בְּרֵאשִׁית,

כדי להסביר לך את דברי בענין רוח ונשמה אסביר זאת באמצעותו של האדם שאת תפקידו הגדרת כנפח. לנפח נדרש שני כלים כדי לעשות את עבודתו. פטיש ואש. עם האש הוא מחמם את הברזל ועם הפטיש הוא יוצר את צורת הברזל שהוא מבקש ליצור. שני נפחים שישתמשו באותם כלי העבודה ישיגו תוצאות שונות אם במבחינת איכות העבודה ואם מבחינת מה שאתה קורא לו סגנון. וזה תלוי ראש, תלוי מחשבה. כל נפח חושב בדרך שונה. וכך לגבי הבריאה.

בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.  וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם.

זאת אומרת שכל רוח בעולם, היא רוחו של בורא עולם. כמו הנפח שאתה מכיר, כל אדם הוא כלי שמתפעל את אותה הרוח. לכולם יש את אותה רוח. הכלי, הגוף, הוא שמפעיל את הרוח. כך שאני מתקנת את משלו של דוד המלך- חילקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל. כן, מותר לא להסכים עם דוד המלך, אני חושבת שפחדו (יותר נכון לומר, הכרה של דוד המלך בפעולה שכזאת) של דוד המלך מפעולת אוון שכזאת, קיימה את התוצאה שהפועלים שפעלו על דוד המלך ביקשו להשיג. כך שאתה לא יכול באמת לעשות את פעולת – העברת גורל ונשמה מאדם לאדם. האמונה שיש סוגי רוח, היא שמקיימת את הפעולה הזאת. האמונה בבורא עולם ששמו יהוה שהוא אחד ואין מלבדו, מונעת ממך להשיג תוצאה מפעולה שכזאת. אתה מבין וודאי שלמרות שאני אוהבת את דוד המלך ולא בזה לו, אני מרשה לעצמי לתקן את משלו. הוא לא אלהים אתה וודאי יודע. לכן אין עניין להשיג את ספורותיו של דוד המלך. דוד המלך מת. והוא בעצמו אמר: לא המתים יהללו-יה ולא כל יורדי דומה. דוד המלך עשה את עבודתו בעולם הזה ועתה צריך לשיר חדש. כמו שדוד המלך אמר.

אין ערך להחלפה, הנשמה, רוח החיים היא אותה רוח חיים, החלפה שכזאת היא החלפה של נקי בנקי, הגוף שלך, גוף של איש ששכב את זכר משכבי אשה, או עם בעולת בעל הוא אותו גוף.. ואתה לא יכול להחליף את הגוף שלך.

“משנת 1928 החלה עליה ציונית של משפחות ובני נוער מסוריה לישראל. הצעירים הגיעו לקיבוצים שונים בצפון הארץ, והמשפחות התיישבו בעיקר בתל אביב.בשנת 1936, עם תחילתו של המרד הערבי הגדול בארץ ישראל, נפגעו קשות גם יהודי סוריה אשר נחשדו על ידי הסורים כציונים.” וויקיפדיא.

על כך לא כתוב בדפי ההיסטוריא של המדינה, על העליה מסוריא שהתחילה הרבה הרבה לפני קום המדינה, לא לימדו בבתי הספר כעליה א’ או עליה ב’. אני לא מרבה לדבר על אבי בעניין, כדי לא לעשות טובה אישית לעצמי, אבי היה בפלמ”ח ובהגנה והוא בא מסוריא, ולא כתוב על כך בדפי ההיסטוריא.. אני יודעת שהיו לו חברים שבאו מסוריא ולחמו ביחד איתו, כמו החבר’ה שבאו מרוסיא ולימדו אותו את השיר פטמויצ’קה שעכשיו יש סמלוטי (מטוסי קרב) ולכן אדייבוצ’קה, אדייבוצ’קה פטום.. (בנות בנות אחר כך..). אני למדתי מהשכנות בגטו הרוסי בראש העין לומר- מלצ’יקי מלצ’יקי פטום..

מעשה המרכבה.. 

כל חקלאי פיקח יודע שאם לוקחים עץ תפוזים מהפרדס וגודעים חלק מענפיו ניתן לשתול ענפים מעץ אשכולית או קלמנטינה במקום הכריתה של הענפים שנכרתו מעץ התפוזים, וככה עץ התפוזים יכול להצמיח מתוכו גם אשכולית..

בסופו של יום, גם אם יש צדיק בסדום, הוא לא יכול להיות צדיק כי הוא/היא לא יכול/ה לדרוש את מות אביהם ששכב עם בעולת בעל, או את מות אמהותיהם ששכבו עם איש שאינו אביהם. זאת הסיבה שלא ניתן למצוא צדיק בסדום. הצדיקים בסדום לא יכולים להיות צדיקים אם הם יורשים בסופו של יום את הכסף שנוצר באמצעות חטאי אביהם ואימהותיהם. כיורשים את הכסף, הם יורשים את החטאים. זאת הסיבה שגם דבריו של שבזי שאמר שתבוא תשועה בזכות החנונים- לא יכולים להתקיים בסופו של יום. לכן סדום נשרפה.

כִּי-אַתָּה אָבִינוּ–כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ, וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ: אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ, גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ.

לכן כשעושים ברית מילה עושים אותה עם יהוה, כי אברהם מת.

לֹא הַמֵּתִים, יְהַלְלוּ-יָהּ; תהלים.

מתוך המקום הזה צריך לחשוב על עניין  השמות. בתורה אין כפל שמות  ויצחק לא קרא לבנו על שם אביו אברהם. כי אתם יודעים אברהם עשה את שלו בעתו ונושא משך הזרע צריך להמשיך.

אחת ההוכחות להיות העם היהודי במצב גלות היא שהמדינה קבעה חוקים בהתאם למועדים נוצריים. למשל,מקבלי ביטוח לאומי, מקבלים שכר כל 28 בחודש לפי הספורות הנוצריות, והרבה אנשים מקבלים שכר ב– 9-10בחודש לפי הספורות הנוצריות.

מה שקבוע הוא הספירה הנוצרית. מבחינה זו למועדים היהודים אין ערך, אין קיבוע. למעט מקרי מועדים יהודים שמאלצים את נותן השכר להקדים את מועד השכר ועדיין למועד היהודי אין ערך קבוע מבחינת השכר.

לכסף יש משמעות רבה לנוכח הידיעה שעם ישראל נדרש לתת כסף לצורך כיפורי נפש במדבר.

האמרה שהחיים והמוות ביד הלשון, כנראה נוצרה מלימודי מקרה מגדל בבל כשבורא עולם הרס את השפה כדי להרוס את מגדל בבל. המועדים שקבעו בישראל גם לצורך קבלת שכר כופים על העם בישראל שיחה שמקיימת את הספורות ואת המועדים הנוצריים.

חשוב לומר את הדברים כדי שנבין שהעם לא אשם ומנהגים אלו נקבעו ע“י המדינה שלא קבעה בחוק יסוד שהיא יהודיה, לכן העם נתון תחת שלטון זר, משמע העם בגלות,בגלות כמו בגלות נוהגים גם לפי מועדי השלטון, המשל הכי טוב לדבר הוא ימי הגלות תחת שלטון פרס בתורה שהעם ציין את מועדי השלטון וגם את מועדי העם היהודי ככתוב בתורה.

בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי–עָשָׂר חֹדֶשׁ, הוּא–חֹדֶשׁ שְׁבָט,בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם, לְדָרְיָוֶשׁ—הָיָה דְבַר–יְהוָה, אֶל–זְכַרְיָה בֶּן–בֶּרֶכְיָהוּ, בֶּן–עִדּוֹא הַנָּבִיא, לֵאמֹר.

עשתי עשר היא המילה הנכונה למה שאתם מכירים כספרה אחד עשר, גם במנין חודשים וגם במנין ספורות שאינם חודשים.

עַל הַמַּחֲלֹקֶת הָרִאשׁוֹנָה, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן—יָשָׁבְעָם,בֶּן–זַבְדִּיאֵל; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה,אָלֶף. מִן–בְּנֵי–פֶרֶץ, הָרֹאשׁ לְכָל–שָׂרֵי הַצְּבָאוֹת—לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן.

וְעַל מַחֲלֹקֶת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, דּוֹדַי הָאֲחוֹחִי וּמַחֲלֻקְתּוֹ, וּמִקְלוֹת,הַנָּגִיד; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.  

שַׂר הַצָּבָא הַשְּׁלִישִׁי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, בְּנָיָהוּ בֶן–יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן רֹאשׁ; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. הוּא בְנָיָהוּ גִּבּוֹר הַשְּׁלֹשִׁים, וְעַל–הַשְּׁלֹשִׁים; וּמַחֲלֻקְתּוֹ, עַמִּיזָבָד בְּנוֹ.  

הָרְבִיעִי לַחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי, עֲשָׂהאֵל אֲחִי יוֹאָב, וּזְבַדְיָה בְנוֹ,אַחֲרָיו; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. 

הַחֲמִישִׁי לַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, הַשַּׂר שַׁמְהוּת הַיִּזְרָח; וְעַל,מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. 

הַשִּׁשִּׁי לַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, עִירָא בֶן–עִקֵּשׁ הַתְּקוֹעִי; וְעַל,מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. הַשְּׁבִיעִי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי,חֶלֶץ הַפְּלוֹנִי מִן–בְּנֵי אֶפְרָיִם; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה,אָלֶף. 

הַשְּׁמִינִי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי לַזַּרְחִי; וְעַל,מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. 

הַתְּשִׁיעִי לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי, אֲבִיעֶזֶר הָעַנְּתוֹתִי לבנימיני (לַבֵּן יְמִינִי); וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. 

הָעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, מַהְרַי הַנְּטוֹפָתִי לַזַּרְחִי; וְעַל,מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.

עַשְׁתֵּי–עָשָׂר לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר הַחֹדֶשׁ, בְּנָיָה הַפִּרְעָתוֹנִי מִ

אנשים שמכירים את ולדימיר ויסוצקי שכתב את השיר טמבל ומר “אפילו אלהים נקשר בחבל” יוכלו להבין שולדימיר דיבר בדיוק על דבריו של יואל אלחנן.

ברור לכולנו שלא ניתן להעביד את בורא עולם אך דת הציונות עושה שימוש של הבה ונתחכמה בתורה.

הרמב”ם אמר ואני מסכימה עם דעתו, שהמוסלמים מייחדים את האל כראוי. הרב עובדיה יוסף אמר שלדעתו יהודי יכול להתפלל במסגד תפילה יהודיה ואני מסכימה עם דעתו. אני חושבת שמהמקום של אהבת היהודים והמוסלמים לבורא עולם שהוא אחד ושמו אחד-  יבוא שלום.

אתם צריכים להבין שהמוסלמים בימיו של הרמב”ם אישרו אותו. מלכים מוסלמים התייעצו איתו, כמו שאמר להם הנביא מוחמד-  “אם יש לך ספק כלשהו בדבר מה (מן הקוראן) שהורד אליך שאל את (בני ישראל) שקיבלו ולמדו את הספר לפניך.” (סורה 10 פסוק 94).” וויקיפדיא.

בתורתנו כתוב על כך-

וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם, כָּל-הַגּוֹיִם:  כִּי-תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. מלאכי.

יעקב נהיה בסופו של יום ישראל. ישר-אל. למה בסופו של יום, יעקב היה ישר עם עשיו, הבכורה היא של יעקב. עשו מכר, אך יעקב לא היה ישר עם אביו. לכן רק לאחר שיעקב נענש, הוא קיבל את התואר- ישר-אל. כמו שיעקב רימה את אביו כשהיה עיוור, כך רימו את יעקב פעמיים, פעם אחת כשהוא לא ראה עם מי מתחתן ופעם שנית כשבניו שיקרו אותו שיוסף מת.

חשוב להבין, המכירה חייבת להיות ישרה, הקונה חייב לאמר שהוא מבקש את הבכורה והמוכר צריך להשבע כשהוא מוכר את הבכורה תמורת נזיד עדשים, כמשל למעט כסף שלא מביאה תמורה אמיתית- לאחר עיכול האוכל המוכר שוב פעם רעב, שוב פעם- עני.

בשורה התחתונה הגרמנים שלמו שילומים בעבור חטאיהם, אלו מאזני צדק שהחטאים של הנאצים בצד אחד של המאזניים, והכסף לכפרה בצד השני של המאזניים. משמע הכסף של העם הגרמני יורד או נמצא בנקודת איזון עם החטאים של הנאצים. הנאצים וצאצאיהם בחרו להעמיד כסף כקורבן לחטאיהם כמקובל על בני האדם שהם חטאו להם. למרות שקשה לחשוב על כך, אלו מאזני צדק. יען כי יש קבלה של כספי כיפורים מצד קבוצת בני האדם שטוענים שבני האדם שהם מקבלים מהם כסף חטאו להם. והגרמנים התוודו שחטאו במעשים שכולנו יודעים שעשו והסכימו לשלם את דרישת הכסף מהאנשים שהם חטאו.

וַוַיְהִי דְּבַר-יְהוָה צְבָאוֹת, אֵלַי לֵאמֹר.  כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ.  זכריה.

לפי הנבואות של העם היהודי, יבואו ימים בהם צום החודש העשירי יהפך ליום שמחה לעם היהודי.

בחודש הרביעי (חודש תמוז לפי ספורות בבל) העלה בנט מדת הציונות את ציבור התועבה, שוכבי משכב הזכר, לעשות להם שמחה בירושלים כדי לדחות את השמחה ליהודים, חשוב מאוד לשמור ולא לתת לבנט ודרוקמן לעשות זאת בחודש הזה .

“על פי המחקר, הספרים נכתבו על ידי שני כותבים שונים וחוברו יחד לאחר כתיבתם, כפי שספר תרי עשר אוחד לאחר כתיבת חלקיו. חלק מהראיות שמובאות הן שבספר עזרא משולבים רישיונות חשובים בלשונם, לעומת ספר נחמיה שלא הביא את הרישיון לעלייה וגם לא הביא את הרישיון לבניית ירושלים.בנוסף, בראש ספר נחמיה יש ‘כתובת’, בעוד שבראש ספר עזרא אין. בנוסף, פרק ח’ בנחמיה עוסק בעיקר בעזרא, וסביר להניח שאילו היה מחבר אחד לשני הספרים הוא היה מכניס את הפרק הזה בספר עזרא. כמו כן, הכותב של ספר עזרא מונה את השנה מחודש ניסן‏^[7], כמקובל בתורה, ואילו בנחמיה הסופר החליט למנות את השנה מתשרי‏^[8].” וויקיפדיא.

לא מניסן ולא מתשרי, בורא עולם אמר שהחודש הראשון הוא חודש האביב- ראש החודשים החודש של חג הפסח. לא אמר ניסן..

עזרא ונחמיה חיו בגלות ומשכך השתמשו בשמות החודשים שלהם. כמו שאתה היית בגלות והשתמשת במועדים של ארץ הגלות.

לֹא-נוֹתַר עֲנָקִים, בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  רַק, בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד–נִשְׁאָרוּ. יהושע.

“אשדוד קרויה על שם אחת מחמש ערי פלשתים ששכנו באזור,” וויקיפדיא.

גם גת ואשקלון היו ערים פלשתיות. אין סיבה לקרוא לערים בישראל על שם ערים פלשתיות. אלו ערים אויבות של העם היהודי.

חמשת הערים הפלישתיות הן הערים של חמשת המלכים שיהושע הרג.

וַיְקֹנֵן דָּוִד, אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל-שָׁאוּל, וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר, לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר. הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ, חָלָל:  אֵיךְ, נָפְלוּ גִבּוֹרִים. אַל-תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן:  פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים. הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם–וּשְׂדֵי תְרוּמֹת:  כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים–מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן.

לצורך העניין גם לאברהם היה עבד, זה לא עבד שאתם חושבים שהוא, אברהם שלח את עבדו למצוא לבנו כלה והעבד ביקש את עזרת בורא עולם לעשות את המלאכה שאמר לו אברהם לעשות, העבד של אברהם היה עבד שמשיח עם יהוה, הוא לא היה אדם געול. כשבורא עולם שחרר את עם ישראל מעבדות מצרים משה שאל את בורא עולם מי אומר לעם ששלח אותי, בורא עולם אמר לו שיגיד לעם שאהיה שלח אותו. וכפי שניתן ללמוד, בורא עולם היה גם בעבד אברהם.

וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ, וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ אֶל-אֲרַם נַהֲרַיִם–אֶל-עִיר נָחוֹר. וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר, אֶל-בְּאֵר הַמָּיִם, לְעֵת עֶרֶב, לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת. וַיֹּאמַר–יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה-נָא לְפָנַי הַיּוֹם; וַעֲשֵׂה-חֶסֶד, עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם. הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם.  וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה–אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי-עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם-אֲדֹנִי.

למעוניינים לקרוא את כל הפרק..

אתם צריכים להבין, האב של רבקה לא נתן ככה את רבקה ליצחק.. הוא קרא לנערה ושאל פיה, וזה עוד בימי קדם, שהיו “פרימיטיבים”.

הרמב”ם אמר ואני מסכימה עם דעתו, שהמוסלמים מייחדים את האל כראוי. הרב עובדיה יוסף אמר שלדעתו יהודי יכול להתפלל במסגד תפילה יהודיה ואני מסכימה עם דעתו. אני חושבת שמהמקום של אהבת היהודים והמוסלמים לבורא עולם שהוא אחד ושמו אחד-  יבוא שלום.

אתם צריכים להבין שהמוסלמים בימיו של הרמב”ם אישרו אותו. מלכים מוסלמים התייעצו איתו, כמו שאמר להם הנביא מוחמד-  “אם יש לך ספק כלשהו בדבר מה (מן הקוראן) שהורד אליך שאל את (בני ישראל) שקיבלו ולמדו את הספר לפניך.” (סורה 10 פסוק 94).” וויקיפדיא.

בתורתנו כתוב על כך-

וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם, כָּל-הַגּוֹיִם:  כִּי-תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. מלאכי.

כֵּן תַּעֲשֶׂה
וְעָשִׂיתָ
תַּעֲשֶׂה
תַּעֲשֶׂה
תַּעֲשֶׂה
וְעָשִׂיתָ
תְּצַפֶּה
וְצִפִּיתָ
וַהֲקֵמֹתָ
וְעָשִׂיתָ
מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב יַעֲשֶׂה אֹתָהּ.

“נחזור: אלוהים “חייב” להיות מעבר לעולם, משני טעמים. טעם ראשון, אם יהיה בעולם או יתערב בנעשה בעולם, הרי שככל יתר הדברים בעולם, הוא יהיה נתון, בעיקרון, להכרה ולידיעה האנושית – ואזי, כאמור, יהפך לעובדה חסרת ערך כשאר העובדות בעולם. והטעם השני, אם האל יתערב בעולם הוא “יתדבק” במקריות העולם. לפיכך אל הנמצא בעולם ומתערב בו, אל מוּכר או שיכול להיות מוכר לאדם, נהפך לאליל, ועבודתו היא עבודה זרה. ” הארץ מצטטים מדבריו של לייבוביץ’.

http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2425155

לייבוביץ’ דיבר שטויות. דבריו של לייבוביץ’ הם האדרת האל והפיכתו לבלתי מושג בדרך שהיא הפיכת אלהים יהוה למושג שמהותו עליונות ללא ערך. וזאת עבודה זרה שלעצמה.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיֹּאמֶר, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם. תורת ישראל.

המילה אהיה כשם תואר שיסביר לעם ישראל מי שלח את משה, ממחישה את נוכחותו, את היותו, את מקריותו של יהוה במקרה העולם הזה. מתוך מקום שלא מבקש שיזכיר את שמו אלא את מהות שליחותו של משה להביא להיות דבר יהוה בעולם הזה.

עם ה’ בסוף המילה. לא את הצולע.בימי גן עדן אכלו אדם וחווה מעץ הדעת. ואז בא אלוהים אמר: עכשיו תקבלו עונש. אתה האיש, בזיעת אפך תאכל לחם. את האישה ,את התשוקה שלך תהיה לאישך ו לא רק, הוא ימשול בך. וזה עונש. במחשבה מעמיקה נוספת אפשר ללמוד מהענין שאם תשוקתה של האישה לאיש ומשילות האיש על האישה זה עונש.