פרשת אביתר- לימודים מספר שמואל- מלכות שאול.

פרשת אביתר- לימודים מספר שמואל- מלכות שאול-  שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

פרשת אביתר:

וְעַתָּ֗ה מַהיֵּ֧שׁ תַּֽחַתיָדְךָ֛ חֲמִשָּׁהלֶ֖חֶם תְּנָ֣ה בְיָדִ֑י א֖וֹ הַנִּמְצָֽא: וַיַּ֨עַן הַכֹּהֵ֤ן אֶתדָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר אֵֽיןלֶ֥חֶם חֹ֖ל אֶלתַּ֣חַת יָדִ֑י כִּֽיאִםלֶ֤חֶם קֹ֙דֶשׁ֙ יֵ֔שׁ אִםנִשְׁמְר֥וּ הַנְּעָרִ֖ים אַ֥ךְ מֵאִשָּֽׁה: וַיַּעַן֩ דָּוִ֨ד אֶתהַכֹּהֵ֜ן וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ כִּ֣י אִםאִשָּׁ֤ה עֲצֻֽרָהלָ֙נוּ֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם בְּצֵאתִ֕י וַיִּהְי֥וּ כְלֵֽיהַנְּעָרִ֖ים קֹ֑דֶשׁ וְהוּא֙ דֶּ֣רֶךְ חֹ֔ל וְאַ֕ף כִּ֥י הַיּ֖וֹם יִקְדַּ֥שׁ בַּכֶּֽלִיוַיִּתֶּןל֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן קֹ֑דֶשׁ כִּי֩ לֹאהָ֨יָה שָׁ֜ם לֶ֗חֶם כִּֽיאִםלֶ֤חֶם הַפָּנִים֙ הַמּֽוּסָרִים֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לָשׂוּם֙ לֶ֣חֶם חֹ֔ם בְּי֖וֹם הִלָּקְחֽוֹ: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

וַיַּ֨עַן הַכֹּהֵ֤ן אֶתדָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר אֵֽיןלֶ֥חֶם חֹ֖ל אֶלתַּ֣חַת יָדִ֑י כִּֽיאִםלֶ֤חֶם קֹ֙דֶשׁ֙ יֵ֔שׁ אִםנִשְׁמְר֥וּ הַנְּעָרִ֖ים אַ֥ךְ מֵאִשָּֽׁה:

לֶ֥חֶם חֹ֖ל

לֶ֤חֶם קֹ֙דֶשׁ֙

דוד שבא אל אחימלך הכהן כבורח מדוד, ביקש לחם לאנשיו לכהן היה רק לחם קודש ולחם קודש מותר רק :

אִםנִשְׁמְר֥וּ הַנְּעָרִ֖ים אַ֥ךְ מֵאִשָּֽׁה:

מֵאִשָּֽׁה:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם; וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם, אֶל-יְהוָה.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם, וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר; וְכִבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם.  וְהָיוּ נְכֹנִים, לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:  כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי, יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל-הָעָם–עַל-הַר סִינָי.  וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת.  לֹא-תִגַּע בּוֹ יָד, כִּי-סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה יִיָּרֶה–אִם-בְּהֵמָה אִם-אִישׁ, לֹא יִחְיֶה; בִּמְשֹׁךְ, הַיֹּבֵל, הֵמָּה, יַעֲלוּ בָהָר.  וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר, אֶל-הָעָם; וַיְקַדֵּשׁ, אֶת-הָעָם, וַיְכַבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם.  וַיֹּאמֶר, אֶל-הָעָם, הֱיוּ נְכֹנִים, לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים:  אַל-תִּגְּשׁוּ, אֶל-אִשָּׁה: שמות.

לֵךְ אֶל-הָעָם, וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר;

וַיְקַדֵּשׁ, אֶת-הָעָם,

הֱיוּ נְכֹנִים, לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים:  אַל-תִּגְּשׁוּ, אֶל-אִשָּׁה. 

זאת אומרת שכדי לבוא לקודש צאיך להטהר\ גם התנזרות מאשה במשך שלשה ימים נדרשת לטהרה זאת:

וַיַּ֨עַן הַכֹּהֵ֤ן אֶתדָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר אֵֽיןלֶ֥חֶם חֹ֖ל אֶלתַּ֣חַת יָדִ֑י כִּֽיאִםלֶ֤חֶם קֹ֙דֶשׁ֙ יֵ֔שׁ אִםנִשְׁמְר֥וּ הַנְּעָרִ֖ים אַ֥ךְ מֵאִשָּֽׁה: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

וַיָּ֣קָם דָּוִ֔ד וַיִּבְרַ֥ח בַּיּוֹםהַה֖וּא מִפְּנֵ֣י שָׁא֑וּל וַיָּבֹ֕א אֶלאָכִ֖ישׁ מֶ֥לֶךְ גַּֽתוַיֹּ֨אמְר֜וּ עַבְדֵ֤י אָכִישׁ֙ אֵלָ֔יו הֲלוֹאזֶ֥ה דָוִ֖ד מֶ֣לֶךְ הָאָ֑רֶץ הֲל֣וֹא לָזֶ֗ה יַעֲנ֤וּ בַמְּחֹלוֹת֙ לֵאמֹ֔ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ (באלפובַּאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד (ברבבתובְּרִבְבֹתָֽיו:וַיָּ֧שֶׂם דָּוִ֛ד אֶתהַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בִּלְבָב֑וֹ וַיִּרָ֣א מְאֹ֔ד מִפְּנֵ֖י אָכִ֥ישׁ מֶֽלֶךְגַּֽתוַיְשַׁנּ֤וֹ אֶתטַעְמוֹ֙ בְּעֵ֣ינֵיהֶ֔ם וַיִּתְהֹלֵ֖ל בְּיָדָ֑ם (ויתווַיְתָיו֙ עַלדַּלְת֣וֹת הַשַּׁ֔עַר וַיּ֥וֹרֶד רִיר֖וֹ אֶלזְקָנֽוֹוַיֹּ֥אמֶר אָכִ֖ישׁ אֶלעֲבָדָ֑יו הִנֵּ֤ה תִרְאוּ֙ אִ֣ישׁ מִשְׁתַּגֵּ֔עַ לָ֛מָּה תָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ אֵלָֽיחֲסַ֤ר מְשֻׁגָּעִים֙ אָ֔נִי כִּיהֲבֵאתֶ֣ם אֶתזֶ֔ה לְהִשְׁתַּגֵּ֖עַ עָלָ֑י הֲזֶ֖ה יָב֥וֹא אֶלבֵּיתִֽי: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

דוד לאחר שהצליח מאוד במלחמות, היה איש שזכה לכבוד , גם כאיש המלך ולאחר שהמלך שאול הפך את יחסו אליו , כך גם אכיש מלך גת כלועג לדוד בחולשתו זאת כרדוף:

זֶ֥ה דָוִ֖ד מֶ֣לֶךְ הָאָ֑רֶץ הֲל֣וֹא לָזֶ֗ה יַעֲנ֤וּ בַמְּחֹלוֹת֙ לֵאמֹ֔ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ (באלפובַּאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד (ברבבתובְּרִבְבֹתָֽיו:

ומסרב לתת לו מחסה ומתיחס לדוד כמשוגע:

הִנֵּ֤ה תִרְאוּ֙ אִ֣ישׁ מִשְׁתַּגֵּ֔עַ לָ֛מָּה תָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ אֵלָֽיחֲסַ֤ר מְשֻׁגָּעִים֙ אָ֔נִי כִּיהֲבֵאתֶ֣ם אֶתזֶ֔ה לְהִשְׁתַּגֵּ֖עַ עָלָ֑י הֲזֶ֖ה יָב֥וֹא אֶלבֵּיתִֽי:

מפה אפשר להבין שאכיש בחר בצד של שאול:

וַיָּ֧שֶׂם דָּוִ֛ד אֶתהַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בִּלְבָב֑וֹ וַיִּרָ֣א מְאֹ֔ד מִפְּנֵ֖י אָכִ֥ישׁ מֶֽלֶךְגַּֽת:

וַיֵּ֤לֶךְ דָּוִד֙ מִשָּׁ֔ם וַיִּמָּלֵ֖ט אֶלמְעָרַ֣ת עֲדֻלָּ֑ם וַיִּשְׁמְע֤וּ אֶחָיו֙ וְכָלבֵּ֣ית אָבִ֔יו וַיֵּרְד֥וּ אֵלָ֖יו שָֽׁמָּהוַיִּֽתְקַבְּצ֣וּ אֵ֠לָיו כָּלאִ֨ישׁ מָצ֜וֹק וְכָלאִ֨ישׁ אֲשֶׁרל֤וֹ נֹשֶׁא֙ וְכָלאִ֣ישׁ מַרנֶ֔פֶשׁ וַיְהִ֥י עֲלֵיהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וַיִּהְי֣וּ עִמּ֔וֹ כְּאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִֽישׁ: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

וַיִּֽתְקַבְּצ֣וּ אֵ֠לָיו:

כָּלאִ֨ישׁ מָצ֜וֹק

וְכָלאִ֨ישׁ אֲשֶׁרל֤וֹ נֹשֶׁא֙

וְכָלאִ֣ישׁ מַרנֶ֔פֶשׁ

וַיִּהְי֣וּ עִמּ֔וֹ כְּאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִֽישׁ:

כמו דוד שנרדף על ידי שאול  הצבא הקטן שהקים לו דוד מבית אביו, משבט יהודה הורכב  מאנשים עם מצוקות, עם בעיות, לא אנשים שהמלך הטיב עמם.

אלה האנשים שהיו נכונים לחבור לדוד בברחו משאול.

צריך לזכור שדוד לא נלחם בשאול. שאול נלחם בדוד. מהמקום הזה העימות של דוד עם שאול.

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל לַֽעֲבָדָיו֙ הַנִּצָּבִ֣ים עָלָ֔יו שִׁמְעוּנָ֖א בְּנֵ֣י יְמִינִ֑י גַּםלְכֻלְּכֶ֗ם יִתֵּ֤ן בֶּןיִשַׁי֙ שָׂד֣וֹת וּכְרָמִ֔ים לְכֻלְּכֶ֣ם יָשִׂ֔ים שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י מֵאֽוֹתכִּי֩ קְשַׁרְתֶּ֨ם כֻּלְּכֶ֜ם עָלַ֗י וְאֵיןגֹּלֶ֤ה אֶתאָזְנִי֙ בִּכְרָתבְּנִ֣י עִםבֶּןיִשַׁ֔י וְאֵיןחֹלֶ֥ה מִכֶּ֛ם עָלַ֖י וְגֹלֶ֣ה אֶתאָזְנִ֑י כִּ֣י הֵקִים֩ בְּנִ֨י אֶתעַבְדִּ֥י עָלַ֛י לְאֹרֵ֖ב כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:  וַיַּ֜עַן דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וְה֛וּא נִצָּ֥ב עַלעַבְדֵֽישָׁא֖וּל וַיֹּאמַ֑ר רָאִ֙יתִי֙ אֶתבֶּןיִשַׁ֔י בָּ֣א נֹ֔בֶה אֶלאֲחִימֶ֖לֶךְ בֶּןאֲחִטֽוּבוַיִּשְׁאַללוֹ֙ בַּֽיהוָ֔ה וְצֵידָ֖ה נָ֣תַן ל֑וֹ וְאֵ֗ת חֶ֛רֶב גָּלְיָ֥ת הַפְּלִשְׁתִּ֖י נָ֥תַן לֽוֹוַיִּשְׁלַ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ לִקְרֹא֩ אֶתאֲחִימֶ֨לֶךְ בֶּןאֲחִיט֜וּב הַכֹּהֵ֗ן וְאֵ֨ת כָּלבֵּ֥ית אָבִ֛יו הַכֹּהֲנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּנֹ֑ב וַיָּבֹ֥אוּ כֻלָּ֖ם אֶלהַמֶּֽלֶךְוַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל שְֽׁמַֽענָ֖א בֶּןאֲחִיט֑וּב וַיֹּ֖אמֶר הִנְנִ֥י אֲדֹנִֽיוַיֹּ֤אמֶר (אלואֵלָיו֙ שָׁא֔וּל לָ֚מָּה קְשַׁרְתֶּ֣ם עָלַ֔י אַתָּ֖ה וּבֶןיִשָׁ֑י בְּתִתְּךָ֙ ל֜וֹ לֶ֣חֶם וְחֶ֗רֶב וְשָׁא֥וֹל לוֹ֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים לָק֥וּם אֵלַ֛י לְאֹרֵ֖ב כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽהוַיַּ֧עַן אֲחִימֶ֛לֶךְ אֶתהַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּאמַ֑ר וּמִ֤י בְכָלעֲבָדֶ֙יךָ֙ כְּדָוִ֣ד נֶאֱמָ֔ן וַחֲתַ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ וְסָ֥ר אֶלמִשְׁמַעְתֶּ֖ךָ וְנִכְבָּ֥ד בְּבֵיתֶֽךָהַיּ֧וֹם הַחִלֹּ֛תִי (לשאול)-לִשְׁאָלל֥וֹ בֵאלֹהִ֖ים חָלִ֣ילָה לִּ֑י אַליָשֵׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ בְּעַבְדּ֤וֹ דָבָר֙ בְּכָלבֵּ֣ית אָבִ֔י כִּ֠י לֹֽאיָדַ֤ע עַבְדְּךָ֙ בְּכָלזֹ֔את דָּבָ֥ר קָטֹ֖ן א֥וֹ גָדֽוֹלוַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מ֥וֹת תָּמ֖וּת אֲחִימֶ֑לֶךְ אַתָּ֖ה וְכָלבֵּ֥ית אָבִֽיךָוַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֡לֶךְ לָרָצִים֩ הַנִּצָּבִ֨ים עָלָ֜יו סֹ֥בּוּ וְהָמִ֣יתוּ כֹּהֲנֵ֣י יְהוָ֗ה כִּ֤י גַםיָדָם֙ עִםדָּוִ֔ד וְכִ֤י יָֽדְעוּ֙ כִּֽיבֹרֵ֣חַ ה֔וּא וְלֹ֥א גָל֖וּ אֶת-(אזנואָזְנִ֑י וְלֹֽאאָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ לִשְׁלֹ֣חַ אֶתיָדָ֔ם לִפְגֹ֖עַ בְּכֹהֲנֵ֥י יְהוָֽהוַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ (לדויגלְדוֹאֵ֔ג סֹ֣ב אַתָּ֔ה וּפְגַ֖ע בַּכֹּהֲנִ֑ים וַיִּסֹּ֞ב (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וַיִּפְגַּעהוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא שְׁמֹנִ֤ים וַחֲמִשָּׁה֙ אִ֔ישׁ נֹשֵׂ֖א אֵפ֥וֹד בָּֽדוְאֵ֨ת נֹ֤ב עִירהַכֹּֽהֲנִים֙ הִכָּ֣ה לְפִיחֶ֔רֶב מֵאִישׁ֙ וְעַדאִשָּׁ֔ה מֵעוֹלֵ֖ל וְעַדיוֹנֵ֑ק וְשׁ֧וֹר וַחֲמ֛וֹר וָשֶׂ֖ה לְפִיחָֽרֶבוַיִּמָּלֵ֣ט בֵּןאֶחָ֗ד לַאֲחִימֶ֙לֶךְ֙ בֶּןאֲחִט֔וּב וּשְׁמ֖וֹ אֶבְיָתָ֑ר וַיִּבְרַ֖ח אַחֲרֵ֥י דָוִֽדוַיַּגֵּ֥ד אֶבְיָתָ֖ר לְדָוִ֑ד כִּ֚י הָרַ֣ג שָׁא֔וּל אֵ֖ת כֹּהֲנֵ֥י יְהוָֽהוַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לְאֶבְיָתָ֗ר יָדַ֜עְתִּי בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ כִּֽישָׁם֙ (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֔י כִּֽיהַגֵּ֥ד יַגִּ֖יד לְשָׁא֑וּל אָנֹכִ֣י סַבֹּ֔תִי בְּכָלנֶ֖פֶשׁ בֵּ֥ית אָבִֽיךָשְׁבָ֤ה אִתִּי֙ אַלתִּירָ֔א כִּ֛י אֲשֶׁריְבַקֵּ֥שׁ אֶתנַפְשִׁ֖י יְבַקֵּ֣שׁ אֶתנַפְשֶׁ֑ךָ כִּֽימִשְׁמֶ֥רֶת אַתָּ֖ה עִמָּדִֽי: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

וַיַּ֜עַן דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וְה֛וּא נִצָּ֥ב עַלעַבְדֵֽישָׁא֖וּל וַיֹּאמַ֑ר רָאִ֙יתִי֙ אֶתבֶּןיִשַׁ֔י בָּ֣א נֹ֔בֶה אֶלאֲחִימֶ֖לֶךְ בֶּןאֲחִטֽוּבוַיִּשְׁאַללוֹ֙ בַּֽיהוָ֔ה וְצֵידָ֖ה נָ֣תַן ל֑וֹ וְאֵ֗ת חֶ֛רֶב גָּלְיָ֥ת הַפְּלִשְׁתִּ֖י נָ֥תַן לֽוֹ:

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל שְֽׁמַֽענָ֖א בֶּןאֲחִיט֑וּב וַיֹּ֖אמֶר הִנְנִ֥י אֲדֹנִֽיוַיֹּ֤אמֶר (אלואֵלָיו֙ שָׁא֔וּל לָ֚מָּה קְשַׁרְתֶּ֣ם עָלַ֔י אַתָּ֖ה וּבֶןיִשָׁ֑י בְּתִתְּךָ֙ ל֜וֹ לֶ֣חֶם וְחֶ֗רֶב וְשָׁא֥וֹל לוֹ֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים לָק֥וּם אֵלַ֛י לְאֹרֵ֖ב כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

וַיַּ֧עַן אֲחִימֶ֛לֶךְ אֶתהַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּאמַ֑ר וּמִ֤י בְכָלעֲבָדֶ֙יךָ֙ כְּדָוִ֣ד נֶאֱמָ֔ן וַחֲתַ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ וְסָ֥ר אֶלמִשְׁמַעְתֶּ֖ךָ וְנִכְבָּ֥ד בְּבֵיתֶֽךָהַיּ֧וֹם הַחִלֹּ֛תִי (לשאול)-לִשְׁאָלל֥וֹ בֵאלֹהִ֖ים חָלִ֣ילָה לִּ֑י אַליָשֵׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ בְּעַבְדּ֤וֹ דָבָר֙ בְּכָלבֵּ֣ית אָבִ֔י כִּ֠י לֹֽאיָדַ֤ע עַבְדְּךָ֙ בְּכָלזֹ֔את דָּבָ֥ר קָטֹ֖ן א֥וֹ גָדֽוֹל:

וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מ֥וֹת תָּמ֖וּת אֲחִימֶ֑לֶךְ אַתָּ֖ה וְכָלבֵּ֥ית אָבִֽיךָ

וְלֹֽאאָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ לִשְׁלֹ֣חַ אֶתיָדָ֔ם לִפְגֹ֖עַ בְּכֹהֲנֵ֥י יְהוָֽה:

 וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ (לדויגלְדוֹאֵ֔ג סֹ֣ב אַתָּ֔ה וּפְגַ֖ע בַּכֹּהֲנִ֑ים וַיִּסֹּ֞ב (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וַיִּפְגַּעהוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא שְׁמֹנִ֤ים וַחֲמִשָּׁה֙ אִ֔ישׁ נֹשֵׂ֖א אֵפ֥וֹד בָּֽדוְאֵ֨ת נֹ֤ב עִירהַכֹּֽהֲנִים֙ הִכָּ֣ה לְפִיחֶ֔רֶב מֵאִישׁ֙ וְעַדאִשָּׁ֔ה מֵעוֹלֵ֖ל וְעַדיוֹנֵ֑ק וְשׁ֧וֹר וַחֲמ֛וֹר וָשֶׂ֖ה לְפִיחָֽרֶב

צריך לחשוב על שאול שהרג את כהני יהוה מהמקום הזה:

בָּעֵת הַהִוא, הִבְדִּיל יְהוָה אֶת-שֵׁבֶט הַלֵּוִי, לָשֵׂאת, אֶת-אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה–לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  עַל-כֵּן לֹא-הָיָה לְלֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה–עִם-אֶחָיו:  יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לוֹ: דברים.

עַל-כֵּן לֹא-הָיָה לְלֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה–עִם-אֶחָיו

יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ,

עבדי המלך שהם מישראל סרבו לפגוע בכהנים. בשפה צבאית עבדי המלך סרבו לפקודת שאול להרוג כהנים.

וְלֹֽאאָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ לִשְׁלֹ֣חַ אֶתיָדָ֔ם לִפְגֹ֖עַ בְּכֹהֲנֵ֥י יְהוָֽה:

דואג האדומי הוא שעשה זאת בשביל שאול, דואג האדומי מגת עשה זאת.

וַיִּסֹּ֞ב (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וַיִּפְגַּעהוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא שְׁמֹנִ֤ים וַחֲמִשָּׁה֙ אִ֔ישׁ נֹשֵׂ֖א אֵפ֥וֹד בָּֽדוְאֵ֨ת נֹ֤ב עִירהַכֹּֽהֲנִים֙ הִכָּ֣ה לְפִיחֶ֔רֶב מֵאִישׁ֙ וְעַדאִשָּׁ֔ה מֵעוֹלֵ֖ל וְעַדיוֹנֵ֑ק וְשׁ֧וֹר וַחֲמ֛וֹר וָשֶׂ֖ה לְפִיחָֽרֶב

וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה אֶלאֲחִימֶ֖לֶךְ הַכֹּהֵ֑ן וַיֶּחֱרַ֨ד אֲחִימֶ֜לֶךְ לִקְרַ֣את דָּוִ֗ד וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מַדּ֤וּעַ אַתָּה֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְאִ֖ישׁ אֵ֥ין אִתָּֽךְ: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

וְשָׁ֡ם אִישׁ֩ מֵעַבְדֵ֨י שָׁא֜וּל בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נֶעְצָר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וּשְׁמ֖וֹ דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֑י אַבִּ֥יר הָרֹעִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְשָׁאֽוּלוַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ לַאֲחִימֶ֔לֶךְ וְאִ֛ין יֶשׁפֹּ֥ה תַֽחַתיָדְךָ֖ חֲנִ֣ית אוֹחָ֑רֶב כִּ֣י גַםחַרְבִּ֤י וְגַםכֵּלַי֙ לֹֽאלָקַ֣חְתִּי בְיָדִ֔י כִּֽיהָיָ֥ה דְבַרהַמֶּ֖לֶךְ נָחֽוּץוַיֹּ֣אמֶר הַכֹּהֵ֗ן חֶרֶב֩ גָּלְיָ֨ת הַפְּלִשְׁתִּ֜י אֲשֶׁרהִכִּ֣יתָ בְּעֵ֣מֶק הָאֵלָ֗ה הִנֵּההִ֞יא לוּטָ֣ה בַשִּׂמְלָה֮ אַחֲרֵ֣י הָאֵפוֹד֒ אִםאֹתָ֤הּ תִּֽקַּחלְךָ֙ קָ֔ח כִּ֣י אֵ֥ין אַחֶ֛רֶת זוּלָתָ֖הּ בָּזֶ֑ה וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֵ֥ין כָּמ֖וֹהָ תְּנֶ֥נָּה לִּֽיוַיָּ֣קָם דָּוִ֔ד וַיִּבְרַ֥ח בַּיּוֹםהַה֖וּא מִפְּנֵ֣י שָׁא֑וּל וַיָּבֹ֕א אֶלאָכִ֖ישׁ מֶ֥לֶךְ גַּֽת: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

וְשָׁ֡ם אִישׁ֩ מֵעַבְדֵ֨י שָׁא֜וּל בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נֶעְצָר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וּשְׁמ֖וֹ דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֑י אַבִּ֥יר הָרֹעִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְשָׁאֽוּל:

וַיִּשְׁמַ֣ע שָׁא֔וּל כִּ֚י נוֹדַ֣ע דָּוִ֔ד וַאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וְשָׁאוּל֩ יוֹשֵׁ֨ב בַּגִּבְעָ֜ה תַּֽחַתהָאֶ֤שֶׁל בָּֽרָמָה֙ וַחֲנִית֣וֹ בְיָד֔וֹ וְכָלעֲבָדָ֖יו נִצָּבִ֥ים עָלָֽיווַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל לַֽעֲבָדָיו֙ הַנִּצָּבִ֣ים עָלָ֔יו שִׁמְעוּנָ֖א בְּנֵ֣י יְמִינִ֑י גַּםלְכֻלְּכֶ֗ם יִתֵּ֤ן בֶּןיִשַׁי֙ שָׂד֣וֹת וּכְרָמִ֔ים לְכֻלְּכֶ֣ם יָשִׂ֔ים שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י מֵאֽוֹתכִּי֩ קְשַׁרְתֶּ֨ם כֻּלְּכֶ֜ם עָלַ֗י וְאֵיןגֹּלֶ֤ה אֶתאָזְנִי֙ בִּכְרָתבְּנִ֣י עִםבֶּןיִשַׁ֔י וְאֵיןחֹלֶ֥ה מִכֶּ֛ם עָלַ֖י וְגֹלֶ֣ה אֶתאָזְנִ֑י כִּ֣י הֵקִים֩ בְּנִ֨י אֶתעַבְדִּ֥י עָלַ֛י לְאֹרֵ֖ב כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:  וַיַּ֜עַן דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וְה֛וּא נִצָּ֥ב עַלעַבְדֵֽישָׁא֖וּל וַיֹּאמַ֑ר רָאִ֙יתִי֙ אֶתבֶּןיִשַׁ֔י בָּ֣א נֹ֔בֶה אֶלאֲחִימֶ֖לֶךְ בֶּןאֲחִטֽוּבוַיִּשְׁאַללוֹ֙ בַּֽיהוָ֔ה וְצֵידָ֖ה נָ֣תַן ל֑וֹ וְאֵ֗ת חֶ֛רֶב גָּלְיָ֥ת הַפְּלִשְׁתִּ֖י נָ֥תַן לֽוֹוַיִּשְׁלַ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ לִקְרֹא֩ אֶתאֲחִימֶ֨לֶךְ בֶּןאֲחִיט֜וּב הַכֹּהֵ֗ן וְאֵ֨ת כָּלבֵּ֥ית אָבִ֛יו הַכֹּהֲנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּנֹ֑ב וַיָּבֹ֥אוּ כֻלָּ֖ם אֶלהַמֶּֽלֶךְ: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

וַיַּ֜עַן דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וְה֛וּא נִצָּ֥ב עַלעַבְדֵֽישָׁא֖וּל

וַיִּמָּלֵ֣ט בֵּןאֶחָ֗ד לַאֲחִימֶ֙לֶךְ֙ בֶּןאֲחִט֔וּב וּשְׁמ֖וֹ אֶבְיָתָ֑ר וַיִּבְרַ֖ח אַחֲרֵ֥י דָוִֽדוַיַּגֵּ֥ד אֶבְיָתָ֖ר לְדָוִ֑ד כִּ֚י הָרַ֣ג שָׁא֔וּל אֵ֖ת כֹּהֲנֵ֥י יְהוָֽה: וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לְאֶבְיָתָ֗ר יָדַ֜עְתִּי בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ כִּֽישָׁם֙ (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֔י כִּֽיהַגֵּ֥ד יַגִּ֖יד לְשָׁא֑וּל אָנֹכִ֣י סַבֹּ֔תִי בְּכָלנֶ֖פֶשׁ בֵּ֥ית אָבִֽיךָשְׁבָ֤ה אִתִּי֙ אַלתִּירָ֔א כִּ֛י אֲשֶׁריְבַקֵּ֥שׁ אֶתנַפְשִׁ֖י יְבַקֵּ֣שׁ אֶתנַפְשֶׁ֑ךָ כִּֽימִשְׁמֶ֥רֶת אַתָּ֖ה עִמָּדִֽי: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

יָדַ֜עְתִּי בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ כִּֽישָׁם֙ (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֔י כִּֽיהַגֵּ֥ד יַגִּ֖יד לְשָׁא֑וּל

דואג האדומי, הוא היה חרוש ניצב מחרישת המלך שאול והוא היה ניצב על עבדי שאול.

הוא היה סוג של עין של שאול במקום אחימלך כדי לפקח על עבדי המלך,

דואג האדומי  לא מישראל והוא מפקח כזה על ישראל מטעמו של שאול שהיה מלך ישראל:

 וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֡לֶךְ לָרָצִים֩ הַנִּצָּבִ֨ים עָלָ֜יו סֹ֥בּוּ וְהָמִ֣יתוּ כֹּהֲנֵ֣י יְהוָ֗ה כִּ֤י גַםיָדָם֙ עִםדָּוִ֔ד וְכִ֤י יָֽדְעוּ֙ כִּֽיבֹרֵ֣חַ ה֔וּא וְלֹ֥א גָל֖וּ אֶת-(אזנואָזְנִ֑י וְלֹֽאאָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ לִשְׁלֹ֣חַ אֶתיָדָ֔ם לִפְגֹ֖עַ בְּכֹהֲנֵ֥י יְהוָֽהוַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ (לדויגלְדוֹאֵ֔ג סֹ֣ב אַתָּ֔ה וּפְגַ֖ע בַּכֹּהֲנִ֑ים וַיִּסֹּ֞ב (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וַיִּפְגַּעהוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא שְׁמֹנִ֤ים וַחֲמִשָּׁה֙ אִ֔ישׁ נֹשֵׂ֖א אֵפ֥וֹד בָּֽדוְאֵ֨ת נֹ֤ב עִירהַכֹּֽהֲנִים֙ הִכָּ֣ה לְפִיחֶ֔רֶב מֵאִישׁ֙ וְעַדאִשָּׁ֔ה מֵעוֹלֵ֖ל וְעַדיוֹנֵ֑ק וְשׁ֧וֹר וַחֲמ֛וֹר וָשֶׂ֖ה לְפִיחָֽרֶב: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

וְלֹֽאאָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ לִשְׁלֹ֣חַ אֶתיָדָ֔ם לִפְגֹ֖עַ בְּכֹהֲנֵ֥י יְהוָֽה:

 וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ (לדויגלְדוֹאֵ֔ג סֹ֣ב אַתָּ֔ה וּפְגַ֖ע בַּכֹּהֲנִ֑ים וַיִּסֹּ֞ב (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וַיִּפְגַּעהוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים

נכונותו של דואג האדומי להרוג את כהני הבורא לאחר סירוב עבדי המלך לפקודתו זאת של שאול, מעידה מי הוא דואג האדומי כאביר הרועים אשר לשאול כניצב על ישראל מטעם שאול מלך ישראל. הסכמתו של דואג לפקודתו של שאול היא הסכמה של אויב. הסכמה לדבר שבני ישראל לא היו נכונים לעשות לבן ישראל.

בהקשר הזה צריך לקרוא שוב את משפט המלך.

לזכות עבדי שאול מישראל יאמר, שבמקרה זה הם הוכיחו נאמנות לבורא עולם תחילה. הם סרבו לפקודת המלך  להרוג את כהני הבורא.

דוד אמר לאביתר הבן של אחימלך שהצליח להמלט ככה:

וַיִּמָּלֵ֣ט בֵּןאֶחָ֗ד לַאֲחִימֶ֙לֶךְ֙ בֶּןאֲחִט֔וּב וּשְׁמ֖וֹ אֶבְיָתָ֑ר וַיִּבְרַ֖ח אַחֲרֵ֥י דָוִֽדוַיַּגֵּ֥ד אֶבְיָתָ֖ר לְדָוִ֑ד כִּ֚י הָרַ֣ג שָׁא֔וּל אֵ֖ת כֹּהֲנֵ֥י יְהוָֽהוַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לְאֶבְיָתָ֗ר יָדַ֜עְתִּי בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ כִּֽישָׁם֙ (דויגדּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֔י כִּֽיהַגֵּ֥ד יַגִּ֖יד לְשָׁא֑וּל אָנֹכִ֣י סַבֹּ֔תִי בְּכָלנֶ֖פֶשׁ בֵּ֥ית אָבִֽיךָשְׁבָ֤ה אִתִּי֙ אַלתִּירָ֔א כִּ֛י אֲשֶׁריְבַקֵּ֥שׁ אֶתנַפְשִׁ֖י יְבַקֵּ֣שׁ אֶתנַפְשֶׁ֑ךָ כִּֽימִשְׁמֶ֥רֶת אַתָּ֖ה עִמָּדִֽי: פרשת אֶבְיָתָ֑ר.

שְׁבָ֤ה אִתִּי֙ אַלתִּירָ֔א כִּ֛י אֲשֶׁריְבַקֵּ֥שׁ אֶתנַפְשִׁ֖י יְבַקֵּ֣שׁ אֶתנַפְשֶׁ֑ךָ כִּֽימִשְׁמֶ֥רֶת אַתָּ֖ה עִמָּדִֽי:

שאול הרג את אחימלך ומשפחתו על שעזרו לדוד, שאול ראה בעזרה שהגיש אחימלך לדוד כבגידה.

צריך לחשוב על דוד ומבוכתו במפגש עם אביתר שכל משפחתו נרצחה על כי ראש המשפחה שלו עזר לדוד.

.

.