מלכים-ספר שני-למידה ועריכה.

מחשבות בעת למידת ספר מלכים השני:

עם חטא שלמה, נקרעה המלכות לשנים, מלכות יהודה לזרע דוד ומלכות ישראל לעשרת השבטים.

כמובן ששבט הלוי כמובדל מישראל לא נחשב בזה ולא נחשב בזה.

מתוקף הדבר, מלכות ישראל החוטאת לא מחטיאה את יהודה.

על אותו משל, בעת הזאת מדינת ישראל היא מדינה של כמה לאומים אזרחים בה ושחוקתה חוטאת לתורת ישראל כמו שחטאו ישראל  ומלכיהם בעתות כאלה ואחרות.

ומשכך מדינת ישראל לא מחטיאה רק את שבט יהודה בחטאי המדינה כחוטאת למקום,  מהבחינה הזאת היהודים גרים בישראל כמו הגרים המוסלמים והנוצרים והדרוזים שגם הם בוחרים ושווי זכויות בארץ בשלטון המדינה הזאת, בעת הזאת.

אתה לא יכול להחטיא את יהודה בשם ישראל.

לצורך הענין מכירת חזיר ופירות ים נחשב לחטא באדמה הזאת במשילות ישראל.

מתוקף אורחות גלות שהתקבעו ואושרו כחוקי מדינה, האזרחים המאמינים נחשבים כגולים כמו שיהודים גלו בפולניא ולא יכלו להחיל חוק נגד חזיר וזאת למרות שהגולים בארופה נהגו לבחור ולעתים גם להבחר.

ומשכך איש הישר בעיניו יעשה והחקיקה בישראל לא מחטיאה את הבוחרים אזרחי הארץ בעת הזאת.

תראה, גם בתורת היהודים וגם בתורת האיסלאם המוסלמים והנצרות, אסור הומו.

חוק ההמרה בה קהילת השוכבים את זכר משכבי אשה הסו את המבקשים להשיבם , למעשה פטר את את תושבי ישראל מעונשם של אלה.

לימודי תורה ספר מלכים- ספר שני- מלכות יהורם ויהושפט.

לימודי תורה- פרשת יהורם, יהושפט ומלך אֱדֽוֹם- ספר מלכים השני.

לימודי תורה- פרשת כי יש נביא בישראל- ספר מלכים השני.

לימודי תורה- ונשמר שם לא אחת ולא שתים- ספר מלכים השני.

לימודי תורה- פרשת לא יאמרו זאת איזבל- ספר מלכים השני.

לימודי תורה ספר מלכים- ספר שני- מלכות יהוא ויואש.

לימודי תורה- פרשת יהוא- ספר מלכים השני. 

לימודי תורה- פרשת עתליה- ספר מלכים השני.

לימודי תורה- פרשת יהואש- ספר מלכים השני.

לימודי תורה- פרשת אלישע- מלכים ספר שני.

לימודי תורה- פרשת אמציהו- ספר מלכים השני.

לימודי תורה ספר מלכים- ספר שני- מלכות יותם:

לימודי תורה- פרשת עזריה- ספר מלכים השני.

לימודי תורה- פרשת אחז- ספר מלכים השני.

לימודי תורה- פרשת חזקיהו והושע- ספר מלכים השני.

לימודי תורה- פרשת יאשיהו- ספר מלכים השני.

לימודי תורה- פרשת גלות בבל- ספר מלכים השני.

בסוף עת המלכים בישראל ובירושלים עם ישראל גלה לאשור:

וַיִּמְאַס יְהוָה בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל וַיְעַנֵּם וַיִּתְּנֵם בְּיַד שֹׁסִים עַד אֲשֶׁר הִשְׁלִיכָם מִפָּנָיו: כִּי קָרַע יִשְׂרָאֵל מֵעַל בֵּית דָּוִד וַיַּמְלִיכוּ אֶת יָרָבְעָם בֶּן נְבָט (וידא) וַיַּדַּח יָרָבְעָם אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי יְהוָה וְהֶחֱטֵיאָם חֲטָאָה גְדוֹלָה: וַיֵּלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא סָרוּ מִמֶּנָּה: עַד אֲשֶׁר הֵסִיר יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פָּנָיו כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד כָּל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ אַשּׁוּרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה: וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ: פרשת גלות בבל.

ויהודה לבבל:

וְהִגְלָה אֶת כָּל יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל (עשרה) עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים גּוֹלֶה וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ: וַיֶּגֶל אֶת יְהוֹיָכִין בָּבֶלָה וְאֶת אֵם הַמֶּלֶךְ וְאֶת נְשֵׁי הַמֶּלֶךְ וְאֶת סָרִיסָיו וְאֵת (אולי) אֵילֵי הָאָרֶץ הוֹלִיךְ גּוֹלָה מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה: וְאֵת כָּל אַנְשֵׁי הַחַיִל שִׁבְעַת אֲלָפִים וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף הַכֹּל גִּבּוֹרִים עֹשֵׂי מִלְחָמָה וַיְבִיאֵם מֶלֶךְ בָּבֶל גּוֹלָה בָּבֶלָה: פרשת גלות בבל.

וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלִַם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב: וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ: בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ: וַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַלַּיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל גַּן הַמֶּלֶךְ וְכַשְׂדִּים עַל הָעִיר סָבִיב וַיֵּלֶךְ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה: וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחַר הַמֶּלֶךְ וַיַּשִּׂגוּ אֹתוֹ בְּעַרְבוֹת יְרֵחוֹ וְכָל חֵילוֹ נָפֹצוּ מֵעָלָיו: וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה וַיְדַבְּרוּ אִתּוֹ מִשְׁפָּט: וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ בָּבֶל: וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם: וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ: וְאֶת חוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב נָתְצוּ כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר רַב טַבָּחִים: וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר וְאֶת הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עַל הַמֶּלֶךְ בָּבֶל וְאֵת יֶתֶר הֶהָמוֹן הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים: פרשת גלות בבל.

.