לימודי תורה- על הדרך- חודש שביעי בשנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

המצווה ביום כיפור היא לענות את הנפש, לא כתוב שצריך לצום ביום כיפור.

אני טוענת שהמשל הנכון לענות בצום את הנפש, הוא שיש לצום ממזגן ומאוורר מתוך המקום שיש עניים שאין להם מזגן, אותם קבוצת עניים שמהם גם ניצולי שואה מתים מקור בלילה.

לענות את הנפש במקום הזה שאתה כמנהיג בישראל, כרועה בישראל, מבין על בשרך את סבלות העני ביום כיפור.

דויד בן ישי שהיה מלך בירושלים, כתב בשיריו המאוגדים בתהלים למען העני כמבין את סבלות העני גם כי הוא היה במקום הזה.

בנו, שלמה, לא היה במקום הזה, אך זאת היתה בקשתו בתחילה: 

וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה: וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֲדֹנָי כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: מלכים.

אמר לי פעם בחור מוסלמי (מזרע ישמעאל/אברהם) מכפר קאסם שהם צמים ברמאדן גם כדי להרגיש את סבלות העני.

דִּרְשׁוּ יְהוָה וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד:  זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו:  זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו:  הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו:  זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר: תהלים.

 

לא היה ברור לי שנדרש ביאור לדבר:

כִּי בָאֵשׁ יְהוָה נִשְׁפָּט וּבְחַרְבּוֹ אֶת כָּל בָּשָׂר וְרַבּוּ חַלְלֵי יְהוָה:  הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אֶל הַגַּנּוֹת אַחַר (אחד) אַחַת בַּתָּוֶךְ אֹכְלֵי בְּשַׂר הַחֲזִיר וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר יַחְדָּו יָסֻפוּ נְאֻם יְהוָה: ישעיהו.

זה הסוף שלך ושל היורשים שלך מר HAGAY.

אתה יכול לעשות זאת:

אֹכְלֵי בְּשַׂר הַחֲזִיר וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר יַחְדָּו יָסֻפוּ נְאֻם יְהוָה: ישעיהו.

יַחְדָּו יָסֻפוּ

יָסֻפוּ= יחדלו לעשות זאת.

אתה יכול לחדול לאכול ולמכור חזיר בישראל לפני הסוף.

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר:  דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָֹה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: ויקרא.

צריך לחשוב על הבהמות המותרות להקרבה בהקשר של הפסוק הזה:

כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר: ויקרא.

הבקר והצאן הם בהמות צמחוניות שאינן אוכלות בשר. 

הדבר מקיים את נקיון בהמות אלה מבחינת נפש הבשר, מה היה קורה עם הבהמה היתה אוכלת נבלת עכבר או משהו כזה, הדבר היה מטמא את דם הבהמה. ומשכך היות הבהמות המותרות להקרבה בהמות שאינן אוכלות בשר מקיימת את כשירותן ונקיונן כקורבנות לכפרת נפש, כי הנפש היא בדם. 

וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה: וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה: ויקרא.

בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן

רק באחד לחודש ולא בשני. אז עוד יום חופש, כמו שלא עובדים ביום שישי.

.