לימודי תורה לפי נושאים- שפה.

עת דודים- MONDAY- פענוח צופן- שבירת קסם- חידוש כתובה.

יש מצב שהבריטים לא אהבו את עת דודים בנוסח דודי אל פאיד על דיאנה האם של המלך המיועד…

וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ, וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ; וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה–וַתִּהְיִי-לִי.

שפה- בית משפט עליון.

שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ: פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ: לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ: אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם:  אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ: קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם: תהלים.

אני טוענת שאתה לא יכול לשים שם לבית משפט ששופטיו בני אדם את התואר בית משפט עליון.

בית מחוקקים עברי.

שפה- ים סוף.

לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

אומרים ים סוף ולא הים האדום.

אם יש שם למקום אין צורך להמציא שם חדש.

משכב שכבת זרע- שבירת קסם.

וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה:

שִׁכְבַת זֶרַע

אשה לא יכולה לשכב עם אשה משכב שכבת זרע.

וזאת שבירת קסם.

כש TLV גפן שר עם ווילסון הוא התברך מווילסוןכולל שיפור ניראותו בעינכם כזמר מוכשר…

קרולינה מבקשת להתברך מהעמים האנגלים כשהיא שרה באנגלית..

אותו הדבר עם נינט..

השירה בערבית של דוד טסה היא תחנה חשובה לנוכח הידיעה שאבותיו ואמהותיו נדחו על ידי דת אשכנז וקולם לא נשמע בישראל..

אחרי שדוד טסה שר בערבית הגיעה העת שדוד טסה יעשה עליה וישיר בעברית…

ברור לכל שננה מושקרי מחמיאה לעם הגרמני שהיא שרה בשפתו גם לנוכח המיקום של השפה הגרמנית בשוק המסחרי המוסיקלי בעולם..

הברכה, המברך, המבורך והמתברך.

השמנה והרזה- שבירת קסם.

ברור לכל שאשה ANORKESIT לא עושה מאשה רזה שמנה. שאתה שם אשה כזאת ליד אשה רזה אתה לא יכול לספור אשה רזה בספורות השמנה. ואתה יודע שיש נשים ANOREKSIYOT שהן מאוד עשירות שנפשן חולה.

וזה שבירת קסם שאתה שולח את האנורקסית להפיל את אשמות השמנה על הרזה.

ישובי עשיו :

וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם בְּהַר שֵׂעִיר:  אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי עֵשָׂו אֱלִיפַז בֶּן עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו רְעוּאֵל בֶּן בָּשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו: וַיִּהְיוּ בְּנֵי אֱלִיפָז תֵּימָן אוֹמָר צְפוֹ וְגַעְתָּם וּקְנַז:“בשנת 1982 הוקמה במקום היאחזות נח”ל בשם “נחל אליפז” על ידי גרעין קוצן של השומר הצעיר, והיישוב אוזרח בינואר 1983” WIKIPEDIA.

אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי ישְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה:

“לוֹטָן הוא קיבוץ בערבה, מצפון לאילת, השייך למועצה אזורית חבל אילות. הקיבוץ הוקם ב-1983 ונקרא על שם אחת המשפחות לשבטי אדום ושֵׂעִיר (מי שניתן לשייכם כבני עשו), אשר גרו באותו האזור בימי המקרא[2].

וְדִשׁוֹן וְאֵצֶר וְדִישָׁן אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי בְּנֵי שֵׂעִיר בְּאֶרֶץ אֱדוֹם:

“דִּישׁוֹן הוא מושב בגליל העליון בין הערים קריית שמונה וצפת וליד הגבול בין ישראל ללבנון והשייך למועצה אזורית מבואות החרמון. היישוב הוקם בשנת 1953 על ידי יהודים ממרוקו וקבוצת רווקים שעלו ממזרח אירופה.” WIKIPEDIA.

מ.ג.פ

אין את המילה מגפים בתורה. המילה מגפיים משורש מ.ג.פ היא יותר נכונה למילה מגפה. כך שיש להוציא את המילה הזאת מפינו. מעתה והלאה תקראו לנעלים האלה נעלים ארוכות.

שנצחק.

אתם לא רוצים שמישהו יחיל עליכם פולסא שי נורא לעצור אתכם שישלחו אדם בשם פנחס לעצור את המגפה, אתכם כמאשרים נעילת נעלים בשם מגפיים.

אני לא מאשרת את המילה הזאת, המילה הזאת לא פועלת עלי.

וַיַּכְעִיסוּ בְּמַֽעַלְלֵיהֶם וַתִּפְרָץ-בָּם מַגֵּפָֽה: וַיַּעֲמֹד פִּֽינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָֽה: וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה לְדֹר וָדֹר עַד-עוֹלָֽם: תהלים.

עשתי עשר.

אחת ההוכחות להיות העם היהודי במצב גלות היא שהמדינה קבעה חוקים בהתאם למועדים נוצרייםלמשל,מקבלי ביטוח לאומימקבלים שכר כל 28 בחודש לפי הספורות הנוצריותוהרבה אנשים מקבלים שכר ב– 9-10בחודש לפי הספורות הנוצריות.

מה שקבוע הוא הספירה הנוצריתמבחינה זו למועדים היהודים אין ערךאין קיבועלמעט מקרי מועדים יהודים שמאלצים את נותן השכר להקדים את מועד השכר ועדיין למועד היהודי אין ערך קבוע מבחינת השכר.

לכסף יש משמעות רבה לנוכח הידיעה שעם ישראל נדרש לתת כסף לצורך כיפורי נפש במדבר.

האמרה שהחיים והמוות ביד הלשוןכנראה נוצרה מלימודי מקרה מגדל בבל כשבורא עולם הרס את השפה כדי להרוס את מגדל בבלהמועדים שקבעו בישראל גם לצורך קבלת שכר כופים על העם בישראל שיחה שמקיימת את הספורות ואת המועדים הנוצריים.

חשוב לומר את הדברים כדי שנבין שהעם לא אשם ומנהגים אלו נקבעו עי המדינה שלא קבעה בחוק יסוד שהיא יהודיהלכן העם נתון תחת שלטון זרמשמע העם בגלות,בגלות כמו בגלות נוהגים גם לפי מועדי השלטוןהמשל הכי טוב לדבר הוא ימי הגלות תחת שלטון פרס בתורה שהעם ציין את מועדי השלטון וגם את מועדי העם היהודי ככתוב בתורה.

בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּיעָשָׂר חֹדֶשׁהוּאחֹדֶשׁ שְׁבָט,בִּשְׁנַת שְׁתַּיִםלְדָרְיָוֶשׁהָיָה דְבַריְהוָהאֶלזְכַרְיָה בֶּןבֶּרֶכְיָהוּבֶּןעִדּוֹא הַנָּבִיאלֵאמֹר.

עשתי עשר היא המילה הנכונה למה שאתם מכירים כספרה אחד עשרגם במנין חודשים וגם במנין ספורות שאינם חודשים.

עַל הַמַּחֲלֹקֶת הָרִאשׁוֹנָה, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן—יָשָׁבְעָם,בֶּן–זַבְדִּיאֵל; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה,אָלֶף. מִן–בְּנֵי–פֶרֶץ, הָרֹאשׁ לְכָל–שָׂרֵי הַצְּבָאוֹת—לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן.

וְעַל מַחֲלֹקֶת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִידּוֹדַי הָאֲחוֹחִי וּמַחֲלֻקְתּוֹוּמִקְלוֹת,הַנָּגִידוְעַלמַחֲלֻקְתּוֹעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָהאָלֶף.  

שַׂר הַצָּבָא הַשְּׁלִישִׁי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, בְּנָיָהוּ בֶן–יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן רֹאשׁ; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. הוּא בְנָיָהוּ גִּבּוֹר הַשְּׁלֹשִׁים, וְעַל–הַשְּׁלֹשִׁים; וּמַחֲלֻקְתּוֹ, עַמִּיזָבָד בְּנוֹ.  

הָרְבִיעִי לַחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי, עֲשָׂהאֵל אֲחִי יוֹאָב, וּזְבַדְיָה בְנוֹ,אַחֲרָיו; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. 

הַחֲמִישִׁי לַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, הַשַּׂר שַׁמְהוּת הַיִּזְרָח; וְעַל,מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. 

הַשִּׁשִּׁי לַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, עִירָא בֶן–עִקֵּשׁ הַתְּקוֹעִי; וְעַל,מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. הַשְּׁבִיעִי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי,חֶלֶץ הַפְּלוֹנִי מִן–בְּנֵי אֶפְרָיִם; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה,אָלֶף. 

הַשְּׁמִינִי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי לַזַּרְחִי; וְעַל,מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. 

הַתְּשִׁיעִי לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי, אֲבִיעֶזֶר הָעַנְּתוֹתִי לבנימיני (לַבֵּן יְמִינִי); וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. 

הָעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, מַהְרַי הַנְּטוֹפָתִי לַזַּרְחִי; וְעַל,מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.

עַשְׁתֵּי–עָשָׂר לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר הַחֹדֶשׁ, בְּנָיָה הַפִּרְעָתוֹנִי מִן–בְּנֵי אֶפְרָיִם; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.

הַשְּׁנֵים עָשָׂר לִשְׁנֵים עָשָׂר הַחֹדֶשׁ, חֶלְדַּי הַנְּטוֹפָתִי לְעָתְנִיאֵל;וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. אין חודש אחד עשר.אחרי חודש עשירי יש חודש – עַשְׁתֵּי עָשָׂר ואחרי חודש זה יש חודש– שְׁנֵים עָשָׂר.

פה ניתן לראות שגם מנין החודשים וגם מנין שאינו חודשים במספרים, לא כולל בתוכו את הספרה אחד עשר.

(יש עניין עם הספרה אחד עשר אצל אוייבי העם היהודי והעמים כולםיש את ה– nine eleven שהרבה מכם שמעתם את המושג הרבה מכם לא יודעים שגם miriam makeba דיברה על העניין כשגלתה מדרום אפריקה בשנות השישים לפי הספורות הנוצריות).

ההוכחה הכי טובה שהחודשים שאתם מכיריםכמו שבט כסלו טבתאינם חודשים יהודים היא שאין להם משמעות בשפה העברית..

זה מצויין שהשלטון הוא שלטון זר בישראלכך העם היהודי במצב גלות והוא אינו חוטאגם לא בשפתוכי שובהמדינה לא קבעה חוק יסוד שהמדינה יהודיהאז תגידו שהעם בוחר ואני אומר שגם באמריקה ובארופה יהודים בוחרים לפרלמנט.

דואר – פסק הלכה.

דואר ישראל עם סמל הצבי מסמל את זה:

עֲשֵׂה-לָהֶם כְּמִדְיָן;    כְּסִיסְרָא כְיָבִין, בְּנַחַל קִישׁוֹן.
נִשְׁמְדוּ בְעֵין-דֹּאר;   הָיוּ דֹּמֶן, לָאֲדָמָה.

וַיְקֹנֵן דָּוִד, אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל-שָׁאוּל, וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר, לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר.  הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ, חָלָל:  אֵיךְ, נָפְלוּ גִבּוֹרִים. אַל-תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן:  פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים. הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם–וּשְׂדֵי תְרוּמֹת:  כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים–מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן. מִדַּם חֲלָלִים, מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים–קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן, לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר; וְחֶרֶב שָׁאוּל, לֹא תָשׁוּב רֵיקָם.

וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ, אֶת-קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת-חַמֹּת דֹּאר וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-קַרְתָּן, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ:  עָרִים, שָׁלֹשׁ.

הוּ ו- הָ.

אצל אברהם בורא עולם הוסיף לו את האות ה’.

ואצל שרה בורא עולם הוציא את האות י’ ושם את האות ה’ במקום האות י’.

גופיא

.שפועלי האוון פעלו על דוד המלך הוא אמר –

יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם;    וְעַל-לְבוּשִׁי, יַפִּילוּ גוֹרָל.

בימנו אנו מכירים את הפעולה כפעולת אוון של עובדי האלוהים האחרים ההודים.

סימטרי וקארמה.

לעשות סימטרי בין אדם לאדם. ואז לעשות המרת גורל- המרת קארמה.

המילה גופיא שמיצרת את צירוף המילים גוף-יה כפי שמציע המילון של פרלמן יוצרת את היכולת לעשות פעולות אוון על בני אדם תמימים שלא יודעים שהאדם שביקש מהם גופיא ביקש לעשות המרה בינו לבין האדם שהגופיא היתה שלו.

ברור לכולנו שאלו פעולות של אנשים יודעי דבר שעושים פעולות על אנשים תמימים באמצעות בגדים עם שמות ומותגים.

ברור לכולנו שאדם שעושה פעולות כאלו עם כוונות כאלו- עושה פעולת אוון. זהו מעשה שאדם שעשה אותו לא יכול להיות בבית יה לאחר שעשה את מעשה פעולת האוון.

הגוף שלנו הוא גוף –יה. גוף שדרך אפנו נפח בורא עולם נשמת חיים.  הבדים על גופנו הם לא גוף-יה. לא נראה לי שאתה יכול ל”הסניף” את הבד ששמת לו את השם גופיא.

לא נראה לי שאתה יכול לצרוב, להתיך את הבד ולהטמיע אותו על עורך.

לא תוכל לעשות את פעולת העור בעד עור.

וַיְהִי הַיּוֹם–וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים, לְהִתְיַצֵּב עַל יְהוָה; וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתֹכָם, לְהִתְיַצֵּב עַל יְהוָה. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן, אֵי מִזֶּה תָּבֹא; וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה, וַיֹּאמַר, מִשֻּׁט בָּאָרֶץ, וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן, הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב–כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים, וְסָר מֵרָע; וְעֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ, וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם. וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה, וַיֹּאמַר:  עוֹר בְּעַד עוֹר, וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ–יִתֵּן, בְּעַד נַפְשׁוֹ.

זאת לא פעולה שתתקן את גופך ששכב משכב זכר, או את גופך ששכב משכב עם בעולת בעל, או את בנך הממזר.

מ- בצע.

וַיְקֹנֵן דָּוִד, אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל-שָׁאוּל, וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ.  וַיֹּאמֶר, לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר.  הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ, חָלָל:  אֵיךְ, נָפְלוּ גִבּוֹרִים. אַל-תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן:  פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים.  הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם–וּשְׂדֵי תְרוּמֹת:  כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים–מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן.עַמְּךָ נְדָבֹת,    בְּיוֹם חֵילֶךָ:
בְּהַדְרֵי-קֹדֶשׁ, מֵרֶחֶם מִשְׁחָר;    לְךָ, טַל יַלְדֻתֶיךָ.
נִשְׁבַּע יְהוָה, וְלֹא יִנָּחֵם–    אַתָּה-כֹהֵן לְעוֹלָם;
עַל-דִּבְרָתִי,    מַלְכִּי-צֶדֶק. בערב מלחמת (מבצע) צוק איתן רצה בנק מזרחי של משפחת עופר (החבר’ה של ויקטור מדינה) רחוב על שם הבנק בלוד. matal מט”ל היה כתוב על ה”שלט”.. שם הבנק באנגלית ו”בראשי תיבות”. (מט”ל בלוד וזאת ב”זכות” תרומות, יכול לקיים געילה בשדה תרומות כשעושים זאת ערב “מבצע” צוק איתן, יכול לשמש ככלי לישועה ממצוקתו של התורם).

“פינצטא”.

“בשפת הדיבור, “בפינצטה” מסמל בקפידה, בסבלנות, או תוך בררנות יתרה, למשל “לבחור בפינצטה”‏[2][3].” וויקיפדיא.

בשורה התחתונה, המילה הנכונה בעברית למילה פינצטה הגרמנית, צריכה להיות משורש המילה- מ.ר.ט, ולא משורש המילה ל.ק.ט.

וּכְשָׁמְעִי אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, קָרַעְתִּי אֶת-בִּגְדִי וּמְעִילִי; וָאֶמְרְטָה מִשְּׂעַר רֹאשִׁי, וּזְקָנִי, וָאֵשְׁבָה, מְשׁוֹמֵם. עזרא.

המרת בית זבול.

הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים, וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים; וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ, בְּלוֹא יוֹעִיל. ישֹׁמּוּ שָׁמַיִם, עַל-זֹאת; וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ מְאֹד, נְאֻם-יְהוָה. תורה. – עת השלום-שולחן כתיבה. (michalinka.com)

אָז, אָמַר שְׁלֹמֹה:  יְהוָה אָמַר, לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל.  בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל, לָךְ–מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ, עוֹלָמִים.  וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ, אֶת-פָּנָיו, וַיְבָרֶךְ, אֵת כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל; וְכָל-קְהַל יִשְׂרָאֵל, עֹמֵד.  מלכים. 

אני טוענת שזבולון המר STEIN הוא במשמעות של אדם שפעל להמרת בית זבול, במשמעות של:

הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים, נְאֻם-יְהוָה, לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי, וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי–לְמַעַן סְפוֹת חַטָּאת, עַל-חַטָּאת. ישעיהו.

בית זבול היה הבית שהקים שלמה המלך.

בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל, לָךְ–מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ, עוֹלָמִים.

אבן אדם של בבילון עם המילה זבול בשמו יכול לקיים פעולת אוון של המרה, של לבלות ממשמעות המילה בלוי.. סוג הרג רוחני:

כַּצֹּאן, לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ–  מָוֶת יִרְעֵם: וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים, לַבֹּקֶר–וצירם (וְצוּרָם), לְבַלּוֹת שְׁאוֹל;  מִזְּבֻל לוֹ.

ציר- אבן אדם עם שם שמתאר את הפעולה שהוא עושה למען העיר בבילון. בדרך כלל למען פרנס העיר…שיעשיר את הציר.. בדרכו לעיר כשהוא עושה פעולת אוון כזאת או אחרת.

המרת בית זבול.

אֲשֶׁר שָׁנְנוּ כַחֶרֶב לְשׁוֹנָם דָּרְכוּ חִצָּם דָּבָר מָר. (אבן אדם מר).

יַחְפְּשׂוּ עוֹלֹת תַּמְנוּ חֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ וְקֶרֶב אִישׁ וְלֵב עָמֹק.

.

מגפיים חדשים ונוצצים.

וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן, לֵאמֹר: אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם, אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם–לֹא יִקְרַב, לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָיו. כִּי כָל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא יִקְרָב:  אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ, אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ. אוֹ אִישׁ, אֲשֶׁר-יִהְיֶה בוֹ שֶׁבֶר רָגֶל, אוֹ, שֶׁבֶר יָד. אוֹ-גִבֵּן אוֹ-דַק, אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ, אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת, אוֹ מְרוֹחַ אָשֶׁךְ. כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן–לֹא יִגַּשׁ, לְהַקְרִיב אֶת-אִשֵּׁי יְהוָה:  מוּם בּוֹ–אֵת לֶחֶם אֱלֹהָיו, לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב. לֶחֶם אֱלֹהָיו, מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וּמִן-הַקֳּדָשִׁים, יֹאכֵל.  אַךְ אֶל-הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא, וְאֶל-הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ–כִּי-מוּם בּוֹ; וְלֹא יְחַלֵּל אֶת-מִקְדָּשַׁי, כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשָׁם. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו, וְאֶל-כָּל-בְּנֵי, יִשְׂרָאֵל.

אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ, אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת,

זאת הכשלת כהנים לקרוא לבד העוטף את הרגל בשם- גרב.

אין ספק שהמילה מילון היא מילה נכונה לשפת בבילון המדוברת בישראל.

אחד הדברים שכל אשה צריכה לשמוח עליו הוא, שהרבה מחוקי התורה, המצוות והדינים בתורה הם בלשון זכר. יש הרבה מצוות וחוקים ומשכך גם דינים שאינם חלים על נשים. אני חושבת שזאת אחת הסיבות שאונקלוסיפר הנחה את מאמיניו לא לעשות תיקון זכר באשה. שפיכת דם של אדם, הקרבת אדם לחטאים משולה לשפיכת דם שמשמעותה לאבד נפשות ולנו הנשים כדרך הבריאה יש ימי נידה שאלו ימי טומאה, ותיקון זכר במעשה הקרבת קורבן אדם הוא סוג החלפה נפש בעד נפש, עור בעד עור, כפי שכתוב בספר איוב וזכר שמבצע פעולת תיקונו באשה נופל חזק מאוד אם הוא עושה את תיקונים בימי טומאת האשה. הוא נשאר עם דם טמא, שמשמעותו נפש טמאה והאשה כדרך הבריאה מנקה עצמה לאחר ימי הנידה. אין לזכר יכולת לעשות תיקון נפש כשהוא מנקה את גופו כמו האשה שמנקה עצמה לאחר ימי הנידה.

ברוך יהוה שעשני אשה.

הנפש היא בדם.

שקלים.

עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם, כֶּסֶף וְזָהָב;    מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם.

זאת עבודה זרה לשים דמות אדם שמת על כסף.

ליהודים המזרחים, לא להתלונן על שלא שמים תמונות מזרחים על כסף. אתם תחטאו, זאת תהיה סוג קבלה של מעשיהם. זאת דרך להטעות בתוהו. שהריבעים והשילשים של אלתרמן שגאים בראשם ישלמו את מחיר החטא. שבני העדה האשכנזית שגאים בבני עדתם, ישלמו את מחיר החטא. אני צריכה לחשוב על הענין של הרחובות, רוב הרחובות הם על שם אשכנזים, שימת שמות רחובות של אשכנזים שמתו, אנשים שהם קראו להם מנהיגים בתחומי אומנות תרבות והנהגת העם, יוצרת סוג של עליונות של האשכנזים על יהודים ומוסלמים,  זה הכוונה לעשות שם כמגדל בבל וזאת כי מוסדות המדינה מעדיפים באופן ברור אשכנזים.

מחצית השקל.

זֶה יִתְּנוּ, כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים–מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:  עֶשְׂרִים גֵּרָה, הַשֶּׁקֶל–מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תְּרוּמָה לַיהוָה.  כֹּל, הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וָמָעְלָה–יִתֵּן, תְּרוּמַת יְהוָה. הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, מִמַּחֲצִית, הַשָּׁקֶל–לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת יְהוָה, לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם.  וְלָקַחְתָּ אֶת-כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנָתַתָּ אֹתוֹ, עַל-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְהוָה, לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם.

שמות.

(יש בעיא עם שטרות הכסף שעליהם יש תמונת אדם).

זאת אומרת שמחצית השקל שנתן עם ישראל לכופר נפש היה העבדת עם ישראל ליהוה ככתוב:

(אסור לעשות פעולות תרומה, או פעולות שמעבירות אליך מחצית שקל של אדם עם מחצית השקל כדי שהאדם שאתה תורם לו לא ישמש כקורבן למעשיך ואסור להאמין ש- שבע וחצי זה – זה, בספורות).

כִּי-לִי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, עֲבָדִים–עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

(אני חושבת שלא טוב הדבר לתת כסף לעניים מביטוח לאומי לרגל יום חג של נוצרים, אסור שתתקיים שמחת עניים יהודים ביום שאינו חג יהודי).

“ז,ה  הממלא לו ולחטאת–ממלא את שלו תחילה, וקושרו באסל; ואחר כך ממלא את של חטאת; ואם מילא את של חטאת תחילה, ואחר כך מילא את שלו–פסול.  נותן את שלו לאחריו, ואת של חטאת לפניו; ואם נתן את של חטאת אחריו, פסול.  היו שניהן של חטאת–נותן אחד לפניו ואחד לאחריו, וכשר:  מפני שאי אפשר.” משנה- מסכת פרה.
ווילדע חייעז/שווערצע חייעז.

(עם משונה של מאקי מסר).

מעשה המרכבה.. 

כל חקלאי פיקח יודע שאם לוקחים עץ תפוזים מהפרדס וגודעים חלק מענפיו ניתן לשתול ענפים מעץ אשכולית או קלמנטינה במקום הכריתה של הענפים שנכרתו מעץ התפוזים, וככה עץ התפוזים יכול להצמיח מתוכו גם אשכולית..

הפירצה לא קוראת לאדם שאינו גנב.

הפירצה קוראת לגנב, הפירצה לא קוראת לאדם שאינו גנב.

וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה כִּי שָׁמַע כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים: וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חִירָם לֵאמֹר: אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ עַד תֵּת יְהוָה אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת (רגלו) רַגְלָי: וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע: וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל דָּוִד אָבִי לֵאמֹר בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל כִּסְאֶךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי: מלכים.

באין גנבים- אין פרצות.

אחרי פרשת בראשית, אין מועדים בתורה שמצויינים לפי יום בשבוע שהיה המועד. אחרי פרשת בראשית, בתורה כתובים השנה החודש והיום בחודש כשהשנה המצויינת היא לפי מקרה שקרה. למשל: כמה שנים אחרי יציאת מצרים קרה הדבר, או כמה שנים מהולדת אדם\איש (לא אדם מאדם וחווה)  מהתורה קרה הדבר, אין ספירה של שנים לפי עת הבריאה.

מה שמחזק את דעתי שאין אדם שיודע את היום בשבוע ואת השנה לפי ספירת הבריאה. תורה מועדים.

בניתי לוח מועדים יהודי לשנה הבאה ועל פי דבר תורה כשהחודש הראשון בשנה הוא חודש האביב, החודש בו יצא עם ישראל ממצרים של הפרעונים את יום השבת קבעתי על פי השבתון הראשון של חג הפסח ובהתאם את כל שבתו השנה הבאה, זה די מעניין גם בלוח העברי המקובל בשנה הבאה שתתחיל בחודש האביב, השבת הראשונה של פסח גם היא ביום שבת על פי הספורות. אני חושבת שכל שנה צריך לכוון את ימי השבוע על פי השבת הראשונה של חג הפסח. בלוח שבניתי, פרשות השבוע הם מבראשית ועד ספר שופטים, בעת הגלות היה נכון לחזור כל שנה מדברים לבראשית, אחרי שחזרנו לארץ ואין מלך בישראל, יותר מתאים לגמור שנה ה עם ספר שופטים ומנקודה זו לחזור לבראשית כשאנחנו מתפללים שבורא עולם ישוב את שבות עמו. שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: בְּשׁוּב יְהוָה, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן– הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק, פִּינוּ– וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה: אָז, יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם– הִגְדִּיל יְהוָה, לַעֲשׂוֹת עִם-אֵלֶּה. הִגְדִּיל יְהוָה, לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ– הָיִינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה יְהוָה, אֶת-שבותנו (שְׁבִיתֵנוּ)– כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה– בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ, וּבָכֹה– נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ-הַזָּרַע: בֹּא-יָבֹא בְרִנָּה– נֹשֵׂא, אֲלֻמֹּתָיו. תהלים.

וְכִֽי-תִזְבְּח֥וּ זֶֽבַח-תּוֹדָ֖ה לַֽיהוָֹ֑ה לִֽרְצֹֽנְכֶ֖ם תִּזְבָּֽחוּ: בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יֵֽאָכֵ֔ל לֹֽא-תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד-בֹּ֑קֶר אֲנִ֖י יְהוָֹֽה:

יום מלא מסתיים בבוקר, משמע, יום של הוא מבוקר עד בוקר ולא מערב עד ערב.

וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃- מעודכן בחודש השביעי בשנת השבעים לקוממיות העם היהודי בארצו.

BORIM- בור בעברית.– TZEPERATIST.

כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן: תהלים.

 וַיֹּאמֶר מֶֽלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָֽרְכֻשׁ קַח לָֽךְ: בראשית.

הבורים מבקשים לשאול נפש מבני אדם שיש להם נפש.

לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי:אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי: תהלים.

אנשיהם הפרושים בשטח הם בורות לאדם. כשהם באים בקרב עם הם נספרים בספורות בעם ומבקשים להעביר מהקרביים של העם אליהם כדי לקבל את זכויות העם על אדמתו ואוצרותיו.

הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים נְאֻם יְהוָה לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי לְמַעַן סְפוֹת חַטָּאת עַל חַטָּאת: ישעיהו.

דור בעברית זה לא דלת.

נחל קישון כמקיים מגרש קללה- חשיפת צופן.

עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן: נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה: שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵמוֹ: אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים: תהלים.

אני טוענת שזאת הסיבה שלא עזרו לצוללי הקישון.

כי אם המדינה היתה מכירה באשמה, אז לא היתה מופלת אשמה על צוללי הקישון. והאדם שביקש להיוושע מהם  באמצעות שדי תרומות בצבא, לא היה נושע.

זה פולסא די נורא, שנדיבים שאין להם תשועה מפילים אשמה באמצעות תרומות תוך שהם שמים את האדם במקום הקללה ומחילים עליו את הדין.

שאול- שבירת קסם.

אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי וַיִּתֵּן יְהוָה לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ: וְגַם אָנֹכִי הִשְׁאִלְתִּהוּ לַיהוָה כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה הוּא שָׁאוּל לַיהוָה וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁם לַיהוָה: שמואל.

יש שאול ויש שאול..

שאת או אתה שואלים אדם שאלה, הדבר לא קשור לשאול במובן של המילה כבמשפט- יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה או

כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר (וצירם) וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ תהלים.

תור זה לא תֹר- שבירת קסם.

וזאת שבירת קסם לאנשים עשירים שפועלים לרפא עצמם את הרפואה הזאת במגרש של קופת חולים שמכנים מועד פגישה – תור. וגם המילה בשפה המדוברת בישראל תור היא עם ו’ ומשכך זאת לא אותה מילה כבתורתנו הקדושה. תֹר בתורה זה לא מועד פגישה. יש משמעות לחסרון האות ו’ במילה תֹר כי את המילה תורה בספר התורה כותבים עם ו’. תֹר בתורה זה לא מועד פגישה.

“אפריקאנרים (או בורים) הם הדרום אפריקאים הלבנים הדוברים את שפת האפריקאנס – שפה שהתפתחה מדיאלקט הולנדי. מוצאם בעיקר במהגרים קלוויניסטים מארצות צפון-מערב אירופה (ברובםהולנדים, גרמנים וצרפתים הוגנוטים). האפריקאנרים ידועים גם כ”בורים” (Boere = איכרים, בשפות הולנדית ואפריקאנס, על שום עיסוקם של ראשוני המתיישבים הלבנים בדרום אפריקה), אם כי היום שגור יותר המונח “אפריקאנרים” לאפיון קבוצה אתנית זו. המונח “אפריקאנר” משמש היום בעיקר לצורך הבחנה בין הלבנים דוברי האנגלית – צאצאי הקולוניאלים הבריטים, לבין דוברי האפריקאנס – צאצאי המתיישבים הבורים המקוריים.” וויקיפדיא.השבט ה- 13 אינם יהודים. ערב רב וכוזרים המכונים השבט ה- 13.

שבירת הקסם- ארבעים וחמש.

בתורה לא כתוב שהמצה היא לחם עוני. הלחם הוא עני. מצות אוכלים ללא קשר לעוני, במקרה הזהלא היה חוסר בשמרים, עם ישראל היה צריך לצאת בחיפזון ממצרים, לכן לא היה יכול לחכות שהשמרים יתפחו. מצה היא לא לחם עניים בעת הזאת עושים לחם ללא שמרים שנמכר כלחם בריא יותר כטענת האופים שאופים אותו.

עשרים וארבע.

וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת–אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר. בראשית.
כתוב:
עֹבֵר לַסֹּחֵר,
לא כתוב עובר לסוחרת.

ארבע עשרה.

הפירצה קוראת לגנב. כך אומרים.

ברור לכל שהפירצה לא קוראת לאדם שאינו גנב. כך שהיות הפירצה לא פוטרת את הגנב מאשמת הגנבה.

עשרים ושלוש.

וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה. משלי.
לא כתוב שונאת מתנות תחיה.

אפס היא מילה נכונה לספרה ללא ערך. לְמַעַן יֵדְעוּ, מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה, כִּי-אֶפֶס, בִּלְעָדָי: אֲנִי יְהוָה, וְאֵין עוֹד. אפס זאת ספרה שאסור שיהיה לה קיום בעולם הספורות.במיוחד שלא ב”תעודת זהות”. וַיְקֹנֵן דָּוִד, אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל-שָׁאוּל, וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר, לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר. הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ, חָלָל: אֵיךְ, נָפְלוּ גִבּוֹרִים. אַל-תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן: פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים. הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם–וּשְׂדֵי תְרוּמֹת: כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים–מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן. זה נורא שקיימות ערים בשם גת ואשקלון בישראל. כִּי-רָאָה יְהוָה אֶת-עֳנִי יִשְׂרָאֵל, מֹרֶה מְאֹד; וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב, וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל. וְלֹא-דִבֶּר יְהוָה–לִמְחוֹת אֶת-שֵׁם יִשְׂרָאֵל, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; בסופו של יום- הכל לטובה. כִּי-אָפֵס עָרִיץ, וְכָלָה לֵץ; וְנִכְרְתוּ, כָּל-שֹׁקְדֵי אָוֶן. מַחֲטִיאֵי אָדָם בְּדָבָר, וְלַמּוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר יְקֹשׁוּן; וַיַּטּוּ בַתֹּהוּ, צַדִּיק.

שלוש עשרה.

חבילה עם האות ב’ היא לא ארץ החוילה עם האות ו’ ששם הזהב ככתוב בתורה.

עשתי עשר היא המילה הנכונה למה שאתם מכירים כספרה אחד עשר, גם במנין חודשים וגם במנין ספורות שאינם חודשים. הַתְּשִׁיעִי לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי, אֲבִיעֶזֶר הָעַנְּתוֹתִי לבנימיני (לַבֵּן יְמִינִי); וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה,אָלֶף. הָעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, מַהְרַי הַנְּטוֹפָתִי לַזַּרְחִי; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. עַשְׁתֵּי–עָשָׂר לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר הַחֹדֶשׁ, בְּנָיָה הַפִּרְעָתוֹנִי מִן–בְּנֵי אֶפְרָיִם; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה,אָלֶף. הַשְּׁנֵים עָשָׂר לִשְׁנֵים עָשָׂר הַחֹדֶשׁ, חֶלְדַּי הַנְּטוֹפָתִי לְעָתְנִיאֵל; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. אין חודש אחד עשר. אחרי חודש עשירי יש חודש – עַשְׁתֵּי עָשָׂר ואחרי חודש זה יש חודש– שְׁנֵים עָשָׂר. סביר להניח שזה הכיוון להוכיח את “קונספירציית” ה- 9/11.
עֲשֵׂה-לָהֶם כְּמִדְיָן; כְּסִיסְרָא כְיָבִין, בְּנַחַל קִישׁוֹן. נִשְׁמְדוּ בְעֵין-דֹּאר; הָיוּ דֹּמֶן, לָאֲדָמָה. בהמשך לפרלמן מישהו שם את סמל הצבי לדואר. וַיְקֹנֵן דָּוִד, אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל-שָׁאוּל, וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר, לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר. הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ, חָלָל: אֵיךְ, נָפְלוּ גִבּוֹרִים. אַל-תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן: וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ, אֶת-קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת-חַמֹּת דֹּאר וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-קַרְתָּן, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ: עָרִים, שָׁלֹשׁ. לא הגיוני לקרוא למקום בו אנו מקבלים מכתבים בשם דואר.

מהבחינה הזו אין הבדל בין יושבי הכנסת לבין שחקני הקאמרי או הבימה. זה שלבמה קוראים כנסת זה לא אומר שהיא לא במה. ברמת העיקרון הכנסת היא כמו הבימה והקאמרי, שחקן עולה לבמה ומה שהוא על הבמה זה לא מה שהוא כשהוא יורד מהבמה.. אותו הדבר לגבי כל מקום הו מוצבים השחקנים\צירים שלך, במוסדות המדינה ועד המנקה בתחפושת וחנות המכולת ולעיתים גם השכנים… המקומות בו הצירים שלך מוצבים הן במות. ברור לי ולך שלא רק לך יש את הזכות לשחק על הבמה . על פי אותו עיקרון שמוסכם ומקובל על כולם- שקושניר משחק את צ’ה גווארה, זה לא באמת.. ומקובל על כולם שקושניר לא משקר.

גועל נפש.

אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה: תהלים.

בשדי תרומות נגעלו שאול ויהונתן.

זה אסון שהכניסו את המילה “גועל נפש” לשימוש יום יומי… המילה גועל היא מילה שמאוד צריך להזהר בדיבור מלאמר אותה. שאתה רואה צואה, המראה הוא לא מראה שגועל נפש, הוא מראה לא נעים לעין.

תראה,

שמואל יוסף עגנון אמר שפרלמן מכניס שדים לשפה, לא צורף הסבר לדבריו.

וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם: וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ:  וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים: וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים: תהלים.

חרם.

וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת-כָּל-עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַֽנַּֽחֲרֵם֙ אֶת-כָּל-עִ֣יר מְתִ֔ם וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּ֑ף לֹ֥א הִשְׁאַ֖רְנוּ שָׂרִֽיד:  רַ֥ק הַבְּהֵמָ֖ה בָּזַ֣זְנוּ לָ֑נוּ וּשְׁלַ֥ל הֶֽעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לָכָֽדְנוּ: פרשת יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ.

המילה חרם בתורה היא השלל שאתה בוזז את אויבך.

בעת הזאת המילה חרם מיוחסת לאיש אן אישה או קבוצת אנשים שנמנעים מחברות עם אדם, או מכריזים שהם לא קונים מיצרן שדורש מחיר יקר, כמו במקרה הקוטג’ שהעם דרש הורדת מחיר ועד שלא הורידו מחיר\ לא קנו קוטג’. שאתה נמנע מדבר אתה לא עושה החרמה, אתה לא בז חברת מזון שאתה לא רוצה לקנות ממנה.

בעת הזאת הטייקונים החרימו את ההון של ישראל, כמו המבורגר שמחזיק את ההון של העם ועושה בו כרצונו. כמו עידן עופר שהחרים את ים המלח ועושה בו כרצונו. כמו שרון יצחק תשובה שהחרים את הגז ועושה בו כרצונו.

אם תקלידו את המילה ציבור במנוע החיפוש של ספר התנ”ך, לא תמצאו את המילה ציבור. אם נחלק את המילה ציבור להברות נקבל את שתי המילים- צי , בור. אנחנו יודעים מה זה בור. אנחנו יודעים מה זה צי. זאת אומרת שקוראים לעם ישראל – צי בור. המילה ציבור מקבלת משמעות אחרת לגמרי. אין הסבר הגיוני להיווצרותה של המילה ציבור מבחינת המשמעות שלה. המילה הנכונה למילה ציבור היא המילה – קהל. וזה די מעניין שלשונאי השפה העברית המתחדשת בחרו להשמיש בקהל את המילה ציבור במקום המילה קהל. אולי זאת הסיבה שהקהל שהפך לציבור נהיה מטומטם, לכן הוא משלם.

המילה עצבים בשפה העברית המתחדשת היא במשמעות של: כעס- רוגז, היא אינה מילה מהתורה. אבחן תחילה את השימוש שנעשה במילה בתורה: לֹא לָנוּ יְהוָה, לֹא-לָנוּ: כִּי-לְשִׁמְךָ, תֵּן כָּבוֹד–עַל-חַסְדְּךָ, עַל-אֲמִתֶּךָ. לָמָּה, יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם: אַיֵּה-נָא, אֱלֹהֵיהֶם. וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם– כֹּל אֲשֶׁר-חָפֵץ עָשָׂה. עֲצַבֵּיהֶם, כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם. תהלים קטו. פרוש המילה עצבים בתורה הוא- אלוהים אחרים. אם כך, מדוע בחרו מחדשי השפה העברית להשתמש במילה הזאת כמילה שמשמעותה החדשה שהקנו לה, מייצרת שימוש יום יומי בה בפי רוב בני האדם בישראל.. מילה שמשמעותה עבודה זרה.

שלושים ואחת.

ברור לכל שה”תעתוק” של מילים בשפה האנגלית באותיות עבריות, אינו הופך אותן למילה עברית. בדיוק כמו שאתה כותב נבוכדנאצר, שם של מלך פרסי שרושמים את שמו באותיות עבריות, ברור לכל ששמו של נבוכדנאצר הוא שם שנובע מהשפה הפרסית. ולכן שמו אינו שם עברי בדיוק כמו שם של מוצר אנגלי- קורן פלקס, השימוש בשם האנגלי קורן לא מחליף את המילה תירס וחשוב שתדעו שיש חוסר התאמה בין המילה תירס בשפה של פרלמן לבין הכתוב בתורה.

בְּנֵי יֶפֶת–גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל; וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס. דברי הימים.

ומה אני אומרת,

אם גיל שוויד יעתיק את בית החרושת שלו למדינה אחרתאז יואיל גיל שווייד ויחזיר את המענקים שקיבל מהעם היהודי והגר התושב עימנו,  ואת המיסים שלא שילם לעם היהודי והגר התושב עימנו.

עשרים וחמש.

וְהַשָּׂעִ֗יר אֲשֶׁ֖ר֩ עָלָ֨ה עָלָ֤יו הַגּוֹרָל֙ לַֽעֲזָאזֵ֔ל יָֽעֳמַד-חַ֛י לִפְנֵ֥י יְהוָֹ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו לְשַׁלַּ֥ח אֹת֛וֹ לַֽעֲזָאזֵ֖ל הַמִּדְבָּֽרָה: ויקרא.

כתוב:

שָּׂעִ֔יר

לא כתוב שעירה.

המועד הוא מדויק:

בַּחֹ֣דֶשׁ הַ֠שְּׁבִיעִ֠י בֶּֽעָשׂ֨וֹר לַחֹ֜דֶשׁ.

אתה יכול לעשות זאת רק במועד הזה לפי הספורת היהודיות. יום כיפור.

בעולם הספורות מספר שישים ותשע מסמל פעולה של ונהפוך הוא. כמו במגילת אסתר. היפוך גורל. כששחקן חבר העיר מגדל בבל רוצה לבצע את פעולת ה- יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם; וְעַל-לְבוּשִׁי, יַפִּילוּ גוֹרָל. משמע: העברת גורל של אדם אליו, אחת הפעולות שיעשה תהיה פעולה שהוא ימספר אותה במספר 69 כפי שקבעו האנשים שקבעו את סמלי המספרים. בתורה ישראל אין מספרים בסמלים. כשהתורה רוצה לכתוב שתים או שנים היא מציינת זאת במילים- שְׁתַּיִם שְׁנַיִם. אין סמל-2 בתורה. אין הגיון בקביעת הספרות שש ותשע בסמלים שהם זהים אך הפוכים. אם בתורה היו רוצים ש-שש יהיה ההפך מתשע אז שם הספרה שש היה עשת. לצורך העניין גם בשפה האנגלית הספרה six לא מקיימת היפוך של nine במילים.

וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים, לַבֹּקֶר–וצירם (וְצוּרָם), לְבַלּוֹת שְׁאוֹל; מִזְּבֻל לוֹ. אַךְ-אֱלֹהִים–יִפְדֶּה נַפְשִׁי, מִיַּד-שְׁאוֹל: כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה. תהלים. המילה לבלות מוזכרת פעם אחת בתורה. בהקשר של שְׁאוֹל.

מה הפרוש למחלקת דימות. אתם יודעים- מחלקת סריקה. המחלקה הזאת בביטוח, אתם יודעים ביטוח חים. אותה מחלקה שקוראים לה מחלקת דימות שסורקת ,מצלמת מסמכים שלכם, זהות שלכם. כמו המחלקה בבית החולים שנקראת מחלקת דימות.- צילום, ct/ תורה: כָּל-הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר-יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא, אֶת-מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא–וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מִיִּשְׂרָאֵל: אונקלוס: כָּל דְּיִקְרַב בְּמִיתָא בְּנַפְשָׁא דַּאֲנָשָׁא דִּימוּת וְלָא יַדֵּי עֲלוֹהִי, יָת מַשְׁכְּנָא דַּייָ סַאֵיב–וְיִשְׁתֵּיצֵי אֲנָשָׁא הַהוּא, מִיִּשְׂרָאֵל: המילה דימות היא לא מילה מהתורה, היא מאונקלוס. מי שבחר אותה יודע מה משמעותה. משמעותה- מוות.

שלושים ושבע.

אין המילה עצמאות בתורה, יותר נכון לאמר קוממיות כפי שהיה גם נהוג לאמר בראשית חזרתו של העם היהודי בארצו, מישהו החליט לשנות את הדבר. אני לא מאשרת את המילה עצמאות יען כי בתורה כתוב קוממיות, לא היה צורך להמציא מילה חדשה ולעצב את דעת העם לאמר עצמאות ולא קוממיות .

אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִהְיֹת לָהֶם, עֲבָדִים; וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם, וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת. ויקרא.

ניתוק גן העצמאות מקוממיות העם היהודי בארצו..

שלושים ושלוש.

ברור לכל שאם אתה שוכב על אותו מזרן עם זכר או נקבה זה לא אומר שאתה עושה עימם משכב מיני. לא כל משכב הוא משכב מיני, בדיוק כמו שהילדה שלך או הילד שלך פוחדים בלילה ושוכבים איתך ועם אשתך במיטה, זה לא אומר שאתה מקיים משכב עם ילדיך במשמעות של גילוי עריות. אם תשלח את האשרה שלך, בעולת הבעל, להפיל איש בדרך של משכב עמה על אותה מיטה או על כל סוג של יצוע וללא משכב מיני, בהאשמתך את האיש באשמת משכב עם בעולת בעל תקלל את עצמך גם בחטא של גילוי עריות עם ילדיך, אחיך, ומשכב זכר עם חבריך.

עשר.

אנשי BABILON עושים לעיתים שימושים לא נכונים בשפה בהקשר לארצות שהפרסים השמו להן בסוף המילה את המילה STAN במובן של ארץ, מקום וכו’.. כמובן שגם בעברית המילה STAN היא לא שטן ובערבית המילה STAN היא לא SHAYTAN.

היה חשוב לשבור לך גם את הקסם הזה.

עשרים ושתים.

ברור לכל שכותבים – TELEPHON ולא כותבים TALEPHON לכן אין במילה TELEPHON את המילה- טַל. כך שאתה לא יכול לעשות פעולת אל טַל דרך מכשיר ה- TELPHONE.

בסופו של יום,

ברור לכל שאם נעשה משאל עם אצל הבריטים בו נשאל את הבריטי מליברפול ולא מ- GOLD AS GREEN:

who is sami ofer

הם יענו-

who’s the fuck is sami.

כך שברור לכולנו שבנו של סמי עופר שקיבל תמורת התרומה הגדולה אי פעם בבריטניא, הוא יורש של:

SIR DEMIKULU.

כמו שאומרים דוברי הלדינו.

לנוכח הידיעה שמשפחת עופר קיבלה מענקים מכספי משלמי המיסים בישראל, שמשפחת עופר לא באמת תרמה..

שלושים.

תבין,

העובדה שאתה ממשיל עצמך לחזיר\בהמה או לכלב בן כלב\ בהמה בן בהמה, לא עושה את שארית בני ובנות האדם בעולם הזה , מיני בהמות ביחס אליך…

תראה,

אני טוענת שאתה לא יכול להחשב כתורם אם נתנו לך הקלות מס או שהעלמת מס, שאתה משלם מס אתה משלם לעם. זה נסיון להבה ונתחכמה לו לתעל את כספי המיסים לתרומות לעם. שלא לדבר על הקלות בארנונה, אדמות בחינם..

ועם קשר או בלי קשר, ידוע לכל שאדם שמבקש להיות בעלים במובן של אלוהים אחרים על בני אדם הוא מייצר את תשוקת הזכר אליו בהקשר של- לך אלי תשוקתי.. אני טוענת שהבעלים של האדם כלב הוא זה שיש לו תשוקה לכלב שלו, יען כי עומד לו ושהוא נכנס מאחורה לפי הטבעת (RING EL) של הכלב שלו, הכלב שלו הוא זה שמספק את תשוקת אדוניו. אם אתה לא תיתן כסף לכלב שלך אחרי שהוא מחזיר את המקל, בפעם הבאה הוא לא יחזור אחרי שתזרוק את המקל..

משמע, התשוקה של הכלב אדם שלך שיורד על ארבע ואתה מחדיר לו את אבר זכרותך לפי טבעתו, היא לא אליך, היא לכסף שאתה נותן לו אחרי שהוא מספק את תשוקתך.

דוברי הלדינו יגידו שאתה אלוהים אחרים- DEMIKULO…

משמע- משפט אשה אינו משפט גבר.

משמע- דין אשה אינו דין גבר.