְּ אֲשֶׁ֨ר כְּלִתִ֜נִי הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ מִבּ֣וֹא בְדָמִ֔ים וְהֹשֵׁ֥עַ יָדִ֖י לִֽי:  וְאוּלָ֗ם חַייְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר מְנָעַ֔נִי מֵהָרַ֖ע אֹתָ֑ךְ כִּ֣י לוּלֵ֣י מִהַ֗רְתְּ (ותבאתיוַתָּבֹאת֙ לִקְרָאתִ֔י כִּ֣י אִםנוֹתַ֧ר לְנָבָ֛ל עַדא֥וֹר הַבֹּ֖קֶר מַשְׁתִּ֥ין בְּקִֽיר:  וַיִּקַּ֤ח דָּוִד֙ מִיָּדָ֔הּ אֵ֥ת אֲשֶׁרהֵבִ֖יאָה ל֑וֹ וְלָ֣הּ אָמַ֗ר עֲלִ֤י לְשָׁלוֹם֙ לְבֵיתֵ֔ךְ רְאִי֙ שָׁמַ֣עְתִּי בְקוֹלֵ֔ךְ וָאֶשָּׂ֖א פָּנָֽיִךְ: פרשת אביגיל.

תוך שגם היא מבטיחה את שלומה לימים שיבואו:

וְהָיָ֗ה כִּֽייַעֲשֶׂ֤ה יְהוָה֙ לַֽאדֹנִ֔י כְּכֹ֛ל אֲשֶׁרדִּבֶּ֥ר אֶתהַטּוֹבָ֖ה עָלֶ֑יךָ וְצִוְּךָ֥ לְנָגִ֖יד עַליִשְׂרָאֵֽלוְלֹ֣א תִהְיֶ֣ה זֹ֣את לְךָ֡ לְפוּקָה֩ וּלְמִכְשׁ֨וֹל לֵ֜ב לַאדֹנִ֗י וְלִשְׁפָּךְדָּם֙ חִנָּ֔ם וּלְהוֹשִׁ֥יעַ אֲדֹנִ֖י ל֑וֹ וְהֵיטִ֤ב יְהוָה֙ לַֽאדֹנִ֔י וְזָכַרְתָּ֖ אֶתאֲמָתֶֽךָוַיֹּ֥אמֶר דָּוִ֖ד לַאֲבִיגַ֑ל בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֧ר שְׁלָחֵ֛ךְ הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לִקְרָאתִֽיוּבָר֥וּךְ טַעְמֵ֖ךְ וּבְרוּכָ֣ה אָ֑תְּ אֲשֶׁ֨ר כְּלִתִ֜נִי הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ מִבּ֣וֹא בְדָמִ֔ים וְהֹשֵׁ֥עַ יָדִ֖י לִֽי:  וְאוּלָ֗ם חַייְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר מְנָעַ֔נִי מֵהָרַ֖ע אֹתָ֑ךְ כִּ֣י לוּלֵ֣י מִהַ֗רְתְּ (ותבאתיוַתָּבֹאת֙ לִקְרָאתִ֔י כִּ֣י אִםנוֹתַ֧ר לְנָבָ֛ל עַדא֥וֹר הַבֹּ֖קֶר מַשְׁתִּ֥ין בְּקִֽירוַיִּקַּ֤ח דָּוִד֙ מִיָּדָ֔הּ אֵ֥ת אֲשֶׁרהֵבִ֖יאָה ל֑וֹ וְלָ֣הּ אָמַ֗ר עֲלִ֤י לְשָׁלוֹם֙ לְבֵיתֵ֔ךְ רְאִי֙ שָׁמַ֣עְתִּי בְקוֹלֵ֔ךְ וָאֶשָּׂ֖א פָּנָֽיִךְ:  

וגם במקרה הזה:

וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ; וְהִכִּיתָ אֶת-כָּל-זְכוּרָהּ, לְפִי-חָרֶב.  רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר, כָּל-שְׁלָלָהּ–תָּבֹז לָךְ; דברים.

וַתָּבֹ֣א אֲבִיגַ֣יִל אֶלנָבָ֡ל וְהִנֵּהלוֹ֩ מִשְׁתֶּ֨ה בְּבֵית֜וֹ כְּמִשְׁתֵּ֣ה הַמֶּ֗לֶךְ וְלֵ֤ב נָבָל֙ ט֣וֹב עָלָ֔יו וְה֥וּא שִׁכֹּ֖ר עַדמְאֹ֑ד וְלֹֽאהִגִּ֣ידָה לּ֗וֹ דָּבָ֥ר קָטֹ֛ן וְגָד֖וֹל עַדא֥וֹר הַבֹּֽקֶר: וַיְהִ֣י בַבֹּ֗קֶר בְּצֵ֤את הַיַּ֙יִן֙ מִנָּבָ֔ל וַתַּגֶּדל֣וֹ אִשְׁתּ֔וֹ אֶתהַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיָּ֤מָת לִבּוֹ֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וְה֖וּא הָיָ֥ה לְאָֽבֶןוַיְהִ֖י כַּעֲשֶׂ֣רֶת הַיָּמִ֑ים וַיִּגֹּ֧ף יְהוָ֛ה אֶתנָבָ֖ל וַיָּמֹֽת: וַיִּשְׁמַ֣ע דָּוִד֮ כִּ֣י מֵ֣ת נָבָל֒ וַיֹּ֡אמֶר בָּר֣וּךְ יְהוָ֡ה אֲשֶׁ֣ר רָב֩ אֶתרִ֨יב חֶרְפָּתִ֜י מִיַּ֣ד נָבָ֗ל וְאֶתעַבְדּוֹ֙ חָשַׂ֣ךְ מֵֽרָעָ֔ה וְאֵת֙ רָעַ֣ת נָבָ֔ל הֵשִׁ֥יב יְהוָ֖ה בְּרֹאשׁ֑וֹ וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ וַיְדַבֵּ֣ר בַּאֲבִיגַ֔יִל לְקַחְתָּ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁהוַיָּבֹ֜אוּ עַבְדֵ֥י דָוִ֛ד אֶלאֲבִיגַ֖יִל הַכַּרְמֶ֑לָה וַיְדַבְּר֤וּ אֵלֶ֙יהָ֙ לֵאמֹ֔ר דָּוִד֙ שְׁלָחָ֣נוּ אֵלַ֔יִךְ לְקַחְתֵּ֥ךְ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁהוַתָּ֕קָם וַתִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָ֑רְצָה וַתֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה אֲמָֽתְךָ֙ לְשִׁפְחָ֔ה לִרְחֹ֕ץ רַגְלֵ֖י עַבְדֵ֥י אֲדֹנִֽיוַתְּמַהֵ֞ר וַתָּ֣קָם אֲבִיגַ֗יִל וַתִּרְכַּב֙ עַֽלהַחֲמ֔וֹר וְחָמֵשׁ֙ נַעֲרֹתֶ֔יהָ הַהֹלְכ֖וֹת לְרַגְלָ֑הּ וַתֵּ֗לֶךְ אַֽחֲרֵי֙ מַלְאֲכֵ֣י דָוִ֔ד וַתְּהִיל֖וֹ לְאִשָּֽׁה: פרשת אביגיל.

וַיְהִ֣י בַבֹּ֗קֶר בְּצֵ֤את הַיַּ֙יִן֙ מִנָּבָ֔ל וַתַּגֶּדל֣וֹ אִשְׁתּ֔וֹ אֶתהַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיָּ֤מָת לִבּוֹ֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וְה֖וּא הָיָ֥ה לְאָֽבֶןוַיְהִ֖י כַּעֲשֶׂ֣רֶת הַיָּמִ֑ים וַיִּגֹּ֧ף יְהוָ֛ה אֶתנָבָ֖ל וַיָּמֹֽת: פרשת אביגיל.

וַיִּשְׁמַ֣ע דָּוִד֮ כִּ֣י מֵ֣ת נָבָל֒ וַיֹּ֡אמֶר בָּר֣וּךְ יְהוָ֡ה אֲשֶׁ֣ר רָב֩ אֶתרִ֨יב חֶרְפָּתִ֜י מִיַּ֣ד נָבָ֗ל וְאֶתעַבְדּוֹ֙ חָשַׂ֣ךְ מֵֽרָעָ֔ה וְאֵת֙ רָעַ֣ת נָבָ֔ל הֵשִׁ֥יב יְהוָ֖ה בְּרֹאשׁ֑וֹ וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ וַיְדַבֵּ֣ר בַּאֲבִיגַ֔יִל לְקַחְתָּ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה: פרשת אביגיל.

רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר, כָּל-שְׁלָלָהּ–תָּבֹז לָךְ; דברים.

וַתָּ֕קָם וַתִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָ֑רְצָה וַתֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה אֲמָֽתְךָ֙ לְשִׁפְחָ֔ה לִרְחֹ֕ץ רַגְלֵ֖י עַבְדֵ֥י אֲדֹנִֽיוַתְּמַהֵ֞ר וַתָּ֣קָם אֲבִיגַ֗יִל וַתִּרְכַּב֙ עַֽלהַחֲמ֔וֹר וְחָמֵשׁ֙ נַעֲרֹתֶ֔יהָ הַהֹלְכ֖וֹת לְרַגְלָ֑הּ וַתֵּ֗לֶךְ אַֽחֲרֵי֙ מַלְאֲכֵ֣י דָוִ֔ד וַתְּהִיל֖וֹ לְאִשָּֽׁה: פרשת אביגיל.

פרשת סלע המחלקת:

וַיְשַׁמַּ֥ע שָׁא֛וּל אֶתכָּלהָעָ֖ם לַמִּלְחָמָ֑ה לָרֶ֣דֶת קְעִילָ֔ה לָצ֥וּר אֶלדָּוִ֖ד וְאֶלאֲנָשָֽׁיו: וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔ד כִּ֣י עָלָ֔יו שָׁא֖וּל מַחֲרִ֣ישׁ הָרָעָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶלאֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן הַגִּ֖ישָׁה הָאֵפֽוֹדוַיֹּאמֶר֮ דָּוִד֒ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שָׁמֹ֤עַ שָׁמַע֙ עַבְדְּךָ֔ כִּֽימְבַקֵּ֥שׁ שָׁא֖וּל לָב֣וֹא אֶלקְעִילָ֑ה לְשַׁחֵ֥ת לָעִ֖יר בַּעֲבוּרִֽי: הֲיַסְגִּרֻ֣נִי בַעֲלֵי֩ קְעִילָ֨ה בְיָד֜וֹ הֲיֵרֵ֣ד שָׁא֗וּל כַּֽאֲשֶׁר֙ שָׁמַ֣ע עַבְדֶּ֔ךָ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַגֶּד נָ֖א לְעַבְדֶּ֑ךָ וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יֵרֵֽדוַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד הֲיַסְגִּ֜רוּ בַּעֲלֵ֧י קְעִילָ֛ה אֹתִ֥י וְאֶתאֲנָשַׁ֖י בְּיַדשָׁא֑וּל וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יַסְגִּֽירוּוַיָּקָם֩ דָּוִ֨ד וַאֲנָשָׁ֜יו כְּשֵׁשׁמֵא֣וֹת אִ֗ישׁ וַיֵּצְאוּ֙ מִקְּעִלָ֔ה וַיִּֽתְהַלְּכ֖וּ בַּאֲשֶׁ֣ר יִתְהַלָּ֑כוּ וּלְשָׁא֣וּל הֻגַּ֗ד כִּֽינִמְלַ֤ט דָּוִד֙ מִקְּעִילָ֔ה וַיֶּחְדַּ֖ל לָצֵֽאת: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.

וַיְשַׁמַּ֥ע שָׁא֛וּל אֶתכָּלהָעָ֖ם לַמִּלְחָמָ֑ה לָרֶ֣דֶת קְעִילָ֔ה לָצ֥וּר אֶלדָּוִ֖ד וְאֶלאֲנָשָֽׁיו:

וַיֹּאמֶר֮ דָּוִד֒ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שָׁמֹ֤עַ שָׁמַע֙ עַבְדְּךָ֔ כִּֽימְבַקֵּ֥שׁ שָׁא֖וּל לָב֣וֹא אֶלקְעִילָ֑ה לְשַׁחֵ֥ת לָעִ֖יר בַּעֲבוּרִֽי

לְשַׁחֵ֥ת לָעִ֖יר בַּעֲבוּרִֽי

הֲיֵרֵ֣ד שָׁא֗וּל כַּֽאֲשֶׁר֙ שָׁמַ֣ע עַבְדֶּ֔ךָ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַגֶּד נָ֖א לְעַבְדֶּ֑ךָ וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יֵרֵֽד: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.

שאול היה נכון לפגוע בתושבי העיר כדי לתפוש את דוד בדיוק כמו שהוא היה נכון להרוג את אחימלך הכהן ובני משפחתו העזרה שהגיש אחימלך לדוד נחשבה בעיני שאול לבגידה .

(*מתוך המקום הזה צריך שוב לחשוב על ברית דוד ויהונתן בן שאול)

וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד הֲיַסְגִּ֜רוּ בַּעֲלֵ֧י קְעִילָ֛ה אֹתִ֥י וְאֶתאֲנָשַׁ֖י בְּיַדשָׁא֑וּל וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יַסְגִּֽירוּ: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.

וזאת למרות שמעט לפני הציל דוד את תושבי קעילה מהפלישתים:

וַיַּגִּ֥דוּ לְדָוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה פְלִשְׁתִּים֙ נִלְחָמִ֣ים בִּקְעִילָ֔ה וְהֵ֖מָּה שֹׁסִ֥ים אֶתהַגֳּרָנֽוֹתוַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאֵלֵ֣ךְ וְהִכֵּ֔יתִי בַּפְּלִשְׁתִּ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל דָּוִ֗ד לֵ֚ךְ וְהִכִּ֣יתָ בַפְּלִשְׁתִּ֔ים וְהוֹשַׁעְתָּ֖ אֶת קְעִילָֽהוַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י דָוִד֙ אֵלָ֔יו הִנֵּ֨ה אֲנַ֥חְנוּ פֹ֛ה בִּֽיהוּדָ֖ה יְרֵאִ֑ים וְאַף֙ כִּֽינֵלֵ֣ךְ קְעִלָ֔ה אֶלמַֽעַרְכ֖וֹת פְּלִשְׁתִּֽיםוַיּ֨וֹסֶף ע֤וֹד דָּוִד֙ לִשְׁאֹ֣ל בַּֽיהוָ֔ה וַֽיַּעֲנֵ֖הוּ יְהוָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר ק֚וּם רֵ֣ד קְעִילָ֔ה כִּֽי אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן אֶת פְּלִשְׁתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָוַיֵּ֣לֶךְ דָּוִד֩ (ואנשווַאֲנָשָׁ֨יו קְעִילָ֜ה וַיִּלָּ֣חֶם בַּפְּלִשְׁתִּ֗ים וַיִּנְהַג֙ אֶתמִקְנֵיהֶ֔ם וַיַּ֥ךְ בָּהֶ֖ם מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיֹּ֣שַׁע דָּוִ֔ד אֵ֖ת יֹשְׁבֵ֥י קְעִילָֽה: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.

וַיֹּ֣שַׁע דָּוִ֔ד אֵ֖ת יֹשְׁבֵ֥י קְעִילָֽה:

*

וַיֵּ֨שֶׁב דָּוִ֤ד בַּמִּדְבָּר֙ בַּמְּצָד֔וֹת וַיֵּ֥שֶׁב בָּהָ֖ר בְּמִדְבַּרזִ֑יף וַיְבַקְשֵׁ֤הוּ שָׁאוּל֙ כָּלהַיָּמִ֔ים וְלֹֽאנְתָנ֥וֹ אֱלֹהִ֖ים בְּיָדֽוֹוַיַּ֣רְא דָוִ֔ד כִּֽייָצָ֥א שָׁא֖וּל לְבַקֵּ֣שׁ אֶתנַפְשׁ֑וֹ וְדָוִ֥ד בְּמִדְבַּרזִ֖יף בַּחֹֽרְשָׁהוַיָּ֙קָם֙ יְהוֹנָתָ֣ן בֶּןשָׁא֔וּל וַיֵּ֥לֶךְ אֶלדָּוִ֖ד חֹ֑רְשָׁה וַיְחַזֵּ֥ק אֶתיָד֖וֹ בֵּאלֹהִֽים: וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו אַלתִּירָ֗א כִּ֠י לֹ֤א תִֽמְצָאֲךָ֙ יַ֚ד שָׁא֣וּל אָבִ֔י וְאַתָּה֙ תִּמְלֹ֣ךְ עַליִשְׂרָאֵ֔ל וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶהלְּךָ֣ לְמִשְׁנֶ֑ה וְגַםשָׁא֥וּל אָבִ֖י יֹדֵ֥עַ כֵּֽן:  וַיִּכְרְת֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם בְּרִ֖ית לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּחֹ֔רְשָׁה וִיהוֹנָתָ֖ן הָלַ֥ךְ לְבֵיתֽוֹ: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.

וזאת אחרי:

וַיִּשְׁלַ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ לִקְרֹא֩ אֶתאֲחִימֶ֨לֶךְ בֶּןאֲחִיט֜וּב הַכֹּהֵ֗ן וְאֵ֨ת כָּלבֵּ֥ית אָבִ֛יו הַכֹּהֲנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּנֹ֑ב וַיָּבֹ֥אוּ כֻלָּ֖ם אֶלהַמֶּֽלֶךְוַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל שְֽׁמַֽענָ֖א בֶּןאֲחִיט֑וּב וַיֹּ֖אמֶר הִנְנִ֥י אֲדֹנִֽיוַיֹּ֤אמֶר (אלואֵלָיו֙ שָׁא֔וּל לָ֚מָּה קְשַׁרְתֶּ֣ם עָלַ֔י אַתָּ֖ה וּבֶןיִשָׁ֑י בְּתִתְּךָ֙ ל֜וֹ לֶ֣חֶם וְחֶ֗רֶב וְשָׁא֥וֹל לוֹ֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים לָק֥וּם אֵלַ֛י לְאֹרֵ֖ב כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽהוַיַּ֧עַן אֲחִימֶ֛לֶךְ אֶתהַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּאמַ֑ר וּמִ֤י בְכָלעֲבָדֶ֙יךָ֙ כְּדָוִ֣ד נֶאֱמָ֔ן וַחֲתַ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ וְסָ֥ר אֶלמִשְׁמַעְתֶּ֖ךָ וְנִכְבָּ֥ד בְּבֵיתֶֽךָהַיּ֧וֹם הַחִלֹּ֛תִי (לשאול)-לִשְׁאָלל֥וֹ בֵאלֹהִ֖ים חָלִ֣ילָה לִּ֑י אַליָשֵׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ בְּעַבְדּ֤וֹ דָבָר֙ בְּכָלבֵּ֣ית אָבִ֔י כִּ֠י לֹֽאיָדַ֤ע עַבְדְּךָ֙ בְּכָלזֹ֔את דָּבָ֥ר קָטֹ֖ן א֥וֹ גָדֽוֹלוַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מ֥וֹת תָּמ֖וּת אֲחִימֶ֑לֶךְ אַתָּ֖ה וְכָלבֵּ֥ית אָבִֽיךָוַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֡לֶךְ לָרָצִים֩ הַנִּצָּבִ֨ים עָלָ֜יו סֹ֥בּוּ וְהָמִ֣יתוּ כֹּהֲנֵ֣י יְהוָ֗ה כִּ֤י גַםיָדָם֙ עִםדָּוִ֔ד וְכִ֤י יָֽדְעוּ֙ כִּֽיבֹרֵ֣חַ ה֔וּא וְלֹ֥א גָל֖וּ אֶת-(אזנואָזְנִ֑י וְלֹֽאאָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ לִשְׁלֹ֣חַ אֶתיָדָ֔ם לִפְגֹ֖עַ בְּכֹהֲנֵ֥י יְהוָֽהוַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ (לדויגלְדוֹאֵ֔ג סֹ֣ב אַתָּ֔ה וּפְגַ֖ע בַּכֹּהֲנִ֑ים וַיִּסֹּ֞ב (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וַיִּפְגַּעהוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא שְׁמֹנִ֤ים וַחֲמִשָּׁה֙ אִ֔ישׁ נֹשֵׂ֖א אֵפ֥וֹד בָּֽדוְאֵ֨ת נֹ֤ב עִירהַכֹּֽהֲנִים֙ הִכָּ֣ה לְפִיחֶ֔רֶב מֵאִישׁ֙ וְעַדאִשָּׁ֔ה מֵעוֹלֵ֖ל וְעַדיוֹנֵ֑ק וְשׁ֧וֹר וַחֲמ֛וֹר וָשֶׂ֖ה לְפִיחָֽרֶב: פרשת אביתר.

וַיִּשְׁלַ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ לִקְרֹא֩ אֶתאֲחִימֶ֨לֶךְ בֶּןאֲחִיט֜וּב הַכֹּהֵ֗ן וְאֵ֨ת כָּלבֵּ֥ית אָבִ֛יו הַכֹּהֲנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּנֹ֑ב וַיָּבֹ֥אוּ כֻלָּ֖ם אֶלהַמֶּֽלֶךְוַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל שְֽׁמַֽענָ֖א בֶּןאֲחִיט֑וּב וַיֹּ֖אמֶר הִנְנִ֥י אֲדֹנִֽיוַיֹּ֤אמֶר (אלואֵלָיו֙ שָׁא֔וּל לָ֚מָּה קְשַׁרְתֶּ֣ם עָלַ֔י אַתָּ֖ה וּבֶןיִשָׁ֑י בְּתִתְּךָ֙ ל֜וֹ לֶ֣חֶם וְחֶ֗רֶב וְשָׁא֥וֹל לוֹ֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים לָק֥וּם אֵלַ֛י לְאֹרֵ֖ב כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מ֥וֹת תָּמ֖וּת אֲחִימֶ֑לֶךְ אַתָּ֖ה וְכָלבֵּ֥ית אָבִֽיךָ:

וַיַּגִּ֥דוּ לְדָוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה פְלִשְׁתִּים֙ נִלְחָמִ֣ים בִּקְעִילָ֔ה וְהֵ֖מָּה שֹׁסִ֥ים אֶתהַגֳּרָנֽוֹתוַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאֵלֵ֣ךְ וְהִכֵּ֔יתִי בַּפְּלִשְׁתִּ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל דָּוִ֗ד לֵ֚ךְ וְהִכִּ֣יתָ בַפְּלִשְׁתִּ֔ים וְהוֹשַׁעְתָּ֖ אֶת קְעִילָֽהוַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י דָוִד֙ אֵלָ֔יו הִנֵּ֨ה אֲנַ֥חְנוּ פֹ֛ה בִּֽיהוּדָ֖ה יְרֵאִ֑ים וְאַף֙ כִּֽינֵלֵ֣ךְ קְעִלָ֔ה אֶלמַֽעַרְכ֖וֹת פְּלִשְׁתִּֽיםוַיּ֨וֹסֶף ע֤וֹד דָּוִד֙ לִשְׁאֹ֣ל בַּֽיהוָ֔ה וַֽיַּעֲנֵ֖הוּ יְהוָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר ק֚וּם רֵ֣ד קְעִילָ֔ה כִּֽי אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן אֶת פְּלִשְׁתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָוַיֵּ֣לֶךְ דָּוִד֩ (ואנשווַאֲנָשָׁ֨יו קְעִילָ֜ה וַיִּלָּ֣חֶם בַּפְּלִשְׁתִּ֗ים וַיִּנְהַג֙ אֶתמִקְנֵיהֶ֔ם וַיַּ֥ךְ בָּהֶ֖ם מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיֹּ֣שַׁע דָּוִ֔ד אֵ֖ת יֹשְׁבֵ֥י קְעִילָֽה: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.

בעת שדוד נרדף על ידי שאול הוא גם נלחם בפלישתים.

וַיֵּ֨לֶךְ שָׁא֜וּל מִצַּ֤ד הָהָר֙ מִזֶּ֔ה וְדָוִ֧ד וַאֲנָשָׁ֛יו מִצַּ֥ד הָהָ֖ר מִזֶּ֑ה וַיְהִ֨י דָוִ֜ד נֶחְפָּ֤ז לָלֶ֙כֶת֙ מִפְּנֵ֣י שָׁא֔וּל וְשָׁא֣וּל וַאֲנָשָׁ֗יו עֹֽטְרִ֛ים אֶלדָּוִ֥ד וְאֶלאֲנָשָׁ֖יו לְתָפְשָֽׂםוּמַלְאָ֣ךְ בָּ֔א אֶלשָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר מַהֲרָ֣ה וְלֵ֔כָה כִּֽיפָשְׁט֥וּ פְלִשְׁתִּ֖ים עַלהָאָֽרֶץוַיָּ֣שָׁב שָׁא֗וּל מִרְדֹף֙ אַחֲרֵ֣י דָוִ֔ד וַיֵּ֖לֶךְ לִקְרַ֣את פְּלִשְׁתִּ֑ים עַלכֵּ֗ן קָֽרְאוּ֙ לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.

צריך גם לחשוב שבעת ששאול רדף אחרי דוד, הוא גם נלחם בפלישתים,

וַיַּ֥עַל דָּוִ֖ד מִשָּׁ֑ם וַיֵּ֖שֶׁב בִּמְצָד֥וֹת עֵֽיןגֶּֽדִיוַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר֙ שָׁ֣ב שָׁא֔וּל מֵאַחֲרֵ֖י פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּגִּ֤דוּ לוֹ֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֣ה דָוִ֔ד בְּמִדְבַּ֖ר עֵ֥ין גֶּֽדִיוַיִּקַּ֣ח שָׁא֗וּל שְׁלֹ֧שֶׁת אֲלָפִ֛ים אִ֥ישׁ בָּח֖וּר מִכָּליִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֗לֶךְ לְבַקֵּ֤שׁ אֶתדָּוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו עַלפְּנֵ֖י צוּרֵ֥י הַיְּעֵלִֽים: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.

וַיַּ֥עַל דָּוִ֖ד מִשָּׁ֑ם וַיֵּ֖שֶׁב בִּמְצָד֥וֹת עֵֽיןגֶּֽדִי

דָּוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו עַלפְּנֵ֖י צוּרֵ֥י הַיְּעֵלִֽים:

כפי שידוע לנו, כמו שכתוב בתורה היעלים עודן נמצאות שם. זה מקומן גם בעת הזאת.

בפעם הבאה שאתם בשמורת עין גדי.. בנחל דוד,  שתראו יעלים בצורים, תחשבו שהם משך ליעלים עוד מעתו של דוד המלך.. כמוכם.. משך לדוד המלך משבט יהודה שאבותכם גם הם היו בעין גדי בעת ההיא.. כמו האבות של היעלים בצורים בעין גדי בעת הזאת..

אז ברור שמאוד חשוב לשמור עליהן.

מתוך מקום שמבין שאזור הצורים במדבר עין גדי שלהן בטאבו כמו שאומרים…

צוּרֵ֥י הַיְּעֵלִֽים

הַ

האות ה- שמשייכת את הצור ליעלים.

וַיָּבֹ֥א שָׁא֖וּל לְהָסֵ֣ךְ אֶתרַגְלָ֑יו וְדָוִד֙ וַאֲנָשָׁ֔יו בְּיַרְכְּתֵ֥י הַמְּעָרָ֖ה יֹשְׁבִֽיםוַיֹּאמְרוּ֩ אַנְשֵׁ֨י דָוִ֜ד אֵלָ֗יו הִנֵּ֨ה הַיּ֜וֹם אֲֽשֶׁראָמַ֧ר יְהוָ֣ה אֵלֶ֗יךָ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י נֹתֵ֤ן אֶת-(איביךאֹֽיִבְךָ֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר יִטַ֣ב בְּעֵינֶ֑יךָ וַיָּ֣קָם דָּוִ֗ד וַיִּכְרֹ֛ת אֶתכְּנַֽףהַמְּעִ֥יל אֲשֶׁרלְשָׁא֖וּל בַּלָּֽטוַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵיכֵ֔ן וַיַּ֥ךְ לֵבדָּוִ֖ד אֹת֑וֹ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר כָּרַ֔ת אֶתכָּנָ֖ף אֲשֶׁ֥ר לְשָׁאֽוּלוַיֹּ֨אמֶר לַאֲנָשָׁ֜יו חָלִ֧ילָה לִּ֣י מֵֽיהוָ֗ה אִםאֶעֱשֶׂה֩ אֶתהַדָּבָ֨ר הַזֶּ֤ה לַֽאדֹנִי֙ לִמְשִׁ֣יחַ יְהוָ֔ה לִשְׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בּ֑וֹ כִּֽימְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה הֽוּא: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.

וַיֹּ֨אמֶר לַאֲנָשָׁ֜יו חָלִ֧ילָה לִּ֣י מֵֽיהוָ֗ה אִםאֶעֱשֶׂה֩ אֶתהַדָּבָ֨ר הַזֶּ֤ה לַֽאדֹנִי֙ לִמְשִׁ֣יחַ יְהוָ֔ה לִשְׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בּ֑וֹ כִּֽימְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה הֽוּא:

כִּֽימְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה הֽוּא:

אפשר להמשיל את הדבר למצרים, למרות ששאול הרג את הכהנים ולמרות ששאול חטא לבורא עולם, דוד לא הרג את שאול כשהיה באשרותו לעשות זאת יען כי שאול היה משיח בורא עולם.

למרות שהיתה עבדות קשה במצרים למרות שבורא עולם נלחם לנו במצרים לשחרר אותנו מהם יש ציווי כזה:

לֹאתְתַעֵב מִצְרִי, כִּי-גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ: דברים.

המצווה הזאת נתנה לישראל בזמן קרוב ליציאת מצרים, משה עוד היה בחיים ורעה את העם.

אַֽל־תִּגְּע֥וּ בִמְשִׁיחָ֑י וְ֝לִנְבִיאַ֗י אַל־תָּרֵֽעוּ׃ תהלים.

יִשְׁפֹּ֤ט יְהוָה֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ וּנְקָמַ֥נִי יְהוָ֖ה מִמֶּ֑ךָּ וְיָדִ֖י לֹ֥א תִֽהְיֶהבָּֽךְ:  כַּאֲשֶׁ֣ר יֹאמַ֗ר מְשַׁל֙ הַקַּדְמֹנִ֔י מֵרְשָׁעִ֖ים יֵ֣צֵא רֶ֑שַׁע וְיָדִ֖י לֹ֥א תִֽהְיֶהבָּֽךְאַחֲרֵ֨י מִ֤י יָצָא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אַחֲרֵ֥י מִ֖י אַתָּ֣ה רֹדֵ֑ף אַֽחֲרֵי֙ כֶּ֣לֶב מֵ֔ת אַחֲרֵ֖י פַּרְעֹ֥שׁ אֶחָֽדוְהָיָ֤ה יְהוָה֙ לְדַיָּ֔ן וְשָׁפַ֖ט בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְיֵ֙רֶא֙ וְיָרֵ֣ב אֶתרִיבִ֔י וְיִשְׁפְּטֵ֖נִי מִיָּדֶֽךָוַיְהִ֣י כְּכַלּ֣וֹת דָּוִ֗ד לְדַבֵּ֞ר אֶתהַדְּבָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ אֶלשָׁא֔וּל וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הֲקֹלְךָ֥ זֶ֖ה בְּנִ֣י דָוִ֑ד וַיִּשָּׂ֥א שָׁא֛וּל קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּוַיֹּ֙אמֶר֙ אֶלדָּוִ֔ד צַדִּ֥יק אַתָּ֖ה מִמֶּ֑נִּי כִּ֤י אַתָּה֙ גְּמַלְתַּ֣נִי הַטּוֹבָ֔ה וַאֲנִ֖י גְּמַלְתִּ֥יךָ הָרָעָֽהוְאַתָּה֙ הִגַּ֣דְתָּ הַיּ֔וֹם אֵ֛ת אֲשֶׁרעָשִׂ֥יתָה אִתִּ֖י טוֹבָ֑ה אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר סִגְּרַ֧נִי יְהוָ֛ה בְּיָדְךָ֖ וְלֹ֥א הֲרַגְתָּֽנִיוְכִֽייִמְצָ֥א אִישׁ֙ אֶתאֹ֣יְב֔וֹ וְשִׁלְּח֖וֹ בְּדֶ֣רֶךְ טוֹבָ֑ה וַֽיהוָה֙ יְשַׁלֶּמְךָ֣ טוֹבָ֔ה תַּ֚חַת הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָה לִֽי וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י מָלֹ֖ךְ תִּמְל֑וֹךְ וְקָ֙מָה֙ בְּיָ֣דְךָ֔ מַמְלֶ֖כֶת יִשְׂרָאֵֽלוְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ בַּֽיהוָ֔ה אִםתַּכְרִ֥ית אֶתזַרְעִ֖י אַֽחֲרָ֑י וְאִםתַּשְׁמִ֥יד אֶתשְׁמִ֖י מִבֵּ֥ית אָבִֽי:  וַיִּשָּׁבַ֥ע דָּוִ֖ד לְשָׁא֑וּל וַיֵּ֤לֶךְ שָׁאוּל֙ אֶלבֵּית֔וֹ וְדָוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו עָל֖וּ עַלהַמְּצוּדָֽה: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.

לאחר מכן הבין שאול וקיבל ש:

וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י מָלֹ֖ךְ תִּמְל֑וֹךְ וְקָ֙מָה֙ בְּיָ֣דְךָ֔ מַמְלֶ֖כֶת יִשְׂרָאֵֽל:

ועשה ברית עם דוד שלא יפגע במשפחתו לאחר שתסוב מלכות שאול למלכות דוד.

את אותה ברית עשה יהונתן עם דוד.

למעשה המקרה הזה בהמשך יקל על דוד למלוך ממקום שלא יהיו לו מתנגדים או מורדים מבית שאול שברור שהיה להם כח נצבר ויעלה למלוכה דוד משבט יהודה בשלום עם בני עמו משבט בנימין.

וַיָּ֙קָם֙ יְהוֹנָתָ֣ן בֶּןשָׁא֔וּל וַיֵּ֥לֶךְ אֶלדָּוִ֖ד חֹ֑רְשָׁה וַיְחַזֵּ֥ק אֶתיָד֖וֹ בֵּאלֹהִֽיםוַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו אַלתִּירָ֗א כִּ֠י לֹ֤א תִֽמְצָאֲךָ֙ יַ֚ד שָׁא֣וּל אָבִ֔י וְאַתָּה֙ תִּמְלֹ֣ךְ עַליִשְׂרָאֵ֔ל וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶהלְּךָ֣ לְמִשְׁנֶ֑ה וְגַםשָׁא֥וּל אָבִ֖י יֹדֵ֥עַ כֵּֽן:  וַיִּכְרְת֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם בְּרִ֖ית לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּחֹ֔רְשָׁה וִיהוֹנָתָ֖ן הָלַ֥ךְ לְבֵיתֽוֹ: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.

וְאַתָּה֙ תִּמְלֹ֣ךְ עַליִשְׂרָאֵ֔ל וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶהלְּךָ֣ לְמִשְׁנֶ֑ה וְגַםשָׁא֥וּל אָבִ֖י יֹדֵ֥עַ כֵּֽן:

פרשת אביתר:

וְעַתָּ֗ה מַהיֵּ֧שׁ תַּֽחַתיָדְךָ֛ חֲמִשָּׁהלֶ֖חֶם תְּנָ֣ה בְיָדִ֑י א֖וֹ הַנִּמְצָֽא: וַיַּ֨עַן הַכֹּהֵ֤ן אֶתדָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר אֵֽיןלֶ֥חֶם חֹ֖ל אֶלתַּ֣חַת יָדִ֑י כִּֽיאִםלֶ֤חֶם קֹ֙דֶשׁ֙ יֵ֔שׁ אִםנִשְׁמְר֥וּ הַנְּעָרִ֖ים אַ֥ךְ מֵאִשָּֽׁה: וַיַּעַן֩ דָּוִ֨ד אֶתהַכֹּהֵ֜ן וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ כִּ֣י אִםאִשָּׁ֤ה עֲצֻֽרָהלָ֙נוּ֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם בְּצֵאתִ֕י וַיִּהְי֥וּ כְלֵֽיהַנְּעָרִ֖ים קֹ֑דֶשׁ וְהוּא֙ דֶּ֣רֶךְ חֹ֔ל וְאַ֕ף כִּ֥י הַיּ֖וֹם יִקְדַּ֥שׁ בַּכֶּֽלִיוַיִּתֶּןל֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן קֹ֑דֶשׁ כִּי֩ לֹאהָ֨יָה שָׁ֜ם לֶ֗חֶם כִּֽיאִםלֶ֤חֶם הַפָּנִים֙ הַמּֽוּסָרִים֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לָשׂוּם֙ לֶ֣חֶם חֹ֔ם בְּי֖וֹם הִלָּקְחֽוֹ: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

וַיַּ֨עַן הַכֹּהֵ֤ן אֶתדָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר אֵֽיןלֶ֥חֶם חֹ֖ל אֶלתַּ֣חַת יָדִ֑י כִּֽיאִםלֶ֤חֶם קֹ֙דֶשׁ֙ יֵ֔שׁ אִםנִשְׁמְר֥וּ הַנְּעָרִ֖ים אַ֥ךְ מֵאִשָּֽׁה:

לֶ֥חֶם חֹ֖ל

לֶ֤חֶם קֹ֙דֶשׁ֙

דוד שבא אל אחימלך הכהן כבורח מדוד, ביקש לחם לאנשיו לכהן היה רק לחם קודש ולחם קודש מותר רק :

אִםנִשְׁמְר֥וּ הַנְּעָרִ֖ים אַ֥ךְ מֵאִשָּֽׁה:

מֵאִשָּֽׁה:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם; וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם, אֶל-יְהוָה.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם, וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר; וְכִבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם.  וְהָיוּ נְכֹנִים, לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:  כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי, יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל-הָעָם–עַל-הַר סִינָי.  וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת.  לֹא-תִגַּע בּוֹ יָד, כִּי-סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה יִיָּרֶה–אִם-בְּהֵמָה אִם-אִישׁ, לֹא יִחְיֶה; בִּמְשֹׁךְ, הַיֹּבֵל, הֵמָּה, יַעֲלוּ בָהָר.  וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר, אֶל-הָעָם; וַיְקַדֵּשׁ, אֶת-הָעָם, וַיְכַבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם.  וַיֹּאמֶר, אֶל-הָעָם, הֱיוּ נְכֹנִים, לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים:  אַל-תִּגְּשׁוּ, אֶל-אִשָּׁה: שמות.

לֵךְ אֶל-הָעָם, וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר;

וַיְקַדֵּשׁ, אֶת-הָעָם,

הֱיוּ נְכֹנִים, לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים:  אַל-תִּגְּשׁוּ, אֶל-אִשָּׁה. 

זאת אומרת שכדי לבוא לקודש צאיך להטהר\ גם התנזרות מאשה במשך שלשה ימים נדרשת לטהרה זאת:

וַיַּ֨עַן הַכֹּהֵ֤ן אֶתדָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר אֵֽיןלֶ֥חֶם חֹ֖ל אֶלתַּ֣חַת יָדִ֑י כִּֽיאִםלֶ֤חֶם קֹ֙דֶשׁ֙ יֵ֔שׁ אִםנִשְׁמְר֥וּ הַנְּעָרִ֖ים אַ֥ךְ מֵאִשָּֽׁה: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

וַיָּ֣קָם דָּוִ֔ד וַיִּבְרַ֥ח בַּיּוֹםהַה֖וּא מִפְּנֵ֣י שָׁא֑וּל וַיָּבֹ֕א אֶלאָכִ֖ישׁ מֶ֥לֶךְ גַּֽתוַיֹּ֨אמְר֜וּ עַבְדֵ֤י אָכִישׁ֙ אֵלָ֔יו הֲלוֹאזֶ֥ה דָוִ֖ד מֶ֣לֶךְ הָאָ֑רֶץ הֲל֣וֹא לָזֶ֗ה יַעֲנ֤וּ בַמְּחֹלוֹת֙ לֵאמֹ֔ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ (באלפובַּאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד (ברבבתובְּרִבְבֹתָֽיו:וַיָּ֧שֶׂם דָּוִ֛ד אֶתהַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בִּלְבָב֑וֹ וַיִּרָ֣א מְאֹ֔ד מִפְּנֵ֖י אָכִ֥ישׁ מֶֽלֶךְגַּֽתוַיְשַׁנּ֤וֹ אֶתטַעְמוֹ֙ בְּעֵ֣ינֵיהֶ֔ם וַיִּתְהֹלֵ֖ל בְּיָדָ֑ם (ויתווַיְתָיו֙ עַלדַּלְת֣וֹת הַשַּׁ֔עַר וַיּ֥וֹרֶד רִיר֖וֹ אֶלזְקָנֽוֹוַיֹּ֥אמֶר אָכִ֖ישׁ אֶלעֲבָדָ֑יו הִנֵּ֤ה תִרְאוּ֙ אִ֣ישׁ מִשְׁתַּגֵּ֔עַ לָ֛מָּה תָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ אֵלָֽיחֲסַ֤ר מְשֻׁגָּעִים֙ אָ֔נִי כִּיהֲבֵאתֶ֣ם אֶתזֶ֔ה לְהִשְׁתַּגֵּ֖עַ עָלָ֑י הֲזֶ֖ה יָב֥וֹא אֶלבֵּיתִֽי: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

דוד לאחר שהצליח מאוד במלחמות, היה איש שזכה לכבוד , גם כאיש המלך ולאחר שהמלך שאול הפך את יחסו אליו , כך גם אכיש מלך גת כלועג לדוד בחולשתו זאת כרדוף:

זֶ֥ה דָוִ֖ד מֶ֣לֶךְ הָאָ֑רֶץ הֲל֣וֹא לָזֶ֗ה יַעֲנ֤וּ בַמְּחֹלוֹת֙ לֵאמֹ֔ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ (באלפובַּאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד (ברבבתובְּרִבְבֹתָֽיו:

ומסרב לתת לו מחסה ומתיחס לדוד כמשוגע:

הִנֵּ֤ה תִרְאוּ֙ אִ֣ישׁ מִשְׁתַּגֵּ֔עַ לָ֛מָּה תָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ אֵלָֽיחֲסַ֤ר מְשֻׁגָּעִים֙ אָ֔נִי כִּיהֲבֵאתֶ֣ם אֶתזֶ֔ה לְהִשְׁתַּגֵּ֖עַ עָלָ֑י הֲזֶ֖ה יָב֥וֹא אֶלבֵּיתִֽי:

מפה אפשר להבין שאכיש בחר בצד של שאול:

וַיָּ֧שֶׂם דָּוִ֛ד אֶתהַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בִּלְבָב֑וֹ וַיִּרָ֣א מְאֹ֔ד מִפְּנֵ֖י אָכִ֥ישׁ מֶֽלֶךְגַּֽת:

וַיֵּ֤לֶךְ דָּוִד֙ מִשָּׁ֔ם וַיִּמָּלֵ֖ט אֶלמְעָרַ֣ת עֲדֻלָּ֑ם וַיִּשְׁמְע֤וּ אֶחָיו֙ וְכָלבֵּ֣ית אָבִ֔יו וַיֵּרְד֥וּ אֵלָ֖יו שָֽׁמָּהוַיִּֽתְקַבְּצ֣וּ אֵ֠לָיו כָּלאִ֨ישׁ מָצ֜וֹק וְכָלאִ֨ישׁ אֲשֶׁרל֤וֹ נֹשֶׁא֙ וְכָלאִ֣ישׁ מַרנֶ֔פֶשׁ וַיְהִ֥י עֲלֵיהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וַיִּהְי֣וּ עִמּ֔וֹ כְּאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִֽישׁ: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

וַיִּֽתְקַבְּצ֣וּ אֵ֠לָיו:

כָּלאִ֨ישׁ מָצ֜וֹק

וְכָלאִ֨ישׁ אֲשֶׁרל֤וֹ נֹשֶׁא֙

וְכָלאִ֣ישׁ מַרנֶ֔פֶשׁ

וַיִּהְי֣וּ עִמּ֔וֹ כְּאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִֽישׁ:

כמו דוד שנרדף על ידי שאול  הצבא הקטן שהקים לו דוד מבית אביו, משבט יהודה הורכב  מאנשים עם מצוקות, עם בעיות, לא אנשים שהמלך הטיב עמם.

אלה האנשים שהיו נכונים לחבור לדוד בברחו משאול.

צריך לזכור שדוד לא נלחם בשאול. שאול נלחם בדוד. מהמקום הזה העימות של דוד עם שאול.

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל לַֽעֲבָדָיו֙ הַנִּצָּבִ֣ים עָלָ֔יו שִׁמְעוּנָ֖א בְּנֵ֣י יְמִינִ֑י גַּםלְכֻלְּכֶ֗ם יִתֵּ֤ן בֶּןיִשַׁי֙ שָׂד֣וֹת וּכְרָמִ֔ים לְכֻלְּכֶ֣ם יָשִׂ֔ים שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י מֵאֽוֹתכִּי֩ קְשַׁרְתֶּ֨ם כֻּלְּכֶ֜ם עָלַ֗י וְאֵיןגֹּלֶ֤ה אֶתאָזְנִי֙ בִּכְרָתבְּנִ֣י עִםבֶּןיִשַׁ֔י וְאֵיןחֹלֶ֥ה מִכֶּ֛ם עָלַ֖י וְגֹלֶ֣ה אֶתאָזְנִ֑י כִּ֣י הֵקִים֩ בְּנִ֨י אֶתעַבְדִּ֥י עָלַ֛י לְאֹרֵ֖ב כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:  וַיַּ֜עַן דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וְה֛וּא נִצָּ֥ב עַלעַבְדֵֽישָׁא֖וּל וַיֹּאמַ֑ר רָאִ֙יתִי֙ אֶתבֶּןיִשַׁ֔י בָּ֣א נֹ֔בֶה אֶלאֲחִימֶ֖לֶךְ בֶּןאֲחִטֽוּבוַיִּשְׁאַללוֹ֙ בַּֽיהוָ֔ה וְצֵידָ֖ה נָ֣תַן ל֑וֹ וְאֵ֗ת חֶ֛רֶב גָּלְיָ֥ת הַפְּלִשְׁתִּ֖י נָ֥תַן לֽוֹוַיִּשְׁלַ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ לִקְרֹא֩ אֶתאֲחִימֶ֨לֶךְ בֶּןאֲחִיט֜וּב הַכֹּהֵ֗ן וְאֵ֨ת כָּלבֵּ֥ית אָבִ֛יו הַכֹּהֲנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּנֹ֑ב וַיָּבֹ֥אוּ כֻלָּ֖ם אֶלהַמֶּֽלֶךְוַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל שְֽׁמַֽענָ֖א בֶּןאֲחִיט֑וּב וַיֹּ֖אמֶר הִנְנִ֥י אֲדֹנִֽיוַיֹּ֤אמֶר (אלואֵלָיו֙ שָׁא֔וּל לָ֚מָּה קְשַׁרְתֶּ֣ם עָלַ֔י אַתָּ֖ה וּבֶןיִשָׁ֑י בְּתִתְּךָ֙ ל֜וֹ לֶ֣חֶם וְחֶ֗רֶב וְשָׁא֥וֹל לוֹ֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים לָק֥וּם אֵלַ֛י לְאֹרֵ֖ב כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽהוַיַּ֧עַן אֲחִימֶ֛לֶךְ אֶתהַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּאמַ֑ר וּמִ֤י בְכָלעֲבָדֶ֙יךָ֙ כְּדָוִ֣ד נֶאֱמָ֔ן וַחֲתַ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ וְסָ֥ר אֶלמִשְׁמַעְתֶּ֖ךָ וְנִכְבָּ֥ד בְּבֵיתֶֽךָהַיּ֧וֹם הַחִלֹּ֛תִי (לשאול)-לִשְׁאָלל֥וֹ בֵאלֹהִ֖ים חָלִ֣ילָה לִּ֑י אַליָשֵׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ בְּעַבְדּ֤וֹ דָבָר֙ בְּכָלבֵּ֣ית אָבִ֔י כִּ֠י לֹֽאיָדַ֤ע עַבְדְּךָ֙ בְּכָלזֹ֔את דָּבָ֥ר קָטֹ֖ן א֥וֹ גָדֽוֹלוַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מ֥וֹת תָּמ֖וּת אֲחִימֶ֑לֶךְ אַתָּ֖ה וְכָלבֵּ֥ית אָבִֽיךָוַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֡לֶךְ לָרָצִים֩ הַנִּצָּבִ֨ים עָלָ֜יו סֹ֥בּוּ וְהָמִ֣יתוּ כֹּהֲנֵ֣י יְהוָ֗ה כִּ֤י גַםיָדָם֙ עִםדָּוִ֔ד וְכִ֤י יָֽדְעוּ֙ כִּֽיבֹרֵ֣חַ ה֔וּא וְלֹ֥א גָל֖וּ אֶת-(אזנואָזְנִ֑י וְלֹֽאאָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ לִשְׁלֹ֣חַ אֶתיָדָ֔ם לִפְגֹ֖עַ בְּכֹהֲנֵ֥י יְהוָֽהוַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ (לדויגלְדוֹאֵ֔ג סֹ֣ב אַתָּ֔ה וּפְגַ֖ע בַּכֹּהֲנִ֑ים וַיִּסֹּ֞ב (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וַיִּפְגַּעהוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא שְׁמֹנִ֤ים וַחֲמִשָּׁה֙ אִ֔ישׁ נֹשֵׂ֖א אֵפ֥וֹד בָּֽדוְאֵ֨ת נֹ֤ב עִירהַכֹּֽהֲנִים֙ הִכָּ֣ה לְפִיחֶ֔רֶב מֵאִישׁ֙ וְעַדאִשָּׁ֔ה מֵעוֹלֵ֖ל וְעַדיוֹנֵ֑ק וְשׁ֧וֹר וַחֲמ֛וֹר וָשֶׂ֖ה לְפִיחָֽרֶבוַיִּמָּלֵ֣ט בֵּןאֶחָ֗ד לַאֲחִימֶ֙לֶךְ֙ בֶּןאֲחִט֔וּב וּשְׁמ֖וֹ אֶבְיָתָ֑ר וַיִּבְרַ֖ח אַחֲרֵ֥י דָוִֽדוַיַּגֵּ֥ד אֶבְיָתָ֖ר לְדָוִ֑ד כִּ֚י הָרַ֣ג שָׁא֔וּל אֵ֖ת כֹּהֲנֵ֥י יְהוָֽהוַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לְאֶבְיָתָ֗ר יָדַ֜עְתִּי בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ כִּֽישָׁם֙ (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֔י כִּֽיהַגֵּ֥ד יַגִּ֖יד לְשָׁא֑וּל אָנֹכִ֣י סַבֹּ֔תִי בְּכָלנֶ֖פֶשׁ בֵּ֥ית אָבִֽיךָשְׁבָ֤ה אִתִּי֙ אַלתִּירָ֔א כִּ֛י אֲשֶׁריְבַקֵּ֥שׁ אֶתנַפְשִׁ֖י יְבַקֵּ֣שׁ אֶתנַפְשֶׁ֑ךָ כִּֽימִשְׁמֶ֥רֶת אַתָּ֖ה עִמָּדִֽי: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

וַיַּ֜עַן דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וְה֛וּא נִצָּ֥ב עַלעַבְדֵֽישָׁא֖וּל וַיֹּאמַ֑ר רָאִ֙יתִי֙ אֶתבֶּןיִשַׁ֔י בָּ֣א נֹ֔בֶה אֶלאֲחִימֶ֖לֶךְ בֶּןאֲחִטֽוּבוַיִּשְׁאַללוֹ֙ בַּֽיהוָ֔ה וְצֵידָ֖ה נָ֣תַן ל֑וֹ וְאֵ֗ת חֶ֛רֶב גָּלְיָ֥ת הַפְּלִשְׁתִּ֖י נָ֥תַן לֽוֹ:

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל שְֽׁמַֽענָ֖א בֶּןאֲחִיט֑וּב וַיֹּ֖אמֶר הִנְנִ֥י אֲדֹנִֽיוַיֹּ֤אמֶר (אלואֵלָיו֙ שָׁא֔וּל לָ֚מָּה קְשַׁרְתֶּ֣ם עָלַ֔י אַתָּ֖ה וּבֶןיִשָׁ֑י בְּתִתְּךָ֙ ל֜וֹ לֶ֣חֶם וְחֶ֗רֶב וְשָׁא֥וֹל לוֹ֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים לָק֥וּם אֵלַ֛י לְאֹרֵ֖ב כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

וַיַּ֧עַן אֲחִימֶ֛לֶךְ אֶתהַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּאמַ֑ר וּמִ֤י בְכָלעֲבָדֶ֙יךָ֙ כְּדָוִ֣ד נֶאֱמָ֔ן וַחֲתַ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ וְסָ֥ר אֶלמִשְׁמַעְתֶּ֖ךָ וְנִכְבָּ֥ד בְּבֵיתֶֽךָהַיּ֧וֹם הַחִלֹּ֛תִי (לשאול)-לִשְׁאָלל֥וֹ בֵאלֹהִ֖ים חָלִ֣ילָה לִּ֑י אַליָשֵׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ בְּעַבְדּ֤וֹ דָבָר֙ בְּכָלבֵּ֣ית אָבִ֔י כִּ֠י לֹֽאיָדַ֤ע עַבְדְּךָ֙ בְּכָלזֹ֔את דָּבָ֥ר קָטֹ֖ן א֥וֹ גָדֽוֹל:

וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מ֥וֹת תָּמ֖וּת אֲחִימֶ֑לֶךְ אַתָּ֖ה וְכָלבֵּ֥ית אָבִֽיךָ

וְלֹֽאאָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ לִשְׁלֹ֣חַ אֶתיָדָ֔ם לִפְגֹ֖עַ בְּכֹהֲנֵ֥י יְהוָֽה:

 וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ (לדויגלְדוֹאֵ֔ג סֹ֣ב אַתָּ֔ה וּפְגַ֖ע בַּכֹּהֲנִ֑ים וַיִּסֹּ֞ב (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וַיִּפְגַּעהוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא שְׁמֹנִ֤ים וַחֲמִשָּׁה֙ אִ֔ישׁ נֹשֵׂ֖א אֵפ֥וֹד בָּֽדוְאֵ֨ת נֹ֤ב עִירהַכֹּֽהֲנִים֙ הִכָּ֣ה לְפִיחֶ֔רֶב מֵאִישׁ֙ וְעַדאִשָּׁ֔ה מֵעוֹלֵ֖ל וְעַדיוֹנֵ֑ק וְשׁ֧וֹר וַחֲמ֛וֹר וָשֶׂ֖ה לְפִיחָֽרֶב

צריך לחשוב על שאול שהרג את כהני יהוה מהמקום הזה:

בָּעֵת הַהִוא, הִבְדִּיל יְהוָה אֶת-שֵׁבֶט הַלֵּוִי, לָשֵׂאת, אֶת-אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה–לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  עַל-כֵּן לֹא-הָיָה לְלֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה–עִם-אֶחָיו:  יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לוֹ: דברים.

עַל-כֵּן לֹא-הָיָה לְלֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה–עִם-אֶחָיו

יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ,

עבדי המלך שהם מישראל סרבו לפגוע בכהנים. בשפה צבאית עבדי המלך סרבו לפקודת שאול להרוג כהנים.

וְלֹֽאאָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ לִשְׁלֹ֣חַ אֶתיָדָ֔ם לִפְגֹ֖עַ בְּכֹהֲנֵ֥י יְהוָֽה:

דואג האדומי הוא שעשה זאת בשביל שאול, דואג האדומי מגת עשה זאת.

וַיִּסֹּ֞ב (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וַיִּפְגַּעהוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא שְׁמֹנִ֤ים וַחֲמִשָּׁה֙ אִ֔ישׁ נֹשֵׂ֖א אֵפ֥וֹד בָּֽדוְאֵ֨ת נֹ֤ב עִירהַכֹּֽהֲנִים֙ הִכָּ֣ה לְפִיחֶ֔רֶב מֵאִישׁ֙ וְעַדאִשָּׁ֔ה מֵעוֹלֵ֖ל וְעַדיוֹנֵ֑ק וְשׁ֧וֹר וַחֲמ֛וֹר וָשֶׂ֖ה לְפִיחָֽרֶב

וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה אֶלאֲחִימֶ֖לֶךְ הַכֹּהֵ֑ן וַיֶּחֱרַ֨ד אֲחִימֶ֜לֶךְ לִקְרַ֣את דָּוִ֗ד וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מַדּ֤וּעַ אַתָּה֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְאִ֖ישׁ אֵ֥ין אִתָּֽךְ: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

וְשָׁ֡ם אִישׁ֩ מֵעַבְדֵ֨י שָׁא֜וּל בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נֶעְצָר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וּשְׁמ֖וֹ דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֑י אַבִּ֥יר הָרֹעִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְשָׁאֽוּלוַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ לַאֲחִימֶ֔לֶךְ וְאִ֛ין יֶשׁפֹּ֥ה תַֽחַתיָדְךָ֖ חֲנִ֣ית אוֹחָ֑רֶב כִּ֣י גַםחַרְבִּ֤י וְגַםכֵּלַי֙ לֹֽאלָקַ֣חְתִּי בְיָדִ֔י כִּֽיהָיָ֥ה דְבַרהַמֶּ֖לֶךְ נָחֽוּץוַיֹּ֣אמֶר הַכֹּהֵ֗ן חֶרֶב֩ גָּלְיָ֨ת הַפְּלִשְׁתִּ֜י אֲשֶׁרהִכִּ֣יתָ בְּעֵ֣מֶק הָאֵלָ֗ה הִנֵּההִ֞יא לוּטָ֣ה בַשִּׂמְלָה֮ אַחֲרֵ֣י הָאֵפוֹד֒ אִםאֹתָ֤הּ תִּֽקַּחלְךָ֙ קָ֔ח כִּ֣י אֵ֥ין אַחֶ֛רֶת זוּלָתָ֖הּ בָּזֶ֑ה וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֵ֥ין כָּמ֖וֹהָ תְּנֶ֥נָּה לִּֽיוַיָּ֣קָם דָּוִ֔ד וַיִּבְרַ֥ח בַּיּוֹםהַה֖וּא מִפְּנֵ֣י שָׁא֑וּל וַיָּבֹ֕א אֶלאָכִ֖ישׁ מֶ֥לֶךְ גַּֽת: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

וְשָׁ֡ם אִישׁ֩ מֵעַבְדֵ֨י שָׁא֜וּל בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נֶעְצָר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וּשְׁמ֖וֹ דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֑י אַבִּ֥יר הָרֹעִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְשָׁאֽוּל:

וַיִּשְׁמַ֣ע שָׁא֔וּל כִּ֚י נוֹדַ֣ע דָּוִ֔ד וַאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וְשָׁאוּל֩ יוֹשֵׁ֨ב בַּגִּבְעָ֜ה תַּֽחַתהָאֶ֤שֶׁל בָּֽרָמָה֙ וַחֲנִית֣וֹ בְיָד֔וֹ וְכָלעֲבָדָ֖יו נִצָּבִ֥ים עָלָֽיווַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל לַֽעֲבָדָיו֙ הַנִּצָּבִ֣ים עָלָ֔יו שִׁמְעוּנָ֖א בְּנֵ֣י יְמִינִ֑י גַּםלְכֻלְּכֶ֗ם יִתֵּ֤ן בֶּןיִשַׁי֙ שָׂד֣וֹת וּכְרָמִ֔ים לְכֻלְּכֶ֣ם יָשִׂ֔ים שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י מֵאֽוֹתכִּי֩ קְשַׁרְתֶּ֨ם כֻּלְּכֶ֜ם עָלַ֗י וְאֵיןגֹּלֶ֤ה אֶתאָזְנִי֙ בִּכְרָתבְּנִ֣י עִםבֶּןיִשַׁ֔י וְאֵיןחֹלֶ֥ה מִכֶּ֛ם עָלַ֖י וְגֹלֶ֣ה אֶתאָזְנִ֑י כִּ֣י הֵקִים֩ בְּנִ֨י אֶתעַבְדִּ֥י עָלַ֛י לְאֹרֵ֖ב כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:  וַיַּ֜עַן דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וְה֛וּא נִצָּ֥ב עַלעַבְדֵֽישָׁא֖וּל וַיֹּאמַ֑ר רָאִ֙יתִי֙ אֶתבֶּןיִשַׁ֔י בָּ֣א נֹ֔בֶה אֶלאֲחִימֶ֖לֶךְ בֶּןאֲחִטֽוּבוַיִּשְׁאַללוֹ֙ בַּֽיהוָ֔ה וְצֵידָ֖ה נָ֣תַן ל֑וֹ וְאֵ֗ת חֶ֛רֶב גָּלְיָ֥ת הַפְּלִשְׁתִּ֖י נָ֥תַן לֽוֹוַיִּשְׁלַ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ לִקְרֹא֩ אֶתאֲחִימֶ֨לֶךְ בֶּןאֲחִיט֜וּב הַכֹּהֵ֗ן וְאֵ֨ת כָּלבֵּ֥ית אָבִ֛יו הַכֹּהֲנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּנֹ֑ב וַיָּבֹ֥אוּ כֻלָּ֖ם אֶלהַמֶּֽלֶךְ: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

וַיַּ֜עַן דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וְה֛וּא נִצָּ֥ב עַלעַבְדֵֽישָׁא֖וּל

וַיִּמָּלֵ֣ט בֵּןאֶחָ֗ד לַאֲחִימֶ֙לֶךְ֙ בֶּןאֲחִט֔וּב וּשְׁמ֖וֹ אֶבְיָתָ֑ר וַיִּבְרַ֖ח אַחֲרֵ֥י דָוִֽדוַיַּגֵּ֥ד אֶבְיָתָ֖ר לְדָוִ֑ד כִּ֚י הָרַ֣ג שָׁא֔וּל אֵ֖ת כֹּהֲנֵ֥י יְהוָֽה: וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לְאֶבְיָתָ֗ר יָדַ֜עְתִּי בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ כִּֽישָׁם֙ (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֔י כִּֽיהַגֵּ֥ד יַגִּ֖יד לְשָׁא֑וּל אָנֹכִ֣י סַבֹּ֔תִי בְּכָלנֶ֖פֶשׁ בֵּ֥ית אָבִֽיךָשְׁבָ֤ה אִתִּי֙ אַלתִּירָ֔א כִּ֛י אֲשֶׁריְבַקֵּ֥שׁ אֶתנַפְשִׁ֖י יְבַקֵּ֣שׁ אֶתנַפְשֶׁ֑ךָ כִּֽימִשְׁמֶ֥רֶת אַתָּ֖ה עִמָּדִֽי: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

יָדַ֜עְתִּי בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ כִּֽישָׁם֙ (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֔י כִּֽיהַגֵּ֥ד יַגִּ֖יד לְשָׁא֑וּל

דואג האדומי, הוא היה חרוש ניצב מחרישת המלך שאול והוא היה ניצב על עבדי שאול.

הוא היה סוג של עין של שאול במקום אחימלך כדי לפקח על עבדי המלך,

דואג האדומי  לא מישראל והוא מפקח כזה על ישראל מטעמו של שאול שהיה מלך ישראל:

 וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֡לֶךְ לָרָצִים֩ הַנִּצָּבִ֨ים עָלָ֜יו סֹ֥בּוּ וְהָמִ֣יתוּ כֹּהֲנֵ֣י יְהוָ֗ה כִּ֤י גַםיָדָם֙ עִםדָּוִ֔ד וְכִ֤י יָֽדְעוּ֙ כִּֽיבֹרֵ֣חַ ה֔וּא וְלֹ֥א גָל֖וּ אֶת-(אזנואָזְנִ֑י וְלֹֽאאָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ לִשְׁלֹ֣חַ אֶתיָדָ֔ם לִפְגֹ֖עַ בְּכֹהֲנֵ֥י יְהוָֽהוַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ (לדויגלְדוֹאֵ֔ג סֹ֣ב אַתָּ֔ה וּפְגַ֖ע בַּכֹּהֲנִ֑ים וַיִּסֹּ֞ב (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וַיִּפְגַּעהוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא שְׁמֹנִ֤ים וַחֲמִשָּׁה֙ אִ֔ישׁ נֹשֵׂ֖א אֵפ֥וֹד בָּֽדוְאֵ֨ת נֹ֤ב עִירהַכֹּֽהֲנִים֙ הִכָּ֣ה לְפִיחֶ֔רֶב מֵאִישׁ֙ וְעַדאִשָּׁ֔ה מֵעוֹלֵ֖ל וְעַדיוֹנֵ֑ק וְשׁ֧וֹר וַחֲמ֛וֹר וָשֶׂ֖ה לְפִיחָֽרֶב: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

וְלֹֽאאָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ לִשְׁלֹ֣חַ אֶתיָדָ֔ם לִפְגֹ֖עַ בְּכֹהֲנֵ֥י יְהוָֽה:

 וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ (לדויגלְדוֹאֵ֔ג סֹ֣ב אַתָּ֔ה וּפְגַ֖ע בַּכֹּהֲנִ֑ים וַיִּסֹּ֞ב (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וַיִּפְגַּעהוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים

נכונותו של דואג האדומי להרוג את כהני הבורא לאחר סירוב עבדי המלך לפקודתו זאת של שאול, מעידה מי הוא דואג האדומי כאביר הרועים אשר לשאול כניצב על ישראל מטעם שאול מלך ישראל. הסכמתו של דואג לפקודתו של שאול היא הסכמה של אויב. הסכמה לדבר שבני ישראל לא היו נכונים לעשות לבן ישראל.

בהקשר הזה צריך לקרוא שוב את משפט המלך.

לזכות עבדי שאול מישראל יאמר, שבמקרה זה הם הוכיחו נאמנות לבורא עולם תחילה. הם סרבו לפקודת המלך  להרוג את כהני הבורא.

דוד אמר לאביתר הבן של אחימלך שהצליח להמלט ככה:

וַיִּמָּלֵ֣ט בֵּןאֶחָ֗ד לַאֲחִימֶ֙לֶךְ֙ בֶּןאֲחִט֔וּב וּשְׁמ֖וֹ אֶבְיָתָ֑ר וַיִּבְרַ֖ח אַחֲרֵ֥י דָוִֽדוַיַּגֵּ֥ד אֶבְיָתָ֖ר לְדָוִ֑ד כִּ֚י הָרַ֣ג שָׁא֔וּל אֵ֖ת כֹּהֲנֵ֥י יְהוָֽהוַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לְאֶבְיָתָ֗ר יָדַ֜עְתִּי בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ כִּֽישָׁם֙ (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֔י כִּֽיהַגֵּ֥ד יַגִּ֖יד לְשָׁא֑וּל אָנֹכִ֣י סַבֹּ֔תִי בְּכָלנֶ֖פֶשׁ בֵּ֥ית אָבִֽיךָשְׁבָ֤ה אִתִּי֙ אַלתִּירָ֔א כִּ֛י אֲשֶׁריְבַקֵּ֥שׁ אֶתנַפְשִׁ֖י יְבַקֵּ֣שׁ אֶתנַפְשֶׁ֑ךָ כִּֽימִשְׁמֶ֥רֶת אַתָּ֖ה עִמָּדִֽי: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

שְׁבָ֤ה אִתִּי֙ אַלתִּירָ֔א כִּ֛י אֲשֶׁריְבַקֵּ֥שׁ אֶתנַפְשִׁ֖י יְבַקֵּ֣שׁ אֶתנַפְשֶׁ֑ךָ כִּֽימִשְׁמֶ֥רֶת אַתָּ֖ה עִמָּדִֽי:

שאול הרג את אחימלך ומשפחתו על שעזרו לדוד, שאול ראה בעזרה שהגיש אחימלך לדוד כבגידה.

צריך לחשוב על דוד ומבוכתו במפגש עם אביתר שכל משפחתו נרצחה על כי ראש המשפחה שלו עזר לדוד.

פרשת דוד ויהונתן:

וַיְדַבֵּ֣ר שָׁא֗וּל אֶליוֹנָתָ֤ן בְּנוֹ֙ וְאֶלכָּלעֲבָדָ֔יו לְהָמִ֖ית אֶתדָּוִ֑ד וִיהֽוֹנָתָן֙ בֶּןשָׁא֔וּל חָפֵ֥ץ בְּדָוִ֖ד מְאֹֽדוַיַּגֵּ֤ד יְהוֹנָתָן֙ לְדָוִ֣ד לֵאמֹ֔ר מְבַקֵּ֛שׁ שָׁא֥וּל אָבִ֖י לַהֲמִיתֶ֑ךָ וְעַתָּה֙ הִשָּֽׁמֶרנָ֣א בַבֹּ֔קֶר וְיָשַׁבְתָּ֥ בַסֵּ֖תֶר וְנַחְבֵּֽאתָוַאֲנִ֨י אֵצֵ֜א וְעָמַדְתִּ֣י לְיַדאָבִ֗י בַּשָּׂדֶה֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה שָׁ֔ם וַאֲנִ֕י אֲדַבֵּ֥ר בְּךָ֖ אֶלאָבִ֑י וְרָאִ֥יתִי מָ֖ה וְהִגַּ֥דְתִּי לָֽךְ:  דוד ויונתן.

וַיְדַבֵּ֣ר שָׁא֗וּל אֶליוֹנָתָ֤ן בְּנוֹ֙ וְאֶלכָּלעֲבָדָ֔יו לְהָמִ֖ית אֶתדָּוִ֑ד וִיהֽוֹנָתָן֙ בֶּןשָׁא֔וּל חָפֵ֥ץ בְּדָוִ֖ד מְאֹֽד:

שאול מבקש להמית את דוד כפי שנלמד מהפרשה הקודמת, מקנאה. ההצלחות של דוד ואהבת העם אליו שמו את שאול במקום שהוא הרגיש שדוד נכנס למקום שלו גם העם וגם ילדיו יהונתן ומיכל גם הם אוהבים את דוד ומגנים עליו מפני אביהם:

וַיַּ֤רְא שָׁאוּל֙ וַיֵּ֔דַע כִּ֥י יְהוָ֖ה עִםדָּוִ֑ד וּמִיכַ֥ל בַּתשָׁא֖וּל אֲהֵבַֽתְהוּוַיֹּ֣אסֶף שָׁא֗וּל לֵרֹ֛א מִפְּנֵ֥י דָוִ֖ד ע֑וֹד וַיְהִ֥י שָׁא֛וּל אֹיֵ֥ב אֶתדָּוִ֖ד כָּלהַיָּמִֽים:  וַיֵּצְא֖וּ שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיְהִ֣י מִדֵּ֣י צֵאתָ֗ם שָׂכַ֤ל דָּוִד֙ מִכֹּל֙ עַבְדֵ֣י שָׁא֔וּל וַיִּיקַ֥ר שְׁמ֖וֹ מְאֹֽד: פרשת דוד.

וַיַּ֤רְא שָׁאוּל֙ וַיֵּ֔דַע כִּ֥י יְהוָ֖ה עִםדָּוִ֑ד וּמִיכַ֥ל בַּתשָׁא֖וּל אֲהֵבַֽתְהוּ:

וַיְהִ֥י שָׁא֛וּל אֹיֵ֥ב אֶתדָּוִ֖ד כָּלהַיָּמִֽים:

וגם נראה שבורא עולם עם דוד וכל שעשה הצליח בו ולכן:

וַיִּיקַ֥ר שְׁמ֖וֹ מְאֹֽד:

גם כפי שנלמד מספר מלכים גם בקרב השכנים המדינות השכנות:

וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ-צוֹר אֶת-עֲבָדָיו, אֶל-שְׁלֹמֹה, כִּי שָׁמַע, כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ:  כִּי אֹהֵב, הָיָה חִירָם לְדָוִד–כָּל-הַיָּמִים: מלכים.

צריך לחשוב על שאול כמלך במצב כזה שיש בחור כמו דוד בשכונה, שהוא כבר בהנהגה כאיש צבא ומנצח במלחמות והעם אוהב אותו ילדיו ועבדי שאול אוהבים אותו והצלחותיו הם הצלחות של מלך ומושיע שבורא עולם עימו:

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶלשְׁמוּאֵ֗ל עַדמָתַי֙ אַתָּה֙ מִתְאַבֵּ֣ל אֶלשָׁא֔וּל וַאֲנִ֣י מְאַסְתִּ֔יו מִמְּלֹ֖ךְ עַליִשְׂרָאֵ֑ל מַלֵּ֨א קַרְנְךָ֜ שֶׁ֗מֶן וְלֵ֤ךְ אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ אֶליִשַׁ֣י בֵּֽיתהַלַּחְמִ֔י כִּֽירָאִ֧יתִי בְּבָנָ֛יו לִ֖י מֶֽלֶךְ:פרשת דוד.

וַיִּשְׁלַ֤ח וַיְבִיאֵ֙הוּ֙ וְה֣וּא אַדְמוֹנִ֔י עִם יְפֵ֥ה עֵינַ֖יִם וְט֣וֹב רֹ֑אִי וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה ק֥וּם מְשָׁחֵ֖הוּ כִּֽי זֶ֥ה הֽוּאוַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶתקֶ֣רֶן הַשֶּׁ֗מֶן וַיִּמְשַׁ֣ח אֹתוֹ֮ בְּקֶ֣רֶב אֶחָיו֒ וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַיְהוָה֙ אֶלדָּוִ֔ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיָּ֣קָם שְׁמוּאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ הָרָמָֽתָה: וְר֧וּחַ יְהוָ֛ה סָ֖רָה מֵעִ֣ם שָׁא֑וּל וּבִֽעֲתַ֥תּוּ רֽוּחַרָעָ֖ה מֵאֵ֥ת יְהוָֽה: פרשת דוד.

וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַיְהוָה֙ אֶלדָּוִ֔ד

וְר֧וּחַ יְהוָ֛ה סָ֖רָה מֵעִ֣ם שָׁא֑וּל

וַיְדַבֵּ֨ר יְהוֹנָתָ֤ן בְּדָוִד֙ ט֔וֹב אֶלשָׁא֖וּל אָבִ֑יו וַיֹּ֣אמֶר אֵ֠לָיו אַליֶחֱטָ֨א הַמֶּ֜לֶךְ בְּעַבְדּ֣וֹ בְדָוִ֗ד כִּ֣י ל֤וֹא חָטָא֙ לָ֔ךְ וְכִ֥י מַעֲשָׂ֖יו טוֹבלְךָ֥ מְאֹֽדוַיָּשֶׂם֩ אֶתנַפְשׁ֨וֹ בְכַפּ֜וֹ וַיַּ֣ךְ אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֗י וַיַּ֨עַשׂ יְהוָ֜ה תְּשׁוּעָ֤ה גְדוֹלָה֙ לְכָליִשְׂרָאֵ֔ל רָאִ֖יתָ וַתִּשְׂמָ֑ח וְלָ֤מָּה תֶֽחֱטָא֙ בְּדָ֣ם נָקִ֔י לְהָמִ֥ית אֶתדָּוִ֖ד חִנָּֽםוַיִּשְׁמַ֥ע שָׁא֖וּל בְּק֣וֹל יְהוֹנָתָ֑ן וַיִּשָּׁבַ֣ע שָׁא֔וּל חַייְהוָ֖ה אִםיוּמָֽת: וַיִּקְרָ֤א יְהוֹנָתָן֙ לְדָוִ֔ד וַיַּגֶּדלוֹ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן אֵ֥ת כָּלהַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיָּבֵ֨א יְהוֹנָתָ֤ן אֶתדָּוִד֙ אֶלשָׁא֔וּל וַיְהִ֥י לְפָנָ֖יו כְּאֶתְמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם: דוד ויונתן.

וְלָ֤מָּה תֶֽחֱטָא֙ בְּדָ֣ם נָקִ֔י לְהָמִ֥ית אֶתדָּוִ֖ד חִנָּֽם:

ושאול מקבל את עצת בנו :

וַיִּשְׁמַ֥ע שָׁא֖וּל בְּק֣וֹל יְהוֹנָתָ֑ן וַיִּשָּׁבַ֣ע שָׁא֔וּל חַייְהוָ֖ה אִםיוּמָֽת:

והוסיפה המלחמה להיות והוסף על נצחונותיו של דוד ובמשוואה ישרה הוצתה קנאתו של שאול:

 וַתּ֥וֹסֶף הַמִּלְחָמָ֖ה לִֽהְי֑וֹת וַיֵּצֵ֨א דָוִ֜ד וַיִּלָּ֣חֶם בַּפְּלִשְׁתִּ֗ים וַיַּ֤ךְ בָּהֶם֙ מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַיָּנֻ֖סוּ מִפָּנָֽיו:וַתְּהִי֩ ר֨וּחַ יְהוָ֤ה רָעָה֙ אֶלשָׁא֔וּל וְהוּא֙ בְּבֵית֣וֹ יוֹשֵׁ֔ב וַחֲנִית֖וֹ בְּיָד֑וֹ וְדָוִ֖ד מְנַגֵּ֥ן בְּיָֽדוַיְבַקֵּ֨שׁ שָׁא֜וּל לְהַכּ֤וֹת בַּֽחֲנִית֙ בְּדָוִ֣ד וּבַקִּ֔יר וַיִּפְטַר֙ מִפְּנֵ֣י שָׁא֔וּל וַיַּ֥ךְ אֶֽתהַחֲנִ֖ית בַּקִּ֑יר וְדָוִ֛ד נָ֥ס וַיִּמָּלֵ֖ט בַּלַּ֥יְלָה הֽוּאוַיִּשְׁלַח֩ שָׁא֨וּל מַלְאָכִ֜ים אֶלבֵּ֤ית דָּוִד֙ לְשָׁמְר֔וֹ וְלַהֲמִית֖וֹ בַּבֹּ֑קֶר וַתַּגֵּ֣ד לְדָוִ֗ד מִיכַ֤ל אִשְׁתּוֹ֙ לֵאמֹ֔ר אִםאֵ֨ינְךָ֜ מְמַלֵּ֤ט אֶֽתנַפְשְׁךָ֙ הַלַּ֔יְלָה מָחָ֖ר אַתָּ֥ה מוּמָֽת:  וַתֹּ֧רֶד מִיכַ֛ל אֶתדָּוִ֖ד בְּעַ֣ד הַחַלּ֑וֹן וַיֵּ֥לֶךְ וַיִּבְרַ֖ח וַיִּמָּלֵֽט: דוד ויונתן.

בסצנה הקודמת כמו שאומרים, יהונתן דיבר בעד דוד לפני אביו שלא ימית אותו, בסצנה הזאת מיכל בת שאול מחלצת את דוד:

וַיֵּ֥לֶךְ וַיִּבְרַ֖ח וַיִּמָּלֵֽט:

לשמואל:

וְדָוִ֨ד בָּרַ֜ח וַיִּמָּלֵ֗ט וַיָּבֹ֤א אֶלשְׁמוּאֵל֙ הָרָמָ֔תָה וַיַּ֨גֶּדל֔וֹ אֵ֛ת כָּלאֲשֶׁ֥ר עָֽשָׂהל֖וֹ שָׁא֑וּל וַיֵּ֤לֶךְ הוּא֙ וּשְׁמוּאֵ֔ל וַיֵּשְׁב֖וּ (בנויתבְּנָֽיוֹת:  דוד ויונתן.

וַיֻּגַּ֥ד לְשָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֣ה דָוִ֔ד (בנויתבְּנָי֖וֹת בָּרָמָֽהוַיִּשְׁלַ֨ח שָׁא֣וּל מַלְאָכִים֮ לָקַ֣חַת אֶתדָּוִד֒ וַיַּ֗רְא אֶֽתלַהֲקַ֤ת הַנְּבִיאִים֙ נִבְּאִ֔ים וּשְׁמוּאֵ֕ל עֹמֵ֥ד נִצָּ֖ב עֲלֵיהֶ֑ם וַתְּהִ֞י עַֽלמַלְאֲכֵ֤י שָׁאוּל֙ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּםהֵֽמָּה:וַיַּגִּ֣דוּ לְשָׁא֗וּל וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּםהֵ֑מָּה וַיֹּ֣סֶף שָׁא֗וּל וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֣ים שְׁלִשִׁ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּםהֵֽמָּהוַיֵּ֨לֶךְ גַּםה֜וּא הָרָמָ֗תָה וַיָּבֹא֙ עַדבּ֤וֹר הַגָּדוֹל֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשֶּׂ֔כוּ וַיִּשְׁאַ֣ל וַיֹּ֔אמֶר אֵיפֹ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל וְדָוִ֑ד וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֖ה (בנויתבְּנָי֥וֹת בָּרָמָֽהוַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֔ם אֶל-(נויתנָי֖וֹת בָּרָמָ֑ה וַתְּהִי֩ עָלָ֨יו גַּםה֜וּא ר֣וּחַ אֱלֹהִ֗ים וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וַיִּתְנַבֵּ֔א עַדבֹּא֖וֹ (בנויתבְּנָי֥וֹת בָּרָמָֽהוַיִּפְשַׁ֨ט גַּםה֜וּא בְּגָדָ֗יו וַיִּתְנַבֵּ֤א גַםהוּא֙ לִפְנֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּפֹּ֣ל עָרֹ֔ם כָּלהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וְכָלהַלָּ֑יְלָה עַלכֵּן֙ יֹֽאמְר֔וּ הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִיאִֽם: דוד ויונתן.

וַיִּשְׁלַ֨ח שָׁא֣וּל מַלְאָכִים֮ לָקַ֣חַת אֶתדָּוִד֒

וַתְּהִ֞י עַֽלמַלְאֲכֵ֤י שָׁאוּל֙ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּםהֵֽמָּה:

התנבאו ו..:

וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּםהֵ֑מָּה

התנבאו ו..:

וַיֹּ֣סֶף שָׁא֗וּל וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֣ים שְׁלִשִׁ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּםהֵֽמָּה:

התנבאו ו..:

וַיֵּ֨לֶךְ גַּםה֜וּא הָרָמָ֗תָה וַיָּבֹא֙ עַדבּ֤וֹר הַגָּדוֹל֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשֶּׂ֔כוּ וַיִּשְׁאַ֣ל וַיֹּ֔אמֶר אֵיפֹ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל וְדָוִ֑ד וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֖ה (בנויתבְּנָי֥וֹת בָּרָמָֽהוַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֔ם אֶל-(נויתנָי֖וֹת בָּרָמָ֑ה וַתְּהִי֩ עָלָ֨יו גַּםה֜וּא ר֣וּחַ אֱלֹהִ֗ים וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וַיִּתְנַבֵּ֔א עַדבֹּא֖וֹ (בנויתבְּנָי֥וֹת בָּרָמָֽהוַיִּפְשַׁ֨ט גַּםה֜וּא בְּגָדָ֗יו וַיִּתְנַבֵּ֤א גַםהוּא֙ לִפְנֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּפֹּ֣ל עָרֹ֔ם כָּלהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וְכָלהַלָּ֑יְלָה עַלכֵּן֙ יֹֽאמְר֔וּ הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִיאִֽם:

וַיִּתְנַבֵּ֤א גַםהוּא֙

ו..:

וַיִּפֹּ֣ל עָרֹ֔ם כָּלהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וְכָלהַלָּ֑יְלָה

צריך לחשוב על הדבר מה קרב פה שהשליח/המלאך שנשלח לקחת את דוד להמיתו בהגיעם אליו או קרוב אליו התחילו להתנבא וזאת במשמעות שהם לא יכלו לעשות כמבוקשו של שאול וזאת כנביאים ולא כמלאכים.

אותו הדבר עם שאול ששלח את עצמו אחרי שהמלאכים הפכו נביאים:

עַלכֵּן֙ יֹֽאמְר֔וּ הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִיאִֽם:

אולי נכון לקשר מבחינת המשל לבלק בן ציפור שכמו ששאול ביקש להרוג את דוד כך ביקש בלק להרוג את ישראל:

 וַיִּסְעוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ.  וַיַּרְא בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי.  וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד–כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן, עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת-כָּל-סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה; וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא.  וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ–לִקְרֹא-לוֹ:  לֵאמֹר, הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב, מִמֻּלִי.  וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי–אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ:  כִּי יָדַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר.  וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב, וְזִקְנֵי מִדְיָן, וּקְסָמִים, בְּיָדָם; וַיָּבֹאוּ, אֶל-בִּלְעָם, וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, דִּבְרֵי בָלָק.  וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה, וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָה אֵלָי; וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי-מוֹאָב, עִם-בִּלְעָם.  וַיָּבֹא אֱלֹהִים, אֶל-בִּלְעָם; וַיֹּאמֶר, מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ.  וַיֹּאמֶר בִּלְעָם, אֶל-הָאֱלֹהִים:  בָּלָק בֶּן-צִפֹּר מֶלֶךְ מוֹאָב, שָׁלַח אֵלָי.  הִנֵּה הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם, וַיְכַס אֶת-עֵין הָאָרֶץ; עַתָּה, לְכָה קָבָה-לִּי אֹתוֹ–אוּלַי אוּכַל לְהִלָּחֶם בּוֹ, וְגֵרַשְׁתִּיו.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם; לֹא תָאֹר אֶת-הָעָם, כִּי בָרוּךְ הוּא.  וַיָּקָם בִּלְעָם, בַּבֹּקֶר, וַיֹּאמֶר אֶל-שָׂרֵי בָלָק, לְכוּ אֶל-אַרְצְכֶם:  כִּי מֵאֵן יְהוָה, לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם.  וַיָּקוּמוּ שָׂרֵי מוֹאָב, וַיָּבֹאוּ אֶל-בָּלָק; וַיֹּאמְרוּ, מֵאֵן בִּלְעָם הֲלֹךְ עִמָּנוּ.   וַיֹּסֶף עוֹד, בָּלָק, שְׁלֹחַ שָׂרִים, רַבִּים וְנִכְבָּדִים מֵאֵלֶּה.  וַיָּבֹאוּ, אֶל-בִּלְעָם; וַיֹּאמְרוּ לוֹ, כֹּה אָמַר בָּלָק בֶּן-צִפּוֹר, אַל-נָא תִמָּנַע, מֵהֲלֹךְ אֵלָי. כִּי-כַבֵּד אֲכַבֶּדְךָ מְאֹד, וְכֹל אֲשֶׁר-תֹּאמַר אֵלַי אֶעֱשֶׂה; וּלְכָה-נָּא, קָבָה-לִּי, אֵת, הָעָם הַזֶּה. וַיַּעַן בִּלְעָם, וַיֹּאמֶר אֶל-עַבְדֵי בָלָק, אִם-יִתֶּן-לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ, כֶּסֶף וְזָהָב–לֹא אוּכַל, לַעֲבֹר אֶת-פִּי יְהוָה אֱלֹהָי, לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה, אוֹ גְדוֹלָה: במדבר.

וַיַּרְא בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי.  וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד–כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ–לִקְרֹא-לוֹ:  לֵאמֹר, הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב, מִמֻּלִי. וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי–אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ:  כִּי יָדַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם; לֹא תָאֹר אֶת-הָעָם, כִּי בָרוּךְ הוּא.

וַיָּקָם בִּלְעָם, בַּבֹּקֶר, וַיֹּאמֶר אֶל-שָׂרֵי בָלָק, לְכוּ אֶל-אַרְצְכֶם:  כִּי מֵאֵן יְהוָה, לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם.

בורא עולם אמר לבלעם לא לעשות כמבוקשו של בלק ובלעם עשה כדבר בורא עולם.

גם בלעם כמו מלאכי שאול התנבא במקרה הזה ויעץ לא לעשות כרצון בלק בדיוק כמו שהמלאכים ששלח שאול שהחלו להתנבא, לא עשו כרצון שאול. . 

וַיִּבְרַ֣ח דָּוִ֔ד (מנוותמִנָּי֖וֹת בָּרָמָ֑ה וַיָּבֹ֞א וַיֹּ֣אמֶר לִפְנֵ֣י יְהוֹנָתָ֗ן מֶ֤ה עָשִׂ֙יתִי֙ מֶֽהעֲוֹנִ֤י וּמֶֽהחַטָּאתִי֙ לִפְנֵ֣י אָבִ֔יךָ כִּ֥י מְבַקֵּ֖שׁ אֶתנַפְשִֽׁיוַיֹּ֨אמֶר ל֣וֹ חָלִילָה֮ לֹ֣א תָמוּת֒ הִנֵּ֡ה (לו)-(עשהלֹֽאיַעֲשֶׂ֨ה אָבִ֜י דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל א֚וֹ דָּבָ֣ר קָטֹ֔ן וְלֹ֥א יִגְלֶ֖ה אֶתאָזְנִ֑י וּמַדּוּעַ֩ יַסְתִּ֨יר אָבִ֥י מִמֶּ֛נִּי אֶתהַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֵ֥ין זֹֽאתוַיִּשָּׁבַ֨ע ע֜וֹד דָּוִ֗ד וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדֹ֨עַ יָדַ֜ע אָבִ֗יךָ כִּֽימָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וַיֹּ֛אמֶר אַליֵֽדַעזֹ֥את יְהוֹנָתָ֖ן פֶּןיֵֽעָצֵ֑ב וְאוּלָ֗ם חַייְהוָה֙ וְחֵ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ כִּ֣י כְפֶ֔שַׂע בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הַמָּֽוֶת: דוד ויונתן.

וַיָּבֹ֞א וַיֹּ֣אמֶר לִפְנֵ֣י יְהוֹנָתָ֗ן מֶ֤ה עָשִׂ֙יתִי֙ מֶֽהעֲוֹנִ֤י וּמֶֽהחַטָּאתִי֙ לִפְנֵ֣י אָבִ֔יךָ כִּ֥י מְבַקֵּ֖שׁ אֶתנַפְשִֽׁי:

דוד שנרדף על ידי שאול שביקש להמיתו, בא לשוחח עם בנו של שאול כדי לברר ענין ויהונתן אומר לו ככה:

 לֹֽאיַעֲשֶׂ֨ה אָבִ֜י דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל א֚וֹ דָּבָ֣ר קָטֹ֔ן וְלֹ֥א יִגְלֶ֖ה אֶתאָזְנִ֑י וּמַדּוּעַ֩ יַסְתִּ֨יר אָבִ֥י מִמֶּ֛נִּי אֶתהַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֵ֥ין זֹֽאת:

ויהונתן בנו של שאול לא ידע על הדבר וכבן של אביו הוא אומר לדוד שאבא שלו מספר לו הכל, גם כעתוד של שאול יהונתן לוקח חלק בניהול מלכות שאול כבן ממשיך וכבוגר ועתוד להמשיך את אביו, ברור שאב מספר לבנו הכל.

לשאלתו של יהונתן :

וּמַדּוּעַ֩ יַסְתִּ֨יר אָבִ֥י מִמֶּ֛נִּי אֶתהַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֵ֥ין זֹֽאת:

מטיל ספק דוד יען כי:

יָדֹ֨עַ יָדַ֜ע אָבִ֗יךָ כִּֽימָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וַיֹּ֛אמֶר אַליֵֽדַעזֹ֥את יְהוֹנָתָ֖ן

זאת אומרת שבגלל ששאול ידע שיהונתן בנו אוהב את דוד יש התכנות שהוא מסתיר ממנו את רצונו כדי שלא יזהיר את דוד כמו שעשתה מיכל.

וזאת משפחת מלוכה, יהונתן בעוזרו לדוד הוא פונה נגד אביו, זה כמו שבן סלמאן יקח חלק בלהוריד את אביו לטובת אדם שאינו הוא וגם לא ממשפחת סלמאן.

זאת מהות עזרתו של יהונתן לדוד.

ולא רק,

יהונתן בלכתו עם דוד, הסכים לוותר על כס המלוכה, הוא לא מנע את היות דוד למלך לאחר מות שאול. יהונתן קיבל את רצון הבורא.בדבר.

מיכל היתה אשתו של דוד כך שברור הדבר, לא כך עם יהונתן.

ליהונתן זה היה כמו מבחן, זה מאוד קשה ממקום יהונתן לקבל את דוד כמשיח בורא עולם במשמעות שדוד ולא יהונתן, ישב על כס המלוכה לאחר מות שאול.

וַיִּֽחַראַ֤ף שָׁאוּל֙ בִּיה֣וֹנָתָ֔ן וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בֶּֽןנַעֲוַ֖ת הַמַּרְדּ֑וּת הֲל֣וֹא יָדַ֗עְתִּי כִּֽיבֹחֵ֤ר אַתָּה֙ לְבֶןיִשַׁ֔י לְבָ֨שְׁתְּךָ֔ וּלְבֹ֖שֶׁת עֶרְוַ֥ת אִמֶּֽךָכִּ֣י כָלהַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר בֶּןיִשַׁי֙ חַ֣י עַלהָאֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִכּ֖וֹן אַתָּ֣ה וּמַלְכוּתֶ֑ךָ וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֨ח וְקַ֤ח אֹתוֹ֙ אֵלַ֔י כִּ֥י בֶןמָ֖וֶת הֽוּא: דוד ויונתן.

כִּ֣י כָלהַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר בֶּןיִשַׁי֙ חַ֣י עַלהָאֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִכּ֖וֹן אַתָּ֣ה וּמַלְכוּתֶ֑ךָ

לא פלא שהשנים האלה היו חברים בנפש, הם חברים ממקום האמונה באל וקבלת דבר האל. זאת תכונה משותפת לשניהם.

גם דוד לא הרג את שאול למרות שהיה יכול לעשות ולנוכח רצון שאול להמיתו, דוד בחר לא להרוג את שאול, כי גם שאול היה משיח בורא עולם.

אַל-תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי; וְלִנְבִיאַי, אַל-תָּרֵעוּ: תהלים.

וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶליְהוֹנָתָ֗ן הִֽנֵּהחֹ֙דֶשׁ֙ מָחָ֔ר וְאָנֹכִ֛י יָשֹׁבאֵשֵׁ֥ב עִםהַמֶּ֖לֶךְ לֶאֱכ֑וֹל וְשִׁלַּחְתַּ֙נִי֙ וְנִסְתַּרְתִּ֣י בַשָּׂדֶ֔ה עַ֖ד הָעֶ֥רֶב הַשְּׁלִשִֽׁית:  אִםפָּקֹ֥ד יִפְקְדֵ֖נִי אָבִ֑יךָ וְאָמַרְתָּ֗ נִשְׁאֹל֩ נִשְׁאַ֨ל מִמֶּ֤נִּי דָוִד֙ לָרוּץ֙ בֵּֽיתלֶ֣חֶם עִיר֔וֹ כִּ֣י זֶ֧בַח הַיָּמִ֛ים שָׁ֖ם לְכָלהַמִּשְׁפָּחָֽה: דוד ויונתן.

הִֽנֵּהחֹ֙דֶשׁ֙ מָחָ֔ר וְאָנֹכִ֛י יָשֹׁבאֵשֵׁ֥ב עִםהַמֶּ֖לֶךְ לֶאֱכ֑וֹל

וַיְהִ֣י הַחֹ֔דֶשׁ וַיֵּ֧שֶׁב הַמֶּ֛לֶךְ (על)-אֶלהַלֶּ֖חֶם לֶאֱכֽוֹלוַיֵּ֣שֶׁב הַ֠מֶּלֶךְ עַלמ֨וֹשָׁב֜וֹ כְּפַ֣עַם בְּפַ֗עַם אֶלמוֹשַׁב֙ הַקִּ֔יר וַיָּ֙קָם֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן וַיֵּ֥שֶׁב אַבְנֵ֖ר מִצַּ֣ד שָׁא֑וּל וַיִּפָּקֵ֖ד מְק֥וֹם דָּוִֽד:  וְלֹֽאדִבֶּ֥ר שָׁא֛וּל מְא֖וּמָה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֤י אָמַר֙ מִקְרֶ֣ה ה֔וּא בִּלְתִּ֥י טָה֛וֹר ה֖וּא כִּֽילֹ֥א טָהֽוֹרוַיְהִ֗י מִֽמָּחֳרַ֤ת הַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּפָּקֵ֖ד מְק֣וֹם דָּוִ֑ד וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מַדּ֜וּעַ לֹא בָ֧א בֶן יִשַׁ֛י גַּם תְּמ֥וֹל גַּם הַיּ֖וֹם אֶל הַלָּֽחֶםוַיַּ֥עַן יְהוֹנָתָ֖ן אֶתשָׁא֑וּל נִשְׁאֹ֨ל נִשְׁאַ֥ל דָּוִ֛ד מֵעִמָּדִ֖י עַדבֵּ֥ית לָֽחֶם

וַיְהִ֣י הַחֹ֔דֶשׁ וַיֵּ֧שֶׁב הַמֶּ֛לֶךְ (על)-אֶלהַלֶּ֖חֶם לֶאֱכֽוֹל:

וַיְהִ֣י הַחֹ֔דֶשׁ

כשנהיה חודש- בסוף החודש. ביום האחרון של החודש

וַיְהִ֗י מִֽמָּחֳרַ֤ת הַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּפָּקֵ֖ד מְק֣וֹם דָּוִ֑ד וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מַדּ֜וּעַ לֹא בָ֧א בֶן יִשַׁ֛י גַּם תְּמ֥וֹל גַּם הַיּ֖וֹם אֶל הַלָּֽחֶם

וַיְהִ֗י מִֽמָּחֳרַ֤ת הַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י

מִֽמָּחֳרַ֤ת הַחֹ֙דֶשׁ֙ 

היום השני שבאים אל הלחם

גַּם תְּמ֥וֹל גַּם הַיּ֖וֹם אֶל הַלָּֽחֶם

תְּמ֥וֹל= מחרת החודש הראשון.

הַיּ֖וֹם= מִֽמָּחֳרַ֤ת הַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י.

ראשון לחודש ושני לחודש הם ימים שיש מנהג בהם לאכול לחם.

גם שאול היה נוהג כך ודוד היה מקרואיו בשולחנו בימים אלה.

וַיִּקְרָ֤א יְהֽוֹנָתָן֙ אַחֲרֵ֣י הַנַּ֔עַר מְהֵרָ֥ה ח֖וּשָׁה אַֽלתַּעֲמֹ֑ד וַיְלַקֵּ֞ט נַ֤עַר יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת-(החציהַ֣חִצִּ֔ים וַיָּבֹ֖א אֶלאֲדֹנָֽיווְהַנַּ֖עַר לֹֽאיָדַ֣ע מְא֑וּמָה אַ֤ךְ יְהֽוֹנָתָן֙ וְדָוִ֔ד יָדְע֖וּ אֶתהַדָּבָֽר: דוד ויונתן.

וְהַנַּ֖עַר לֹֽאיָדַ֣ע מְא֑וּמָה אַ֤ךְ יְהֽוֹנָתָן֙ וְדָוִ֔ד יָדְע֖וּ אֶתהַדָּבָֽר:

הנער שנשלח כשליח למסור מסר לדוד מסר מסר מוצפן, הוא לא ידע את הצופן של החיצים, זאת היתה הצפנה של מידע לדוד כדי להציל את נפשו של דוד משאול שביקש להמיתו. דוד רצה לדעת אם הוא יכול להשאר בבית שאול או לברוח.

היה צורך לברר עם שאול, אם מבקש הוא או לא מבקש הוא להמית את דוד ואת המידע הזה יהונתן שלח לדוד לאחר שבירר הדבר עם אביו. והיה נדרש גם להצפין את המידע כדי שיגיע לדוד ודוד ידע לברוח להציל נפשו. הדבר גם הבטיח שהנער אם ידבר לא יהיה תועלת מדיבוריו. גם אם היה נחקר בענויים אי אפשר היה להוציא ממנו מידע שאין לו.

וַיִּבְרַ֣ח דָּוִ֔ד (מנוותמִנָּי֖וֹת בָּרָמָ֑ה וַיָּבֹ֞א וַיֹּ֣אמֶר לִפְנֵ֣י יְהוֹנָתָ֗ן מֶ֤ה עָשִׂ֙יתִי֙ מֶֽהעֲוֹנִ֤י וּמֶֽהחַטָּאתִי֙ לִפְנֵ֣י אָבִ֔יךָ כִּ֥י מְבַקֵּ֖שׁ אֶתנַפְשִֽׁיוַיֹּ֨אמֶר ל֣וֹ חָלִילָה֮ לֹ֣א תָמוּת֒ הִנֵּ֡ה (לו)-(עשהלֹֽאיַעֲשֶׂ֨ה אָבִ֜י דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל א֚וֹ דָּבָ֣ר קָטֹ֔ן וְלֹ֥א יִגְלֶ֖ה אֶתאָזְנִ֑י וּמַדּוּעַ֩ יַסְתִּ֨יר אָבִ֥י מִמֶּ֛נִּי אֶתהַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֵ֥ין זֹֽאתוַיִּשָּׁבַ֨ע ע֜וֹד דָּוִ֗ד וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדֹ֨עַ יָדַ֜ע אָבִ֗יךָ כִּֽימָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וַיֹּ֛אמֶר אַליֵֽדַעזֹ֥את יְהוֹנָתָ֖ן פֶּןיֵֽעָצֵ֑ב וְאוּלָ֗ם חַייְהוָה֙ וְחֵ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ כִּ֣י כְפֶ֔שַׂע בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הַמָּֽוֶתוַיֹּ֥אמֶר יְהוֹנָתָ֖ן אֶלדָּוִ֑ד מַהתֹּאמַ֥ר נַפְשְׁךָ֖ וְאֶֽעֱשֶׂהלָּֽךְ: דוד ויונתן.

וַיִּבְרַ֣ח דָּוִ֔ד (מנוותמִנָּי֖וֹת בָּרָמָ֑ה וַיָּבֹ֞א וַיֹּ֣אמֶר לִפְנֵ֣י יְהוֹנָתָ֗ן מֶ֤ה עָשִׂ֙יתִי֙ מֶֽהעֲוֹנִ֤י וּמֶֽהחַטָּאתִי֙ לִפְנֵ֣י אָבִ֔יךָ כִּ֥י מְבַקֵּ֖שׁ אֶתנַפְשִֽׁי:

לֹֽאיַעֲשֶׂ֨ה אָבִ֜י דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל א֚וֹ דָּבָ֣ר קָטֹ֔ן וְלֹ֥א יִגְלֶ֖ה אֶתאָזְנִ֑י

וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדֹ֨עַ יָדַ֜ע אָבִ֗יךָ כִּֽימָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וַיֹּ֛אמֶר אַליֵֽדַעזֹ֥את יְהוֹנָתָ֖ן פֶּןיֵֽעָצֵ֑ב

וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹנָתָ֖ן אֶלדָּוִ֑ד מַהתֹּאמַ֥ר נַפְשְׁךָ֖ וְאֶֽעֱשֶׂהלָּֽךְ:

וַיֹּ֤אמֶר יְהֽוֹנָתָן֙ אֶלדָּוִ֔ד לְכָ֖ה וְנֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֑ה וַיֵּצְא֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם הַשָּׂדֶֽה:וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹנָתָ֜ן אֶלדָּוִ֗ד יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽיאֶחְקֹ֣ר אֶתאָבִ֗י כָּעֵ֤ת | מָחָר֙ הַשְּׁלִשִׁ֔ית וְהִנֵּהט֖וֹב אֶלדָּוִ֑ד וְלֹֽאאָז֙ אֶשְׁלַ֣ח אֵלֶ֔יךָ וְגָלִ֖יתִי אֶתאָזְנֶֽךָכֹּֽהיַעֲשֶׂה֩ יְהוָ֨ה לִֽיהוֹנָתָ֜ן וְכֹ֣ה יֹסִ֗יף כִּֽייֵיטִ֨ב אֶלאָבִ֤י אֶתהָֽרָעָה֙ עָלֶ֔יךָ וְגָלִ֙יתִי֙ אֶתאָזְנֶ֔ךָ וְשִׁלַּחְתִּ֖יךָ וְהָלַכְתָּ֣ לְשָׁל֑וֹם וִיהִ֤י יְהוָה֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִםאָבִֽיוְלֹ֖א אִםעוֹדֶ֣נִּי חָ֑י וְלֹֽאתַעֲשֶׂ֧ה עִמָּדִ֛י חֶ֥סֶד יְהוָ֖ה וְלֹ֥א אָמֽוּת: דוד ויונתן.

תַעֲשֶׂ֧ה עִמָּדִ֛י חֶ֥סֶד יְהוָ֖ה וְלֹ֥א אָמֽוּת:

 וַיֹּֽאמֶרל֥וֹ יְהוֹנָתָ֖ן מָחָ֣ר חֹ֑דֶשׁ וְנִפְקַ֕דְתָּ כִּ֥י יִפָּקֵ֖ד מוֹשָׁבֶֽךָוְשִׁלַּשְׁתָּ֙ תֵּרֵ֣ד מְאֹ֔ד וּבָאתָ֙ אֶלהַמָּק֔וֹם אֲשֶׁרנִסְתַּ֥רְתָּ שָּׁ֖ם בְּי֣וֹם הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה וְיָ֣שַׁבְתָּ֔ אֵ֖צֶל הָאֶ֥בֶן הָאָֽזֶלוַאֲנִ֕י שְׁלֹ֥שֶׁת הַחִצִּ֖ים צִדָּ֣ה אוֹרֶ֑ה לְשַֽׁלַּֽחלִ֖י לְמַטָּרָֽהוְהִנֵּה֙ אֶשְׁלַ֣ח אֶתהַנַּ֔עַר לֵ֖ךְ מְצָ֣א אֶתהַחִצִּ֑ים אִםאָמֹר֩ אֹמַ֨ר לַנַּ֜עַר הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֣ים מִמְּךָ֣ וָהֵ֗נָּה קָחֶ֧נּוּ וָבֹ֛אָה כִּֽישָׁל֥וֹם לְךָ֛ וְאֵ֥ין דָּבָ֖ר חַייְהוָֽה:: דוד ויונתן.

וַאֲנִ֕י שְׁלֹ֥שֶׁת הַחִצִּ֖ים צִדָּ֣ה אוֹרֶ֑ה לְשַֽׁלַּֽחלִ֖י לְמַטָּרָֽה

 וְהִנֵּה֙ אֶשְׁלַ֣ח אֶתהַנַּ֔עַר לֵ֖ךְ מְצָ֣א אֶתהַחִצִּ֑ים אִםאָמֹר֩ אֹמַ֨ר לַנַּ֜עַר הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֣ים מִמְּךָ֣ וָהֵ֗נָּה קָחֶ֧נּוּ

 וָבֹ֛אָה כִּֽישָׁל֥וֹם לְךָ֛ וְאֵ֥ין דָּבָ֖ר חַייְהוָֽה:

וְאִםכֹּ֤ה אֹמַר֙ לָעֶ֔לֶם הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֖ים מִמְּךָ֣ וָהָ֑לְאָה לֵ֕ךְ כִּ֥י שִֽׁלַּחֲךָ֖ יְהוָֽה:וְהַ֨דָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְנוּ אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה הִנֵּ֧ה יְהוָ֛ה בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ עַדעוֹלָֽם: דוד ויונתן.

הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֖ים מִמְּךָ֣ וָהָ֑לְאָה

לֵ֕ךְ כִּ֥י שִֽׁלַּחֲךָ֖ יְהוָֽה:

 וַיִּסָּתֵ֥ר דָּוִ֖ד בַּשָּׂדֶ֑ה וַיְהִ֣י הַחֹ֔דֶשׁ וַיֵּ֧שֶׁב הַמֶּ֛לֶךְ (על)-אֶלהַלֶּ֖חֶם לֶאֱכֽוֹלוַיֵּ֣שֶׁב הַ֠מֶּלֶךְ עַלמ֨וֹשָׁב֜וֹ כְּפַ֣עַם בְּפַ֗עַם אֶלמוֹשַׁב֙ הַקִּ֔יר וַיָּ֙קָם֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן וַיֵּ֥שֶׁב אַבְנֵ֖ר מִצַּ֣ד שָׁא֑וּל וַיִּפָּקֵ֖ד מְק֥וֹם דָּוִֽד:  וְלֹֽאדִבֶּ֥ר שָׁא֛וּל מְא֖וּמָה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֤י אָמַר֙ מִקְרֶ֣ה ה֔וּא בִּלְתִּ֥י טָה֛וֹר ה֖וּא כִּֽילֹ֥א טָהֽוֹרוַיְהִ֗י מִֽמָּחֳרַ֤ת הַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּפָּקֵ֖ד מְק֣וֹם דָּוִ֑ד וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מַדּ֜וּעַ לֹא בָ֧א בֶן יִשַׁ֛י גַּם תְּמ֥וֹל גַּם הַיּ֖וֹם אֶל הַלָּֽחֶםוַיַּ֥עַן יְהוֹנָתָ֖ן אֶתשָׁא֑וּל נִשְׁאֹ֨ל נִשְׁאַ֥ל דָּוִ֛ד מֵעִמָּדִ֖י עַדבֵּ֥ית לָֽחֶםוַיֹּ֡אמֶר שַׁלְּחֵ֣נִי נָ֡א כִּ֣י זֶבַח֩ מִשְׁפָּחָ֨ה לָ֜נוּ בָּעִ֗יר וְה֤וּא צִוָּֽהלִי֙ אָחִ֔י וְעַתָּ֗ה אִםמָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אִמָּ֥לְטָה נָּ֖א וְאֶרְאֶ֣ה אֶתאֶחָ֑י עַלכֵּ֣ן לֹאבָ֔א אֶלשֻׁלְחַ֖ן הַמֶּֽלֶךְוַיִּֽחַראַ֤ף שָׁאוּל֙ בִּיה֣וֹנָתָ֔ן וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בֶּֽןנַעֲוַ֖ת הַמַּרְדּ֑וּת הֲל֣וֹא יָדַ֗עְתִּי כִּֽיבֹחֵ֤ר אַתָּה֙ לְבֶןיִשַׁ֔י לְבָ֨שְׁתְּךָ֔ וּלְבֹ֖שֶׁת עֶרְוַ֥ת אִמֶּֽךָכִּ֣י כָלהַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר בֶּןיִשַׁי֙ חַ֣י עַלהָאֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִכּ֖וֹן אַתָּ֣ה וּמַלְכוּתֶ֑ךָ וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֨ח וְקַ֤ח אֹתוֹ֙ אֵלַ֔י כִּ֥י בֶןמָ֖וֶת הֽוּא:  וַיַּ֙עַן֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן אֶתשָׁא֖וּל אָבִ֑יו וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו לָ֥מָּה יוּמַ֖ת מֶ֥ה עָשָֽׂהוַיָּ֨טֶל שָׁא֧וּל אֶֽתהַחֲנִ֛ית עָלָ֖יו לְהַכֹּת֑וֹ וַיֵּ֙דַע֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן כִּֽיכָ֥לָה הִ֛יא מֵעִ֥ם אָבִ֖יו לְהָמִ֥ית אֶתדָּוִֽדוַיָּ֧קָם יְהוֹנָתָ֛ן מֵעִ֥ם הַשֻּׁלְחָ֖ן בָּחֳרִיאָ֑ף וְלֹאאָכַ֞ל בְּיוֹםהַחֹ֤דֶשׁ הַשֵּׁנִי֙ לֶ֔חֶם כִּ֤י נֶעְצַב֙ אֶלדָּוִ֔ד כִּ֥י הִכְלִמ֖וֹ אָבִֽיו: דוד ויונתן.

 וַיִּסָּתֵ֥ר דָּוִ֖ד בַּשָּׂדֶ֑ה וַיְהִ֣י הַחֹ֔דֶשׁ וַיֵּ֧שֶׁב הַמֶּ֛לֶךְ (על)-אֶלהַלֶּ֖חֶם לֶאֱכֽוֹל:

וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מַדּ֜וּעַ לֹא בָ֧א בֶן יִשַׁ֛י גַּם תְּמ֥וֹל גַּם הַיּ֖וֹם אֶל הַלָּֽחֶם:

וַיַּ֥עַן יְהוֹנָתָ֖ן אֶתשָׁא֑וּל נִשְׁאֹ֨ל נִשְׁאַ֥ל דָּוִ֛ד מֵעִמָּדִ֖י עַדבֵּ֥ית לָֽחֶםוַיֹּ֡אמֶר שַׁלְּחֵ֣נִי נָ֡א כִּ֣י זֶבַח֩ מִשְׁפָּחָ֨ה לָ֜נוּ בָּעִ֗יר וְה֤וּא צִוָּֽהלִי֙ אָחִ֔י וְעַתָּ֗ה אִםמָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אִמָּ֥לְטָה נָּ֖א וְאֶרְאֶ֣ה אֶתאֶחָ֑י עַלכֵּ֣ן לֹאבָ֔א אֶלשֻׁלְחַ֖ן הַמֶּֽלֶךְ

 וַיִּֽחַראַ֤ף שָׁאוּל֙ בִּיה֣וֹנָתָ֔ן וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בֶּֽןנַעֲוַ֖ת הַמַּרְדּ֑וּת הֲל֣וֹא יָדַ֗עְתִּי כִּֽיבֹחֵ֤ר אַתָּה֙ לְבֶןיִשַׁ֔י לְבָ֨שְׁתְּךָ֔ וּלְבֹ֖שֶׁת עֶרְוַ֥ת אִמֶּֽךָכִּ֣י כָלהַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר בֶּןיִשַׁי֙ חַ֣י עַלהָאֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִכּ֖וֹן אַתָּ֣ה וּמַלְכוּתֶ֑ךָ וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֨ח וְקַ֤ח אֹתוֹ֙ אֵלַ֔י כִּ֥י בֶןמָ֖וֶת הֽוּא:

וַיֵּ֙דַע֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן כִּֽיכָ֥לָה הִ֛יא מֵעִ֥ם אָבִ֖יו לְהָמִ֥ית אֶתדָּוִֽד:

וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיֵּצֵ֧א יְהוֹנָתָ֛ן הַשָּׂדֶ֖ה לְמוֹעֵ֣ד דָּוִ֑ד וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן עִמּֽוֹוַיֹּ֣אמֶר לְנַעֲר֔וֹ רֻ֗ץ מְצָ֥א נָא֙ אֶתהַ֣חִצִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מוֹרֶ֑ה הַנַּ֣עַר רָ֔ץ וְהֽוּאיָרָ֥ה הַחֵ֖צִי לְהַעֲבִרֽוֹוַיָּבֹ֤א הַנַּ֙עַר֙ עַדמְק֣וֹם הַחֵ֔צִי אֲשֶׁ֥ר יָרָ֖ה יְהוֹנָתָ֑ן וַיִּקְרָ֨א יְהוֹנָתָ֜ן אַחֲרֵ֤י הַנַּ֙עַר֙ וַיֹּ֔אמֶר הֲל֥וֹא הַחֵ֖צִי מִמְּךָ֥ וָהָֽלְאָה:וַיִּקְרָ֤א יְהֽוֹנָתָן֙ אַחֲרֵ֣י הַנַּ֔עַר מְהֵרָ֥ה ח֖וּשָׁה אַֽלתַּעֲמֹ֑ד וַיְלַקֵּ֞ט נַ֤עַר יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת-(החציהַ֣חִצִּ֔ים וַיָּבֹ֖א אֶלאֲדֹנָֽיווְהַנַּ֖עַר לֹֽאיָדַ֣ע מְא֑וּמָה אַ֤ךְ יְהֽוֹנָתָן֙ וְדָוִ֔ד יָדְע֖וּ אֶתהַדָּבָֽרוַיִּתֵּ֤ן יְהֽוֹנָתָן֙ אֶתכֵּלָ֔יו אֶלהַנַּ֖עַר אֲשֶׁרל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֵ֖ךְ הָבֵ֥יא הָעִֽירהַנַּעַר֮ בָּא֒ וְדָוִ֗ד קָ֚ם מֵאֵ֣צֶל הַנֶּ֔גֶב וַיִּפֹּ֨ל לְאַפָּ֥יו אַ֛רְצָה וַיִּשְׁתַּ֖חוּ שָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֑ים וַֽיִּשְּׁק֣וּ אִ֣ישׁ אֶתרֵעֵ֗הוּ וַיִּבְכּוּ֙ אִ֣ישׁ אֶתרֵעֵ֔הוּ עַדדָּוִ֖ד הִגְדִּֽיל: דוד ויונתן.

וַיֹּ֔אמֶר הֲל֥וֹא הַחֵ֖צִי מִמְּךָ֥ וָהָֽלְאָה

וְהַנַּ֖עַר לֹֽאיָדַ֣ע מְא֑וּמָה אַ֤ךְ יְהֽוֹנָתָן֙ וְדָוִ֔ד יָדְע֖וּ אֶתהַדָּבָֽר

והברית בין דוד ליהונתן, היא ברית שיש בה הבטחה מדוד ליהונתן שיזכור לו לטובה שהוא עזר לו, הוא חילץ אותו מאביו:

וַיֹּ֧אמֶר יְהוֹנָתָ֛ן לְדָוִ֖ד לֵ֣ךְ לְשָׁל֑וֹם אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨עְנוּ שְׁנֵ֜ינוּ אֲנַ֗חְנוּ בְּשֵׁ֤ם יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֞ה יִֽהְיֶ֣ה בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֥ין זַרְעִ֛י וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ עַדעוֹלָֽםוַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וִיהוֹנָתָ֖ן בָּ֥א הָעִֽיר: דוד ויונתן.

וַיֹּ֧אמֶר יְהוֹנָתָ֛ן לְדָוִ֖ד לֵ֣ךְ לְשָׁל֑וֹם אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨עְנוּ שְׁנֵ֜ינוּ אֲנַ֗חְנוּ בְּשֵׁ֤ם יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֞ה יִֽהְיֶ֣ה בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֥ין זַרְעִ֛י וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ עַדעוֹלָֽם:

וַיֹּ֤אמֶר יְהֽוֹנָתָן֙ אֶלדָּוִ֔ד לְכָ֖ה וְנֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֑ה וַיֵּצְא֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם הַשָּׂדֶֽה:וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹנָתָ֜ן אֶלדָּוִ֗ד יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽיאֶחְקֹ֣ר אֶתאָבִ֗י כָּעֵ֤ת מָחָר֙ הַשְּׁלִשִׁ֔ית וְהִנֵּהט֖וֹב אֶלדָּוִ֑ד וְלֹֽאאָז֙ אֶשְׁלַ֣ח אֵלֶ֔יךָ וְגָלִ֖יתִי אֶתאָזְנֶֽךָכֹּֽהיַעֲשֶׂה֩ יְהוָ֨ה לִֽיהוֹנָתָ֜ן וְכֹ֣ה יֹסִ֗יף כִּֽייֵיטִ֨ב אֶלאָבִ֤י אֶתהָֽרָעָה֙ עָלֶ֔יךָ וְגָלִ֙יתִי֙ אֶתאָזְנֶ֔ךָ וְשִׁלַּחְתִּ֖יךָ וְהָלַכְתָּ֣ לְשָׁל֑וֹם וִיהִ֤י יְהוָה֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִםאָבִֽיוְלֹ֖א אִםעוֹדֶ֣נִּי חָ֑י וְלֹֽאתַעֲשֶׂ֧ה עִמָּדִ֛י חֶ֥סֶד יְהוָ֖ה וְלֹ֥א אָמֽוּתוְלֹֽאתַכְרִ֧ת אֶֽתחַסְדְּךָ֛ מֵעִ֥ם בֵּיתִ֖י עַדעוֹלָ֑ם וְלֹ֗א בְּהַכְרִ֤ת יְהוָה֙ אֶתאֹיְבֵ֣י דָוִ֔ד אִ֕ישׁ מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽהוַיִּכְרֹ֥ת יְהוֹנָתָ֖ן עִםבֵּ֣ית דָּוִ֑ד וּבִקֵּ֣שׁ יְהוָ֔ה מִיַּ֖ד אֹיְבֵ֥י דָוִֽדוַיּ֤וֹסֶף יְהֽוֹנָתָן֙ לְהַשְׁבִּ֣יעַ אֶתדָּוִ֔ד בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹת֑וֹ כִּֽיאַהֲבַ֥ת נַפְשׁ֖וֹ אֲהֵבֽוֹ: דוד ויונתן.

וְהָלַכְתָּ֣ לְשָׁל֑וֹם וִיהִ֤י יְהוָה֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִםאָבִֽיוְלֹ֖א אִםעוֹדֶ֣נִּי חָ֑י וְלֹֽאתַעֲשֶׂ֧ה עִמָּדִ֛י חֶ֥סֶד יְהוָ֖ה וְלֹ֥א אָמֽוּתוְלֹֽאתַכְרִ֧ת אֶֽתחַסְדְּךָ֛ מֵעִ֥ם בֵּיתִ֖י עַדעוֹלָ֑ם וְלֹ֗א בְּהַכְרִ֤ת יְהוָה֙ אֶתאֹיְבֵ֣י דָוִ֔ד אִ֕ישׁ מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה

זאת אומרת שבעת עליית המלך, אויבי המלך יוצאים מהסרט כמו שאומרים, שלא יהיו הפרעות או המרדה נגד המלך:

בְּהַכְרִ֤ת יְהוָה֙ אֶתאֹיְבֵ֣י דָוִ֔ד אִ֕ישׁ מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה

יהונתן כבנו של שאול יכול היה להיות מסומן כאויב דוד ויהונתן שקיבל את דוד כמשיח מבורא עולם, כמקבל את דבר בורא עולם יהונתן עמד במבחן האמונה וכרת ברית עם דוד , שלמעשה ברית זאת היא יציאת יהונתן נגד אביו.

וַיִּכְרֹ֥ת יְהוֹנָתָ֖ן עִםבֵּ֣ית דָּוִ֑ד וּבִקֵּ֣שׁ יְהוָ֔ה מִיַּ֖ד אֹיְבֵ֥י דָוִֽד:

זה מבחן אמונה קשה, שבן יוצא נגד אביו ומוכן לוות על ירושתו מאביו, על כס המלכות מתוך המקום שהיה ברור ליהונתן שזה רצון הבורא.

צריך לזכור ששאול זה אבא של יהונתן. ואבא שרצה שבנו ישב על כס המלוכה אחריו.  זה לא קל לבחור את הבחירה הזאת שבחר יהונתן.

זה מזכיר קצת את מקרה אברהם והמבחן שהוא נבחן בבנו.. זה לא קל.. זה מבחן קשה.

פרשת דוד:

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶלשְׁמוּאֵ֗ל עַדמָתַי֙ אַתָּה֙ מִתְאַבֵּ֣ל אֶלשָׁא֔וּל וַאֲנִ֣י מְאַסְתִּ֔יו מִמְּלֹ֖ךְ עַליִשְׂרָאֵ֑ל מַלֵּ֨א קַרְנְךָ֜ שֶׁ֗מֶן וְלֵ֤ךְ אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ אֶליִשַׁ֣י בֵּֽיתהַלַּחְמִ֔י כִּֽירָאִ֧יתִי בְּבָנָ֛יו לִ֖י מֶֽלֶךְ:וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֵ֣יךְ אֵלֵ֔ךְ וְשָׁמַ֥ע שָׁא֖וּל וַהֲרָגָ֑נִי וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה עֶגְלַ֤ת בָּקָר֙ תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֔ךָ וְאָ֣מַרְתָּ֔ לִזְבֹּ֥חַ לַֽיהוָ֖ה בָּֽאתִי: פרשת דוד.

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶלשְׁמוּאֵ֗ל עַדמָתַי֙ אַתָּה֙ מִתְאַבֵּ֣ל אֶלשָׁא֔וּל וַאֲנִ֣י מְאַסְתִּ֔יו מִמְּלֹ֖ךְ עַליִשְׂרָאֵ֑ל מַלֵּ֨א קַרְנְךָ֜ שֶׁ֗מֶן וְלֵ֤ךְ אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ אֶליִשַׁ֣י בֵּֽיתהַלַּחְמִ֔י כִּֽירָאִ֧יתִי בְּבָנָ֛יו לִ֖י מֶֽלֶךְ:

גם במקרה זה אפשר לראות שלמרות שעם ישראל בחר במלך, בורא עולם הוא הקובע מי יהיה המלך ונביא בורא עולם הוא המושח אותו. ושהמלך חוטא ובורא עולם מואס בו כפי שמאס בורא עולם בשאול, המלך מפוטר מתפקידו ונביא בורא עולם מושח מלך חדש כדבר בורא עולם.

שמואל התאבל על שאול מבחינת חטאו של שאול שלמעשה נחשב למת כי חטא לבורא עולם ולכן האבל על לכתו של בן זה.

בורא עולם ביקש משמואל לחדול מלהתאבל על שאול ולהמליך מלך חדש לעם, יען כי שאול לא היה נכון להמשיך למלוך בישראל.

וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֵ֣יךְ אֵלֵ֔ךְ וְשָׁמַ֥ע שָׁא֖וּל וַהֲרָגָ֑נִי וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה עֶגְלַ֤ת בָּקָר֙ תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֔ךָ וְאָ֣מַרְתָּ֔ לִזְבֹּ֥חַ לַֽיהוָ֖ה בָּֽאתִי:

היה גם את הפחד של שמואל שכנראה ידע ששאול יפגע בו אם ידע שהוא הולך למשוח מלך חדש במקומו, והוא פחד ממשימה זאת. שמואל למרות שהלך לבית לחם להמליך את דוד בשליחות בורא עולם, הוא פחד משאול, ולכן בורא עולם אישר לו לא לאמר את מטרת שליחותו ואמר לו לאמר שהוא הולך לזבוח, ברור שאין מה לשמואל לפחד משאול כשבורא עולם איתו ובכל זאת נאמר לשמואל להסתיר את מטרת לכתו לבית לחם, זאת אומרת שהדבר היה צריך להעשות ללא ידיעת שאול. אסור היה ששאול ידע שנמשח מיועד למלוכה במקומו.

וְקָרָ֥אתָ לְיִשַׁ֖י בַּזָּ֑בַח וְאָֽנֹכִ֗י אוֹדִֽיעֲךָ֙ אֵ֣ת אֲשֶֽׁרתַּעֲשֶׂ֔ה וּמָשַׁחְתָּ֣ לִ֔י אֵ֥ת אֲשֶׁראֹמַ֖ר אֵלֶֽיךָוַיַּ֣עַשׂ שְׁמוּאֵ֗ל אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה וַיָּבֹ֖א בֵּ֣ית לָ֑חֶם וַיֶּחֶרְד֞וּ זִקְנֵ֤י הָעִיר֙ לִקְרָאת֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר שָׁלֹ֥ם בּוֹאֶֽךָוַיֹּ֣אמֶר שָׁל֗וֹם לִזְבֹּ֤חַ לַֽיהוָה֙ בָּ֔אתִי הִֽתְקַדְּשׁ֔וּ וּבָאתֶ֥ם אִתִּ֖י בַּזָּ֑בַח וַיְקַדֵּ֤שׁ אֶתיִשַׁי֙ וְאֶתבָּנָ֔יו וַיִּקְרָ֥א לָהֶ֖ם לַזָּֽבַחוַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֔ם וַיַּ֖רְא אֶתאֱלִיאָ֑ב וַיֹּ֕אמֶר אַ֛ךְ נֶ֥גֶד יְהוָ֖ה מְשִׁיחֽוֹוַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶלשְׁמוּאֵ֗ל אַלתַּבֵּ֧ט אֶלמַרְאֵ֛הוּ וְאֶלגְּבֹ֥הַּ קוֹמָת֖וֹ כִּ֣י מְאַסְתִּ֑יהוּ כִּ֣י לֹ֗א אֲשֶׁ֤ר יִרְאֶה֙ הָאָדָ֔ם כִּ֤י הָֽאָדָם֙ יִרְאֶ֣ה לַעֵינַ֔יִם וַיהוָ֖ה יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב: פרשת דוד.

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶלשְׁמוּאֵ֗ל אַלתַּבֵּ֧ט אֶלמַרְאֵ֛הוּ וְאֶלגְּבֹ֥הַּ קוֹמָת֖וֹ כִּ֣י מְאַסְתִּ֑יהוּ כִּ֣י לֹ֗א אֲשֶׁ֤ר יִרְאֶה֙ הָאָדָ֔ם כִּ֤י הָֽאָדָם֙ יִרְאֶ֣ה לַעֵינַ֔יִם וַיהוָ֖ה יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב:

כִּ֤י הָֽאָדָם֙ יִרְאֶ֣ה לַעֵינַ֔יִם

רואות האדם הן רואות עינים.

וַיהוָ֖ה יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב:

ובורא עולם חוקר לב ובוחן כליות.

ולכן נאמר לשמואל שרוח אלהים בו לא לשפוט לפי מראה עיניים:

אַלתַּבֵּ֧ט אֶלמַרְאֵ֛הוּ וְאֶלגְּבֹ֥הַּ קוֹמָת֖וֹ כִּ֣י מְאַסְתִּ֑יהוּ

וישי המשיך להציג את בניו:

וַיִּקְרָ֤א יִשַׁי֙ אֶלאֲבִ֣ינָדָ֔ב וַיַּעֲבִרֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֕אמֶר גַּםבָּזֶ֖ה לֹֽאבָחַ֥ר יְהוָֽהוַיַּעֲבֵ֥ר יִשַׁ֖י שַׁמָּ֑ה וַיֹּ֕אמֶר גַּםבָּזֶ֖ה לֹאבָחַ֥ר יְהוָֽהוַיַּעֲבֵ֥ר יִשַׁ֛י שִׁבְעַ֥ת בָּנָ֖יו לִפְנֵ֣י שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶליִשַׁ֔י לֹאבָחַ֥ר יְהוָ֖ה בָּאֵֽלֶּהוַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֣ל אֶליִשַׁי֮ הֲתַ֣מּוּ הַנְּעָרִים֒ וַיֹּ֗אמֶר ע֚וֹד שָׁאַ֣ר הַקָּטָ֔ן וְהִנֵּ֥ה רֹעֶ֖ה בַּצֹּ֑אן וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֤ל אֶליִשַׁי֙ שִׁלְחָ֣ה וְקָחֶ֔נּוּ כִּ֥י לֹאנָסֹ֖ב עַדבֹּא֥וֹ פֹֽהוַיִּשְׁלַ֤ח וַיְבִיאֵ֙הוּ֙ וְה֣וּא אַדְמוֹנִ֔י עִם יְפֵ֥ה עֵינַ֖יִם וְט֣וֹב רֹ֑אִי וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה ק֥וּם מְשָׁחֵ֖הוּ כִּֽי זֶ֥ה הֽוּא: פרשת דוד.

וַיִּשְׁלַ֤ח וַיְבִיאֵ֙הוּ֙ וְה֣וּא אַדְמוֹנִ֔י עִם יְפֵ֥ה עֵינַ֖יִם וְט֣וֹב רֹ֑אִי וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה ק֥וּם מְשָׁחֵ֖הוּ כִּֽי זֶ֥ה הֽוּא

טוב רואי מהבחינה הזאת:

וַיהוָ֖ה יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב:

וַיִּבְחַר, בְּדָוִד עַבְדּוֹ;    וַיִּקָּחֵהוּ, מִמִּכְלְאֹת צֹאן. מֵאַחַר עָלוֹת, הֱבִיאוֹ:    לִרְעוֹת, בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ; וּבְיִשְׂרָאֵל, נַחֲלָתוֹ. וַיִּרְעֵם, כְּתֹם לְבָבוֹ;    וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם: תהלים.

כְּתֹם לְבָבוֹ;

וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶתקֶ֣רֶן הַשֶּׁ֗מֶן וַיִּמְשַׁ֣ח אֹתוֹ֮ בְּקֶ֣רֶב אֶחָיו֒ וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַיְהוָה֙ אֶלדָּוִ֔ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיָּ֣קָם שְׁמוּאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ הָרָמָֽתָהוְר֧וּחַ יְהוָ֛ה סָ֖רָה מֵעִ֣ם שָׁא֑וּל וּבִֽעֲתַ֥תּוּ רֽוּחַרָעָ֖ה מֵאֵ֥ת יְהוָֽהוַיֹּאמְר֥וּ עַבְדֵֽישָׁא֖וּל אֵלָ֑יו הִנֵּהנָ֧א רֽוּחַאֱלֹהִ֛ים רָעָ֖ה מְבַעִתֶּֽךָיֹאמַרנָ֤א אֲדֹנֵ֙נוּ֙ עֲבָדֶ֣יךָ לְפָנֶ֔יךָ יְבַקְשׁ֕וּ אִ֕ישׁ יֹדֵ֖עַ מְנַגֵּ֣ן בַּכִּנּ֑וֹר וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֨וֹת עָלֶ֤יךָ רֽוּחַאֱלֹהִים֙ רָעָ֔ה וְנִגֵּ֥ן בְּיָד֖וֹ וְט֥וֹב לָֽךְוַיֹּ֥אמֶר שָׁא֖וּל אֶלעֲבָדָ֑יו רְאוּנָ֣א לִ֗י אִ֚ישׁ מֵיטִ֣יב לְנַגֵּ֔ן וַהֲבִיאוֹתֶ֖ם אֵלָֽיוַיַּעַן֩ אֶחָ֨ד מֵהַנְּעָרִ֜ים וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה רָאִ֜יתִי בֵּ֣ן לְיִשַׁי֮ בֵּ֣ית הַלַּחְמִי֒ יֹדֵ֣עַ נַ֠גֵּן וְגִבּ֨וֹר חַ֜יִל וְאִ֧ישׁ מִלְחָמָ֛ה וּנְב֥וֹן דָּבָ֖ר וְאִ֣ישׁ תֹּ֑אַר וַיהוָ֖ה עִמּֽוֹוַיִּשְׁלַ֥ח שָׁא֛וּל מַלְאָכִ֖ים אֶליִשָׁ֑י וַיֹּ֕אמֶר שִׁלְחָ֥ה אֵלַ֛י אֶתדָּוִ֥ד בִּנְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר בַּצֹּֽאן:  וַיִּקַּ֨ח יִשַׁ֜י חֲמ֥וֹר לֶ֙חֶם֙ וְנֹ֣אד יַ֔יִן וּגְדִ֥י עִזִּ֖ים אֶחָ֑ד וַיִּשְׁלַ֛ח בְּיַדדָּוִ֥ד בְּנ֖וֹ אֶלשָׁאֽוּלוַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶלשָׁא֔וּל וַֽיַּעֲמֹ֖ד לְפָנָ֑יו וַיֶּאֱהָבֵ֣הֽוּ מְאֹ֔ד וַֽיְהִיל֖וֹ נֹשֵׂ֥א כֵלִֽיםוַיִּשְׁלַ֣ח שָׁא֔וּל אֶליִשַׁ֖י לֵאמֹ֑ר יַעֲמָדנָ֤א דָוִד֙ לְפָנַ֔י כִּֽימָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינָֽי:וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֤וֹת רֽוּחַאֱלֹהִים֙ אֶלשָׁא֔וּל וְלָקַ֥ח דָּוִ֛ד אֶתהַכִּנּ֖וֹר וְנִגֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ וְרָוַ֤ח לְשָׁאוּל֙ וְט֣וֹב ל֔וֹ וְסָ֥רָה מֵעָלָ֖יו ר֥וּחַ הָרָעָֽה: פרשת דוד.

וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶתקֶ֣רֶן הַשֶּׁ֗מֶן וַיִּמְשַׁ֣ח אֹתוֹ֮ בְּקֶ֣רֶב אֶחָיו֒ וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַיְהוָה֙ אֶלדָּוִ֔ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיָּ֣קָם שְׁמוּאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ הָרָמָֽתָהוְר֧וּחַ יְהוָ֛ה סָ֖רָה מֵעִ֣ם שָׁא֑וּל וּבִֽעֲתַ֥תּוּ רֽוּחַרָעָ֖ה מֵאֵ֥ת יְהוָֽה

וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַיְהוָה֙ אֶלדָּוִ֔ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה

וְר֧וּחַ יְהוָ֛ה סָ֖רָה מֵעִ֣ם שָׁא֑וּל וּבִֽעֲתַ֥תּוּ רֽוּחַרָעָ֖ה

ברגע שנמשח דוד צלחה רוח יהוה אל דוד ובאותו רגע סרה רוח בורא עולם משאול ורוח רעה עשתה לו בעתה..

יֹאמַרנָ֤א אֲדֹנֵ֙נוּ֙ עֲבָדֶ֣יךָ לְפָנֶ֔יךָ יְבַקְשׁ֕וּ אִ֕ישׁ יֹדֵ֖עַ מְנַגֵּ֣ן בַּכִּנּ֑וֹר וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֨וֹת עָלֶ֤יךָ רֽוּחַאֱלֹהִים֙ רָעָ֔ה וְנִגֵּ֥ן בְּיָד֖וֹ וְט֥וֹב לָֽךְ:

כדי להקל על שאול הציעו לו עבדיו שמישהו ינגן לו בכינור כדי לעשות לו טוב. זה יפה לראות בתורה שנגינה נחשבת שמרפאת לנפש.

וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶלשָׁא֔וּל וַֽיַּעֲמֹ֖ד לְפָנָ֑יו וַיֶּאֱהָבֵ֣הֽוּ מְאֹ֔ד וַֽיְהִיל֖וֹ נֹשֵׂ֥א כֵלִֽיםוַיִּשְׁלַ֣ח שָׁא֔וּל אֶליִשַׁ֖י לֵאמֹ֑ר יַעֲמָדנָ֤א דָוִד֙ לְפָנַ֔י כִּֽימָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינָֽי:וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֤וֹת רֽוּחַאֱלֹהִים֙ אֶלשָׁא֔וּל וְלָקַ֥ח דָּוִ֛ד אֶתהַכִּנּ֖וֹר וְנִגֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ וְרָוַ֤ח לְשָׁאוּל֙ וְט֣וֹב ל֔וֹ וְסָ֥רָה מֵעָלָ֖יו ר֥וּחַ הָרָעָֽה:

ודוד הובא לשאול כי דוד נודע כמטיה לנגן וכך קרה,

וְרָוַ֤ח לְשָׁאוּל֙

הניגון של דוד היה תרופה לשאול עד כדי כך ששאול לקח אותו כנושא כיליו במובן שהוא הולך עם שאול, כתרופה לנפש..

וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶלשָׁא֔וּל וַֽיַּעֲמֹ֖ד לְפָנָ֑יו וַיֶּאֱהָבֵ֣הֽוּ מְאֹ֔ד וַֽיְהִיל֖וֹ נֹשֵׂ֥א כֵלִֽים

וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַיְהוָה֙ אֶלדָּוִ֔ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה: פרשת דוד.

וָמָ֑עְלָה

מהיום ההוא ומעלה ולא ומהיום ההוא והלאה.

זה לא סתם ככה, יש שימוש במיום והלאה ומשכך יש משמעות לבחירה לא מר מהיום ההוא ומעלה ולא הלאה..

אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֲלֵיכֶם, בְּיַד-מֹשֶׁה:  מִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, וָהָלְאָה–לְדֹרֹתֵיכֶם: במדבר.

וַיֵּצֵ֤א אִֽישׁהַבֵּנַ֙יִם֙ מִמַּחֲנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים גָּלְיָ֥ת שְׁמ֖וֹ מִגַּ֑ת גָּבְה֕וֹ שֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת וָזָֽרֶתוְכ֤וֹבַע נְחֹ֙שֶׁת֙ עַלרֹאשׁ֔וֹ וְשִׁרְי֥וֹן קַשְׂקַשִּׂ֖ים ה֣וּא לָב֑וּשׁ וּמִשְׁקַל֙ הַשִּׁרְי֔וֹן חֲמֵשֶׁתאֲלָפִ֥ים שְׁקָלִ֖ים נְחֹֽשֶֽׁתוּמִצְחַ֥ת נְחֹ֖שֶׁת עַלרַגְלָ֑יו וְכִיד֥וֹן נְחֹ֖שֶׁת בֵּ֥ין כְּתֵפָֽיווְעֵ֣ץ חֲנִית֗וֹ כִּמְנוֹר֙ אֹֽרְגִ֔ים וְלַהֶ֣בֶת חֲנִית֔וֹ שֵׁשׁמֵא֥וֹת שְׁקָלִ֖ים בַּרְזֶ֑ל וְנֹשֵׂ֥א הַצִּנָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ לְפָנָֽיווַֽיַּעֲמֹ֗ד וַיִּקְרָא֙ אֶלמַעַרְכֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תֵצְא֖וּ לַעֲרֹ֣ךְ מִלְחָמָ֑ה הֲל֧וֹא אָנֹכִ֣י הַפְּלִשְׁתִּ֗י וְאַתֶּם֙ עֲבָדִ֣ים לְשָׁא֔וּל בְּרוּלָכֶ֥ם אִ֖ישׁ וְיֵרֵ֥ד אֵלָֽי: פרשת דוד.

וּמִשְׁקַל֙ הַשִּׁרְי֔וֹן חֲמֵשֶׁתאֲלָפִ֥ים שְׁקָלִ֖ים נְחֹֽשֶֽׁת

וּמִשְׁקַל֙ הַשִּׁרְי֔וֹן= חֲמֵשֶׁתאֲלָפִ֥ים שְׁקָלִ֖ים

זאת אומרת ששקל היא יחידת מדה ידועה, כמו יחידת מידה שהושמה השם קילוגרם שזה 1000 גרם.

שקל הוא כמידת משקל.

כמו שיש קילו פולי קקאו וקילו פולי קפה שיש להם ערך שונה. כמו שקילו כסף יותר זול מקילו זהב. 

סוג החומר כמידת ערך.

כך ההוערך השריון של גוליאת:

וּמִשְׁקַל֙ הַשִּׁרְי֔וֹן חֲמֵשֶׁתאֲלָפִ֥ים שְׁקָלִ֖ים נְחֹֽשֶֽׁת

הערכיות של הנחושת יכול להיות במקרה כזה, כחוזק, שסוג החומר ממנו עשוי השריון של גוליאת מעיד על שריון חזק במיוחד לנוכח החומר שהוא עשוי. וזאת כחלק מעדות בתורה על חוזקו וכוחו הגופני של גוליאת:

גבהו:

גָּלְיָ֥ת שְׁמ֖וֹ מִגַּ֑ת גָּבְה֕וֹ שֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת וָזָֽרֶת

חוזק ההגנה שעל ראשו:

וְכ֤וֹבַע נְחֹ֙שֶׁת֙ עַלרֹאשׁ֔וֹ

ועל גופו:

וְשִׁרְי֥וֹן קַשְׂקַשִּׂ֖ים ה֣וּא לָב֑וּשׁ וּמִשְׁקַל֙ הַשִּׁרְי֔וֹן חֲמֵשֶׁתאֲלָפִ֥ים שְׁקָלִ֖ים נְחֹֽשֶֽׁת

על רגליו:

וּמִצְחַ֥ת נְחֹ֖שֶׁת עַלרַגְלָ֑יו

וכתפיו:

וְכִיד֥וֹן נְחֹ֖שֶׁת בֵּ֥ין כְּתֵפָֽיו

וכלי החרב שלו:

וְעֵ֣ץ חֲנִית֗וֹ כִּמְנוֹר֙ אֹֽרְגִ֔ים וְלַהֶ֣בֶת חֲנִית֔וֹ שֵׁשׁמֵא֥וֹת שְׁקָלִ֖ים בַּרְזֶ֑ל

עם הגנה קדמית כלשהיא שהולכת לפני.

וְנֹשֵׂ֥א הַצִּנָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ לְפָנָֽיו:

וצריך לחשוב מה זה נושא הצינה.

והאיש קורא לדו קרב:

וַֽיַּעֲמֹ֗ד וַיִּקְרָא֙ אֶלמַעַרְכֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תֵצְא֖וּ לַעֲרֹ֣ךְ מִלְחָמָ֑ה הֲל֧וֹא אָנֹכִ֣י הַפְּלִשְׁתִּ֗י וְאַתֶּם֙ עֲבָדִ֣ים לְשָׁא֔וּל בְּרוּלָכֶ֥ם אִ֖ישׁ וְיֵרֵ֥ד אֵלָֽי

ומכריז על חוקי המערכה, מה למפסיד ומה לממנצח בדו קרב זה:

אִםיוּכַ֞ל לְהִלָּחֵ֤ם אִתִּי֙ וְהִכָּ֔נִי וְהָיִ֥ינוּ לָכֶ֖ם לַעֲבָדִ֑ים וְאִםאֲנִ֤י אֽוּכַללוֹ֙ וְהִכִּיתִ֔יו וִהְיִ֤יתֶם לָ֙נוּ֙ לַעֲבָדִ֔ים וַעֲבַדְתֶּ֖ם אֹתָֽנוּ: פרשת דוד.

ומצהיר על ה"רכורד" שלו וחוזר על הצעתו::

וַיֹּ֙אמֶר֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔י אֲנִ֗י חֵרַ֛פְתִּי אֶתמַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה תְּנוּלִ֣י אִ֔ישׁ וְנִֽלָּחֲמָ֖ה יָֽחַד: פרשת דוד.

ואין מתנדבים כמו שאומרים גם מאחיו של דוד:

וַיִּשְׁמַ֤ע שָׁאוּל֙ וְכָליִשְׂרָאֵ֔ל אֶתדִּבְרֵ֥י הַפְּלִשְׁתִּ֖י הָאֵ֑לֶּה וַיֵּחַ֥תּוּ וַיִּֽרְא֖וּ מְאֹֽדוְדָוִד֩ בֶּןאִ֨ישׁ אֶפְרָתִ֜י הַזֶּ֗ה מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וּשְׁמ֣וֹ יִשַׁ֔י וְל֖וֹ שְׁמֹנָ֣ה בָנִ֑ים וְהָאִישׁ֙ בִּימֵ֣י שָׁא֔וּל זָקֵ֖ן בָּ֥א בַאֲנָשִֽׁיםוַיֵּ֨לְכ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת בְּנֵֽייִשַׁי֙ הַגְּדֹלִ֔ים הָלְכ֥וּ אַחֲרֵישָׁא֖וּל לַמִּלְחָמָ֑ה וְשֵׁ֣ם שְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָ֗יו אֲשֶׁ֤ר הָלְכוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה אֱלִיאָ֣ב הַבְּכ֗וֹר וּמִשְׁנֵ֙הוּ֙ אֲבִ֣ינָדָ֔ב וְהַשְּׁלִשִׁ֖י שַׁמָּֽהוְדָוִ֖ד ה֣וּא הַקָּטָ֑ן וּשְׁלֹשָׁה֙ הַגְּדֹלִ֔ים הָלְכ֖וּ אַחֲרֵ֥י שָׁאֽוּלוְדָוִ֛ד הֹלֵ֥ךְ וָשָׁ֖ב מֵעַ֣ל שָׁא֑וּל לִרְע֛וֹת אֶתצֹ֥אן אָבִ֖יו בֵּֽיתלָֽחֶם: פרשת דוד.

וככה במשך ארבעים יום גוליאת חוזר על הצעתו, עד שיואיל מישהו מבני ישראל להענות לאתגר:

וַיִּגַּ֥שׁ הַפְּלִשְׁתִּ֖י הַשְׁכֵּ֣ם וְהַעֲרֵ֑ב וַיִּתְיַצֵּ֖ב אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם: פרשת דוד.

ודוד הקטן כקטנים בבית אם אבא שלו, ואבא שלו שולח אותו להביא אוכל לאחיו החיילים, ככה היו שולחים חבילה מהבית לחיילים:

וַיֹּ֨אמֶר יִשַׁ֜י לְדָוִ֣ד בְּנ֗וֹ קַחנָ֤א לְאַחֶ֙יךָ֙ אֵיפַ֤ת הַקָּלִיא֙ הַזֶּ֔ה וַעֲשָׂרָ֥ה לֶ֖חֶם הַזֶּ֑ה וְהָרֵ֥ץ הַֽמַּחֲנֶ֖ה לְאַחֶֽיךָ: פרשת דוד.

וגם לחבר'ה:

וְ֠אֵת עֲשֶׂ֜רֶת חֲרִצֵ֤י הֶֽחָלָב֙ הָאֵ֔לֶּה תָּבִ֖יא לְשַׂרהָאָ֑לֶף פרשת דוד.

ותבדוק את שלום אחיך:

וְאֶתאַחֶ֙יךָ֙ תִּפְקֹ֣ד לְשָׁל֔וֹם וְאֶתעֲרֻבָּתָ֖ם תִּקָּֽח: פרשת דוד.

ודוד מגיע לשדה הקרב:

וַתַּעֲרֹ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ וּפְלִשְׁתִּ֔ים מַעֲרָכָ֖ה לִקְרַ֥את מַעֲרָכָֽהוַיִּטֹּשׁ֩ דָּוִ֨ד אֶתהַכֵּלִ֜ים מֵעָלָ֗יו עַליַד֙ שׁוֹמֵ֣ר הַכֵּלִ֔ים וַיָּ֖רָץ הַמַּעֲרָכָ֑ה וַיָּבֹ֕א וַיִּשְׁאַ֥ל לְאֶחָ֖יו לְשָׁלֽוֹם: פרשת דוד.

פוגש את אחיו והסיפור ידוע מראש, דוד מציע עצמו לדו קרב:

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶלשָׁא֔וּל אַליִפֹּ֥ל לֵבאָדָ֖ם עָלָ֑יו עַבְדְּךָ֣ יֵלֵ֔ךְ וְנִלְחַ֖ם עִםהַפְּלִשְׁתִּ֥י הַזֶּֽה: פרשת דוד.

ושאול מסרב לגייסו לדו קרב זה יען כי:

וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶלדָּוִ֗ד לֹ֤א תוּכַל֙ לָלֶ֙כֶת֙ אֶלהַפְּלִשְׁתִּ֣י הַזֶּ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם עִמּ֑וֹ כִּֽינַ֣עַר אַ֔תָּה וְה֛וּא אִ֥ישׁ מִלְחָמָ֖ה מִנְּעֻרָֽיו: פרשת דוד.

ודוד גם הוא מציג את ה"רכורד" שלו:

 וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶלשָׁא֔וּל רֹעֶ֨ה הָיָ֧ה עַבְדְּךָ֛ לְאָבִ֖יו בַּצֹּ֑אן וּבָ֤א הָֽאֲרִי֙ וְאֶתהַדּ֔וֹב וְנָשָׂ֥א שֶׂ֖ה מֵהָעֵֽדֶרוְיָצָ֧אתִי אַחֲרָ֛יו וְהִכִּתִ֖יו וְהִצַּ֣לְתִּי מִפִּ֑יו וַיָּ֣קָם עָלַ֔י וְהֶחֱזַ֙קְתִּי֙ בִּזְקָנ֔וֹ וְהִכִּתִ֖יו וַהֲמִיתִּֽיוגַּ֧ם אֶֽתהָאֲרִ֛י גַּםהַדּ֖וֹב הִכָּ֣ה עַבְדֶּ֑ךָ וְֽ֠הָיָה הַפְּלִשְׁתִּ֨י הֶעָרֵ֤ל הַזֶּה֙ כְּאַחַ֣ד מֵהֶ֔ם כִּ֣י חֵרֵ֔ף מַעַרְכֹ֖ת אֱלֹהִ֥ים חַיִּֽים: פרשת דוד.

ואת ההגנה שלו:

וַיֹּאמֶר֮ דָּוִד֒ יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּלַ֜נִי מִיַּ֤ד הָֽאֲרִי֙ וּמִיַּ֣ד הַדֹּ֔ב ה֣וּא יַצִּילֵ֔נִי מִיַּ֥ד הַפְּלִשְׁתִּ֖י הַזֶּ֑ה פרשת דוד.

יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּלַ֜נִי- ה֣וּא יַצִּילֵ֔נִי.

ושאול מברך אותו:

וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֤וּל אֶל דָּוִד֙ לֵ֔ךְ וַֽיהוָ֖ה יִהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ: פרשת דוד.

ומלביש אותו בשריון:

וַיַּלְבֵּ֨שׁ שָׁא֤וּל אֶתדָּוִד֙ מַדָּ֔יו וְנָתַ֛ן ק֥וֹבַע נְחֹ֖שֶׁת עַלרֹאשׁ֑וֹ וַיַּלְבֵּ֥שׁ אֹת֖וֹ שִׁרְיֽוֹן: פרשת דוד.

ונותן לו את חרבו:

וַיַּחְגֹּ֣ר דָּוִ֣ד אֶתחַ֠רְבּוֹ מֵעַ֨ל לְמַדָּ֜יו פרשת דוד.

ולדוד לא היה ניסיון בחרב הזאת ולכן מסירם מעליו:

וַיֹּ֣אֶל לָלֶכֶת֮ כִּ֣י לֹֽאנִסָּה֒ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶלשָׁא֗וּל לֹ֥א אוּכַ֛ל לָלֶ֥כֶת בָּאֵ֖לֶּה כִּ֣י לֹ֣א נִסִּ֑יתִי וַיְסִרֵ֥ם דָּוִ֖ד מֵעָלָֽיו: פרשת דוד.

והולך עם כלי הנשק שלו:

וַיִּקַּ֨ח מַקְל֜וֹ בְּיָד֗וֹ וַיִּבְחַרל֣וֹ חֲמִשָּׁ֣ה חַלֻּקֵֽיאֲבָנִ֣ים מִןהַנַּ֡חַל וַיָּ֣שֶׂם אֹ֠תָם בִּכְלִ֨י הָרֹעִ֧ים אֲשֶׁרל֛וֹ וּבַיַּלְק֖וּט וְקַלְּע֣וֹ בְיָד֑וֹ וַיִּגַּ֖שׁ אֶלהַפְּלִשְׁתִּֽי: פרשת דוד.

וגוליאת נעלב..

וַיַּבֵּ֧ט הַפְּלִשְׁתִּ֛י וַיִּרְאֶ֥ה אֶתדָּוִ֖ד וַיִּבְזֵ֑הוּ כִּֽיהָיָ֣ה נַ֔עַר וְאַדְמֹנִ֖י עִםיְפֵ֥ה מַרְאֶֽהוַיֹּ֤אמֶר הַפְּלִשְׁתִּי֙ אֶלדָּוִ֔ד הֲכֶ֣לֶב אָנֹ֔כִי כִּֽיאַתָּ֥ה בָֽאאֵלַ֖י בַּמַּקְל֑וֹת וַיְקַלֵּ֧ל הַפְּלִשְׁתִּ֛י אֶתדָּוִ֖ד בֵּאלֹהָֽיו: פרשת דוד.

וצליל "זלזול":

וַיֹּ֥אמֶר הַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶלדָּוִ֑ד לְכָ֣ה אֵלַ֔י וְאֶתְּנָה֙ אֶתבְּשָׂ֣רְךָ֔ לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הַשָּׂדֶֽה: פרשת דוד.

ודוד אומר את דברו לגליאת:

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶלהַפְּלִשְׁתִּ֔י אַתָּה֙ בָּ֣א אֵלַ֔י בְּחֶ֖רֶב וּבַחֲנִ֣ית וּבְכִיד֑וֹן וְאָנֹכִ֣י בָֽאאֵלֶ֗יךָ בְּשֵׁם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֱלֹהֵ֛י מַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר חֵרַֽפְתָּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֡ה יְסַגֶּרְךָ֩ יְהוָ֨ה בְּיָדִ֜י וְהִכִּיתִ֗ךָ וַהֲסִרֹתִ֤י אֶתרֹֽאשְׁךָ֙ מֵעָלֶ֔יךָ וְנָ֨תַתִּ֜י פֶּ֣גֶר מַחֲנֵ֤ה פְלִשְׁתִּים֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְחַיַּ֣ת הָאָ֑רֶץ וְיֵֽדְעוּ֙ כָּלהָאָ֔רֶץ כִּ֛י יֵ֥שׁ אֱלֹהִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל:  וְיֵֽדְעוּ֙ כָּלהַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה כִּֽילֹ֛א בְּחֶ֥רֶב וּבַחֲנִ֖ית יְהוֹשִׁ֣יעַ יְהוָ֑ה כִּ֤י לַֽיהוָה֙ הַמִּלְחָמָ֔ה וְנָתַ֥ן אֶתְכֶ֖ם בְּיָדֵֽנוּ: פרשת דוד.

הַיּ֣וֹם הַזֶּ֡ה יְסַגֶּרְךָ֩ יְהוָ֨ה בְּיָדִ֜י וְהִכִּיתִ֗ךָ וַהֲסִרֹתִ֤י אֶתרֹֽאשְׁךָ֙ מֵעָלֶ֔יךָ

ואמר ועשה:

 וְהָיָה֙ כִּֽיקָ֣ם הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיֵּ֥לֶךְ וַיִּקְרַ֖ב לִקְרַ֣את דָּוִ֑ד וַיְמַהֵ֣ר דָּוִ֔ד וַיָּ֥רָץ הַמַּעֲרָכָ֖ה לִקְרַ֥את הַפְּלִשְׁתִּֽיוַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד אֶתיָד֜וֹ אֶלהַכֶּ֗לִי וַיִּקַּ֨ח מִשָּׁ֥ם אֶ֙בֶן֙ וַיְקַלַּ֔ע וַיַּ֥ךְ אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶלמִצְח֑וֹ וַתִּטְבַּ֤ע הָאֶ֙בֶן֙ בְּמִצְח֔וֹ וַיִּפֹּ֥ל עַלפָּנָ֖יו אָֽרְצָהוַיֶּחֱזַ֨ק דָּוִ֤ד מִןהַפְּלִשְׁתִּי֙ בַּקֶּ֣לַע וּבָאֶ֔בֶן וַיַּ֥ךְ אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ וְחֶ֖רֶב אֵ֥ין בְּיַדדָּוִֽדוַיָּ֣רָץ דָּ֠וִד וַיַּעֲמֹ֨ד אֶלהַפְּלִשְׁתִּ֜י וַיִּקַּ֣ח אֶתחַ֠רְבּוֹ וַֽיִּשְׁלְפָ֤הּ מִתַּעְרָהּ֙ וַיְמֹ֣תְתֵ֔הוּ וַיִּכְרָתבָּ֖הּ אֶתרֹאשׁ֑וֹ וַיִּרְא֧וּ הַפְּלִשְׁתִּ֛ים כִּֽימֵ֥ת גִּבּוֹרָ֖ם וַיָּנֻֽסוּ: פרשת דוד.

דוד לא המית את גליאת בחרב:

בַּקֶּ֣לַע וּבָאֶ֔בֶן וַיַּ֥ךְ אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ וְחֶ֖רֶב אֵ֥ין בְּיַדדָּוִֽד

הוא ערף את ראשו של גוליאת בחרבו שלו:

וַיָּ֣רָץ דָּ֠וִד וַיַּעֲמֹ֨ד אֶלהַפְּלִשְׁתִּ֜י וַיִּקַּ֣ח אֶתחַ֠רְבּוֹ וַֽיִּשְׁלְפָ֤הּ מִתַּעְרָהּ֙ וַיְמֹ֣תְתֵ֔הוּ וַיִּכְרָתבָּ֖הּ אֶתרֹאשׁ֑וֹ

והפלישתים ברחו:

הַפְּלִשְׁתִּ֛ים כִּֽימֵ֥ת גִּבּוֹרָ֖ם וַיָּנֻֽסוּ:

וכמו שאומרים מיים לדוד המלך:

וַיָּקֻ֣מוּ אַנְשֵׁי֩ יִשְׂרָאֵ֨ל וִיהוּדָ֜ה וַיָּרִ֗עוּ וַֽיִּרְדְּפוּ֙ אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֔ים עַדבּוֹאֲךָ֣ גַ֔יְא וְעַ֖ד שַׁעֲרֵ֣י עֶקְר֑וֹן וַֽיִּפְּל֞וּ חַֽלְלֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ בְּדֶ֣רֶךְ שַׁעֲרַ֔יִם וְעַדגַּ֖ת וְעַדעֶקְרֽוֹןוַיָּשֻׁ֙בוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִדְּלֹ֖ק אַחֲרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אֶתמַחֲנֵיהֶֽם:  וַיִּקַּ֤ח דָּוִד֙ אֶתרֹ֣אשׁ הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיְבִאֵ֖הוּ יְרוּשָׁלִָ֑ם וְאֶתכֵּלָ֖יו שָׂ֥ם בְּאָהֳלֽוֹוְכִרְא֨וֹת שָׁא֜וּל אֶתדָּוִ֗ד יֹצֵא֙ לִקְרַ֣את הַפְּלִשְׁתִּ֔י אָמַ֗ר אֶלאַבְנֵר֙ שַׂ֣ר הַצָּבָ֔א בֶּןמִיזֶ֥ה הַנַּ֖עַר אַבְנֵ֑ר וַיֹּ֣אמֶר אַבְנֵ֔ר חֵֽינַפְשְׁךָ֥ הַמֶּ֖לֶךְ אִםיָדָֽעְתִּיוַיֹּ֖אמֶר הַמֶּ֑לֶךְ שְׁאַ֣ל אַתָּ֔ה בֶּןמִיזֶ֖ה הָעָֽלֶםוּכְשׁ֣וּב דָּוִ֗ד מֵֽהַכּוֹת֙ אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיִּקַּ֤ח אֹתוֹ֙ אַבְנֵ֔ר וַיְבִאֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י שָׁא֑וּל וְרֹ֥אשׁ הַפְּלִשְׁתִּ֖י בְּיָדֽוֹוַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שָׁא֔וּל בֶּןמִ֥י אַתָּ֖ה הַנָּ֑עַר וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד בֶּֽןעַבְדְּךָ֥ יִשַׁ֖י בֵּ֥ית הַלַּחְמִֽי: פרשת דוד.

ושלא נשכח את הפרס:

וַיֹּ֣אמֶר אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל הַרְּאִיתֶם֙ הָאִ֤ישׁ הָֽעֹלֶה֙ הַזֶּ֔ה כִּ֛י לְחָרֵ֥ף אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל עֹלֶ֑ה וְֽ֠הָיָה הָאִ֨ישׁ אֲשֶׁריַכֶּ֜נּוּ יַעְשְׁרֶ֥נּוּ הַמֶּ֣לֶךְ עֹ֣שֶׁר גָּד֗וֹל וְאֶתבִּתּוֹ֙ יִתֶּןל֔וֹ וְאֵת֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יו יַעֲשֶׂ֥ה חָפְשִׁ֖י בְּיִשְׂרָאֵֽל: פרשת דוד.

יַעְשְׁרֶ֥נּוּ הַמֶּ֣לֶךְ עֹ֣שֶׁר גָּד֗וֹל וְאֶתבִּתּוֹ֙ יִתֶּןל֔וֹ וְאֵת֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יו יַעֲשֶׂ֥ה חָפְשִׁ֖י בְּיִשְׂרָאֵֽל

וְדָוִד֩ בֶּןאִ֨ישׁ אֶפְרָתִ֜י הַזֶּ֗ה מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וּשְׁמ֣וֹ יִשַׁ֔י וְל֖וֹ שְׁמֹנָ֣ה בָנִ֑ים וְהָאִישׁ֙ בִּימֵ֣י שָׁא֔וּל זָקֵ֖ן בָּ֥א בַאֲנָשִֽׁים: פרשת דוד.

זָקֵ֖ן בָּ֥א בַאֲנָשִֽׁים

זקן שעוד לו יצא לפנסיא כמו שאומרים.. זקן ועדין יוצא מהבית..

יש כמה וכמה תאורים של למרות שהאדם זקן, הוא עודו עושה כך וכך שלא כמנהג הזקנים שלא יכולים לעשות כך וכך..

יש גם הפוך , צעיר ועושה כך וכך כמו דוד שהיה צעיר כדי להלחם:

וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶלדָּוִ֗ד לֹ֤א תוּכַל֙ לָלֶ֙כֶת֙ אֶלהַפְּלִשְׁתִּ֣י הַזֶּ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם עִמּ֑וֹ כִּֽינַ֣עַר אַ֔תָּה וְה֛וּא אִ֥ישׁ מִלְחָמָ֖ה מִנְּעֻרָֽיו: פרשת דוד.

כִּֽינַ֣עַר אַ֔תָּה

כי עודנו נער:

וַיֹּ֗אמֶר אֶלזֶ֙בַח֙ וְאֶלצַלְמֻנָּ֔ע אֵיפֹה֙ הָאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֲרַגְתֶּ֖ם בְּתָב֑וֹר וַֽיֹּאמְרוּ֙ כָּמ֣וֹךָ כְמוֹהֶ֔ם אֶחָ֕ד כְּתֹ֖אַר בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ: וַיֹּאמַ֕ר אַחַ֥י בְּנֵֽיאִמִּ֖י הֵ֑ם חַייְהוָ֗ה ל֚וּ הַחֲיִתֶ֣ם אוֹתָ֔ם לֹ֥א הָרַ֖גְתִּי אֶתְכֶֽם: וַיֹּ֙אמֶר֙ לְיֶ֣תֶר בְּכוֹר֔וֹ ק֖וּם הֲרֹ֣ג אוֹתָ֑ם וְלֹאשָׁלַ֨ף הַנַּ֤עַר חַרְבּוֹ֙ כִּ֣י יָרֵ֔א כִּ֥י עוֹדֶ֖נּוּ נָֽעַר: שֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן. 

כִּ֣י יָרֵ֔א כִּ֥י עוֹדֶ֖נּוּ נָֽעַר:

יש הבנה שנער שלא כמו גבר, הוא ירא לשלוף חרב, הוא ירא להלחם. זה יפה ההסבר הזה.

וַיְהִ֗י כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֣ר אֶלשָׁא֔וּל וְנֶ֙פֶשׁ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן נִקְשְׁרָ֖ה בְּנֶ֣פֶשׁ דָּוִ֑ד (ויאהבווַיֶּאֱהָבֵ֥הוּ יְהוֹנָתָ֖ן כְּנַפְשֽׁוֹוַיִּקָּחֵ֥הוּ שָׁא֖וּל בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְלֹ֣א נְתָנ֔וֹ לָשׁ֖וּב בֵּ֥ית אָבִֽיווַיִּכְרֹ֧ת יְהוֹנָתָ֛ן וְדָוִ֖ד בְּרִ֑ית בְּאַהֲבָת֥וֹ אֹת֖וֹ כְּנַפְשֽׁוֹוַיִּתְפַּשֵּׁ֣ט יְהוֹנָתָ֗ן אֶֽתהַמְּעִיל֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ לְדָוִ֑ד וּמַדָּ֕יו וְעַדחַרְבּ֥וֹ וְעַדקַשְׁתּ֖וֹ וְעַדחֲגֹרֽוֹוַיֵּצֵ֨א דָוִ֜ד בְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁלָחֶ֤נּוּ שָׁאוּל֙ יַשְׂכִּ֔יל וַיְשִׂמֵ֣הוּ שָׁא֔וּל עַ֖ל אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֑ה וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י כָלהָעָ֔ם וְגַ֕ם בְּעֵינֵ֖י עַבְדֵ֥י שָׁאֽוּל: פרשת דוד.

שאול לאחר הנצחון, משאיר אותו אצלו, לא נותן לו לשוב לבית עבדו, זיהה "טאלנט" ומשאיר אותו אצלו.

וַיִּקָּחֵ֥הוּ שָׁא֖וּל בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְלֹ֣א נְתָנ֔וֹ לָשׁ֖וּב בֵּ֥ית אָבִֽיו

ברית אחים בין דוד ויהונתן:

וַיִּכְרֹ֧ת יְהוֹנָתָ֛ן וְדָוִ֖ד בְּרִ֑ית בְּאַהֲבָת֥וֹ אֹת֖וֹ כְּנַפְשֽׁוֹוַיִּתְפַּשֵּׁ֣ט יְהוֹנָתָ֗ן אֶֽתהַמְּעִיל֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ לְדָוִ֑ד וּמַדָּ֕יו וְעַדחַרְבּ֥וֹ וְעַדקַשְׁתּ֖וֹ וְעַדחֲגֹרֽוֹ:

למעשה יהונתן נותן לדוד את מדיו, ומדיו של יהונתן הם מדים של בן מלך, יורש המלך וגם תפקידו:

וַיֵּצֵ֨א דָוִ֜ד בְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁלָחֶ֤נּוּ שָׁאוּל֙ יַשְׂכִּ֔יל וַיְשִׂמֵ֣הוּ שָׁא֔וּל עַ֖ל אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֑ה וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י כָלהָעָ֔ם וְגַ֕ם בְּעֵינֵ֖י עַבְדֵ֥י שָׁאֽוּל:

דוד התקבל גם על ידי העם וגם על עבדי המלך, אנשי המלך:

וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י כָלהָעָ֔ם וְגַ֕ם בְּעֵינֵ֖י עַבְדֵ֥י שָׁאֽוּל:

ומפה התחילה קנאת שאול בדוד, דוד זכה באהבת העם כנכנס למקום המלך:

וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗ם בְּשׁ֤וּב דָּוִד֙ מֵהַכּ֣וֹת אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֔י וַתֵּצֶ֨אנָה הַנָּשִׁ֜ים מִכָּלעָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ (לשורלָשִׁ֣יר וְהַמְּחֹל֔וֹת לִקְרַ֖את שָׁא֣וּל הַמֶּ֑לֶךְ בְּתֻפִּ֥ים בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְשָׁלִשִֽׁיםוַֽתַּעֲנֶ֛ינָה הַנָּשִׁ֥ים הַֽמְשַׂחֲק֖וֹת וַתֹּאמַ֑רְןָ הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ (באלפובַּאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד בְּרִבְבֹתָֽיו:וַיִּ֨חַר לְשָׁא֜וּל מְאֹ֗ד וַיֵּ֤רַע בְּעֵינָיו֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיֹּ֗אמֶר נָתְנ֤וּ לְדָוִד֙ רְבָב֔וֹת וְלִ֥י נָתְנ֖וּ הָאֲלָפִ֑ים וְע֥וֹד ל֖וֹ אַ֥ךְ הַמְּלוּכָֽה:  וַיְהִ֥י שָׁא֖וּל (עוןעוֹיֵ֣ן אֶתדָּוִ֑ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָהָֽלְאָה: פרשת דוד.

לְדָוִד֙ רְבָב֔וֹת וְלִ֥י נָתְנ֖וּ הָאֲלָפִ֑ים

ומיום זה והלאה (ולא למעלה):

וַיְהִ֥י שָׁא֖וּל (עוןעוֹיֵ֣ן אֶתדָּוִ֑ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָהָֽלְאָה:

וַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַתִּצְלַ֣ח רוּחַ֩ אֱלֹהִ֨ים רָעָ֤ה אֶלשָׁאוּל֙ וַיִּתְנַבֵּ֣א בְתוֹךְהַבַּ֔יִת וְדָוִ֛ד מְנַגֵּ֥ן בְּיָד֖וֹ כְּי֣וֹם בְּי֑וֹם וְהַחֲנִ֖ית בְּיַדשָׁאֽוּלוַיָּ֤טֶל שָׁאוּל֙ אֶֽתהַחֲנִ֔ית וַיֹּ֕אמֶר אַכֶּ֥ה בְדָוִ֖ד וּבַקִּ֑יר וַיִּסֹּ֥ב דָּוִ֛ד מִפָּנָ֖יו פַּעֲמָֽיִםוַיִּרָ֥א שָׁא֖וּל מִלִּפְנֵ֣י דָוִ֑ד כִּֽיהָיָ֤ה יְהוָה֙ עִמּ֔וֹ וּמֵעִ֥ם שָׁא֖וּל סָֽרוַיְסִרֵ֤הוּ שָׁאוּל֙ מֵֽעִמּ֔וֹ וַיְשִׂמֵ֥הוּ ל֖וֹ שַׂראָ֑לֶף וַיֵּצֵ֥א וַיָּבֹ֖א לִפְנֵ֥י הָעָֽםוַיְהִ֥י דָוִ֛ד לְכָלדָּרְכָ֖ו מַשְׂכִּ֑יל וַֽיהוָ֖ה עִמּֽוֹוַיַּ֣רְא שָׁא֔וּל אֲשֶׁרה֖וּא מַשְׂכִּ֣יל מְאֹ֑ד וַיָּ֖גָר מִפָּנָֽיווְכָליִשְׂרָאֵל֙ וִיהוּדָ֔ה אֹהֵ֖ב אֶתדָּוִ֑ד כִּֽיה֛וּא יוֹצֵ֥א וָבָ֖א לִפְנֵיהֶֽםוַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶלדָּוִ֗ד הִנֵּה֩ בִתִּ֨י הַגְּדוֹלָ֤ה מֵרַב֙ אֹתָהּ֙ אֶתֶּןלְךָ֣ לְאִשָּׁ֔ה אַ֚ךְ הֱיֵהלִּ֣י לְבֶןחַ֔יִל וְהִלָּחֵ֖ם מִלְחֲמ֣וֹת יְהוָ֑ה וְשָׁא֣וּל אָמַ֗ר אַלתְּהִ֤י יָדִי֙ בּ֔וֹ וּתְהִיב֖וֹ יַדפְּלִשְׁתִּֽים: פרשת דוד.

והוא מנסה להרוג את דוד ורואה נס ומבין שלא כדאי לו ל"התעסק" כמו שאומרים, עם דוד .:

וַיִּרָ֥א שָׁא֖וּל מִלִּפְנֵ֣י דָוִ֑ד כִּֽיהָיָ֤ה יְהוָה֙ עִמּ֔וֹ וּמֵעִ֥ם שָׁא֖וּל סָֽר:

ושולח אותו לשדה הקרב, מתוך מקום שהוא מקווה שהפלישתים יהרגו אותו, שהפלישתים יעשו את מה שהוא מפחד לעשות, שאול פחד מדוד יען כי הוא הבין שרוח אלהים בו ומתוך המקום הזה הוא פחד מבורא עולם ולכן .

וְשָׁא֣וּל אָמַ֗ר אַלתְּהִ֤י יָדִי֙ בּ֔וֹ וּתְהִיב֖וֹ יַדפְּלִשְׁתִּֽים

ונותן לו את ביתו ומקווה שנישואיו לביתו יהיו לו למוקש:

וַתֶּאֱהַ֛ב מִיכַ֥ל בַּתשָׁא֖וּל אֶתדָּוִ֑ד וַיַּגִּ֣דוּ לְשָׁא֔וּל וַיִּשַׁ֥ר הַדָּבָ֖ר בְּעֵינָֽיווַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶתְּנֶ֤נָּה לּוֹ֙ וּתְהִיל֣וֹ לְמוֹקֵ֔שׁ וּתְהִיב֖וֹ יַדפְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶלדָּוִ֔ד בִּשְׁתַּ֛יִם תִּתְחַתֵּ֥ן בִּ֖י הַיּֽוֹםוַיְצַ֨ו שָׁא֜וּל אֶתעֲבָדָ֗ו דַּבְּר֨וּ אֶלדָּוִ֤ד בַּלָּט֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֨ה חָפֵ֤ץ בְּךָ֙ הַמֶּ֔לֶךְ וְכָלעֲבָדָ֖יו אֲהֵב֑וּךָ וְעַתָּ֖ה הִתְחַתֵּ֥ן בַּמֶּֽלֶךְוַֽיְדַבְּר֞וּ עַבְדֵ֤י שָׁאוּל֙ בְּאָזְנֵ֣י דָוִ֔ד אֶתהַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד הַֽנְקַלָּ֤ה בְעֵֽינֵיכֶם֙ הִתְחַתֵּ֣ן בַּמֶּ֔לֶךְ וְאָנֹכִ֖י אִֽישׁרָ֥שׁ וְנִקְלֶֽהוַיַּגִּ֜דוּ עַבְדֵ֥י שָׁא֛וּל ל֖וֹ לֵאמֹ֑ר כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה דִּבֶּ֥ר דָּוִֽדוַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל כֹּֽהתֹאמְר֣וּ לְדָוִ֗ד אֵֽיןחֵ֤פֶץ לַמֶּ֙לֶךְ֙ בְּמֹ֔הַר כִּ֗י בְּמֵאָה֙ עָרְל֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים לְהִנָּקֵ֖ם בְּאֹיְבֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וְשָׁא֣וּל חָשַׁ֔ב לְהַפִּ֥יל אֶתדָּוִ֖ד בְּיַדפְּלִשְׁתִּֽים: פרשת דוד.

וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶתְּנֶ֤נָּה לּוֹ֙ וּתְהִיל֣וֹ לְמוֹקֵ֔שׁ

דוד שלא יודע על מחשבות ליבו ומעמד שטינו מעמד אצולה הוא מרגיש שהוא לא ראוי מבחינת שהוא עני והיא בת מלך…

וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד הַֽנְקַלָּ֤ה בְעֵֽינֵיכֶם֙ הִתְחַתֵּ֣ן בַּמֶּ֔לֶךְ וְאָנֹכִ֖י אִֽישׁרָ֥שׁ וְנִקְלֶֽה

ושאול אומר שאין לו צורך במוהר כסף ומעמיד כיבוש יעד כמוהר לביתו :

וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל כֹּֽהתֹאמְר֣וּ לְדָוִ֗ד אֵֽיןחֵ֤פֶץ לַמֶּ֙לֶךְ֙ בְּמֹ֔הַר כִּ֗י בְּמֵאָה֙ עָרְל֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים לְהִנָּקֵ֖ם בְּאֹיְבֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וְשָׁא֣וּל חָשַׁ֔ב לְהַפִּ֥יל אֶתדָּוִ֖ד בְּיַדפְּלִשְׁתִּֽים

מאה עורלות פלישתים..

ודוד מביא לו מאתיים:

וַיָּ֨קָם דָּוִ֜ד וַיֵּ֣לֶךְ ה֣וּא וַאֲנָשָׁ֗יו וַיַּ֣ךְ בַּפְּלִשְׁתִּים֮ מָאתַ֣יִם אִישׁ֒ וַיָּבֵ֤א דָוִד֙ אֶתעָרְלֹ֣תֵיהֶ֔ם וַיְמַלְא֣וּם לַמֶּ֔לֶךְ לְהִתְחַתֵּ֖ן בַּמֶּ֑לֶךְ וַיִּתֶּןל֥וֹ שָׁא֛וּל אֶתמִיכַ֥ל בִּתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה

ומיכל אוהבת את דוד וגם בורא עולם עם דוד ושאול עודנו מקנא ומפחד יותר כי גם העם אוהב את דוד וגם עבדיו של שאול אוהביתאת דוד וגם יהונתן בנו שאול אוהב את דוד ועכשיו גם בתו מיכל גם היא אוהבת את דוד:

וַיַּ֤רְא שָׁאוּל֙ וַיֵּ֔דַע כִּ֥י יְהוָ֖ה עִםדָּוִ֑ד וּמִיכַ֥ל בַּתשָׁא֖וּל אֲהֵבַֽתְהוּוַיֹּ֣אסֶף שָׁא֗וּל לֵרֹ֛א מִפְּנֵ֥י דָוִ֖ד ע֑וֹד וַיְהִ֥י שָׁא֛וּל אֹיֵ֥ב אֶתדָּוִ֖ד כָּלהַיָּמִֽים:  וַיֵּצְא֖וּ שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיְהִ֣י מִדֵּ֣י צֵאתָ֗ם שָׂכַ֤ל דָּוִד֙ מִכֹּל֙ עַבְדֵ֣י שָׁא֔וּל וַיִּיקַ֥ר שְׁמ֖וֹ מְאֹֽד:

ה֣וּא וַאֲנָשָׁ֗יו וַיַּ֣ךְ בַּפְּלִשְׁתִּים֮ מָאתַ֣יִם אִישׁ֒ וַיָּבֵ֤א דָוִד֙ אֶתעָרְלֹ֣תֵיהֶ֔ם: פרשת דוד.

תחשבו על כך..

כולם יודעים איפה הערלה..

דוד הרג מאתיים פלישתים והביא את ערלותיהם כעדות לנצחונו לשאול.

צריך לחשוב על ביאתו של דוד לשכונה כמו שאומרים.. וזאת בעודו נער שנמשח וככה הוא מתחיל את דרכו למלוכה:

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶלהַפְּלִשְׁתִּ֔י אַתָּה֙ בָּ֣א אֵלַ֔י בְּחֶ֖רֶב וּבַחֲנִ֣ית וּבְכִיד֑וֹן וְאָנֹכִ֣י בָֽאאֵלֶ֗יךָ בְּשֵׁם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֱלֹהֵ֛י מַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר חֵרַֽפְתָּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֡ה יְסַגֶּרְךָ֩ יְהוָ֨ה בְּיָדִ֜י וְהִכִּיתִ֗ךָ וַהֲסִרֹתִ֤י אֶתרֹֽאשְׁךָ֙ מֵעָלֶ֔יךָ וְנָ֨תַתִּ֜י פֶּ֣גֶר מַחֲנֵ֤ה פְלִשְׁתִּים֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְחַיַּ֣ת הָאָ֑רֶץ וְיֵֽדְעוּ֙ כָּלהָאָ֔רֶץ כִּ֛י יֵ֥שׁ אֱלֹהִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל:  וְיֵֽדְעוּ֙ כָּלהַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה כִּֽילֹ֛א בְּחֶ֥רֶב וּבַחֲנִ֖ית יְהוֹשִׁ֣יעַ יְהוָ֑ה כִּ֤י לַֽיהוָה֙ הַמִּלְחָמָ֔ה וְנָתַ֥ן אֶתְכֶ֖ם בְּיָדֵֽנוּוְהָיָה֙ כִּֽיקָ֣ם הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיֵּ֥לֶךְ וַיִּקְרַ֖ב לִקְרַ֣את דָּוִ֑ד וַיְמַהֵ֣ר דָּוִ֔ד וַיָּ֥רָץ הַמַּעֲרָכָ֖ה לִקְרַ֥את הַפְּלִשְׁתִּֽיוַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד אֶתיָד֜וֹ אֶלהַכֶּ֗לִי וַיִּקַּ֨ח מִשָּׁ֥ם אֶ֙בֶן֙ וַיְקַלַּ֔ע וַיַּ֥ךְ אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶלמִצְח֑וֹ וַתִּטְבַּ֤ע הָאֶ֙בֶן֙ בְּמִצְח֔וֹ וַיִּפֹּ֥ל עַלפָּנָ֖יו אָֽרְצָהוַיֶּחֱזַ֨ק דָּוִ֤ד מִןהַפְּלִשְׁתִּי֙ בַּקֶּ֣לַע וּבָאֶ֔בֶן וַיַּ֥ךְ אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ וְחֶ֖רֶב אֵ֥ין בְּיַדדָּוִֽדוַיָּ֣רָץ דָּ֠וִד וַיַּעֲמֹ֨ד אֶלהַפְּלִשְׁתִּ֜י וַיִּקַּ֣ח אֶתחַ֠רְבּוֹ וַֽיִּשְׁלְפָ֤הּ מִתַּעְרָהּ֙ וַיְמֹ֣תְתֵ֔הוּ וַיִּכְרָתבָּ֖הּ אֶתרֹאשׁ֑וֹ וַיִּרְא֧וּ הַפְּלִשְׁתִּ֛ים כִּֽימֵ֥ת גִּבּוֹרָ֖ם וַיָּנֻֽסוּ: פרשת דוד.

שבריו של דוד לגוליאת:

וְאָנֹכִ֣י בָֽאאֵלֶ֗יךָ בְּשֵׁם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֱלֹהֵ֛י מַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר חֵרַֽפְתָּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֡ה יְסַגֶּרְךָ֩ יְהוָ֨ה בְּיָדִ֜י וְהִכִּיתִ֗ךָ וַהֲסִרֹתִ֤י אֶתרֹֽאשְׁךָ֙ מֵעָלֶ֔יךָ וְנָ֨תַתִּ֜י פֶּ֣גֶר מַחֲנֵ֤ה פְלִשְׁתִּים֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְחַיַּ֣ת הָאָ֑רֶץ וְיֵֽדְעוּ֙ כָּלהָאָ֔רֶץ כִּ֛י יֵ֥שׁ אֱלֹהִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל:

זאת הכניסה של דוד.

וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗ם בְּשׁ֤וּב דָּוִד֙ מֵהַכּ֣וֹת אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֔י וַתֵּצֶ֨אנָה הַנָּשִׁ֜ים מִכָּלעָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ (לשורלָשִׁ֣יר וְהַמְּחֹל֔וֹת לִקְרַ֖את שָׁא֣וּל הַמֶּ֑לֶךְ בְּתֻפִּ֥ים בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְשָׁלִשִֽׁיםוַֽתַּעֲנֶ֛ינָה הַנָּשִׁ֥ים הַֽמְשַׂחֲק֖וֹת וַתֹּאמַ֑רְןָ הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ (באלפובַּאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד בְּרִבְבֹתָֽיו:וַיִּ֨חַר לְשָׁא֜וּל מְאֹ֗ד וַיֵּ֤רַע בְּעֵינָיו֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיֹּ֗אמֶר נָתְנ֤וּ לְדָוִד֙ רְבָב֔וֹת וְלִ֥י נָתְנ֖וּ הָאֲלָפִ֑ים וְע֥וֹד ל֖וֹ אַ֥ךְ הַמְּלוּכָֽה:  וַיְהִ֥י שָׁא֖וּל (עוןעוֹיֵ֣ן אֶתדָּוִ֑ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָהָֽלְאָה: פרשת דוד.

וַתֵּצֶ֨אנָה הַנָּשִׁ֜ים מִכָּלעָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ (לשורלָשִׁ֣יר וְהַמְּחֹל֔וֹת

יש מצב שאם הדוס היה נוכח במעמד קבלת הפנים לשאול ודוד בחזרתם מהקרב כמנצחים: 

הם היו צועקים גוועלד… קול אישה ערווה.

פרשת שאול ויונתן:

בֶּןשָׁנָ֖ה שָׁא֣וּל בְּמָלְכ֑וֹ וּשְׁתֵּ֣י שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ עַליִשְׂרָאֵֽלוַיִּבְחַרל֨וֹ שָׁא֜וּל שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִים֮ מִיִּשְׂרָאֵל֒ וַיִּהְי֨וּ עִםשָׁא֜וּל אַלְפַּ֗יִם בְּמִכְמָשׂ֙ וּבְהַ֣ר בֵּֽיתאֵ֔ל וְאֶ֗לֶף הָיוּ֙ עִםי֣וֹנָתָ֔ן בְּגִבְעַ֖ת בִּנְיָמִ֑ין וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם שִׁלַּ֖ח אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽיווַיַּ֣ךְ יוֹנָתָ֗ן אֵ֣ת נְצִ֤יב פְּלִשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בְּגֶ֔בַע וַֽיִּשְׁמְע֖וּ פְּלִשְׁתִּ֑ים וְשָׁאוּל֩ תָּקַ֨ע בַּשּׁוֹפָ֤ר בְּכָלהָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר יִשְׁמְע֖וּ הָעִבְרִֽיםוְכָליִשְׂרָאֵ֞ל שָׁמְע֣וּ לֵאמֹ֗ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ אֶתנְצִ֣יב פְּלִשְׁתִּ֔ים וְגַםנִבְאַשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּפְּלִשְׁתִּ֑ים וַיִּצָּעֲק֥וּ הָעָ֛ם אַחֲרֵ֥י שָׁא֖וּל הַגִּלְגָּֽלוּפְלִשְׁתִּ֞ים נֶאֶסְפ֣וּ לְהִלָּחֵ֣ם עִםיִשְׂרָאֵ֗ל שְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֤לֶף רֶ֙כֶב֙ וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ פָּרָשִׁ֔ים וְעָ֕ם כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַלשְׂפַֽתהַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וַֽיַּעֲלוּ֙ וַיַּחֲנ֣וּ בְמִכְמָ֔שׂ קִדְמַ֖ת בֵּ֥ית אָֽוֶן:  שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

לאחר שיונתן הכה את נציב פלישתים הפלישתים קמו להלחם בישראל, זה כמו שחיזבאללה חטף חיילים מישראל וישראל קם למלחמה בלבנון.

 וַֽיהוָ֔ה גָּלָ֖ה אֶתאֹ֣זֶן שְׁמוּאֵ֑ל י֣וֹם אֶחָ֔ד לִפְנֵ֥י בֽוֹאשָׁא֖וּל לֵאמֹֽרכָּעֵ֣ת מָחָ֡ר אֶשְׁלַח֩ אֵלֶ֨יךָ אִ֜ישׁ מֵאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ן וּמְשַׁחְתּ֤וֹ לְנָגִיד֙ עַלעַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתעַמִּ֖י מִיַּ֣ד פְּלִשְׁתִּ֑ים כִּ֤י רָאִ֙יתִי֙ אֶתעַמִּ֔י כִּ֛י בָּ֥אָה צַעֲקָת֖וֹ אֵלָֽי: שָׁאוּל֙.

צריך להבין ששאול  הוא מלך  שהומלך להושיע את ישראל מיד הפלישתים כי באה צעקתו של העם לבורא עולם, כמו משה שנשלח להושיע את העם:

וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב; וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה, פָּנָיו, כִּי יָרֵא, מֵהַבִּיט אֶל-הָאֱלֹהִים.  וַיֹּאמֶר יְהוָה, רָאֹה רָאִיתִי אֶת-עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם; וְאֶת-צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי יָדַעְתִּי אֶת-מַכְאֹבָיו. וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ–אֶל-מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי, וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: שמות.

העריצות של הפלישתים כדי למנוע מרד עבדים בעת ששלטו את ישראל גם היא מזכירה את העריצות של פרעה, במקרה פלישתים כעורצים בישראל הם מנעו מישראל לעשות כלי חרב:

 וְחָרָשׁ֙ לֹ֣א יִמָּצֵ֔א בְּכֹ֖ל אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי-(אמראָמְר֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן יַעֲשׂ֣וּ הָעִבְרִ֔ים חֶ֖רֶב א֥וֹ חֲנִֽיתוַיֵּרְד֥וּ כָליִשְׂרָאֵ֖ל הַפְּלִשְׁתִּ֑ים לִ֠לְטוֹשׁ אִ֣ישׁ אֶתמַחֲרַשְׁתּ֤וֹ וְאֶתאֵתוֹ֙ וְאֶתקַרְדֻּמּ֔וֹ וְאֵ֖ת מַחֲרֵשָׁתֽוֹ:  וְֽהָיְתָ֞ה הַפְּצִ֣ירָה פִ֗ים לַמַּֽחֲרֵשֹׁת֙ וְלָ֣אֵתִ֔ים וְלִשְׁלֹ֥שׁ קִלְּשׁ֖וֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּ֑ים וּלְהַצִּ֖יב הַדָּרְבָֽןוְהָיָה֙ בְּי֣וֹם מִלְחֶ֔מֶת וְלֹ֨א נִמְצָ֜א חֶ֤רֶב וַחֲנִית֙ בְּיַ֣ד כָּלהָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֶתשָׁא֖וּל וְאֶתיוֹנָתָ֑ן וַתִּמָּצֵ֣א לְשָׁא֔וּל וּלְיוֹנָתָ֖ן בְּנֽוֹוַיֵּצֵא֙ מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֶֽלמַעֲבַ֖ר מִכְמָֽשׂ: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

ולקראת המלחמה לא היה כלי מלחמה לישראל:

וְחָרָשׁ֙ לֹ֣א יִמָּצֵ֔א בְּכֹ֖ל אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי-(אמראָמְר֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן יַעֲשׂ֣וּ הָעִבְרִ֔ים חֶ֖רֶב א֥וֹ חֲנִֽיתוַיֵּרְד֥וּ כָליִשְׂרָאֵ֖ל הַפְּלִשְׁתִּ֑ים לִ֠לְטוֹשׁ אִ֣ישׁ אֶתמַחֲרַשְׁתּ֤וֹ וְאֶתאֵתוֹ֙ וְאֶתקַרְדֻּמּ֔וֹ וְאֵ֖ת מַחֲרֵשָׁתֽוֹ:

בעת עריצות פרעה , כדי להחליש את ישראל הוא נתן את הפקודה הזאת:

וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף. וַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ:  הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ: שמות.

וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר, בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן, עַל-הָאָבְנָיִם:  אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה.  וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת-הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים: שמות.

שהבנות שלנו לא סרו למרותו של פרעה פרעה נתן את הצו לכל עמו:

וַיְצַו פַּרְעֹה, לְכָל-עַמּוֹ לֵאמֹר:  כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת, תְּחַיּוּן: שמות.

כל הבן כי גם בעת מרד הבנים הם הנלחמים בעריצים, וזה בדיוק כמו האיסור שאסרו הפלישתים על ישראל לחרוש כלי חרב, כלי מלחמה.

שלא כמו בנבואת ישעיהו:

הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ, עַל-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם. וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם.  וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם.  וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת–לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה: ישעיהו.

וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת–לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה:

במקרה המלחמה עם הפלישתים נדרש לעשות הפוך:

וְחָרָשׁ֙ לֹ֣א יִמָּצֵ֔א בְּכֹ֖ל אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי-(אמראָמְר֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן יַעֲשׂ֣וּ הָעִבְרִ֔ים חֶ֖רֶב א֥וֹ חֲנִֽיתוַיֵּרְד֥וּ כָליִשְׂרָאֵ֖ל הַפְּלִשְׁתִּ֑ים לִ֠לְטוֹשׁ אִ֣ישׁ אֶתמַחֲרַשְׁתּ֤וֹ וְאֶתאֵתוֹ֙ וְאֶתקַרְדֻּמּ֔וֹ וְאֵ֖ת מַחֲרֵשָׁתֽוֹ:  וְֽהָיְתָ֞ה הַפְּצִ֣ירָה פִ֗ים לַמַּֽחֲרֵשֹׁת֙ וְלָ֣אֵתִ֔ים וְלִשְׁלֹ֥שׁ קִלְּשׁ֖וֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּ֑ים וּלְהַצִּ֖יב הַדָּרְבָֽן: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

ויום שלא נמצאה חרב וחנית בישראל,

וְהָיָה֙ בְּי֣וֹם מִלְחֶ֔מֶת וְלֹ֨א נִמְצָ֜א חֶ֤רֶב וַחֲנִית֙ בְּיַ֣ד כָּלהָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֶתשָׁא֖וּל וְאֶתיוֹנָתָ֑ן

הפך ליום שנמצא חרב וחנית כדי להלחם בפלישתים:

וַתִּמָּצֵ֣א לְשָׁא֔וּל וּלְיוֹנָתָ֖ן בְּנֽוֹוַיֵּצֵא֙ מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֶֽלמַעֲבַ֖ר מִכְמָֽשׂ: 

וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֤ל רָאוּ֙ כִּ֣י צַרל֔וֹ כִּ֥י נִגַּ֖שׂ הָעָ֑ם וַיִּֽתְחַבְּא֣וּ הָעָ֗ם בַּמְּעָר֤וֹת וּבַֽחֲוָחִים֙ וּבַסְּלָעִ֔ים וּבַצְּרִחִ֖ים וּבַבֹּרֽוֹתוְעִבְרִ֗ים עָֽבְרוּ֙ אֶתהַיַּרְדֵּ֔ן אֶ֥רֶץ גָּ֖ד וְגִלְעָ֑ד וְשָׁאוּל֙ עוֹדֶ֣נּוּ בַגִּלְגָּ֔ל וְכָלהָעָ֖ם חָרְד֥וּ אַחֲרָֽיו: (וייחלוַיּ֣וֹחֶל שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים לַמּוֹעֵד֙ אֲשֶׁ֣ר שְׁמוּאֵ֔ל וְלֹאבָ֥א שְׁמוּאֵ֖ל הַגִּלְגָּ֑ל וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם מֵעָלָֽיווַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַגִּ֣שׁוּ אֵלַ֔י הָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיַּ֖עַל הָעֹלָֽהוַיְהִ֗י כְּכַלֹּתוֹ֙ לְהַעֲל֣וֹת הָעֹלָ֔ה וְהִנֵּ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל בָּ֑א וַיֵּצֵ֥א שָׁא֛וּל לִקְרָאת֖וֹ לְבָרֲכֽוֹוַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֡וּל כִּֽירָאִיתִי֩ כִֽינָפַ֨ץ הָעָ֜ם מֵעָלַ֗י וְאַתָּה֙ לֹאבָ֙אתָ֙ לְמוֹעֵ֣ד הַיָּמִ֔ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים נֶאֱסָפִ֥ים מִכְמָֽשׂוָאֹמַ֗ר עַ֠תָּה יֵרְד֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֵלַי֙ הַגִּלְגָּ֔ל וּפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לֹ֣א חִלִּ֑יתִי וָֽאֶתְאַפַּ֔ק וָאַעֲלֶ֖ה הָעֹלָֽהוַיֹּ֧אמֶר שְׁמוּאֵ֛ל אֶלשָׁא֖וּל נִסְכָּ֑לְתָּ לֹ֣א שָׁמַ֗רְתָּ אֶתמִצְוַ֞ת יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ךְ כִּ֣י עַתָּ֗ה הֵכִ֨ין יְהוָ֧ה אֶתמַֽמְלַכְתְּךָ֛ אֶליִשְׂרָאֵ֖ל עַדעוֹלָֽםוְעַתָּ֖ה מַמְלַכְתְּךָ֣ לֹאתָק֑וּם בִּקֵּשׁ֩ יְהוָ֨ה ל֜וֹ אִ֣ישׁ כִּלְבָב֗וֹ וַיְצַוֵּ֨הוּ יְהוָ֤ה לְנָגִיד֙ עַלעַמּ֔וֹ כִּ֚י לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֵ֥ת אֲשֶֽׁרצִוְּךָ֖ יְהוָֽה: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֤ל רָאוּ֙ כִּ֣י צַרל֔וֹ כִּ֥י נִגַּ֖שׂ הָעָ֑ם וַיִּֽתְחַבְּא֣וּ הָעָ֗ם בַּמְּעָר֤וֹת וּבַֽחֲוָחִים֙ וּבַסְּלָעִ֔ים וּבַצְּרִחִ֖ים וּבַבֹּרֽוֹת:

(וייחלוַיּ֣וֹחֶל שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים לַמּוֹעֵד֙ אֲשֶׁ֣ר שְׁמוּאֵ֔ל וְלֹאבָ֥א שְׁמוּאֵ֖ל הַגִּלְגָּ֑ל:

וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם מֵעָלָֽיווַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַגִּ֣שׁוּ אֵלַ֔י הָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיַּ֖עַל הָעֹלָֽה

וַיֹּ֧אמֶר שְׁמוּאֵ֛ל אֶלשָׁא֖וּל נִסְכָּ֑לְתָּ לֹ֣א שָׁמַ֗רְתָּ אֶתמִצְוַ֞ת יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ךְ

הֵכִ֨ין יְהוָ֧ה אֶתמַֽמְלַכְתְּךָ֛ אֶליִשְׂרָאֵ֖ל עַדעוֹלָֽם:

אתה מלך בישראל , זה לא התפקיד שלך, זה התפקיד של שמואל.

בדיוק כמו במקרה קורח שהיה לוי שבקש להכנס למקום של כהן לוי

וְעַתָּ֖ה מַמְלַכְתְּךָ֣ לֹאתָק֑וּם

וַיְהִ֣י הַיּ֗וֹם וַיֹּ֨אמֶר יוֹנָתָ֤ן בֶּןשָׁאוּל֙ אֶלהַנַּ֙עַר֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו לְכָ֗ה וְנַעְבְּרָה֙ אֶלמַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר מֵעֵ֣בֶר הַלָּ֑ז וּלְאָבִ֖יו לֹ֥א הִגִּֽידוְשָׁא֗וּל יוֹשֵׁב֙ בִּקְצֵ֣ה הַגִּבְעָ֔ה תַּ֥חַת הָרִמּ֖וֹן אֲשֶׁ֣ר בְּמִגְר֑וֹן וְהָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֔וֹ כְּשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אִֽישׁוַאֲחִיָּ֣ה בֶןאֲחִט֡וּב אֲחִ֡י אִיכָב֣וֹד בֶּןפִּינְחָ֨ס בֶּןעֵלִ֜י כֹּהֵ֧ן יְהוָ֛ה בְּשִׁל֖וֹ נֹשֵׂ֣א אֵפ֑וֹד וְהָעָם֙ לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י הָלַ֖ךְ יוֹנָתָֽןוּבֵ֣ין הַֽמַּעְבְּר֗וֹת אֲשֶׁ֨ר בִּקֵּ֤שׁ יֽוֹנָתָן֙ לַֽעֲבֹר֙ עַלמַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים שֵׁןהַסֶּ֤לַע מֵהָעֵ֙בֶר֙ מִזֶּ֔ה וְשֵׁןהַסֶּ֥לַע מֵהָעֵ֖בֶר מִזֶּ֑ה וְשֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ בּוֹצֵ֔ץ וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד סֶֽנֶּההַשֵּׁ֧ן הָאֶחָ֛ד מָצ֥וּק מִצָּפ֖וֹן מ֣וּל מִכְמָ֑שׂ וְהָאֶחָ֥ד מִנֶּ֖גֶב מ֥וּל גָּֽבַעוַיֹּ֨אמֶר יְהוֹנָתָ֜ן אֶלהַנַּ֣עַר נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו לְכָה֙ וְנַעְבְּרָ֗ה אֶלמַצַּב֙ הָעֲרֵלִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אוּלַ֛י יַעֲשֶׂ֥ה יְהוָ֖ה לָ֑נוּ כִּ֣י אֵ֤ין לַֽיהוָה֙ מַעְצ֔וֹר לְהוֹשִׁ֥יעַ בְּרַ֖ב א֥וֹ בִמְעָֽט: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

אחרי שיהונתן הכה את נציב פלישתים והקים את הפלישתים למלחמה בישראל הוא והחיל המעט שלו הלכו להלחם במוצב פלישתים ושוב פעם ללא ידיעת אביו.

אוּלַ֛י יַעֲשֶׂ֥ה יְהוָ֖ה לָ֑נוּ כִּ֣י אֵ֤ין לַֽיהוָה֙ מַעְצ֔וֹר לְהוֹשִׁ֥יעַ בְּרַ֖ב א֥וֹ בִמְעָֽט

מאוד יפי דבריו של יהונתן שהאמין בבורא עולם שאמר לנושא כיליו שגם מעט חיילים מול צבא גדול לא יהיה מעצור להושיע דרך חייל מועט בחיילים.

זאת אומרת אם בורא עולם איתך גם צבא מְתֵי מִסְפָּר כהרבה  יפסיד לצבא שהוא מְתֵי מִסְפָּר; כִּמְעַט,

ונושא כליו הסכים והלך עם יהונתן כרצון יהונתן:

 וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו עֲשֵׂ֖ה כָּלאֲשֶׁ֣ר בִּלְבָבֶ֑ךָ נְטֵ֣ה לָ֔ךְ הִנְנִ֥י עִמְּךָ֖ כִּלְבָבֶֽךָ: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

לפני העליה למוצב פלישתים ביקש יהונתן אות מבורא עולם, לדעת אם נכון להלחם עם הפלישתי בחים המועט שלו:

וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ עֹבְרִ֖ים אֶלהָאֲנָשִׁ֑ים וְנִגְלִ֖ינוּ אֲלֵיהֶֽםאִםכֹּ֤ה יֹֽאמְרוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ דֹּ֕מּוּ עַדהַגִּיעֵ֖נוּ אֲלֵיכֶ֑ם וְעָמַ֣דְנוּ תַחְתֵּ֔ינוּ וְלֹ֥א נַעֲלֶ֖ה אֲלֵיהֶֽםוְאִםכֹּ֨ה יֹאמְר֜וּ עֲל֤וּ עָלֵ֙ינוּ֙ וְעָלִ֔ינוּ כִּֽינְתָנָ֥ם יְהוָ֖ה בְּיָדֵ֑נוּ וְזֶהלָּ֖נוּ הָאֽוֹת: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

וקיבל את האות לעשות זאת:

 וַיִּגָּל֣וּ שְׁנֵיהֶ֔ם אֶלמַצַּ֖ב פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּאמְר֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים הִנֵּ֤ה עִבְרִים֙ יֹֽצְאִ֔ים מִןהַחֹרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר הִתְחַבְּאוּשָֽׁםוַיַּעֲנוּ֩ אַנְשֵׁ֨י הַמַּצָּבָ֜ה אֶת יוֹנָתָ֣ן וְאֶת נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּֽאמְרוּ֙ עֲל֣וּ אֵלֵ֔ינוּ וְנוֹדִ֥יעָה אֶתְכֶ֖ם דָּבָ֑ר וַיֹּ֨אמֶר יוֹנָתָ֜ן אֶל נֹשֵׂ֤א כֵלָיו֙ עֲלֵ֣ה אַחֲרַ֔י כִּֽי נְתָנָ֥ם יְהוָ֖ה בְּיַ֥ד יִשְׂרָאֵֽלוַיַּ֣עַל יוֹנָתָ֗ן עַליָדָיו֙ וְעַלרַגְלָ֔יו וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו אַחֲרָ֑יו וַֽיִּפְּלוּ֙ לִפְנֵ֣י יוֹנָתָ֔ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו מְמוֹתֵ֥ת אַחֲרָֽיו:  וַתְּהִ֞י הַמַּכָּ֣ה הָרִאשֹׁנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יוֹנָתָ֛ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו כְּעֶשְׂרִ֣ים אִ֑ישׁ כְּבַחֲצִ֥י מַעֲנָ֖ה צֶ֥מֶד שָׂדֶֽה:  וַתְּהִי֩ חֲרָדָ֨ה בַמַּחֲנֶ֤ה בַשָּׂדֶה֙ וּבְכָלהָעָ֔ם הַמַּצָּב֙ וְהַמַּשְׁחִ֔ית חָרְד֖וּ גַּםהֵ֑מָּה וַתִּרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וַתְּהִ֖י לְחֶרְדַּ֥ת אֱלֹהִֽים:שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

וכל צבאות ישראל גם אלה שפחדו והסתתרו מפני הפלישתים עלו למלחמה וניצחו בקרב.

 וַיִּזָּעֵ֣ק שָׁא֗וּל וְכָלהָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיָּבֹ֖אוּ עַדהַמִּלְחָמָ֑ה וְהִנֵּ֨ה הָיְתָ֜ה חֶ֤רֶב אִישׁ֙ בְּרֵעֵ֔הוּ מְהוּמָ֖ה גְּדוֹלָ֥ה מְאֹֽדוְהָעִבְרִ֗ים הָי֤וּ לַפְּלִשְׁתִּים֙ כְּאֶתְמ֣וֹל שִׁלְשׁ֔וֹם אֲשֶׁ֨ר עָל֥וּ עִמָּ֛ם בַּֽמַּחֲנֶ֖ה סָבִ֑יב וְגַםהֵ֗מָּה לִֽהְיוֹת֙ עִםיִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר עִםשָׁא֖וּל וְיוֹנָתָֽןוְכֹל֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמִּֽתְחַבְּאִ֤ים בְּהַראֶפְרַ֙יִם֙ שָֽׁמְע֔וּ כִּֽינָ֖סוּ פְּלִשְׁתִּ֑ים וַֽיַּדְבְּק֥וּ גַםהֵ֛מָּה אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּמִּלְחָמָֽהוַיּ֧וֹשַׁע יְהוָ֛ה בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל וְהַ֨מִּלְחָמָ֔ה עָבְרָ֖ה אֶתבֵּ֥ית אָֽוֶן: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

תוך שברור לכל שבורא עולם הושיע את ישראל:

וַיּ֧וֹשַׁע יְהוָ֛ה בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל וְהַ֨מִּלְחָמָ֔ה עָבְרָ֖ה אֶתבֵּ֥ית אָֽוֶן

וְאִֽישׁיִשְׂרָאֵ֥ל נִגַּ֖שׂ בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּאֶל֩ שָׁא֨וּל אֶתהָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר אָר֣וּר הָ֠אִישׁ אֲשֶׁריֹ֨אכַל לֶ֜חֶם עַדהָעֶ֗רֶב וְנִקַּמְתִּי֙ מֵאֹ֣יְבַ֔י וְלֹֽא טָעַ֥ם כָּלהָעָ֖ם לָֽחֶם:  וְכָלהָאָ֖רֶץ בָּ֣אוּ בַיָּ֑עַר וַיְהִ֥י דְבַ֖שׁ עַלפְּנֵ֥י הַשָּׂדֶֽה:  וַיָּבֹ֤א הָעָם֙ אֶלהַיַּ֔עַר וְהִנֵּ֖ה הֵ֣לֶךְ דְּבָ֑שׁ וְאֵיןמַשִּׂ֤יג יָדוֹ֙ אֶלפִּ֔יו כִּֽייָרֵ֥א הָעָ֖ם אֶתהַשְּׁבֻעָֽהוְיוֹנָתָ֣ן לֹֽאשָׁמַ֗ע בְּהַשְׁבִּ֣יעַ אָבִיו֮ אֶתהָעָם֒ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶתקְצֵ֤ה הַמַּטֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ וַיִּטְבֹּ֥ל אוֹתָ֖הּ בְּיַעְרַ֣ת הַדְּבָ֑שׁ וַיָּ֤שֶׁב יָדוֹ֙ אֶלפִּ֔יו (ותראנהוַתָּאֹ֖רְנָה עֵינָֽיווַיַּעַן֩ אִ֨ישׁ מֵֽהָעָ֜ם וַיֹּ֗אמֶר הַשְׁבֵּעַ֩ הִשְׁבִּ֨יעַ אָבִ֤יךָ אֶתהָעָם֙ לֵאמֹ֔ר אָר֥וּר הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁריֹ֥אכַל לֶ֖חֶם הַיּ֑וֹם וַיָּ֖עַף הָעָֽםוַיֹּ֙אמֶר֙ יֽוֹנָתָ֔ן עָכַ֥ר אָבִ֖י אֶתהָאָ֑רֶץ רְאוּנָא֙ כִּֽיאֹ֣רוּ עֵינַ֔י כִּ֣י טָעַ֔מְתִּי מְעַ֖ט דְּבַ֥שׁ הַזֶּֽהאַ֗ף כִּ֡י לוּא֩ אָכֹ֨ל אָכַ֤ל הַיּוֹם֙ הָעָ֔ם מִשְּׁלַ֥ל אֹיְבָ֖יו אֲשֶׁ֣ר מָצָ֑א כִּ֥י עַתָּ֛ה לֹֽארָבְתָ֥ה מַכָּ֖ה בַּפְּלִשְׁתִּֽיםוַיַּכּ֞וּ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים מִמִּכְמָ֖שׂ אַיָּלֹ֑נָה וַיָּ֥עַף הָעָ֖ם מְאֹֽד: (ויעשוַיַּ֤עַט הָעָם֙ אֶל-(שללהַשָּׁלָ֔ל וַיִּקְח֨וּ צֹ֧אן וּבָקָ֛ר וּבְנֵ֥י בָקָ֖ר וַיִּשְׁחֲטוּאָ֑רְצָה וַיֹּ֥אכַל הָעָ֖ם עַלהַדָּֽםוַיַּגִּ֤ידוּ לְשָׁאוּל֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה הָעָ֛ם חֹטִ֥אים לַֽיהוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל עַלהַדָּ֑ם וַיֹּ֣אמֶר בְּגַדְתֶּ֔ם גֹּֽלּוּאֵלַ֥י הַיּ֖וֹם אֶ֥בֶן גְּדוֹלָֽה: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

וַיֹּאֶל֩ שָׁא֨וּל אֶתהָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר אָר֣וּר הָ֠אִישׁ אֲשֶׁריֹ֨אכַל לֶ֜חֶם עַדהָעֶ֗רֶב וְנִקַּמְתִּי֙ מֵאֹ֣יְבַ֔י וְלֹֽא טָעַ֥ם כָּלהָעָ֖ם לָֽחֶם:

אַ֗ף כִּ֡י לוּא֩ אָכֹ֨ל אָכַ֤ל הַיּוֹם֙ הָעָ֔ם מִשְּׁלַ֥ל אֹיְבָ֖יו אֲשֶׁ֣ר מָצָ֑א כִּ֥י עַתָּ֛ה לֹֽארָבְתָ֥ה מַכָּ֖ה בַּפְּלִשְׁתִּֽים

וַיַּכּ֞וּ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים מִמִּכְמָ֖שׂ אַיָּלֹ֑נָה וַיָּ֥עַף הָעָ֖ם מְאֹֽד:

וַיַּ֤עַט הָעָם֙ אֶל-(שללהַשָּׁלָ֔ל וַיִּקְח֨וּ צֹ֧אן וּבָקָ֛ר וּבְנֵ֥י בָקָ֖ר וַיִּשְׁחֲטוּאָ֑רְצָה וַיֹּ֥אכַל הָעָ֖ם עַלהַדָּֽם:

וַיַּגִּ֤ידוּ לְשָׁאוּל֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה הָעָ֛ם חֹטִ֥אים לַֽיהוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל עַלהַדָּ֑ם וַיֹּ֣אמֶר בְּגַדְתֶּ֔ם גֹּֽלּוּאֵלַ֥י הַיּ֖וֹם אֶ֥בֶן גְּדוֹלָֽה

הִנֵּ֥ה הָעָ֛ם חֹטִ֥אים לַֽיהוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל עַלהַדָּ֑ם

בעת מלחמה, אסור לאכול לאחר נצחון על דם אויבך, הציווי שנתן שאול לאחר המכה שהכו ישראל את הפלישתים לא לאכול משלל המלחמה , כי זה לאכול על הדם וצריך לצום מאוכל זה, עד הערב.

זה כמו זמן טהרה מבחינת זמן טהרה עד הערב ועד הערב להתרחץ ולכבס בגדים ואז מטהרים, במקרה האיסור לאכול על דם  דם אויבך עד הערב, כי יש שפיכת דם שם וצריך את זמן הטהרה הזה למקרה הזה, לא אוכלים במקום בו אויבך עוד מתבוססים בדמם:

אַ֗ף כִּ֡י לוּא֩ אָכֹ֨ל אָכַ֤ל הַיּוֹם֙ הָעָ֔ם מִשְּׁלַ֥ל אֹיְבָ֖יו אֲשֶׁ֣ר מָצָ֑א כִּ֥י עַתָּ֛ה לֹֽארָבְתָ֥ה מַכָּ֖ה בַּפְּלִשְׁתִּֽים

המקום הזה הוא טמא לאכילה עד הערב, במקרים מסוימים  נדרש תהליך טהרה של שבוע ימים לאחר יציאה ממגרש כזה.

וְכֹל אֲשֶׁר-יִגַּע עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה, בַּחֲלַל-חֶרֶב אוֹ בְמֵת, אוֹ-בְעֶצֶם אָדָם, אוֹ בְקָבֶר–יִטְמָא, שִׁבְעַת יָמִים. וְלָקְחוּ, לַטָּמֵא, מֵעֲפַר, שְׂרֵפַת הַחַטָּאת; וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים, אֶל-כֶּלִי.  וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם, אִישׁ טָהוֹר, וְהִזָּה עַל-הָאֹהֶל וְעַל-כָּל-הַכֵּלִים, וְעַל-הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ-שָׁם; וְעַל-הַנֹּגֵעַ, בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל, אוֹ בַמֵּת, אוֹ בַקָּבֶר.  וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל-הַטָּמֵא, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב: ויקרא

זה לא נכון לאכול על דם אויבך, גם מבחינת דרך של אדם כנבדל מבהמה. לא רק מבחינת שדם שלא יבש הוא טמא.

לא שמחים כזאת שמחה על דם אויבך על אותו משל:

בִּנְפֹל אויביך (אוֹיִבְךָ), אַל-תִּשְׂמָח;   וּבִכָּשְׁלוֹ, אַל-יָגֵל לִבֶּךָ. פֶּן-יִרְאֶה יְהוָה, וְרַע בְּעֵינָיו;    וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ: משלי.

על אותו משל של הרצחת וגם ירשת,  אדם שיורש את האדם שהוא רצח, הוא כמו אוכל מהדם של האדם שהוא רצח.

וְיוֹנָתָ֣ן לֹֽאשָׁמַ֗ע בְּהַשְׁבִּ֣יעַ אָבִיו֮ אֶתהָעָם֒ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶתקְצֵ֤ה הַמַּטֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ וַיִּטְבֹּ֥ל אוֹתָ֖הּ בְּיַעְרַ֣ת הַדְּבָ֑שׁ וַיָּ֤שֶׁב יָדוֹ֙ אֶלפִּ֔יו (ותראנהוַתָּאֹ֖רְנָה עֵינָֽיווַיַּעַן֩ אִ֨ישׁ מֵֽהָעָ֜ם וַיֹּ֗אמֶר הַשְׁבֵּעַ֩ הִשְׁבִּ֨יעַ אָבִ֤יךָ אֶתהָעָם֙ לֵאמֹ֔ר אָר֥וּר הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁריֹ֥אכַל לֶ֖חֶם הַיּ֑וֹם וַיָּ֖עַף הָעָֽםוַיֹּ֙אמֶר֙ יֽוֹנָתָ֔ן עָכַ֥ר אָבִ֖י אֶתהָאָ֑רֶץ רְאוּנָא֙ כִּֽיאֹ֣רוּ עֵינַ֔י כִּ֣י טָעַ֔מְתִּי מְעַ֖ט דְּבַ֥שׁ הַזֶּֽה

יונתן לא שמע במובן של לא ידע שאביו השביע לא לאכול על דם הפלישתים. ורק לאחר שאכל מיערת הדבש נאמר לו הדבר.

לאחר החטא הזה של חלק מהעם היה נדרש להקריב כדי לכפר על החטא הזה:

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל פֻּ֣צוּ בָעָ֡ם וַאֲמַרְתֶּ֣ם לָהֶ֡ם הַגִּ֣ישׁוּ אֵלַי֩ אִ֨ישׁ שׁוֹר֜וֹ וְאִ֣ישׁ שְׂיֵ֗הוּ וּשְׁחַטְתֶּ֤ם בָּזֶה֙ וַאֲכַלְתֶּ֔ם וְלֹֽאתֶחֶטְא֥וּ לַֽיהוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל אֶלהַדָּ֑ם וַיַּגִּ֨שׁוּ כָלהָעָ֜ם אִ֣ישׁ שׁוֹר֧וֹ בְיָ֛דוֹ הַלַּ֖יְלָה וַיִּשְׁחֲטוּשָֽׁםוַיִּ֧בֶן שָׁא֛וּל מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָ֑ה אֹת֣וֹ הֵחֵ֔ל לִבְנ֥וֹת מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָֽה: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

גם במקרה יונתן שעל מעשה היה צריך להמית אותו והעם פדה אותו שלא ימות:

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַפִּ֕ילוּ בֵּינִ֕י וּבֵ֖ין יוֹנָתָ֣ן בְּנִ֑י וַיִּלָּכֵ֖ד יוֹנָתָֽןוַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶלי֣וֹנָתָ֔ן הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָה וַיַּגֶּדל֣וֹ יוֹנָתָ֗ן וַיֹּאמֶר֩ טָעֹ֨ם טָעַ֜מְתִּי בִּקְצֵ֨ה הַמַּטֶּ֧ה אֲשֶׁרבְּיָדִ֛י מְעַ֥ט דְּבַ֖שׁ הִנְנִ֥י אָמֽוּתוַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל כֹּֽהיַעֲשֶׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים וְכֹ֣ה יוֹסִ֑ף כִּֽימ֥וֹת תָּמ֖וּת יוֹנָתָֽןוַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אֶלשָׁא֗וּל הֲֽיוֹנָתָ֤ן יָמוּת֙ אֲשֶׁ֣ר עָ֠שָׂה הַיְשׁוּעָ֨ה הַגְּדוֹלָ֣ה הַזֹּאת֮ בְּיִשְׂרָאֵל֒ חָלִ֗ילָה חַייְהוָה֙ אִםיִפֹּ֞ל מִשַּׂעֲרַ֤ת רֹאשׁוֹ֙ אַ֔רְצָה כִּֽיעִםאֱלֹהִ֥ים עָשָׂ֖ה הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּפְדּ֥וּ הָעָ֛ם אֶתיוֹנָתָ֖ן וְלֹאמֵֽתשָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

מפה אפשר להבין עד כמה גדול החטא של לאכול על דם אויבך אם זה הדין.

 וַתְּהִ֤י הַמִּלְחָמָה֙ חֲזָקָ֣ה עַלפְּלִשְׁתִּ֔ים כֹּ֖ל יְמֵ֣י שָׁא֑וּל וְרָאָ֨ה שָׁא֜וּל כָּלאִ֤ישׁ גִּבּוֹר֙ וְכָלבֶּןחַ֔יִל וַיַּאַסְפֵ֖הוּ אֵלָֽיו: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

מלכות שאול היתה מלכות שאופיינה במלחמה ומשכך:

וְרָאָ֨ה שָׁא֜וּל כָּלאִ֤ישׁ גִּבּוֹר֙ וְכָלבֶּןחַ֔יִל וַיַּאַסְפֵ֖הוּ אֵלָֽיו:

אנשיו היו אנשי חייל.

זה כמו שבעתות מלחמה העם מעדיף אנשי מלחמה או אנשים שהם חושבים שיכולים להתמודד עם אתגרי המלחמה כמושלים בהם

לעתים אנשי מלחמה מייצרים מלחמה כדי שהעם יבחר בהם..

וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶלשָׁא֔וּל אֹתִ֨י שָׁלַ֤ח יְהוָה֙ לִמְשָׁחֳךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ עַלעַמּ֖וֹ עַליִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה שְׁמַ֔ע לְק֖וֹל דִּבְרֵ֥י יְהוָֽהכֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת פָּקַ֕דְתִּי אֵ֛ת אֲשֶׁרעָשָׂ֥ה עֲמָלֵ֖ק לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁרשָׂ֥ם לוֹ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בַּעֲלֹת֖וֹ מִמִּצְרָֽיִםעַתָּה֩ לֵ֨ךְ וְהִכִּֽיתָ֜ה אֶתעֲמָלֵ֗ק וְהַֽחֲרַמְתֶּם֙ אֶתכָּלאֲשֶׁרל֔וֹ וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ל עָלָ֑יו וְהֵמַתָּ֞ה מֵאִ֣ישׁ עַדאִשָּׁ֗ה מֵֽעֹלֵל֙ וְעַדיוֹנֵ֔ק מִשּׁ֣וֹר וְעַדשֶׂ֔ה מִגָּמָ֖ל וְעַדחֲמֽוֹר: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

שאול נצטווה להשמיד את עמלק ולא לחמול עליו.

וַיַּ֥ךְ שָׁא֖וּל אֶתעֲמָלֵ֑ק מֵֽחֲוִילָה֙ בּוֹאֲךָ֣ שׁ֔וּר אֲשֶׁ֖ר עַלפְּנֵ֥י מִצְרָֽיִםוַיִּתְפֹּ֛שׂ אֶתאֲגַ֥ג מֶֽלֶךְעֲמָלֵ֖ק חָ֑י וְאֶתכָּלהָעָ֖ם הֶחֱרִ֥ים לְפִיחָֽרֶבוַיַּחְמֹל֩ שָׁא֨וּל וְהָעָ֜ם עַלאֲגָ֗ג וְעַלמֵיטַ֣ב הַצֹּאן֩ וְהַבָּקָ֨ר וְהַמִּשְׁנִ֤ים וְעַלהַכָּרִים֙ וְעַלכָּלהַטּ֔וֹב וְלֹ֥א אָב֖וּ הַחֲרִימָ֑ם וְכָלהַמְּלָאכָ֛ה נְמִבְזָ֥ה וְנָמֵ֖ס אֹתָ֥הּ הֶחֱרִֽימוּ: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

שאול והעם ריחמו על אגג שלא כמו שציווה אותם בורא עולם:

כביאור אסף בתהלים:

לֹא-הִשְׁמִידוּ, אֶת-הָעַמִּים–    אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶם. וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם;    וַיִּלְמְדוּ, מַעֲשֵׂיהֶם. וַיַּעַבְדוּ אֶת-עֲצַבֵּיהֶם;    וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ. וַיִּזְבְּחוּ אֶת-בְּנֵיהֶם, וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם–    לַשֵּׁדִים. וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי, דַּם-בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם–    אֲשֶׁר זִבְּחוּ, לַעֲצַבֵּי כְנָעַן; וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ,    בַּדָּמִים.

וַֽיְהִי֙ דְּבַריְהוָ֔ה אֶלשְׁמוּאֵ֖ל לֵאמֹֽרנִחַ֗מְתִּי כִּֽיהִמְלַ֤כְתִּי אֶתשָׁאוּל֙ לְמֶ֔לֶךְ כִּֽישָׁב֙ מֵאַֽחֲרַ֔י וְאֶתדְּבָרַ֖י לֹ֣א הֵקִ֑ים וַיִּ֙חַר֙ לִשְׁמוּאֵ֔ל וַיִּזְעַ֥ק אֶליְהוָ֖ה כָּלהַלָּֽיְלָהוַיַּשְׁכֵּ֧ם שְׁמוּאֵ֛ל לִקְרַ֥את שָׁא֖וּל בַּבֹּ֑קֶר וַיֻּגַּ֨ד לִשְׁמוּאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר בָּֽאשָׁא֤וּל הַכַּרְמֶ֙לָה֙ וְהִנֵּ֨ה מַצִּ֥יב לוֹ֙ יָ֔ד וַיִּסֹּב֙ וַֽיַּעֲבֹ֔ר וַיֵּ֖רֶד הַגִּלְגָּֽלוַיָּבֹ֥א שְׁמוּאֵ֖ל אֶלשָׁא֑וּל וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ שָׁא֗וּל בָּר֤וּךְ אַתָּה֙ לַֽיהוָ֔ה הֲקִימֹ֖תִי אֶתדְּבַ֥ר יְהוָֽהוַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל וּמֶ֛ה קֽוֹלהַצֹּ֥אן הַזֶּ֖ה בְּאָזְנָ֑י וְק֣וֹל הַבָּקָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַוַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל מֵעֲמָלֵקִ֣י הֱבִיא֗וּם אֲשֶׁ֨ר חָמַ֤ל הָעָם֙ עַלמֵיטַ֤ב הַצֹּאן֙ וְהַבָּקָ֔ר לְמַ֥עַן זְבֹ֖חַ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְאֶתהַיּוֹתֵ֖ר הֶחֱרַֽמְנוּ: וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶלשָׁא֔וּל הֶ֚רֶף וְאַגִּ֣ידָה לְּךָ֔ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י הַלָּ֑יְלָה (ויאמרווַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ דַּבֵּֽרוַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל הֲל֗וֹא אִםקָטֹ֤ן אַתָּה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ רֹ֛אשׁ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אָ֑תָּה וַיִּמְשָׁחֲךָ֧ יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַליִשְׂרָאֵֽלוַיִּשְׁלָחֲךָ֥ יְהוָ֖ה בְּדָ֑רֶךְ וַיֹּ֗אמֶר לֵ֣ךְ וְהַחֲרַמְתָּ֞ה אֶתהַֽחַטָּאִים֙ אֶתעֲמָלֵ֔ק וְנִלְחַמְתָּ֣ ב֔וֹ עַ֥ד כַּלּוֹתָ֖ם אֹתָֽםוְלָ֥מָּה לֹאשָׁמַ֖עְתָּ בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה וַתַּ֙עַט֙ אֶלהַשָּׁלָ֔ל וַתַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

הפקודה לשאול היתה להשמיד את כל העמלק וכל אשר לו:

מֵאִ֣ישׁ עַדאִשָּׁ֗ה מֵֽעֹלֵל֙ וְעַדיוֹנֵ֔ק מִשּׁ֣וֹר וְעַדשֶׂ֔ה מִגָּמָ֖ל וְעַדחֲמֽוֹר:

ושאול והעם לקחו שלל וזה היה חטא.

שאול אמר לשמואל שהצאן והבקר הם כדי לזבוח לבורא עולם ושמואל אמר לו כך:

וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַחֵ֤פֶץ לַֽיהוָה֙ בְּעֹל֣וֹת וּזְבָחִ֔ים כִּשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה הִנֵּ֤ה שְׁמֹ֙עַ֙ מִזֶּ֣בַח ט֔וֹב לְהַקְשִׁ֖יב מֵחֵ֥לֶב אֵילִֽיםכִּ֤י חַטַּאתקֶ֙סֶם֙ מֶ֔רִי וְאָ֥וֶן וּתְרָפִ֖ים הַפְצַ֑ר יַ֗עַן מָאַ֙סְתָּ֙ אֶתדְּבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיִּמְאָסְךָ֖ מִמֶּֽלֶךְ: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

יְהוָ֑ה הִנֵּ֤ה שְׁמֹ֙עַ֙ מִזֶּ֣בַח ט֔וֹב 

הזבח מצאן עמלק לא היה זבח טוב. זה זבח שאסור להביא מעם חוטא:

וְהַחֲרַמְתָּ֞ה אֶתהַֽחַטָּאִים֙ אֶתעֲמָלֵ֔ק וְנִלְחַמְתָּ֣ ב֔וֹ עַ֥ד כַּלּוֹתָ֖ם אֹתָֽם

והזבח משלל עמלק מקורו ב:

חַטַּאתקֶ֙סֶם֙ מֶ֔רִי וְאָ֥וֶן

שאול נדרש לכלות גם את עמלק וגם את חטאיו.

ומפה בשורת שמואל לשאול על קריעת מלכותו:

וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֤וּל אֶלשְׁמוּאֵל֙ חָטָ֔אתִי כִּֽיעָבַ֥רְתִּי אֶתפִּֽייְהוָ֖ה וְאֶתדְּבָרֶ֑יךָ כִּ֤י יָרֵ֙אתִי֙ אֶתהָעָ֔ם וָאֶשְׁמַ֖ע בְּקוֹלָֽםוְעַתָּ֕ה שָׂ֥א נָ֖א אֶתחַטָּאתִ֑י וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י וְאֶֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה לַֽיהוָֽהוַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶלשָׁא֔וּל לֹ֥א אָשׁ֖וּב עִמָּ֑ךְ כִּ֤י מָאַ֙סְתָּה֙ אֶתדְּבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיִּמְאָסְךָ֣ יְהוָ֔ה מִהְי֥וֹת מֶ֖לֶךְ עַליִשְׂרָאֵֽלוַיִּסֹּ֥ב שְׁמוּאֵ֖ל לָלֶ֑כֶת וַיַּחֲזֵ֥ק בִּכְנַףמְעִיל֖וֹ וַיִּקָּרַֽעוַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שְׁמוּאֵ֔ל קָרַ֨ע יְהוָ֜ה אֶֽתמַמְלְכ֧וּת יִשְׂרָאֵ֛ל מֵעָלֶ֖יךָ הַיּ֑וֹם וּנְתָנָ֕הּ לְרֵעֲךָ֖ הַטּ֥וֹב מִמֶּֽךָּוְגַם֙ נֵ֣צַח יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יְשַׁקֵּ֖ר וְלֹ֣א יִנָּחֵ֑ם כִּ֣י לֹ֥א אָדָ֛ם ה֖וּא לְהִנָּחֵֽם: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

שאול ביקש שלאחר בשורה זאת לכבד אותו לעיני ולהשתחוות ביחד עם שמואל לבורא עולם ושמאל נענה לבקשתו כדי לא להשפילו לעיני העם:

וַיֹּ֣אמֶר חָטָ֔אתִי עַתָּ֗ה כַּבְּדֵ֥נִי נָ֛א נֶ֥גֶד זִקְנֵֽיעַמִּ֖י וְנֶ֣גֶד יִשְׂרָאֵ֑ל וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י וְהִֽשְׁתַּחֲוֵ֖יתִי לַֽיהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָוַיָּ֥שָׁב שְׁמוּאֵ֖ל אַחֲרֵ֣י שָׁא֑וּל וַיִּשְׁתַּ֥חוּ שָׁא֖וּל לַֽיהוָֽה: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

ושמואל עשה את שלא עשה שאול:

וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַגִּ֤ישׁוּ אֵלַי֙ אֶתאֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וַיֵּ֣לֶךְ אֵלָ֔יו אֲגַ֖ג מַעֲדַנֹּ֑ת וַיֹּ֣אמֶר אֲגָ֔ג אָכֵ֖ן סָ֥ר מַרהַמָּֽוֶתוַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֨ר שִׁכְּלָ֤ה נָשִׁים֙ חַרְבֶּ֔ךָ כֵּןתִּשְׁכַּ֥ל מִנָּשִׁ֖ים אִמֶּ֑ךָ וַיְשַׁסֵּ֨ף שְׁמוּאֵ֧ל אֶתאֲגָ֛ג לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה בַּגִּלְגָּֽל: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

והלך מעם שאול.

וַיֵּ֥לֶךְ שְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָ֑תָה וְשָׁא֛וּל עָלָ֥ה אֶלבֵּית֖וֹ גִּבְעַ֥ת שָׁאֽוּלוְלֹאיָסַ֨ף שְׁמוּאֵ֜ל לִרְא֤וֹת אֶתשָׁאוּל֙ עַדי֣וֹם מוֹת֔וֹ כִּֽיהִתְאַבֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶלשָׁא֑וּל וַיהוָ֣ה נִחָ֔ם כִּֽיהִמְלִ֥יךְ אֶתשָׁא֖וּל עַליִשְׂרָאֵֽל: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

פרשת שאול.

וַֽיְהִיאִ֣ישׁ (מבן)-(ימיןמִבִּנְיָמִ֗ין וּ֠שְׁמוֹ קִ֣ישׁ בֶּןאֲבִיאֵ֞ל בֶּןצְר֧וֹר בֶּןבְּכוֹרַ֛ת בֶּןאֲפִ֖יחַ בֶּןאִ֣ישׁ יְמִינִ֑י גִּבּ֖וֹר חָֽיִל:  וְלוֹהָיָ֨ה בֵ֜ן וּשְׁמ֤וֹ שָׁאוּל֙ בָּח֣וּר וָט֔וֹב וְאֵ֥ין אִ֛ישׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל ט֣וֹב מִמֶּ֑נּוּ מִשִּׁכְמ֣וֹ וָמַ֔עְלָה גָּבֹ֖הַּ מִכָּלהָעָֽם: פרשת שָׁאוּל֙.

שושלת שאול:

וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת אִ֣ישׁ יְמִינִ֑י גִּבּ֖וֹר חָֽיִל , אִ֣ישׁ יְמִינִ֑י גִּבּ֖וֹר חָֽיִל הולעד את אֲפִ֖יחַ ואֲפִ֖יחַ הוליד את בְּכוֹרַ֛ת ובְּכוֹרַ֛ת הוליד את צְר֧וֹר וצְר֧וֹר הוליד את אֲבִיאֵ֞ל ואֲבִיאֵ֞ל הוליד את קִ֣ישׁ וקִ֣ישׁ הוליד את שָׁאוּל֙.

שושלת דוד:

וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ, פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת-חֶצְרוֹן.  וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת-רָם, וְרָם הוֹלִיד אֶת-עַמִּינָדָב.  וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת-נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת-שַׂלְמָה.  וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת-בֹּעַז, וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת-עוֹבֵד.  וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת-יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת-דָּוִד: רות.

וַתֹּאבַ֙דְנָה֙ הָאֲתֹנ֔וֹת לְקִ֖ישׁ אֲבִ֣י שָׁא֑וּל וַיֹּ֨אמֶר קִ֜ישׁ אֶלשָׁא֣וּל בְּנ֗וֹ קַחנָ֤א אִתְּךָ֙ אֶתאַחַ֣ד מֵֽהַנְּעָרִ֔ים וְק֣וּם לֵ֔ךְ בַּקֵּ֖שׁ אֶתהָאֲתֹנֹֽת: וַיַּעֲבֹ֧ר בְּהַראֶפְרַ֛יִם וַיַּעֲבֹ֥ר בְּאֶֽרֶץשָׁלִ֖שָׁה וְלֹ֣א מָצָ֑אוּ וַיַּעַבְר֤וּ בְאֶֽרֶץשַׁעֲלִים֙ וָאַ֔יִן וַיַּעֲבֹ֥ר בְּאֶֽרֶץיְמִינִ֖י וְלֹ֥א מָצָֽאוּהֵ֗מָּה בָּ֚אוּ בְּאֶ֣רֶץ צ֔וּף וְשָׁא֥וּל אָמַ֛ר לְנַעֲר֥וֹ אֲשֶׁרעִמּ֖וֹ לְכָ֣ה וְנָשׁ֑וּבָה פֶּןיֶחְדַּ֥ל אָבִ֛י מִןהָאֲתֹנ֖וֹת וְדָ֥אַג לָֽנוּ: פרשת שָׁאוּל֙.

פֶּןיֶחְדַּ֥ל אָבִ֛י מִןהָאֲתֹנ֖וֹת וְדָ֥אַג לָֽנוּ:

יפה לראות את בינת הלב של שאול שהתארך הזמן למצוא את האתונות והידיעה של שאול שאבא שלו מדאגה לאתונות ידאג להם כי אחרו לשוב, אפשר לראות פה את אהבתו של שאול לאביו שלא רצה להדאיג את אביו, שאבא לא יהיה מהמצוקה מהדאגה לו.. אפשר לראות שלשאול הית בינת לב וזה יפה.

אני חושבת שיותר נכון לאמר בינת הלב מלאמר אינטליגנציא ריגשית.

במחשבה שנית יש  הבדל בין בינת הלב לאינטליגנציא ריגשית, אינטליגנציא ריגשית היא יותר ממקום מושכל.

באינטליגנציא ריגשית יש משהו כמו במצווה של ואהבת לרעך כמוך, לאהוב את  רעך כמוך זה לבחון את מערכת רגשותיך שלך כלפי עצמך ומתוך המקום שיודע מה לא טוב לך לקיים את המצווה הזאת שחברך כמוך לדבר כזה או אחר במערכת הרגשות שלך עצמך.

ופה יש יותר שימוש של שכלתנות לעשות כדבר הלב לאדם ושמתאים את מערכת הרגשות שלך עצמך ופועל יוצא מכך על רעך, על אדם שאינו אתה.

לשאול היה לב שומע לאביו, הוא דאג שאביו ידאג והאדם הזה עם הלב השומע לאביו נבחא על פי בורא עולם להיות מלך בישראל.

מזכיר גם את שלמה בתחילת ימיו כמלך, שביקש לב שומע מבורא עולם לשפוט את העם.

 הֵ֗מָּה בָּ֚אוּ בְּאֶ֣רֶץ צ֔וּף וְשָׁא֥וּל אָמַ֛ר לְנַעֲר֥וֹ אֲשֶׁרעִמּ֖וֹ לְכָ֣ה וְנָשׁ֑וּבָה פֶּןיֶחְדַּ֥ל אָבִ֛י מִןהָאֲתֹנ֖וֹת וְדָ֥אַג לָֽנוּוַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנֵּהנָ֤א אִישׁאֱלֹהִים֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את וְהָאִ֣ישׁ נִכְבָּ֔ד כֹּ֥ל אֲשֶׁריְדַבֵּ֖ר בּ֣וֹא יָב֑וֹא עַתָּה֙ נֵ֣לֲכָה שָּׁ֔ם אוּלַי֙ יַגִּ֣יד לָ֔נוּ אֶתדַּרְכֵּ֖נוּ אֲשֶׁרהָלַ֥כְנוּ עָלֶֽיהָוַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל לְנַעֲר֗וֹ וְהִנֵּ֣ה נֵלֵךְ֮ וּמַהנָּבִ֣יא לָאִישׁ֒ כִּ֤י הַלֶּ֙חֶם֙ אָזַ֣ל מִכֵּלֵ֔ינוּ וּתְשׁוּרָ֥ה אֵיןלְהָבִ֖יא לְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים מָ֖ה אִתָּֽנוּ: פרשת שָׁאוּל֙.

שהולכים לאיש האלהים צריכים להביא תשורה, להביא שכר:

וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  וְאֶל-הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי-תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם, בְּנַחֲלַתְכֶם–וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהוָה, מַעֲשֵׂר מִן-הַמַּעֲשֵׂר. וְנֶחְשַׁב לָכֶם, תְּרוּמַתְכֶם–כַּדָּגָן, מִן-הַגֹּרֶן, וְכַמְלֵאָה, מִן-הַיָּקֶב.  כֵּן תָּרִימוּ גַם-אַתֶּם, תְּרוּמַת יְהוָה, מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם, אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת-תְּרוּמַת יְהוָה, לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן.  מִכֹּל, מַתְּנֹתֵיכֶם, תָּרִימוּ, אֵת כָּל-תְּרוּמַת יְהוָה:  מִכָּל-חֶלְבּוֹ–אֶת-מִקְדְּשׁוֹ, מִמֶּנּוּ.  וְאָמַרְתָּ, אֲלֵהֶם:  בַּהֲרִימְכֶם אֶת-חֶלְבּוֹ, מִמֶּנּוּ, וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם, כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב.  וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל-מָקוֹם, אַתֶּם וּבֵיתְכֶם:  כִּי-שָׂכָר הוּא לָכֶם, חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד: במדבר.

כִּי-שָׂכָר הוּא לָכֶם, חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד:

זאת לא מתנת חינם. זה שכר. זאת עבודה ככל העבודות שמשיחים, נביאים כהנים ולויים בנויים,נעשו לעשות את המלאכה:

וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶלכָּליִשְׂרָאֵ֔ל הִנֵּה֙ שָׁמַ֣עְתִּי בְקֹֽלְכֶ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁראֲמַרְתֶּ֖ם לִ֑י וָאַמְלִ֥יךְ עֲלֵיכֶ֖ם מֶֽלֶךְוְעַתָּ֞ה הִנֵּ֥ה הַמֶּ֣לֶךְ מִתְהַלֵּ֣ךְ לִפְנֵיכֶ֗ם וַאֲנִי֙ זָקַ֣נְתִּי וָשַׂ֔בְתִּי וּבָנַ֖י הִנָּ֣ם אִתְּכֶ֑ם וַאֲנִי֙ הִתְהַלַּ֣כְתִּי לִפְנֵיכֶ֔ם מִנְּעֻרַ֖י עַדהַיּ֥וֹם הַזֶּֽההִנְנִ֣י עֲנ֣וּ בִי֩ נֶ֨גֶד יְהוָ֜ה וְנֶ֣גֶד מְשִׁיח֗וֹ אֶתשׁוֹר֩ מִ֨י לָקַ֜חְתִּי וַחֲמ֧וֹר מִ֣י לָקַ֗חְתִּי וְאֶתמִ֤י עָשַׁ֙קְתִּי֙ אֶתמִ֣י רַצּ֔וֹתִי וּמִיַּדמִי֙ לָקַ֣חְתִּי כֹ֔פֶר וְאַעְלִ֥ים עֵינַ֖י בּ֑וֹ וְאָשִׁ֖יב לָכֶֽםוַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹ֥א עֲשַׁקְתָּ֖נוּ וְלֹ֣א רַצּוֹתָ֑נוּ וְלֹֽאלָקַ֥חְתָּ מִיַּדאִ֖ישׁ מְאֽוּמָהוַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם עֵ֧ד יְהוָ֣ה בָּכֶ֗ם וְעֵ֤ד מְשִׁיחוֹ֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּ֣י לֹ֧א מְצָאתֶ֛ם בְּיָדִ֖י מְא֑וּמָה וַיֹּ֖אמֶר עֵֽדוַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל אֶלהָעָ֑ם יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ אֶתמֹשֶׁ֣ה וְאֶֽתאַהֲרֹ֔ן וַאֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶתאֲבֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִםוְעַתָּ֗ה הִֽתְיַצְּב֛וּ וְאִשָּׁפְטָ֥ה אִתְּכֶ֖ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה אֵ֚ת כָּלצִדְק֣וֹת יְהוָ֔ה אֲשֶׁרעָשָׂ֥ה אִתְּכֶ֖ם וְאֶתאֲבוֹתֵיכֶֽםכַּֽאֲשֶׁרבָּ֥א יַעֲקֹ֖ב מִצְרָ֑יִם וַיִּזְעֲק֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ אֶליְהוָ֔ה וַיִּשְׁלַ֨ח יְהוָ֜ה אֶתמֹשֶׁ֣ה וְאֶֽתאַהֲרֹ֗ן וַיּוֹצִ֤יאוּ אֶתאֲבֹֽתֵיכֶם֙ מִמִּצְרַ֔יִם וַיֹּשִׁב֖וּם בַּמָּק֥וֹם הַזֶּֽה: פרשת שָׁאוּל֙.

 וַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל אֶלהָעָ֑ם יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ אֶתמֹשֶׁ֣ה וְאֶֽתאַהֲרֹ֔ן וַאֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶתאֲבֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ אֶתמֹשֶׁ֣ה וְאֶֽתאַהֲרֹ֔ן

כדי לעשות את זה במקרה הזה:

וַאֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶתאֲבֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

כה-אמר יהוה קדוש ישראלויוצרו: ישעיהו.

וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם-לֵב, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה, לָדַעַת לַעֲשֹׂת, אֶת-כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ–לְכֹל אֲשֶׁר-צִוָּה, יְהוָה. וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-בְּצַלְאֵל וְאֶל-אָהֳלִיאָב, וְאֶל כָּל-אִישׁ חֲכַם-לֵב, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה בְּלִבּוֹ–כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ, לְקָרְבָה אֶל-הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ.  וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה, אֵת כָּל-הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ–לַעֲשֹׂת אֹתָהּ; וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד, נְדָבָה–בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר.  וַיָּבֹאוּ, כָּל-הַחֲכָמִים, הָעֹשִׂים, אֵת כָּל-מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ–אִישׁ-אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-הֵמָּה עֹשִׂים. וַיֹּאמְרוּ אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר, מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא, מִדֵּי הָעֲבֹדָה לַמְּלָאכָה, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ:

וְאֶל כָּל-אִישׁ חֲכַם-לֵב, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה בְּלִבּוֹ–כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ, לְקָרְבָה אֶל-הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ.

וַיָּבֹאוּ, כָּל-הַחֲכָמִים, הָעֹשִׂים, אֵת כָּל-מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ–אִישׁ-אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-הֵמָּה עֹשִׂים.

מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא, מִדֵּי הָעֲבֹדָה לַמְּלָאכָה, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ:

מִדֵּי הָעֲבֹדָה לַמְּלָאכָה,

העם מביא מהעבודה, למלאכה:

וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וְאֶל-הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי-תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם, בְּנַחֲלַתְכֶם–וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהוָה, מַעֲשֵׂר מִן-הַמַּעֲשֵׂר: במדבר.

גם הלווים נותנים מעשר מן המעשר, כי המעשר הוא השכר שלהם, ומשכך גם הלוי נותן מעשר משכרו.

וַֽיַּעֲל֖וּ הָעִ֑יר הֵ֗מָּה בָּאִים֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וְהִנֵּ֤ה שְׁמוּאֵל֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתָ֔ם לַעֲל֖וֹת הַבָּמָֽהוַֽיהוָ֔ה גָּלָ֖ה אֶתאֹ֣זֶן שְׁמוּאֵ֑ל י֣וֹם אֶחָ֔ד לִפְנֵ֥י בֽוֹאשָׁא֖וּל לֵאמֹֽרכָּעֵ֣ת מָחָ֡ר אֶשְׁלַח֩ אֵלֶ֨יךָ אִ֜ישׁ מֵאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ן וּמְשַׁחְתּ֤וֹ לְנָגִיד֙ עַלעַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתעַמִּ֖י מִיַּ֣ד פְּלִשְׁתִּ֑ים כִּ֤י רָאִ֙יתִי֙ אֶתעַמִּ֔י כִּ֛י בָּ֥אָה צַעֲקָת֖וֹ אֵלָֽי: וּשְׁמוּאֵ֖ל רָאָ֣ה אֶתשָׁא֑וּל וַיהוָ֣ה עָנָ֔הוּ הִנֵּ֤ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ זֶ֖ה יַעְצֹ֥ר בְּעַמִּֽי:

שאול יצא מבית אביו כדי למצוא את האתונות שברחו ולא מצא את האתונות והלך לדרוש עזרה מאיש האלהים, משמואל , יום לפני הפגישה עם שמואל בורא עולם אמר לשמואל שיבוא האיש המיועד למשוח אותו לנגיד, העם ביקש מלך ובורא עולם הביא לשמואל את המיועד למלוכה בדרך הזאת שברחו האתונות ושאול יצא למצוא את האתונות עד שהגיע לשמואל..

וַֽיהוָ֔ה גָּלָ֖ה אֶתאֹ֣זֶן שְׁמוּאֵ֑ל י֣וֹם אֶחָ֔ד לִפְנֵ֥י בֽוֹאשָׁא֖וּל לֵאמֹֽרכָּעֵ֣ת מָחָ֡ר אֶשְׁלַח֩ אֵלֶ֨יךָ אִ֜ישׁ מֵאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ן וּמְשַׁחְתּ֤וֹ לְנָגִיד֙

זה מזכיר את סיפור יוסף, שהלך למצוא את אחיו ולאחר שמכרו אותו אחיו הגיע למצרים וכשהיה רעב בארץ אביו ואחיו הגיעו לשבר מזון במצרים ויוסף היה שם לעזור להם.

כביאור תהלים:

וַיִּקְרָא רָעָב, עַל-הָאָרֶץ;    כָּל-מַטֵּה-לֶחֶם שָׁבָר.
שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ;    לְעֶבֶד, נִמְכַּר יוֹסֵף.
עִנּוּ בַכֶּבֶל רגליו (רַגְלוֹ);    בַּרְזֶל, בָּאָה נַפְשׁוֹ.
עַד-עֵת בֹּא-דְבָרוֹ–    אִמְרַת יְהוָה צְרָפָתְהוּ.
שָׁלַח מֶלֶךְ, וַיַתִּירֵהוּ;    מֹשֵׁל עַמִּים, וַיְפַתְּחֵהוּ.
שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ;    וּמֹשֵׁל, בְּכָל-קִנְיָנוֹ.
לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ;    וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם.
וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם;    וְיַעֲקֹב, גָּר בְּאֶרֶץ-חָם.

 וַיִּגַּ֥שׁ שָׁא֛וּל אֶתשְׁמוּאֵ֖ל בְּת֣וֹךְ הַשָּׁ֑עַר וַיֹּ֙אמֶר֙ הַגִּֽידָהנָּ֣א לִ֔י אֵיזֶ֖ה בֵּ֥ית הָרֹאֶֽהוַיַּ֨עַן שְׁמוּאֵ֜ל אֶתשָׁא֗וּל וַיֹּ֙אמֶר֙ אָנֹכִ֣י הָרֹאֶ֔ה עֲלֵ֤ה לְפָנַי֙ הַבָּמָ֔ה וַאֲכַלְתֶּ֥ם עִמִּ֖י הַיּ֑וֹם וְשִׁלַּחְתִּ֣יךָ בַבֹּ֔קֶר וְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר בִּֽלְבָבְךָ֖ אַגִּ֥יד לָֽךְוְלָאֲתֹנ֞וֹת הָאֹבְד֣וֹת לְךָ֗ הַיּוֹם֙ שְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֔ים אַלתָּ֧שֶׂם אֶֽתלִבְּךָ֛ לָהֶ֖ם כִּ֣י נִמְצָ֑אוּ וּלְמִי֙ כָּלחֶמְדַּ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל הֲל֣וֹא לְךָ֔ וּלְכֹ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽיךָוַיַּ֨עַן שָׁא֜וּל וַיֹּ֗אמֶר הֲל֨וֹא בֶןיְמִינִ֤י אָ֙נֹכִי֙ מִקַּטַנֵּי֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִשְׁפַּחְתִּי֙ הַצְּעִרָ֔ה מִכָּֽלמִשְׁפְּח֖וֹת שִׁבְטֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וְלָ֙מָּה֙ דִּבַּ֣רְתָּ אֵלַ֔י כַּדָּבָ֖ר הַזֶּֽה: פרשת שָׁאוּל֙.

וּלְמִי֙ כָּלחֶמְדַּ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל הֲל֣וֹא לְךָ֔ וּלְכֹ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽיךָ

וַיַּ֨עַן שָׁא֜וּל וַיֹּ֗אמֶר הֲל֨וֹא בֶןיְמִינִ֤י אָ֙נֹכִי֙ מִקַּטַנֵּי֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִשְׁפַּחְתִּי֙ הַצְּעִרָ֔ה מִכָּֽלמִשְׁפְּח֖וֹת שִׁבְטֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וְלָ֙מָּה֙ דִּבַּ֣רְתָּ אֵלַ֔י כַּדָּבָ֖ר הַזֶּֽה

וַיִּקַּ֤ח שְׁמוּאֵל֙ אֶתשָׁא֣וּל וְאֶֽתנַעֲר֔וֹ וַיְבִיאֵ֖ם לִשְׁכָּ֑תָה וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם מָקוֹם֙ בְּרֹ֣אשׁ הַקְּרוּאִ֔ים וְהֵ֖מָּה כִּשְׁלֹשִׁ֥ים אִֽישׁוַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ לַטַּבָּ֔ח תְּנָה֙ אֶתהַמָּנָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָ֑ךְ אֲשֶׁר֙ אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ שִׂ֥ים אֹתָ֖הּ עִמָּֽךְוַיָּ֣רֶם הַ֠טַּבָּח אֶתהַשּׁ֨וֹק וְהֶעָלֶ֜יהָ וַיָּ֣שֶׂם לִפְנֵ֣י שָׁא֗וּל וַיֹּ֙אמֶר֙ הִנֵּ֤ה הַנִּשְׁאָר֙ שִׂיםלְפָנֶ֣יךָ אֱכֹ֔ל כִּ֧י לַמּוֹעֵ֛ד שָֽׁמוּרלְךָ֥ לֵאמֹ֖ר הָעָ֣ם קָרָ֑אתִי וַיֹּ֧אכַל שָׁא֛וּל עִםשְׁמוּאֵ֖ל בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא: פרשת שָׁאוּל֙.

אֱכֹ֔ל כִּ֧י לַמּוֹעֵ֛ד שָֽׁמוּרלְךָ֥

המקום הזה לשאול בשולחן שמואל בראש הקרואים שמור לו מראש, בורא עולם הודיע לשמואל יום לפני ששאול הגיע שיגיע הנבחר לנגיד.

הֵ֗מָּה יֽוֹרְדִים֙ בִּקְצֵ֣ה הָעִ֔יר וּשְׁמוּאֵ֞ל אָמַ֣ר אֶלשָׁא֗וּל אֱמֹ֥ר לַנַּ֛עַר וְיַעֲבֹ֥ר לְפָנֵ֖ינוּ וַֽיַּעֲבֹ֑ר וְאַתָּה֙ עֲמֹ֣ד כַּיּ֔וֹם וְאַשְׁמִיעֲךָ֖ אֶתדְּבַ֥ר אֱלֹהִֽים: וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶתפַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶן וַיִּצֹ֥ק עַלרֹאשׁ֖וֹ וַיִּשָּׁקֵ֑הוּ וַיֹּ֕אמֶר הֲל֗וֹא כִּֽימְשָׁחֲךָ֧ יְהוָ֛ה עַלנַחֲלָת֖וֹ לְנָגִֽידבְּלֶכְתְּךָ֤ הַיּוֹם֙ מֵעִמָּדִ֔י וּמָצָאתָ֩ שְׁנֵ֨י אֲנָשִׁ֜ים עִםקְבֻרַ֥ת רָחֵ֛ל בִּגְב֥וּל בִּנְיָמִ֖ן בְּצֶלְצַ֑ח וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֗יךָ נִמְצְא֤וּ הָאֲתֹנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֣כְתָּ לְבַקֵּ֔שׁ וְהִנֵּ֨ה נָטַ֤שׁ אָבִ֙יךָ֙ אֶתדִּבְרֵ֣י הָאֲתֹנ֔וֹת וְדָאַ֤ג לָכֶם֙ לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לִבְנִֽי:וְחָלַפְתָּ֨ מִשָּׁ֜ם וָהָ֗לְאָה: פרשת שָׁאוּל֙.

נִמְצְא֤וּ הָאֲתֹנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֣כְתָּ לְבַקֵּ֔שׁ וְהִנֵּ֨ה נָטַ֤שׁ אָבִ֙יךָ֙ אֶתדִּבְרֵ֣י הָאֲתֹנ֔וֹת וְדָאַ֤ג לָכֶם֙

לאחר משיחת שאול בשמן שמואל הדריך אותו לתחילת דרכו קודם כל לפני הכל הוא ביקש משאול ללכת בדרך דרך בית אביו תחילה כדי שאביו לא ידאג לו לאחר מציאת האתונות לפני שיבת שאול לביתו, קודם כל להסיר דאגה מאביו של שאול ואז הלאה..

וּבָ֙אתָ֙ עַדאֵל֣וֹן תָּב֔וֹר וּמְצָא֤וּךָ שָּׁם֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים עֹלִ֥ים אֶלהָאֱלֹהִ֖ים בֵּֽיתאֵ֑ל אֶחָ֞ד נֹשֵׂ֣א שְׁלֹשָׁ֣ה גְדָיִ֗ים וְאֶחָד֙ נֹשֵׂ֗א שְׁלֹ֙שֶׁת֙ כִּכְּר֣וֹת לֶ֔חֶם וְאֶחָ֥ד נֹשֵׂ֖א נֵֽבֶליָֽיִןוְשָׁאֲל֥וּ לְךָ֖ לְשָׁל֑וֹם וְנָתְנ֤וּ לְךָ֙ שְׁתֵּילֶ֔חֶם וְלָקַחְתָּ֖ מִיָּדָֽם:אַ֣חַר כֵּ֗ן תָּבוֹא֙ גִּבְעַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁרשָׁ֖ם נְצִבֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וִיהִי֩ כְבֹאֲךָ֨ שָׁ֜ם הָעִ֗יר וּפָגַעְתָּ֞ חֶ֤בֶל נְבִיאִים֙ יֹרְדִ֣ים מֵֽהַבָּמָ֔ה וְלִפְנֵיהֶ֞ם נֵ֤בֶל וְתֹף֙ וְחָלִ֣יל וְכִנּ֔וֹר וְהֵ֖מָּה מִֽתְנַבְּאִֽיםוְצָלְחָ֤ה עָלֶ֙יךָ֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וְהִתְנַבִּ֖יתָ עִמָּ֑ם וְנֶהְפַּכְתָּ֖ לְאִ֥ישׁ אַחֵֽר:וְהָיָ֗ה כִּ֥י (תבאינהתָבֹ֛אנָה הָאֹת֥וֹת הָאֵ֖לֶּה לָ֑ךְ עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּמְצָ֣א יָדֶ֔ךָ כִּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים עִמָּֽךְוְיָרַדְתָּ֣ לְפָנַי֮ הַגִּלְגָּל֒ וְהִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ יֹרֵ֣ד אֵלֶ֔יךָ לְהַעֲל֣וֹת עֹל֔וֹת לִזְבֹּ֖חַ זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֑ים שִׁבְעַ֨ת יָמִ֤ים תּוֹחֵל֙ עַדבּוֹאִ֣י אֵלֶ֔יךָ וְהוֹדַעְתִּ֣י לְךָ֔ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂהוְהָיָ֗ה כְּהַפְנֹת֤וֹ שִׁכְמוֹ֙ לָלֶ֙כֶת֙ מֵעִ֣ם שְׁמוּאֵ֔ל וַיַּהֲפָךְל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵ֣ב אַחֵ֑ר וַיָּבֹ֛אוּ כָּלהָאֹת֥וֹת הָאֵ֖לֶּה בַּיּ֥וֹם הַהֽוּאוַיָּבֹ֤אוּ שָׁם֙ הַגִּבְעָ֔תָה וְהִנֵּ֥ה חֶֽבֶלנְבִאִ֖ים לִקְרָאת֑וֹ וַתִּצְלַ֤ח עָלָיו֙ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים וַיִּתְנַבֵּ֖א בְּתוֹכָֽםוַיְהִ֗י כָּליֽוֹדְעוֹ֙ מֵאִתְּמ֣וֹל שִׁלְשׁ֔וֹם וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֥ה עִםנְבִאִ֖ים נִבָּ֑א וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אִ֣ישׁ אֶלרֵעֵ֗הוּ מַהזֶּה֙ הָיָ֣ה לְבֶןקִ֔ישׁ הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִיאִֽים: פרשת שָׁאוּל֙.

וְצָלְחָ֤ה עָלֶ֙יךָ֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וְהִתְנַבִּ֖יתָ עִמָּ֑ם וְנֶהְפַּכְתָּ֖ לְאִ֥ישׁ אַחֵֽר:

וְהָיָ֗ה כְּהַפְנֹת֤וֹ שִׁכְמוֹ֙ לָלֶ֙כֶת֙ מֵעִ֣ם שְׁמוּאֵ֔ל וַיַּהֲפָךְל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵ֣ב אַחֵ֑ר וַיָּבֹ֛אוּ כָּלהָאֹת֥וֹת הָאֵ֖לֶּה בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא:

ושוב כמו במקרה שלמה:

וְעַתָּה, יְהוָה אֱלֹהָי, אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת-עַבְדְּךָ, תַּחַת דָּוִד אָבִי; וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן, לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא. וְעַבְדְּךָ–בְּתוֹךְ עַמְּךָ, אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ:  עַם-רָב, אֲשֶׁר לֹא-יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין, בֵּין-טוֹב לְרָע:  כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט, אֶת-עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה. וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי אֲדֹנָי:  כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה, אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה: מלכים.

יען כי גם במקרה זה:

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם–לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא.  לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ: דברים.

והצגת שאול , בדרך שמוכיחה לעם שהוא הנבחר, שאול הוצג לאב באותות, שאול התנבא לעיני העם כדי לתת הוכחה לעם וגם לשאול עצמו שאמר קטונתי.. משבט בנימין האח הקטן של יוסף.

וַיְהִ֗י כָּליֽוֹדְעוֹ֙ מֵאִתְּמ֣וֹל שִׁלְשׁ֔וֹם וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֥ה עִםנְבִאִ֖ים נִבָּ֑א וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אִ֣ישׁ אֶלרֵעֵ֗הוּ מַהזֶּה֙ הָיָ֣ה לְבֶןקִ֔ישׁ הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִיאִֽים:

והמלכתו של שאול תוך ששמואל מזכיר את בקשת העם למלך,

וַיַּצְעֵ֤ק שְׁמוּאֵל֙ אֶתהָעָ֔ם אֶליְהוָ֖ה הַמִּצְפָּֽהוַיֹּ֣אמֶר אֶל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּֽה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אָנֹכִ֛י הֶעֱלֵ֥יתִי אֶת יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם וָאַצִּ֤יל אֶתְכֶם֙ מִיַּ֣ד מִצְרַ֔יִם וּמִיַּד֙ כָּל הַמַּמְלָכ֔וֹת הַלֹּחֲצִ֖ים אֶתְכֶֽםוְאַתֶּ֨ם הַיּ֜וֹם מְאַסְתֶּ֣ם אֶתאֱלֹהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁרה֣וּא מוֹשִׁ֣יעַ לָכֶם֮ מִכָּלרָעוֹתֵיכֶ֣ם וְצָרֹֽתֵיכֶם֒ וַתֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ כִּימֶ֖לֶךְ תָּשִׂ֣ים עָלֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה הִֽתְיַצְּבוּ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְשִׁבְטֵיכֶ֖ם וּלְאַלְפֵיכֶֽםוַיַּקְרֵ֣ב שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כָּלשִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלָּכֵ֖ד שֵׁ֥בֶט בִּנְיָמִֽןוַיַּקְרֵ֞ב אֶתשֵׁ֤בֶט בִּנְיָמִן֙ (למשפחתולְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו וַתִּלָּכֵ֖ד מִשְׁפַּ֣חַת הַמַּטְרִ֑י וַיִּלָּכֵד֙ שָׁא֣וּל בֶּןקִ֔ישׁ וַיְבַקְשֻׁ֖הוּ וְלֹ֥א נִמְצָֽאוַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד֙ בַּֽיהוָ֔ה הֲבָ֥א ע֖וֹד הֲלֹ֣ם אִ֑ישׁ וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה הִנֵּה ה֥וּא נֶחְבָּ֖א אֶל הַכֵּלִֽיםוַיָּרֻ֙צוּ֙ וַיִּקָּחֻ֣הוּ מִשָּׁ֔ם וַיִּתְיַצֵּ֖ב בְּת֣וֹךְ הָעָ֑ם וַיִּגְבַּהּ֙ מִכָּלהָעָ֔ם מִשִּׁכְמ֖וֹ וָמָֽעְלָהוַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֜ל אֶלכָּלהָעָ֗ם הַרְּאִיתֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּֽחַרבּ֣וֹ יְהוָ֔ה כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖הוּ בְּכָלהָעָ֑ם וַיָּרִ֧עוּ כָלהָעָ֛ם וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְוַיְדַבֵּ֨ר שְׁמוּאֵ֜ל אֶלהָעָ֗ם אֵ֚ת מִשְׁפַּ֣ט הַמְּלֻכָ֔ה וַיִּכְתֹּ֣ב בַּסֵּ֔פֶר וַיַּנַּ֖ח לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְשַׁלַּ֧ח שְׁמוּאֵ֛ל אֶתכָּלהָעָ֖ם אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹוְגַ֨םשָׁא֔וּל הָלַ֥ךְ לְבֵית֖וֹ גִּבְעָ֑תָה וַיֵּלְכ֣וּ עִמּ֔וֹ הַחַ֕יִל אֲשֶׁרנָגַ֥ע אֱלֹהִ֖ים בְּלִבָּֽם: פרשת שָׁאוּל֙.

ובקשה זאת גם ביום המלכת שאול שהיה בחור ראוי ובחור טוב משכמו ומעלה שבורא עולם בחר בו, נזכרת כחובה לעם ולא לזכות:

וְאַתֶּ֨ם הַיּ֜וֹם מְאַסְתֶּ֣ם אֶתאֱלֹהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁרה֣וּא מוֹשִׁ֣יעַ לָכֶם֮ מִכָּלרָעוֹתֵיכֶ֣ם וְצָרֹֽתֵיכֶם֒ וַתֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ כִּימֶ֖לֶךְ תָּשִׂ֣ים עָלֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה הִֽתְיַצְּבוּ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְשִׁבְטֵיכֶ֖ם וּלְאַלְפֵיכֶֽם

ושאול שעד אותו יום היה בחור מהעם משבט קטן בשפת ימינו אנו, לא ידע מאיפה בא לו הדבר והוא הלך למצוא את האתונות של אביו וברחו ועל הדרך הודיע לו שמואל שהוא המלך הנבחר ושאול התחבא … ובורא עולם אמר איפה למצוא אותו..

וַיִּלָּכֵד֙ שָׁא֣וּל בֶּןקִ֔ישׁ וַיְבַקְשֻׁ֖הוּ וְלֹ֥א נִמְצָֽא

וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד֙ בַּֽיהוָ֔ה הֲבָ֥א ע֖וֹד הֲלֹ֣ם אִ֑ישׁ

וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה הִנֵּה ה֥וּא נֶחְבָּ֖א אֶל הַכֵּלִֽים:

וַיָּרֻ֙צוּ֙ וַיִּקָּחֻ֣הוּ מִשָּׁ֔ם וַיִּתְיַצֵּ֖ב בְּת֣וֹךְ הָעָ֑ם וַיִּגְבַּהּ֙ מִכָּלהָעָ֔ם מִשִּׁכְמ֖וֹ וָמָֽעְלָהוַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֜ל אֶלכָּלהָעָ֗ם הַרְּאִיתֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּֽחַרבּ֣וֹ יְהוָ֔ה כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖הוּ בְּכָלהָעָ֑ם וַיָּרִ֧עוּ כָלהָעָ֛ם וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְוַיְדַבֵּ֨ר שְׁמוּאֵ֜ל אֶלהָעָ֗ם אֵ֚ת מִשְׁפַּ֣ט הַמְּלֻכָ֔ה וַיִּכְתֹּ֣ב בַּסֵּ֔פֶר וַיַּנַּ֖ח לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְשַׁלַּ֧ח שְׁמוּאֵ֛ל אֶתכָּלהָעָ֖ם אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹוְגַ֨םשָׁא֔וּל הָלַ֥ךְ לְבֵית֖וֹ גִּבְעָ֑תָה וַיֵּלְכ֣וּ עִמּ֔וֹ הַחַ֕יִל אֲשֶׁרנָגַ֥ע אֱלֹהִ֖ים בְּלִבָּֽם: פרשת שָׁאוּל֙.

וַיָּרִ֧עוּ כָלהָעָ֛ם וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ

וַיְשַׁלַּ֧ח שְׁמוּאֵ֛ל אֶתכָּלהָעָ֖ם אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ:

גַ֨םשָׁא֔וּל הָלַ֥ךְ לְבֵית֖וֹ גִּבְעָ֑תָה וַיֵּלְכ֣וּ עִמּ֔וֹ הַחַ֕יִל אֲשֶׁרנָגַ֥ע אֱלֹהִ֖ים בְּלִבָּֽם:

וַיֵּלְכ֣וּ עִמּ֔וֹ הַחַ֕יִל אֲשֶׁרנָגַ֥ע אֱלֹהִ֖ים בְּלִבָּֽם:

וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֜ל אֶלכָּלהָעָ֗ם הַרְּאִיתֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּֽחַרבּ֣וֹ יְהוָ֔ה כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖הוּ בְּכָלהָעָ֑ם וַיָּרִ֧עוּ כָלהָעָ֛ם וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְוַיְדַבֵּ֨ר שְׁמוּאֵ֜ל אֶלהָעָ֗ם אֵ֚ת מִשְׁפַּ֣ט הַמְּלֻכָ֔ה וַיִּכְתֹּ֣ב בַּסֵּ֔פֶר וַיַּנַּ֖ח לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְשַׁלַּ֧ח שְׁמוּאֵ֛ל אֶתכָּלהָעָ֖ם אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹוְגַ֨םשָׁא֔וּל הָלַ֥ךְ לְבֵית֖וֹ גִּבְעָ֑תָה וַיֵּלְכ֣וּ עִמּ֔וֹ הַחַ֕יִל אֲשֶׁרנָגַ֥ע אֱלֹהִ֖ים בְּלִבָּֽםוּבְנֵ֧י בְלִיַּ֣עַל אָמְר֗וּ מַהיֹּשִׁעֵ֙נוּ֙ זֶ֔ה וַיִּבְזֻ֕הוּ וְלֹֽאהֵבִ֥יאוּ ל֖וֹ מִנְחָ֑ה וַיְהִ֖י כְּמַחֲרִֽישׁ: וַיַּ֗עַל נָחָשׁ֙ הָֽעַמּוֹנִ֔י וַיִּ֖חַן עַליָבֵ֣שׁ גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֨אמְר֜וּ כָּלאַנְשֵׁ֤י יָבֵישׁ֙ אֶלנָחָ֔שׁ כְּרָתלָ֥נוּ בְרִ֖ית וְנַעַבְדֶֽךָּוַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם נָחָשׁ֙ הָעַמּוֹנִ֔י בְּזֹאת֙ אֶכְרֹ֣ת לָכֶ֔ם בִּנְק֥וֹר לָכֶ֖ם כָּלעֵ֣ין יָמִ֑ין וְשַׂמְתִּ֥יהָ חֶרְפָּ֖ה עַלכָּליִשְׂרָאֵֽלוַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו זִקְנֵ֣י יָבֵ֗ישׁ הֶ֤רֶף לָ֙נוּ֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וְנִשְׁלְחָה֙ מַלְאָכִ֔ים בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וְאִםאֵ֥ין מוֹשִׁ֛יעַ אֹתָ֖נוּ וְיָצָ֥אנוּ אֵלֶֽיךָ:   פרשת שָׁאוּל֙.

וַיָּרִ֧עוּ כָלהָעָ֛ם וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ

היו מישראל שלא קיבלו את שאול כמלך ובעת שהעם אישר ואמר יחי המלך הם לא אמרו:

 וּבְנֵ֧י בְלִיַּ֣עַל אָמְר֗וּ מַהיֹּשִׁעֵ֙נוּ֙ זֶ֔ה וַיִּבְזֻ֕הוּ וְלֹֽאהֵבִ֥יאוּ ל֖וֹ מִנְחָ֑ה וַיְהִ֖י כְּמַחֲרִֽישׁ:

ובקשו לפרוש מישראל:

וַיַּ֗עַל נָחָשׁ֙ הָֽעַמּוֹנִ֔י וַיִּ֖חַן עַליָבֵ֣שׁ גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֨אמְר֜וּ כָּלאַנְשֵׁ֤י יָבֵישׁ֙ אֶלנָחָ֔שׁ כְּרָתלָ֥נוּ בְרִ֖ית וְנַעַבְדֶֽךָּ:

נחש העמוני שהיה שונא לישראל הסכים לקבל אותם בתנאי שהברית איתם תהיה הנכונות לעקור את העין הימנית שלהם, והוא רצה את ההסכמה הזאת כדי לשים חרפה על ישראל שי המוכנים לפרוש מישראל כמבזים אותם עד כדי כך שהם מוכנים לעקור עין בשביל מלך עמון ולא לאשר את מלך ישראל.

הבקשה הזאת היתה קיצונית גם לשמע אוזן הלא מקבלים את שאול והם ניסו לבדוק אם יש דרך חזרה:

וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו זִקְנֵ֣י יָבֵ֗ישׁ הֶ֤רֶף לָ֙נוּ֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וְנִשְׁלְחָה֙ מַלְאָכִ֔ים בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וְאִםאֵ֥ין מוֹשִׁ֛יעַ אֹתָ֖נוּ וְיָצָ֥אנוּ אֵלֶֽיךָ

זאת אומרת שאם יקבלו אותם חזרה, אז הם יעקרו את עינם הימנית כדי להתקבל ואם לא אז הם יחזרו לעם נגיד ושאול לא היה מקבל אותם ואז מחוסר ברירה הם היו עושים את שביקש מהם נחש העמוני, לנוכח אי קבלתם חזרה, ברור שהדבר לא היה מבייש את ישראל.

וַיֹּאמְר֞וּ לַמַּלְאָכִ֣ים הַבָּאִ֗ים כֹּ֤ה תֹֽאמְרוּן֙ לְאִישׁ֙ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֔ד מָחָ֛ר תִּהְיֶֽהלָכֶ֥ם תְּשׁוּעָ֖ה (בחםכְּחֹ֣ם הַשָּׁ֑מֶשׁ וַיָּבֹ֣אוּ הַמַּלְאָכִ֗ים וַיַּגִּ֛ידוּ לְאַנְשֵׁ֥י יָבֵ֖ישׁ וַיִּשְׂמָֽחוּ: וַֽיֹּאמְרוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יָבֵ֔ישׁ מָחָ֖ר נֵצֵ֣א אֲלֵיכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֣ם לָּ֔נוּ כְּכָלהַטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶֽםוַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַיָּ֨שֶׂם שָׁא֣וּל אֶתהָעָם֮ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁים֒ וַיָּבֹ֤אוּ בְתוֹךְהַֽמַּחֲנֶה֙ בְּאַשְׁמֹ֣רֶת הַבֹּ֔קֶר וַיַּכּ֥וּ אֶתעַמּ֖וֹן עַדחֹ֣ם הַיּ֑וֹם וַיְהִ֤י הַנִּשְׁאָרִים֙ וַיָּפֻ֔צוּ וְלֹ֥א נִשְׁאֲרוּבָ֖ם שְׁנַ֥יִם יָֽחַדוַיֹּ֤אמֶר הָעָם֙ אֶלשְׁמוּאֵ֔ל מִ֣י הָאֹמֵ֔ר שָׁא֖וּל יִמְלֹ֣ךְ עָלֵ֑ינוּ תְּנ֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים וּנְמִיתֵֽםוַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל לֹֽאיוּמַ֥ת אִ֖ישׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֥י הַיּ֛וֹם עָשָֽׂהיְהוָ֥ה תְּשׁוּעָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽלוַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶלהָעָ֔ם לְכ֖וּ וְנֵלְכָ֣ה הַגִּלְגָּ֑ל וּנְחַדֵּ֥שׁ שָׁ֖ם הַמְּלוּכָֽהוַיֵּלְכ֨וּ כָלהָעָ֜ם הַגִּלְגָּ֗ל וַיַּמְלִכוּ֩ שָׁ֨ם אֶתשָׁא֜וּל לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ בַּגִּלְגָּ֔ל וַיִּזְבְּחוּשָׁ֛ם זְבָחִ֥ים שְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּשְׂמַ֨ח שָׁ֥ם שָׁא֛וּל וְכָלאַנְשֵׁ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל עַדמְאֹֽד: פרשת שָׁאוּל֙.

וַיֹּאמְר֞וּ לַמַּלְאָכִ֣ים הַבָּאִ֗ים כֹּ֤ה תֹֽאמְרוּן֙ לְאִישׁ֙ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֔ד מָחָ֛ר תִּהְיֶֽהלָכֶ֥ם תְּשׁוּעָ֖ה (בחםכְּחֹ֣ם הַשָּׁ֑מֶשׁ וַיָּבֹ֣אוּ הַמַּלְאָכִ֗ים וַיַּגִּ֛ידוּ לְאַנְשֵׁ֥י יָבֵ֖ישׁ וַיִּשְׂמָֽחוּ:

צריך לחשוב על מקרה הסירוב לקבל את שאול כמלך בהקבלה לעם ישראל שביקש מלך מתוך מקום שהוא בבורא עולם ובכל זאת בורא עולם שלך להם את שאול כמושיע, הבחירה במלך במקום בורא עולם היא חטא יותר גדול מלא לקבל את המלך, אז כמו ששאול נשלח להושיע את העם לאחר שבחר במלך, כך שאול היה נכון להושיע את אנשי יביש למרות שלא קיבלו אותו בתחילה כי גם המלוכה של שאול נולדה בחטא.

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל לֹֽאיוּמַ֥ת אִ֖ישׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֥י הַיּ֛וֹם עָשָֽׂהיְהוָ֥ה תְּשׁוּעָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽלוַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶלהָעָ֔ם לְכ֖וּ וְנֵלְכָ֣ה הַגִּלְגָּ֑ל וּנְחַדֵּ֥שׁ שָׁ֖ם הַמְּלוּכָֽהוַיֵּלְכ֨וּ כָלהָעָ֜ם הַגִּלְגָּ֗ל וַיַּמְלִכוּ֩ שָׁ֨ם אֶתשָׁא֜וּל לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ בַּגִּלְגָּ֔ל וַיִּזְבְּחוּשָׁ֛ם זְבָחִ֥ים שְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּשְׂמַ֨ח שָׁ֥ם שָׁא֛וּל וְכָלאַנְשֵׁ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל עַדמְאֹֽד: פרשת שָׁאוּל֙.

ולאחר ששאול עשה מה שעשה הוא למעשה יצר תמיכת המתנגדים לו מרצונם ובתמיכה מלאה של העם שוב פעם טקס המלכה, המלכה שנית של המלך באישור כולם ושמחה בישראל,כל ישראל התלכדו להסכמה אחת.

וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶלכָּליִשְׂרָאֵ֔ל הִנֵּה֙ שָׁמַ֣עְתִּי בְקֹֽלְכֶ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁראֲמַרְתֶּ֖ם לִ֑י וָאַמְלִ֥יךְ עֲלֵיכֶ֖ם מֶֽלֶךְוְעַתָּ֞ה הִנֵּ֥ה הַמֶּ֣לֶךְ מִתְהַלֵּ֣ךְ לִפְנֵיכֶ֗ם וַאֲנִי֙ זָקַ֣נְתִּי וָשַׂ֔בְתִּי וּבָנַ֖י הִנָּ֣ם אִתְּכֶ֑ם וַאֲנִי֙ הִתְהַלַּ֣כְתִּי לִפְנֵיכֶ֔ם מִנְּעֻרַ֖י עַדהַיּ֥וֹם הַזֶּֽההִנְנִ֣י עֲנ֣וּ בִי֩ נֶ֨גֶד יְהוָ֜ה וְנֶ֣גֶד מְשִׁיח֗וֹ אֶתשׁוֹר֩ מִ֨י לָקַ֜חְתִּי וַחֲמ֧וֹר מִ֣י לָקַ֗חְתִּי וְאֶתמִ֤י עָשַׁ֙קְתִּי֙ אֶתמִ֣י רַצּ֔וֹתִי וּמִיַּדמִי֙ לָקַ֣חְתִּי כֹ֔פֶר וְאַעְלִ֥ים עֵינַ֖י בּ֑וֹ וְאָשִׁ֖יב לָכֶֽםוַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹ֥א עֲשַׁקְתָּ֖נוּ וְלֹ֣א רַצּוֹתָ֑נוּ וְלֹֽאלָקַ֥חְתָּ מִיַּדאִ֖ישׁ מְאֽוּמָהוַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם עֵ֧ד יְהוָ֣ה בָּכֶ֗ם וְעֵ֤ד מְשִׁיחוֹ֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּ֣י לֹ֧א מְצָאתֶ֛ם בְּיָדִ֖י מְא֑וּמָה וַיֹּ֖אמֶר עֵֽד: פרשת שָׁאוּל֙.

שמואל בסוף ימיו העמיד עצמו למשפט העם , כשליח בורא עולם לשרת את העם נאמנה. והעם העיד ששמואל שירת את העם נאמנה מנעוריו ועד שיבתו.

וַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹ֥א עֲשַׁקְתָּ֖נוּ וְלֹ֣א רַצּוֹתָ֑נוּ וְלֹֽאלָקַ֥חְתָּ מִיַּדאִ֖ישׁ מְאֽוּמָהוַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם עֵ֧ד יְהוָ֣ה בָּכֶ֗ם וְעֵ֤ד מְשִׁיחוֹ֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּ֣י לֹ֧א מְצָאתֶ֛ם בְּיָדִ֖י מְא֑וּמָה וַיֹּ֖אמֶר עֵֽד:

ושמואל מבקש מהעם לראות את כל הטובה שעשה בורא עולם למען ישראל וליצור ולהעריך נכונה את הדבר הגדול שעשה בורא עולם למען ישראל עמו ששחרר אותם מבית עבדים:

 וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֥ה הַמֶּ֛לֶךְ אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם אֲשֶׁ֣ר שְׁאֶלְתֶּ֑ם וְהִנֵּ֨ה נָתַ֧ן יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם מֶֽלֶךְאִםתִּֽירְא֣וּ אֶתיְהוָ֗ה וַעֲבַדְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ וּשְׁמַעְתֶּ֣ם בְּקֹל֔וֹ וְלֹ֥א תַמְר֖וּ אֶתפִּ֣י יְהוָ֑ה וִהְיִתֶ֣ם גַּםאַתֶּ֗ם וְגַםהַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר מָלַ֣ךְ עֲלֵיכֶ֔ם אַחַ֖ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽםוְאִםלֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ בְּק֣וֹל יְהוָ֔ה וּמְרִיתֶ֖ם אֶתפִּ֣י יְהוָ֑ה וְהָיְתָ֧ה יַדיְהוָ֛ה בָּכֶ֖ם וּבַאֲבֹתֵיכֶֽםגַּםעַתָּה֙ הִתְיַצְּב֣וּ וּרְא֔וּ אֶתהַדָּבָ֥ר הַגָּד֖וֹל הַזֶּ֑ה אֲשֶׁ֣ר יְהוָ֔ה עֹשֶׂ֖ה לְעֵינֵיכֶֽםהֲל֤וֹא קְצִירחִטִּים֙ הַיּ֔וֹם אֶקְרָא֙ אֶליְהוָ֔ה וְיִתֵּ֥ן קֹל֖וֹת וּמָטָ֑ר וּדְע֣וּ וּרְא֗וּ כִּֽירָעַתְכֶ֤ם רַבָּה֙ אֲשֶׁ֤ר עֲשִׂיתֶם֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה לִשְׁא֥וֹל לָכֶ֖ם מֶֽלֶךְ: פרשת שָׁאוּל֙.

ולמרות שהעם שאל לו מלך שהדבר רע בעיני יהוה :

כִּ֠י לֹֽאיִטֹּ֤שׁ יְהוָה֙ אֶתעַמּ֔וֹ בַּעֲב֖וּר שְׁמ֣וֹ הַגָּד֑וֹל כִּ֚י הוֹאִ֣יל יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת אֶתְכֶ֛ם ל֖וֹ לְעָֽם:

וגם:

הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ–לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה: ירמיהו.

יפה מאוד שמואל המנהיג שרואה עצמו כחוטא לבורא אם לא יבקש את טובת העם, העם שבורא עולם עשה אותו לו-לעם, אם לא יתפלל לזכות העם:

גַּ֣ם אָנֹכִ֗י חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵחֲטֹ֣א לַֽיהוָ֔ה מֵחֲדֹ֖ל לְהִתְפַּלֵּ֣ל בַּעַדְכֶ֑ם וְהוֹרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם בְּדֶ֥רֶךְ הַטּוֹבָ֖ה וְהַיְשָׁרָֽה: פרשת שָׁאוּל֙.

ועיצה ואזהרה לפני המשך הדרך מיום המלכת מלך והלאה, מסוף והתחלה והלאה:

אַ֣ךְ יְר֣אוּ אֶתיְהוָ֗ה וַעֲבַדְתֶּ֥ם אֹת֛וֹ בֶּאֱמֶ֖ת בְּכָללְבַבְכֶ֑ם כִּ֣י רְא֔וּ אֵ֥ת אֲשֶׁרהִגְדִּ֖ל עִמָּכֶֽםוְאִםהָרֵ֖עַ תָּרֵ֑עוּ גַּםאַתֶּ֥ם גַּֽםמַלְכְּכֶ֖ם תִּסָּפֽוּ: פרשת שָׁאוּל֙.

גם משה היה מנהיג שדרש והתפלל והתחנן לבורא עולם בעד העם. כדבר שמואל הדבר נדרש ממנהיג משיח בישראל שיהיה נכון להתפלל ולעמוד בפרץ בעד העם כביאור תהלים:

שָׁכְחוּ, אֵל מוֹשִׁיעָם–    עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם.
נִפְלָאוֹת, בְּאֶרֶץ חָם;    נוֹרָאוֹת, עַל-יַם-סוּף.
וַיֹּאמֶר,    לְהַשְׁמִידָם:
לוּלֵי, מֹשֶׁה בְחִירוֹ–    עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו;
לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ,    מֵהַשְׁחִית.

וגם זה חשוב לזכור:

וַיַּרְא, בַּצַּר לָהֶם–    בְּשָׁמְעוֹ, אֶת-רִנָּתָם.
וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ;    וַיִּנָּחֵם, כְּרֹב חֲסָדָו.
וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים–    לִפְנֵי, כָּל-שׁוֹבֵיהֶם.
הוֹשִׁיעֵנוּ, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ,    וְקַבְּצֵנוּ, מִן-הַגּוֹיִם:
לְהֹדוֹת, לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ;    לְהִשְׁתַּבֵּחַ, בִּתְהִלָּתֶךָ.
בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,    מִן-הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם–
וְאָמַר כָּל-הָעָם    אָמֵן:
הַלְלוּ-יָהּ.

והרינה הזאת באה מפה:

וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם:  לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד–בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  כִּי-אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְאָכַל וְשָׂבַע, וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי.  וְהָיָה כִּי-תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ:  כִּי יָדַעְתִּי אֶת-יִצְרוֹ, אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם, בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי.  וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיְלַמְּדָהּ, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: דברים.

פרשת משפט המלך.

וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר זָקֵ֖ן שְׁמוּאֵ֑ל וַיָּ֧שֶׂם אֶתבָּנָ֛יו שֹׁפְטִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽלוַיְהִ֞י שֶׁםבְּנ֤וֹ הַבְּכוֹר֙ יוֹאֵ֔ל וְשֵׁ֥ם מִשְׁנֵ֖הוּ אֲבִיָּ֑ה שֹׁפְטִ֖ים בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַעוְלֹֽאהָלְכ֤וּ בָנָיו֙ (בדרכובִּדְרָכָ֔יו וַיִּטּ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבָּ֑צַע וַיִּ֨קְחוּשֹׁ֔חַד וַיַּטּ֖וּ מִשְׁפָּֽטוַיִּֽתְקַבְּצ֔וּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּבֹ֥אוּ אֶלשְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָֽתָהוַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הִנֵּה֙ אַתָּ֣ה זָקַ֔נְתָּ וּבָנֶ֕יךָ לֹ֥א הָלְכ֖וּ בִּדְרָכֶ֑יךָ עַתָּ֗ה שִֽׂימָהלָּ֥נוּ מֶ֛לֶךְ לְשָׁפְטֵ֖נוּ כְּכָלהַגּוֹיִֽם:

וַיֵּ֤רַע הַדָּבָר֙ בְּעֵינֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר אָמְר֔וּ תְּנָהלָּ֥נוּ מֶ֖לֶךְ לְשָׁפְטֵ֑נוּ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶליְהוָֽה:

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶלשְׁמוּאֵ֔ל שְׁמַע֙ בְּק֣וֹל הָעָ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁריֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י לֹ֤א אֹֽתְךָ֙ מָאָ֔סוּ כִּֽיאֹתִ֥י מָאֲס֖וּ מִמְּלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶֽםכְּכָֽלהַמַּעֲשִׂ֣ים אֲשֶׁרעָשׂ֗וּ מִיּוֹם֩ הַעֲלֹתִ֨י אֹתָ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ וְעַדהַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיַּ֣עַזְבֻ֔נִי וַיַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים כֵּ֛ן הֵ֥מָּה עֹשִׂ֖ים גַּםלָֽךְוְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֑ם אַ֗ךְ כִּֽיהָעֵ֤ד תָּעִיד֙ בָּהֶ֔ם וְהִגַּדְתָּ֣ לָהֶ֔ם מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיהֶֽם: מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ.

מה קרה פה:

בני שמואל הלכו בדרכים לא טובות:

 וְלֹֽאהָלְכ֤וּ בָנָיו֙ (בדרכובִּדְרָכָ֔יו וַיִּטּ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבָּ֑צַע וַיִּ֨קְחוּשֹׁ֔חַד וַיַּטּ֖וּ מִשְׁפָּֽט:

זה ברור.

התלונה צודקת.

למרות שהתלונה צודקת, הפתרון לבעיה לא נכון.

אם השופטים לא חוטאים הדבר לא אומר שהפתרון הוא שימת מלך, יען כי:

כִּי-לִי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, עֲבָדִים–עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: ויקרא.

משה, לא היה מלך.

יהושע לא היה מלך.

שמואל לא היה מלך.

מנהיגי ישראל עד שבני שמואל חטאו לא היו מלכים על ישראל. בורא עולם היה מלך ישראל עד שבני בקשו מלך.

אם השופט חוטא, נכון להביא שופט חדש כמו בימי שפוט השופטים. נכון לבקש שופט חדש, בדיוק כמו במקרה עלי שבני חטאו ושמואל הוא שירש את מקום השפיטה שישב בו עלי ולא בניו של עלי.

וזה היה דבר ידוע לישראל ממקרה קרוב לזמן זה:

וַיִּגְדַּ֖ל שְׁמוּאֵ֑ל וַֽיהוָה֙ הָיָ֣ה עִמּ֔וֹ וְלֹֽאהִפִּ֥יל מִכָּלדְּבָרָ֖יו אָֽרְצָהוַיֵּ֙דַע֙ כָּליִשְׂרָאֵ֔ל מִדָּ֖ן וְעַדבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֚י נֶאֱמָ֣ן שְׁמוּאֵ֔ל לְנָבִ֖יא לַיהוָֽהוַיֹּ֥סֶף יְהוָ֖ה לְהֵרָאֹ֣ה בְשִׁלֹ֑ה כִּֽינִגְלָ֨ה יְהוָ֧ה אֶלשְׁמוּאֵ֛ל בְּשִׁל֖וֹ בִּדְבַ֥ר יְהוָֽה: דבר בישראל.

וַיֹּ֥סֶף יְהוָ֖ה לְהֵרָאֹ֣ה בְשִׁלֹ֑ה כִּֽינִגְלָ֨ה יְהוָ֧ה אֶלשְׁמוּאֵ֛ל בְּשִׁל֖וֹ בִּדְבַ֥ר יְהוָֽה:

שמואל כממשיך לעלי קיים את ניראות בורא עולם דרך שמואל.

אז הפתרון הנלמד והידוע לעם ממקרה שמואל הוא הפתרון הנכון והעם ביקש מלך ולא שופט חדשים נכונים להמשיך את שמואל ולכן:

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶלשְׁמוּאֵ֔ל שְׁמַע֙ בְּק֣וֹל הָעָ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁריֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י לֹ֤א אֹֽתְךָ֙ מָאָ֔סוּ כִּֽיאֹתִ֥י מָאֲס֖וּ מִמְּלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶֽם:

וְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֑ם אַ֗ךְ כִּֽיהָעֵ֤ד תָּעִיד֙ בָּהֶ֔ם וְהִגַּדְתָּ֣ לָהֶ֔ם מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיהֶֽם: מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ.

לעם יש זכות בחירה, קבלת עם ישראל את בורא עולם היא בחירה של העם ולזכות העם יאמר:

וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע: שמות.

במקרה זה חשוב לזכור שהעם ביקש מנביא ושליח בורא עולם שישים מלך:

וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הִנֵּה֙ אַתָּ֣ה זָקַ֔נְתָּ וּבָנֶ֕יךָ לֹ֥א הָלְכ֖וּ בִּדְרָכֶ֑יךָ עַתָּ֗ה שִֽׂימָהלָּ֥נוּ מֶ֛לֶךְ לְשָׁפְטֵ֖נוּ כְּכָלהַגּוֹיִֽם:

חשוב לזכור שאת המלך הזה נבחר של בורא עולם ולא של העם, העם לא יבחר מי ימלוך עליו, העם בחר כמו שאומרים לשנות את שיטת הממשל הוא בחר בשיטת ממשל חדשה, אך העם לא קבע מי יהיה המלך. זה לא כמקרה ביבי ולא כמקרה בנט וגם לא כמקרה בגין, בעת הזאת זאת עת הסתר פנים. העם במקרה שמואל קבע שהוא רוצה מלך ובורא עולם התיר זאת לא לפני שהם יבינו מה הם בוחרים, שידעו מה הם מבקשים ומה הם יקבלו ומה יקרה אם:

וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כָּלדִּבְרֵ֣י יְהוָ֑ה אֶלהָעָ֕ם הַשֹּׁאֲלִ֥ים מֵאִתּ֖וֹ מֶֽלֶךְוַיֹּ֕אמֶר זֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיכֶ֑ם אֶתבְּנֵיכֶ֣ם יִקָּ֗ח וְשָׂ֥ם לוֹ֙ בְּמֶרְכַּבְתּ֣וֹ וּבְפָרָשָׁ֔יו וְרָצ֖וּ לִפְנֵ֥י מֶרְכַּבְתּֽוֹוְלָשׂ֣וּם ל֔וֹ שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֣י חֲמִשִּׁ֑ים וְלַחֲרֹ֤שׁ חֲרִישׁוֹ֙ וְלִקְצֹ֣ר קְצִיר֔וֹ וְלַעֲשׂ֥וֹת כְּלֵֽימִלְחַמְתּ֖וֹ וּכְלֵ֥י רִכְבּֽוֹוְאֶתבְּנוֹתֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח לְרַקָּח֥וֹת וּלְטַבָּח֖וֹת וּלְאֹפֽוֹתוְאֶתשְׂ֠דֽוֹתֵיכֶם וְאֶתכַּרְמֵיכֶ֧ם וְזֵיתֵיכֶ֛ם הַטּוֹבִ֖ים יִקָּ֑ח וְנָתַ֖ן לַעֲבָדָֽיווְזַרְעֵיכֶ֥ם וְכַרְמֵיכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְנָתַ֥ן לְסָרִיסָ֖יו וְלַעֲבָדָֽיו: וְאֶתעַבְדֵיכֶם֩ וְֽאֶתשִׁפְח֨וֹתֵיכֶ֜ם וְאֶתבַּחוּרֵיכֶ֧ם הַטּוֹבִ֛ים וְאֶתחֲמוֹרֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח וְעָשָׂ֖ה לִמְלַאכְתּֽוֹצֹאנְכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּל֥וֹ לַעֲבָדִֽים:וּזְעַקְתֶּם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִלִּפְנֵ֣י מַלְכְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם לָכֶ֑ם וְלֹֽאיַעֲנֶ֧ה יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא: מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ.

זה ההבדל:

בהמלכת מלך בני ישראל עבדי המלך:

אֶתבְּנֵיכֶ֣ם יִקָּ֗ח וְשָׂ֥ם לוֹ֙ בְּמֶרְכַּבְתּ֣וֹ וּבְפָרָשָׁ֔יו וְרָצ֖וּ לִפְנֵ֥י מֶרְכַּבְתּֽוֹ:

ולא עבדי הבורא:

קַדֶּשׁ-לִי כָל-בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל-רֶחֶם, בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל–בָּאָדָם, וּבַבְּהֵמָה:  לִי, הוּא: שמות.

כִּי-לִי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, עֲבָדִים–עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: ויקרא.

כעת בואו נחשוב יחד מה אמר בנט שאינו נבחר של של בורא עולם כשאמר זאת:

וְאָמַרְתָּ, אֶל-פַּרְעֹה:  כֹּה אָמַר יְהוָה, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל.  וָאֹמַר אֵלֶיךָ, שַׁלַּח אֶת-בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי, וַתְּמָאֵן, לְשַׁלְּחוֹ–הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג, אֶת-בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ: שמות.

כִּי-אַתָּה אָבִינוּ–כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ, וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ:  אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ, גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ: ישעיהו.

אֱלֹהִים צְבָאוֹת,    שׁוּב-נָא: הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה;    וּפְקֹד, גֶּפֶן זֹאת. וְכַנָּה, אֲשֶׁר-נָטְעָה יְמִינֶךָ;    וְעַל-בֵּן, אִמַּצְתָּה לָּךְ. שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה;    מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ יֹאבֵדוּ. תְּהִי-יָדְךָ, עַל-אִישׁ יְמִינֶךָ;    עַל-בֶּן-אָדָם, אִמַּצְתָּ לָּךְ. וְלֹא-נָסוֹג מִמֶּךָּ;  תְּחַיֵּנוּ, וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא. יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ; הָאֵר פָּנֶיךָ, וְנִוָּשֵׁעָה: תהלים.

יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהוָה, תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים: לֹא-תֵבֹשׁוּ וְלֹא-תִכָּלְמוּ, עַד-עוֹלְמֵי עַד: ישעיהו.

לא נכון הדבר לאמר כשר חינוך לילדי עניים "שלא שיחק להם המזל" שנולדו לאבות עניים ולשים עצמך כמושיע וזאת בעת שבאה אחרי זה:

וְזַרְעֵיכֶ֥ם וְכַרְמֵיכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְנָתַ֥ן לְסָרִיסָ֖יו וְלַעֲבָדָֽיו:

כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת–שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר:  וְנָתַתָּה לַלֵּוִי, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂבֵעוּ: דברים.

וַיִּתְּנוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם מִנַּחֲלָתָם, אֶל-פִּי יְהוָה, אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְאֶת-מִגְרְשֵׁיהֶן: יהושע.

""אחרי החשיפה במהדורה המרכזית לפיה במשרד הבינוי מקצים דירות שנועדו לנזקקים לעמותות דתיות המזוהות עם הבית היהודי,
במערכת הפוליטית תוקפים את שר הבינוי: "הוא מספסר בדירות", האשים ח"כ גילאון. לפיד: "בבית היהודי מצאו פתרון קסם – פשוט מחלקים דירות לחברים על חשבונכם".
פורום הדיור הציבורי פנה ליועמ"ש
חיים ריבלין | חדשות 2 | פורסם 31/12/14 11:58 " במקום לנזקקים – דירות לעמותות דתיות
אמש חשפנו במהדורה המרכזית כי משרד הבינוי חתם בשקט על עשרות הסכמי מכירה של נכסי הדיור הציבורי למוסדות תורניים במחירים מגוחכים.
למרות שבעיר דימונה יש יותר מ-100 דירות פנויות של הדיור הציבורי, משרד הבינוי לא מתכוון למסור אותן לזכאים או לשכן בהן משפחות קשות יום.
במקום זאת, החליט המשרד למכור ללא מכרז לפחות 14 מהן לעמותה תורנית מקומית, בראשות הרב יעקב חמד. ממסמכים שהגיעו לידי חדשות 2 עולה, כי עסקאות מסוג זה הן עניין שכיח בהתנהלות המשרד שבראשות השר אורי אריאל, שמתברר כי מוכר עשרות דירות בהנחות מפליגות לעמותות דתיות שונות, מבלי להוציאן למכרז. למרות שעל פי חוק רק זכאי הדיור הציבורי רשאים לקנות את דירותיהם לאחר הערכת שמאי, אף אחת מהדירות שאנו בדקנו לא הוערכה וכעת הן מוצעות למכירה בהצעות מפליגות." ערוץ 2\רוטר.

וזאת עדות משנת 2015 לספורות הנוצריות:

וַיְמָאֲנ֣וּ הָעָ֔ם לִשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י אִםמֶ֖לֶךְ יִֽהְיֶ֥ה עָלֵֽינוּוְהָיִ֥ינוּ גַםאֲנַ֖חְנוּ כְּכָלהַגּוֹיִ֑ם וּשְׁפָטָ֤נוּ מַלְכֵּ֙נוּ֙ וְיָצָ֣א לְפָנֵ֔ינוּ וְנִלְחַ֖ם אֶתמִלְחֲמֹתֵֽנוּ: מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ.

וְאֶת-זָכָר–לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה:  תּוֹעֵבָה, הִוא.  וּבְכָל-בְּהֵמָה לֹא-תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ, לְטָמְאָה-בָהּ; וְאִשָּׁה, לֹא-תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ–תֶּבֶל הוּא.  אַל-תִּטַּמְּאוּ, בְּכָל-אֵלֶּה:  כִּי בְכָל-אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר-אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם.  וַתִּטְמָא הָאָרֶץ, וָאֶפְקֹד עֲוֺנָהּ עָלֶיהָ; וַתָּקִא הָאָרֶץ, אֶת-יֹשְׁבֶיהָ. וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם, אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי, וְלֹא תַעֲשׂוּ, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה:  הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי אֶת-כָּל-הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל, עָשׂוּ אַנְשֵׁי-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם; וַתִּטְמָא, הָאָרֶץ. וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם. כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה–וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת, מִקֶּרֶב עַמָּם.  וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-מִשְׁמַרְתִּי, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא תִטַּמְּאוּ, בָּהֶם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: ויקרא.

הכנסת זה בית מחוקקים,

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-מִשְׁמַרְתִּי, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא תִטַּמְּאוּ, בָּהֶם:

וְלֹא תַעֲשׂוּ, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה:  הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי אֶת-כָּל-הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל, עָשׂוּ אַנְשֵׁי-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם; וַתִּטְמָא, הָאָרֶץ. וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם.

.

לא לשכוח את זה:

וּזְעַקְתֶּם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִלִּפְנֵ֣י מַלְכְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם לָכֶ֑ם וְלֹֽאיַעֲנֶ֧ה יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא: מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ.

פרשת שבים אל יהוה.

וַיְהִ֥י דְבַרשְׁמוּאֵ֖ל לְכָליִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּצֵ֣א יִשְׂרָאֵל֩ לִקְרַ֨את פְּלִשְׁתִּ֜ים לַמִּלְחָמָ֗ה וַֽיַּחֲנוּ֙ עַלהָאֶ֣בֶן הָעֵ֔זֶר וּפְלִשְׁתִּ֖ים חָנ֥וּ בַאֲפֵֽקוַיַּעַרְכ֨וּ פְלִשְׁתִּ֜ים לִקְרַ֣את יִשְׂרָאֵ֗ל וַתִּטֹּשׁ֙ הַמִּלְחָמָ֔ה וַיִּנָּ֥גֶף יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיַּכּ֤וּ בַמַּֽעֲרָכָה֙ בַּשָּׂדֶ֔ה כְּאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁוַיָּבֹ֣א הָעָם֮ אֶלהַֽמַּחֲנֶה֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָ֣מָּה נְגָפָ֧נוּ יְהוָ֛ה הַיּ֖וֹם לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים נִקְחָ֧ה אֵלֵ֣ינוּ מִשִּׁלֹ֗ה אֶתאֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה וְיָבֹ֣א בְקִרְבֵּ֔נוּ וְיֹשִׁעֵ֖נוּ מִכַּ֥ף אֹיְבֵֽינוּ: וַיִּשְׁלַ֤ח הָעָם֙ שִׁלֹ֔ה וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֗ם אֵ֣ת אֲר֧וֹן בְּרִיתיְהוָ֛ה צְבָא֖וֹת יֹשֵׁ֣ב הַכְּרֻבִ֑ים וְשָׁ֞ם שְׁנֵ֣י בְנֵֽיעֵלִ֗י עִםאֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָֽסוַיְהִ֗י כְּב֨וֹא אֲר֤וֹן בְּרִיתיְהוָה֙ אֶלהַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיָּרִ֥עוּ כָליִשְׂרָאֵ֖ל תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַתֵּהֹ֖ם הָאָֽרֶץוַיִּשְׁמְע֤וּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶתק֣וֹל הַתְּרוּעָ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֶ֠ה ק֣וֹל הַתְּרוּעָ֧ה הַגְּדוֹלָ֛ה הַזֹּ֖את בְּמַחֲנֵ֣ה הָעִבְרִ֑ים וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֚י אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה בָּ֖א אֶלהַֽמַּחֲנֶֽה:  אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה. 

וַיְהִ֥י דְבַרשְׁמוּאֵ֖ל לְכָליִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּצֵ֣א יִשְׂרָאֵל֩ לִקְרַ֨את פְּלִשְׁתִּ֜ים לַמִּלְחָמָ֗ה וַֽיַּחֲנוּ֙ עַלהָאֶ֣בֶן הָעֵ֔זֶר וּפְלִשְׁתִּ֖ים חָנ֥וּ בַאֲפֵֽק:

וַיִּלָּחֲמ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּנָּ֤גֶף יִשְׂרָאֵל֙ וַיָּנֻ֙סוּ֙ אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֔יו וַתְּהִ֥י הַמַּכָּ֖ה גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וַיִּפֹּל֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף רַגְלִֽיוַאֲר֥וֹן אֱלֹהִ֖ים נִלְקָ֑ח וּשְׁנֵ֤י בְנֵֽיעֵלִי֙ מֵ֔תוּ חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָֽס: אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה. 

וַאֲר֥וֹן אֱלֹהִ֖ים נִלְקָ֑ח

וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל אֶלכָּלבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵל֮ לֵאמֹר֒ אִםבְּכָללְבַבְכֶ֗ם אַתֶּ֤ם שָׁבִים֙ אֶליְהוָ֔ה הָסִ֜ירוּ אֶתאֱלֹהֵ֧י הַנֵּכָ֛ר מִתּוֹכְכֶ֖ם וְהָעַשְׁתָּר֑וֹת וְהָכִ֨ינוּ לְבַבְכֶ֤ם אֶליְהוָה֙ וְעִבְדֻ֣הוּ לְבַדּ֔וֹ וְיַצֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽיםוַיָּסִ֙ירוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶתהַבְּעָלִ֖ים וְאֶתהָעַשְׁתָּרֹ֑ת וַיַּעַבְד֥וּ אֶתיְהוָ֖ה לְבַדּֽוֹ: וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל קִבְצ֥וּ אֶתכָּליִשְׂרָאֵ֖ל הַמִּצְפָּ֑תָה וְאֶתְפַּלֵּ֥ל בַּעַדְכֶ֖ם אֶליְהוָֽה: וַיִּקָּבְצ֣וּ הַ֠מִּצְפָּתָה וַיִּֽשְׁאֲבוּמַ֜יִם וַֽיִּשְׁפְּכ֣וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה וַיָּצ֙וּמוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וַיֹּ֣אמְרוּ שָׁ֔ם חָטָ֖אנוּ לַיהוָ֑ה וַיִּשְׁפֹּ֧ט שְׁמוּאֵ֛ל אֶתבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּצְפָּֽה: וַיִּשְׁמְע֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים כִּֽיהִתְקַבְּצ֤וּ בְנֵֽייִשְׂרָאֵל֙ הַמִּצְפָּ֔תָה וַיַּעֲל֥וּ סַרְנֵֽיפְלִשְׁתִּ֖ים אֶליִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּשְׁמְעוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽרְא֖וּ מִפְּנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽיםוַיֹּאמְר֤וּ בְנֵֽייִשְׂרָאֵל֙ אֶלשְׁמוּאֵ֔ל אַלתַּחֲרֵ֣שׁ מִמֶּ֔נּוּ מִזְּעֹ֖ק אֶליְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְיֹשִׁעֵ֖נוּ מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים:וַיִּקַּ֣ח שְׁמוּאֵ֗ל טְלֵ֤ה חָלָב֙ אֶחָ֔ד (ויעלהוַיַּעֲלֵ֧הוּ עוֹלָ֛ה כָּלִ֖יל לַֽיהוָ֑ה וַיִּזְעַ֨ק שְׁמוּאֵ֤ל אֶליְהוָה֙ בְּעַ֣ד יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּעֲנֵ֖הוּ יְהוָֽה: שָׁבִים֙ אֶל-יְהוָ֔ה.

וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל קִבְצ֥וּ אֶתכָּליִשְׂרָאֵ֖ל הַמִּצְפָּ֑תָה וְאֶתְפַּלֵּ֥ל בַּעַדְכֶ֖ם אֶליְהוָֽה: וַיִּקָּבְצ֣וּ הַ֠מִּצְפָּתָה וַיִּֽשְׁאֲבוּמַ֜יִם וַֽיִּשְׁפְּכ֣וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה וַיָּצ֙וּמוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וַיֹּ֣אמְרוּ שָׁ֔ם חָטָ֖אנוּ לַיהוָ֑ה וַיִּשְׁפֹּ֧ט שְׁמוּאֵ֛ל אֶתבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּצְפָּֽה:

וַיֵּ֨צְא֜וּ אַנְשֵׁ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִןהַמִּצְפָּ֔ה וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אֶתפְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּכּ֕וּם עַדמִתַּ֖חַת לְבֵ֥ית כָּֽרוַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶ֣בֶן אַחַ֗ת וַיָּ֤שֶׂם בֵּֽיןהַמִּצְפָּה֙ וּבֵ֣ין הַשֵּׁ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶתשְׁמָ֖הּ אֶ֣בֶן הָעָ֑זֶר וַיֹּאמַ֕ר עַדהֵ֖נָּה עֲזָרָ֥נוּ יְהוָֽה: שָׁבִים֙ אֶל-יְהוָ֔ה.

וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶ֣בֶן אַחַ֗ת וַיָּ֤שֶׂם בֵּֽיןהַמִּצְפָּה֙ וּבֵ֣ין הַשֵּׁ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶתשְׁמָ֖הּ אֶ֣בֶן הָעָ֑זֶר וַיֹּאמַ֕ר עַדהֵ֖נָּה עֲזָרָ֥נוּ יְהוָֽה:

וַיִּכָּֽנְעוּ֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔ים וְלֹאיָסְפ֣וּ ע֔וֹד לָב֖וֹא בִּגְב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וַתְּהִ֤י יַדיְהוָה֙ בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים כֹּ֖ל יְמֵ֥י שְׁמוּאֵֽל: שָׁבִים֙ אֶל-יְהוָ֔ה.

וַיִּגְדַּ֖ל שְׁמוּאֵ֑ל וַֽיהוָה֙ הָיָ֣ה עִמּ֔וֹ וְלֹֽאהִפִּ֥יל מִכָּלדְּבָרָ֖יו אָֽרְצָהוַיֵּ֙דַע֙ כָּליִשְׂרָאֵ֔ל מִדָּ֖ן וְעַדבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֚י נֶאֱמָ֣ן שְׁמוּאֵ֔ל לְנָבִ֖יא לַיהוָֽהוַיֹּ֥סֶף יְהוָ֖ה לְהֵרָאֹ֣ה בְשִׁלֹ֑ה כִּֽינִגְלָ֨ה יְהוָ֧ה אֶלשְׁמוּאֵ֛ל בְּשִׁל֖וֹ בִּדְבַ֥ר יְהוָֽה: דבר בישראל.

וַיֹּ֥סֶף יְהוָ֖ה לְהֵרָאֹ֣ה בְשִׁלֹ֑ה כִּֽינִגְלָ֨ה יְהוָ֧ה אֶלשְׁמוּאֵ֛ל בְּשִׁל֖וֹ בִּדְבַ֥ר יְהוָֽה:

פרשת ארון ברית יהוה.

וַיְהִ֥י דְבַרשְׁמוּאֵ֖ל לְכָליִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּצֵ֣א יִשְׂרָאֵל֩ לִקְרַ֨את פְּלִשְׁתִּ֜ים לַמִּלְחָמָ֗ה וַֽיַּחֲנוּ֙ עַלהָאֶ֣בֶן הָעֵ֔זֶר וּפְלִשְׁתִּ֖ים חָנ֥וּ בַאֲפֵֽקוַיַּעַרְכ֨וּ פְלִשְׁתִּ֜ים לִקְרַ֣את יִשְׂרָאֵ֗ל וַתִּטֹּשׁ֙ הַמִּלְחָמָ֔ה וַיִּנָּ֥גֶף יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיַּכּ֤וּ בַמַּֽעֲרָכָה֙ בַּשָּׂדֶ֔ה כְּאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁוַיָּבֹ֣א הָעָם֮ אֶלהַֽמַּחֲנֶה֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָ֣מָּה נְגָפָ֧נוּ יְהוָ֛ה הַיּ֖וֹם לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים נִקְחָ֧ה אֵלֵ֣ינוּ מִשִּׁלֹ֗ה אֶתאֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה וְיָבֹ֣א בְקִרְבֵּ֔נוּ וְיֹשִׁעֵ֖נוּ מִכַּ֥ף אֹיְבֵֽינוּ: אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה.

וַיֹּֽאמְרוּ֙ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָ֣מָּה נְגָפָ֧נוּ יְהוָ֛ה

וַיִּשְׁלַ֤ח הָעָם֙ שִׁלֹ֔ה וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֗ם אֵ֣ת אֲר֧וֹן בְּרִיתיְהוָ֛ה צְבָא֖וֹת יֹשֵׁ֣ב הַכְּרֻבִ֑ים וְשָׁ֞ם שְׁנֵ֣י בְנֵֽיעֵלִ֗י עִםאֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָֽסוַיְהִ֗י כְּב֨וֹא אֲר֤וֹן בְּרִיתיְהוָה֙ אֶלהַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיָּרִ֥עוּ כָליִשְׂרָאֵ֖ל תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַתֵּהֹ֖ם הָאָֽרֶץוַיִּשְׁמְע֤וּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶתק֣וֹל הַתְּרוּעָ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֶ֠ה ק֣וֹל הַתְּרוּעָ֧ה הַגְּדוֹלָ֛ה הַזֹּ֖את בְּמַחֲנֵ֣ה הָעִבְרִ֑ים וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֚י אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה בָּ֖א אֶלהַֽמַּחֲנֶֽהוַיִּֽרְאוּ֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֣י אָמְר֔וּ בָּ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶלהַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֹּאמְרוּ֙ א֣וֹי לָ֔נוּ כִּ֣י לֹ֥א הָיְתָ֛ה כָּזֹ֖את אֶתְמ֥וֹל שִׁלְשֹֽׁםא֣וֹי לָ֔נוּ מִ֣י יַצִּילֵ֔נוּ מִיַּ֛ד הָאֱלֹהִ֥ים הָאַדִּירִ֖ים הָאֵ֑לֶּה אֵ֧לֶּה הֵ֣ם הָאֱלֹהִ֗ים הַמַּכִּ֧ים אֶתמִצְרַ֛יִם בְּכָלמַכָּ֖ה בַּמִּדְבָּֽרהִֽתְחַזְּק֞וּ וִֽהְי֤וּ לַֽאֲנָשִׁים֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן תַּעַבְד֣וּ לָעִבְרִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר עָבְד֖וּ לָכֶ֑ם וִהְיִיתֶ֥ם לַאֲנָשִׁ֖ים וְנִלְחַמְתֶּֽםוַיִּלָּחֲמ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּנָּ֤גֶף יִשְׂרָאֵל֙ וַיָּנֻ֙סוּ֙ אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֔יו וַתְּהִ֥י הַמַּכָּ֖ה גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וַיִּפֹּל֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף רַגְלִֽיוַאֲר֥וֹן אֱלֹהִ֖ים נִלְקָ֑ח וּשְׁנֵ֤י בְנֵֽיעֵלִי֙ מֵ֔תוּ חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָֽס: אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה.

וּשְׁנֵ֤י בְנֵֽיעֵלִי֙ מֵ֔תוּ חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָֽס:

וּבְנֵ֥י עֵלִ֖י בְּנֵ֣י בְלִיָּ֑עַל לֹ֥א יָדְע֖וּ אֶתיְהוָֽהוּמִשְׁפַּ֥ט הַכֹּהֲנִ֖ים אֶתהָעָ֑ם כָּלאִ֞ישׁ זֹבֵ֣חַ זֶ֗בַח וּבָ֨א נַ֤עַר הַכֹּהֵן֙ כְּבַשֵּׁ֣ל הַבָּשָׂ֔ר וְהַמַּזְלֵ֛ג שְׁלֹ֥שׁהַשִּׁנַּ֖יִם בְּיָדֽוֹוְהִכָּ֨ה בַכִּיּ֜וֹר א֣וֹ בַדּ֗וּד א֤וֹ בַקַּלַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַפָּר֔וּר כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר יַעֲלֶ֣ה הַמַּזְלֵ֔ג יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ן בּ֑וֹ כָּ֚כָה יַעֲשׂ֣וּ לְכָליִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֥ים שָׁ֖ם בְּשִׁלֹֽהגַּם֮ בְּטֶרֶם֮ יַקְטִר֣וּן אֶתהַחֵלֶב֒ וּבָ֣א נַ֣עַר הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַר֙ לָאִ֣ישׁ הַזֹּבֵ֔חַ תְּנָ֣ה בָשָׂ֔ר לִצְל֖וֹת לַכֹּהֵ֑ן וְלֹֽאיִקַּ֧ח מִמְּךָ֛ בָּשָׂ֥ר מְבֻשָּׁ֖ל כִּ֥י אִםחָֽיוַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הָאִ֗ישׁ קַטֵּ֨ר יַקְטִיר֤וּן כַּיּוֹם֙ הַחֵ֔לֶב וְקַ֨חלְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָמַ֥ר לֹא֙ כִּ֚י עַתָּ֣ה תִתֵּ֔ן וְאִםלֹ֖א לָקַ֥חְתִּי בְחָזְקָֽה: וַתְּהִ֨י חַטַּ֧את הַנְּעָרִ֛ים גְּדוֹלָ֥ה מְאֹ֖ד אֶתפְּנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֤י נִֽאֲצוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֵ֖ת מִנְחַ֥ת יְהוָֽה: שמואל- בית נאמן.

לָכֵ֗ן נְאֻםיְהוָה֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אָמ֣וֹר אָמַ֔רְתִּי בֵּֽיתְךָ֙ וּבֵ֣ית אָבִ֔יךָ יִתְהַלְּכ֥וּ לְפָנַ֖י עַדעוֹלָ֑ם וְעַתָּ֤ה נְאֻםיְהוָה֙ חָלִ֣ילָה לִּ֔י כִּֽימְכַבְּדַ֥י אֲכַבֵּ֖ד וּבֹזַ֥י יֵקָֽלּוּ: הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶתזְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶתזְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָוְהִבַּטְתָּ֙ צַ֣ר מָע֔וֹן בְּכֹ֥ל אֲשֶׁריֵיטִ֖יב אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽאיִהְיֶ֥ה זָקֵ֛ן בְּבֵיתְךָ֖ כָּלהַיָּמִֽיםוְאִ֗ישׁ לֹֽאאַכְרִ֤ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י לְכַלּ֥וֹת אֶתעֵינֶ֖יךָ וְלַאֲדִ֣יב אֶתנַפְשֶׁ֑ךָ וְכָלמַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁיםוְזֶהלְּךָ֣ הָא֗וֹת אֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ אֶלשְׁנֵ֣י בָנֶ֔יךָ אֶלחָפְנִ֖י וּפִֽינְחָ֑ס בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד יָמ֥וּתוּ שְׁנֵיהֶֽם: שמואל- בית נאמן.

כמובטח:

שְׁנֵ֣י בָנֶ֔יךָ אֶלחָפְנִ֖י וּפִֽינְחָ֑ס בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד יָמ֥וּתוּ שְׁנֵיהֶֽם:

וַיָּ֤רָץ אִישׁבִּנְיָמִן֙ מֵהַמַּ֣עֲרָכָ֔ה וַיָּבֹ֥א שִׁלֹ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וּמַדָּ֣יו קְרֻעִ֔ים וַאֲדָמָ֖ה עַלרֹאשֽׁוֹוַיָּב֗וֹא וְהִנֵּ֣ה עֵ֠לִי יֹשֵׁ֨ב עַֽלהַכִּסֵּ֜א (יךיַ֥ד דֶּ֙רֶךְ֙ מְצַפֶּ֔ה כִּֽיהָיָ֤ה לִבּוֹ֙ חָרֵ֔ד עַ֖ל אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וְהָאִ֗ישׁ בָּ֚א לְהַגִּ֣יד בָּעִ֔יר וַתִּזְעַ֖ק כָּלהָעִֽירוַיִּשְׁמַ֤ע עֵלִי֙ אֶתק֣וֹל הַצְּעָקָ֔ה וַיֹּ֕אמֶר מֶ֛ה ק֥וֹל הֶהָמ֖וֹן הַזֶּ֑ה וְהָאִ֣ישׁ מִהַ֔ר וַיָּבֹ֖א וַיַּגֵּ֥ד לְעֵלִֽיוְעֵלִ֕י בֶּןתִּשְׁעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה שָׁנָ֑ה וְעֵינָ֣יו קָ֔מָה וְלֹ֥א יָכ֖וֹל לִרְאֽוֹתוַיֹּ֨אמֶר הָאִ֜ישׁ אֶלעֵלִ֗י אָֽנֹכִי֙ הַבָּ֣א מִןהַמַּעֲרָכָ֔ה וַאֲנִ֕י מִןהַמַּעֲרָכָ֖ה נַ֣סְתִּי הַיּ֑וֹם וַיֹּ֛אמֶר מֶֽההָיָ֥ה הַדָּבָ֖ר בְּנִֽיוַיַּ֨עַן הַֽמְבַשֵּׂ֜ר וַיֹּ֗אמֶר נָ֤ס יִשְׂרָאֵל֙ לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וְגַ֛ם מַגֵּפָ֥ה גְדוֹלָ֖ה הָיְתָ֣ה בָעָ֑ם וְגַםשְׁנֵ֨י בָנֶ֜יךָ מֵ֗תוּ חָפְנִי֙ וּפִ֣ינְחָ֔ס וַאֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים נִלְקָֽחָה: אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה. 

וַיְהִ֞י כְּהַזְכִּיר֣וֹ אֶתאֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֗ים וַיִּפֹּ֣ל מֵֽעַלהַ֠כִּסֵּא אֲחֹ֨רַנִּ֜ית בְּעַ֣ד הַשַּׁ֗עַר וַתִּשָּׁבֵ֤ר מַפְרַקְתּוֹ֙ וַיָּמֹ֔ת כִּֽיזָקֵ֥ן הָאִ֖ישׁ וְכָבֵ֑ד וְה֛וּא שָׁפַ֥ט אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽהוְכַלָּת֣וֹ אֵֽשֶׁתפִּינְחָס֮ הָרָ֣ה לָלַת֒ וַתִּשְׁמַ֣ע אֶתהַשְּׁמֻעָ֔ה אֶלהִלָּקַח֙ אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וּמֵ֥ת חָמִ֖יהָ וְאִישָׁ֑הּ וַתִּכְרַ֣ע וַתֵּ֔לֶד כִּֽינֶהֶפְכ֥וּ עָלֶ֖יהָ צִרֶֽיהָוּכְעֵ֣ת מוּתָ֗הּ וַתְּדַבֵּ֙רְנָה֙ הַנִּצָּב֣וֹת עָלֶ֔יהָ אַלתִּֽירְאִ֖י כִּ֣י בֵ֣ן יָלָ֑דְתְּ וְלֹ֥א עָנְתָ֖ה וְלֹאשָׁ֥תָה לִבָּֽהּוַתִּקְרָ֣א לַנַּ֗עַר אִֽיכָבוֹד֙ לֵאמֹ֔ר גָּלָ֥ה כָב֖וֹד מִיִּשְׂרָאֵ֑ל אֶלהִלָּקַח֙ אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וְאֶלחָמִ֖יהָ וְאִישָֽׁהּוַתֹּ֕אמֶר גָּלָ֥ה כָב֖וֹד מִיִּשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י נִלְקַ֖ח אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים: אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה.

גָּלָ֥ה כָב֖וֹד מִיִּשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י נִלְקַ֖ח אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים

לקיחת ארון האלוהים מישראל הומשל לגלות כבוד ישראל.

אפשר לבאר הדבר בעזרת הכתוב בספר מלכים

וְנָטַשְׁתִּי, אֵת שְׁאֵרִית נַחֲלָתִי, וּנְתַתִּים, בְּיַד אֹיְבֵיהֶם; וְהָיוּ לְבַז וְלִמְשִׁסָּה, לְכָל-אֹיְבֵיהֶם.  יַעַן, אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת-הָרַע בְּעֵינַי, וַיִּהְיוּ מַכְעִסִים, אֹתִי–מִן-הַיּוֹם, אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתָם מִמִּצְרַיִם, וְעַד, הַיּוֹם הַזֶּה: מלכים.

 יַעַן, אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת-הָרַע בְּעֵינַי,

כמו עלי ופנחס שלא היה להם להיות במקום הזה עם ארון ברית האלהים:

וַיִּשְׁלַ֤ח הָעָם֙ שִׁלֹ֔ה וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֗ם אֵ֣ת אֲר֧וֹן בְּרִיתיְהוָ֛ה צְבָא֖וֹת יֹשֵׁ֣ב הַכְּרֻבִ֑ים וְשָׁ֞ם שְׁנֵ֣י בְנֵֽיעֵלִ֗י עִםאֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָֽסאֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה.

וּבְנֵ֥י עֵלִ֖י בְּנֵ֣י בְלִיָּ֑עַל לֹ֥א יָדְע֖וּ אֶתיְהוָֽהוּמִשְׁפַּ֥ט הַכֹּהֲנִ֖ים אֶתהָעָ֑ם כָּלאִ֞ישׁ זֹבֵ֣חַ זֶ֗בַח וּבָ֨א נַ֤עַר הַכֹּהֵן֙ כְּבַשֵּׁ֣ל הַבָּשָׂ֔ר וְהַמַּזְלֵ֛ג שְׁלֹ֥שׁהַשִּׁנַּ֖יִם בְּיָדֽוֹוְהִכָּ֨ה בַכִּיּ֜וֹר א֣וֹ בַדּ֗וּד א֤וֹ בַקַּלַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַפָּר֔וּר כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר יַעֲלֶ֣ה הַמַּזְלֵ֔ג יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ן בּ֑וֹ כָּ֚כָה יַעֲשׂ֣וּ לְכָליִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֥ים שָׁ֖ם בְּשִׁלֹֽהגַּם֮ בְּטֶרֶם֮ יַקְטִר֣וּן אֶתהַחֵלֶב֒ וּבָ֣א נַ֣עַר הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַר֙ לָאִ֣ישׁ הַזֹּבֵ֔חַ תְּנָ֣ה בָשָׂ֔ר לִצְל֖וֹת לַכֹּהֵ֑ן וְלֹֽאיִקַּ֧ח מִמְּךָ֛ בָּשָׂ֥ר מְבֻשָּׁ֖ל כִּ֥י אִםחָֽיוַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הָאִ֗ישׁ קַטֵּ֨ר יַקְטִיר֤וּן כַּיּוֹם֙ הַחֵ֔לֶב וְקַ֨חלְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָמַ֥ר לֹא֙ כִּ֚י עַתָּ֣ה תִתֵּ֔ן וְאִםלֹ֖א לָקַ֥חְתִּי בְחָזְקָֽה: וַתְּהִ֨י חַטַּ֧את הַנְּעָרִ֛ים גְּדוֹלָ֥ה מְאֹ֖ד אֶתפְּנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֤י נִֽאֲצוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֵ֖ת מִנְחַ֥ת יְהוָֽה: שמואל- בית נאמן.

כִּ֤י נִֽאֲצוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֵ֖ת מִנְחַ֥ת יְהוָֽה:

וַיִּֽרְאוּ֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֣י אָמְר֔וּ בָּ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶלהַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֹּאמְרוּ֙ א֣וֹי לָ֔נוּ כִּ֣י לֹ֥א הָיְתָ֛ה כָּזֹ֖את אֶתְמ֥וֹל שִׁלְשֹֽׁםא֣וֹי לָ֔נוּ מִ֣י יַצִּילֵ֔נוּ מִיַּ֛ד הָאֱלֹהִ֥ים הָאַדִּירִ֖ים הָאֵ֑לֶּה אֵ֧לֶּה הֵ֣ם הָאֱלֹהִ֗ים הַמַּכִּ֧ים אֶתמִצְרַ֛יִם בְּכָלמַכָּ֖ה בַּמִּדְבָּֽר: אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה.

וַיִּלָּחֲמ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּנָּ֤גֶף יִשְׂרָאֵל֙ וַיָּנֻ֙סוּ֙ אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֔יו וַתְּהִ֥י הַמַּכָּ֖ה גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וַיִּפֹּל֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף רַגְלִֽיוַאֲר֥וֹן אֱלֹהִ֖ים נִלְקָ֑ח וּשְׁנֵ֤י בְנֵֽיעֵלִי֙ מֵ֔תוּ חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָֽס: אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה.

וַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶתאֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים עֶקְר֑וֹן וַיְהִ֗י כְּב֨וֹא אֲר֤וֹן הָאֱלֹהִים֙ עֶקְר֔וֹן וַיִּזְעֲק֨וּ הָֽעֶקְרֹנִ֜ים לֵאמֹ֗ר הֵסַ֤בּוּ אֵלַי֙ אֶתאֲרוֹן֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַהֲמִיתֵ֖נִי וְאֶתעַמִּֽיוַיִּשְׁלְח֨וּ וַיַּאַסְפ֜וּ אֶתכָּלסַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּֽאמְרוּ֙ שַׁלְּח֞וּ אֶתאֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְיָשֹׁ֣ב לִמְקֹמ֔וֹ וְלֹֽאיָמִ֥ית אֹתִ֖י וְאֶתעַמִּ֑י כִּֽיהָיְתָ֤ה מְהֽוּמַתמָ֙וֶת֙ בְּכָלהָעִ֔יר כָּבְדָ֥ה מְאֹ֛ד יַ֥ד הָאֱלֹהִ֖ים שָֽׁםוְהָֽאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹאמֵ֔תוּ הֻכּ֖וּ (בעפליםבַּטְּחֹרִ֑ים וַתַּ֛עַל שַֽׁוְעַ֥ת הָעִ֖יר הַשָּׁמָֽיִם: אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה.

וַיְהִ֧י אֲרוֹןיְהוָ֛ה בִּשְׂדֵ֥ה פְלִשְׁתִּ֖ים שִׁבְעָ֥ה חֳדָשִֽׁיםוַיִּקְרְא֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים לַכֹּהֲנִ֤ים וְלַקֹּֽסְמִים֙ לֵאמֹ֔ר מַֽהנַּעֲשֶׂ֖ה לַאֲר֣וֹן יְהוָ֑ה הוֹדִעֻ֕נוּ בַּמֶּ֖ה נְשַׁלְּחֶ֥נּוּ לִמְקוֹמֽוֹוַיֹּאמְר֗וּ אִֽםמְשַׁלְּחִ֞ים אֶתאֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אַלתְּשַׁלְּח֤וּ אֹתוֹ֙ רֵיקָ֔ם כִּֽיהָשֵׁ֥ב תָּשִׁ֛יבוּ ל֖וֹ אָשָׁ֑ם אָ֤ז תֵּרָֽפְאוּ֙ וְנוֹדַ֣ע לָכֶ֔ם לָ֛מָּה לֹאתָס֥וּר יָד֖וֹ מִכֶּֽםוַיֹּאמְר֗וּ מָ֣ה הָאָשָׁם֮ אֲשֶׁ֣ר נָשִׁ֣יב לוֹ֒ וַיֹּאמְר֗וּ מִסְפַּר֙ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים חֲמִשָּׁה֙ (עפליטְחֹרֵ֣י זָהָ֔ב וַחֲמִשָּׁ֖ה עַכְבְּרֵ֣י זָהָ֑ב כִּֽימַגֵּפָ֥ה אַחַ֛ת לְכֻלָּ֖ם וּלְסַרְנֵיכֶֽםוַעֲשִׂיתֶם֩ צַלְמֵ֨י (עפליכםטְחֹרֵיכֶ֜ם וְצַלְמֵ֣י עַכְבְּרֵיכֶ֗ם הַמַּשְׁחִיתִם֙ אֶתהָאָ֔רֶץ וּנְתַתֶּ֛ם לֵאלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל כָּב֑וֹד אוּלַ֗י יָקֵ֤ל אֶתיָדוֹ֙ מֵֽעֲלֵיכֶ֔ם וּמֵעַ֥ל אֱלֹהֵיכֶ֖ם וּמֵעַ֥ל אַרְצְכֶֽםוְלָ֤מָּה תְכַבְּדוּ֙ אֶתלְבַבְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֧ר כִּבְּד֛וּ מִצְרַ֥יִם וּפַרְעֹ֖ה אֶתלִבָּ֑ם הֲלוֹא֙ כַּאֲשֶׁ֣ר הִתְעַלֵּ֣ל בָּהֶ֔ם וַֽיְשַׁלְּח֖וּם וַיֵּלֵֽכוּ: אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה.

צריך לחשוב בענין הפלישתים אלהיהם הם אינם אלהי ישראל ולמרות שהם מכירים בגדולתו ובכוחו של אלהי ישראל שהכה את מצרים מכה גדולה והכה את אלהיהם שלה מכות גדולות, הם עדין נשארים עם אלהיהם.

בסופו של יום לאחר שקיבלו מכות גדולות הם החזירו את הארון לישראל, הם הבינו שהם לא נכונים להחזיק בארון הברית של ישראל בדיוק כמו שפנחס וחפני מישראל לא היו נכונים להחזיק בארון הברית, בדיוק כמו שאנשי בית שמש לא היו נכונים להחזיק ולראות את ארון הברית לאחר שהושב לישראל.

וַיַּ֞ךְ בְּאַנְשֵׁ֣י בֵֽיתשֶׁ֗מֶשׁ כִּ֤י רָאוּ֙ בַּאֲר֣וֹן יְהוָ֔ה וַיַּ֤ךְ בָּעָם֙ שִׁבְעִ֣ים אִ֔ישׁ חֲמִשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף אִ֑ישׁ וַיִּֽתְאַבְּל֣וּ הָעָ֔ם כִּֽיהִכָּ֧ה יְהוָ֛ה בָּעָ֖ם מַכָּ֥ה גְדוֹלָֽה וַיֹּֽאמְרוּ֙ אַנְשֵׁ֣י בֵֽיתשֶׁ֔מֶשׁ מִ֚י יוּכַ֣ל לַעֲמֹ֔ד לִפְנֵ֨י יְהוָ֧ה הָאֱלֹהִ֛ים הַקָּד֖וֹשׁ הַזֶּ֑ה וְאֶלמִ֖י יַעֲלֶ֥ה מֵעָלֵֽינוּוַֽיִּשְׁלְחוּ֙ מַלְאָכִ֔ים אֶליוֹשְׁבֵ֥י קִרְיַתיְעָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר הֵשִׁ֤בוּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶתאֲר֣וֹן יְהוָ֔ה רְד֕וּ הַעֲל֥וּ אֹת֖וֹ אֲלֵיכֶֽםוַיָּבֹ֜אוּ אַנְשֵׁ֣י קִרְיַ֣ת יְעָרִ֗ים וַֽיַּעֲלוּ֙ אֶתאֲר֣וֹן יְהוָ֔ה וַיָּבִ֣אוּ אֹת֔וֹ אֶלבֵּ֥ית אֲבִינָדָ֖ב בַּגִּבְעָ֑ה וְאֶתאֶלְעָזָ֤ר בְּנוֹ֙ קִדְּשׁ֔וּ לִשְׁמֹ֖ר אֶתאֲר֥וֹן יְהוָֽהוַיְהִ֗י מִיּ֞וֹם שֶׁ֤בֶת הָֽאָרוֹן֙ בְּקִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים וַיִּרְבּוּ֙ הַיָּמִ֔ים וַיִּֽהְי֖וּ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיִּנָּה֛וּ כָּלבֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל אַחֲרֵ֥י יְהוָֽה: אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה.

די מענין שהפלישתים בהחזירם את ארון הברית הכירו בחטא שלהם וגם הביאו עמם עולות  ומנחות כדי לכפר על החטא שהם חטאו לבורא עולם:

וַיָּשִׂ֛מוּ אֶתאֲר֥וֹן יְהוָ֖ה אֶלהָעֲגָלָ֑ה וְאֵ֣ת הָאַרְגַּ֗ז וְאֵת֙ עַכְבְּרֵ֣י הַזָּהָ֔ב וְאֵ֖ת צַלְמֵ֥י טְחֹרֵיהֶֽםוַיִשַּׁ֨רְנָה הַפָּר֜וֹת בַּדֶּ֗רֶךְ עַלדֶּ֙רֶךְ֙ בֵּ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ בִּמְסִלָּ֣ה אַחַ֗ת הָלְכ֤וּ הָלֹךְ֙ וְגָע֔וֹ וְלֹאסָ֖רוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול וְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ הֹלְכִ֣ים אַחֲרֵיהֶ֔ם עַדגְּב֖וּל בֵּ֥ית שָֽׁמֶשׁוּבֵ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ קֹצְרִ֥ים קְצִירחִטִּ֖ים בָּעֵ֑מֶק וַיִּשְׂא֣וּ אֶתעֵינֵיהֶ֗ם וַיִּרְאוּ֙ אֶתהָ֣אָר֔וֹן וַֽיִּשְׂמְח֖וּ לִרְאֽוֹתוְהָעֲגָלָ֡ה בָּ֠אָה אֶלשְׂדֵ֨ה יְהוֹשֻׁ֤עַ בֵּֽיתהַשִּׁמְשִׁי֙ וַתַּעֲמֹ֣ד שָׁ֔ם וְשָׁ֖ם אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֑ה וַֽיְבַקְּעוּ֙ אֶתעֲצֵ֣י הָעֲגָלָ֔ה וְאֶתהַ֨פָּר֔וֹת הֶעֱל֥וּ עֹלָ֖ה לַיהוָֽהוְהַלְוִיִּ֞ם הוֹרִ֣ידוּ אֶתאֲר֣וֹן יְהוָ֗ה וְאֶתהָאַרְגַּ֤ז אֲשֶׁראִתּוֹ֙ אֲשֶׁרבּ֣וֹ כְלֵֽיזָהָ֔ב וַיָּשִׂ֖מוּ אֶלהָאֶ֣בֶן הַגְּדוֹלָ֑ה וְאַנְשֵׁ֣י בֵֽיתשֶׁ֗מֶשׁ הֶעֱל֨וּ עֹל֜וֹת וַֽיִּזְבְּח֧וּ זְבָחִ֛ים בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לַֽיהוָֽהוַחֲמִשָּׁ֥ה סַרְנֵֽיפְלִשְׁתִּ֖ים רָא֑וּ וַיָּשֻׁ֥בוּ עֶקְר֖וֹן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּאוְאֵ֙לֶּה֙ טְחֹרֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֨ר הֵשִׁ֧יבוּ פְלִשְׁתִּ֛ים אָשָׁ֖ם לַֽיהוָ֑ה לְאַשְׁדּ֨וֹד אֶחָ֔ד לְעַזָּ֤ה אֶחָד֙ לְאַשְׁקְל֣וֹן אֶחָ֔ד לְגַ֥ת אֶחָ֖ד לְעֶקְר֥וֹן אֶחָֽד:וְעַכְבְּרֵ֣י הַזָּהָ֗ב מִסְפַּ֞ר כָּלעָרֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ לַחֲמֵ֣שֶׁת הַסְּרָנִ֔ים מֵעִ֣יר מִבְצָ֔ר וְעַ֖ד כֹּ֣פֶר הַפְּרָזִ֑י וְעַ֣ד אָבֵ֣ל הַגְּדוֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִנִּ֤יחוּ עָלֶ֙יהָ֙ אֵ֚ת אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בִּשְׂדֵ֥ה יְהוֹשֻׁ֖עַ בֵּֽיתהַשִּׁמְשִֽׁי: אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה.

צריך לחשוב על הדבר בהקשר של פרעה שידע את יוסף:

וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת-כָּל-אַדְמַת מִצְרַיִם, לְפַרְעֹה, כִּי-מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ, כִּי-חָזַק עֲלֵהֶם הָרָעָב; וַתְּהִי הָאָרֶץ, לְפַרְעֹה. וְאֶת-הָעָם–הֶעֱבִיר אֹתוֹ, לֶעָרִים:  מִקְצֵה גְבוּל-מִצְרַיִם, וְעַד-קָצֵהוּ.  רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים, לֹא קָנָה:  כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה, וְאָכְלוּ אֶת-חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה–עַל-כֵּן, לֹא מָכְרוּ אֶת-אַדְמָתָם: בראשית.

לפרעה הזה היו כהנים שאלה אישי פרעה שאיתם לא התעסק יוסף כמו כהני לוי, כהנים אלה כמו הלוי והכהן לוי היו נבדלים מהמצרים.

הפרעה הזה במעמדו הזה, קיבל את יוסף ואחיו עזר להם מתוך מקום שפרעה הזה האמין בבורא עולם ומאוד נהנה להתברך מיוסף כמבקש את ברכת בורא עולם והונח לו ולכהניו להיות את ההיות הזאת במצרים תוך שכל מצרים התברכה בעת ההיא מבורא עולם והיות ישראל בארצם גם הם נבדלים מהמצרים והונח לישראל לעבוד את הבורא ולחיות כדרכם בארץ גושן. 

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:  הֲנִמְצָא כָזֶה–אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ.  אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף:  רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ.  וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אֲנִי פַרְעֹה; וּבִלְעָדֶיךָ, לֹא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ–בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם: בראשית.

פרשת דבר בישראל.

וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְעֵלִ֖י שֹׁכֵ֣ב בִּמְקֹמ֑וֹ (ועינווְעֵינָיו֙ הֵחֵ֣לּוּ כֵה֔וֹת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֽוֹתוְנֵ֤ר אֱלֹהִים֙ טֶ֣רֶם יִכְבֶּ֔ה וּשְׁמוּאֵ֖ל שֹׁכֵ֑ב בְּהֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה אֲשֶׁרשָׁ֖ם אֲר֥וֹן אֱלֹהִֽים: דבר בישראל.

וַיָּבֹ֤א יְהוָה֙ וַיִּתְיַצַּ֔ב וַיִּקְרָ֥א כְפַֽעַםבְּפַ֖עַם שְׁמוּאֵ֣ל שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ דַּבֵּ֔ר כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּֽךָוַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶלשְׁמוּאֵ֔ל הִנֵּ֧ה אָנֹכִ֛י עֹשֶׂ֥ה דָבָ֖ר בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ כָּלשֹׁ֣מְע֔וֹ תְּצִלֶּ֖ינָה שְׁתֵּ֥י אָזְנָֽיובַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ אָקִ֣ים אֶלעֵלִ֔י אֵ֛ת כָּלאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶלבֵּית֑וֹ הָחֵ֖ל וְכַלֵּֽהוְהִגַּ֣דְתִּי ל֔וֹ כִּֽישֹׁפֵ֥ט אֲנִ֛י אֶתבֵּית֖וֹ עַדעוֹלָ֑ם בַּעֲוֹ֣ן אֲשֶׁריָדַ֗ע כִּֽימְקַֽלְלִ֤ים לָהֶם֙ בָּנָ֔יו וְלֹ֥א כִהָ֖ה בָּֽםוְלָכֵ֥ן נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְבֵ֣ית עֵלִ֑י אִֽםיִתְכַּפֵּ֞ר עֲוֹ֧ן בֵּיתעֵלִ֛י בְּזֶ֥בַח וּבְמִנְחָ֖ה עַדעוֹלָֽם דבר בישראל.

בהתגלות זאת של בורא עולם לשמואל בעת שכהו עיניו של עלי מתקיימת ההבטחה הזאת לעלי שבני מעלו בתפקידם:

הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶתזְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶתזְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָוְהִבַּטְתָּ֙ צַ֣ר מָע֔וֹן בְּכֹ֥ל אֲשֶׁריֵיטִ֖יב אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽאיִהְיֶ֥ה זָקֵ֛ן בְּבֵיתְךָ֖ כָּלהַיָּמִֽיםוְאִ֗ישׁ לֹֽאאַכְרִ֤ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י לְכַלּ֥וֹת אֶתעֵינֶ֖יךָ וְלַאֲדִ֣יב אֶתנַפְשֶׁ֑ךָ וְכָלמַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁיםוְזֶהלְּךָ֣ הָא֗וֹת אֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ אֶלשְׁנֵ֣י בָנֶ֔יךָ אֶלחָפְנִ֖י וּפִֽינְחָ֑ס בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד יָמ֥וּתוּ שְׁנֵיהֶֽםוַהֲקִימֹתִ֥י לִי֙ כֹּהֵ֣ן נֶאֱמָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר בִּלְבָבִ֥י וּבְנַפְשִׁ֖י יַעֲשֶׂ֑ה וּבָנִ֤יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן וְהתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽימְשִׁיחִ֖י כָּלהַיָּמִֽיםוְהָיָ֗ה כָּלהַנּוֹתָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔ יָבוֹא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת ל֔וֹ לַאֲג֥וֹרַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּרלָ֑חֶם וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶלאַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת לֶאֱכֹ֥ל פַּתלָֽחֶם: בית נאמן.

והכהן הזה הוא שמואל:

וַהֲקִימֹתִ֥י לִי֙ כֹּהֵ֣ן נֶאֱמָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר בִּלְבָבִ֥י וּבְנַפְשִׁ֖י יַעֲשֶׂ֑ה וּבָנִ֤יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן וְהתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽימְשִׁיחִ֖י כָּלהַיָּמִֽים

ושמואל היה בן לאב משבט אפרים ולא משבט הלוי ואת שהובטח לשבט הלוי ניתן לשמואל בימי משכן שילה:

וּבָנִ֤יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן וְהתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽימְשִׁיחִ֖י כָּלהַיָּמִֽיםוְהָיָ֗ה כָּלהַנּוֹתָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔ יָבוֹא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת ל֔וֹ לַאֲג֥וֹרַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּרלָ֑חֶם וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶלאַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת לֶאֱכֹ֥ל פַּתלָֽחֶם:

סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶלאַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת

שמואל הגיע לכהונה כמסתפח לכהונה של עלי במקום בניו שלא היו נכונים לרשת את אביהם בגלל מעשיהם הרעים:

וַיִּגְדַּ֖ל שְׁמוּאֵ֑ל וַֽיהוָה֙ הָיָ֣ה עִמּ֔וֹ וְלֹֽאהִפִּ֥יל מִכָּלדְּבָרָ֖יו אָֽרְצָהוַיֵּ֙דַע֙ כָּליִשְׂרָאֵ֔ל מִדָּ֖ן וְעַדבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֚י נֶאֱמָ֣ן שְׁמוּאֵ֔ל לְנָבִ֖יא לַיהוָֽהוַיֹּ֥סֶף יְהוָ֖ה לְהֵרָאֹ֣ה בְשִׁלֹ֑ה כִּֽינִגְלָ֨ה יְהוָ֧ה אֶלשְׁמוּאֵ֛ל בְּשִׁל֖וֹ בִּדְבַ֥ר יְהוָֽה: דבר בישראל.

וַיֹּ֥סֶף יְהוָ֖ה לְהֵרָאֹ֣ה בְשִׁלֹ֑ה כִּֽינִגְלָ֨ה יְהוָ֧ה אֶלשְׁמוּאֵ֛ל בְּשִׁל֖וֹ בִּדְבַ֥ר יְהוָֽה:

היות שמואל יורש לעלי באין בניו יורשים לו קיימה את הזכות של שילה שבורא עולם יראה בשילה, כי היה צדיק שהיה נכון להתגלות בורא עולם אליו.

כביאור דוד:

מִי-יַעֲלֶה בְהַר-יְהוָה;    וּמִי-יָקוּם, בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ. נְקִי כַפַּיִם, וּבַר-לֵבָב: אֲשֶׁר לֹא-נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי; וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה. יִשָּׂא בְרָכָה, מֵאֵת יְהוָה;    וּצְדָקָה, מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ. תהלים.

זה כמו בעת שפוט השופטים ששופט נשלח להושיע, כך גם נביאים צדיקים כמו שמואל ומשה הם שליחים להושיע:

כמבואר בתהלים:

אוֹתֹתֵינוּ, לֹא רָאִינוּ:  אֵין-עוֹד נָבִיא; וְלֹא-אִתָּנוּ, יֹדֵעַ עַד-מָה. עַד-מָתַי אֱלֹהִים, יְחָרֶף צָר;    יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח. לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ, וִימִינֶךָ;    מִקֶּרֶב חוקך (חֵיקְךָ) כַלֵּה.

אֵין-עוֹד נָבִיא; וְלֹא-אִתָּנוּ, יֹדֵעַ עַד-מָה:

חשוב לזכור ששמואל היה נביא ולא מלך.

וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְעֵלִ֖י שֹׁכֵ֣ב בִּמְקֹמ֑וֹ (ועינווְעֵינָיו֙ הֵחֵ֣לּוּ כֵה֔וֹת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֽוֹתוְנֵ֤ר אֱלֹהִים֙ טֶ֣רֶם יִכְבֶּ֔ה וּשְׁמוּאֵ֖ל שֹׁכֵ֑ב בְּהֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה אֲשֶׁרשָׁ֖ם אֲר֥וֹן אֱלֹהִֽיםוַיִּקְרָ֧א יְהוָ֛ה אֶלשְׁמוּאֵ֖ל וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִיוַיָּ֣רָץ אֶלעֵלִ֗י וַיֹּ֤אמֶר הִנְנִי֙ כִּֽיקָרָ֣אתָ לִּ֔י וַיֹּ֥אמֶר לֹֽאקָרָ֖אתִי שׁ֣וּב שְׁכָ֑ב וַיֵּ֖לֶךְ וַיִּשְׁכָּֽבוַיֹּ֣סֶף יְהוָ֗ה קְרֹ֣א עוֹד֮ שְׁמוּאֵל֒ וַיָּ֤קָם שְׁמוּאֵל֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶלעֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיֹּ֛אמֶר לֹֽאקָרָ֥אתִי בְנִ֖י שׁ֥וּב שְׁכָֽב: דבר בישראל.

וַיֹּ֣סֶף יְהוָ֗ה קְרֹ֣א עוֹד֮ שְׁמוּאֵל֒ וַיָּ֤קָם שְׁמוּאֵל֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶלעֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיֹּ֛אמֶר לֹֽאקָרָ֥אתִי בְנִ֖י שׁ֥וּב שְׁכָֽב:

שמואל היה עם עלי בסוף ימיו ועלי האדם שגידל אותו בשילה קרא לו- בני.

עלי שלא כמו בניו הגיע לימי זקנה. עלי היה נכון, הוא היה בסדר כמו שאומרים.. בניו הלכו בדרכים לא טובות.

וְהַנַּ֧עַר שְׁמוּאֵ֛ל מְשָׁרֵ֥ת אֶתיְהוָ֖ה לִפְנֵ֣י עֵלִ֑י וּדְבַריְהוָ֗ה הָיָ֤ה יָקָר֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין חָז֖וֹן נִפְרָֽץ: דבר בישראל.

את עלי ושמואל אפשר לראות כמו משה ויהושע שהיה משרת משה:

וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מָלֵא רוּחַ חָכְמָה–כִּי-סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת-יָדָיו, עָלָיו; וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה: דברים.

וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה–עֶבֶד יְהוָה; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר. מֹשֶׁה עַבְדִּי, מֵת; וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ–לָכֶם נְתַתִּיו:  כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה. מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ–יִהְיֶה, גְּבוּלְכֶם.  לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:  כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם-מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ, לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ.  חֲזַק, וֶאֱמָץ:  כִּי אַתָּה, תַּנְחִיל אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם: יהושע.

וכמו שיהושע המשיך את משה ויהושע לא היה בנו של משה , כך שמואל המשיך את עלי ושמואל לא היה בנו של עלי.

פרשת בית נאמן.

וְעֵלִ֖י זָקֵ֣ן מְאֹ֑ד וְשָׁמַ֗ע אֵת֩ כָּלאֲשֶׁ֨ר יַעֲשׂ֤וּן בָּנָיו֙ לְכָליִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁריִשְׁכְּבוּן֙ אֶתהַנָּשִׁ֔ים הַצֹּ֣בְא֔וֹת פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽדוַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תַעֲשׂ֖וּן כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י שֹׁמֵ֙עַ֙ אֶתדִּבְרֵיכֶ֣ם רָעִ֔ים מֵאֵ֖ת כָּלהָעָ֥ם אֵֽלֶּהאַ֖ל בָּנָ֑י כִּ֠י לֽוֹאטוֹבָ֤ה הַשְּׁמֻעָה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י שֹׁמֵ֔עַ מַעֲבִרִ֖ים עַםיְהוָֽהאִםיֶחֱטָ֨א אִ֤ישׁ לְאִישׁ֙ וּפִֽלְל֣וֹ אֱלֹהִ֔ים וְאִ֤ם לַֽיהוָה֙ יֶֽחֱטָאאִ֔ישׁ מִ֖י יִתְפַּלֶּלל֑וֹ וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּ֙ לְק֣וֹל אֲבִיהֶ֔ם כִּֽיחָפֵ֥ץ יְהוָ֖ה לַהֲמִיתָֽם: שמואל- בית נאמן.

וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּ֙ לְק֣וֹל אֲבִיהֶ֔ם כִּֽיחָפֵ֥ץ יְהוָ֖ה לַהֲמִיתָֽם:

יְהוָה, הֵפִיר עֲצַת-גּוֹיִם;  הֵנִיא, מַחְשְׁבוֹת עַמִּים: תהלים.

בניו של עלי לא שמעו לכל אביהם כי זה היה רצונו של בורא עולם להמית אותם על המעשה הזה:

וּבְנֵ֥י עֵלִ֖י בְּנֵ֣י בְלִיָּ֑עַל לֹ֥א יָדְע֖וּ אֶתיְהוָֽהוּמִשְׁפַּ֥ט הַכֹּהֲנִ֖ים אֶתהָעָ֑ם כָּלאִ֞ישׁ זֹבֵ֣חַ זֶ֗בַח וּבָ֨א נַ֤עַר הַכֹּהֵן֙ כְּבַשֵּׁ֣ל הַבָּשָׂ֔ר וְהַמַּזְלֵ֛ג שְׁלֹ֥שׁהַשִּׁנַּ֖יִם בְּיָדֽוֹוְהִכָּ֨ה בַכִּיּ֜וֹר א֣וֹ בַדּ֗וּד א֤וֹ בַקַּלַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַפָּר֔וּר כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר יַעֲלֶ֣ה הַמַּזְלֵ֔ג יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ן בּ֑וֹ כָּ֚כָה יַעֲשׂ֣וּ לְכָליִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֥ים שָׁ֖ם בְּשִׁלֹֽהגַּם֮ בְּטֶרֶם֮ יַקְטִר֣וּן אֶתהַחֵלֶב֒ וּבָ֣א נַ֣עַר הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַר֙ לָאִ֣ישׁ הַזֹּבֵ֔חַ תְּנָ֣ה בָשָׂ֔ר לִצְל֖וֹת לַכֹּהֵ֑ן וְלֹֽאיִקַּ֧ח מִמְּךָ֛ בָּשָׂ֥ר מְבֻשָּׁ֖ל כִּ֥י אִםחָֽיוַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הָאִ֗ישׁ קַטֵּ֨ר יַקְטִיר֤וּן כַּיּוֹם֙ הַחֵ֔לֶב וְקַ֨חלְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָמַ֥ר לֹא֙ כִּ֚י עַתָּ֣ה תִתֵּ֔ן וְאִםלֹ֖א לָקַ֥חְתִּי בְחָזְקָֽה: וַתְּהִ֨י חַטַּ֧את הַנְּעָרִ֛ים גְּדוֹלָ֥ה מְאֹ֖ד אֶתפְּנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֤י נִֽאֲצוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֵ֖ת מִנְחַ֥ת יְהוָֽה: שמואל- בית נאמן.

הם חטאו בזה:

וַתְּהִ֨י חַטַּ֧את הַנְּעָרִ֛ים גְּדוֹלָ֥ה מְאֹ֖ד אֶתפְּנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֤י נִֽאֲצוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֵ֖ת מִנְחַ֥ת יְהוָֽה:

ומתו על זה:

כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ–לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. שמות.

וזה הדין של חפני ופנחס בני עלי:

לָכֵ֗ן נְאֻםיְהוָה֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אָמ֣וֹר אָמַ֔רְתִּי בֵּֽיתְךָ֙ וּבֵ֣ית אָבִ֔יךָ יִתְהַלְּכ֥וּ לְפָנַ֖י עַדעוֹלָ֑ם וְעַתָּ֤ה נְאֻםיְהוָה֙ חָלִ֣ילָה לִּ֔י כִּֽימְכַבְּדַ֥י אֲכַבֵּ֖ד וּבֹזַ֥י יֵקָֽלּוּ: הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶתזְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶתזְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָוְהִבַּטְתָּ֙ צַ֣ר מָע֔וֹן בְּכֹ֥ל אֲשֶׁריֵיטִ֖יב אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽאיִהְיֶ֥ה זָקֵ֛ן בְּבֵיתְךָ֖ כָּלהַיָּמִֽיםוְאִ֗ישׁ לֹֽאאַכְרִ֤ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י לְכַלּ֥וֹת אֶתעֵינֶ֖יךָ וְלַאֲדִ֣יב אֶתנַפְשֶׁ֑ךָ וְכָלמַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁיםוְזֶהלְּךָ֣ הָא֗וֹת אֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ אֶלשְׁנֵ֣י בָנֶ֔יךָ אֶלחָפְנִ֖י וּפִֽינְחָ֑ס בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד יָמ֥וּתוּ שְׁנֵיהֶֽם: שמואל- בית נאמן.

הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶתזְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶתזְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָ

לא יאריכון ימיהם של פנחס וחפני:

זה מזכיר את מקרה בן שלמה שהונא לחטא כי היתה הסיבה הזאת לדבר:

וַיֹּאמֶר יְהוָה לִשְׁלֹמֹה, יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה-זֹּאת עִמָּךְ, וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ–קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת-הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ, וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ. אַךְ-בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה, לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ:  מִיַּד בִּנְךָ, אֶקְרָעֶנָּה: מלכים.

ובהמשך:

וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, אֶת-הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר-הָיוּ עֹמְדִים אֶת-פְּנֵי שְׁלֹמֹה אָבִיו, בִּהְיֹתוֹ חַי, לֵאמֹר:  אֵיךְ אַתֶּם נוֹעָצִים, לְהָשִׁיב אֶת-הָעָם-הַזֶּה דָּבָר.  וידבר (וַיְדַבְּרוּ) אֵלָיו לֵאמֹר, אִם-הַיּוֹם תִּהְיֶה-עֶבֶד לָעָם הַזֶּה וַעֲבַדְתָּם, וַעֲנִיתָם, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם דְּבָרִים טוֹבִים–וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים, כָּל-הַיָּמִים. וַיַּעֲזֹב אֶת-עֲצַת הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ; וַיִּוָּעַץ, אֶת-הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ, אֲשֶׁר הָעֹמְדִים, לְפָנָיו.  וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מָה אַתֶּם נוֹעָצִים, וְנָשִׁיב דָּבָר, אֶת-הָעָם הַזֶּה–אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלַי, לֵאמֹר, הָקֵל מִן-הָעֹל, אֲשֶׁר-נָתַן אָבִיךָ עָלֵינוּ. וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ לֵאמֹר, כֹּה-תֹאמַר לָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ לֵאמֹר אָבִיךָ הִכְבִּיד אֶת-עֻלֵּנוּ, וְאַתָּה הָקֵל מֵעָלֵינוּ:  כֹּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם, קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי.  וְעַתָּה, אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד, וַאֲנִי, אוֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם; אָבִי, יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים.  וַיָּבוֹ יָרָבְעָם וְכָל-הָעָם אֶל-רְחַבְעָם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר, שׁוּבוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ אֶת-הָעָם, קָשָׁה; וַיַּעֲזֹב אֶת-עֲצַת הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ. וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר, אָבִי הִכְבִּיד אֶת-עֻלְּכֶם, וַאֲנִי אֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם; אָבִי, יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים.  וְלֹא-שָׁמַע הַמֶּלֶךְ, אֶל-הָעָם:  כִּי-הָיְתָה סִבָּה, מֵעִם יְהוָה, לְמַעַן הָקִים אֶת-דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי, אֶל-יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט: מלכים.

וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר, אָבִי הִכְבִּיד אֶת-עֻלְּכֶם, וַאֲנִי אֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם;

וְלֹא-שָׁמַע הַמֶּלֶךְ, אֶל-הָעָם:  כִּי-הָיְתָה סִבָּה, מֵעִם יְהוָה, לְמַעַן הָקִים אֶת-דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי, אֶל-יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט:

המלך רחבעם היה בן שלמה. שלמה חטא לבורא עולם   ובורא עולם אמר לו שיקרע את מלכותו מיד בנו. וזאת בימי מלכותו הראשונים. צריך לחשוב על דבריו הקשים של בן שלמה שלא שמע אל העם גם מהמקום הזה:

בְּגִבְעוֹן, נִרְאָה יְהוָה אֶל-שְׁלֹמֹה–בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, שְׁאַל מָה אֶתֶּן-לָךְ.  וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה, אַתָּה עָשִׂיתָ עִם-עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב, עִמָּךְ; וַתִּשְׁמָר-לוֹ, אֶת-הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה, וַתִּתֶּן-לוֹ בֵן יֹשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, כַּיּוֹם הַזֶּה. וְעַתָּה, יְהוָה אֱלֹהָי, אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת-עַבְדְּךָ, תַּחַת דָּוִד אָבִי; וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן, לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא וְעַבְדְּךָ–בְּתוֹךְ עַמְּךָ, אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ:  עַם-רָב, אֲשֶׁר לֹא-יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב.  וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין, בֵּין-טוֹב לְרָע:  כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט, אֶת-עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה.וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי אֲדֹנָי:  כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה, אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה: מלכים.

וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין, בֵּין-טוֹב לְרָע:

לבן של שלמה לא היה לב שמע לשמוע את העם.

ושוב:

הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶתזְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶתזְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָוְהִבַּטְתָּ֙ צַ֣ר מָע֔וֹן בְּכֹ֥ל אֲשֶׁריֵיטִ֖יב אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽאיִהְיֶ֥ה זָקֵ֛ן בְּבֵיתְךָ֖ כָּלהַיָּמִֽיםוְאִ֗ישׁ לֹֽאאַכְרִ֤ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י לְכַלּ֥וֹת אֶתעֵינֶ֖יךָ וְלַאֲדִ֣יב אֶתנַפְשֶׁ֑ךָ וְכָלמַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁיםוְזֶהלְּךָ֣ הָא֗וֹת אֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ אֶלשְׁנֵ֣י בָנֶ֔יךָ אֶלחָפְנִ֖י וּפִֽינְחָ֑ס בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד יָמ֥וּתוּ שְׁנֵיהֶֽם: וַהֲקִימֹתִ֥י לִי֙ כֹּהֵ֣ן נֶאֱמָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר בִּלְבָבִ֥י וּבְנַפְשִׁ֖י יַעֲשֶׂ֑ה וּבָנִ֤יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן וְהתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽימְשִׁיחִ֖י כָּלהַיָּמִֽיםוְהָיָ֗ה כָּלהַנּוֹתָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔ יָבוֹא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת ל֔וֹ לַאֲג֥וֹרַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּרלָ֑חֶם וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶלאַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת לֶאֱכֹ֥ל פַּתלָֽחֶם: שמואל- בית נאמן.

וַהֲקִימֹתִ֥י לִי֙ כֹּהֵ֣ן נֶאֱמָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר בִּלְבָבִ֥י וּבְנַפְשִׁ֖י יַעֲשֶׂ֑ה וּבָנִ֤יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן וְהתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽימְשִׁיחִ֖י כָּלהַיָּמִֽים:

וְהַנַּ֣עַר שְׁמוּאֵ֔ל הֹלֵ֥ךְ וְגָדֵ֖ל וָט֑וֹב גַּ֚ם עִםיְהוָ֔ה וְגַ֖ם עִםאֲנָשִֽׁים: שמואל- בית נאמן.

וּבְנֵ֥י עֵלִ֖י בְּנֵ֣י בְלִיָּ֑עַל לֹ֥א יָדְע֖וּ אֶתיְהוָֽה: שמואל- בית נאמן.

בְלִיָּ֑עַל

בלי יעל.

ללא הועיל.

הַכֹּהֲנִים, לֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהוָה, וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי, וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי; וְהַנְּבִאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל, וְאַחֲרֵי לֹא-יוֹעִלוּ הָלָכוּ. לָכֵן, עֹד אָרִיב אִתְּכֶם–נְאֻם-יְהוָה; וְאֶת-בְּנֵי בְנֵיכֶם, אָרִיב: ירמיהו.

וּבְנֵ֥י עֵלִ֖י בְּנֵ֣י בְלִיָּ֑עַל לֹ֥א יָדְע֖וּ אֶתיְהוָֽהוּמִשְׁפַּ֥ט הַכֹּהֲנִ֖ים אֶתהָעָ֑ם כָּלאִ֞ישׁ זֹבֵ֣חַ זֶ֗בַח וּבָ֨א נַ֤עַר הַכֹּהֵן֙ כְּבַשֵּׁ֣ל הַבָּשָׂ֔ר וְהַמַּזְלֵ֛ג שְׁלֹ֥שׁהַשִּׁנַּ֖יִם בְּיָדֽוֹוְהִכָּ֨ה בַכִּיּ֜וֹר א֣וֹ בַדּ֗וּד א֤וֹ בַקַּלַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַפָּר֔וּר כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר יַעֲלֶ֣ה הַמַּזְלֵ֔ג יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ן בּ֑וֹ כָּ֚כָה יַעֲשׂ֣וּ לְכָליִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֥ים שָׁ֖ם בְּשִׁלֹֽהגַּם֮ בְּטֶרֶם֮ יַקְטִר֣וּן אֶתהַחֵלֶב֒ וּבָ֣א נַ֣עַר הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַר֙ לָאִ֣ישׁ הַזֹּבֵ֔חַ תְּנָ֣ה בָשָׂ֔ר לִצְל֖וֹת לַכֹּהֵ֑ן וְלֹֽאיִקַּ֧ח מִמְּךָ֛ בָּשָׂ֥ר מְבֻשָּׁ֖ל כִּ֥י אִםחָֽיוַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הָאִ֗ישׁ קַטֵּ֨ר יַקְטִיר֤וּן כַּיּוֹם֙ הַחֵ֔לֶב וְקַ֨חלְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָמַ֥ר לֹא֙ כִּ֚י עַתָּ֣ה תִתֵּ֔ן וְאִםלֹ֖א לָקַ֥חְתִּי בְחָזְקָֽה:וַתְּהִ֨י חַטַּ֧את הַנְּעָרִ֛ים גְּדוֹלָ֥ה מְאֹ֖ד אֶתפְּנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֤י נִֽאֲצוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֵ֖ת מִנְחַ֥ת יְהוָֽה: שמואל- בית נאמן.

וַתְּהִ֨י חַטַּ֧את הַנְּעָרִ֛ים גְּדוֹלָ֥ה מְאֹ֖ד אֶתפְּנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֤י נִֽאֲצוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֵ֖ת מִנְחַ֥ת יְהוָֽה:

וְלֹֽאיִקַּ֧ח מִמְּךָ֛ בָּשָׂ֥ר מְבֻשָּׁ֖ל כִּ֥י אִםחָֽי:

וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הָאִ֗ישׁ קַטֵּ֨ר יַקְטִיר֤וּן כַּיּוֹם֙ הַחֵ֔לֶב וְקַ֨חלְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ

וְאָמַ֥ר לֹא֙ כִּ֚י עַתָּ֣ה תִתֵּ֔ן וְאִםלֹ֖א לָקַ֥חְתִּי בְחָזְקָֽה

נער הכהן לא לקח את הבשר לצורך מנחה לבורא עולם, ולכן הוא ביקש בשר חי ולא בשר מבושל..

זה כמו לקבל תרומה מהעם ולא לתרום אותה. לא להשתמש לתרומה כיעודה.

וְעֵלִ֖י זָקֵ֣ן מְאֹ֑ד וְשָׁמַ֗ע אֵת֩ כָּלאֲשֶׁ֨ר יַעֲשׂ֤וּן בָּנָיו֙ לְכָליִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁריִשְׁכְּבוּן֙ אֶתהַנָּשִׁ֔ים הַצֹּ֣בְא֔וֹת פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽדוַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תַעֲשׂ֖וּן כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י שֹׁמֵ֙עַ֙ אֶתדִּבְרֵיכֶ֣ם רָעִ֔ים מֵאֵ֖ת כָּלהָעָ֥ם אֵֽלֶּהאַ֖ל בָּנָ֑י כִּ֠י לֽוֹאטוֹבָ֤ה הַשְּׁמֻעָה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י שֹׁמֵ֔עַ מַעֲבִרִ֖ים עַםיְהוָֽהאִםיֶחֱטָ֨א אִ֤ישׁ לְאִישׁ֙ וּפִֽלְל֣וֹ אֱלֹהִ֔ים וְאִ֤ם לַֽיהוָה֙ יֶֽחֱטָאאִ֔ישׁ מִ֖י יִתְפַּלֶּלל֑וֹ וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּ֙ לְק֣וֹל אֲבִיהֶ֔ם כִּֽיחָפֵ֥ץ יְהוָ֖ה לַהֲמִיתָֽם: שמואל- בית נאמן.

אִםיֶחֱטָ֨א אִ֤ישׁ לְאִישׁ֙ וּפִֽלְל֣וֹ אֱלֹהִ֔ים וְאִ֤ם לַֽיהוָה֙ יֶֽחֱטָאאִ֔ישׁ מִ֖י יִתְפַּלֶּלל֑וֹ

וַיָּבֹ֥א אִישׁאֱלֹהִ֖ים אֶלעֵלִ֑י וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֙יתִי֙ אֶלבֵּ֣ית אָבִ֔יךָ בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽהוּבָחֹ֣ר אֹ֠תוֹ מִכָּלשִׁבְטֵ֨י יִשְׂרָאֵ֥ל לִי֙ לְכֹהֵ֔ן לַעֲל֣וֹת עַֽלמִזְבְּחִ֗י לְהַקְטִ֥יר קְטֹ֛רֶת לָשֵׂ֥את אֵפ֖וֹד לְפָנָ֑י וָֽאֶתְּנָה֙ לְבֵ֣ית אָבִ֔יךָ אֶתכָּלאִשֵּׁ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽללָ֣מָּה תִבְעֲט֗וּ בְּזִבְחִי֙ וּבְמִנְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי מָע֑וֹן וַתְּכַבֵּ֤ד אֶתבָּנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נִּי לְהַבְרִֽיאֲכֶ֗ם מֵרֵאשִׁ֛ית כָּלמִנְחַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמִּֽי: שמואל- בית נאמן.

לָ֣מָּה תִבְעֲט֗וּ בְּזִבְחִי֙ וּבְמִנְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי מָע֑וֹן וַתְּכַבֵּ֤ד אֶתבָּנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נִּי לְהַבְרִֽיאֲכֶ֗ם מֵרֵאשִׁ֛ית כָּלמִנְחַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמִּֽי:

וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-אַהֲרֹן, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית-אָבִיךָ אִתָּךְ, תִּשְׂאוּ אֶת-עֲוֺן הַמִּקְדָּשׁ; וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, תִּשְׂאוּ אֶת-עֲוֺן כְּהֻנַּתְכֶם.  וְגַם אֶת-אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ, הַקְרֵב אִתָּךְ, וְיִלָּווּ עָלֶיךָ, וִישָׁרְתוּךָ; וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת.  וְשָׁמְרוּ, מִשְׁמַרְתְּךָ, וּמִשְׁמֶרֶת, כָּל-הָאֹהֶל:  אַךְ אֶל-כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל-הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ, וְלֹא-יָמֻתוּ גַם-הֵם גַּם-אַתֶּם.  וְנִלְווּ עָלֶיךָ–וְשָׁמְרוּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד, לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל; וְזָר, לֹא-יִקְרַב אֲלֵיכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם, אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ, וְאֵת, מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ; וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַאֲנִי, הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת-אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים, לַיהוָה, לַעֲבֹד, אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד.  וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת-כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל-דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ, וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת–וַעֲבַדְתֶּם; עֲבֹדַת מַתָּנָה, אֶתֵּן אֶת-כְּהֻנַּתְכֶם, וְהַזָּר הַקָּרֵב, יוּמָת.  וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-אַהֲרֹן, וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, אֶת-מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי:  לְכָל-קָדְשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה, וּלְבָנֶיךָ–לְחָק-עוֹלָם.  זֶה-יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, מִן-הָאֵשׁ:  כָּל-קָרְבָּנָם לְכָל-מִנְחָתָם וּלְכָל-חַטָּאתָם, וּלְכָל-אֲשָׁמָם אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי–קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לְךָ הוּא, וּלְבָנֶיךָ.  בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, תֹּאכְלֶנּוּ; כָּל-זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ, קֹדֶשׁ יִהְיֶה-לָּךְ.  וְזֶה-לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם, לְכָל-תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ, לְחָק-עוֹלָם:  כָּל-טָהוֹר בְּבֵיתְךָ, יֹאכַל אֹתוֹ.  כֹּל חֵלֶב יִצְהָר, וְכָל-חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן–רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר-יִתְּנוּ לַיהוָה, לְךָ נְתַתִּים: במדבר.

זֶה-יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, מִן-הָאֵשׁ:  כָּל-קָרְבָּנָם לְכָל-מִנְחָתָם וּלְכָל-חַטָּאתָם, וּלְכָל-אֲשָׁמָם אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי–קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לְךָ הוּא, וּלְבָנֶיךָ.  בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, תֹּאכְלֶנּוּ;

מִן-הָאֵשׁ: 

ובני עלי דרשו בשר חי ולא מבושל

וְלֹֽאיִקַּ֧ח מִמְּךָ֛ בָּשָׂ֥ר מְבֻשָּׁ֖ל כִּ֥י אִםחָֽי

וְהַנַּ֣עַר שְׁמוּאֵ֔ל הֹלֵ֥ךְ וְגָדֵ֖ל וָט֑וֹב גַּ֚ם עִםיְהוָ֔ה וְגַ֖ם עִםאֲנָשִֽׁים: שמואל- בית נאמן.

וּשְׁמוּאֵ֕ל מְשָׁרֵ֖ת אֶתפְּנֵ֣י יְהוָ֑ה נַ֕עַר חָג֖וּר אֵפ֥וֹד בָּֽדוּמְעִ֤יל קָטֹן֙ תַּעֲשֶׂהלּ֣וֹ אִמּ֔וֹ וְהַעַלְתָ֥ה ל֖וֹ מִיָּמִ֣ים יָמִ֑ימָה בַּֽעֲלוֹתָהּ֙ אֶתאִישָׁ֔הּ לִזְבֹּ֖חַ אֶתזֶ֥בַח הַיָּמִֽיםוּבֵרַ֨ךְ עֵלִ֜י אֶתאֶלְקָנָ֣ה וְאֶתאִשְׁתּ֗וֹ וְאָמַר֙ יָשֵׂם֩ יְהוָ֨ה לְךָ֥ זֶ֙רַע֙ מִןהָאִשָּׁ֣ה הַזֹּ֔את תַּ֚חַת הַשְּׁאֵלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖ל לַֽיהוָ֑ה וְהָלְכ֖וּ לִמְקֹמֽוֹכִּֽיפָקַ֤ד יְהוָה֙ אֶתחַנָּ֔ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד שְׁלֹשָֽׁהבָנִ֖ים וּשְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת וַיִּגְדַּ֛ל הַנַּ֥עַר שְׁמוּאֵ֖ל עִםיְהוָֽה: שמואל- בית נאמן.

פרשת חנה:

וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד מִןהָרָמָתַ֛יִם צוֹפִ֖ים מֵהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וּשְׁמ֡וֹ אֶ֠לְקָנָה בֶּןיְרֹחָ֧ם בֶּןאֱלִיה֛וּא בֶּןתֹּ֥חוּ בֶןצ֖וּף אֶפְרָתִֽיוְלוֹ֙ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֔ים שֵׁ֤ם אַחַת֙ חַנָּ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פְּנִנָּ֑ה וַיְהִ֤י לִפְנִנָּה֙ יְלָדִ֔ים וּלְחַנָּ֖ה אֵ֥ין יְלָדִֽים: וְעָלָה֩ הָאִ֨ישׁ הַה֤וּא מֵֽעִירוֹ֙ מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹ֧ת וְלִזְבֹּ֛חַ לַיהוָ֥ה צְבָא֖וֹת בְּשִׁלֹ֑ה וְשָׁ֞ם שְׁנֵ֣י בְנֵֽיעֵלִ֗י חָפְנִי֙ וּפִ֣נְחָ֔ס כֹּהֲנִ֖ים לַיהוָֽהוַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיִּזְבַּ֖ח אֶלְקָנָ֑ה וְנָתַ֞ן לִפְנִנָּ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ וּֽלְכָלבָּנֶ֛יהָ וּבְנוֹתֶ֖יהָ מָנֽוֹתוּלְחַנָּ֕ה יִתֵּ֛ן מָנָ֥ה אַחַ֖ת אַפָּ֑יִם כִּ֤י אֶתחַנָּה֙ אָהֵ֔ב וַֽיהוָ֖ה סָגַ֥ר רַחְמָֽהּוְכִֽעֲסַ֤תָּה צָֽרָתָהּ֙ גַּםכַּ֔עַס בַּעֲב֖וּר הַרְּעִמָ֑הּ כִּֽיסָגַ֥ר יְהוָ֖ה בְּעַ֥ד רַחְמָֽהּ: שמואל -חנה.

וְנָתַ֞ן לִפְנִנָּ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ וּֽלְכָלבָּנֶ֛יהָ וּבְנוֹתֶ֖יהָ מָנֽוֹת:

 וּלְחַנָּ֕ה יִתֵּ֛ן מָנָ֥ה אַחַ֖ת אַפָּ֑יִם כִּ֤י אֶתחַנָּה֙ אָהֵ֔ב וַֽיהוָ֖ה סָגַ֥ר רַחְמָֽהּ

 וְכִֽעֲסַ֤תָּה צָֽרָתָהּ֙ גַּםכַּ֔עַס בַּעֲב֖וּר הַרְּעִמָ֑הּ

פנינה היתה צרתה של חנה, היא כעסה שאלקנה נתן לחנה יותר..

וְכֵ֨ן יַעֲשֶׂ֜ה שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה מִדֵּ֤י עֲלֹתָהּ֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה כֵּ֖ן תַּכְעִסֶ֑נָּה וַתִּבְכֶּ֖ה וְלֹ֥א תֹאכַֽלוַיֹּ֨אמֶר לָ֜הּ אֶלְקָנָ֣ה אִישָׁ֗הּ חַנָּה֙ לָ֣מֶה תִבְכִּ֗י וְלָ֙מֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְלִ֔י וְלָ֖מֶה יֵרַ֣ע לְבָבֵ֑ךְ הֲל֤וֹא אָֽנֹכִי֙ ט֣וֹב לָ֔ךְ מֵעֲשָׂרָ֖ה בָּנִֽים: שמואל -חנה.

חנה קיבלה מנה אחת אפים, ובכל זאת מעצבונה היא איבדה תאבון כמו שאומרים ולא אכלה..

וַתָּ֣קָם חַנָּ֔ה אַחֲרֵ֛י אָכְלָ֥ה בְשִׁלֹ֖ה וְאַחֲרֵ֣י שָׁתֹ֑ה וְעֵלִ֣י הַכֹּהֵ֗ן יֹשֵׁב֙ עַלהַכִּסֵּ֔א עַלמְזוּזַ֖ת הֵיכַ֥ל יְהוָֽה: שמואל -חנה.

וְעֵלִ֣י הַכֹּהֵ֗ן יֹשֵׁב֙ עַלהַכִּסֵּ֔א עַלמְזוּזַ֖ת הֵיכַ֥ל יְהוָֽה

מזוזה זה לא הכלי שמדביקים על הקורה במפתח של הדלת.

המזוזה היא הקורה המזוזות הן שתי הקורות של מפתח הדלת והמשקוף הוא הקורה העליונה של מפתח הדלת:

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:  מִשְׁכוּ, וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם–וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח. וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב, וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר-בַּסַּף, וְהִגַּעְתֶּם אֶל-הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, מִן-הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף; וְאַתֶּם, לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח-בֵּיתוֹ–עַד-בֹּקֶר. וְעָבַר יְהוָה, לִנְגֹּף אֶת-מִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת-הַדָּם עַל-הַמַּשְׁקוֹף, וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת; וּפָסַח יְהוָה, עַל-הַפֶּתַח, וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית, לָבֹא אֶל-בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף. וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, לְחָק-לְךָ וּלְבָנֶיךָ, עַד-עוֹלָם: שמות.

וְהִגַּעְתֶּם אֶל-הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת,

לכל דלת יש מִפתח,

מִפֶּתַח-בֵּיתוֹ

שתי המזוזות משני הצדדים  ומשקוף  למעלה:

וְהִגַּעְתֶּם אֶל-הַמַּשְׁקוֹף

לפעמים צריך סולם כדי להגיע למשקוף..

וַתָּ֣קָם חַנָּ֔ה אַחֲרֵ֛י אָכְלָ֥ה בְשִׁלֹ֖ה וְאַחֲרֵ֣י שָׁתֹ֑ה וְעֵלִ֣י הַכֹּהֵ֗ן יֹשֵׁב֙ עַלהַכִּסֵּ֔א עַלמְזוּזַ֖ת הֵיכַ֥ל יְהוָֽהוְהִ֖יא מָ֣רַת נָ֑פֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּ֥ל עַליְהוָ֖ה וּבָכֹ֥ה תִבְכֶּֽהוַתִּדֹּ֨ר נֶ֜דֶר וַתֹּאמַ֗ר יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אִםרָאֹ֥ה תִרְאֶ֣ה בָּעֳנִ֣י אֲמָתֶ֗ךָ וּזְכַרְתַּ֙נִי֙ וְלֹֽאתִשְׁכַּ֣ח אֶתאֲמָתֶ֔ךָ וְנָתַתָּ֥ה לַאֲמָתְךָ֖ זֶ֣רַע אֲנָשִׁ֑ים וּנְתַתִּ֤יו לַֽיהוָה֙ כָּליְמֵ֣י חַיָּ֔יו וּמוֹרָ֖ה לֹאיַעֲלֶ֥ה עַלרֹאשֽׁוֹ: שמואל -חנה.

תִּדֹּ֨ר נֶ֜דֶר וַתֹּאמַ֗ר יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אִםרָאֹ֥ה תִרְאֶ֣ה בָּעֳנִ֣י אֲמָתֶ֗ךָ וּזְכַרְתַּ֙נִי֙ וְלֹֽאתִשְׁכַּ֣ח אֶתאֲמָתֶ֔ךָ וְנָתַתָּ֥ה לַאֲמָתְךָ֖ זֶ֣רַע אֲנָשִׁ֑ים

רָאֹ֥ה תִרְאֶ֣ה בָּעֳנִ֣י אֲמָתֶ֗ךָ

חנה המשילה את עקרותה לעוני

וְהָיָה֙ כִּ֣י הִרְבְּתָ֔ה לְהִתְפַּלֵּ֖ל לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְעֵלִ֖י שֹׁמֵ֥ר אֶתפִּֽיהָוְחַנָּ֗ה הִ֚יא מְדַבֶּ֣רֶת עַללִבָּ֔הּ רַ֚ק שְׂפָתֶ֣יהָ נָּע֔וֹת וְקוֹלָ֖הּ לֹ֣א יִשָּׁמֵ֑עַ וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ עֵלִ֖י לְשִׁכֹּרָֽהוַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ עֵלִ֔י עַדמָתַ֖י תִּשְׁתַּכָּרִ֑ין הָסִ֥ירִי אֶתיֵינֵ֖ךְ מֵעָלָֽיִךְוַתַּ֨עַן חַנָּ֤ה וַתֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲדֹנִ֔י אִשָּׁ֤ה קְשַׁתר֙וּחַ֙ אָנֹ֔כִי וְיַ֥יִן וְשֵׁכָ֖ר לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי וָאֶשְׁפֹּ֥ךְ אֶתנַפְשִׁ֖י לִפְנֵ֥י יְהוָֽהאַלתִּתֵּן֙ אֶתאֲמָ֣תְךָ֔ לִפְנֵ֖י בַּתבְּלִיָּ֑עַל כִּֽימֵרֹ֥ב שִׂיחִ֛י וְכַעְסִ֖י דִּבַּ֥רְתִּי עַדהֵֽנָּהוַיַּ֧עַן עֵלִ֛י וַיֹּ֖אמֶר לְכִ֣י לְשָׁל֑וֹם וֵאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל יִתֵּן֙ אֶתשֵׁ֣לָתֵ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖לְתְּ מֵעִמּֽוֹוַתֹּ֕אמֶר תִּמְצָ֧א שִׁפְחָתְךָ֛ חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וַתֵּ֨לֶךְ הָאִשָּׁ֤ה לְדַרְכָּהּ֙ וַתֹּאכַ֔ל וּפָנֶ֥יהָ לֹאהָיוּלָ֖הּ עֽוֹד: שמואל -חנה.

וְהָיָה֙ כִּ֣י הִרְבְּתָ֔ה לְהִתְפַּלֵּ֖ל לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְעֵלִ֖י שֹׁמֵ֥ר אֶתפִּֽיהָוְחַנָּ֗ה הִ֚יא מְדַבֶּ֣רֶת עַללִבָּ֔הּ רַ֚ק שְׂפָתֶ֣יהָ נָּע֔וֹת וְקוֹלָ֖הּ לֹ֣א יִשָּׁמֵ֑עַ

רַ֚ק שְׂפָתֶ֣יהָ נָּע֔וֹת וְקוֹלָ֖הּ לֹ֣א יִשָּׁמֵ֑עַ

קולה לא ישמע לאוזן אדם, זאת תפילת שהיא מדבר על לבה ורק לשמע בורא עולם,

תְּפִלָּה, לְעָנִי כִי-יַעֲטֹף–    וְלִפְנֵי יְהוָה, יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. יְהוָה, שִׁמְעָה תְפִלָּתִי; וְשַׁוְעָתִי, אֵלֶיךָ תָבוֹא. תהלים.

תפילת חנה היתה במקום הזה:

וַתָּ֣קָם חַנָּ֔ה אַחֲרֵ֛י אָכְלָ֥ה בְשִׁלֹ֖ה וְאַחֲרֵ֣י שָׁתֹ֑ה וְעֵלִ֣י הַכֹּהֵ֗ן יֹשֵׁב֙ עַלהַכִּסֵּ֔א עַלמְזוּזַ֖ת הֵיכַ֥ל יְהוָֽה: שמואל -חנה.

הֵיכַ֥ל יְהוָֽה:

רַ֚ק שְׂפָתֶ֣יהָ נָּע֔וֹת וְקוֹלָ֖הּ לֹ֣א יִשָּׁמֵ֑עַ וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ עֵלִ֖י לְשִׁכֹּרָֽהוַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ עֵלִ֔י עַדמָתַ֖י תִּשְׁתַּכָּרִ֑ין הָסִ֥ירִי אֶתיֵינֵ֖ךְ מֵעָלָֽיִךְוַתַּ֨עַן חַנָּ֤ה וַתֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲדֹנִ֔י אִשָּׁ֤ה קְשַׁתר֙וּחַ֙ אָנֹ֔כִי וְיַ֥יִן וְשֵׁכָ֖ר לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי וָאֶשְׁפֹּ֥ךְ אֶתנַפְשִׁ֖י לִפְנֵ֥י יְהוָֽה: שמואל -חנה.

נהוג להתפלל בקול, גם אשה מתפלל בקול והיא רק שפתיה נעות ועלי חשב שהיא שיכורה  וחנה הסבירה לו :

אִשָּׁ֤ה קְשַׁתר֙וּחַ֙ אָנֹ֔כִי וְיַ֥יִן וְשֵׁכָ֖ר לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי וָאֶשְׁפֹּ֥ךְ אֶתנַפְשִׁ֖י לִפְנֵ֥י יְהוָֽה:

יען כי:

אֲנִי יְהוָה חֹקֵר לֵב, בֹּחֵן כְּלָיוֹת: ירמיהו.

מפה אנחנו גם למדים שקול אשה אינו קול ערווה על פי תורת ישראל.

וַתָּ֣קָם חַנָּ֔ה אַחֲרֵ֛י אָכְלָ֥ה בְשִׁלֹ֖ה וְאַחֲרֵ֣י שָׁתֹ֑ה וְעֵלִ֣י הַכֹּהֵ֗ן יֹשֵׁב֙ עַלהַכִּסֵּ֔א עַלמְזוּזַ֖ת הֵיכַ֥ל יְהוָֽהוְהִ֖יא מָ֣רַת נָ֑פֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּ֥ל עַליְהוָ֖ה וּבָכֹ֥ה תִבְכֶּֽהוַתִּדֹּ֨ר נֶ֜דֶר וַתֹּאמַ֗ר יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אִםרָאֹ֥ה תִרְאֶ֣ה בָּעֳנִ֣י אֲמָתֶ֗ךָ וּזְכַרְתַּ֙נִי֙ וְלֹֽאתִשְׁכַּ֣ח אֶתאֲמָתֶ֔ךָ וְנָתַתָּ֥ה לַאֲמָתְךָ֖ זֶ֣רַע אֲנָשִׁ֑ים וּנְתַתִּ֤יו לַֽיהוָה֙ כָּליְמֵ֣י חַיָּ֔יו וּמוֹרָ֖ה לֹאיַעֲלֶ֥ה עַלרֹאשֽׁוֹ: שמואל -חנה.

וַתִּדֹּ֨ר נֶ֜דֶר

הנדר היה הנדר של חנה לבורא עולם.

וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֗קֶר וַיִּֽשְׁתַּחֲווּ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיָּשֻׁ֛בוּ וַיָּבֹ֥אוּ אֶלבֵּיתָ֖ם הָרָמָ֑תָה וַיֵּ֤דַע אֶלְקָנָה֙ אֶתחַנָּ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ וַיִּֽזְכְּרֶ֖הָ יְהוָֽהוַיְהִי֙ לִתְקֻפ֣וֹת הַיָּמִ֔ים וַתַּ֥הַר חַנָּ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתִּקְרָ֤א אֶתשְׁמוֹ֙ שְׁמוּאֵ֔ל כִּ֥י מֵיְהוָ֖ה שְׁאִלְתִּֽיו: שמואל -חנה.

ותפילתה של חנה לאחר נדרה נענתה:

 וַיְהִי֙ לִתְקֻפ֣וֹת הַיָּמִ֔ים וַתַּ֥הַר חַנָּ֖ה

וַיַּ֛עַל הָאִ֥ישׁ אֶלְקָנָ֖ה וְכָלבֵּית֑וֹ לִזְבֹּ֧חַ לַֽיהוָ֛ה אֶתזֶ֥בַח הַיָּמִ֖ים וְאֶתנִדְרֽוֹ שמואל -חנה.

וְאֶתנִדְרֽוֹ

למרות שהנדר היה הנדר של חנה, הנדר נחשב גם לנדר של אלקנה:

 וְנֵדֶר אַלְמָנָה, וּגְרוּשָׁה–כֹּל אֲשֶׁר-אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ, יָקוּם עָלֶיהָ.  וְאִם-בֵּית אִישָׁהּ, נָדָרָה, אוֹ-אָסְרָה אִסָּר עַל-נַפְשָׁהּ, בִּשְׁבֻעָה.  וְשָׁמַע אִישָׁהּ וְהֶחֱרִשׁ לָהּ, לֹא הֵנִיא אֹתָהּ–וְקָמוּ, כָּל-נְדָרֶיהָ, וְכָל-אִסָּר אֲשֶׁר-אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ, יָקוּם. וְאִם-הָפֵר יָפֵר אֹתָם אִישָׁהּ, בְּיוֹם שָׁמְעוֹ–כָּל-מוֹצָא שְׂפָתֶיהָ לִנְדָרֶיהָ וּלְאִסַּר נַפְשָׁהּ, לֹא יָקוּם:  אִישָׁהּ הֲפֵרָם, וַיהוָה יִסְלַח-לָהּ. כָּל-נֵדֶר וְכָל-שְׁבֻעַת אִסָּר, לְעַנֹּת נָפֶשׁ–אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ, וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ.  וְאִם-הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ, מִיּוֹם אֶל-יוֹם, וְהֵקִים אֶת-כָּל-נְדָרֶיהָ, אוֹ אֶת-כָּל-אֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר עָלֶיהָ–הֵקִים אֹתָם, כִּי-הֶחֱרִשׁ לָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ.  וְאִם-הָפֵר יָפֵר אֹתָם, אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ–וְנָשָׂא, אֶת-עֲוֺנָהּ. אֵלֶּה הַחֻקִּים, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה, בֵּין אִישׁ, לְאִשְׁתּוֹ–בֵּין-אָב לְבִתּוֹ, בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ: במדבר.

וְאִם-הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ, מִיּוֹם אֶל-יוֹם, וְהֵקִים אֶת-כָּל-נְדָרֶיהָ,

וְאִם-הָפֵר יָפֵר אֹתָם, אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ–וְנָשָׂא, אֶת-עֲוֺנָהּ. 

עוד בענין נדרים, אם האשה גרושה או אלמנה אז-

וְנֵדֶר אַלְמָנָה, וּגְרוּשָׁה–כֹּל אֲשֶׁר-אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ, יָקוּם עָלֶיהָ.

יָקוּם עָלֶיהָ.

צריך לחשוב מה אם האשה לא גרושה ולא אלמנה ואביה לא בחיים:

וַיַּ֛עַל הָאִ֥ישׁ אֶלְקָנָ֖ה וְכָלבֵּית֑וֹ לִזְבֹּ֧חַ לַֽיהוָ֛ה אֶתזֶ֥בַח הַיָּמִ֖ים וְאֶתנִדְרֽוֹוְחַנָּ֖ה לֹ֣א עָלָ֑תָה כִּֽיאָמְרָ֣ה לְאִישָׁ֗הּ עַ֣ד יִגָּמֵ֤ל הַנַּ֙עַר֙ וַהֲבִאֹתִ֗יו וְנִרְאָה֙ אֶתפְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וְיָ֥שַׁב שָׁ֖ם עַדעוֹלָֽםוַיֹּ֣אמֶר לָהּ֩ אֶלְקָנָ֨ה אִישָׁ֜הּ עֲשִׂ֧י הַטּ֣וֹב בְּעֵינַ֗יִךְ שְׁבִי֙ עַדגָּמְלֵ֣ךְ אֹת֔וֹ אַ֛ךְ יָקֵ֥ם יְהוָ֖ה אֶתדְּבָר֑וֹ וַתֵּ֤שֶׁב הָֽאִשָּׁה֙ וַתֵּ֣ינֶק אֶתבְּנָ֔הּ עַדגָמְלָ֖הּ אֹתֽוֹ: שמואל -חנה.

בְּכוֹר בָּנֶיךָ, תִּתֶּן-לִי.  כֵּן-תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ, לְצֹאנֶךָ:  שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם-אִמּוֹ, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ-לִי.  שמות.

וְהִקְרַבְתָּ אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד; וְרָחַצְתָּ אֹתָם, בַּמָּיִם. וְהִלְבַּשְׁתָּ, אֶת-אַהֲרֹן, אֵת, בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ; וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ, וְכִהֵן לִי.  וְאֶת-בָּנָיו, תַּקְרִיב; וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם, כֻּתֳּנֹת. וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם, כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת-אֲבִיהֶם, וְכִהֲנוּ, לִי; וְהָיְתָה לִהְיֹת לָהֶם מָשְׁחָתָם, לִכְהֻנַּת עוֹלָם–לְדֹרֹתָם: שמות.

כִּי יִקָּרֵא קַן-צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל-עֵץ אוֹ עַל-הָאָרֶץ, אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים, וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל-הָאֶפְרֹחִים, אוֹ עַל-הַבֵּיצִים–לֹא-תִקַּח הָאֵם, עַל-הַבָּנִים: דברים.

וקיום הנדר של חנה במועדו:

וַתַּעֲלֵ֨הוּ עִמָּ֜הּ כַּאֲשֶׁ֣ר גְּמָלַ֗תּוּ בְּפָרִ֤ים שְׁלֹשָׁה֙ וְאֵיפָ֨ה אַחַ֥ת קֶ֙מַח֙ וְנֵ֣בֶל יַ֔יִן וַתְּבִאֵ֥הוּ בֵיתיְהוָ֖ה שִׁל֑וֹ וְהַנַּ֖עַר נָֽעַר

וְהַנַּ֖עַר נָֽעַר:

ועוד בענין הנקה וגמילה:

וַיֵּלֶךְ אִישׁ, מִבֵּית לֵוִי; וַיִּקַּח, אֶת-בַּת-לֵוִי.  וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים. וְלֹא-יָכְלָה עוֹד, הַצְּפִינוֹ, וַתִּקַּח-לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר. וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ.  וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל-הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל-יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת-אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ. וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת-הַיֶּלֶד, וְהִנֵּה-נַעַר בֹּכֶה; וַתַּחְמֹל עָלָיו–וַתֹּאמֶר, מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה.  וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ, אֶל-בַּת-פַּרְעֹה, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת, מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ, אֶת-הַיָּלֶד.  וַתֹּאמֶר-לָהּ בַּת-פַּרְעֹה, לֵכִי; וַתֵּלֶךְ, הָעַלְמָה, וַתִּקְרָא, אֶת-אֵם הַיָּלֶד.  וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת-פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת-הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי, וַאֲנִי, אֶתֵּן אֶת-שְׂכָרֵךְ; וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד, וַתְּנִיקֵהוּ.  וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַתְּבִאֵהוּ לְבַת-פַּרְעֹה, וַיְהִי-לָהּ, לְבֵן; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ. וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו. וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ, אֶת-הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל: שמות.

וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו. וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ, אֶת-הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל.

תפילת חנה-

וַתִּתְפַּלֵּ֤ל חַנָּה֙ וַתֹּאמַ֔ר עָלַ֤ץ לִבִּי֙ בַּֽיהוָ֔ה רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽיהוָ֑ה רָ֤חַב פִּי֙ עַלא֣וֹיְבַ֔י כִּ֥י שָׂמַ֖חְתִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָאֵיןקָד֥וֹשׁ כַּיהוָ֖ה כִּ֣י אֵ֣ין בִּלְתֶּ֑ךָ וְאֵ֥ין צ֖וּר כֵּאלֹהֵֽינוּאַלתַּרְבּ֤וּ תְדַבְּרוּ֙ גְּבֹהָ֣ה גְבֹהָ֔ה יֵצֵ֥א עָתָ֖ק מִפִּיכֶ֑ם כִּ֣י אֵ֤ל דֵּעוֹת֙ יְהוָ֔ה (ולאוְל֥וֹ נִתְכְּנ֖וּ עֲלִלֽוֹתקֶ֥שֶׁת גִּבֹּרִ֖ים חַתִּ֑ים וְנִכְשָׁלִ֖ים אָ֥זְרוּ חָֽיִלשְׂבֵעִ֤ים בַּלֶּ֙חֶם֙ נִשְׂכָּ֔רוּ וּרְעֵבִ֖ים חָדֵ֑לּוּ עַדעֲקָרָה֙ יָלְדָ֣ה שִׁבְעָ֔ה וְרַבַּ֥ת בָּנִ֖ים אֻמְלָֽלָהיְהוָ֖ה מֵמִ֣ית וּמְחַיֶּ֑ה מוֹרִ֥יד שְׁא֖וֹל וַיָּֽעַליְהוָ֖ה מוֹרִ֣ישׁ וּמַעֲשִׁ֑יר מַשְׁפִּ֖יל אַףמְרוֹמֵֽםמֵקִ֨ים מֵעָפָ֜ר דָּ֗ל מֵֽאַשְׁפֹּת֙ יָרִ֣ים אֶבְי֔וֹן לְהוֹשִׁיב֙ עִםנְדִיבִ֔ים וְכִסֵּ֥א כָב֖וֹד יַנְחִלֵ֑ם כִּ֤י לַֽיהוָה֙ מְצֻ֣קֵי אֶ֔רֶץ וַיָּ֥שֶׁת עֲלֵיהֶ֖ם תֵּבֵֽלרַגְלֵ֤י (חסידוחֲסִידָיו֙ יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּחֹ֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ כִּֽילֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּראִֽישׁיְהוָ֞ה יֵחַ֣תּוּ (מריבומְרִיבָ֗יו (עלועָלָיו֙ בַּשָּׁמַ֣יִם יַרְעֵ֔ם יְהוָ֖ה יָדִ֣ין אַפְסֵיאָ֑רֶץ וְיִתֶּןעֹ֣ז לְמַלְכּ֔וֹ וְיָרֵ֖ם קֶ֥רֶן מְשִׁיחֽוֹ: שמואל -חנה.

מֵקִ֨ים מֵעָפָ֜ר דָּ֗ל מֵֽאַשְׁפֹּת֙ יָרִ֣ים אֶבְי֔וֹן לְהוֹשִׁיב֙ עִםנְדִיבִ֔ים

עַדעֲקָרָה֙ יָלְדָ֣ה שִׁבְעָ֔ה וְרַבַּ֥ת בָּנִ֖ים אֻמְלָֽלָה

תהלים משירתו של אסף המשורר:

הַלְלוּ-יָהּ: הַלְלוּ, עַבְדֵי יְהוָה;    הַלְלוּ, אֶת-שֵׁם יְהוָה. יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ–    מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם. מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ עַד-מְבוֹאוֹ– מְהֻלָּל, שֵׁם יְהוָה. רָם עַל-כָּל-גּוֹיִם יְהוָה;    עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ. מִי, כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ–    הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת. הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת–בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. מְקִימִי מֵעָפָר דָּל;  מֵאַשְׁפֹּת, יָרִים אֶבְיוֹן. לְהוֹשִׁיבִי עִם-נְדִיבִים;    עִם, נְדִיבֵי עַמּוֹ. מוֹשִׁיבִי, עֲקֶרֶת הַבַּיִת– אֵם-הַבָּנִים שְׂמֵחָה: הַלְלוּ-יָהּ: תהלים.

מְקִימִי מֵעָפָר דָּל;    מֵאַשְׁפֹּת, יָרִים אֶבְיוֹן.
לְהוֹשִׁיבִי עִם-נְדִיבִים;    עִם, נְדִיבֵי עַמּוֹ.

מוֹשִׁיבִי, עֲקֶרֶת הַבַּיִת–  אֵם-הַבָּנִים שְׂמֵחָה:

צריך להבין שתפילת חנה קדמה לשירתו של אסף המשורר. אסף המשורר המשיך את דוד ששמואל בן חנה משח אותו, חנה קראה לשמואל , שמואל  כי השאילה אותו מבורא עולם ואסף במקרה זה השאיל מתפילת חנה.

.

.