לימודי תורה- נשים.

.

לימודי תורה- לפי נושאים- החרב המתהפכת.

לימודי תורה- מי הוא יהודי ומי היא יהודיה.

לימודי תורה- כהנים.

לימודי תורה- משלים.

לימודי תורה- משפט.

לימודי תורה- הקרבת קורבנות.

לימודי תורה- משילות.

לימודי תורה- משך- ירושה- ירושת הארץ.

לימודי תורה- מועדים.

לימודי תורה- עבדות.

לימודי תורה- כלכלה.

לימודי תורה- נשים.

לימודי תורה- משפחה.

החרב המתהפכת- כללי.

ברא-יצר-ויבן.

השם- אֱלֹהִים.

הפעולה- בָּרָא.

סוג האדם-זָכָר וּנְקֵבָה.

סוג הבריאה- בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ.

המיקום-הָאָרֶץ.

הפעולה- בָּרָא.

הציווי-וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ.

השם- יְהוָה אֱלֹהִים.

הפעולה- וַיִּיצֶר.

סוג האדם– אִישׁ.
סוג היצירה- 
 עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים;המיקום- בְגַן-עֵדֶן.

הפעולה– וַיִּטַּע.

הציווי- לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.

הפעולה– וַיִּבֶן. סוג האדם- אִשָּׁה . סוג הבניה: הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם.

והושעתי את הצולעה.

וַיֹּ֨אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃ וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָֽאָבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַֽהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖וא וָחָֽיָה׃וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃

וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֨יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃ פרשת- וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙.

וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙

המילדות היו יראות מבורא עולם ולא פחדו מפרעה.. לכן הן לא עשו את שפרעה ביקש מהן לעשות..

פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

כִּֽי-יִנָּצ֨וּ אֲנָשִׁ֤ים יַחְדָּו֙ אִ֣ישׁ וְאָחִ֔יו וְקָֽרְבָה֙ אֵ֣שֶׁת הָֽאֶחָ֔ד לְהַצִּ֥יל אֶת-אִישָׁ֖הּ מִיַּ֣ד מַכֵּ֑הוּ וְשָֽׁלְחָ֣ה יָדָ֔הּ וְהֶֽחֱזִ֖יקָה בִּמְבֻשָֽׁיו: פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

יש מצב שמפה למדו מאמני האבקות ללמד נשים להכות זכר תוקף “בביצים”.

וְשָֽׁלְחָ֣ה יָדָ֔הּ וְהֶֽחֱזִ֖יקָה בִּמְבֻשָֽׁיו: 

כִּֽי-יִקַּ֥ח אִישׁ֙ אִשָּׁ֣ה חֲדָשָׁ֔ה לֹ֤א יֵצֵא֙ בַּצָּבָ֔א וְלֹא-יַֽעֲבֹ֥ר עָלָ֖יו לְכָל-דָּבָ֑ר נָקִ֞י יִהְיֶ֤ה לְבֵיתוֹ֙ שָׁנָ֣ה אֶחָ֔ת וְשִׂמַּ֖ח אֶת-אִשְׁתּ֥וֹ אֲשֶׁר-לָקָֽח: פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

וְשִׂמַּ֖ח אֶת-אִשְׁתּ֥וֹ אֲשֶׁר-לָקָֽח:

וַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי-יִ֠שְׂרָאֵ֠ל כָּל-הָ֨עֵדָ֤ה מִדְבַּר-צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם:  פרשת מֵ֣י מְרִיבָ֔ה.יש שלוש נשים שאנחנו לא יודעים עליהן הרבה, מרים, בת פרעה שאמצה את משה ודינה שנאנסה והושבה הביתה לאחר שנמסרה לאנס.

צריך לחשוב על דינה בזמן הזה שהיא נמסרה לאנס, לפני שלוי ושמעון החזירו אותה משם למורת רוחו של אביהם. צריך לחשוב על דינה בבית האנס שאנס אותה כאשתו והאשה שצריכה להביא משך לו.

אם מישהו רוצה לעשות על זה סרט אני אשמח.

מעניין גם לחשוב על מרים בעת שהיתה מביאה את החלב של המניקות העבריות לבת פרעה להניק את משה. שתי נשים שלא היו בעולות בעל על פי עדות או חוסר עדות מהתורה. הן היו נפגשות כל יום במשך כמה שנים.

ברור שהן היו מדברות בינהן, מענין על מה הן דיברו…

דינה- לשנת שבעים ואחת.

וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר: וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ: בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם: אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם וְאֶת חֲמֹרֵיהֶם וְאֵת אֲשֶׁר בָּעִיר וְאֶת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה לָקָחוּ: וְאֶת כָּל חֵילָם וְאֶת כָּל טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת:וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי: וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ: בראשית.

וְעַתָּה בְּנוֹתֵיכֶם אַל תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם אַל תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם וְלֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם עַד עוֹלָם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וַאֲכַלְתֶּם אֶת טוּב הָאָרֶץ וְהוֹרַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם: עזרא.

כך שמלמידה זאת ניתן ללמוד שטוב שדינה לא הולידה ילדים לעמו של שכם וחזרה לבית אביה כנעוריה.

לימודי חודש שישי- פרשת הַפְּקֻדִ֡ים.

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר: אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל: בראשית.

וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּֽהְיוֹתָם כֹּֽאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַֽעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּֽהַרְגוּ כָּל זָכָֽר: וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָֽרְגוּ לְפִי חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵֽאוּ:  בְּנֵי יַֽעֲקֹב בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָֽם: בראשית.

וְהַ֨לְוִיִּ֔ם לֹ֣א הָתְפָּֽקְד֔וּ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת-מֹשֶֽׁה: וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר-צִוָּ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת-מֹשֶׁ֗ה כֵּֽן-חָנ֤וּ לְדִגְלֵיהֶם֙ וְכֵ֣ן נָסָ֔עוּ אִ֥ישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖יו עַל-בֵּ֥ית אֲבֹתָֽיו: פרשת הַפְּקֻדִ֡ים.

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:  וַֽאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה לָקַ֣חְתִּי אֶת-הַלְוִיִּ֗ם מִתּוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל תַּ֧חַת כָּל-בְּכ֛וֹר פֶּ֥טֶר רֶ֖חֶם מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָ֥יוּ לִ֖י הַלְוִיִּֽם: פרשת הַפְּקֻדִ֡ים.

פרשת- ואלה שמות- לימודי שנת שבעים ואחת.

וַיֹּ֨אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃ וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָֽאָבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַֽהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖וא וָחָֽיָה׃

וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃

וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֨יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃

וַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי־חָי֣וֹת הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא אֲלֵהֶ֛ן הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ׃

וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃ וַיְהִ֕י כִּֽי־יָרְא֥וּ הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת־הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים׃

וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל־עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כָּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֨רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן׃

בתחילתו של יום בנות ישראל סירבו לפקודה של פרעה. עמו של פרעה לא סירב לפקודתו.

פרשת מקרא העדה- שלח לך- ציצית- לכסות עצמך ולא את אשר תר אחריו לבבך..- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.

דַּבֵּ֞ר אֶל-בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל-כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹֽרֹתָ֑ם וְנָֽתְנ֛וּ עַל-צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת:

קודם כל המצווה היא שאתה מכסה עצמך כדי שעינך לא יתורו אחר לבבך בראות..

המצווה היא לא לכסות את אשר תר לבבך…

כנראה שיש בציצית הגנה שמדכאת את היצר ההוא שאתה רואה את ההיא… וכדי שאתה עצמך לא תזנה .. האשה לא מזנה אותך והיא אינה זונה.. היצר מזנה את מחשבות לבך.. לכן ציצית..

כך שברור לכל שאין צורך לנשות הכותל לשים עליהן ציצית.

וימס לבבנו.

דברי רחב למרגלים של יהושע:

וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי נָתַן יְהוָה לָכֶם אֶת הָאָרֶץ וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם: כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם: וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת: וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בַּיהוָה כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִם בֵּית אָבִי חֶסֶד וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת: וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וְאֶת אַחַי וְאֶת (אחותי) אַחְיוֹתַי וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשֹׁתֵינוּ מִמָּוֶת: יהושע.

וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ

צריך לחשוב על כך שהניסים שעשה בורא עולם לישראל, המיסו את ליבה של רחב.

לא נכון להתעלם מאסנת וזלפה ובלהה שלא נכנסו להגדרת אמהותנו.

גם אסנת וגם בלהה וגם זלפה הן אמהות של ראשי שבטים.

גם אסנת המצרית וגם בלהה וזלפה השפחות הן מאמהות ישראל.

משמע – שבע אמהות.

על פי חוקי השפחות, אם הגר היתה השפחה של רחל או לאה, אז ישמעאל היה משבטי ישראל.

וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת: וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהֹוָה שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ: וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהֹוָה הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב: וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהֹוָה הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע יְהֹוָה אֶל עָנְיֵךְ: וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן: בראשית. 

וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל: בראשית.

שנים עשר נשיאים.

שנים עשר השבטים.

פרשת וזאת הברכה- לימודים לשנת השבעים לקוממיות העם היהודי בארצו.

שָׁמָּה קָּבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה: בראשית.

צריך לחשוב על כך שאת רחל לא קברו ביחד עם האבות והאמהות של ישראל.

כִּי תִֽהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָֽאַחַת אֲהוּבָה וְהָֽאַחַת שְׂנוּאָה וְיָֽלְדוּ לוֹ בָנִים הָֽאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָֽה: וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו אֵת אֲשֶׁר יִֽהְיֶה לוֹ לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹֽר: דברים.

וַתֵּ֤רֶד בַּת־פַּרְעֹה֙ לִרְחֹ֣ץ עַל־הַיְאֹ֔ר וְנַֽעֲרֹתֶ֥יהָ הֹֽלְכֹ֖ת עַל־יַ֣ד הַיְאֹ֑ר וַתֵּ֤רֶא אֶת־הַתֵּבָה֙ בְּת֣וֹךְ הַסּ֔וּף וַתִּשְׁלַ֥ח אֶת־אֲמָתָ֖הּ וַתִּקָּחֶֽהָ׃ וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃

וַתֹּ֣אמֶר אֲחֹתוֹ֮ אֶל־בַּת־פַּרְעֹה֒ הַֽאֵלֵ֗ךְ וְקָרָ֤אתִי לָךְ֙ אִשָּׁ֣ה מֵינֶ֔קֶת מִ֖ן הָֽעִבְרִיֹּ֑ת וְתֵינִ֥ק לָ֖ךְ אֶת־הַיָּֽלֶד׃

וַתֹּֽאמֶר־לָ֥הּ בַּת־פַּרְעֹ֖ה לֵ֑כִי וַתֵּ֨לֶךְ֙ הָֽעַלְמָ֔ה וַתִּקְרָ֖א אֶת־אֵ֥ם הַיָּֽלֶד׃ וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ בַּת־פַּרְעֹ֗ה הֵילִ֜יכִי אֶת־הַיֶּ֤לֶד הַזֶּה֙ וְהֵֽינִקִ֣הוּ לִ֔י וַֽאֲנִ֖י אֶתֵּ֣ן אֶת־שְׂכָרֵ֑ךְ וַתִּקַּ֧ח הָֽאִשָּׁ֛ה הַיֶּ֖לֶד וַתְּנִיקֵֽהוּ׃ וַיִּגְדַּ֣ל הַיֶּ֗לֶד וַתְּבִאֵ֨הוּ֙ לְבַת־פַּרְעֹ֔ה וַֽיְהִי־לָ֖הּ לְבֵ֑ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן־הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ׃ פרשת- וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙.

.

בת פרעה נתנה שכר למרים אחות משה בעבור משלוחי החלב מאמו.

זאת אומרת שבת פרעה פרשה את חסותה על משה כאם לו במקום אמו, כי לא צריך לשלם לאם בעבור החלב להניק את בנה..

וַֽיְהִי־לָ֖הּ לְבֵ֑ן

לימודי תורה- חודש רביעי בשנת שבעים ושתים- לימודי מגילה.

לימודים מפרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן- התנזרותה של אם הנזיר..- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

.וַיֵּרָ֥א מַלְאַךְיְהוָ֖ה אֶלהָאִשָּׁ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֗יהָ הִנֵּהנָ֤א אַתְּעֲקָרָה֙ וְלֹ֣א יָלַ֔דְתְּ וְהָרִ֖ית וְיָלַ֥דְתְּ בֵּֽןוְעַתָּה֙ הִשָּׁ֣מְרִי נָ֔א וְאַלתִּשְׁתִּ֖י יַ֣יִן וְשֵׁכָ֑ר וְאַלתֹּאכְלִ֖י כָּלטָמֵֽאכִּי֩ הִנָּ֨ךְ הָרָ֜ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֗ן וּמוֹרָה֙ לֹאיַעֲלֶ֣ה עַלרֹאשׁ֔וֹ כִּֽינְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים יִהְיֶ֥ה הַנַּ֖עַר מִןהַבָּ֑טֶן וְה֗וּא יָחֵ֛ל לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽיםשֹׁפְטִים- פרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן.

.

וַיֹּ֣אמֶר מָנ֔וֹחַ עַתָּ֖ה יָבֹ֣א דְבָרֶ֑יךָ מַהיִּֽהְיֶ֥ה מִשְׁפַּטהַנַּ֖עַר וּמַעֲשֵֽׂהוּוַיֹּ֛אמֶר מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה אֶלמָנ֑וֹחַ מִכֹּ֛ל אֲשֶׁראָמַ֥רְתִּי אֶלהָאִשָּׁ֖ה תִּשָּׁמֵֽרמִכֹּ֣ל אֲשֶׁריֵצֵא֩ מִגֶּ֨פֶן הַיַּ֜יִן לֹ֣א תֹאכַ֗ל וְיַ֤יִן וְשֵׁכָר֙ אַלתֵּ֔שְׁתְּ וְכָלטֻמְאָ֖ה אַלתֹּאכַ֑ל כֹּ֥ל אֲשֶׁרצִוִּיתִ֖יהָ תִּשְׁמֹֽרשֹׁפְטִים- פרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן.

הציווי על האם להתנזר מיין ופרי הגפן בעת ההריון אינו בהכרח מעיד על כך שענבים אינם בריאים לכל אשה הרה, הם אינם נכונים לאשה הרה שמעותדת ללדת בן שמיועד להיות נזיר לאלהים. בדיוק כמו שגרושה אינה נכונה לכהן אך יכולה להיות נכונה למי שאינו כהן. לכן כהן מתנזר מלקחת לו אשה גרושה.

 למודים מפרשת תּוֹלָ֧ע, יָאִ֖יר, יִפְתָּ֣ח, אִבְצָ֖ן, אֵיל֖וֹן וְעַבְדּ֥וֹן- ובנותיה..- שנת שבעים ושתים לקוממיות.וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְֽאֶת-יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵֽין-דֹּר וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת הַנָּֽפֶת: וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶֽעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַֽכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּֽאת:וַֽיְהִי כִּי חָֽזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֶת-הַֽכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵשׁ לֹא הוֹרִישֽׁוֹ:

זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-צִוָּה יְהֹוָה לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵֽינֵיהֶם תִּֽהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּֽהְיֶינָה לְנָשִֽׁים: וְלֹֽא-תִסֹּב נַֽחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל-מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַֽחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל: וְכָל-בַּת יֹרֶשֶׁת נַֽחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּֽהְיֶה לְאִשָּׁה לְמַעַן יִֽירְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַֽחֲלַת אֲבֹתָֽיו: וְלֹֽא-תִסֹּב נַֽחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֵּה אַחֵר כִּי-אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל:כַּֽאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת-מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנוֹת צְלָפְחָֽד: במדבר.

.

וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר לֹֽא-נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כְּתוֹעֲבֹֽתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי הָֽעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי הַמִּצְרִי וְהָאֱמֹרִֽי: כִּֽי-נָשְׂאוּ מִבְּנֹֽתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְהִתְעָֽרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָֽה: עזרא.

צריך לחשוב על בנות בית שאן בעת הזאת כשהן יהודיות ולעתים בנות לאב שאין לו בנים .. או שבניו מתו ושדרכן בעת הזאת מבקש כנען לעשות נהפוך הוא…. להעביר בדרך זאת מבנות אלה את הארץ הזאת בחזרה אליו..

וְעַתָּה בְּֽנוֹתֵיכֶם אַל-תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹֽתֵיהֶם אַל-תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם וְלֹֽא-תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם עַד-עוֹלָם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וַאֲכַלְתֶּם אֶת-טוּב הָאָרֶץ וְהוֹרַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם עַד-עוֹלָֽם: וְאַֽחֲרֵי כָּל-הַבָּא עָלֵינוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּבְאַשְׁמָתֵנוּ הַגְּדֹלָה כִּי | אַתָּה אֱלֹהֵינוּ חָשַׂכְתָּֽ לְמַטָּה מֵֽעֲוֹנֵנוּ וְנָתַתָּה לָּנוּ פְּלֵיטָה כָּזֹֽאת: הֲנָשׁוּב לְהָפֵר מִצְוֹתֶיךָ וּלְהִתְחַתֵּן בְּעַמֵּי הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה הֲלוֹא תֶֽאֱנַף-בָּנוּ עַד-כַּלֵּה לְאֵין שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָֽה: יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל צַדִּיק אַתָּה כִּֽי-נִשְׁאַרְנוּ פְלֵיטָה כְּהַיּוֹם הַזֶּה הִנְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָתֵינוּ כִּי אֵין לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ עַל-זֹֽאת: עזרא..

לימודי תורה לשנת השבעים ואחת- פרשת בראשית.

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֨יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵֽרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃ וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֨רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֨רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי׃ בראשית.

וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֨רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי׃ בראשית.

עֵ֣ץ פְּרִ֞י

עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י

אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ

לְמִינֵ֑הוּ

.

וַיַּפֵּל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָֽאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃ וַיִּבֶן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם׃ בראשית.

עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ.

לימודי פרשת בהר סיני- שנת שבעים ואחת- חובות מעבידים.

ושוב לזכור, למי יש אישור למכור מישראל לעבד או אמה:

סחר באדם גנוב- לימודי שנת שבעים ושתים.

וְכִֽי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָֽעֲבָדִֽים: אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר (לא) לוֹ יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ לְעַם נָכְרִי לֹֽא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָֽהּ: שמות.

פרשת אחרי המגפה- לימודים בשנת שבעים ואחת.

וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּֽח: אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַֽחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵֽעַמָּיו יִקַּח אִשָּֽׁה: וְלֹֽא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי יְהוָֹה מְקַדְּשֽׁוֹ:

וְלֹֽא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו.

בן לכהן שהתחתן עם אשה לא בתולה פסול לכהונה.

כך שאשה לא בתולה פסולה להולדת כהנים ממנה.

.שמה לא תעבור.

נקווה שהנין של זורקין ישיב את שגנב מאבותיו האבא של חסמב”ה כולל את ילדיו של זורקין (בני העדה התימנית שנגזלו מאמהותיהן).

  וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּֽר: ויקרא.

“דפו פרוברה נמצאת בשימוש נרחב עבור נשים מאוכלוסיות חלשות, לעיתים ללא הסכמה מדעת וללא יידוע על תופעות הלוואי. כך למשל כבר בשלבי הניסוי הקליני נוסתה התרופה על 13,000 נשים עניות מחציתן שחורות שלא נתנו, כמתחייב, הסכמה מודעת ולא יודעו בדבר תופעות הלואי של התרופה. סידני וולף, ראש קבוצת מחקר בבריאות הציבור העיד בפני הFDA ב-1975 כי דפו פרוברה מיועד לפציינטיות המסרבות או בלתי מסוגלות לקבל את האחריות הנדרשת לשימוש במונעי הריון אחרים, או שאינן מסוגלות או לא מוכנות לסבול את תופעות הלוואי של גלולות למניעת הריון— Karen Hawkins and Jeff Elliott [7].

בישראל כשישים אחוז ממקבלות התרופה הן נשים יוצאות אפריקה, בעיקר עולות מאתיופיה, אף כי משקלן הכולל באוכלוסיית ישראל עומד על כאחוז.[11] בשנת 2012 פרסמה גל גבאי תחקיר על פיו הופעלו לחצים על נשים רבות במחנות המעבר בגונד רובאדיס אבבה ובישראל לקבל דפו פרוברה בלי שניתן להן מידע על תופעות הלוואי ועל אמצעים חלופיים כגלולות או התקן תוך רחמי.” WIKIPEDIA.

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר: דברים.

[12] על פי עדויות שנאספו במסגרת התחקיר, איימו על מועמדות לעלייה כי לא יקבלו אישור לעלות לישראל אם לא יקבלו את הזריקה.[13”   WIKIPEDIA.

וַתָּ֤מָת דְּבֹרָה֙ מֵינֶ֣קֶת רִבְקָ֔ה וַתִּקָּבֵ֛ר מִתַּ֥חַת לְבֵֽית־אֵ֖ל תַּ֣חַת הָֽאַלּ֑וֹן וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ אַלּ֥וֹן בָּכֽוּת׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.

בָּכֽוּת

וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּמֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָרלֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָרַע אוֹטוֹב.הִנֵּהרִבְקָה לְפָנֶיךָקַח וָלֵךְוּתְהִי אִשָּׁה לְבֶןאֲדֹנֶיךָכַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה.

וַיְהִיכַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶתדִּבְרֵיהֶםוַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה,לַיהוָה.

וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵיכֶסֶף וּכְלֵי זָהָבוּבְגָדִיםוַיִּתֵּן,לְרִבְקָהוּמִגְדָּנֹתנָתַן לְאָחִיהָ,וּלְאִמָּהּוַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּהוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁרעִמּוֹוַיָּלִינוּ;

וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶרוַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִיוַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּתֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹראַחַרתֵּלֵךְוַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַלתְּאַחֲרוּ אֹתִיוַיהוָה הִצְלִיחַ דַּרְכִּישַׁלְּחוּנִי,וְאֵלְכָה לַאדֹנִי.

וַיֹּאמְרוּנִקְרָא לַנַּעֲרָוְנִשְׁאֲלָהאֶתפִּיהָוַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָהֲתֵלְכִי עִםהָאִישׁ הַזֶּהוַתֹּאמֶראֵלֵךְ.

וַיְשַׁלְּחוּ אֶתרִבְקָה אֲחֹתָםוְאֶתמֵנִקְתָּהּוְאֶתעֶבֶד אַבְרָהָם,וְאֶתאֲנָשָׁיווַיְבָרְכוּ אֶתרִבְקָהוַיֹּאמְרוּ לָהּאֲחֹתֵנוּאַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָהוְיִירַשׁ זַרְעֵךְאֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיווַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָוַתִּרְכַּבְנָה עַלהַגְּמַלִּיםוַתֵּלַכְנָהאַחֲרֵי הָאִישׁוַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶתרִבְקָהוַיֵּלַךְ. בראשית.

היה אבל ובכי על מות דברה. מינקת רבקה שהיתה אתה מינקותה והמשיכה עמה לבית בעלה אחר שעזבה את בית אביה ואמה. יעקב בן רבקה נתן את שם המקום בו קבורה דברה.

פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו- לימודי שנת שבעים ושתים.

פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת- הבת של…- לימודי שנת שבעים ואחת.

וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁהוּשְׁמָהּ קְטוּרָהוַתֵּלֶד לוֹ,אֶתזִמְרָן וְאֶתיָקְשָׁןוְאֶתמְדָן,וְאֶתמִדְיָןוְאֶתיִשְׁבָּקוְאֶתשׁוּחַוְיָקְשָׁן יָלַדאֶתשְׁבָא וְאֶתדְּדָןוּבְנֵי דְדָן,הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּיםוּבְנֵי מִדְיָןעֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ,וַאֲבִידָעוְאֶלְדָּעָה;כָּלאֵלֶּהבְּנֵי קְטוּרָה. פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת.

 וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹֽתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָֽאֱלֹהִים חֹרֵֽבָה: שמות.

מדין הוא עם  מהפלגש.

פרשת לוט ואברהם- דרך נשים..- לימודי שנת שבעים ושתים.

וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים בָּאִ֖ים בַּיָּמִ֑ים חָדַל֙ לִֽהְי֣וֹת לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃ וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ  לֵאמֹ֑ר אַֽחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃ פרשת ל֔וֹט וְאַבְרָ֑ם.

חָדַל֙ לִֽהְי֣וֹת לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃

וְרָחֵל לָֽקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כָּל הָאֹהֶל וְלֹא מָצָֽא:  וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִֽים: בראשית.

כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי

ימי נידה.

פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת- הבת של…- לימודי שנת שבעים ואחת.

וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁהוּשְׁמָהּ קְטוּרָהוַתֵּלֶד לוֹ,אֶתזִמְרָן וְאֶתיָקְשָׁןוְאֶתמְדָן,וְאֶתמִדְיָןוְאֶתיִשְׁבָּקוְאֶתשׁוּחַוְיָקְשָׁן יָלַדאֶתשְׁבָא וְאֶתדְּדָןוּבְנֵי דְדָן,הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּיםוּבְנֵי מִדְיָןעֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ,וַאֲבִידָעוְאֶלְדָּעָה;כָּלאֵלֶּהבְּנֵי קְטוּרָה. פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת.

 וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹֽתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָֽאֱלֹהִים חֹרֵֽבָה: שמות.

מדין הוא עם  מהפלגש.

פרשת לוט ואברהם- דרך נשים..- לימודי שנת שבעים ושתים.וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים בָּאִ֖ים בַּיָּמִ֑ים חָדַל֙ לִֽהְי֣וֹת לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃ וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ  לֵאמֹ֑ר אַֽחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃ פרשת ל֔וֹט וְאַבְרָ֑ם.

חָדַל֙ לִֽהְי֣וֹת לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃

וְרָחֵל לָֽקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כָּל הָאֹהֶל וְלֹא מָצָֽא:  וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִֽים: בראשית.

כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי

ימי נידה.

 לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל- ביד אשה- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וְאֵה֖וּד מֵֽתוַיִּמְכְּרֵ֣ם יְהוָ֗ה בְּיַד֙ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְכְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחָצ֑וֹר וְשַׂרצְבָאוֹ֙ סִֽיסְרָ֔א וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בַּחֲרֹ֥שֶׁת הַגּוֹיִֽם: 

וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽייִשְׂרָאֵ֖ל אֶליְהוָ֑ה כִּ֠י תְּשַׁ֨ע מֵא֤וֹת רֶֽכֶבבַּרְזֶל֙ ל֔וֹ וְ֠הוּא לָחַ֞ץ אֶתבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל בְּחָזְקָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה:

וּדְבוֹרָה֙ אִשָּׁ֣ה נְבִיאָ֔ה אֵ֖שֶׁת לַפִּיד֑וֹת הִ֛יא שֹׁפְטָ֥ה אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא:  וְ֠הִיא יוֹשֶׁ֨בֶת תַּֽחַתתֹּ֜מֶר דְּבוֹרָ֗ה בֵּ֧ין הָרָמָ֛ה וּבֵ֥ין בֵּֽיתאֵ֖ל בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיַּעֲל֥וּ אֵלֶ֛יהָ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַמִּשְׁפָּֽט 

וַתִּשְׁלַ֗ח וַתִּקְרָא֙ לְבָרָ֣ק בֶּןאֲבִינֹ֔עַם מִקֶּ֖דֶשׁ נַפְתָּלִ֑י וַתֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲלֹ֥א צִוָּ֣ה יְהוָ֣ה אֱלֹהֵֽייִשְׂרָאֵ֗ל לֵ֤ךְ וּמָֽשַׁכְתָּ֙ בְּהַ֣ר תָּב֔וֹר וְלָקַחְתָּ֣ עִמְּךָ֗ עֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ מִבְּנֵ֥י נַפְתָּלִ֖י וּמִבְּנֵ֥י זְבֻלֽוּןוּמָשַׁכְתִּ֨י אֵלֶ֜יךָ אֶלנַ֣חַל קִישׁ֗וֹן אֶתסִֽיסְרָא֙ שַׂרצְבָ֣א יָבִ֔ין וְאֶתרִכְבּ֖וֹ וְאֶתהֲמוֹנ֑וֹ וּנְתַתִּ֖יהוּ בְּיָדֶֽךָ

וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ בָּרָ֔ק אִםתֵּלְכִ֥י עִמִּ֖י וְהָלָ֑כְתִּי וְאִםלֹ֥א תֵלְכִ֛י עִמִּ֖י לֹ֥א אֵלֵֽךְוַתֹּ֜אמֶר הָלֹ֧ךְ אֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗ךְ אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ עַלהַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה הוֹלֵ֔ךְ כִּ֣י בְֽיַדאִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶתסִֽיסְרָ֑א וַתָּ֧קָם דְּבוֹרָ֛ה וַתֵּ֥לֶךְ עִםבָּרָ֖ק קֶֽדְשָׁהשֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

כִּ֣י בְֽיַדאִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶתסִֽיסְרָ֑א

דבורה לא היתה אשת צבא. היא היתה נביאה וזאת בעת שלא היה מלך אדם על ישראל ורועי ישראל  היו כמו משה, כהנים נביאים- שופטים. והיא נתנה את פקודת המלחמה ועלתה למלחמה עם ברק ולא ההפך.

פרשת וַיִּשְׁלַ֨ח יַֽעֲקֹ֖ב- לימודים לשנת שבעים ואחת לקוממיות העם היהודי בארצו.

וַיָּ֧שֶׂם אֶת־הַשְּׁפָח֛וֹת וְאֶת־יַלְדֵיהֶ֖ן רִֽאשֹׁנָ֑ה

וְאֶת־לֵאָ֤ה וִֽילָדֶ֨יהָ֙ אַֽחֲרֹנִ֔ים וְאֶת־רָחֵ֥ל וְאֶת־יוֹסֵ֖ף אַֽחֲרֹנִֽים׃

כִּי-תִֽהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָֽאַחַת אֲהוּבָה וְהָֽאַחַת שְׂנוּאָה וְיָֽלְדוּ-לוֹ בָנִים הָֽאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָֽה: דברים.

אפשר לאמר שהבכורה נקבעת על ידי האשה, וזאת באם יש לך ילדים משתי נשים.

אך ברור לכל שבני יעקב לא נחשבים למשך זרע לבן או משך של אשתו של לבן האם של רחל ולאה. ומשכך ברור לכל שגם היהדות נקבעת על פי זרע האב של הנולד ולא על פי הזרע האב של אם הנולד ולא על פי האם של האם של הנולד.

בני יעקב נחשבים לזרע יעקב.

וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב הֲכִֽי־אָחִ֣י אַ֔תָּה וַֽעֲבַדְתַּ֖נִי חִנָּ֑ם הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מַה־מַּשְׂכֻּרְתֶּֽךָ׃ וּלְלָבָ֖ן שְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת שֵׁ֤ם הַגְּדֹלָה֙ לֵאָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה רָחֵֽל׃ וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכּ֑וֹת וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה׃ וַיֶּֽאֱהַ֥ב יַֽעֲקֹ֖ב אֶת־רָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר אֶֽעֱבָדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה׃ וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֗ן ט֚וֹב תִּתִּ֣י אֹתָ֣הּ לָ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֹתָ֖הּ לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר שְׁבָ֖ה עִמָּדִֽי׃ וַיַּֽעֲבֹ֧ד יַֽעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּֽהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַֽהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ:

פרשת שופטים ושוטרים- לימודי שנת שבעים ואחת- כלאים.

לֹֽא-תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִם פֶּן-תִּקְדַּ֗שׁ הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֨רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם: פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

פֶּן-תִּקְדַּ֗שׁ

כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה

לֹא-תִֽהְיֶ֥ה קְדֵשָׁ֖ה מִבְּנ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא-יִֽהְיֶ֥ה קָדֵ֖שׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

אמנון ותמר זה לא סיפור אהבה- לימודים מספר שמואל.

וַיֹּ֨אמֶר אַמְנ֜וֹן אֶלתָּמָ֗ר הָבִ֤יאִי הַבִּרְיָה֙ הַחֶדֶ֔ר וְאֶבְרֶ֖ה מִיָּדֵ֑ךְ וַתִּקַּ֣ח תָּמָ֗ר אֶתהַלְּבִבוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔תָה וַתָּבֵ֛א לְאַמְנ֥וֹן אָחִ֖יהָ הֶחָֽדְרָהוַתַּגֵּ֥שׁ אֵלָ֖יו לֶֽאֱכֹ֑ל וַיַּֽחֲזֶקבָּהּ֙ וַיֹּ֣אמֶר לָ֔הּ בּ֛וֹאִי שִׁכְבִ֥י עִמִּ֖י אֲחוֹתִֽיוַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אַלאָחִי֙ אַלתְּעַנֵּ֔נִי כִּ֛י לֹאיֵֽעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אַֽלתַּעֲשֵׂ֖ה אֶתהַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת:  שמואל.

וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ: וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ: בראשית.

פרשת רָחָ֖ב- לימודים לשנת השבעים לקוממיות העם היהודי בארצו.

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ: אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ: בראשית.

וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶלהָ֣אֲנָשִׁ֔ים יָדַ֕עְתִּי כִּֽינָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם אֶתהָאָ֑רֶץ וְכִֽינָפְלָ֤ה אֵֽימַתְכֶם֙ עָלֵ֔ינוּ וְכִ֥י נָמֹ֛גוּ כָּליֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵיכֶֽםכִּ֣י שָׁמַ֗עְנוּ אֵ֠ת אֲשֶׁרהוֹבִ֨ישׁ יְהוָ֜ה אֶתמֵ֤י יַםסוּף֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם בְּצֵאתְכֶ֖ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֡ם לִשְׁנֵי֩ מַלְכֵ֨י הָאֱמֹרִ֜י אֲשֶׁ֨ר בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ לְסִיחֹ֣ן וּלְע֔וֹג אֲשֶׁ֥ר הֶחֱרַמְתֶּ֖ם אוֹתָֽם: יהושע.

רחב ופרעה היו אנשים שמאמינים ומכירים בכך שיְהוָ֣ה אלהי ישראל הוא האלהים וביקשו להיות עם הצד של בורא עולם.

וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָֽה: בראשית.

צריך לחשוב על כך שהאדם ידע את אשתו לאחר שאכל מפרי עץ הדעת. 

וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי יְהוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתָם הָרָמָתָה וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת חַנָּה אִשְׁתּוֹ וַיִּזְכְּרֶהָ יְהוָה: וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו: שמואל.

קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָֽה: – חוה.

כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו:חנה.

וַיַּעַל הָאִישׁ אֶלְקָנָה וְכָל בֵּיתוֹ לִזְבֹּחַ לַיהוָה אֶת זֶבַח הַיָּמִים וְאֶת נִדְרוֹ:  וְחַנָּה לֹא עָלָתָה כִּי אָמְרָה לְאִישָׁהּ עַד יִגָּמֵל הַנַּעַר וַהֲבִאֹתִיו וְנִרְאָה אֶת פְּנֵי יְהוָה וְיָשַׁב שָׁם עַד עוֹלָם: וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ עֲשִׂי הַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ שְׁבִי עַד גָּמְלֵךְ אֹתוֹ אַךְ יָקֵם יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ וַתֵּשֶׁב הָאִשָּׁה וַתֵּינֶק אֶת בְּנָהּ עַד גָמְלָהּ אֹתוֹ: וַתַּעֲלֵהוּ עִמָּהּ כַּאֲשֶׁר גְּמָלַתּוּ בְּפָרִים שְׁלֹשָׁה וְאֵיפָה אַחַת קֶמַח וְנֵבֶל יַיִן וַתְּבִאֵהוּ בֵית יְהוָה שִׁלוֹ וְהַנַּעַר נָעַר:  שמואל.

והנער- נער.

ברור לכל שהגמילה של ילד אדם מאמו, היא לא רק גמילה מחלב.

תראה,

כשטלה נולד ברגע הראשון הוא נעמד על רגליו ומתחיל לינוק.

ילד מתחיל ללכת רק בגיל שנה בערך.

וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי: וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים: וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר: וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ: וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶהוַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶדוַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה לֵכִי וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה וַתִּקְרָא אֶת אֵם הַיָּלֶדוַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת שְׂכָרֵךְ וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ: שמות.

ברור שבת פרעה היתה יכולה למצוא מינקת מצרית כדי להניק את משה. היא בחרה לתת לו לינוק מאמו העברית.

וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ: שמות.

וַיִּשְׁחֲטוּ אֶת הַפָּר וַיָּבִיאוּ אֶת הַנַּעַר אֶל עֵלִי: וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי חֵי נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה: אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי וַיִּתֵּן יְהוָה לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ: וְגַם אָנֹכִי הִשְׁאִלְתִּהוּ לַיהוָה כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה הוּא שָׁאוּל לַיהוָה וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁם לַיהוָה: שמואל.

מענין ששמואל הוא שהמליך את שאול.

מענין שבת פרעה נתנה שם עברי למשה ובחירת השם משה היתה באותה דרך חשיבה של חנה.

קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָֽה: – חוה.

כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו:חנה.

כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּבת פרעה.

וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהֹוָה הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּֽי שָׁמַע יְהֹוָה אֶל עָנְיֵֽךְ: בראשית.

וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָֽה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵֽד: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל הָֽאֱלֹהִים לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶֽיךָ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק וַֽהֲקִֽמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַֽחֲרָֽיו: וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדֽוֹל: וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָֽאַחֶֽרֶת: וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָֽם: בראשית.

וַיהוָֹה פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ יְהֹוָה לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּרוַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק: בראשית.

.

פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת- הבת של…- לימודי שנת שבעים ואחת.

וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁהוּשְׁמָהּ קְטוּרָהוַתֵּלֶד לוֹ,אֶתזִמְרָן וְאֶתיָקְשָׁןוְאֶתמְדָן,וְאֶתמִדְיָןוְאֶתיִשְׁבָּקוְאֶתשׁוּחַוְיָקְשָׁן יָלַדאֶתשְׁבָא וְאֶתדְּדָןוּבְנֵי דְדָן,הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּיםוּבְנֵי מִדְיָןעֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ,וַאֲבִידָעוְאֶלְדָּעָה;כָּלאֵלֶּהבְּנֵי קְטוּרָה. פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת.

 וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹֽתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָֽאֱלֹהִים חֹרֵֽבָה: שמות.

מדין הוא עם  מהפלגש.

פרשת לוט ואברהם- דרך נשים..- לימודי שנת שבעים ושתים.

וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים בָּאִ֖ים בַּיָּמִ֑ים חָדַל֙ לִֽהְי֣וֹת לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃ וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ  לֵאמֹ֑ר אַֽחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃ פרשת ל֔וֹט וְאַבְרָ֑ם.

חָדַל֙ לִֽהְי֣וֹת לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃

וְרָחֵל לָֽקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כָּל הָאֹהֶל וְלֹא מָצָֽא:  וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִֽים: בראשית.

כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי

ימי נידה.

פרשת המנחה בהעלתך- לא כל מואשם אשם- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.דַּבֵּר֙ אֶל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֥ישׁ אִישׁ֙ כִּֽי-תִשְׂטֶ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ וּמָֽעֲלָ֥ה ב֖וֹ מָֽעַל: וְשָׁכַ֨ב אִ֣ישׁ אֹתָהּ֘ שִׁכְבַת-זֶ֒רַע֒ וְנֶעְלַם֙ מֵֽעֵינֵ֣י אִישָׁ֔הּ וְנִסְתְּרָ֖ה וְהִ֣יא נִטְמָ֑אָה וְעֵד֙ אֵ֣ין בָּ֔הּ וְהִ֖וא לֹ֥א נִתְפָּֽשָׂה: וְעָבַ֨ר עָלָ֧יו רֽוּחַ-קִנְאָ֛ה וְקִנֵּ֥א אֶת-אִשְׁתּ֖וֹ וְהִ֣וא נִטְמָ֑אָה אֽוֹ-עָבַ֨ר עָלָ֤יו רֽוּחַ-קִנְאָה֙ וְקִנֵּ֣א אֶת-אִשְׁתּ֔וֹ וְהִ֖יא לֹ֥א נִטְמָֽאָה:

ברור לכל שלא ניתן להאשים ולהרשיע איש ששכב עם בעולת בעל על אותו מזרן, משכב שהוא לא משכב שכבת זרע.

חטאי משכבים הם חטאים שיש בהם משכב שכבת זרע. שהבת שלך באה בלילה למיטה מפוחדת וישנה אתך במיטה אתה לא עושה איתה משכב שכבת זרע במשמעות של גילוי עריות.

תהלים לפרשת המנחה- בהעלתך- שפיטת הלב- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.

שעירים- פרשת ויקרא-צו-שמיני.

וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא:

כתוב-

שְׂעִירַת עִזִּים.

ולא כתוב –

שְׂעִירַת אָדָם.

אם תגיד שהמזרחים הם אינם בני ובנות אדם יען כי אבותיך אמרו לך שאנחנו שווערצע חיעז או שווערצע חיהס, אז אומר לך שאתה ואבותיך- שקרנים.

כְּצֹאן קָדָשִׁים כְּצֹאן יְרוּשָׁלִַם בְּמוֹעֲדֶיהָ כֵּן תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת מְלֵאוֹת צֹאן אָדָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה: ספר יחזקאל.

וְאִ֣ישׁ אֲשֶׁר-יִקַּ֣ח אֶת-אֲחֹת֡וֹ בַּת-אָבִ֣יו א֣וֹ בַת-אִ֠מּוֹ וְרָאָ֨ה אֶת-עֶרְוָתָ֜הּ וְהִ֨יא-תִרְאֶ֤ה אֶת-עֶרְוָתוֹ֙ חֶ֣סֶד ה֔וּא וְנִ֨כְרְת֔וּ לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י עַמָּ֑ם עֶרְוַ֧ת אֲחֹת֛וֹ גִּלָּ֖ה עֲוֹנ֥וֹ יִשָּֽׂא: פרשת קְדשִׁים.

וְהִ֨יא-תִרְאֶ֤ה אֶת-עֶרְוָתוֹ֙

ברור שאם אח רואה את ערוות אחותו והיא לא רואה ערוותו- היא לא אשמה בדבר.

הרואה את הערווה – הוא האשם.

עֶרְוַ֥ת אֲחוֹת-אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה כִּֽי-שְׁאֵ֥ר אִמְּךָ֖ הִֽוא: עֶרְוַ֥ת אֲחִֽי-אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶל-אִשְׁתּוֹ֙ לֹ֣א תִקְרָ֔ב דֹּדָֽתְךָ֖ הִֽוא: פרשת קְדשִׁים.

צריך לחשוב מה ההבדל בין גילוי ערווה לבין ראיית ערווה.

פרשת מטות מסעי- משילות אב על בתו ומשילות איש על אשתו.

אֵ֣לֶּה הַֽחֻקִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת-מֹשֶׁ֔ה בֵּ֥ין אִ֖ישׁ לְאִשְׁתּ֑וֹ בֵּֽין-אָ֣ב לְבִתּ֔וֹ בִּנְעֻרֶ֖יהָ בֵּ֥ית אָבִֽיהָ:

בעל של אשה מושל בה כמו אביה בנעוריה.

וגם נושא בעוונה גם כשהיא בגדה בו :

זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ וְנִטְמָאָה: אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְהֹוָה וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת: וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ: במדבר.

גירושה מבית בעלה משלח אותה לשאת את עוונה שלה. ובעלה לא נושא בעוונה של אשתו שבגדה בו.

פרשת הטמא והטהור.

וְאִשָּׁה֙ כִּי-תִֽהְיֶ֣ה זָבָ֔ה דָּ֛ם יִהְיֶ֥ה זֹבָ֖הּ בִּבְשָׂרָ֑הּ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ תִּהְיֶ֣ה בְנִדָּתָ֔הּ וְכָל-הַנֹּגֵ֥עַ בָּ֖הּ יִטְמָ֥א עַד-הָעָֽרֶב:  וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר תִּשְׁכַּ֥ב עָלָ֛יו בְּנִדָּתָ֖הּ יִטְמָ֑א וְכֹ֛ל אֲשֶׁר-תֵּשֵׁ֥ב עָלָ֖יו יִטְמָֽא: וְכָל-הַנֹּגֵ֖עַ בְּמִשְׁכָּבָ֑הּ יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד-הָעָֽרֶב:  וְכָ֨ל-הַנֹּגֵ֔עַ בְּכָל-כְּלִ֖י אֲשֶׁר-תֵּשֵׁ֣ב עָלָ֑יו יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד-הָעָֽרֶב: וְאִ֨ם עַֽל-הַמִּשְׁכָּ֜ב ה֗וּא א֧וֹ עַֽל-הַכְּלִ֛י אֲשֶׁר-הִ֥וא ישֶֽׁבֶת-עָלָ֖יו בְּנָגְעוֹ-ב֑וֹ יִטְמָ֖א עַד-הָעָֽרֶב:  וְאִ֡ם שָׁכֹב֩ יִשְׁכַּ֨ב אִ֜ישׁ אֹתָ֗הּ וּתְהִ֤י נִדָּתָהּ֙ עָלָ֔יו וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְכָל-הַמִּשְׁכָּ֛ב אֲשֶׁר-יִשְׁכַּ֥ב עָלָ֖יו יִטְמָֽא:

וְאִ֡ם שָׁכֹב֩ יִשְׁכַּ֨ב אִ֜ישׁ אֹתָ֗הּ וּתְהִ֤י נִדָּתָהּ֙ עָלָ֔יו וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְכָל-הַמִּשְׁכָּ֛ב אֲשֶׁר-יִשְׁכַּ֥ב עָלָ֖יו יִטְמָֽא:  

זאת אומרת שאדם ששכב עם אשה הוא לא רק טמא שבעת ימים, הוא גם מטמא.

ומה אני אומרת,

אפילו שיהודית יובל RECKA-NATI הורידה מהמשקל 10 – היא עוד שמנה.

זה בדיוק כמו שאתה משווה את אשמת סחר בגראס לסחר ב- LSD.

בדיוק כמו שאתה שם את העבדים הזרים במקומות עניים בדרך שיוצרת עימות בין עני יותר לעני פחות ובכך אתה מפיל עני פחות באשמות של עשירים שחטאו בעת הקודמת לעניים שהם פחות עניים מהעובדים הזרים.

לכן היה חשוב לשבור לך את הקסם, ולהסביר שמי שיוצר את העוני של העני יותר, הוא לא העני פחות. העשיר הוא האדם שמשלם שכר עוני לעובד הזר. כך שלא נכון להאשים את העני פחות באשמת עוניו של העני יותר.

כי כמו במקרה של העשירה שהפחיתה 10 ועוֹדֶנָּה עשירה,

כך גם העני שהעלה 20, עוֹדֶנּוּ עני.

פרשת ואלה שמות- לימודים.

וַתֹּ֣אמֶר אֲחֹתוֹ֮ אֶל־בַּת־פַּרְעֹה֒ הַֽאֵלֵ֗ךְ וְקָרָ֤אתִי לָךְ֙ אִשָּׁ֣ה מֵינֶ֔קֶת מִ֖ן הָֽעִבְרִיֹּ֑ת וְתֵינִ֥ק לָ֖ךְ אֶת־הַיָּֽלֶד׃

וַתֹּֽאמֶר־לָ֥הּ בַּת־פַּרְעֹ֖ה לֵ֑כִי וַתֵּ֨לֶךְ֙ הָֽעַלְמָ֔ה וַתִּקְרָ֖א אֶת־אֵ֥ם הַיָּֽלֶד׃ וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ בַּת־פַּרְעֹ֗ה הֵילִ֜יכִי אֶת־הַיֶּ֤לֶד הַזֶּה֙ וְהֵֽינִקִ֣הוּ לִ֔י וַֽאֲנִ֖י אֶתֵּ֣ן אֶת־שְׂכָרֵ֑ךְ וַתִּקַּ֧ח הָֽאִשָּׁ֛ה הַיֶּ֖לֶד וַתְּנִיקֵֽהוּ׃ פרשת ואלה שמות.

הילד הזה- משה.

וְחַנָּ֖ה לֹ֣א עָלָ֑תָה כִּֽיאָמְרָ֣ה לְאִישָׁ֗הּ עַ֣ד יִגָּמֵ֤ל הַנַּ֙עַר֙ וַהֲבִאֹתִ֗יו וְנִרְאָה֙ אֶתפְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וְיָ֥שַׁב שָׁ֖ם עַדעוֹלָֽם:

וַיֹּ֣אמֶר לָהּ֩ אֶלְקָנָ֨ה אִישָׁ֜הּ עֲשִׂ֧י הַטּ֣וֹב בְּעֵינַ֗יִךְ שְׁבִי֙ עַדגָּמְלֵ֣ךְ אֹת֔וֹ אַ֛ךְ יָקֵ֥ם יְהוָ֖ה אֶתדְּבָר֑וֹ וַתֵּ֤שֶׁב הָֽאִשָּׁה֙ וַתֵּ֣ינֶק אֶתבְּנָ֔הּ עַדגָמְלָ֖הּ אֹתֽוֹ: שמואל.

הנער- שמואל.

פרשת יעקב ועשו- לימודי החודש השלישי בשנת השבעים לקוממיות העם היהודי בארץ ישראל- בני השפחות.

וּבְנֵ֤י בִלְהָה֙ שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֔ל דָּ֖ן וְנַפְתָּלִֽי׃

לִבְנֵי נַפְתָּלִי, יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי–לִבְנֵי נַפְתָּלִי, לְמִשְׁפְּחֹתָם.  וַיְהִי גְבוּלָם, מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל–עַד-לַקּוּם; וַיְהִי תֹצְאֹתָיו, הַיַּרְדֵּן. וְשָׁב הַגְּבוּל יָמָּה אַזְנוֹת תָּבוֹר, וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה; וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב, וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם, וּבִיהוּדָה, הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ. וְעָרֵי, מִבְצָר–הַצִּדִּים צֵר, וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת. וַאֲדָמָה וְהָרָמָה, וְחָצוֹר. וְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי, וְעֵין חָצוֹר.  וְיִרְאוֹן, וּמִגְדַּל-אֵל, חֳרֵם וּבֵית-עֲנָת, וּבֵית שָׁמֶשׁ:  עָרִים תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן.  זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-נַפְתָּלִי–לְמִשְׁפְּחֹתָם:  הֶעָרִים, וְחַצְרֵיהֶן.

אפשר ללמוד שבני השפחות היו שווי זכויות.

ברור שאת הבכורה נותנים בהתאם לחוקי התורה.

אך מבחינה נחלה בישראל בני השפחות- שווים.

לימודי תורה- שנת שבעים ושתים- פרשת וישב יעקב.

וַיְהִ֣י ׀ כְּמִשְׁלֹ֣שׁ חֳדָשִׁ֗ים וַיֻּגַּ֨ד לִֽיהוּדָ֤ה לֵאמֹר֙ זָֽנְתָה֙ תָּמָ֣ר כַּלָּתֶ֔ךָ וְגַ֛ם הִנֵּ֥ה הָרָ֖ה לִזְנוּנִ֑ים וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֔ה הֽוֹצִיא֖וּהָ וְתִשָּׂרֵֽף׃ 

הִ֣וא מוּצֵ֗את וְהִ֨יא שָֽׁלְחָ֤ה אֶל־חָמִ֨יהָ֙ לֵאמֹ֔ר לְאִישׁ֙ אֲשֶׁר־אֵ֣לֶּה לּ֔וֹ אָֽנֹכִ֖י הָרָ֑ה וַתֹּ֨אמֶר֙ הַכֶּר־נָ֔א לְמִ֞י הַחֹתֶ֧מֶת וְהַפְּתִילִ֛ים וְהַמַּטֶּ֖ה הָאֵֽלֶּה׃ 

וַיַּכֵּ֣ר יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ צָֽדְקָ֣ה מִמֶּ֔נִּי כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן לֹֽא־נְתַתִּ֖יהָ לְשֵׁלָ֣ה בְנִ֑י וְלֹֽא־יָסַ֥ף ע֖וֹד לְדַעְתָּֽהּ׃ 

וַיְהִ֖י בְּעֵ֣ת לִדְתָּ֑הּ וְהִנֵּ֥ה תְאוֹמִ֖ים בְּבִטְנָֽהּ׃ וַיְהִ֥י בְלִדְתָּ֖הּ וַיִּתֶּן־יָ֑ד וַתִּקַּ֣ח הַמְיַלֶּ֗דֶת וַתִּקְשֹׁ֨ר עַל־יָד֤וֹ שָׁנִי֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֖ה יָצָ֥א רִֽאשֹׁנָֽה׃  וַיְהִ֣י ׀ כְּמֵשִׁ֣יב יָד֗וֹ וְהִנֵּה֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מַה־פָּרַ֖צְתָּ עָלֶ֣יךָ פָּ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ פָּֽרֶץ׃ וְאַחַר֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו אֲשֶׁ֥ר עַל־יָד֖וֹ הַשָּׁנִ֑י וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ זָֽרַח׃  פרשת וַיֵּ֣שֶׁב יַֽעֲקֹ֔ב.

וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן: וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב: וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה: וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז: רות.

וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּתֵּן יְהוָה לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן: וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים אֶל נָעֳמִי בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל: וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתֵךְ כִּי כַלָּתֵךְ אֲשֶׁר אֲהֵבַתֶךְ יְלָדַתּוּ אֲשֶׁר הִיא טוֹבָה לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִים: רות.

וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד: וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד: רות.

וַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי-יִ֠שְׂרָאֵ֠ל כָּל-הָ֨עֵדָ֤ה מִדְבַּר-צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם:  פרשת מֵ֣י מְרִיבָ֔ה.

יש שלוש נשים שאנחנו לא יודעים עליהן הרבה, מרים, בת פרעה שאמצה את משה ודינה שנאנסה והושבה הביתה לאחר שנמסרה לאנס.

צריך לחשוב על דינה בזמן הזה שהיא נמסרה לאנס, לפני שלוי ושמעון החזירו אותה משם למורת רוחו של אביהם. צריך לחשוב על דינה בבית האנס שאנס אותה כאשתו והאשה שצריכה להביא משך לו.

אם מישהו רוצה לעשות על זה סרט אני אשמח.

מעניין גם לחשוב על מרים בעת שהיתה מביאה את החלב של המניקות העבריות לבת פרעה להניק את משה. שתי נשים שלא היו בעולות בעל על פי עדות או חוסר עדות מהתורה. הן היו נפגשות כל יום במשך כמה שנים.

ברור שהן היו מדברות בינהן, מענין על מה הן דיברו…

יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ

יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ

כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא:

וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּקַּח לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהֹוָה מִזּוֹב טֻמְאָתָהּ: ויקרא.

כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַֽאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹֽׁתֵיכֶם כִּֽי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּֽר: ויקרא.

צריך לחשוב על העניין שכל אשה זבה נחשבת טמאה, גם אם היא זבה דם שאינו כימי נידתה, הוא נחשב כימי נידתה.

 לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל- ביד אשה- שנת שבעים ושתים לקוממיות.וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וְאֵה֖וּד מֵֽתוַיִּמְכְּרֵ֣ם יְהוָ֗ה בְּיַד֙ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְכְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחָצ֑וֹר וְשַׂרצְבָאוֹ֙ סִֽיסְרָ֔א וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בַּחֲרֹ֥שֶׁת הַגּוֹיִֽם: 

וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽייִשְׂרָאֵ֖ל אֶליְהוָ֑ה כִּ֠י תְּשַׁ֨ע מֵא֤וֹת רֶֽכֶבבַּרְזֶל֙ ל֔וֹ וְ֠הוּא לָחַ֞ץ אֶתבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל בְּחָזְקָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה:

וּדְבוֹרָה֙ אִשָּׁ֣ה נְבִיאָ֔ה אֵ֖שֶׁת לַפִּיד֑וֹת הִ֛יא שֹׁפְטָ֥ה אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא:  וְ֠הִיא יוֹשֶׁ֨בֶת תַּֽחַתתֹּ֜מֶר דְּבוֹרָ֗ה בֵּ֧ין הָרָמָ֛ה וּבֵ֥ין בֵּֽיתאֵ֖ל בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיַּעֲל֥וּ אֵלֶ֛יהָ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַמִּשְׁפָּֽט 

וַתִּשְׁלַ֗ח וַתִּקְרָא֙ לְבָרָ֣ק בֶּןאֲבִינֹ֔עַם מִקֶּ֖דֶשׁ נַפְתָּלִ֑י וַתֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲלֹ֥א צִוָּ֣ה יְהוָ֣ה אֱלֹהֵֽייִשְׂרָאֵ֗ל לֵ֤ךְ וּמָֽשַׁכְתָּ֙ בְּהַ֣ר תָּב֔וֹר וְלָקַחְתָּ֣ עִמְּךָ֗ עֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ מִבְּנֵ֥י נַפְתָּלִ֖י וּמִבְּנֵ֥י זְבֻלֽוּןוּמָשַׁכְתִּ֨י אֵלֶ֜יךָ אֶלנַ֣חַל קִישׁ֗וֹן אֶתסִֽיסְרָא֙ שַׂרצְבָ֣א יָבִ֔ין וְאֶתרִכְבּ֖וֹ וְאֶתהֲמוֹנ֑וֹ וּנְתַתִּ֖יהוּ בְּיָדֶֽךָ

וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ בָּרָ֔ק אִםתֵּלְכִ֥י עִמִּ֖י וְהָלָ֑כְתִּי וְאִםלֹ֥א תֵלְכִ֛י עִמִּ֖י לֹ֥א אֵלֵֽךְוַתֹּ֜אמֶר הָלֹ֧ךְ אֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗ךְ אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ עַלהַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה הוֹלֵ֔ךְ כִּ֣י בְֽיַדאִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶתסִֽיסְרָ֑א וַתָּ֧קָם דְּבוֹרָ֛ה וַתֵּ֥לֶךְ עִםבָּרָ֖ק קֶֽדְשָׁהשֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

כִּ֣י בְֽיַדאִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶתסִֽיסְרָ֑א

דבורה לא היתה אשת צבא. היא היתה נביאה וזאת בעת שלא היה מלך אדם על ישראל ורועי ישראל  היו כמו משה, כהנים נביאים- שופטים. והיא נתנה את פקודת המלחמה ועלתה למלחמה עם ברק ולא ההפך.

פרשת המנחה- בהעלותך- לימודי שנת שבעים ואחת.

חשוב להבין שהבעל נושא בעוונות אשתו. לכן חשוב לעשות את הבדיקה אם יש חשד.

אם לא נטמאה אז:

וְאִם-לֹ֤א נִטְמְאָה֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וּטְהֹרָ֖ה הִ֑וא וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע:

זאת אומרת שהבעל יכול להביא ילדים מאשתו, להמשיך את חייו עימה, להביא חיים עמה.

וְהִשְׁקָ֣הּ אֶת-הַמַּ֗יִם וְהָֽיְתָ֣ה אִֽם-נִטְמְאָה֘ וַתִּמְעֹ֣ל מַ֣עַל בְּאִישָׁהּ֒ וּבָ֨אוּ בָ֜הּ הַמַּ֤יִם הַמְאָֽרְרִים֙ לְמָרִ֔ים וְצָֽבְתָ֣ה בִטְנָ֔הּ וְנָֽפְלָ֖ה יְרֵכָ֑הּ וְהָֽיְתָ֧ה הָֽאִשָּׁ֛ה לְאָלָ֖ה בְּקֶ֥רֶב עַמָּֽהּ:

אם נטמאה:

לגרש את האשה במשמעות של לא להזריע בה זרע- לא להביא משך זרע עמה. לא לזרוע בה זרע.

וְנִקָּ֥ה הָאִ֖ישׁ מֵֽעָוֹ֑ן וְהָֽאִשָּׁ֣ה הַהִ֔וא תִּשָּׂ֖א אֶת-עֲוֹנָֽהּ:

משכב שכבת זרע- שבירת קסם.

וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה:

שִׁכְבַת זֶרַע

אשה לא יכולה לשכב עם אשה משכב שכבת זרע.

וזאת שבירת קסם.

.

הפרדה.

וַיַּעַל הָאִישׁ אֶלְקָנָה וְכָל בֵּיתוֹ לִזְבֹּחַ לַיהוָה אֶת זֶבַח הַיָּמִים וְאֶת נִדְרוֹ: וְחַנָּה לֹא עָלָתָה כִּי אָמְרָה לְאִישָׁהּ עַד יִגָּמֵל הַנַּעַר וַהֲבִאֹתִיו וְנִרְאָה אֶת פְּנֵי יְהוָה וְיָשַׁב שָׁם עַד עוֹלָם: וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ עֲשִׂי הַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ שְׁבִי עַד גָּמְלֵךְ אֹתוֹ אַךְ יָקֵם יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ וַתֵּשֶׁב הָאִשָּׁה וַתֵּינֶק אֶת בְּנָהּ עַדגָמְלָהּ אֹתוֹ: וַתַּעֲלֵהוּ עִמָּהּ כַּאֲשֶׁר גְּמָלַתּוּ בְּפָרִים שְׁלֹשָׁה וְאֵיפָה אַחַת קֶמַח וְנֵבֶל יַיִן וַתְּבִאֵהוּ בֵית יְהוָה שִׁלוֹ וְהַנַּעַר נָעַר:

ברור לכל שהנקת אם את בנה, היא לא רק הנקת חלב. כי חנה גמלה את שמואל מהנקה כשהנער נהיה נער.

כך שאני לא מבינה מדוע אמהות הרחצות בים בחוף הנפרד לא מביאות בניהן שעוד אינם נערים, לים עימם.

החוף הנפרד מתחלק לשני חלקים.

בתחום הגדר ומחוץ לגדר.

בתחום הגדר ביום נשים , רק בנות. אמהות ובנותיהם.

מחוץ לגדר וקרוב לה , משפחות חרדיות שהאב לבוש ככל הגברים בים עם מכנסים קצרים וללא חולצה והאשה עם בגדים והילדים וגם נשים עם בניהן ובנותיהם ללא הבעלים, ובנים בנות ללא הפרש משמעותי בגיל ביניהם, לא נערים ולא נערות, משחקים בים.  וזה בשולים מעט מאוד אנשים יחסית לבנות שבתחום הגדר.

אני טוענת שזאת הסיבה שיש הרבה לסביות באולפנות.

צריך לחשוב מהיכן באה ההקפדה הקיצונית כל כך ושאינה נדרשת בתורתינו הקדושה.

מה מפחיד אותם כל כך.

.

 נִקְרָא לַנַּעֲרָ, וְנִשְׁאֲלָה, אֶת–פִּיהָ. 

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָםאֶלעַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹהַמֹּשֵׁל,בְּכָלאֲשֶׁרלוֹשִׂיםנָא יָדְךָתַּחַת יְרֵכִיוְאַשְׁבִּיעֲךָבַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִםוֵאלֹהֵי הָאָרֶץאֲשֶׁר לֹאתִקַּח אִשָּׁה,לִבְנִי,מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִיאֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹכִּי אֶלאַרְצִי וְאֶלמוֹלַדְתִּיתֵּלֵךְ;וְלָקַחְתָּ אִשָּׁהלִבְנִי לְיִצְחָק.

וַיֹּאמֶר אֵלָיוהָעֶבֶדאוּלַי לֹאתֹאבֶה הָאִשָּׁהלָלֶכֶת אַחֲרַי אֶלהָאָרֶץ הַזֹּאת;  

ובהמשך..

וַיֹּאמְרוּנִקְרָא לַנַּעֲרָוְנִשְׁאֲלָהאֶתפִּיהָוַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָהֲתֵלְכִי עִםהָאִישׁ הַזֶּהוַתֹּאמֶר,אֵלֵךְ. בראשית- פרשת חיי שרה- תולדות.

זאת אומרת שאתה לא יכול להשיא אשה בניגוד לרצונה.

הכי יפה שרבקה היתה האשה הראשונה שנאמר עליה בתורה שהמיועד לה אהב אותה.. וזאת היתה אהבה שהתאהב יצחק במבט ראשון.

תפילת חנה.

דוד המלך השאיל מתפילת חנה. דוד המלך התפלל כתפילת חנה כפי שאנחנו מתפללים בעזרת תפילת דוד.

אתה לא יכול לאמר שקול של נשים יהודיות- ערווה.

.