פדיון נפש.

וְכִ֣י תַשִּׂ֗יג יַ֣ד גֵּ֤ר וְתוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ וּמָ֥ךְ אָחִ֖יךָ עִמּ֑וֹ וְנִמְכַּ֗ר לְגֵ֤ר תּוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ א֥וֹ לְעֵ֖קֶר מִשְׁפַּ֥חַת גֵּֽר: אַֽחֲרֵ֣י נִמְכַּ֔ר גְּאֻלָּ֖ה תִּֽהְיֶה-לּ֑וֹ אֶחָ֥ד מֵֽאֶחָ֖יו יִגְאָלֶֽנּוּ: אֽוֹ-דֹד֞וֹ א֤וֹ בֶן-דֹּדוֹ֙ יִגְאָלֶ֔נּוּ אֽוֹ-מִשְּׁאֵ֧ר בְּשָׂר֛וֹ מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ יִגְאָלֶ֑נּוּ אֽוֹ-הִשִּׂ֥יגָה יָד֖וֹ וְנִגְאָֽל: וְחִשַּׁב֙ עִם-קֹנֵ֔הוּ מִשְּׁנַת֙ הִמָּ֣כְרוֹ ל֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְהָיָ֞ה כֶּ֤סֶף מִמְכָּרוֹ֙ בְּמִסְפַּ֣ר שָׁנִ֔ים כִּימֵ֥י שָׂכִ֖יר יִהְיֶ֥ה עִמּֽוֹ:  אִם-ע֥וֹד רַבּ֖וֹת בַּשָּׁנִ֑ים לְפִיהֶן֙ יָשִׁ֣יב גְּאֻלָּת֔וֹ מִכֶּ֖סֶף מִקְנָתֽוֹ: וְאִם-מְעַ֞ט נִשְׁאַ֧ר בַּשָּׁנִ֛ים עַד-שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל וְחִשַּׁב-ל֑וֹ כְּפִ֣י שָׁנָ֔יו יָשִׁ֖יב אֶת-גְּאֻלָּתֽוֹ: כִּשְׂכִ֥יר שָׁנָ֛ה בְּשָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה עִמּ֑וֹ לֹֽא-יִרְדֶּ֥נּוּ בְּפֶ֖רֶךְ לְעֵינֶֽיךָ: וְאִם-לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל בְּאֵ֑לֶּה וְיָצָא֙ בִּשְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֔ל ה֖וּא וּבָנָ֥יו עִמּֽוֹ: כִּי-לִ֤י בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר-הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָֹ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם: פרשת בהר סיני.

אַֽחֲרֵ֣י נִמְכַּ֔ר גְּאֻלָּ֖ה תִּֽהְיֶה-לּ֑וֹ אֶחָ֥ד מֵֽאֶחָ֖יו יִגְאָלֶֽנּוּ: אֽוֹ-דֹד֞וֹ א֤וֹ בֶן-דֹּדוֹ֙ יִגְאָלֶ֔נּוּ אֽוֹ-מִשְּׁאֵ֧ר בְּשָׂר֛וֹ מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ יִגְאָלֶ֑נּוּ אֽוֹ-הִשִּׂ֥יגָה יָד֖וֹ וְנִגְאָֽל:

העובדה שאח או דוד או בן דוד מצווים לגאול מעבדות, לא אומרת שדוד יכול למכור את בן אחיו לעבדות. יש ציווי לאח או לדוד או לבן דוד לגאול את בן משפחתו באם נמכר. אם יש ציווי לבן דוד או דוד או אח לפדות את בן משפחתו מעבדות לגר ברור שאסור להם למכור את בן משפחתם.

בשנת היובל למכירתו של ישראלי לעבדות לגר, אין צורך לפדות בכסף:

וְאִם-לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל בְּאֵ֑לֶּה וְיָצָא֙ בִּשְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֔ל ה֖וּא וּבָנָ֥יו עִמּֽוֹ: כִּי-לִ֤י בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר-הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָֹ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:

צריך לבדוק אם מותר למכור בת לעבדות לגר או לישראלי.

כי אין איזכור של מכירת אחות מישראל לעבדות לישראלי או לגר.

בת היא קנינו של אביה ושל בעלה.

ברור לכולנו שעובד שנמכר למעביד במקום עבודה. מכתב הפיטורין הוא השחרור של העבד הישראלי ממעבידו. אם ישראלי לא נדרש בשנת היובל לפדות עצמו בכסף, אז מכתב הפיטורין מהעבודה מצד המעביד לא חייב להיות עם פדות בכסף אם המעביד משחרר מרצונו.

בכל מקרה אם אדם נמכר לעבד צריך להודיע לו על כך.

צריך לבדוק אם הקונה מבקש שהעבד, קניינו  יהיה כשעיר לעזאזל לחטאיו.

כֹּה אָמַר יְהוָה עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם: עמוס.

ושוב החוקים הפועלים על ישראל הם לא החוקים הפועלים על ארופה, מה שיכלת לעשות לעמים הארופאים אתה לא יכול לעשות לישראל ולשבט הלוי.

שצדקת ישראל נמכרת  לצורך הקרבתו, היא לא עושה מהקונה ישראלי או ישראלית, או כהן או בת כהן, או אחות כהן. אתה לא יכול לקבל את התואר ישראלי או לוי של האדם והאשה שנמכרו לך.

ויוסף שנמכר על ידי אחיו לא יצא מישראל.  בורא עולם היה איתו לאורך כל הדרך.

כך שאין המרה בעת מכירת בן או בת ישראל או בן או בת שבט הלוי.

מאוד מסוכן שיש בעלי תפקיד בישראל שמכנים אותם- אחים ואחיות ושיש להם אישורים לעשות על אדם כל מה שהם רוצים מתוקף עבודתם במוסדות מדינה. בתי חולים הם גם סוג של מכלאות.

.

נקודה למחשבה-

אם אתה לא יהודי, או משבטי ישראל, יום הכיפורים הוא אינו מועד שלך, ומשכך אתה לא יכול להשיג כיפורי נפש במועד של יהודים. המועד הזה אינו חל עליך ולא חל על אבותיך ולא חל ועל משך זרעך. ומשכך אנשים שאינם יהודים לא יכולים לשלח שעירים לעזאזל לחטאיהם ותועבותיהם במועדים יהודים. להזכירך שילוח לשעירות לעזאזל נעשה ביום כיפור. ומשכך עד שלא יבנה בית המקדש בירושלים הגויים לא יכולים להקריב בישראל. או מקרב ישראל בגלויות.

.