לימודי תורה לפי נושאים- משילות- הנהגה.

אחד מן ההבדלים בין ישראל לכל הגויים היא ברית חורב, קיום ברית חורב מקיימת את ישראל כעם נבחר וכגוי קדוש שיהיה נכון לעשות כמיועד לו.

ארץ כנען נתנה לישראל למען עשות דבר הבורא ולעבוד את הבורא. יש חוקים שאם עם ישראל לא מקיים אותם או עושה מעשים שלעם ישראל אסור לעשות הוא מאבד את נחלתו אם כיחיד מהעם ואם כקהל עם, אם כנשיא , אם ככהן ואם כלוי.החוקה הזאת היא לא חוקת הגוים.במשל ההומוסקסואל , העם האוקראיני לא יאבד את נחלתו וטובות אדמתו באם לא יקיים את חוקת חורב בענינו.הנוצרים קיבלו את תורת ישראל ממקום של גוי, הדבר אינו עושה אותם כישראל, בתורה יש חוקות גוי בארצו, חוקות גוי גר בארצנו, חוקת ברית אברהם שלא בארצנו הנלמדות מתורתנו. חוקת ברית חורב וערבות מואב, היא אינה חוקה הנדרשת מישמעאל או עשיו או כול זרע אברהם. הם יכולים לבחור לקיים, אך אם לא יקיימו הם לא נושאים באותו דין ביחס לארצם וטובות ארצם.וזה דבר המבדיל בין אפריקאי ואוקראיני בארצם לבין ישראל בארצו.לצורך הענין אליזבת' מקיימת את חוק משכב בעולת הבעל כפי שנלמד מתורתנו כחוקת כל הגוים, גם פרעה קיבל מכות וננגף ששכב עם בעולת בעל.

אליזבת' היא לא רק מלכה היא אמא, והיא הצליחה במבחן האמונה מהקשים ביותר לאשה ואם ממקומה כמלכה.

דבר היום:

וְאַחַ֗ר יָֽרְדוּ֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּֽכְּנַעֲנִ֑י יוֹשֵׁ֣ב הָהָ֔ר וְהַנֶּ֖גֶב וְהַשְּׁפֵלָֽהוַיֵּ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה אֶלהַֽכְּנַעֲנִי֙ הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּחֶבְר֔וֹן וְשֵׁםחֶבְר֥וֹן לְפָנִ֖ים קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֑ע וַיַּכּ֛וּ אֶתשֵׁשַׁ֥י וְאֶתאֲחִימַ֖ן וְאֶתתַּלְמָֽי: שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

וְשֵׁםחֶבְר֥וֹן לְפָנִ֖ים קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֑ע

במקרה לוז:

וַיַּעֲל֧וּ בֵיתיוֹסֵ֛ף גַּםהֵ֖ם בֵּֽיתאֵ֑ל וַֽיהוָ֖ה עִמָּֽם: וַיָּתִ֥ירוּ בֵיתיוֹסֵ֖ף בְּבֵֽיתאֵ֑ל וְשֵׁםהָעִ֥יר לְפָנִ֖ים לֽוּז: שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

בְּבֵֽיתאֵ֑ל וְשֵׁםהָעִ֥יר לְפָנִ֖ים לֽוּז:

וַיִּרְאוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים אִ֖ישׁ יוֹצֵ֣א מִןהָעִ֑יר וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ הַרְאֵ֤נוּ נָא֙ אֶתמְב֣וֹא הָעִ֔יר וְעָשִׂ֥ינוּ עִמְּךָ֖ חָֽסֶדוַיַּרְאֵם֙ אֶתמְב֣וֹא הָעִ֔יר וַיַּכּ֥וּ אֶתהָעִ֖יר לְפִיחָ֑רֶב וְאֶתהָאִ֥ישׁ וְאֶתכָּלמִשְׁפַּחְתּ֖וֹ שִׁלֵּֽחוּוַיֵּ֣לֶךְ הָאִ֔ישׁ אֶ֖רֶץ הַחִתִּ֑ים וַיִּ֣בֶן עִ֗יר וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ ל֔וּז ה֣וּא שְׁמָ֔הּ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

וַיִּ֣בֶן עִ֗יר וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ ל֔וּז ה֣וּא שְׁמָ֔הּ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

ממקרה לוז אפשר ללמוד את ענין שינוי שם העיר לאחר כיבושה.

זאת אומרת, בית- אל נקראה מלפנים לוז. לאחר שנכבשה, האדם מלוז שנתן מידע ושעזר לכבוש העיר, הושאר בחיים ובנה עיר חדשה במקום אחר ונתן לה את השם לוז.

זאת אומרת כמו במקרה חברון שלפנים היתה קרית ארבע ושבעת הזאת החיו את שמה כלפני הלפני של הדור הזה.

ניתן לראות נוכחות כנען בישראל שיש לה השפעה וכח לחדש את שמות ערי כנען וגם ערי פלישתים וערלים כגת ואשקלון בעת הזאת.

זאת אומרת שהם פה, הם גם בדור הזה נמצאים פה:

וַיִּלְחֲצ֧וּ הָאֱמֹרִ֛י אֶתבְּנֵידָ֖ן הָהָ֑רָה כִּילֹ֥א נְתָנ֖וֹ לָרֶ֥דֶת לָעֵֽמֶקוַיּ֤וֹאֶל הָֽאֱמֹרִי֙ לָשֶׁ֣בֶת בְּהַרחֶ֔רֶס בְּאַיָּל֖וֹן וּבְשַֽׁעַלְבִ֑ים וַתִּכְבַּד֙ יַ֣ד בֵּיתיוֹסֵ֔ף וַיִּהְי֖וּ לָמַֽס: וּגְבוּל֙ הָאֱמֹרִ֔י מִֽמַּעֲלֵ֖ה עַקְרַבִּ֑ים מֵהַסֶּ֖לַע וָמָֽעְלָה: וַיַּ֧עַל מַלְאַךְיְהוָ֛ה מִןהַגִּלְגָּ֖ל אֶלהַבֹּכִ֑ים וַיֹּאמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶלהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וָאֹמַ֕ר לֹֽאאָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעוֹלָֽםוְאַתֶּ֗ם לֹֽאתִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֽוֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִזְבְּחוֹתֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן וְלֹֽאשְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקֹלִ֖י מַהזֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽםוְגַ֣ם אָמַ֔רְתִּי לֹֽאאֲגָרֵ֥שׁ אוֹתָ֖ם מִפְּנֵיכֶ֑ם וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְצִדִּ֔ים וֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם יִהְי֥וּ לָכֶ֖ם לְמוֹקֵֽשׁ:  שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

וזאת הסכנה כבאור דוד:

לֹֽא-הִשְׁמִידוּ אֶת-הָֽעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶֽם:  וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַֽיִּלְמְדוּ מַֽעֲשֵׂיהֶֽם:  וַיַּעַבְדוּ אֶת-עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵֽשׁ:  וַיִּזְבְּחוּ אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנֽוֹתֵיהֶם לַשֵּֽׁדִים: וַיִּֽשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם-בְּנֵיהֶם וּֽבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִֽים:  וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַֽעַלְלֵיהֶֽם:  וַיִּֽחַר-אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת-נַחֲלָתֽוֹ: וַיִּתְּנֵם בְּיַד-גּוֹיִם וַֽיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶֽם:  וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָֽם: תהלים.

בעת הזאת אפשר לראות את כנען בצפת לאחר הקמת שכונת כנען בעיר צפת שיהודה נתן לה את השם חרמה לאחר כיבושה:

וַיֵּ֤לֶךְ יְהוּדָה֙ אֶתשִׁמְע֣וֹן אָחִ֔יו וַיַּכּ֕וּ אֶתהַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב צְפַ֑ת וַיַּחֲרִ֣ימוּ אוֹתָ֔הּ וַיִּקְרָ֥א אֶתשֵׁםהָעִ֖יר חָרְמָֽה: שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

וַיַּכּ֕וּ אֶתהַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב צְפַ֑ת וַיַּחֲרִ֣ימוּ אוֹתָ֔הּ וַיִּקְרָ֥א אֶתשֵׁםהָעִ֖יר חָרְמָֽה: 

אין כל הגיון לחדש ימי כנען כקדם בישראל על ידי בניית ערי כנען, שכונות על שם כנען בעיר צפת,  כמו חוצות היוצר במשמעות של חוצות אשקלון ואל תגידו בגת ואל תבשרו בחוצות אשקלון, אני לא מוצאת נכונות בלחדש כקדם את ערי הפלשתים והכנענים ובנות הערלים .. אתם יודעים.

זאת אומרת שהם פה, הם גם בדור הזה נמצאים פה למען.

וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּלאֲשֶׁ֣ר לֹֽאיָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּלמִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽייִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁרלְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּםשֹׁפְטִים- פרשת  עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

אני טוענת שהטייתכם לבחור בהומוסקסואל למשול בכם היא חלק ממלחמות כנען בכם בעת הזאת, גם כנען בא בתחפושת יהודי להשיב ימיו כקדם.

בחוקיות בענינו של ההומוסקסואל בתורתנו, בנט וחבריו מחטיאים אתכם באובדן זכות ירושת הארץ וטובותיה. זאת עוד דרך להרשיע אתכם כבוחרים בהם ולהצדיק את העושקים אתכם.

ולוז, זה אור בספרדית, ובספרד אנסו את אבותינו להמרתם. ובנט שממקומות ישיבתו באה הדרישה לשיוויון זכויות להומו, קוראים אור עציון.

ובנט סותר דבר תורה כמבקש מבקש מכם לסור דרכו מתורת ישראל מימינה:

"גיבורי ילדותו היו מאיר הר-ציון ויוני נתניהו[6]. היה חבר ב"נוער התחיה" ובגיל 14 עלה להר הבית[7]. למד בישיבה התיכונית "יבנה" בחיפה והדריך בסניף "כרמל" של בני עקיבא. כאשר הגיע אל בית הספר לקצינים של צה"להוריד את הכיפה[8], אולם בעקבות הקולות שנשמעו נגד הציונות הדתית לאחר רצח יצחק רבין החליט לשוב ולחבוש אותה[9]." מתוך וויקיפדיא אודות בנט.

אודות מוטי אלון (בן ישיבתו של בנט, שסתר דבר תורה, ששמע ובחר שלא לעשות) הומוסקסואל מוצהר השוכב את זכר משכבי אשה ( לצורך הענין זה לא משנה אם בהסכמה או שלא בהסכמה) שתורתנו מצווה להורגו הוא נחשב טמא ותועבה על פי תורת ישראל ועל פי תורת ישמעאל) שישיבתו של בנט לא שללה ממנו את תואר הרב.

ותדע לך שאצל ההומואים הדוברים ערבית ועברית, יש שלום.  יש זוגות כאלה.. אני טוענת שהאיחוד של בנט עם הורוביץ' הוא על בסיס הזיקה ההומוסקסואלית.

שלא תתעו לחשוב שהוא משלנו… עשה קרבי… גם כנען מוכן לצאת לקרב למען כיבוש הארץ הזאת.

אגב, גם נעמי שמר מזוהה עם אנשי לוז עציון:

"באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 הביעה הזדהות עם אנשי "גוש אמונים".[32] באותן שנים חיברה את "איש מוזר",[33] ו"פרנואיד" שהביעו תמיכה באנשי גוש אמונים. בשיר "הכריש", שנכתב ב-1975 על רקע חתימת הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975,[34] מתארת שמר מפגש בין כריש לבין סרדין. הסרדין רוצה לכרות שלום בכל מחיר, אולם הכריש מתעלם" וויקיפדיא.

היא לא רצתה שלום עם מצרים.

צריך לבדוק אם לבן שלה הבן של הורוביץ' יש קשר עם ההומו הורוביץ' החבר של בנט. 

"היא קמה רשמית כחצי שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, ב-9 בפברואר 1974 (ט"ו בשבט תשל"ד). בכינוס יסוד שנערך בביתו של הרב חיים דרוקמן. במסמך הייסוד "גוש אמונים, תנועה לחידוש ההגשמה הציונית" – נכתב כי: "גוש אמונים קם מתוך מטרה ליצוק בשורה חדשה-ישנה בכלים ובדפוסים קיימים, כדי לשוב ולעורר מחדש להגשמה ציונית מליאה במעשה וברוח… תוך הכרה כי מקור החזון במורשת ישראל ובשורשי היהדות, ותכליתו – הגאולה השלימה לעם ישראל ולעולם כולו". לאחר כינוס היסוד פנו המשתתפים אל הרצי"ה קוק, ששמח על היוזמה וחיזק את המקימים.[3]   " וויקיפדיא.

דרוקמן הוא מהחברה של מוטי אלון ההומו מישיבת לוז עציון.

שגם הוא שמע דבר תורה ובחר לא לעשות…

במלחמת יום כיפור- יום הדין  גולדה והשוכבים עמה היו מנהיגים את ישראל, ראשת ממשלה והנהגה כזאת על ישראל  מחטיאה את הבוחרים בה. כמו ההנהגה בעת הזאת, שמחטיאה גם יהודים וגם ערבים שדרך עבאס מוחטאים בקבלת חוקות הגוי.

וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה–תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם: ויקרא.

וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם, אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי, וְלֹא תַעֲשׂוּ, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה:  הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: ויקרא.

"ב-1928 הציע לה דוד רמז, שהתיידד עמה, היה ער למצוקתה, ולימים אף הפך למאהב שלה, לשמש מזכירת מועצת הפועלות בהסתדרות. תפקיד זה הפך את מאירסון, שהייתה שייכת למפלגת "אחדות העבודה" שלימים הפכה למרכיב מרכזי של מפא"י, לראש ארגון נשים ציוני גדול. היא ניהלה חיים עמוסי פעילות ונסיעות, והייתה לנואמת נחשבת. מפאת העבודה היה עליה לעבור לתל אביב עם ילדיה" וויקיפדיא.

"גולדה ניהלה קשר רומנטי עז עם זלמן שזר, שהיה מבוגר ממנה בתשע שנים ונשוי משנת 1920 לרחל כצנלסון. הדעות חלוקות "האם שז"ר ביקש שהיחסים ביניהם יתהדקו כך שבעתיד הלא רחוק יתגרשו שניהם ויקימו בית משלהם. אולי גולדה רצתה בכך, אך לא היה לה האומץ או הרצון להתגרש פורמלית ממוריס. ייתכן גם ששז"ר דיבר אליה בכפל לשון וגם הוא לא אזר אומץ להתגרש מרחל, אשתו[24]".

פרשיות האהבה הסוערות עם שני אישים אלה נשזרו לאורך כמה שנים לסירוגין." וויקיפדיא.

וזאת האשה שאמרה ליהודים שהתלוננו על עוניים- לא נחמדים.

וזה דבר התורה בעניינה:

כִּי-יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם-אִשָּׁה בְעֻלַת-בַּעַל, וּמֵתוּ גַּם-שְׁנֵיהֶם–הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם-הָאִשָּׁה, וְהָאִשָּׁה; וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִיִּשְׂרָאֵל: דברים. 

על פי דבר תורה בגלל שהיא לא התגרשה בעלה נשא בעוונה.

אני טוענת שיש למחוק את שם הרחובות רמז וגולדה ושזר ולקרוא להם על שם הגיבור יונתן היילו.

למחשבה:

יְהוָ֣ה מָלָךְ֮

אַף-תִּכּ֥וֹן תֵּ֝בֵ֗ל בַּל-תִּמּֽוֹט:

אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד, זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים; אֲאַזֶּרְךָ, וְלֹא יְדַעְתָּנִי. לְמַעַן יֵדְעוּ, מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה, כִּי-אֶפֶס, בִּלְעָדָי:  אֲנִי יְהוָה, וְאֵין עוֹד: ישעיהו.

תחשבו על הדבר מבחינת בורא עולם קדוש ישראל ויוצרו, ביום של לפני ואחרי מבחינת היות ישראל.

אברהם מלפני שהלך עם בורא עולם היה במקום של עבודה זרה, תחשבו מה יקרה ביום שאחרי אם תבחרו ללכת מבלעדי בורא עולם.

ללכת אחרי ביבי ואוחנה, זה ללכת מבלעדי בורא עולם.ללכת אחרי גולדה זה ללכת מבלעדי בורא עולם למלחמה, ללכת עם צבא של הומואים זה ללכת עם צבא מבלעדי בורא עולם. ללכת עם שר בריאות הומו ובנט בעת מגפה זה ללכת מבלעדי בורא עולם.

הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ-צֶדֶק; תִּפְתַּח-אֶרֶץ וְיִפְרוּ-יֶשַׁע, וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד–אֲנִי יְהוָה, בְּרָאתִיו.  הוֹי, רָב אֶת-יֹצְרוֹ–חֶרֶשׂ, אֶת-חַרְשֵׂי אֲדָמָה; הֲיֹאמַר חֹמֶר לְיֹצְרוֹ מַה-תַּעֲשֶׂה, וּפָעָלְךָ אֵין-יָדַיִם לוֹ.  הוֹי אֹמֵר לְאָב, מַה-תּוֹלִיד; וּלְאִשָּׁה, מַה-תְּחִילִין.  כֹּה-אָמַר יְהוָה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, וְיֹצְרוֹ:  הָאֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי, עַל-בָּנַי וְעַל-פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי. אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ, וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי; אֲנִי, יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם, וְכָל-צְבָאָם, צִוֵּיתִי.אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק, וְכָל-דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר; הוּא-יִבְנֶה עִירִי, וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ–לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. ישעיהו.

השבה ולא המרה. אני טוענת שחוק איסור טיפולי השבת הומואים, הם כדי למנוע את ישור האדם שהורדם כדי להופכו להומו. שדו מיני מפיל יהודי, הוא סוגר סרט ומיישר דרכיו. מתחתן, ומשאיר מאחור את האדם שהפיל. כמו מוטי אלון שעושה טיפולי המרה, כמו דנקנר הדומיני שהתחתן עם אשה.

ברור שאדם שעיקם עצמו להפיל אדם ויישר עצמו, הוא לא אדם שהורדם והוער לדבר.

כמובן שבורא עולם יודע מי זה ומי זה.

שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ בָּרָ֔ק אִםתֵּלְכִ֥י עִמִּ֖י וְהָלָ֑כְתִּי וְאִםלֹ֥א תֵלְכִ֛י עִמִּ֖י לֹ֥א אֵלֵֽךְוַתֹּ֜אמֶר הָלֹ֧ךְ אֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗ךְ אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ עַלהַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה הוֹלֵ֔ךְ כִּ֣י בְֽיַדאִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶתסִֽיסְרָ֑א וַתָּ֧קָם דְּבוֹרָ֛ה וַתֵּ֥לֶךְ עִםבָּרָ֖ק קֶֽדְשָׁהשֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

כִּ֣י בְֽיַדאִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶתסִֽיסְרָ֑א

דבורה לא היתה אשת צבא. היא היתה נביאה וזאת בעת שלא היה מלך אדם על ישראל ורועי ישראל  היו כמו משה, כהנים נביאים- שופטים. והיא נתנה את פקודת המלחמה ועלתה למלחמה עם ברק ולא ההפך.

אשה לא הולכת למלחמה, במקרה הזה בציווי בורא עולם שסיסרא יורד  ביד אשה, הלכה דבורה עם ברק למלחמה. צריך לחשוב על כך שאשה מורידה גבר זה משפיל גבר מבחינת גבריות ואון גברי במובן של השפלה וזה גם הזכרון לאחר מותו, שאשה הורידה אותו.

היו גברים שלאחר שאשה נצחה אותם, בחרו להתאבד.

שאני חושבת על הדבר, למה במקרה הותר לאשה לעלות למלחמה, ודרך אשה להוריד את סיסרא.

בוא נחשוב על גבר שאסרו אותו, גבר כמו רוזנשטיין מבחינת און שנראה מגבר כזה, נראה גבר גבר כמו שאומרים. ויש מישהו שרוצה לכופף אותו להשפיל אותו ואת רוחו, והגבר החזק הזה נשבה, והוא אזוק ומכניסים אותו לחדר החקירות  והמפקד מכניס לחדר הומו שנראה משהו כמו גיל חובב, שנראה זכר ללא און ולא משדר גבריות. וההומו הזה אונס אותו. 

את המפקד הזה שבדרך הזאת ביקש להוריד את הגבר הזה, הייתי מבקשת להוריד ביד אשה.

מהמשל הזה אולי ניתן להבין מדוע במקרה זה אופשר לאשה לעלות למלחמה.

וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בִּ֣י אֲדֹנָ֔י בַּמָּ֥ה אוֹשִׁ֖יעַ אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל הִנֵּ֤ה אַלְפִּי֙ הַדַּ֣ל בִּמְנַשֶּׁ֔ה וְאָנֹכִ֥י הַצָּעִ֖יר בְּבֵ֥ית אָבִֽי:וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה כִּ֥י אֶהְיֶ֖ה עִמָּ֑ךְ וְהִכִּיתָ֥ אֶתמִדְיָ֖ן כְּאִ֥ישׁ אֶחָֽד:וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אִםנָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ לִּי֙ א֔וֹת שָׁאַתָּ֖ה מְדַבֵּ֥ר עִמִּֽיאַלנָ֨א תָמֻ֤שׁ מִזֶּה֙ עַדבֹּאִ֣י אֵלֶ֔יךָ וְהֹֽצֵאתִי֙ אֶתמִנְחָתִ֔י וְהִנַּחְתִּ֖י לְפָנֶ֑יךָ וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֥י אֵשֵׁ֖ב עַ֥ד שׁוּבֶֽךָ:שֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן.

גדעון בקש ממלאך יהוה שיוכיח לו שבאמת הוא כזה, וזאת כי כל אדם יכול לאמר מה שהוא, אך צריך בחינה, צריך לבחון את האדם שאומר מה שהוא ןלא ככה סתם.

גדעון קיבל את ההוכחה כפי שכתוב בהמשך ועשה מה שנדרש ממנו וקמו עליו אדם: 

וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ אֶליוֹאָ֔שׁ הוֹצֵ֥א אֶתבִּנְךָ֖ וְיָמֹ֑ת כִּ֤י נָתַץ֙ אֶתמִזְבַּ֣ח הַבַּ֔עַל וְכִ֥י כָרַ֖ת הָאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁרעָלָֽיווַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֡שׁ לְכֹל֩ אֲשֶׁרעָמְד֨וּ עָלָ֜יו הַאַתֶּ֣ם תְּרִיב֣וּן לַבַּ֗עַל אִםאַתֶּם֙ תּוֹשִׁיע֣וּן אוֹת֔וֹ אֲשֶׁ֨ר יָרִ֥יב ל֛וֹ יוּמַ֖ת עַדהַבֹּ֑קֶר אִםאֱלֹהִ֥ים הוּא֙ יָ֣רֶב ל֔וֹ כִּ֥י נָתַ֖ץ אֶֽתמִזְבְּחֽוֹוַיִּקְרָאל֥וֹ בַיּוֹםהַה֖וּא יְרֻבַּ֣עַל לֵאמֹ֑ר יָ֤רֶב בּוֹ֙ הַבַּ֔עַל כִּ֥י נָתַ֖ץ אֶֽתמִזְבְּחֽוֹ:וְכָלמִדְיָ֧ן וַעֲמָלֵ֛ק וּבְנֵיקֶ֖דֶם נֶאֶסְפ֣וּ יַחְדָּ֑ו וַיַּעַבְר֥וּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֵ֥מֶק יִזְרְעֶֽאלוְר֣וּחַ יְהוָ֔ה לָבְשָׁ֖ה אֶתגִּדְע֑וֹן וַיִּתְקַע֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיִּזָּעֵ֥ק אֲבִיעֶ֖זֶר אַחֲרָֽיווּמַלְאָכִים֙ שָׁלַ֣ח בְּכָלמְנַשֶּׁ֔ה וַיִּזָּעֵ֥ק גַּםה֖וּא אַחֲרָ֑יו וּמַלְאָכִ֣ים שָׁלַ֗ח בְּאָשֵׁ֤ר וּבִזְבֻלוּן֙ וּבְנַפְתָּלִ֔י וַֽיַּעֲל֖וּ לִקְרָאתָֽםוַיֹּ֥אמֶר גִּדְע֖וֹן אֶלהָאֱלֹהִ֑ים אִםיֶשְׁךָ֞ מוֹשִׁ֧יעַ בְּיָדִ֛י אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּהִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י מַצִּ֛יג אֶתגִּזַּ֥ת הַצֶּ֖מֶר בַּגֹּ֑רֶן אִ֡ם טַל֩ יִהְיֶ֨ה עַֽלהַגִּזָּ֜ה לְבַדָּ֗הּ וְעַלכָּלהָאָ֙רֶץ֙ חֹ֔רֶב וְיָדַעְתִּ֗י כִּֽיתוֹשִׁ֧יעַ בְּיָדִ֛י אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּוַיְהִיכֵ֕ן וַיַּשְׁכֵּם֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּ֖זַר אֶתהַגִּזָּ֑ה וַיִּ֤מֶץ טַל֙ מִןהַגִּזָּ֔ה מְל֥וֹא הַסֵּ֖פֶל מָֽיִם:וַיֹּ֤אמֶר גִּדְעוֹן֙ אֶלהָ֣אֱלֹהִ֔ים אַליִ֤חַר אַפְּךָ֙ בִּ֔י וַאֲדַבְּרָ֖ה אַ֣ךְ הַפָּ֑עַם אֲנַסֶּ֤ה נָּארַקהַפַּ֙עַם֙ בַּגִּזָּ֔ה יְהִינָ֨א חֹ֤רֶב אֶלהַגִּזָּה֙ לְבַדָּ֔הּ וְעַלכָּלהָאָ֖רֶץ יִֽהְיֶהטָּֽלוַיַּ֧עַשׂ אֱלֹהִ֛ים כֵּ֖ן בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיְהִיחֹ֤רֶב אֶלהַגִּזָּה֙ לְבַדָּ֔הּ וְעַלכָּלהָאָ֖רֶץ הָ֥יָה טָֽל: שֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן.

וגם במקרה הזה הוכיח גדעון לעם שבורא עולם שלחו לעשות זאת, גם כמענה לעם שזעק לבורא עולם לתשועה מהמדינים:

וַיְהִ֕י כִּֽיזָעֲק֥וּ בְנֵֽייִשְׂרָאֵ֖ל אֶליְהוָ֑ה עַ֖ל אֹד֥וֹת מִדְיָֽן:וַיִּשְׁלַ֧ח יְהוָ֛ה אִ֥ישׁ נָבִ֖יא אֶלבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּהאָמַ֥ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָנֹכִ֞י הֶעֱלֵ֤יתִי אֶתְכֶם֙ מִמִּצְרַ֔יִם וָאֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽיםוָאַצִּ֤ל אֶתְכֶם֙ מִיַּ֣ד מִצְרַ֔יִם וּמִיַּ֖ד כָּללֹחֲצֵיכֶ֑ם וָאֲגָרֵ֤שׁ אוֹתָם֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וָאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם אֶתאַרְצָֽםוָאֹמְרָ֣ה לָכֶ֗ם אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם לֹ֤א תִֽירְאוּ֙ אֶתאֱלֹהֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יוֹשְׁבִ֣ים בְּאַרְצָ֑ם וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקוֹלִֽיוַיָּבֹ֞א מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַיֵּ֙שֶׁב֙ תַּ֤חַת הָֽאֵלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּעָפְרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְיוֹאָ֖שׁ אֲבִ֣י הָֽעֶזְרִ֑י וְגִדְע֣וֹן בְּנ֗וֹ חֹבֵ֤ט חִטִּים֙ בַּגַּ֔ת לְהָנִ֖יס מִפְּנֵ֥י מִדְיָֽן:וַיֵּרָ֥א אֵלָ֖יו מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו יְהוָ֥ה עִמְּךָ֖ גִּבּ֥וֹר הֶחָֽיִלוַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו גִּדְעוֹן֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י וְיֵ֤שׁ יְהוָה֙ עִמָּ֔נוּ וְלָ֥מָּה מְצָאַ֖תְנוּ כָּלזֹ֑את וְאַיֵּ֣ה כָֽלנִפְלְאֹתָ֡יו אֲשֶׁר֩ סִפְּרוּלָ֨נוּ אֲבוֹתֵ֜ינוּ לֵאמֹ֗ר הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הֶעֱלָ֣נוּ יְהוָ֔ה וְעַתָּה֙ נְטָשָׁ֣נוּ יְהוָ֔ה וַֽיִּתְּנֵ֖נוּ בְּכַףמִדְיָֽן: שֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן.

פרשת עם המלחמה:

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל–יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אַל–תִּירָ֣א וְאַל–תֵּחָ֔ת קַ֣ח עִמְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל–עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה וְק֖וּם עֲלֵ֣ה הָעָ֑י רְאֵ֣ה | נָתַ֣תִּי בְיָדְךָ֗ אֶת–מֶ֤לֶךְ הָעַי֙ וְאֶת–עַמּ֔וֹ וְאֶת–עִיר֖וֹ וְאֶת–אַרְצֽוֹ: עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

קַ֣ח עִמְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל–עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה

וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ וְכָלעַ֥ם הַמִּלְחָמָ֖ה לַעֲל֣וֹת הָעָ֑י וַיִּבְחַ֣ר יְ֠הוֹשֻׁעַ שְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֤לֶף אִישׁ֙ גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל וַיִּשְׁלָחֵ֖ם לָֽיְלָה: וַיְצַ֨ו אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר רְ֠אוּ אַתֶּ֞ם אֹרְבִ֤ים לָעִיר֙ מֵאַחֲרֵ֣י הָעִ֔יר אַלתַּרְחִ֥יקוּ מִןהָעִ֖יר מְאֹ֑ד וִהְיִיתֶ֥ם כֻּלְּכֶ֖ם נְכֹנִֽיםוַאֲנִ֗י וְכָלהָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֔י נִקְרַ֖ב אֶלהָעִ֑יר וְהָיָ֗ה כִּֽייֵצְא֤וּ לִקְרָאתֵ֙נוּ֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בָּרִֽאשֹׁנָ֔ה וְנַ֖סְנוּ לִפְנֵיהֶֽם: וְיָצְא֣וּ אַחֲרֵ֗ינוּ עַ֣ד הַתִּיקֵ֤נוּ אוֹתָם֙ מִןהָעִ֔יר כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ נָסִ֣ים לְפָנֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה וְנַ֖סְנוּ לִפְנֵיהֶֽם: וְאַתֶּ֗ם תָּקֻ֙מוּ֙ מֵהָ֣אוֹרֵ֔ב וְהוֹרַשְׁתֶּ֖ם אֶתהָעִ֑יר וּנְתָנָ֛הּ יְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם בְּיֶדְכֶֽם: וְהָיָ֞ה כְּתָפְשְׂכֶ֣ם אֶתהָעִ֗יר תַּצִּ֤יתוּ אֶתהָעִיר֙ בָּאֵ֔שׁ כִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה תַּעֲשׂ֑וּ רְא֖וּ צִוִּ֥יתִי אֶתְכֶֽם: וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ וַיֵּֽלְכוּ֙ אֶלהַמַּאְרָ֔ב וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽיתאֵ֛ל וּבֵ֥ין הָעַ֖י מִיָּ֣ם לָעָ֑י וַיָּ֧לֶן יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּלַּ֥יְלָה הַה֖וּא בְּת֥וֹךְ הָעָֽם: עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

וַיָּ֧לֶן יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּלַּ֥יְלָה הַה֖וּא בְּת֥וֹךְ הָעָֽם:

וִיהוֹשֻׁ֨עַ וְכָֽליִשְׂרָאֵ֜ל רָא֗וּ כִּֽילָכַ֤ד הָֽאֹרֵב֙ אֶתהָעִ֔יר וְכִ֥י עָלָ֖ה עֲשַׁ֣ן הָעִ֑יר וַיָּשֻׁ֕בוּ וַיַּכּ֖וּ אֶתאַנְשֵׁ֥י הָעָֽי: וְאֵ֨לֶּה יָצְא֤וּ מִןהָעִיר֙ לִקְרָאתָ֔ם וַיִּֽהְי֤וּ לְיִשְׂרָאֵל֙ בַּתָּ֔וֶךְ אֵ֥לֶּה מִזֶּ֖ה וְאֵ֣לֶּה מִזֶּ֑ה וַיַּכּ֣וּ אוֹתָ֔ם עַדבִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽירל֖וֹ שָׂרִ֥יד וּפָלִֽיט: וְאֶתמֶ֥לֶךְ הָעַ֖י תָּ֣פְשׂוּ חָ֑י וַיַּקְרִ֥בוּ אֹת֖וֹ אֶליְהוֹשֻֽׁעַ: וַיְהִ֣י כְּכַלּ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֡ל לַהֲרֹג֩ אֶתכָּליֹשְׁבֵ֨י הָעַ֜י בַּשָּׂדֶ֗ה בַּמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁ֣ר רְדָפ֣וּם בּ֔וֹ וַֽיִּפְּל֥וּ כֻלָּ֛ם לְפִיחֶ֖רֶב עַדתֻּמָּ֑ם וַיָּשֻׁ֤בוּ כָליִשְׂרָאֵל֙ הָעַ֔י וַיַּכּ֥וּ אֹתָ֖הּ לְפִיחָֽרֶבוַיְהִי֩ כָלהַנֹּ֨פְלִ֜ים בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ מֵאִ֣ישׁ וְעַדאִשָּׁ֔ה שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף כֹּ֖ל אַנְשֵׁ֥י הָעָֽי: וִיהוֹשֻׁ֙עַ֙ לֹֽאהֵשִׁ֣יב יָד֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נָטָ֖ה בַּכִּיד֑וֹן עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר הֶחֱרִ֔ים אֵ֖ת כָּליֹשְׁבֵ֥י הָעָֽי: רַ֣ק הַבְּהֵמָ֗ה וּשְׁלַל֙ הָעִ֣יר הַהִ֔יא בָּזְז֥וּ לָהֶ֖ם יִשְׂרָאֵ֑ל כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה אֶתיְהוֹשֻֽׁעַ: וַיִּשְׂרֹ֥ף יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶתהָעָ֑י וַיְשִׂימֶ֤הָ תֵּלעוֹלָם֙ שְׁמָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וְאֶתמֶ֧לֶךְ הָעַ֛י תָּלָ֥ה עַלהָעֵ֖ץ עַדעֵ֣ת הָעָ֑רֶב וּכְב֣וֹא הַשֶּׁמֶשׁ֩ צִוָּ֨ה יְהוֹשֻׁ֜עַ וַיֹּרִ֧ידוּ אֶתנִבְלָת֣וֹ מִןהָעֵ֗ץ וַיַּשְׁלִ֤יכוּ אוֹתָהּ֙ אֶלפֶּ֙תַח֙ שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וַיָּקִ֤ימוּ עָלָיו֙ גַּלאֲבָנִ֣ים גָּד֔וֹל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

וְאֶתמֶ֥לֶךְ הָעַ֖י תָּ֣פְשׂוּ חָ֑י וַיַּקְרִ֥בוּ אֹת֖וֹ אֶליְהוֹשֻֽׁעַ:

וַיִּשְׂרֹ֥ף יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶתהָעָ֑י וַיְשִׂימֶ֤הָ תֵּלעוֹלָם֙ שְׁמָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וְאֶתמֶ֧לֶךְ הָעַ֛י תָּלָ֥ה עַלהָעֵ֖ץ

את המנהיג המופסד מגישים למנהיג המנצח במקרה הזה לתלות אותו על העץ.

ושוב:

וַיָּ֧לֶן יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּלַּ֥יְלָה הַה֖וּא בְּת֥וֹךְ הָעָֽם:

יהושע היה המנהיג שלא הרים עצמו מהעם, בעת הזאת של המלחמה יהושע לן בלילה של לפני המלחמה בתוך העם, עם המלחמה.

יהושע היה המנהיג שהמשיך את משה, על כל מה שמשתמע מכך.

מעניין לחשוב על כך בהקשר של דברה במקום הזה:

וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא:  וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט: וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן: וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל נַחַל קִישׁוֹן אֶת סִיסְרָא שַׂר צְבָא יָבִין וְאֶת רִכְבּוֹ וְאֶת הֲמוֹנוֹ וּנְתַתִּיהוּ בְּיָדֶךָ:  וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי לֹא אֵלֵךְ: וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ כִּי בְיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר יְהוָה אֶת סִיסְרָא וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם בָּרָק קֶדְשָׁה: שופטים.

 וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶליְהוֹשֻׁ֗עַ נְ֠טֵה בַּכִּיד֤וֹן אֲשֶׁרבְּיָֽדְךָ֙ אֶלהָעַ֔י כִּ֥י בְיָדְךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה וַיֵּ֧ט יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּכִּיד֥וֹן אֲשֶׁרבְּיָד֖וֹ אֶלהָעִֽיר: עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

וִיהוֹשֻׁ֙עַ֙ לֹֽאהֵשִׁ֣יב יָד֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נָטָ֖ה בַּכִּיד֑וֹן עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר הֶחֱרִ֔ים אֵ֖ת כָּליֹשְׁבֵ֥י הָעָֽי: עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

בלימודי הקודמים:

יהושע- פרשת עם המלחמה- לימודים בשנת השבעים לקוממיות העם היהודי בארצו.

כתבתי על כך שבניית מנהיגותו וקורותיו של יהושע כמנהיג מאוד מזכירים את משה, כמו במקרה זה של מטה יהושע  כמו עם המטה של משה.

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ:  הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְהוָֹה לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְהוָֹה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן: יָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי: וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק: וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ: שמות.

וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק:

וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה

וְאַֽהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶֽךָ:

אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ וְאַֽהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה

בורא עולם למשה ממשה לאהרון ומאהרון לפרעה.

נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה

משה כאלהים לפרעה יען כי משה דיבר עם פרעה דרך נביא.

מפה נחשוב מה זה אומר על מרים כנביאה בפני עצמה:

וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַֽהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַֽחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹֽת:  וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַֽיהוָֹה כִּֽי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹֽכְבוֹ רָמָה בַיָּֽם: שמות.

ישפט תבל בצדק ועמים באמונתו.

יְ֭הוָה מָֽה-רַבּ֣וּ צָרָ֑י רַ֝בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי:

רַבִּים֮ אֹמְרִ֪ים לְנַ֫פְשִׁ֥י אֵ֤ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה: תהלים- מזמור שלוש.

דוד היה אדם רדוף מאוד לא רק על ידי אבשלום בנו, היו אנשים שבקשו את נפשו של דוד.

היו ימים שדוד היה אדם עני.

לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי:  לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי:  לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי:  לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן:

ויש אנשים שרואים אדם עני שלא זוכה לעזרה כלכלית גם לא מבורא עולם באותה עת.

שלעתים יכולים לאמר מה הטעם, אם אין שכר לצדיק ו:

וַאֲנִי כִּמְעַט (נטוי) נָטָיוּ רַגְלָי כְּאַיִן (שפכה) שֻׁפְּכוּ אֲשֻׁרָי:  כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה: תהלים.

ויש גם אנשים שתמכו בדוד, והלכו איתו במלחמה הזאת ו:

אַל יֵבֹשׁוּ בִי קוֶֹיךָ אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:  כִּי עָלֶיךָ נָשָׂאתִי חֶרְפָּה כִּסְּתָה כְלִמָּה פָנָי: תהלים.

דוד היה במקומות האלה כשעשה מלחמות לשם בורא עולם:

 כִּי עָלֶיךָ נָשָׂאתִי חֶרְפָּה כִּסְּתָה כְלִמָּה פָנָי:

מעם ישראל שלא חיכה שמשה ירד מההר אפשר ללמוד שצריך לחכות באורך רוח:

וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ: שמות.

פרשת תרומה- בבואו ובצאתו- לימודי תורה-  שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וְנֽוֹעַדְתִּ֣י לְךָ֮ שָׁם֒ וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפֹּ֗רֶת מִבֵּין֙ שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲר֣וֹן הָֽעֵדֻ֑ת אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֧ר אֲצַוֶּ֛ה אֽוֹתְךָ֖ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פרשת  תְּרוּמָ֑ה.

אֲצַוֶּ֛ה אֽוֹתְךָ֖ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

הציוי ניתן למשה להודיע לישראל.

שליח.

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָֽאֱלֹהִים הִנֵּה אָֽנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָֽמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבֽוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָֽמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶֽם:וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶֽהְיֶה אֲשֶׁר אֶֽהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶֽהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶֽם: שמות.

וקם שבט מישראל- פרשת בלק ופנחס-לימודי תורה- תוכנית לימוד- לימודי שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה עצמאות.

וְקָ֥ם שֵׁ֨בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּֽאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כָּל-בְּנֵי-שֵֽׁת: וְהָיָ֨ה אֱד֜וֹם יְרֵשָׁ֗ה וְהָיָ֧ה יְרֵשָׁ֛ה שֵׂעִ֖יר אֹֽיְבָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל עֹ֥שֶׂה חָֽיִל:פרשת בלק ופִּֽינְחָ֨ס.

וַיֵּלֶךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶך יְהוּדָה וּמֶלֶךְ אֱדוֹם וַיָּסֹבּוּ דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא הָיָה מַיִם לַמַּחֲנֶה וְלַבְּהֵמָה אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם:  וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲהָהּ כִּי קָרָא יְהוָה לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב: מלכים.

וַיֹּאמֶר יְהוָה לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת עִמָּךְ וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ: אַךְ בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ מִיַּד בִּנְךָ אֶקְרָעֶנָּה:  רַק אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה לֹא אֶקְרָע שֵׁבֶט אֶחָד אֶתֵּן לִבְנֶךָ לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי: מלכים.

שֵׁבֶט אֶחָד אֶתֵּן לִבְנֶךָ לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי

וַיְהִי יְהוָה עִם יְהוֹשָׁפָט כִּי הָלַךְ בְּדַרְכֵי דָּוִיד אָבִיו הָרִאשֹׁנִים וְלֹא דָרַשׁ לַבְּעָלִים:  כִּי לֵאלֹהֵי אָבִיו דָּרָשׁ וּבְמִצְוֹתָיו הָלָךְ וְלֹא כְּמַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל: דברי הימים.

וַיְהִי יְהוָה עִם יְהוֹשָׁפָט כִּי הָלַךְ בְּדַרְכֵי דָּוִיד אָבִיו

פרשת מוֹפֵ֑ת- מועד ולא תאריך.

.וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ כִּ֛י אִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ וְעֽוֹדְךָ֖ מַֽחֲזִ֥יק בָּֽם׃ הִנֵּ֨ה יַד־יְהוָ֜ה הוֹיָ֗ה בְּמִקְנְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה בַּסּוּסִ֤ים בַּֽחֲמֹרִים֙ בַּגְּמַלִּ֔ים בַּבָּקָ֖ר וּבַצֹּ֑אן דֶּ֖בֶר כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃

וְהִפְלָ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֚ין מִקְנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וּבֵ֖ין מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וְלֹ֥א יָמ֛וּת מִכָּל־לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבָֽר׃

וַיָּ֥שֶׂם יְהוָ֖ה מוֹעֵ֣ד לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יַֽעֲשֶׂ֧ה יְהוָ֛ה הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ פרשת מוֹפֵ֑ת.

וַיָּ֥שֶׂם יְהוָ֖ה מוֹעֵ֣ד לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יַֽעֲשֶׂ֧ה

חבל שלא משתמשים בעת הזאת במילה מועד שבמקומה משתמשים במילה תאריך.

בגלל שהמועדים הקבועים בישראל בקרב רוב קהל ישראל הם מועדי נצרות ובבל, אין לי בעיה עם הדבר.

צריך להדגיש שניתנה לפרעה הודעה מראש על התקיפה כולל מועד התקיפה.

אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ: תהלים.

הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי: מלאכי.

אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא: כִּי גֹאֲלָם חָזָק הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ: משלי.

את המעשר והתרומה אתה מביא ליתומים, לא את עצמך.

אני טוענת שבנט ביקש להדמות לעליון שביקש לאמץ את היתומים מזרע אברהם.

כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ: ישעיהו.

וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים: וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו: וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא: בראשית.

.

.70

וַיֹּאמֶר, לְהַשְׁמִידָם: לוּלֵי, מֹשֶׁה בְחִירוֹ– עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו; לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ, מֵהַשְׁחִית. תהלים.

כשרבין העיד לטובת העם היהודי שהוא דורש שלום הוא עשה את מעשה משה כשעמד בפרץ להשיב חמתו של בורא עולם. הוא דיבר טובות על העם היהודי בפני יהוה, כדי שיהוה לא יעניש את העם היהודי.

וַיֹּאמֶר, לְהַשְׁמִידָם: לוּלֵי, מֹשֶׁה בְחִירוֹ– עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו; לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ, מֵהַשְׁחִית. תהלים.

כשרבין העיד לטובת העם היהודי שהוא דורש שלום הוא עשה את מעשה משה כשעמד בפרץ להשיב חמתו של בורא עולם. הוא דיבר טובות על העם היהודי בפני יהוה, כדי שיהוה לא יעניש את העם היהודי.

אולמרט החטיא את העם היהודי כשאמר שהוא מתבייש באוהדי קבוצת ירושלים על יחסם לגר. סביר להניח שפעולה זו אפשרה לבית המשפט להפחית בעונשו. ברור לכולנו שהעם היהודי אינו אשם בשכר הנמוך שמקבל הגר שבסופו של יום משמש כנגד העם היהודי שמבקש שכר הגון המעסיק והמדינה אומרים לו שיש את הגר שיסכים אם הוא לא יסכים. זה חטא שמשמעותו הטיית גר. החטאה בחטאי הגר הן החטאות קשות מאוד, דינים קשים מאוד.

אֵלֶּה אַלּוּפֵי בְנֵֽי עֵשָׂו בְּנֵי אֱלִיפַז בְּכוֹר עֵשָׂו אַלּוּף תֵּימָן אַלּוּף אוֹמָר אַלּוּף צְפוֹ אַלּוּף קְנַֽז: בראשית.יש ימים בעת הזאת שאתה שולף PHOTO של גנץ אלוף תימן במדים כי אתה יודע שמבחינה בטחונית אדם שמבקש להבחר המציג את עצמו בימיו עם מדים אז הוא מוכר כמו שאומרים, אם תשים PHTO של ביבי בימיו בסיירת גנץ נופל. בסך הכל דור ה- T1000 ו- T 2000 לא מצליח לייצר את עצמו כ”אחד משלנו”. אולי התקלה נובעת מהסיבה שהשתמשת בייצור החדש בפיברגלאס ולא נרוסטה..  הם סוסיתא שאתה מבקש שהעם יחשוב שהם מרצדס.. ואני אומרת שתוך שתי דקות הגמל גומר אותם.

שליחות קטלנית-4.

אני טוענת שצריך להעמיד לדין צבאי את הצבא על שקיבל את יאיר לפיד  שלא כחוק לשרת בעתון במחנה. זאת עברה פלילית לכל דבר שמדובר במוסד מדינה. בעסק פרטי שבעל העסק יעשה מה שהוא רוצה. יאיר לפיד לא בא במשפט על הדבר.  נלעג הדבר שהאדם שדורש שיוויון השתמט משרות קרבי, למרות שהוא מתאגרף, ונהגו בו כעליון שקיבלו אותו לעתון במחנה ללא תעודת בגרות למרות שתעודת בגרות היא תנאי סף להתקבל לעתון במחנה.

16

ברור לכולנו שמלך עיראק של שנת 1932 לפי הספורות הנוצריות, היה יותר "נאור" "מתקדם" ביחסו ליהודים בארץ שהוא שלט בה, מאשכנזים ששלטו ושולטים בארץ ישראל.

רימון...רימון.

.

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל אָבִיו הַבֲרָכָה אַחַת הִוא לְךָ אָבִי בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ:

וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל:

וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ: וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי:

בנימין נתניהו ספר את הנהגתו בירושלים בעת הזאת בספורות עשו.

וְאֶת-עֵשָׂו, שָׂנֵאתִי; וָאָשִׂים אֶת-הָרָיו שְׁמָמָה, וְאֶת-נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר.עשיו

טעיתי בניסוח.

יעקב לא גנב את הברכה והבכורה, הוא קנה אותה ביושר מעשו.

שבירת קסם- האשמת גר.

ברור לכל שבעת משילות יהודית שנותנת רשיון עסק למוכרי חזירים  בערים ושכונות יהודיות כמו טיב טעם שגם בתחנות הדלק הציבו את מרכולתם, עם ישראל לא יכול לדרוש מהגרים לקיים את תורת ישראל בעת משילות ישראל על הארץ הזאת.

משכך בעת משילות כזאת לא ניתן להרשיע את הגר בחטאי גר בעת הזאת במשילות בעלת אופי כזה בישראל.

ומשכך לסנריו כזה יש לנו צדיקים בסדום. על כל מה שמשתמע מכך.

הגר בעת הזאת בישראל, הוא כמו ישראל בעת יוסף במצרים. העם המצרי התברך מישראל בעת רעב עולמי שמצרים לא סבלה ממנו בעת שישראל היו במצרים בעת ההיא.

אני טוענת שהרשעתכם אמורה להצדיק את ביבי.

הַאַף תָּפֵר מִשְׁפָּטִי תַּרְשִׁיעֵנִי לְמַעַן תִּצְדָּק: איוב.

לימודי חודש תשיעי- ההבדל בין אחיך מישראל לבין אחים שהם בני ובנות אביך- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.
ספר מלכים- פרשת לְמַ֙עַן֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י וּלְמַ֥עַן יְרוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרְתִּי – לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות- קריאה שנית.

וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא וְיָֽרָבְעָ֖ם יָצָ֣א מִירוּשָׁלִָ֑ם וַיִּמְצָ֣א אֹת֡וֹ אֲחִיָּה֩ הַשִּׁילֹנִ֨י הַנָּבִ֜יא בַּדֶּ֗רֶךְ וְה֤וּא מִתְכַּסֶּה֙ בְּשַׂלְמָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וּשְׁנֵיהֶ֥ם לְבַדָּ֖ם בַּשָּׂדֶֽה:  וַיִּתְפֹּ֣שׂ אֲחִיָּ֔ה בַּשַּׂלְמָ֥ה הַחֲדָשָׁ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָלָ֑יו וַיִּ֨קְרָעֶ֔הָ שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר קְרָעִֽים:  וַיֹּ֙אמֶר֙ לְיָֽרָבְעָ֔ם קַחלְךָ֖ עֲשָׂרָ֣ה קְרָעִ֑ים כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֨י קֹרֵ֤עַ אֶתהַמַּמְלָכָה֙ מִיַּ֣ד שְׁלֹמֹ֔ה וְנָתַתִּ֣י לְךָ֔ אֵ֖ת עֲשָׂרָ֥ה הַשְּׁבָטִֽים:  וְהַשֵּׁ֥בֶט הָאֶחָ֖ד יִֽהְיֶהלּ֑וֹ לְמַ֣עַן עַבְדִּ֣י דָוִ֗ד וּלְמַ֙עַן֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֣רְתִּי בָ֔הּ מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽלפרשת לְמַ֙עַן֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י וּלְמַ֥עַן יְרוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרְתִּי.

.

וְנָתַתִּ֣י לְךָ֔ אֵ֖ת עֲשָׂרָ֥ה הַשְּׁבָטִֽים

וְהַשֵּׁ֥בֶט הָאֶחָ֖ד יִֽהְיֶהלּ֑וֹ

מלך לא מולך על שבט הלוי.

בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְהֹוָה אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהֹוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו יְהֹוָה הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לוֹ: דברים.

פרשת מטות מסעי- משילות אב על בתו ומשילות איש על אשתו.

אֵ֣לֶּה הַֽחֻקִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת-מֹשֶׁ֔ה בֵּ֥ין אִ֖ישׁ לְאִשְׁתּ֑וֹ בֵּֽין-אָ֣ב לְבִתּ֔וֹ בִּנְעֻרֶ֖יהָ בֵּ֥ית אָבִֽיהָ:

בעל של אשה מושל בה כמו אביה בנעוריה.

וגם נושא בעוונה גם כשהיא בגדה בו :

זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ וְנִטְמָאָה: אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְהֹוָה וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת: וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ: במדבר.

גירושה מבית בעלה משלח אותה לשאת את עוונה שלה. ובעלה לא נושא בעוונה של אשתו שבגדה בו.

משילות אב על ילדיו ואשתו.

איש שאשתו בגדה בו חשוב מאוד שלאחר הגירושין יקח את ילדיו ממנה. אסור שכסף מהמאהב יגיע לילדיו. אם בגדה עם המעביד שלה, השכר שלה  כשכירה לא מחשיב את המעביד כמפרנס ילדיה, אך אם הוא הוא נותן לה כסף שלא בעבור שכר עבודה והכסף מגיע לילדך הוא יכול לתעל את הנקמה בריבעים ושילשים על חטאיו על ילדך במקום על ילדיו.

אסור לאשה גרושה לתת לבן הזוג השני שלה לפרנס את ילדיה מבעלה הראשון, אם בן הזוג אדם שעוסק בהקרבות בני אדם לחטאיו זאת צרה גדולה.

כמפרנס ילדיך יש לו משילות על ילדיך, אך הדבר לא פוטר אותך מעונשם של ילדך ולא עושה את בן הזוג של אם ילדך נושא בחטאי ילדך.

עול פרנסת ילדך הוא העול שלך. כשאדם שאינו אתה מפרנס את ילדך, הוא נחשב כתורם לך על כל מה שמשתמע מכך.

בתחילתו של יום, שכנעו הקפיטלסטים את עם ישראל להפריט את אוצרותיו בגלל שהמדינה לא ניהלה אותם לרצון העם, התלוננו על בירוקטריא בבזק, התלוננו על ניהול לא נכון של אוצרות שהולידו הפסדים.

בסופו של יום היינו עדים לעובדה שגם הטייקונים לא נותנים שרות טוב ואפילו יותר גרוע מהמדינה שניהלה את בזק.

אתה מחכה הרבה יותר זמן בתור לאחר ההפרטה.

כשתשובה הפסיד גם אתה הפסדת, אתה שלמת בעבור התספורות שלהם בדיוק כמו ששילמת שהנכסים האלה היו בבעלות העם, בניהול המדינה.

לימודים מספר מלכים- ספר ראשון- מלכות אסא ובעשא- אָ֧ז יֵחָלֵ֛ק הָעָ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל לַחֵ֑צִי חֲצִ֨י- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

בִּשְׁנַת֩ עֶשְׂרִ֨ים וָשֶׁ֜בַע שָׁנָ֗ה לְאָסָא֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה מָלַ֥ךְ זִמְרִ֛י שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בְּתִרְצָ֑ה וְהָעָ֣ם חֹנִ֔ים עַֽלגִּבְּת֖וֹן אֲשֶׁ֥ר לַפְּלִשְׁתִּֽיםוַיִּשְׁמַ֤ע הָעָם֙ הַחֹנִ֣ים לֵאמֹ֔ר קָשַׁ֣ר זִמְרִ֔י וְגַ֖ם הִכָּ֣ה אֶתהַמֶּ֑לֶךְ וַיַּמְלִ֣כוּ כָֽליִ֠שְׂרָאֵל אֶתעָמְרִ֨י שַׂרצָבָ֧א עַליִשְׂרָאֵ֛ל בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא בַּֽמַּחֲנֶֽהוַיַּעֲלֶ֥ה עָמְרִ֛י וְכָליִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֖וֹ מִֽגִּבְּת֑וֹן וַיָּצֻ֖רוּ עַלתִּרְצָֽהוַיְהִ֞י כִּרְא֤וֹת זִמְרִי֙ כִּֽינִלְכְּדָ֣ה הָעִ֔יר וַיָּבֹ֖א אֶלאַרְמ֣וֹן בֵּיתהַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׂרֹ֨ף עָלָ֧יו אֶתבֵּֽיתמֶ֛לֶךְ בָּאֵ֖שׁ וַיָּמֹֽתעַל-(חטאתוחַטֹּאתָיו֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה לָלֶ֙כֶת֙ בְּדֶ֣רֶךְ יָרָבְעָ֔ם וּבְחַטָּאתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לְהַחֲטִ֖יא אֶתיִשְׂרָאֵֽלוְיֶ֙תֶר֙ דִּבְרֵ֣י זִמְרִ֔י וְקִשְׁר֖וֹ אֲשֶׁ֣ר קָשָׁ֑ר הֲלֹֽאהֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַלסֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

סיבת המוות:

וַיָּמֹֽתעַל-(חטאתוחַטֹּאתָיו֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה לָלֶ֙כֶת֙ בְּדֶ֣רֶךְ יָרָבְעָ֔ם וּבְחַטָּאתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לְהַחֲטִ֖יא אֶתיִשְׂרָאֵֽל:

עמרי היה רק הכלי להחלת הדין.

לא סותר את העובדה ש:

וַיַּעֲשֶׂ֥ה עָמְרִ֛י הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיָּ֕רַע מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְפָנָֽיווַיֵּ֗לֶךְ בְּכָלדֶּ֙רֶךְ֙ יָרָבְעָ֣ם בֶּןנְבָ֔ט (ובחטאתיווּבְחַטָּאת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל לְהַכְעִ֗יס אֶתיְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּהַבְלֵיהֶֽם:

התחשבות בגוים.

כִּֽי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב: במדבר.

ברור לך שבני ובנות האשכנזים שמחזיקים באזרחות פולנית מתחשבים בגוים, גם אלה שיש להם אזרחות אמריקאית, מתחשבים בגוים.

הם בחשבון, בספורות של הגוים.

לא התחשב זה לא אומר לנהוג בגסות רוח לגוים כפי שהאשכנזים מבינים את המשפט.

שאתה בוחר בבחירות באמריקה אתה מקבל עליך הנהגה של אמריקאי. המנהיג האמריקאי הוא רועה שלך מבחירתך.

שהשופט פושע הגנב זכאי.

אגב, גם עובדי מועדפת עובדים דרך קבלן כח אדם. זאת אומרת שבינו מבנק בינלאומי ומפז משלם לקבלן כח אדם יותר משכר מינימום וקבלן כח האדם משלם לו שכר מינימום. לאחר תום המועדפת, מקופת האוצר/מכספי הורי החיל, משלמים מענק לחייל. כך שמי שמקבל מענקים מהעם הם אנשים כמו ניר גלבוע/סוחר בבני אדם בן יורם גלבוע מפקד הנח”ל שפוטר מתפקידו לאחר שחיל בפיקודו נטש את עמדת השמירה.

מועדפת שנת שבעים ושתים. (2020 לפי הספורות הנוצריות).

גרך אשר בשעריך.

וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַֽיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַֽעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָֽ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָֽ וַֽאֲמָתֶךָ וְשֽׁוֹרְךָ וַֽחֲמֹֽרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵֽרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַֽאֲמָֽתְךָ כָּמֽוֹךָ: דברים.שעריו של הגר אינם שעריך.

גר בעל עסק אינו גר בשעריך. הוא אינו עבדך ואינו אמתך.

כשגר בעל עסק עובד בעסק שלו בשבתון , זאת בחירה שלו. אין יד המשולה ליד מצרים שאונסת לעבוד בשבתון.

די מעניין שהעוגב נחשב כלי נוצרי. כלי שמזוהה עם התפילה הנוצרית.

העוגב הוא כלי יהודי שננטש.. יהיה נחמד מאוד אם יחזור העוגב לבית הכנסת..

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ: הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ: הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר: הַלְלוּהוּ בְתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב: הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ: תהלים.

ברור לי ולך שאם חבורת הומואים מחופשים לנשים תכנס באמצע תפילת יום ראשון לכנסיה ותעשה שם מצעד גאווה, הכומר יגרש אותם מבית התפילה.

לצורך העניין וכדי שתבינו, תראו את ירושלים עיר הבורא כבית תפילה לבורא שכניסת ההומואים למקום קדוש זה מפריעה למתפללים, לבאים לעיר להתפלל תפילה במקום טהור.

לצורך העניין, יש נקודת זכות למלכה אליזבת' שהיא שומרת על חוק איסור משכב של איש השוכב עם בעולת בעל.

אליזבת' שלא מאשרת את צ'ארלס, בנה, כמשך למלוכה מקבלת ומכירה בחוקי עליון.

במיוחד לנוכח אורחות החיים ודרך הארץ בעת הזאת.

אגב,

גם אבימלך הכיר וקיבל את החוק העליון הזה.

גם פרעה שעשה הבה ונתחכמה לו בעת אברהם כשעוד היה אברם, הכיר בחוק העליון הזה.

תחשוב,

אחרי שאשרת את  CHALRLIE HABDO  ואמרת שאתה  CHARLIE HEBDO, מה הבעיא'שך איתי.

וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַֽהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַֽחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹֽת:  וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַֽיהוָֹה כִּֽי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹֽכְבוֹ רָמָה בַיָּֽם: שמות.

מרים, אהרן ומשה הם ראשית הכהנה, הבדלת הלויאים מישראל נעשה בעתם ולא בעת אביהם.

לאחר מכן, בת כהן ויחוסה הוא ביחס לאביה הוא מיום הציווי והלאה, חוקת הכהנים והבדלת הכהנים נעשתה לאחר מכן..

תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִֽהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶֽם: וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָֽמַרְתָּ אֲלֵהֶם בְּבֹֽאֲכֶם אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָֽׁמָּה: וְהָיָה בַּֽאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַֽיהֹוָֽה: רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָֽהּ: מֵֽרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַֽיהֹוָה תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶֽם:  וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַֽעֲשׂוּ אֵת כָּל-הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל-מֹשֶֽׁה: אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֲלֵיכֶם בְּיַד-מֹשֶׁה מִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה וָהָלְאָה לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם: שמות.

בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְהֹוָה אֶת-שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת-אֲרוֹן בְּרִית-יְהֹוָה לַֽעֲמֹד לִפְנֵי יְהֹוָה לְשָֽׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּֽה: עַל-כֵּן לֹֽא-הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַֽחֲלָה עִם-אֶחָיו יְהֹוָה הוּא נַֽחֲלָתוֹ כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֽוֹ: דברים.

בחוקת הכהנים יחוס בת הכהן הוא ביחס לאביה ולא ביחס לאחיה.

כמובן שלאחר מות אב גם בנות כהנים שאינן בעולות בעל שייכות לקבוצה הזאת:

אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשֽׁוֹ: תהלים.

כך שאח או דוד לא מושלים ביתומים על כל המשתמע מכך.

וְכָל-זָר לֹא-יֹאכַל קֹדֶשׁ תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא-יֹאכַל קֹֽדֶשׁ: וְכֹהֵן כִּֽי-יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ הוּא יֹאכַל בּוֹ וִילִיד בֵּיתוֹ הֵם יֹֽאכְלוּ בְלַחְמֽוֹ: וּבַת-כֹּהֵן כִּי תִֽהְיֶה לְאִישׁ זָר הִוא בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵֽל: וּבַת-כֹּהֵן כִּי תִֽהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל-בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל וְכָל-זָר לֹא-יֹאכַל בּֽוֹ: וְאִישׁ כִּֽי-יֹאכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִֽשִׁיתוֹ עָלָיו וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת-הַקֹּֽדֶשׁ: וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת-קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר-יָרִימוּ לַֽיהוָֹֽה: וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה בְּאָכְלָם אֶת-קָדְשֵׁיהֶם כִּי אֲנִי יְהוָֹה מְקַדְּשָֽׁם: ויקרא.

תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל לַֽיהֹוָה נָתַתִּֽי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק-עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהֹוָה לְךָ וּֽלְזַרְעֲךָ אִתָּֽךְ: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶֽל-אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְחֵלֶק לֹֽא-יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל: וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַֽעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַֽחֲלָה חֵלֶף עֲבֹֽדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹֽבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵֽד: וְלֹֽא-יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמֽוּת: וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַֽחֲלָֽה: כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַֽיהֹוָה תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַֽחֲלָה עַל-כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַֽחֲלָֽה: במדבר.

תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל לַֽיהֹוָה נָתַתִּֽי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק-עוֹלָם.

 מיהו יתום.

תבין.

אב נושא בחטאי בנו עד שנת העשרים של בנו. אחרי גיל עשרים כל בחור מפקיד כסף בעבור חטאיו שלו. כך שגבר משנת  העשרים ומעלה לחיו אינו נחשב יתום כשאביו מת.

זֶה יִתְּנוּ כָּל הָֽעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַֽחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַֽחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַֽיהֹוָֽה: כֹּל הָֽעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת יְהוָֹֽה: הֶֽעָשִׁיר לֹֽא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִֽמַּֽחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת יְהֹוָה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹֽׁתֵיכֶֽם: שמות.

אני טוענת שעושים פעולות מובנות להחטאת הילדים כדי להביא באשמה את אבותיהם.

אישור חתימה- שבירת קסם.

ידוע לכל שבורא עולם הוא אבי יתומים ודין אלמנות, כך שברור לכל שאח גדול או דוד לא תופס את מקום האב לאחר מות האב.

משמע, לאח או לדוד אין אישור מסירה או מכירה. ולא רק בעת יתמות.

העובדה שאחי יוסף מכרו אותו לא מעידה שיש להם אישור לדבר, אחי יוסף חטפו אותו ומכרו אותו. הקונה לא קנה זכות קניין על יוסף, מכירה כזאת היא אינה הקרבת יוסף. למכירה מסוג מכירתו של יוסף אין אישור לפעולת המרה.

הרה אוון וילד שווא..

כלי טהור. 

להזכירכם – בנימין נתניהו שכב עם בעולת בעל. קדוש ישראל ויוצרו ציווה לבער את הרע/בנימין נתניהו מישראל.
בענין זה, בנימין נתניהו חטא לבורא עולם. ברור לך שרק בורא עולם יכול לחון אדם שחטא לו.
בשורה התחתונה,
אני טוענת שבנימין נתניהו הוא כלי טמא, לכן יש לכם בעיה עם מה שבנימין נתן לכם. אתה חייב להביא את המנחה והקורבן בכלי טהור.
חשוב לזכור שהכל לטובה.
אם היה מגיש להם כלי טהור, זאת היתה צרה גדולה יותר כמו שאומרים.
וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלִַם אָמַר יְהוָה כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְהוָה: ישעיהו.
5
ברור לי ולך שבורא עולם לא האשים בת שבע ולא נטען נגדה שהיא פיתתה את דוד.. ברור לי ולך שבורא עולם העמיד לדין את המנהיג, את דוד המלך שהשתמש בכוחו כדי לשכב עם בת שבע.. בורא עולם גם לא האשים את הפקודים של דוד שהוא שלח אותם להביא לו את בת שבע…

ש.ג.


.

.

אדלסון.