לימודי תהלים – ליום החמישה עשר לחודש.

אַתָּ֣ה הָ֭אֵל עֹ֣שֵׂה פֶ֑לֶא הוֹדַ֖עְתָּ בָעַמִּ֣ים עֻזֶּֽךָ:

גָּאַ֣לְתָּ בִּזְר֣וֹעַ עַמֶּ֑ךָ בְּנֵי-יַעֲקֹ֖ב וְיוֹסֵ֣ף סֶֽלָה: תהלים ליום החמישה עשר לחודש.

וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת-אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת-שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהֹוָה בְּקֶרֶב הָאָֽרֶץ: שמות.

וְאוּלָם בַּֽעֲבוּר זֹאת הֶֽעֱמַדְתִּיךָ בַּֽעֲבוּר הַרְאֹֽתְךָ אֶת-כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל-הָאָֽרֶץ: שמות.

יַסַּ֣ע קָ֭דִים בַּשָּׁמָ֑יִם וַיְנַהֵ֖ג בְּעֻזּ֣וֹ תֵימָֽן: תהלים ליום החמישה עשר לחודש.

גם לאדום יש את אלוף תימן, זה לא אומר שאלוף תימן מזרע עשיו הוא עוזו תימן.

אֵשֶׁת עֵשָׂו וַתֵּלֶד לְעֵשָׂו אֶת-(יעיש) יְעוּשׁ וְאֶת-יַעְלָם וְאֶת-קֹֽרַח:  אֵלֶּה אַלּוּפֵי בְנֵֽי-עֵשָׂו בְּנֵי אֱלִיפַז בְּכוֹר עֵשָׂו אַלּוּף תֵּימָן אַלּוּף אוֹמָר אַלּוּף צְפוֹ אַלּוּף קְנַֽז:  אַלּוּף-קֹרַח אַלּוּף גַּעְתָּם אַלּוּף עֲמָלֵק אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱלִיפַז בְּאֶרֶץ אֱדוֹם אֵלֶּה בְּנֵי עָדָֽה:  וְאֵלֶּה בְּנֵי רְעוּאֵל בֶּן-עֵשָׂו אַלּוּף נַחַת אַלּוּף זֶרַח אַלּוּף שַׁמָּה אַלּוּף מִזָּה אֵלֶּה אַלּוּפֵי רְעוּאֵל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם אֵלֶּה בְּנֵי בָֽשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָֽׂו: וְאֵלֶּה בְּנֵי אָֽהֳלִֽיבָמָה אֵשֶׁת עֵשָׂו אַלּוּף יְעוּשׁ אַלּוּף יַעְלָם אַלּוּף קֹרַח אֵלֶּה אַלּוּפֵי אָֽהֳלִֽיבָמָה בַּת-עֲנָה אֵשֶׁת עֵשָֽׂו: אֵלֶּה בְנֵֽי-עֵשָׂו וְאֵלֶּה אַלּֽוּפֵיהֶם הוּא אֱדֽוֹם: 

יְשַׁלַּח-בָּ֨ם | חֲר֬וֹן אַפּ֗וֹ עֶבְרָ֣ה וָזַ֣עַם וְצָרָ֑ה מִ֝שְׁלַ֗חַת מַלְאֲכֵ֥י רָעִֽים: תהלים ליום החמישה עשר לחודש.

וַיַּרְא בָּלָק בֶּן-צִפּוֹר אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָֽאֱמֹרִֽי: וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב-הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן עַתָּה יְלַֽחֲכוּ הַקָּהָל אֶת-כָּל-סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִֽוא: וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵֽי-עַמּוֹ לִקְרֹא-לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִֽי: וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָֽרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה כִּֽי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ וַאֲגָֽרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַֽאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָֽר: שמות.

צריך לזכור שלא כל המלאכים הם מלאכים של בורא עולם.

גם לבלק בן ציפור היו את מלאכי הרעים שלו.

יש מצב שהצפרטיסטים/ אפרטהייד/הציפורים של סימון מאגוס, הם משך של עדתו של בלק בן ציפור.

העבדת התורה לעתים היא אינוס לסיפור שאדם או קבוצת אנשים מבקשים  לשים עצמם בצד של ישראל בסיפור התורה, כדי לקבל את גורל ישראל לרשת ארץ ולהפך שגורל ישראל יהפך לגרוש מהארץ כמו שכנען גורש.

אוחנה ושמולי הם אנשים שתועבותיהם הן תועבות שהדין שלהן הוא הקאה מהארץ. בחירתכם באנשי תועבות אלה כמושלים עליכם שמה אתכם במקום מאוד מסוכן בארץ בעת הזאת. בחירתכם בבני אדם כמו דרעי ליצמן ובנט ולפיד וגנץ וביבי שהוכיחו שהם נכונים למשול ביחד עם אנשי תועבות אלה גם היא שמה אתכם במקום מסוכן מאוד.

הומו שקורא בתורה, הוא אויב שפלש לשטח ישראל. וברור שאתם מעליבים עצמכם שאתם משביעים את אנשי התועבה האלה בתורה לנאמנות לכם.

.

בְּֽנֵי-אֶפְרַ֗יִם נוֹשְׁקֵ֥י רוֹמֵי-קָ֑שֶׁת הָ֝פְכ֗וּ בְּי֣וֹם קְרָֽב:

לֹ֣א שָׁ֭מְרוּ בְּרִ֣ית אֱלֹהִ֑ים וּ֝בְתוֹרָת֗וֹ מֵאֲנ֥וּ לָלֶֽכֶת:

וַיִּשְׁכְּח֥וּ עֲלִילוֹתָ֑יו וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו אֲשֶׁ֣ר הֶרְאָֽם:

נֶ֣גֶד אֲ֭בוֹתָם עָ֣שָׂה פֶ֑לֶא בְּאֶ֖רֶץ מִצְרַ֣יִם שְׂדֵה-צֹֽעַן:

בָּ֣קַע יָ֭ם וַיַּֽעֲבִירֵ֑ם וַֽיַּצֶּב-מַ֥יִם כְּמוֹ-נֵֽד:

וַיַּנְחֵ֣ם בֶּעָנָ֣ן יוֹמָ֑ם וְכָל-הַ֝לַּ֗יְלָה בְּא֣וֹר אֵֽשׁ:

יְבַקַּ֣ע צֻ֭רִים בַּמִּדְבָּ֑ר וַ֝יַּ֗שְׁקְ כִּתְהֹמ֥וֹת רַבָּֽה:

וַיּוֹצִ֣א נוֹזְלִ֣ים מִסָּ֑לַע וַיּ֖וֹרֶד כַּנְּהָר֣וֹת מָֽיִם:

וַיּוֹסִ֣יפוּ ע֖וֹד לַחֲטֹא-ל֑וֹ לַֽמְר֥וֹת עֶ֝לְי֗וֹן בַּצִּיָּֽה:

וַיְנַסּוּ-אֵ֥ל בִּלְבָבָ֑ם לִֽשְׁאָל-אֹ֥כֶל לְנַפְשָֽׁם:

וַֽיְדַבְּר֗וּ בֵּֽאלֹ֫הִ֥ים אָ֭מְרוּ הֲי֣וּכַל אֵ֑ל לַעֲרֹ֥ךְ שֻׁ֝לְחָ֗ן בַּמִּדְבָּֽר:

הֵ֤ן הִכָּה-צ֨וּר | וַיָּז֣וּבוּ מַיִם֮ וּנְחָלִ֪ים יִ֫שְׁטֹ֥פוּ הֲגַם-לֶ֭חֶם י֣וּכַל תֵּ֑ת אִם-יָכִ֖ין שְׁאֵ֣ר לְעַמּֽוֹ:

לָכֵ֤ן | שָׁמַ֥ע יְהוָ֗ה וַֽיִּתְעַבָּ֥ר וְ֭אֵשׁ נִשְּׂקָ֣ה בְיַעֲקֹ֑ב וְגַם-אַ֝֗ף עָלָ֥ה בְיִשְׂרָאֵֽל: תהלים לקריאה ביום החמישה עשר לחודש.

במקרה הזה:

לא היה נדרש ניסים כדי להאמין שבורא עולם ידאג למזון לעמו, עם ישראל היה לאחר יציאת מצרים, לאחר שראה ניסים גדולים מאוד, כך שניסוי אל בלבבם היא חטא,

שלא כמו במקרה הזה:

וַיִּקַּ֨ח אֵלִיָּ֜הוּ אֶת–הַיֶּ֗לֶד וַיֹּרִדֵ֤הוּ מִן–הָעֲלִיָּה֙ הַבַּ֔יְתָה וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ לְאִמּ֑וֹ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֵ֣לִיָּ֔הוּ רְאִ֖י חַ֥י בְּנֵֽךְ: וַתֹּ֤אמֶר הָֽאִשָּׁה֙ אֶל–אֵ֣לִיָּ֔הוּ עַתָּה֙ זֶ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים אָ֑תָּה וּדְבַר–יְהוָ֥ה בְּפִ֖יךָ אֱמֶֽת: מלכים.

לימודים מספר מלכים-  ספר ראשון-  מלכות אסא ואחאב- פרשת כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים אָ֑תָּה וּדְבַר–יְהוָ֥ה בְּפִ֖יךָ אֱמֶֽת- לימודי שנת שבעים ושתים.