לימודי חודש שלישי בשנת שבעים ואחת לקוממיות העם היהודי בארצו.

קריאה ולמידה  חודשית.
תורה. פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו. מקרא קודש לפי בחירה. פרשת וַיֵּ֣שֶׁב יַֽעֲקֹ֔ב. פרשת מִקֵּ֖ץ.
תהלים. תהלים ל- פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.   תהלים ל- פרשת וַיֵּ֣שֶׁב יַֽעֲקֹ֔ב. תהלים ל- פרשת מִקֵּ֖ץ.
לימודי חודש שלישי.

פרשת מִקֵּ֖ץ.

וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן־הַבּ֑וֹר וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּבֹ֖א אֶל־פַּרְעֹֽה׃ 

וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף חֲל֣וֹם חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַֽאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ׃ 

וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַֽעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃ 

וַיְדַבֵּ֥ר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף בַּֽחֲלֹמִ֕י הִנְנִ֥י עֹמֵ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת בְּרִיא֥וֹת בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃ וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע־פָּר֤וֹת אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַֽחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ׃ וַתֹּאכַ֨לְנָה֙ הַפָּר֔וֹת הָֽרַקּ֖וֹת וְהָֽרָע֑וֹת אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּר֛וֹת הָרִֽאשֹׁנ֖וֹת הַבְּרִיאֹֽת׃ וַתָּבֹ֣אנָה אֶל־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי־בָ֣אוּ אֶל־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּֽאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָֽאִיקָֽץ׃ 

וָאֵ֖רֶא בַּֽחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֽוֹת׃ וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹֽמְח֖וֹת אַֽחֲרֵיהֶֽם׃ וַתִּבְלַ֨עְןָ֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֖ים הַטֹּב֑וֹת וָֽאֹמַר֙ אֶל־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי׃ 

וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָֽאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה׃ 

שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲל֖וֹם אֶחָ֥ד הֽוּא׃ וְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּרוֹת הָֽרַקּ֨וֹת וְהָֽרָעֹ֜ת הָֽעֹלֹ֣ת אַֽחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הָֽרֵק֔וֹת שְׁדֻפ֖וֹת הַקָּדִ֑ים יִֽהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב׃ ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָֽאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת־פַּרְעֹֽה׃

הִנֵּ֛ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים בָּא֑וֹת שָׂבָ֥ע גָּד֖וֹל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ וְ֠קָמוּ שֶׁ֜בַע שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַֽחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כָּל־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְכִלָּ֥ה הָֽרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ׃ וְלֹֽא־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָֽרָעָ֥ב הַה֖וּא אַֽחֲרֵי־כֵ֑ן כִּֽי־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד׃ 

וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַֽחֲל֛וֹם אֶל־פַּרְעֹ֖ה פַּֽעֲמָ֑יִם כִּֽי־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָֽאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָֽאֱלֹהִ֖ים לַֽעֲשֹׂתֽוֹ׃ פרשת מקץ.

וַהֲקִמֹתִי לָהֶם מַטָּע לְשֵׁם וְלֹא יִהְיוּ עוֹד אֲסֻפֵי רָעָב בָּאָרֶץ וְלֹא יִשְׂאוּ עוֹד כְּלִמַּת הַגּוֹיִם: וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אִתָּם וְהֵמָּה עַמִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: יחזקאל.

ברור לכל שלא ניתן  להמשיל את משל הפרות השמנות יפות המראה לאשה שמנה.

פרה שמנה בסופו של יום לובשת צורה של סטיק אנטריקוט או פילה. וכשהפרה שמנה, יש הרבה אוכל, הרבה פרנסה, לכן שמסתכלים על הפרה השמנה רואים את היופי שלה בצורת הפרנסה, העושר שאדם יכול להפיק מצאן הפרות השמנות שלו לאחר שחיטתן.

לא כך אנו מסתכלים על שמנה.

אשה שמנה היא יותר נמשלת לפרה הרזה מבחינת שבעלה צריך הרבה כסף כדי לקנות פרה שמנה במיוחד להשביע את רעבונה של אשתו השמנה  ומשכך הרבה מפרנסת הבית תופנה למזון.

שאתה מתחתן עם אשה שמנה אז זה לא אומר שיהיו לך שנים טובות מבחינת פרנסה, אלא אם אתה עשיר או שאבא שלה עשיר. אם אבא שלה עשיר, יש הגיון לחשוב שלא תהיה לך בעיה להשביע את רעבונה של אשתך.

כך שמבחינת משל בהמות שמנות כמשל לעושר וימים טובים לא ניתן להמשיל את משל הבהמה לצורך מזון לאדם.

אותו הדבר לגבי השיבולים לצורך חיטה, קמח, לחם.

ברור שצריך בני אדם שיטפלו בחיות ויזרעו ויקצרו.

ופה ניתן להמשיל את האדם לעץ השדה שממנו תאכל, כי אם לא יהיה לך עובדים אז לא תוכל לזרוע, ולקצור ולאפות , לא יהיה מה למכור כדי להרויח כסף. ובהמשך, אם לא תהיה פרנסה נכונה לעובדים אז לא יהיה מי שיקנה ממך ויתן לך כסף בעבור תוצרתך.

בעת הזאת האדם משתכר שכר שלא מספיק לו והוא נזקק לאשראי, להלוואות.

מה זאת אומרת,

יש מספיק כסף במשק לצרכי האדם, אך כל הכסף הנדרש  לצרכי האדם לא מגיע רק דרך שכר.

ברור שהבנקים מעדיפים שהאדם ירוויח פחות ממה שהוא צריך כדי להרוויח יותר מהכסף המופקד בבנק.

אה. דו. טווה. קאט. תגובתי לועידת דאבוס. מי הזיז.. פשע/טרור. אידוי.

תהלים – פרשת יעקב ועשו- למודי שנת שבעים ואחת.

יש נזירות של כהן מעם ישראל ויש נזירות של ישראל מהעמים למרות שמתקיים קשר בין הכהנים לישראל כך מתקיים קשר בין ישראל לעמים. למרות הנזירות אפשר לקיים קשר.

משמע ש- PUGACHEVA תבוא לנגן ולשיר בישראל היא תאכל סטייק פילה, אנטריקוט, צלעות כבש, קבב, שישליק.. ולא חזיר.

לא לדאוג,

היא לא תחזור לרוסיא רעבה.

גם  GLIKERIA מיוון שרה בישראל את מזמור תהלים בעברית:

שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלִַם אֶתיְהוָ֑ה הַֽלְלִ֖י אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן: תהלים.

וְאָנֹכִ֗י מַעֲשֵׂיהֶם֙ וּמַחְשְׁבֹ֣תֵיהֶ֔ם בָּאָ֕ה לְקַבֵּ֥ץ אֶתכָּלהַגּוֹיִ֖ם וְהַלְּשֹׁנ֑וֹת וּבָ֖אוּ וְרָא֥וּ אֶתכְּבוֹדִֽיוְשַׂמְתִּ֨י בָהֶ֜ם א֗וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֣י מֵהֶ֣ם פְּ֠לֵיטִים אֶֽלהַגּוֹיִ֞ם תַּרְשִׁ֨ישׁ פּ֥וּל וְל֛וּד מֹ֥שְׁכֵי קֶ֖שֶׁת תֻּבַ֣ל וְיָוָ֑ן הָאִיִּ֣ים הָרְחֹקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר לֹאשָׁמְע֤וּ אֶתשִׁמְעִי֙ וְלֹארָא֣וּ אֶתכְּבוֹדִ֔י וְהִגִּ֥ידוּ אֶתכְּבוֹדִ֖י בַּגּוֹיִֽם: ישעיהו.

תהלים לפרשת וישב יעקב- לימודים לשנת שבעים ואחת.

חַלְּק֣וּ בְגָדַ֣י לָהֶ֑ם וְעַל-לְ֝בוּשִׁ֗י יַפִּ֥ילוּ גוֹרָֽל:

וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה אַל-תִּרְחָ֑ק אֱ֝יָלוּתִ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה:

הַצִּ֣ילָה מֵחֶ֣רֶב נַפְשִׁ֑י מִיַּד-כֶּ֝֗לֶב יְחִידָתִֽי:

בתהלים ללמידה בשבוע הזה דיבר דוד על עדת כלבים שהקיפוהו שביקשו לחלק את בגדיו להם ועל לבושו של דוד להפיל גורל. משל החלפות הבגדים הוא משל  שאין לו משמעות חומרית אם מישהו מלווה לך בגד או שמישהו מקבל את בגדיך או שאתה קונה בגדים יד שנית כמו שאומרים. אך יש שעושים פעולות מסוג זה כשהם תורמים בגדים של אדם חוטא לעניים נקיי כפיים. ובכך הם מבקשים לתת את מלבושיהם במובן של  בושה. ובכך החוטא מבקש להעביר את גורלו כחוטא לאדם נקי כפיים.

ברא-יצר-ויבן.

השם- אֱלֹהִים.
הפעולה- בָּרָא.
סוג האדם-זָכָר וּנְקֵבָה.
סוג הבריאה- בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ.
המיקום-הָאָרֶץ.
הפעולה- בָּרָא.
הציווי-וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ.
השם- יְהוָה אֱלֹהִים.
הפעולה- וַיִּיצֶר.
סוג האדם– אִישׁ.
סוג היצירה- 
 עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים;המיקום- בְגַן-עֵדֶן.
הפעולה– וַיִּטַּע.
הציווי- לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.
הפעולה– וַיִּבֶן. סוג האדם- אִשָּׁה . סוג הבניה: הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם.

והושעתי את הצולעה.

פרשת וישב יעקב- לימודי שנת שבעים ואחת.

וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ׃ פרשת וישב יעקב.

אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דַּם נָקִי וְאָמַר כָּל-הָעָם אָמֵֽן: דברים.

אחי יוסף לא שפכו את דמו הנקי של יוסף לכן לא היו ארורים.

אולי זאת הסיבה שנסלח להם. שהם לא שפכו את דמו הנקי.

אדם שדמו אינו נקי הוא לעתים אדם שיש וחשוב להכותו. כי הוא הכה כבר נפש ואם לא תכה אותו הוא יכה אותך .

לֹֽא-הִ֭שְׁמִידוּ אֶת-הָֽעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֤ר אָמַ֖ר יְהוָ֣ה לָהֶֽם: וַיִּתְעָרְב֥וּ בַגּוֹיִ֑ם וַֽ֝יִּלְמְד֗וּ מַֽעֲשֵׂיהֶֽם: וַיַּעַבְד֥וּ אֶת-עֲצַבֵּיהֶ֑ם וַיִּהְי֖וּ לָהֶ֣ם לְמוֹקֵֽשׁ: וַיִּזְבְּח֣וּ אֶת-בְּ֭נֵיהֶם וְאֶת-בְּנֽוֹתֵיהֶ֗ם לַשֵּֽׁדִים:  וַיִּֽשְׁפְּכ֨וּ דָ֪ם נָקִ֡י דַּם-בְּנֵ֘יהֶ֤ם וּֽבְנוֹתֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֣ר זִ֭בְּחוּ לַעֲצַבֵּ֣י כְנָ֑עַן וַתֶּחֱנַ֥ף הָ֝אָ֗רֶץ בַּדָּמִֽים: תהלים.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט: מלכים.

וַיֹּאמֶר מֶֽלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָֽרְכֻשׁ קַח לָֽךְ: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל יְהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ: בראשית.

שאננים.

בסך הכל תושבי ירושלים מצד אחד שאננים למצעדי שוכבי משכב זכר בירושלים ומצד שני יש שצועקים מוות ערבים כשכתוב בתורה מוות לשוכבי משכב זכר ויש ציווי לאהוב את הגר.

הדרך מתחנת רכבת נבון לכותל על רחוב יפו יותר מעניינת משוק מחנה יהודה. בדיוק כמו שרחוב אלנבי יותר מעניין משוק הכרמל. בדיוק כמו שרחוב איברהים עג’מי יותר מעניין  משוק הפישפישים. העיר העתיקה נשארה כשהייתה. הסוחרים הערבים נראים יותר תושבי המקום מהדוסים שצועקים מוות לערבים. הדוסים לא נראים יהודים, הם לא נראים מזרע דוד.

צעירים שצועקים והעיקר לא לפחד כלל נהנים סוג של הנאה  כמו כל מסיבת ריקודים בעת שבעזרת הנשים, הנשים בוכות. עושה רושם שהציונות הדתית הצליחה לשכנע את הדור השלישי שלה לקבל את ההומו שצועד סביב חומות ירושלים תוך שהם דורשים בכל תוקף לגרש את הערבים ומוות לערבים וטוענים שמוחמד חזיר. אם יבוא יום שהמוסלמים יוצאו מירושלים על ידי ההומואים שמטמאים אותה, זה יהיה החורבן של השריד האחרון שנשאר מבית המקדש השני.

וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁיו וְאֶת־בָּנָ֣יו וְאֶת־בְּנֹתָיו֮ וְאֶת־כָּל־נַפְשׁ֣וֹת בֵּיתוֹ֒ וְאֶת־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־כָּל־בְּהֶמְתּ֗וֹ וְאֵת֙ כָּל־קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַֽעֲקֹ֥ב אָחִֽיו׃ כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.

כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃

אני צריכה לחשוב על הדבר מבחינת ה”ריכוזיות במשק” והאם ישראל יכולה לשאת את עם ישראל והטייקונים מבחינת שבת יחדו במובן החלק שמבקשים הטייקונים הוא כבד ביחס לחלק של שארית העם. ומשכך מכביד כלכלית על העם. כובד המשא של הטייקונים יוצר את ההכבדה על העם.

אני טוענת שהמיקום הגבוה של הטייקונים הפועלים כישראלים מבחינת כובד עושרם ביחס לעשירי עולם ולנוכח גודלה הקטן של הארץ ביחס למיקומי עשירי עולם,

הוא שלעצמו מעיד על השמנת יתר של העשירים בישראל.

מה שנחשב השמנת יתר בישראל , לא נחשב השמנת יתר בארה”ב..

וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃

אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙

מה שנחשב תועבה לפרעה, לא נחשב תועבה לישראל.

וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאתיִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַלצַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַלצַוָּארָ֖יו עֽוֹד:  וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶליוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶתפָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עֽוֹדְךָ֖ חָֽיוַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶלאֶחָיו֙ וְאֶלבֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶֽעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה וְאֹֽמְרָ֣ה אֵלָ֗יו אַחַ֧י וּבֵיתאָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץכְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽיוְהָֽאֲנָשִׁים֙ רֹ֣עֵי צֹ֔אן כִּֽיאַנְשֵׁ֥י מִקְנֶ֖ה הָי֑וּ וְצֹאנָ֧ם וּבְקָרָ֛ם וְכָלאֲשֶׁ֥ר לָהֶ֖ם הֵבִֽיאוּ: וְהָיָ֕ה כִּֽייִקְרָ֥א לָכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה וְאָמַ֖ר מַהמַּֽעֲשֵׂיכֶֽםוַֽאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֨יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַדעַ֔תָּה גַּםאֲנַ֖חְנוּ גַּםאֲבֹתֵ֑ינוּ בַּֽעֲב֗וּר תֵּֽשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּיתֽוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּלרֹ֥עֵה צֹֽאן: בראשית.

בגלות של העת הזאת במצרים- היתה את שכונת היהודים.

.

 

לימודי חודש שלישי.

פרשת מִקֵּ֖ץ.

וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן־הַבּ֑וֹר וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּבֹ֖א אֶל־פַּרְעֹֽה׃ 

וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף חֲל֣וֹם חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַֽאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ׃ 

וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַֽעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃ 

וַיְדַבֵּ֥ר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף בַּֽחֲלֹמִ֕י הִנְנִ֥י עֹמֵ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת בְּרִיא֥וֹת בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃ וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע־פָּר֤וֹת אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַֽחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ׃ וַתֹּאכַ֨לְנָה֙ הַפָּר֔וֹת הָֽרַקּ֖וֹת וְהָֽרָע֑וֹת אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּר֛וֹת הָרִֽאשֹׁנ֖וֹת הַבְּרִיאֹֽת׃ וַתָּבֹ֣אנָה אֶל־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי־בָ֣אוּ אֶל־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּֽאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָֽאִיקָֽץ׃ 

וָאֵ֖רֶא בַּֽחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֽוֹת׃ וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹֽמְח֖וֹת אַֽחֲרֵיהֶֽם׃ וַתִּבְלַ֨עְןָ֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֖ים הַטֹּב֑וֹת וָֽאֹמַר֙ אֶל־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי׃ 

וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָֽאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה׃ 

שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲל֖וֹם אֶחָ֥ד הֽוּא׃ וְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּרוֹת הָֽרַקּ֨וֹת וְהָֽרָעֹ֜ת הָֽעֹלֹ֣ת אַֽחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הָֽרֵק֔וֹת שְׁדֻפ֖וֹת הַקָּדִ֑ים יִֽהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב׃ ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָֽאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת־פַּרְעֹֽה׃

הִנֵּ֛ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים בָּא֑וֹת שָׂבָ֥ע גָּד֖וֹל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ וְ֠קָמוּ שֶׁ֜בַע שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַֽחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כָּל־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְכִלָּ֥ה הָֽרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ׃ וְלֹֽא־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָֽרָעָ֥ב הַה֖וּא אַֽחֲרֵי־כֵ֑ן כִּֽי־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד׃ 

וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַֽחֲל֛וֹם אֶל־פַּרְעֹ֖ה פַּֽעֲמָ֑יִם כִּֽי־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָֽאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָֽאֱלֹהִ֖ים לַֽעֲשֹׂתֽוֹ׃ פרשת מקץ.

וַהֲקִמֹתִי לָהֶם מַטָּע לְשֵׁם וְלֹא יִהְיוּ עוֹד אֲסֻפֵי רָעָב בָּאָרֶץ וְלֹא יִשְׂאוּ עוֹד כְּלִמַּת הַגּוֹיִם: וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אִתָּם וְהֵמָּה עַמִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: יחזקאל.

ברור לכל שלא ניתן  להמשיל את משל הפרות השמנות יפות המראה לאשה שמנה.

פרה שמנה בסופו של יום לובשת צורה של סטיק אנטריקוט או פילה. וכשהפרה שמנה, יש הרבה אוכל, הרבה פרנסה, לכן שמסתכלים על הפרה השמנה רואים את היופי שלה בצורת הפרנסה, העושר שאדם יכול להפיק מצאן הפרות השמנות שלו לאחר שחיטתן.

לא כך אנו מסתכלים על שמנה.

אשה שמנה היא יותר נמשלת לפרה הרזה מבחינת שבעלה צריך הרבה כסף כדי לקנות פרה שמנה במיוחד להשביע את רעבונה של אשתו השמנה  ומשכך הרבה מפרנסת הבית תופנה למזון.

שאתה מתחתן עם אשה שמנה אז זה לא אומר שיהיו לך שנים טובות מבחינת פרנסה, אלא אם אתה עשיר או שאבא שלה עשיר. אם אבא שלה עשיר, יש הגיון לחשוב שלא תהיה לך בעיה להשביע את רעבונה של אשתך.

כך שמבחינת משל בהמות שמנות כמשל לעושר וימים טובים לא ניתן להמשיל את משל הבהמה לצורך מזון לאדם.

אותו הדבר לגבי השיבולים לצורך חיטה, קמח, לחם.

ברור שצריך בני אדם שיטפלו בחיות ויזרעו ויקצרו.

ופה ניתן להמשיל את האדם לעץ השדה שממנו תאכל, כי אם לא יהיה לך עובדים אז לא תוכל לזרוע, ולקצור ולאפות , לא יהיה מה למכור כדי להרויח כסף. ובהמשך, אם לא תהיה פרנסה נכונה לעובדים אז לא יהיה מי שיקנה ממך ויתן לך כסף בעבור תוצרתך.

בעת הזאת האדם משתכר שכר שלא מספיק לו והוא נזקק לאשראי, להלוואות.

מה זאת אומרת,

יש מספיק כסף במשק לצרכי האדם, אך כל הכסף הנדרש  לצרכי האדם לא מגיע רק דרך שכר.

ברור שהבנקים מעדיפים שהאדם ירוויח פחות ממה שהוא צריך כדי להרוויח יותר מהכסף המופקד בבנק.

אה. דו. טווה. קאט. תגובתי לועידת דאבוס. מי הזיז.. פשע/טרור. אידוי.

תהלים – פרשת יעקב ועשו- למודי שנת שבעים ואחת.

יש נזירות של כהן מעם ישראל ויש נזירות של ישראל מהעמים למרות שמתקיים קשר בין הכהנים לישראל כך מתקיים קשר בין ישראל לעמים. למרות הנזירות אפשר לקיים קשר.

משמע ש- PUGACHEVA תבוא לנגן ולשיר בישראל היא תאכל סטייק פילה, אנטריקוט, צלעות כבש, קבב, שישליק.. ולא חזיר.

לא לדאוג,

היא לא תחזור לרוסיא רעבה.

גם  GLIKERIA מיוון שרה בישראל את מזמור תהלים בעברית:

שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלִַם אֶתיְהוָ֑ה הַֽלְלִ֖י אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן: תהלים.

וְאָנֹכִ֗י מַעֲשֵׂיהֶם֙ וּמַחְשְׁבֹ֣תֵיהֶ֔ם בָּאָ֕ה לְקַבֵּ֥ץ אֶתכָּלהַגּוֹיִ֖ם וְהַלְּשֹׁנ֑וֹת וּבָ֖אוּ וְרָא֥וּ אֶתכְּבוֹדִֽיוְשַׂמְתִּ֨י בָהֶ֜ם א֗וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֣י מֵהֶ֣ם פְּ֠לֵיטִים אֶֽלהַגּוֹיִ֞ם תַּרְשִׁ֨ישׁ פּ֥וּל וְל֛וּד מֹ֥שְׁכֵי קֶ֖שֶׁת תֻּבַ֣ל וְיָוָ֑ן הָאִיִּ֣ים הָרְחֹקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר לֹאשָׁמְע֤וּ אֶתשִׁמְעִי֙ וְלֹארָא֣וּ אֶתכְּבוֹדִ֔י וְהִגִּ֥ידוּ אֶתכְּבוֹדִ֖י בַּגּוֹיִֽם: ישעיהו.

תהלים לפרשת וישב יעקב- לימודים לשנת שבעים ואחת.

חַלְּק֣וּ בְגָדַ֣י לָהֶ֑ם וְעַל-לְ֝בוּשִׁ֗י יַפִּ֥ילוּ גוֹרָֽל:

וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה אַל-תִּרְחָ֑ק אֱ֝יָלוּתִ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה:

הַצִּ֣ילָה מֵחֶ֣רֶב נַפְשִׁ֑י מִיַּד-כֶּ֝֗לֶב יְחִידָתִֽי:

בתהלים ללמידה בשבוע הזה דיבר דוד על עדת כלבים שהקיפוהו שביקשו לחלק את בגדיו להם ועל לבושו של דוד להפיל גורל. משל החלפות הבגדים הוא משל  שאין לו משמעות חומרית אם מישהו מלווה לך בגד או שמישהו מקבל את בגדיך או שאתה קונה בגדים יד שנית כמו שאומרים. אך יש שעושים פעולות מסוג זה כשהם תורמים בגדים של אדם חוטא לעניים נקיי כפיים. ובכך הם מבקשים לתת את מלבושיהם במובן של  בושה. ובכך החוטא מבקש להעביר את גורלו כחוטא לאדם נקי כפיים.

ברא-יצר-ויבן.

השם- אֱלֹהִים.
הפעולה- בָּרָא.
סוג האדם-זָכָר וּנְקֵבָה.
סוג הבריאה- בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ.
המיקום-הָאָרֶץ.
הפעולה- בָּרָא.
הציווי-וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ.
השם- יְהוָה אֱלֹהִים.
הפעולה- וַיִּיצֶר.
סוג האדם– אִישׁ.
סוג היצירה- 
 עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים;המיקום- בְגַן-עֵדֶן.
הפעולה– וַיִּטַּע.
הציווי- לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.
הפעולה– וַיִּבֶן. סוג האדם- אִשָּׁה . סוג הבניה: הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם.

והושעתי את הצולעה.

פרשת וישב יעקב- לימודי שנת שבעים ואחת.

וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ׃ פרשת וישב יעקב.

אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דַּם נָקִי וְאָמַר כָּל-הָעָם אָמֵֽן: דברים.

אחי יוסף לא שפכו את דמו הנקי של יוסף לכן לא היו ארורים.

אולי זאת הסיבה שנסלח להם. שהם לא שפכו את דמו הנקי.

אדם שדמו אינו נקי הוא לעתים אדם שיש וחשוב להכותו. כי הוא הכה כבר נפש ואם לא תכה אותו הוא יכה אותך .

לֹֽא-הִ֭שְׁמִידוּ אֶת-הָֽעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֤ר אָמַ֖ר יְהוָ֣ה לָהֶֽם: וַיִּתְעָרְב֥וּ בַגּוֹיִ֑ם וַֽ֝יִּלְמְד֗וּ מַֽעֲשֵׂיהֶֽם: וַיַּעַבְד֥וּ אֶת-עֲצַבֵּיהֶ֑ם וַיִּהְי֖וּ לָהֶ֣ם לְמוֹקֵֽשׁ: וַיִּזְבְּח֣וּ אֶת-בְּ֭נֵיהֶם וְאֶת-בְּנֽוֹתֵיהֶ֗ם לַשֵּֽׁדִים:  וַיִּֽשְׁפְּכ֨וּ דָ֪ם נָקִ֡י דַּם-בְּנֵ֘יהֶ֤ם וּֽבְנוֹתֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֣ר זִ֭בְּחוּ לַעֲצַבֵּ֣י כְנָ֑עַן וַתֶּחֱנַ֥ף הָ֝אָ֗רֶץ בַּדָּמִֽים: תהלים.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט: מלכים.

וַיֹּאמֶר מֶֽלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָֽרְכֻשׁ קַח לָֽךְ: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל יְהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ: בראשית.

שאננים.

בסך הכל תושבי ירושלים מצד אחד שאננים למצעדי שוכבי משכב זכר בירושלים ומצד שני יש שצועקים מוות ערבים כשכתוב בתורה מוות לשוכבי משכב זכר ויש ציווי לאהוב את הגר.

הדרך מתחנת רכבת נבון לכותל על רחוב יפו יותר מעניינת משוק מחנה יהודה. בדיוק כמו שרחוב אלנבי יותר מעניין משוק הכרמל. בדיוק כמו שרחוב איברהים עג’מי יותר מעניין  משוק הפישפישים. העיר העתיקה נשארה כשהייתה. הסוחרים הערבים נראים יותר תושבי המקום מהדוסים שצועקים מוות לערבים. הדוסים לא נראים יהודים, הם לא נראים מזרע דוד.

צעירים שצועקים והעיקר לא לפחד כלל נהנים סוג של הנאה  כמו כל מסיבת ריקודים בעת שבעזרת הנשים, הנשים בוכות. עושה רושם שהציונות הדתית הצליחה לשכנע את הדור השלישי שלה לקבל את ההומו שצועד סביב חומות ירושלים תוך שהם דורשים בכל תוקף לגרש את הערבים ומוות לערבים וטוענים שמוחמד חזיר. אם יבוא יום שהמוסלמים יוצאו מירושלים על ידי ההומואים שמטמאים אותה, זה יהיה החורבן של השריד האחרון שנשאר מבית המקדש השני.

וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁיו וְאֶת־בָּנָ֣יו וְאֶת־בְּנֹתָיו֮ וְאֶת־כָּל־נַפְשׁ֣וֹת בֵּיתוֹ֒ וְאֶת־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־כָּל־בְּהֶמְתּ֗וֹ וְאֵת֙ כָּל־קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַֽעֲקֹ֥ב אָחִֽיו׃ כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.

כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃

אני צריכה לחשוב על הדבר מבחינת ה”ריכוזיות במשק” והאם ישראל יכולה לשאת את עם ישראל והטייקונים מבחינת שבת יחדו במובן החלק שמבקשים הטייקונים הוא כבד ביחס לחלק של שארית העם. ומשכך מכביד כלכלית על העם. כובד המשא של הטייקונים יוצר את ההכבדה על העם.

אני טוענת שהמיקום הגבוה של הטייקונים הפועלים כישראלים מבחינת כובד עושרם ביחס לעשירי עולם ולנוכח גודלה הקטן של הארץ ביחס למיקומי עשירי עולם,

הוא שלעצמו מעיד על השמנת יתר של העשירים בישראל.

מה שנחשב השמנת יתר בישראל , לא נחשב השמנת יתר בארה”ב..

וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃

אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙

מה שנחשב תועבה לפרעה, לא נחשב תועבה לישראל.

וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאתיִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַלצַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַלצַוָּארָ֖יו עֽוֹד:  וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶליוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶתפָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עֽוֹדְךָ֖ חָֽיוַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶלאֶחָיו֙ וְאֶלבֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶֽעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה וְאֹֽמְרָ֣ה אֵלָ֗יו אַחַ֧י וּבֵיתאָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץכְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽיוְהָֽאֲנָשִׁים֙ רֹ֣עֵי צֹ֔אן כִּֽיאַנְשֵׁ֥י מִקְנֶ֖ה הָי֑וּ וְצֹאנָ֧ם וּבְקָרָ֛ם וְכָלאֲשֶׁ֥ר לָהֶ֖ם הֵבִֽיאוּ: וְהָיָ֕ה כִּֽייִקְרָ֥א לָכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה וְאָמַ֖ר מַהמַּֽעֲשֵׂיכֶֽםוַֽאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֨יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַדעַ֔תָּה גַּםאֲנַ֖חְנוּ גַּםאֲבֹתֵ֑ינוּ בַּֽעֲב֗וּר תֵּֽשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּיתֽוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּלרֹ֥עֵה צֹֽאן: בראשית.

בגלות של העת הזאת במצרים- היתה את שכונת היהודים.

.