פרשת דוד- לימודים מספר שמואל- מלכות שאול.

פרשת דוד:

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶלשְׁמוּאֵ֗ל עַדמָתַי֙ אַתָּה֙ מִתְאַבֵּ֣ל אֶלשָׁא֔וּל וַאֲנִ֣י מְאַסְתִּ֔יו מִמְּלֹ֖ךְ עַליִשְׂרָאֵ֑ל מַלֵּ֨א קַרְנְךָ֜ שֶׁ֗מֶן וְלֵ֤ךְ אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ אֶליִשַׁ֣י בֵּֽיתהַלַּחְמִ֔י כִּֽירָאִ֧יתִי בְּבָנָ֛יו לִ֖י מֶֽלֶךְ:וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֵ֣יךְ אֵלֵ֔ךְ וְשָׁמַ֥ע שָׁא֖וּל וַהֲרָגָ֑נִי וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה עֶגְלַ֤ת בָּקָר֙ תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֔ךָ וְאָ֣מַרְתָּ֔ לִזְבֹּ֥חַ לַֽיהוָ֖ה בָּֽאתִי: פרשת דוד.

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶלשְׁמוּאֵ֗ל עַדמָתַי֙ אַתָּה֙ מִתְאַבֵּ֣ל אֶלשָׁא֔וּל וַאֲנִ֣י מְאַסְתִּ֔יו מִמְּלֹ֖ךְ עַליִשְׂרָאֵ֑ל מַלֵּ֨א קַרְנְךָ֜ שֶׁ֗מֶן וְלֵ֤ךְ אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ אֶליִשַׁ֣י בֵּֽיתהַלַּחְמִ֔י כִּֽירָאִ֧יתִי בְּבָנָ֛יו לִ֖י מֶֽלֶךְ:

גם במקרה זה אפשר לראות שלמרות שעם ישראל בחר במלך, בורא עולם הוא הקובע מי יהיה המלך ונביא בורא עולם הוא המושח אותו. ושהמלך חוטא ובורא עולם מואס בו כפי שמאס בורא עולם בשאול, המלך מפוטר מתפקידו ונביא בורא עולם מושח מלך חדש כדבר בורא עולם.

שמואל התאבל על שאול מבחינת חטאו של שאול שלמעשה נחשב למת כי חטא לבורא עולם ולכן האבל על לכתו של בן זה.

בורא עולם ביקש משמואל לחדול מלהתאבל על שאול ולהמליך מלך חדש לעם, יען כי שאול לא היה נכון להמשיך למלוך בישראל.

וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֵ֣יךְ אֵלֵ֔ךְ וְשָׁמַ֥ע שָׁא֖וּל וַהֲרָגָ֑נִי וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה עֶגְלַ֤ת בָּקָר֙ תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֔ךָ וְאָ֣מַרְתָּ֔ לִזְבֹּ֥חַ לַֽיהוָ֖ה בָּֽאתִי:

היה גם את הפחד של שמואל שכנראה ידע ששאול יפגע בו אם ידע שהוא הולך למשוח מלך חדש במקומו, והוא פחד ממשימה זאת. שמואל למרות שהלך לבית לחם להמליך את דוד בשליחות בורא עולם, הוא פחד משאול, ולכן בורא עולם אישר לו לא לאמר את מטרת שליחותו ואמר לו לאמר שהוא הולך לזבוח, ברור שאין מה לשמואל לפחד משאול כשבורא עולם איתו ובכל זאת נאמר לשמואל להסתיר את מטרת לכתו לבית לחם, זאת אומרת שהדבר היה צריך להעשות ללא ידיעת שאול. אסור היה ששאול ידע שנמשח מיועד למלוכה במקומו.

וְקָרָ֥אתָ לְיִשַׁ֖י בַּזָּ֑בַח וְאָֽנֹכִ֗י אוֹדִֽיעֲךָ֙ אֵ֣ת אֲשֶֽׁרתַּעֲשֶׂ֔ה וּמָשַׁחְתָּ֣ לִ֔י אֵ֥ת אֲשֶׁראֹמַ֖ר אֵלֶֽיךָוַיַּ֣עַשׂ שְׁמוּאֵ֗ל אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה וַיָּבֹ֖א בֵּ֣ית לָ֑חֶם וַיֶּחֶרְד֞וּ זִקְנֵ֤י הָעִיר֙ לִקְרָאת֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר שָׁלֹ֥ם בּוֹאֶֽךָוַיֹּ֣אמֶר שָׁל֗וֹם לִזְבֹּ֤חַ לַֽיהוָה֙ בָּ֔אתִי הִֽתְקַדְּשׁ֔וּ וּבָאתֶ֥ם אִתִּ֖י בַּזָּ֑בַח וַיְקַדֵּ֤שׁ אֶתיִשַׁי֙ וְאֶתבָּנָ֔יו וַיִּקְרָ֥א לָהֶ֖ם לַזָּֽבַחוַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֔ם וַיַּ֖רְא אֶתאֱלִיאָ֑ב וַיֹּ֕אמֶר אַ֛ךְ נֶ֥גֶד יְהוָ֖ה מְשִׁיחֽוֹוַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶלשְׁמוּאֵ֗ל אַלתַּבֵּ֧ט אֶלמַרְאֵ֛הוּ וְאֶלגְּבֹ֥הַּ קוֹמָת֖וֹ כִּ֣י מְאַסְתִּ֑יהוּ כִּ֣י לֹ֗א אֲשֶׁ֤ר יִרְאֶה֙ הָאָדָ֔ם כִּ֤י הָֽאָדָם֙ יִרְאֶ֣ה לַעֵינַ֔יִם וַיהוָ֖ה יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב: פרשת דוד.

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶלשְׁמוּאֵ֗ל אַלתַּבֵּ֧ט אֶלמַרְאֵ֛הוּ וְאֶלגְּבֹ֥הַּ קוֹמָת֖וֹ כִּ֣י מְאַסְתִּ֑יהוּ כִּ֣י לֹ֗א אֲשֶׁ֤ר יִרְאֶה֙ הָאָדָ֔ם כִּ֤י הָֽאָדָם֙ יִרְאֶ֣ה לַעֵינַ֔יִם וַיהוָ֖ה יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב:

כִּ֤י הָֽאָדָם֙ יִרְאֶ֣ה לַעֵינַ֔יִם

רואות האדם הן רואות עינים.

וַיהוָ֖ה יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב:

ובורא עולם חוקר לב ובוחן כליות.

ולכן נאמר לשמואל שרוח אלהים בו לא לשפוט לפי מראה עיניים:

אַלתַּבֵּ֧ט אֶלמַרְאֵ֛הוּ וְאֶלגְּבֹ֥הַּ קוֹמָת֖וֹ כִּ֣י מְאַסְתִּ֑יהוּ

וישי המשיך להציג את בניו:

וַיִּקְרָ֤א יִשַׁי֙ אֶלאֲבִ֣ינָדָ֔ב וַיַּעֲבִרֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֕אמֶר גַּםבָּזֶ֖ה לֹֽאבָחַ֥ר יְהוָֽהוַיַּעֲבֵ֥ר יִשַׁ֖י שַׁמָּ֑ה וַיֹּ֕אמֶר גַּםבָּזֶ֖ה לֹאבָחַ֥ר יְהוָֽהוַיַּעֲבֵ֥ר יִשַׁ֛י שִׁבְעַ֥ת בָּנָ֖יו לִפְנֵ֣י שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶליִשַׁ֔י לֹאבָחַ֥ר יְהוָ֖ה בָּאֵֽלֶּהוַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֣ל אֶליִשַׁי֮ הֲתַ֣מּוּ הַנְּעָרִים֒ וַיֹּ֗אמֶר ע֚וֹד שָׁאַ֣ר הַקָּטָ֔ן וְהִנֵּ֥ה רֹעֶ֖ה בַּצֹּ֑אן וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֤ל אֶליִשַׁי֙ שִׁלְחָ֣ה וְקָחֶ֔נּוּ כִּ֥י לֹאנָסֹ֖ב עַדבֹּא֥וֹ פֹֽהוַיִּשְׁלַ֤ח וַיְבִיאֵ֙הוּ֙ וְה֣וּא אַדְמוֹנִ֔י עִם יְפֵ֥ה עֵינַ֖יִם וְט֣וֹב רֹ֑אִי וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה ק֥וּם מְשָׁחֵ֖הוּ כִּֽי זֶ֥ה הֽוּא: פרשת דוד.

וַיִּשְׁלַ֤ח וַיְבִיאֵ֙הוּ֙ וְה֣וּא אַדְמוֹנִ֔י עִם יְפֵ֥ה עֵינַ֖יִם וְט֣וֹב רֹ֑אִי וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה ק֥וּם מְשָׁחֵ֖הוּ כִּֽי זֶ֥ה הֽוּא

טוב רואי מהבחינה הזאת:

וַיהוָ֖ה יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב:

וַיִּבְחַר, בְּדָוִד עַבְדּוֹ;    וַיִּקָּחֵהוּ, מִמִּכְלְאֹת צֹאן. מֵאַחַר עָלוֹת, הֱבִיאוֹ:    לִרְעוֹת, בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ; וּבְיִשְׂרָאֵל, נַחֲלָתוֹ. וַיִּרְעֵם, כְּתֹם לְבָבוֹ;    וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם: תהלים.

כְּתֹם לְבָבוֹ;

וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶתקֶ֣רֶן הַשֶּׁ֗מֶן וַיִּמְשַׁ֣ח אֹתוֹ֮ בְּקֶ֣רֶב אֶחָיו֒ וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַיְהוָה֙ אֶלדָּוִ֔ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיָּ֣קָם שְׁמוּאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ הָרָמָֽתָהוְר֧וּחַ יְהוָ֛ה סָ֖רָה מֵעִ֣ם שָׁא֑וּל וּבִֽעֲתַ֥תּוּ רֽוּחַרָעָ֖ה מֵאֵ֥ת יְהוָֽהוַיֹּאמְר֥וּ עַבְדֵֽישָׁא֖וּל אֵלָ֑יו הִנֵּהנָ֧א רֽוּחַאֱלֹהִ֛ים רָעָ֖ה מְבַעִתֶּֽךָיֹאמַרנָ֤א אֲדֹנֵ֙נוּ֙ עֲבָדֶ֣יךָ לְפָנֶ֔יךָ יְבַקְשׁ֕וּ אִ֕ישׁ יֹדֵ֖עַ מְנַגֵּ֣ן בַּכִּנּ֑וֹר וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֨וֹת עָלֶ֤יךָ רֽוּחַאֱלֹהִים֙ רָעָ֔ה וְנִגֵּ֥ן בְּיָד֖וֹ וְט֥וֹב לָֽךְוַיֹּ֥אמֶר שָׁא֖וּל אֶלעֲבָדָ֑יו רְאוּנָ֣א לִ֗י אִ֚ישׁ מֵיטִ֣יב לְנַגֵּ֔ן וַהֲבִיאוֹתֶ֖ם אֵלָֽיוַיַּעַן֩ אֶחָ֨ד מֵהַנְּעָרִ֜ים וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה רָאִ֜יתִי בֵּ֣ן לְיִשַׁי֮ בֵּ֣ית הַלַּחְמִי֒ יֹדֵ֣עַ נַ֠גֵּן וְגִבּ֨וֹר חַ֜יִל וְאִ֧ישׁ מִלְחָמָ֛ה וּנְב֥וֹן דָּבָ֖ר וְאִ֣ישׁ תֹּ֑אַר וַיהוָ֖ה עִמּֽוֹוַיִּשְׁלַ֥ח שָׁא֛וּל מַלְאָכִ֖ים אֶליִשָׁ֑י וַיֹּ֕אמֶר שִׁלְחָ֥ה אֵלַ֛י אֶתדָּוִ֥ד בִּנְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר בַּצֹּֽאן:  וַיִּקַּ֨ח יִשַׁ֜י חֲמ֥וֹר לֶ֙חֶם֙ וְנֹ֣אד יַ֔יִן וּגְדִ֥י עִזִּ֖ים אֶחָ֑ד וַיִּשְׁלַ֛ח בְּיַדדָּוִ֥ד בְּנ֖וֹ אֶלשָׁאֽוּלוַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶלשָׁא֔וּל וַֽיַּעֲמֹ֖ד לְפָנָ֑יו וַיֶּאֱהָבֵ֣הֽוּ מְאֹ֔ד וַֽיְהִיל֖וֹ נֹשֵׂ֥א כֵלִֽיםוַיִּשְׁלַ֣ח שָׁא֔וּל אֶליִשַׁ֖י לֵאמֹ֑ר יַעֲמָדנָ֤א דָוִד֙ לְפָנַ֔י כִּֽימָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינָֽי:וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֤וֹת רֽוּחַאֱלֹהִים֙ אֶלשָׁא֔וּל וְלָקַ֥ח דָּוִ֛ד אֶתהַכִּנּ֖וֹר וְנִגֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ וְרָוַ֤ח לְשָׁאוּל֙ וְט֣וֹב ל֔וֹ וְסָ֥רָה מֵעָלָ֖יו ר֥וּחַ הָרָעָֽה: פרשת דוד.

וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶתקֶ֣רֶן הַשֶּׁ֗מֶן וַיִּמְשַׁ֣ח אֹתוֹ֮ בְּקֶ֣רֶב אֶחָיו֒ וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַיְהוָה֙ אֶלדָּוִ֔ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיָּ֣קָם שְׁמוּאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ הָרָמָֽתָהוְר֧וּחַ יְהוָ֛ה סָ֖רָה מֵעִ֣ם שָׁא֑וּל וּבִֽעֲתַ֥תּוּ רֽוּחַרָעָ֖ה מֵאֵ֥ת יְהוָֽה

וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַיְהוָה֙ אֶלדָּוִ֔ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה

וְר֧וּחַ יְהוָ֛ה סָ֖רָה מֵעִ֣ם שָׁא֑וּל וּבִֽעֲתַ֥תּוּ רֽוּחַרָעָ֖ה

ברגע שנמשח דוד צלחה רוח יהוה אל דוד ובאותו רגע סרה רוח בורא עולם משאול ורוח רעה עשתה לו בעתה..

יֹאמַרנָ֤א אֲדֹנֵ֙נוּ֙ עֲבָדֶ֣יךָ לְפָנֶ֔יךָ יְבַקְשׁ֕וּ אִ֕ישׁ יֹדֵ֖עַ מְנַגֵּ֣ן בַּכִּנּ֑וֹר וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֨וֹת עָלֶ֤יךָ רֽוּחַאֱלֹהִים֙ רָעָ֔ה וְנִגֵּ֥ן בְּיָד֖וֹ וְט֥וֹב לָֽךְ:

כדי להקל על שאול הציעו לו עבדיו שמישהו ינגן לו בכינור כדי לעשות לו טוב. זה יפה לראות בתורה שנגינה נחשבת שמרפאת לנפש.

וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶלשָׁא֔וּל וַֽיַּעֲמֹ֖ד לְפָנָ֑יו וַיֶּאֱהָבֵ֣הֽוּ מְאֹ֔ד וַֽיְהִיל֖וֹ נֹשֵׂ֥א כֵלִֽיםוַיִּשְׁלַ֣ח שָׁא֔וּל אֶליִשַׁ֖י לֵאמֹ֑ר יַעֲמָדנָ֤א דָוִד֙ לְפָנַ֔י כִּֽימָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינָֽי:וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֤וֹת רֽוּחַאֱלֹהִים֙ אֶלשָׁא֔וּל וְלָקַ֥ח דָּוִ֛ד אֶתהַכִּנּ֖וֹר וְנִגֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ וְרָוַ֤ח לְשָׁאוּל֙ וְט֣וֹב ל֔וֹ וְסָ֥רָה מֵעָלָ֖יו ר֥וּחַ הָרָעָֽה:

ודוד הובא לשאול כי דוד נודע כמטיה לנגן וכך קרה,

וְרָוַ֤ח לְשָׁאוּל֙

הניגון של דוד היה תרופה לשאול עד כדי כך ששאול לקח אותו כנושא כיליו במובן שהוא הולך עם שאול, כתרופה לנפש..

וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶלשָׁא֔וּל וַֽיַּעֲמֹ֖ד לְפָנָ֑יו וַיֶּאֱהָבֵ֣הֽוּ מְאֹ֔ד וַֽיְהִיל֖וֹ נֹשֵׂ֥א כֵלִֽים

וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַיְהוָה֙ אֶלדָּוִ֔ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה: פרשת דוד.

וָמָ֑עְלָה

מהיום ההוא ומעלה ולא ומהיום ההוא והלאה.

זה לא סתם ככה, יש שימוש במיום והלאה ומשכך יש משמעות לבחירה לא מר מהיום ההוא ומעלה ולא הלאה..

אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֲלֵיכֶם, בְּיַד-מֹשֶׁה:  מִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, וָהָלְאָה–לְדֹרֹתֵיכֶם: במדבר.

וַיֵּצֵ֤א אִֽישׁהַבֵּנַ֙יִם֙ מִמַּחֲנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים גָּלְיָ֥ת שְׁמ֖וֹ מִגַּ֑ת גָּבְה֕וֹ שֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת וָזָֽרֶתוְכ֤וֹבַע נְחֹ֙שֶׁת֙ עַלרֹאשׁ֔וֹ וְשִׁרְי֥וֹן קַשְׂקַשִּׂ֖ים ה֣וּא לָב֑וּשׁ וּמִשְׁקַל֙ הַשִּׁרְי֔וֹן חֲמֵשֶׁתאֲלָפִ֥ים שְׁקָלִ֖ים נְחֹֽשֶֽׁתוּמִצְחַ֥ת נְחֹ֖שֶׁת עַלרַגְלָ֑יו וְכִיד֥וֹן נְחֹ֖שֶׁת בֵּ֥ין כְּתֵפָֽיווְעֵ֣ץ חֲנִית֗וֹ כִּמְנוֹר֙ אֹֽרְגִ֔ים וְלַהֶ֣בֶת חֲנִית֔וֹ שֵׁשׁמֵא֥וֹת שְׁקָלִ֖ים בַּרְזֶ֑ל וְנֹשֵׂ֥א הַצִּנָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ לְפָנָֽיווַֽיַּעֲמֹ֗ד וַיִּקְרָא֙ אֶלמַעַרְכֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תֵצְא֖וּ לַעֲרֹ֣ךְ מִלְחָמָ֑ה הֲל֧וֹא אָנֹכִ֣י הַפְּלִשְׁתִּ֗י וְאַתֶּם֙ עֲבָדִ֣ים לְשָׁא֔וּל בְּרוּלָכֶ֥ם אִ֖ישׁ וְיֵרֵ֥ד אֵלָֽי: פרשת דוד.

וּמִשְׁקַל֙ הַשִּׁרְי֔וֹן חֲמֵשֶׁתאֲלָפִ֥ים שְׁקָלִ֖ים נְחֹֽשֶֽׁת

וּמִשְׁקַל֙ הַשִּׁרְי֔וֹן= חֲמֵשֶׁתאֲלָפִ֥ים שְׁקָלִ֖ים

זאת אומרת ששקל היא יחידת מדה ידועה, כמו יחידת מידה שהושמה השם קילוגרם שזה 1000 גרם.

שקל הוא כמידת משקל.

כמו שיש קילו פולי קקאו וקילו פולי קפה שיש להם ערך שונה. כמו שקילו כסף יותר זול מקילו זהב. 

סוג החומר כמידת ערך.

כך ההוערך השריון של גוליאת:

וּמִשְׁקַל֙ הַשִּׁרְי֔וֹן חֲמֵשֶׁתאֲלָפִ֥ים שְׁקָלִ֖ים נְחֹֽשֶֽׁת

הערכיות של הנחושת יכול להיות במקרה כזה, כחוזק, שסוג החומר ממנו עשוי השריון של גוליאת מעיד על שריון חזק במיוחד לנוכח החומר שהוא עשוי. וזאת כחלק מעדות בתורה על חוזקו וכוחו הגופני של גוליאת:

גבהו:

גָּלְיָ֥ת שְׁמ֖וֹ מִגַּ֑ת גָּבְה֕וֹ שֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת וָזָֽרֶת

חוזק ההגנה שעל ראשו:

וְכ֤וֹבַע נְחֹ֙שֶׁת֙ עַלרֹאשׁ֔וֹ

ועל גופו:

וְשִׁרְי֥וֹן קַשְׂקַשִּׂ֖ים ה֣וּא לָב֑וּשׁ וּמִשְׁקַל֙ הַשִּׁרְי֔וֹן חֲמֵשֶׁתאֲלָפִ֥ים שְׁקָלִ֖ים נְחֹֽשֶֽׁת

על רגליו:

וּמִצְחַ֥ת נְחֹ֖שֶׁת עַלרַגְלָ֑יו

וכתפיו:

וְכִיד֥וֹן נְחֹ֖שֶׁת בֵּ֥ין כְּתֵפָֽיו

וכלי החרב שלו:

וְעֵ֣ץ חֲנִית֗וֹ כִּמְנוֹר֙ אֹֽרְגִ֔ים וְלַהֶ֣בֶת חֲנִית֔וֹ שֵׁשׁמֵא֥וֹת שְׁקָלִ֖ים בַּרְזֶ֑ל

עם הגנה קדמית כלשהיא שהולכת לפני.

וְנֹשֵׂ֥א הַצִּנָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ לְפָנָֽיו:

וצריך לחשוב מה זה נושא הצינה.

והאיש קורא לדו קרב:

וַֽיַּעֲמֹ֗ד וַיִּקְרָא֙ אֶלמַעַרְכֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תֵצְא֖וּ לַעֲרֹ֣ךְ מִלְחָמָ֑ה הֲל֧וֹא אָנֹכִ֣י הַפְּלִשְׁתִּ֗י וְאַתֶּם֙ עֲבָדִ֣ים לְשָׁא֔וּל בְּרוּלָכֶ֥ם אִ֖ישׁ וְיֵרֵ֥ד אֵלָֽי

ומכריז על חוקי המערכה, מה למפסיד ומה לממנצח בדו קרב זה:

אִםיוּכַ֞ל לְהִלָּחֵ֤ם אִתִּי֙ וְהִכָּ֔נִי וְהָיִ֥ינוּ לָכֶ֖ם לַעֲבָדִ֑ים וְאִםאֲנִ֤י אֽוּכַללוֹ֙ וְהִכִּיתִ֔יו וִהְיִ֤יתֶם לָ֙נוּ֙ לַעֲבָדִ֔ים וַעֲבַדְתֶּ֖ם אֹתָֽנוּ: פרשת דוד.

ומצהיר על ה"רכורד" שלו וחוזר על הצעתו::

וַיֹּ֙אמֶר֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔י אֲנִ֗י חֵרַ֛פְתִּי אֶתמַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה תְּנוּלִ֣י אִ֔ישׁ וְנִֽלָּחֲמָ֖ה יָֽחַד: פרשת דוד.

ואין מתנדבים כמו שאומרים גם מאחיו של דוד:

וַיִּשְׁמַ֤ע שָׁאוּל֙ וְכָליִשְׂרָאֵ֔ל אֶתדִּבְרֵ֥י הַפְּלִשְׁתִּ֖י הָאֵ֑לֶּה וַיֵּחַ֥תּוּ וַיִּֽרְא֖וּ מְאֹֽדוְדָוִד֩ בֶּןאִ֨ישׁ אֶפְרָתִ֜י הַזֶּ֗ה מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וּשְׁמ֣וֹ יִשַׁ֔י וְל֖וֹ שְׁמֹנָ֣ה בָנִ֑ים וְהָאִישׁ֙ בִּימֵ֣י שָׁא֔וּל זָקֵ֖ן בָּ֥א בַאֲנָשִֽׁיםוַיֵּ֨לְכ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת בְּנֵֽייִשַׁי֙ הַגְּדֹלִ֔ים הָלְכ֥וּ אַחֲרֵישָׁא֖וּל לַמִּלְחָמָ֑ה וְשֵׁ֣ם שְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָ֗יו אֲשֶׁ֤ר הָלְכוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה אֱלִיאָ֣ב הַבְּכ֗וֹר וּמִשְׁנֵ֙הוּ֙ אֲבִ֣ינָדָ֔ב וְהַשְּׁלִשִׁ֖י שַׁמָּֽהוְדָוִ֖ד ה֣וּא הַקָּטָ֑ן וּשְׁלֹשָׁה֙ הַגְּדֹלִ֔ים הָלְכ֖וּ אַחֲרֵ֥י שָׁאֽוּלוְדָוִ֛ד הֹלֵ֥ךְ וָשָׁ֖ב מֵעַ֣ל שָׁא֑וּל לִרְע֛וֹת אֶתצֹ֥אן אָבִ֖יו בֵּֽיתלָֽחֶם: פרשת דוד.

וככה במשך ארבעים יום גוליאת חוזר על הצעתו, עד שיואיל מישהו מבני ישראל להענות לאתגר:

וַיִּגַּ֥שׁ הַפְּלִשְׁתִּ֖י הַשְׁכֵּ֣ם וְהַעֲרֵ֑ב וַיִּתְיַצֵּ֖ב אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם: פרשת דוד.

ודוד הקטן כקטנים בבית אם אבא שלו, ואבא שלו שולח אותו להביא אוכל לאחיו החיילים, ככה היו שולחים חבילה מהבית לחיילים:

וַיֹּ֨אמֶר יִשַׁ֜י לְדָוִ֣ד בְּנ֗וֹ קַחנָ֤א לְאַחֶ֙יךָ֙ אֵיפַ֤ת הַקָּלִיא֙ הַזֶּ֔ה וַעֲשָׂרָ֥ה לֶ֖חֶם הַזֶּ֑ה וְהָרֵ֥ץ הַֽמַּחֲנֶ֖ה לְאַחֶֽיךָ: פרשת דוד.

וגם לחבר'ה:

וְ֠אֵת עֲשֶׂ֜רֶת חֲרִצֵ֤י הֶֽחָלָב֙ הָאֵ֔לֶּה תָּבִ֖יא לְשַׂרהָאָ֑לֶף פרשת דוד.

ותבדוק את שלום אחיך:

וְאֶתאַחֶ֙יךָ֙ תִּפְקֹ֣ד לְשָׁל֔וֹם וְאֶתעֲרֻבָּתָ֖ם תִּקָּֽח: פרשת דוד.

ודוד מגיע לשדה הקרב:

וַתַּעֲרֹ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ וּפְלִשְׁתִּ֔ים מַעֲרָכָ֖ה לִקְרַ֥את מַעֲרָכָֽהוַיִּטֹּשׁ֩ דָּוִ֨ד אֶתהַכֵּלִ֜ים מֵעָלָ֗יו עַליַד֙ שׁוֹמֵ֣ר הַכֵּלִ֔ים וַיָּ֖רָץ הַמַּעֲרָכָ֑ה וַיָּבֹ֕א וַיִּשְׁאַ֥ל לְאֶחָ֖יו לְשָׁלֽוֹם: פרשת דוד.

פוגש את אחיו והסיפור ידוע מראש, דוד מציע עצמו לדו קרב:

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶלשָׁא֔וּל אַליִפֹּ֥ל לֵבאָדָ֖ם עָלָ֑יו עַבְדְּךָ֣ יֵלֵ֔ךְ וְנִלְחַ֖ם עִםהַפְּלִשְׁתִּ֥י הַזֶּֽה: פרשת דוד.

ושאול מסרב לגייסו לדו קרב זה יען כי:

וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶלדָּוִ֗ד לֹ֤א תוּכַל֙ לָלֶ֙כֶת֙ אֶלהַפְּלִשְׁתִּ֣י הַזֶּ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם עִמּ֑וֹ כִּֽינַ֣עַר אַ֔תָּה וְה֛וּא אִ֥ישׁ מִלְחָמָ֖ה מִנְּעֻרָֽיו: פרשת דוד.

ודוד גם הוא מציג את ה"רכורד" שלו:

 וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶלשָׁא֔וּל רֹעֶ֨ה הָיָ֧ה עַבְדְּךָ֛ לְאָבִ֖יו בַּצֹּ֑אן וּבָ֤א הָֽאֲרִי֙ וְאֶתהַדּ֔וֹב וְנָשָׂ֥א שֶׂ֖ה מֵהָעֵֽדֶרוְיָצָ֧אתִי אַחֲרָ֛יו וְהִכִּתִ֖יו וְהִצַּ֣לְתִּי מִפִּ֑יו וַיָּ֣קָם עָלַ֔י וְהֶחֱזַ֙קְתִּי֙ בִּזְקָנ֔וֹ וְהִכִּתִ֖יו וַהֲמִיתִּֽיוגַּ֧ם אֶֽתהָאֲרִ֛י גַּםהַדּ֖וֹב הִכָּ֣ה עַבְדֶּ֑ךָ וְֽ֠הָיָה הַפְּלִשְׁתִּ֨י הֶעָרֵ֤ל הַזֶּה֙ כְּאַחַ֣ד מֵהֶ֔ם כִּ֣י חֵרֵ֔ף מַעַרְכֹ֖ת אֱלֹהִ֥ים חַיִּֽים: פרשת דוד.

ואת ההגנה שלו:

וַיֹּאמֶר֮ דָּוִד֒ יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּלַ֜נִי מִיַּ֤ד הָֽאֲרִי֙ וּמִיַּ֣ד הַדֹּ֔ב ה֣וּא יַצִּילֵ֔נִי מִיַּ֥ד הַפְּלִשְׁתִּ֖י הַזֶּ֑ה פרשת דוד.

יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּלַ֜נִי- ה֣וּא יַצִּילֵ֔נִי.

ושאול מברך אותו:

וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֤וּל אֶל דָּוִד֙ לֵ֔ךְ וַֽיהוָ֖ה יִהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ: פרשת דוד.

ומלביש אותו בשריון:

וַיַּלְבֵּ֨שׁ שָׁא֤וּל אֶתדָּוִד֙ מַדָּ֔יו וְנָתַ֛ן ק֥וֹבַע נְחֹ֖שֶׁת עַלרֹאשׁ֑וֹ וַיַּלְבֵּ֥שׁ אֹת֖וֹ שִׁרְיֽוֹן: פרשת דוד.

ונותן לו את חרבו:

וַיַּחְגֹּ֣ר דָּוִ֣ד אֶתחַ֠רְבּוֹ מֵעַ֨ל לְמַדָּ֜יו פרשת דוד.

ולדוד לא היה ניסיון בחרב הזאת ולכן מסירם מעליו:

וַיֹּ֣אֶל לָלֶכֶת֮ כִּ֣י לֹֽאנִסָּה֒ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶלשָׁא֗וּל לֹ֥א אוּכַ֛ל לָלֶ֥כֶת בָּאֵ֖לֶּה כִּ֣י לֹ֣א נִסִּ֑יתִי וַיְסִרֵ֥ם דָּוִ֖ד מֵעָלָֽיו: פרשת דוד.

והולך עם כלי הנשק שלו:

וַיִּקַּ֨ח מַקְל֜וֹ בְּיָד֗וֹ וַיִּבְחַרל֣וֹ חֲמִשָּׁ֣ה חַלֻּקֵֽיאֲבָנִ֣ים מִןהַנַּ֡חַל וַיָּ֣שֶׂם אֹ֠תָם בִּכְלִ֨י הָרֹעִ֧ים אֲשֶׁרל֛וֹ וּבַיַּלְק֖וּט וְקַלְּע֣וֹ בְיָד֑וֹ וַיִּגַּ֖שׁ אֶלהַפְּלִשְׁתִּֽי: פרשת דוד.

וגוליאת נעלב..

וַיַּבֵּ֧ט הַפְּלִשְׁתִּ֛י וַיִּרְאֶ֥ה אֶתדָּוִ֖ד וַיִּבְזֵ֑הוּ כִּֽיהָיָ֣ה נַ֔עַר וְאַדְמֹנִ֖י עִםיְפֵ֥ה מַרְאֶֽהוַיֹּ֤אמֶר הַפְּלִשְׁתִּי֙ אֶלדָּוִ֔ד הֲכֶ֣לֶב אָנֹ֔כִי כִּֽיאַתָּ֥ה בָֽאאֵלַ֖י בַּמַּקְל֑וֹת וַיְקַלֵּ֧ל הַפְּלִשְׁתִּ֛י אֶתדָּוִ֖ד בֵּאלֹהָֽיו: פרשת דוד.

וצליל "זלזול":

וַיֹּ֥אמֶר הַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶלדָּוִ֑ד לְכָ֣ה אֵלַ֔י וְאֶתְּנָה֙ אֶתבְּשָׂ֣רְךָ֔ לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הַשָּׂדֶֽה: פרשת דוד.

ודוד אומר את דברו לגליאת:

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶלהַפְּלִשְׁתִּ֔י אַתָּה֙ בָּ֣א אֵלַ֔י בְּחֶ֖רֶב וּבַחֲנִ֣ית וּבְכִיד֑וֹן וְאָנֹכִ֣י בָֽאאֵלֶ֗יךָ בְּשֵׁם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֱלֹהֵ֛י מַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר חֵרַֽפְתָּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֡ה יְסַגֶּרְךָ֩ יְהוָ֨ה בְּיָדִ֜י וְהִכִּיתִ֗ךָ וַהֲסִרֹתִ֤י אֶתרֹֽאשְׁךָ֙ מֵעָלֶ֔יךָ וְנָ֨תַתִּ֜י פֶּ֣גֶר מַחֲנֵ֤ה פְלִשְׁתִּים֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְחַיַּ֣ת הָאָ֑רֶץ וְיֵֽדְעוּ֙ כָּלהָאָ֔רֶץ כִּ֛י יֵ֥שׁ אֱלֹהִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל:  וְיֵֽדְעוּ֙ כָּלהַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה כִּֽילֹ֛א בְּחֶ֥רֶב וּבַחֲנִ֖ית יְהוֹשִׁ֣יעַ יְהוָ֑ה כִּ֤י לַֽיהוָה֙ הַמִּלְחָמָ֔ה וְנָתַ֥ן אֶתְכֶ֖ם בְּיָדֵֽנוּ: פרשת דוד.

הַיּ֣וֹם הַזֶּ֡ה יְסַגֶּרְךָ֩ יְהוָ֨ה בְּיָדִ֜י וְהִכִּיתִ֗ךָ וַהֲסִרֹתִ֤י אֶתרֹֽאשְׁךָ֙ מֵעָלֶ֔יךָ

ואמר ועשה:

 וְהָיָה֙ כִּֽיקָ֣ם הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיֵּ֥לֶךְ וַיִּקְרַ֖ב לִקְרַ֣את דָּוִ֑ד וַיְמַהֵ֣ר דָּוִ֔ד וַיָּ֥רָץ הַמַּעֲרָכָ֖ה לִקְרַ֥את הַפְּלִשְׁתִּֽיוַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד אֶתיָד֜וֹ אֶלהַכֶּ֗לִי וַיִּקַּ֨ח מִשָּׁ֥ם אֶ֙בֶן֙ וַיְקַלַּ֔ע וַיַּ֥ךְ אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶלמִצְח֑וֹ וַתִּטְבַּ֤ע הָאֶ֙בֶן֙ בְּמִצְח֔וֹ וַיִּפֹּ֥ל עַלפָּנָ֖יו אָֽרְצָהוַיֶּחֱזַ֨ק דָּוִ֤ד מִןהַפְּלִשְׁתִּי֙ בַּקֶּ֣לַע וּבָאֶ֔בֶן וַיַּ֥ךְ אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ וְחֶ֖רֶב אֵ֥ין בְּיַדדָּוִֽדוַיָּ֣רָץ דָּ֠וִד וַיַּעֲמֹ֨ד אֶלהַפְּלִשְׁתִּ֜י וַיִּקַּ֣ח אֶתחַ֠רְבּוֹ וַֽיִּשְׁלְפָ֤הּ מִתַּעְרָהּ֙ וַיְמֹ֣תְתֵ֔הוּ וַיִּכְרָתבָּ֖הּ אֶתרֹאשׁ֑וֹ וַיִּרְא֧וּ הַפְּלִשְׁתִּ֛ים כִּֽימֵ֥ת גִּבּוֹרָ֖ם וַיָּנֻֽסוּ: פרשת דוד.

דוד לא המית את גליאת בחרב:

בַּקֶּ֣לַע וּבָאֶ֔בֶן וַיַּ֥ךְ אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ וְחֶ֖רֶב אֵ֥ין בְּיַדדָּוִֽד

הוא ערף את ראשו של גוליאת בחרבו שלו:

וַיָּ֣רָץ דָּ֠וִד וַיַּעֲמֹ֨ד אֶלהַפְּלִשְׁתִּ֜י וַיִּקַּ֣ח אֶתחַ֠רְבּוֹ וַֽיִּשְׁלְפָ֤הּ מִתַּעְרָהּ֙ וַיְמֹ֣תְתֵ֔הוּ וַיִּכְרָתבָּ֖הּ אֶתרֹאשׁ֑וֹ

והפלישתים ברחו:

הַפְּלִשְׁתִּ֛ים כִּֽימֵ֥ת גִּבּוֹרָ֖ם וַיָּנֻֽסוּ:

וכמו שאומרים מיים לדוד המלך:

וַיָּקֻ֣מוּ אַנְשֵׁי֩ יִשְׂרָאֵ֨ל וִיהוּדָ֜ה וַיָּרִ֗עוּ וַֽיִּרְדְּפוּ֙ אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֔ים עַדבּוֹאֲךָ֣ גַ֔יְא וְעַ֖ד שַׁעֲרֵ֣י עֶקְר֑וֹן וַֽיִּפְּל֞וּ חַֽלְלֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ בְּדֶ֣רֶךְ שַׁעֲרַ֔יִם וְעַדגַּ֖ת וְעַדעֶקְרֽוֹןוַיָּשֻׁ֙בוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִדְּלֹ֖ק אַחֲרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אֶתמַחֲנֵיהֶֽם:  וַיִּקַּ֤ח דָּוִד֙ אֶתרֹ֣אשׁ הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיְבִאֵ֖הוּ יְרוּשָׁלִָ֑ם וְאֶתכֵּלָ֖יו שָׂ֥ם בְּאָהֳלֽוֹוְכִרְא֨וֹת שָׁא֜וּל אֶתדָּוִ֗ד יֹצֵא֙ לִקְרַ֣את הַפְּלִשְׁתִּ֔י אָמַ֗ר אֶלאַבְנֵר֙ שַׂ֣ר הַצָּבָ֔א בֶּןמִיזֶ֥ה הַנַּ֖עַר אַבְנֵ֑ר וַיֹּ֣אמֶר אַבְנֵ֔ר חֵֽינַפְשְׁךָ֥ הַמֶּ֖לֶךְ אִםיָדָֽעְתִּיוַיֹּ֖אמֶר הַמֶּ֑לֶךְ שְׁאַ֣ל אַתָּ֔ה בֶּןמִיזֶ֖ה הָעָֽלֶםוּכְשׁ֣וּב דָּוִ֗ד מֵֽהַכּוֹת֙ אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיִּקַּ֤ח אֹתוֹ֙ אַבְנֵ֔ר וַיְבִאֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י שָׁא֑וּל וְרֹ֥אשׁ הַפְּלִשְׁתִּ֖י בְּיָדֽוֹוַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שָׁא֔וּל בֶּןמִ֥י אַתָּ֖ה הַנָּ֑עַר וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד בֶּֽןעַבְדְּךָ֥ יִשַׁ֖י בֵּ֥ית הַלַּחְמִֽי: פרשת דוד.

ושלא נשכח את הפרס:

וַיֹּ֣אמֶר אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל הַרְּאִיתֶם֙ הָאִ֤ישׁ הָֽעֹלֶה֙ הַזֶּ֔ה כִּ֛י לְחָרֵ֥ף אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל עֹלֶ֑ה וְֽ֠הָיָה הָאִ֨ישׁ אֲשֶׁריַכֶּ֜נּוּ יַעְשְׁרֶ֥נּוּ הַמֶּ֣לֶךְ עֹ֣שֶׁר גָּד֗וֹל וְאֶתבִּתּוֹ֙ יִתֶּןל֔וֹ וְאֵת֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יו יַעֲשֶׂ֥ה חָפְשִׁ֖י בְּיִשְׂרָאֵֽל: פרשת דוד.

יַעְשְׁרֶ֥נּוּ הַמֶּ֣לֶךְ עֹ֣שֶׁר גָּד֗וֹל וְאֶתבִּתּוֹ֙ יִתֶּןל֔וֹ וְאֵת֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יו יַעֲשֶׂ֥ה חָפְשִׁ֖י בְּיִשְׂרָאֵֽל

וְדָוִד֩ בֶּןאִ֨ישׁ אֶפְרָתִ֜י הַזֶּ֗ה מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וּשְׁמ֣וֹ יִשַׁ֔י וְל֖וֹ שְׁמֹנָ֣ה בָנִ֑ים וְהָאִישׁ֙ בִּימֵ֣י שָׁא֔וּל זָקֵ֖ן בָּ֥א בַאֲנָשִֽׁים: פרשת דוד.

זָקֵ֖ן בָּ֥א בַאֲנָשִֽׁים

זקן שעוד לו יצא לפנסיא כמו שאומרים.. זקן ועדין יוצא מהבית..

יש כמה וכמה תאורים של למרות שהאדם זקן, הוא עודו עושה כך וכך שלא כמנהג הזקנים שלא יכולים לעשות כך וכך..

יש גם הפוך , צעיר ועושה כך וכך כמו דוד שהיה צעיר כדי להלחם:

וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶלדָּוִ֗ד לֹ֤א תוּכַל֙ לָלֶ֙כֶת֙ אֶלהַפְּלִשְׁתִּ֣י הַזֶּ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם עִמּ֑וֹ כִּֽינַ֣עַר אַ֔תָּה וְה֛וּא אִ֥ישׁ מִלְחָמָ֖ה מִנְּעֻרָֽיו: פרשת דוד.

כִּֽינַ֣עַר אַ֔תָּה

כי עודנו נער:

וַיֹּ֗אמֶר אֶלזֶ֙בַח֙ וְאֶלצַלְמֻנָּ֔ע אֵיפֹה֙ הָאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֲרַגְתֶּ֖ם בְּתָב֑וֹר וַֽיֹּאמְרוּ֙ כָּמ֣וֹךָ כְמוֹהֶ֔ם אֶחָ֕ד כְּתֹ֖אַר בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ: וַיֹּאמַ֕ר אַחַ֥י בְּנֵֽיאִמִּ֖י הֵ֑ם חַייְהוָ֗ה ל֚וּ הַחֲיִתֶ֣ם אוֹתָ֔ם לֹ֥א הָרַ֖גְתִּי אֶתְכֶֽם: וַיֹּ֙אמֶר֙ לְיֶ֣תֶר בְּכוֹר֔וֹ ק֖וּם הֲרֹ֣ג אוֹתָ֑ם וְלֹאשָׁלַ֨ף הַנַּ֤עַר חַרְבּוֹ֙ כִּ֣י יָרֵ֔א כִּ֥י עוֹדֶ֖נּוּ נָֽעַר: שֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן. 

כִּ֣י יָרֵ֔א כִּ֥י עוֹדֶ֖נּוּ נָֽעַר:

יש הבנה שנער שלא כמו גבר, הוא ירא לשלוף חרב, הוא ירא להלחם. זה יפה ההסבר הזה.

וַיְהִ֗י כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֣ר אֶלשָׁא֔וּל וְנֶ֙פֶשׁ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן נִקְשְׁרָ֖ה בְּנֶ֣פֶשׁ דָּוִ֑ד (ויאהבווַיֶּאֱהָבֵ֥הוּ יְהוֹנָתָ֖ן כְּנַפְשֽׁוֹוַיִּקָּחֵ֥הוּ שָׁא֖וּל בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְלֹ֣א נְתָנ֔וֹ לָשׁ֖וּב בֵּ֥ית אָבִֽיווַיִּכְרֹ֧ת יְהוֹנָתָ֛ן וְדָוִ֖ד בְּרִ֑ית בְּאַהֲבָת֥וֹ אֹת֖וֹ כְּנַפְשֽׁוֹוַיִּתְפַּשֵּׁ֣ט יְהוֹנָתָ֗ן אֶֽתהַמְּעִיל֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ לְדָוִ֑ד וּמַדָּ֕יו וְעַדחַרְבּ֥וֹ וְעַדקַשְׁתּ֖וֹ וְעַדחֲגֹרֽוֹוַיֵּצֵ֨א דָוִ֜ד בְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁלָחֶ֤נּוּ שָׁאוּל֙ יַשְׂכִּ֔יל וַיְשִׂמֵ֣הוּ שָׁא֔וּל עַ֖ל אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֑ה וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י כָלהָעָ֔ם וְגַ֕ם בְּעֵינֵ֖י עַבְדֵ֥י שָׁאֽוּל: פרשת דוד.

שאול לאחר הנצחון, משאיר אותו אצלו, לא נותן לו לשוב לבית עבדו, זיהה "טאלנט" ומשאיר אותו אצלו.

וַיִּקָּחֵ֥הוּ שָׁא֖וּל בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְלֹ֣א נְתָנ֔וֹ לָשׁ֖וּב בֵּ֥ית אָבִֽיו

ברית אחים בין דוד ויהונתן:

וַיִּכְרֹ֧ת יְהוֹנָתָ֛ן וְדָוִ֖ד בְּרִ֑ית בְּאַהֲבָת֥וֹ אֹת֖וֹ כְּנַפְשֽׁוֹוַיִּתְפַּשֵּׁ֣ט יְהוֹנָתָ֗ן אֶֽתהַמְּעִיל֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ לְדָוִ֑ד וּמַדָּ֕יו וְעַדחַרְבּ֥וֹ וְעַדקַשְׁתּ֖וֹ וְעַדחֲגֹרֽוֹ:

למעשה יהונתן נותן לדוד את מדיו, ומדיו של יהונתן הם מדים של בן מלך, יורש המלך וגם תפקידו:

וַיֵּצֵ֨א דָוִ֜ד בְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁלָחֶ֤נּוּ שָׁאוּל֙ יַשְׂכִּ֔יל וַיְשִׂמֵ֣הוּ שָׁא֔וּל עַ֖ל אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֑ה וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י כָלהָעָ֔ם וְגַ֕ם בְּעֵינֵ֖י עַבְדֵ֥י שָׁאֽוּל:

דוד התקבל גם על ידי העם וגם על עבדי המלך, אנשי המלך:

וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י כָלהָעָ֔ם וְגַ֕ם בְּעֵינֵ֖י עַבְדֵ֥י שָׁאֽוּל:

ומפה התחילה קנאת שאול בדוד, דוד זכה באהבת העם כנכנס למקום המלך:

וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗ם בְּשׁ֤וּב דָּוִד֙ מֵהַכּ֣וֹת אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֔י וַתֵּצֶ֨אנָה הַנָּשִׁ֜ים מִכָּלעָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ (לשורלָשִׁ֣יר וְהַמְּחֹל֔וֹת לִקְרַ֖את שָׁא֣וּל הַמֶּ֑לֶךְ בְּתֻפִּ֥ים בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְשָׁלִשִֽׁיםוַֽתַּעֲנֶ֛ינָה הַנָּשִׁ֥ים הַֽמְשַׂחֲק֖וֹת וַתֹּאמַ֑רְןָ הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ (באלפובַּאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד בְּרִבְבֹתָֽיו:וַיִּ֨חַר לְשָׁא֜וּל מְאֹ֗ד וַיֵּ֤רַע בְּעֵינָיו֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיֹּ֗אמֶר נָתְנ֤וּ לְדָוִד֙ רְבָב֔וֹת וְלִ֥י נָתְנ֖וּ הָאֲלָפִ֑ים וְע֥וֹד ל֖וֹ אַ֥ךְ הַמְּלוּכָֽה:  וַיְהִ֥י שָׁא֖וּל (עוןעוֹיֵ֣ן אֶתדָּוִ֑ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָהָֽלְאָה: פרשת דוד.

לְדָוִד֙ רְבָב֔וֹת וְלִ֥י נָתְנ֖וּ הָאֲלָפִ֑ים

ומיום זה והלאה (ולא למעלה):

וַיְהִ֥י שָׁא֖וּל (עוןעוֹיֵ֣ן אֶתדָּוִ֑ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָהָֽלְאָה:

וַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַתִּצְלַ֣ח רוּחַ֩ אֱלֹהִ֨ים רָעָ֤ה אֶלשָׁאוּל֙ וַיִּתְנַבֵּ֣א בְתוֹךְהַבַּ֔יִת וְדָוִ֛ד מְנַגֵּ֥ן בְּיָד֖וֹ כְּי֣וֹם בְּי֑וֹם וְהַחֲנִ֖ית בְּיַדשָׁאֽוּלוַיָּ֤טֶל שָׁאוּל֙ אֶֽתהַחֲנִ֔ית וַיֹּ֕אמֶר אַכֶּ֥ה בְדָוִ֖ד וּבַקִּ֑יר וַיִּסֹּ֥ב דָּוִ֛ד מִפָּנָ֖יו פַּעֲמָֽיִםוַיִּרָ֥א שָׁא֖וּל מִלִּפְנֵ֣י דָוִ֑ד כִּֽיהָיָ֤ה יְהוָה֙ עִמּ֔וֹ וּמֵעִ֥ם שָׁא֖וּל סָֽרוַיְסִרֵ֤הוּ שָׁאוּל֙ מֵֽעִמּ֔וֹ וַיְשִׂמֵ֥הוּ ל֖וֹ שַׂראָ֑לֶף וַיֵּצֵ֥א וַיָּבֹ֖א לִפְנֵ֥י הָעָֽםוַיְהִ֥י דָוִ֛ד לְכָלדָּרְכָ֖ו מַשְׂכִּ֑יל וַֽיהוָ֖ה עִמּֽוֹוַיַּ֣רְא שָׁא֔וּל אֲשֶׁרה֖וּא מַשְׂכִּ֣יל מְאֹ֑ד וַיָּ֖גָר מִפָּנָֽיווְכָליִשְׂרָאֵל֙ וִיהוּדָ֔ה אֹהֵ֖ב אֶתדָּוִ֑ד כִּֽיה֛וּא יוֹצֵ֥א וָבָ֖א לִפְנֵיהֶֽםוַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶלדָּוִ֗ד הִנֵּה֩ בִתִּ֨י הַגְּדוֹלָ֤ה מֵרַב֙ אֹתָהּ֙ אֶתֶּןלְךָ֣ לְאִשָּׁ֔ה אַ֚ךְ הֱיֵהלִּ֣י לְבֶןחַ֔יִל וְהִלָּחֵ֖ם מִלְחֲמ֣וֹת יְהוָ֑ה וְשָׁא֣וּל אָמַ֗ר אַלתְּהִ֤י יָדִי֙ בּ֔וֹ וּתְהִיב֖וֹ יַדפְּלִשְׁתִּֽים: פרשת דוד.

והוא מנסה להרוג את דוד ורואה נס ומבין שלא כדאי לו ל"התעסק" כמו שאומרים, עם דוד .:

וַיִּרָ֥א שָׁא֖וּל מִלִּפְנֵ֣י דָוִ֑ד כִּֽיהָיָ֤ה יְהוָה֙ עִמּ֔וֹ וּמֵעִ֥ם שָׁא֖וּל סָֽר:

ושולח אותו לשדה הקרב, מתוך מקום שהוא מקווה שהפלישתים יהרגו אותו, שהפלישתים יעשו את מה שהוא מפחד לעשות, שאול פחד מדוד יען כי הוא הבין שרוח אלהים בו ומתוך המקום הזה הוא פחד מבורא עולם ולכן .

וְשָׁא֣וּל אָמַ֗ר אַלתְּהִ֤י יָדִי֙ בּ֔וֹ וּתְהִיב֖וֹ יַדפְּלִשְׁתִּֽים

ונותן לו את ביתו ומקווה שנישואיו לביתו יהיו לו למוקש:

וַתֶּאֱהַ֛ב מִיכַ֥ל בַּתשָׁא֖וּל אֶתדָּוִ֑ד וַיַּגִּ֣דוּ לְשָׁא֔וּל וַיִּשַׁ֥ר הַדָּבָ֖ר בְּעֵינָֽיווַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶתְּנֶ֤נָּה לּוֹ֙ וּתְהִיל֣וֹ לְמוֹקֵ֔שׁ וּתְהִיב֖וֹ יַדפְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶלדָּוִ֔ד בִּשְׁתַּ֛יִם תִּתְחַתֵּ֥ן בִּ֖י הַיּֽוֹםוַיְצַ֨ו שָׁא֜וּל אֶתעֲבָדָ֗ו דַּבְּר֨וּ אֶלדָּוִ֤ד בַּלָּט֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֨ה חָפֵ֤ץ בְּךָ֙ הַמֶּ֔לֶךְ וְכָלעֲבָדָ֖יו אֲהֵב֑וּךָ וְעַתָּ֖ה הִתְחַתֵּ֥ן בַּמֶּֽלֶךְוַֽיְדַבְּר֞וּ עַבְדֵ֤י שָׁאוּל֙ בְּאָזְנֵ֣י דָוִ֔ד אֶתהַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד הַֽנְקַלָּ֤ה בְעֵֽינֵיכֶם֙ הִתְחַתֵּ֣ן בַּמֶּ֔לֶךְ וְאָנֹכִ֖י אִֽישׁרָ֥שׁ וְנִקְלֶֽהוַיַּגִּ֜דוּ עַבְדֵ֥י שָׁא֛וּל ל֖וֹ לֵאמֹ֑ר כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה דִּבֶּ֥ר דָּוִֽדוַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל כֹּֽהתֹאמְר֣וּ לְדָוִ֗ד אֵֽיןחֵ֤פֶץ לַמֶּ֙לֶךְ֙ בְּמֹ֔הַר כִּ֗י בְּמֵאָה֙ עָרְל֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים לְהִנָּקֵ֖ם בְּאֹיְבֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וְשָׁא֣וּל חָשַׁ֔ב לְהַפִּ֥יל אֶתדָּוִ֖ד בְּיַדפְּלִשְׁתִּֽים: פרשת דוד.

וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶתְּנֶ֤נָּה לּוֹ֙ וּתְהִיל֣וֹ לְמוֹקֵ֔שׁ

דוד שלא יודע על מחשבות ליבו ומעמד שטינו מעמד אצולה הוא מרגיש שהוא לא ראוי מבחינת שהוא עני והיא בת מלך…

וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד הַֽנְקַלָּ֤ה בְעֵֽינֵיכֶם֙ הִתְחַתֵּ֣ן בַּמֶּ֔לֶךְ וְאָנֹכִ֖י אִֽישׁרָ֥שׁ וְנִקְלֶֽה

ושאול אומר שאין לו צורך במוהר כסף ומעמיד כיבוש יעד כמוהר לביתו :

וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל כֹּֽהתֹאמְר֣וּ לְדָוִ֗ד אֵֽיןחֵ֤פֶץ לַמֶּ֙לֶךְ֙ בְּמֹ֔הַר כִּ֗י בְּמֵאָה֙ עָרְל֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים לְהִנָּקֵ֖ם בְּאֹיְבֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וְשָׁא֣וּל חָשַׁ֔ב לְהַפִּ֥יל אֶתדָּוִ֖ד בְּיַדפְּלִשְׁתִּֽים

מאה עורלות פלישתים..

ודוד מביא לו מאתיים:

וַיָּ֨קָם דָּוִ֜ד וַיֵּ֣לֶךְ ה֣וּא וַאֲנָשָׁ֗יו וַיַּ֣ךְ בַּפְּלִשְׁתִּים֮ מָאתַ֣יִם אִישׁ֒ וַיָּבֵ֤א דָוִד֙ אֶתעָרְלֹ֣תֵיהֶ֔ם וַיְמַלְא֣וּם לַמֶּ֔לֶךְ לְהִתְחַתֵּ֖ן בַּמֶּ֑לֶךְ וַיִּתֶּןל֥וֹ שָׁא֛וּל אֶתמִיכַ֥ל בִּתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה

ומיכל אוהבת את דוד וגם בורא עולם עם דוד ושאול עודנו מקנא ומפחד יותר כי גם העם אוהב את דוד וגם עבדיו של שאול אוהביתאת דוד וגם יהונתן בנו שאול אוהב את דוד ועכשיו גם בתו מיכל גם היא אוהבת את דוד:

וַיַּ֤רְא שָׁאוּל֙ וַיֵּ֔דַע כִּ֥י יְהוָ֖ה עִםדָּוִ֑ד וּמִיכַ֥ל בַּתשָׁא֖וּל אֲהֵבַֽתְהוּוַיֹּ֣אסֶף שָׁא֗וּל לֵרֹ֛א מִפְּנֵ֥י דָוִ֖ד ע֑וֹד וַיְהִ֥י שָׁא֛וּל אֹיֵ֥ב אֶתדָּוִ֖ד כָּלהַיָּמִֽים:  וַיֵּצְא֖וּ שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיְהִ֣י מִדֵּ֣י צֵאתָ֗ם שָׂכַ֤ל דָּוִד֙ מִכֹּל֙ עַבְדֵ֣י שָׁא֔וּל וַיִּיקַ֥ר שְׁמ֖וֹ מְאֹֽד:

ה֣וּא וַאֲנָשָׁ֗יו וַיַּ֣ךְ בַּפְּלִשְׁתִּים֮ מָאתַ֣יִם אִישׁ֒ וַיָּבֵ֤א דָוִד֙ אֶתעָרְלֹ֣תֵיהֶ֔ם: פרשת דוד.

תחשבו על כך..

כולם יודעים איפה הערלה..

דוד הרג מאתיים פלישתים והביא את ערלותיהם כעדות לנצחונו לשאול.

צריך לחשוב על ביאתו של דוד לשכונה כמו שאומרים.. וזאת בעודו נער שנמשח וככה הוא מתחיל את דרכו למלוכה:

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶלהַפְּלִשְׁתִּ֔י אַתָּה֙ בָּ֣א אֵלַ֔י בְּחֶ֖רֶב וּבַחֲנִ֣ית וּבְכִיד֑וֹן וְאָנֹכִ֣י בָֽאאֵלֶ֗יךָ בְּשֵׁם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֱלֹהֵ֛י מַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר חֵרַֽפְתָּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֡ה יְסַגֶּרְךָ֩ יְהוָ֨ה בְּיָדִ֜י וְהִכִּיתִ֗ךָ וַהֲסִרֹתִ֤י אֶתרֹֽאשְׁךָ֙ מֵעָלֶ֔יךָ וְנָ֨תַתִּ֜י פֶּ֣גֶר מַחֲנֵ֤ה פְלִשְׁתִּים֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְחַיַּ֣ת הָאָ֑רֶץ וְיֵֽדְעוּ֙ כָּלהָאָ֔רֶץ כִּ֛י יֵ֥שׁ אֱלֹהִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל:  וְיֵֽדְעוּ֙ כָּלהַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה כִּֽילֹ֛א בְּחֶ֥רֶב וּבַחֲנִ֖ית יְהוֹשִׁ֣יעַ יְהוָ֑ה כִּ֤י לַֽיהוָה֙ הַמִּלְחָמָ֔ה וְנָתַ֥ן אֶתְכֶ֖ם בְּיָדֵֽנוּוְהָיָה֙ כִּֽיקָ֣ם הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיֵּ֥לֶךְ וַיִּקְרַ֖ב לִקְרַ֣את דָּוִ֑ד וַיְמַהֵ֣ר דָּוִ֔ד וַיָּ֥רָץ הַמַּעֲרָכָ֖ה לִקְרַ֥את הַפְּלִשְׁתִּֽיוַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד אֶתיָד֜וֹ אֶלהַכֶּ֗לִי וַיִּקַּ֨ח מִשָּׁ֥ם אֶ֙בֶן֙ וַיְקַלַּ֔ע וַיַּ֥ךְ אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶלמִצְח֑וֹ וַתִּטְבַּ֤ע הָאֶ֙בֶן֙ בְּמִצְח֔וֹ וַיִּפֹּ֥ל עַלפָּנָ֖יו אָֽרְצָהוַיֶּחֱזַ֨ק דָּוִ֤ד מִןהַפְּלִשְׁתִּי֙ בַּקֶּ֣לַע וּבָאֶ֔בֶן וַיַּ֥ךְ אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ וְחֶ֖רֶב אֵ֥ין בְּיַדדָּוִֽדוַיָּ֣רָץ דָּ֠וִד וַיַּעֲמֹ֨ד אֶלהַפְּלִשְׁתִּ֜י וַיִּקַּ֣ח אֶתחַ֠רְבּוֹ וַֽיִּשְׁלְפָ֤הּ מִתַּעְרָהּ֙ וַיְמֹ֣תְתֵ֔הוּ וַיִּכְרָתבָּ֖הּ אֶתרֹאשׁ֑וֹ וַיִּרְא֧וּ הַפְּלִשְׁתִּ֛ים כִּֽימֵ֥ת גִּבּוֹרָ֖ם וַיָּנֻֽסוּ: פרשת דוד.

שבריו של דוד לגוליאת:

וְאָנֹכִ֣י בָֽאאֵלֶ֗יךָ בְּשֵׁם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֱלֹהֵ֛י מַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר חֵרַֽפְתָּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֡ה יְסַגֶּרְךָ֩ יְהוָ֨ה בְּיָדִ֜י וְהִכִּיתִ֗ךָ וַהֲסִרֹתִ֤י אֶתרֹֽאשְׁךָ֙ מֵעָלֶ֔יךָ וְנָ֨תַתִּ֜י פֶּ֣גֶר מַחֲנֵ֤ה פְלִשְׁתִּים֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְחַיַּ֣ת הָאָ֑רֶץ וְיֵֽדְעוּ֙ כָּלהָאָ֔רֶץ כִּ֛י יֵ֥שׁ אֱלֹהִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל:

זאת הכניסה של דוד.

וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗ם בְּשׁ֤וּב דָּוִד֙ מֵהַכּ֣וֹת אֶתהַפְּלִשְׁתִּ֔י וַתֵּצֶ֨אנָה הַנָּשִׁ֜ים מִכָּלעָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ (לשורלָשִׁ֣יר וְהַמְּחֹל֔וֹת לִקְרַ֖את שָׁא֣וּל הַמֶּ֑לֶךְ בְּתֻפִּ֥ים בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְשָׁלִשִֽׁיםוַֽתַּעֲנֶ֛ינָה הַנָּשִׁ֥ים הַֽמְשַׂחֲק֖וֹת וַתֹּאמַ֑רְןָ הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ (באלפובַּאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד בְּרִבְבֹתָֽיו:וַיִּ֨חַר לְשָׁא֜וּל מְאֹ֗ד וַיֵּ֤רַע בְּעֵינָיו֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיֹּ֗אמֶר נָתְנ֤וּ לְדָוִד֙ רְבָב֔וֹת וְלִ֥י נָתְנ֖וּ הָאֲלָפִ֑ים וְע֥וֹד ל֖וֹ אַ֥ךְ הַמְּלוּכָֽה:  וַיְהִ֥י שָׁא֖וּל (עוןעוֹיֵ֣ן אֶתדָּוִ֑ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָהָֽלְאָה: פרשת דוד.

וַתֵּצֶ֨אנָה הַנָּשִׁ֜ים מִכָּלעָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ (לשורלָשִׁ֣יר וְהַמְּחֹל֔וֹת

יש מצב שאם הדוס היה נוכח במעמד קבלת הפנים לשאול ודוד בחזרתם מהקרב כמנצחים: 

הם היו צועקים גוועלד… קול אישה ערווה.

.