פרשת דבר בישראל- לימודים מספר שמואל- מלכות שאול.

פרשת דבר בישראל.

וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְעֵלִ֖י שֹׁכֵ֣ב בִּמְקֹמ֑וֹ (ועינווְעֵינָיו֙ הֵחֵ֣לּוּ כֵה֔וֹת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֽוֹתוְנֵ֤ר אֱלֹהִים֙ טֶ֣רֶם יִכְבֶּ֔ה וּשְׁמוּאֵ֖ל שֹׁכֵ֑ב בְּהֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה אֲשֶׁרשָׁ֖ם אֲר֥וֹן אֱלֹהִֽים: דבר בישראל.

וַיָּבֹ֤א יְהוָה֙ וַיִּתְיַצַּ֔ב וַיִּקְרָ֥א כְפַֽעַםבְּפַ֖עַם שְׁמוּאֵ֣ל שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ דַּבֵּ֔ר כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּֽךָוַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶלשְׁמוּאֵ֔ל הִנֵּ֧ה אָנֹכִ֛י עֹשֶׂ֥ה דָבָ֖ר בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ כָּלשֹׁ֣מְע֔וֹ תְּצִלֶּ֖ינָה שְׁתֵּ֥י אָזְנָֽיובַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ אָקִ֣ים אֶלעֵלִ֔י אֵ֛ת כָּלאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶלבֵּית֑וֹ הָחֵ֖ל וְכַלֵּֽהוְהִגַּ֣דְתִּי ל֔וֹ כִּֽישֹׁפֵ֥ט אֲנִ֛י אֶתבֵּית֖וֹ עַדעוֹלָ֑ם בַּעֲוֹ֣ן אֲשֶׁריָדַ֗ע כִּֽימְקַֽלְלִ֤ים לָהֶם֙ בָּנָ֔יו וְלֹ֥א כִהָ֖ה בָּֽםוְלָכֵ֥ן נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְבֵ֣ית עֵלִ֑י אִֽםיִתְכַּפֵּ֞ר עֲוֹ֧ן בֵּיתעֵלִ֛י בְּזֶ֥בַח וּבְמִנְחָ֖ה עַדעוֹלָֽם דבר בישראל.

בהתגלות זאת של בורא עולם לשמואל בעת שכהו עיניו של עלי מתקיימת ההבטחה הזאת לעלי שבני מעלו בתפקידם:

הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶתזְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶתזְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָוְהִבַּטְתָּ֙ צַ֣ר מָע֔וֹן בְּכֹ֥ל אֲשֶׁריֵיטִ֖יב אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽאיִהְיֶ֥ה זָקֵ֛ן בְּבֵיתְךָ֖ כָּלהַיָּמִֽיםוְאִ֗ישׁ לֹֽאאַכְרִ֤ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י לְכַלּ֥וֹת אֶתעֵינֶ֖יךָ וְלַאֲדִ֣יב אֶתנַפְשֶׁ֑ךָ וְכָלמַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁיםוְזֶהלְּךָ֣ הָא֗וֹת אֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ אֶלשְׁנֵ֣י בָנֶ֔יךָ אֶלחָפְנִ֖י וּפִֽינְחָ֑ס בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד יָמ֥וּתוּ שְׁנֵיהֶֽםוַהֲקִימֹתִ֥י לִי֙ כֹּהֵ֣ן נֶאֱמָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר בִּלְבָבִ֥י וּבְנַפְשִׁ֖י יַעֲשֶׂ֑ה וּבָנִ֤יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן וְהתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽימְשִׁיחִ֖י כָּלהַיָּמִֽיםוְהָיָ֗ה כָּלהַנּוֹתָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔ יָבוֹא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת ל֔וֹ לַאֲג֥וֹרַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּרלָ֑חֶם וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶלאַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת לֶאֱכֹ֥ל פַּתלָֽחֶם: בית נאמן.

והכהן הזה הוא שמואל:

וַהֲקִימֹתִ֥י לִי֙ כֹּהֵ֣ן נֶאֱמָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר בִּלְבָבִ֥י וּבְנַפְשִׁ֖י יַעֲשֶׂ֑ה וּבָנִ֤יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן וְהתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽימְשִׁיחִ֖י כָּלהַיָּמִֽים

ושמואל היה בן לאב משבט אפרים ולא משבט הלוי ואת שהובטח לשבט הלוי ניתן לשמואל בימי משכן שילה:

וּבָנִ֤יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן וְהתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽימְשִׁיחִ֖י כָּלהַיָּמִֽיםוְהָיָ֗ה כָּלהַנּוֹתָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔ יָבוֹא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת ל֔וֹ לַאֲג֥וֹרַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּרלָ֑חֶם וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶלאַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת לֶאֱכֹ֥ל פַּתלָֽחֶם:

סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶלאַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת

שמואל הגיע לכהונה כמסתפח לכהונה של עלי במקום בניו שלא היו נכונים לרשת את אביהם בגלל מעשיהם הרעים:

וַיִּגְדַּ֖ל שְׁמוּאֵ֑ל וַֽיהוָה֙ הָיָ֣ה עִמּ֔וֹ וְלֹֽאהִפִּ֥יל מִכָּלדְּבָרָ֖יו אָֽרְצָהוַיֵּ֙דַע֙ כָּליִשְׂרָאֵ֔ל מִדָּ֖ן וְעַדבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֚י נֶאֱמָ֣ן שְׁמוּאֵ֔ל לְנָבִ֖יא לַיהוָֽהוַיֹּ֥סֶף יְהוָ֖ה לְהֵרָאֹ֣ה בְשִׁלֹ֑ה כִּֽינִגְלָ֨ה יְהוָ֧ה אֶלשְׁמוּאֵ֛ל בְּשִׁל֖וֹ בִּדְבַ֥ר יְהוָֽה: דבר בישראל.

וַיֹּ֥סֶף יְהוָ֖ה לְהֵרָאֹ֣ה בְשִׁלֹ֑ה כִּֽינִגְלָ֨ה יְהוָ֧ה אֶלשְׁמוּאֵ֛ל בְּשִׁל֖וֹ בִּדְבַ֥ר יְהוָֽה:

היות שמואל יורש לעלי באין בניו יורשים לו קיימה את הזכות של שילה שבורא עולם יראה בשילה, כי היה צדיק שהיה נכון להתגלות בורא עולם אליו.

כביאור דוד:

מִי-יַעֲלֶה בְהַר-יְהוָה;    וּמִי-יָקוּם, בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ. נְקִי כַפַּיִם, וּבַר-לֵבָב: אֲשֶׁר לֹא-נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי; וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה. יִשָּׂא בְרָכָה, מֵאֵת יְהוָה;    וּצְדָקָה, מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ. תהלים.

זה כמו בעת שפוט השופטים ששופט נשלח להושיע, כך גם נביאים צדיקים כמו שמואל ומשה הם שליחים להושיע:

כמבואר בתהלים:

אוֹתֹתֵינוּ, לֹא רָאִינוּ:  אֵין-עוֹד נָבִיא; וְלֹא-אִתָּנוּ, יֹדֵעַ עַד-מָה. עַד-מָתַי אֱלֹהִים, יְחָרֶף צָר;    יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח. לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ, וִימִינֶךָ;    מִקֶּרֶב חוקך (חֵיקְךָ) כַלֵּה.

אֵין-עוֹד נָבִיא; וְלֹא-אִתָּנוּ, יֹדֵעַ עַד-מָה:

חשוב לזכור ששמואל היה נביא ולא מלך.

וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְעֵלִ֖י שֹׁכֵ֣ב בִּמְקֹמ֑וֹ (ועינווְעֵינָיו֙ הֵחֵ֣לּוּ כֵה֔וֹת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֽוֹתוְנֵ֤ר אֱלֹהִים֙ טֶ֣רֶם יִכְבֶּ֔ה וּשְׁמוּאֵ֖ל שֹׁכֵ֑ב בְּהֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה אֲשֶׁרשָׁ֖ם אֲר֥וֹן אֱלֹהִֽיםוַיִּקְרָ֧א יְהוָ֛ה אֶלשְׁמוּאֵ֖ל וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִיוַיָּ֣רָץ אֶלעֵלִ֗י וַיֹּ֤אמֶר הִנְנִי֙ כִּֽיקָרָ֣אתָ לִּ֔י וַיֹּ֥אמֶר לֹֽאקָרָ֖אתִי שׁ֣וּב שְׁכָ֑ב וַיֵּ֖לֶךְ וַיִּשְׁכָּֽבוַיֹּ֣סֶף יְהוָ֗ה קְרֹ֣א עוֹד֮ שְׁמוּאֵל֒ וַיָּ֤קָם שְׁמוּאֵל֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶלעֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיֹּ֛אמֶר לֹֽאקָרָ֥אתִי בְנִ֖י שׁ֥וּב שְׁכָֽב: דבר בישראל.

וַיֹּ֣סֶף יְהוָ֗ה קְרֹ֣א עוֹד֮ שְׁמוּאֵל֒ וַיָּ֤קָם שְׁמוּאֵל֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶלעֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיֹּ֛אמֶר לֹֽאקָרָ֥אתִי בְנִ֖י שׁ֥וּב שְׁכָֽב:

שמואל היה עם עלי בסוף ימיו ועלי האדם שגידל אותו בשילה קרא לו- בני.

עלי שלא כמו בניו הגיע לימי זקנה. עלי היה נכון, הוא היה בסדר כמו שאומרים.. בניו הלכו בדרכים לא טובות.

וְהַנַּ֧עַר שְׁמוּאֵ֛ל מְשָׁרֵ֥ת אֶתיְהוָ֖ה לִפְנֵ֣י עֵלִ֑י וּדְבַריְהוָ֗ה הָיָ֤ה יָקָר֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין חָז֖וֹן נִפְרָֽץ: דבר בישראל.

את עלי ושמואל אפשר לראות כמו משה ויהושע שהיה משרת משה:

וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מָלֵא רוּחַ חָכְמָה–כִּי-סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת-יָדָיו, עָלָיו; וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה: דברים.

וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה–עֶבֶד יְהוָה; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר. מֹשֶׁה עַבְדִּי, מֵת; וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ–לָכֶם נְתַתִּיו:  כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה. מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ–יִהְיֶה, גְּבוּלְכֶם.  לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:  כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם-מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ, לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ.  חֲזַק, וֶאֱמָץ:  כִּי אַתָּה, תַּנְחִיל אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם: יהושע.

וכמו שיהושע המשיך את משה ויהושע לא היה בנו של משה , כך שמואל המשיך את עלי ושמואל לא היה בנו של עלי.

.