פרשת- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

וַיִּֽחַראַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּתְּנֵם֙ בְּיַדשֹׁסִ֔ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אוֹתָ֑ם וַֽיִּמְכְּרֵ֞ם בְּיַ֤ד אֽוֹיְבֵיהֶם֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹֽאיָכְל֣וּ ע֔וֹד לַעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י אוֹיְבֵיהֶֽםבְּכֹ֣ל אֲשֶׁ֣ר יָצְא֗וּ יַדיְהוָה֙ הָיְתָהבָּ֣ם לְרָעָ֔ה כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לָהֶ֑ם וַיֵּ֥צֶר לָהֶ֖ם מְאֹֽד

וַיָּ֥קֶם יְהוָ֖ה שֹֽׁפְטִ֑ים וַיּ֣וֹשִׁיע֔וּם מִיַּ֖ד שֹׁסֵיהֶֽםוְגַ֤ם אֶלשֹֽׁפְטֵיהֶם֙ לֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֣י זָנ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִןהַדֶּ֜רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הָלְכ֧וּ אֲבוֹתָ֛ם לִשְׁמֹ֥עַ מִצְוֹתיְהוָ֖ה לֹאעָ֥שׂוּ כֵֽןוְכִֽיהֵקִ֨ים יְהוָ֥ה לָהֶם֮ שֹֽׁפְטִים֒ וְהָיָ֤ה יְהוָה֙ עִםהַשֹּׁפֵ֔ט וְהֽוֹשִׁיעָם֙ מִיַּ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם כֹּ֖ל יְמֵ֣י הַשּׁוֹפֵ֑ט כִּֽייִנָּחֵ֤ם יְהוָה֙ מִנַּֽאֲקָתָ֔ם מִפְּנֵ֥י לֹחֲצֵיהֶ֖ם וְדֹחֲקֵיהֶֽם: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

וַיָּ֥קֶם יְהוָ֖ה שֹֽׁפְטִ֑ים וַיּ֣וֹשִׁיע֔וּם מִיַּ֖ד שֹׁסֵיהֶֽם:

זאת אומרת ששופט בישראל, שופט נכון בישראל יכול להוביל את ישראל לתשועה מפני אויביהם, בעת שמשלו בישראל אויבי ישראל בורא עולם הקים להם שופט להושיעם. 

בואו נחשוב ביחד מה אומר הדבר שהממשלה והכנסת שהם כנסת מחוקקים זרועה באישים השוכבים את זכר משכבי אשה, ולא רק ששר המשפטים הוא איש השוכב את זכר משכבי אשה וזאת שאנו יודעים שופט בישראל הוא מושיע בעת שישראל משולים על ידי שונאים.

להזכירכם גם משה שפט בישראל ואנחנו יודעים שהוא נשלח לתשועת ישראל בעת שהיו עבדים במצרים:

וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה, לִשְׁפֹּט אֶת-הָעָם; וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל-מֹשֶׁה, מִן-הַבֹּקֶר עַד-הָעָרֶב.  שמות.

זאת אומרת ששופט שנחשב לתועבה על פי תורתנו, ברור שהוא לא יכול להושיע את העם ואם העם ישר, מינוי כזה הוא הפוך ממקום שהוא מרשיע את העם.

ותחשבו שהמחוקקים הורוביץ ובנט המושל מעליו קבעו לערב את דם אלה עם דם ישראל והגר התושב עמנו.

זאת אומרת שהשופט והמחוקק הזה במקום הזה ביחס לישראל מרשיעים את ישראל והגר התושב עמנו שיש לו זכות בחירה שווה בישראל. הגר על פי תורתנו מחוייב לחוקת התורה, גם זכויות גם חובות , גם צדקה וגם הרשעה.

וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּלאֲשֶׁ֣ר לֹֽאיָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּלמִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽייִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁרלְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

כָּלאֲשֶׁ֣ר לֹֽאיָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּלמִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן:

גם אתם דור שלא ידעו את כל מלחמות כנען.

וגם בדור הזה מקוים עליכם מלחמה רוחנית כזאת שאתם לא מודעים לה ומשכך לא נלחמים בה ויש קורבנות בדרך:

וְהוּא, עַם-בָּזוּז וְשָׁסוּי, הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם, וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ; הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל, מְשִׁסָּה וְאֵין-אֹמֵר הָשַׁב.מִי בָכֶם, יַאֲזִין זֹאת; יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע, לְאָחוֹר. מִי-נָתַן למשוסה (לִמְשִׁסָּה) יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים, הֲלוֹא יְהוָה:  זוּ, חָטָאנוּ לוֹ, וְלֹא-אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ.  וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ, וֶעֱזוּז מִלְחָמָה; וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע, וַתִּבְעַר-בּוֹ וְלֹא-יָשִׂים עַל-לֵב:

וְהוּא, עַם-בָּזוּז וְשָׁסוּי, הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם, וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ; הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל:

הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל

השוכב את זכר משכבי אשה הוא אדם שאיבד נחלה בישראל ויש מי שמתעל חלקו לבזים את ישראל.

מְשִׁסָּה וְאֵין-אֹמֵר הָשַׁב

בעת הזאת יש אומרים השב, התודעה שלכם שנבנתה בבתי כלאים כמו בתי ספר, במשילות בנט, במוסרות ועוד גרמה לכם לראות מקימי מצווה זאת כחשוכים ובתגובה שר המשפטים אוחנה הוביל לחקיקה שאסרת השבת אנשים אלה שיצאו מישראל , לישראל.

חשוב מאוד לדייק במחלה לאמר שאתה רוצה להשיב אותם ולא להמר בם, אנשים אלה הומרו השימוש בחוק שהושם לו השם חוק חוק נגד המרה מיחסת את הדרישה להשבה למעשה אינקוויציא. חשוב להבין הומו הוא אדם שהומר.

האיש הזה שהוא הומו מוצהר מסכים עם החוק הזה, סביר לחשוב שהוא מתנגד לדברי, האדם הזה הוא אדם רדום שיש לקוות שיתעורר במהרה בימנו:

אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ, וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי; אֲנִי, יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם, וְכָל-צְבָאָם, צִוֵּיתִי.  אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק, וְכָל-דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר; הוּא-יִבְנֶה עִירִי, וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ–לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.  כֹּה אָמַר יְהוָה, יְגִיעַ מִצְרַיִם וּסְחַר-כּוּשׁ וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה, עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ וְלָךְ יִהְיוּ, אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ; וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲווּ אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ, אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים: ישעיהו.

 אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק, וְכָל-דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר;

בענין ביזה.

כולכם יודעים שאני שכנה של השוכבים את זכר משכבי אשה, לשמחתי אני אשה, אני לא נופלת במקום הזה שנופל זכר בו. אך אני יודעת לראות דברים שאנשים שלא מכירים את העולם הזה כמוני.

יגידו לך הומואים משלנו שהם לא מתעסקים עם דו מינים.

להרבה מאלה היה סיפור עם חבר, או אולי איש נשוי, שלאחר המשכב עימו או הסיפור הקצר עימו עזב אותו וישר דרכיו, התחתן או חזר לאשתו. האדם הזה הפיל אותו לאובדן חלקו בארץ הזאת וישר דרכיו כלוקח את חלקו של האדם שהוא הפיל:

וְהוּא, עַם-בָּזוּז וְשָׁסוּי,

בָּזוּז

בזוז במובם שמישה גזל את חלקו. וזאת פעולה על יחיד.

מבחינת הרבים:

וְהוּא, עַם-בָּזוּז

מבחינת הרבים אוחנה או הורוביץ באישורכם אותם, הם מחטיאים אתכם בחטא שהדין שלו אובדן חלקו של הדור הזה בארץ הזאת.

ואת זה עושה בנט ועשה ביבי (יש מצב שהשמתו של אוחנה כשר משפטים לפני פרישתו של ביבי באה להרשיע אתכם למען יצדק, אותו הדבר עם בנט, לפיד, גנץ, ליברמן והורביץ) ואלה מלחמות כנען שגם הדור הזה לא ידעום.

ואת זה אמר ממלמדי, יואל אלחנן, לפני:

שהשכיל ללמוד את זה בדור הזה.

אני רוצה עוד משהו בענין, יש מצב שישראל יתעורר לדבר, לא לפגוע בקורבנות האלה בבקשה. יש להוציא את אלה שהובילו לדבר מכל מקום הנהגה בישראל ואחר נסתדר.

משכב זכר , הוא משכב מרוקן את הקרביים מרוח קדשו, זאת ההשחתה. בורא עולם הוא אל קדושים וזאת טומאה מרוקנת במשמעות של אפס אלהים:

אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ, וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי; אֲנִי, יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם, וְכָל-צְבָאָם, צִוֵּיתִי.  אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק, וְכָל-דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר; הוּא-יִבְנֶה עִירִי, וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ–לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.  כֹּה אָמַר יְהוָה, יְגִיעַ מִצְרַיִם וּסְחַר-כּוּשׁ וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה, עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ וְלָךְ יִהְיוּ, אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ; וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲווּ אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ, אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים: ישעיהו.

וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים:

לעתים אדם שרוקן הוא מסכה , הוא ריק שלעתים ננסך לאחר מכן:

הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים, נְאֻם-יְהוָה, לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי, וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי–לְמַעַן סְפוֹת חַטָּאת, עַל-חַטָּאת. ישעיהו.

וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי

לעתים נשאלת לאדם הזה נפש אשה, להזכירכם מלך סדום ביקש לשאול נפש מאברהם.

ואז ניתן להבין מה קרה לירון כהן.

הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ-צֶדֶק; תִּפְתַּח-אֶרֶץ וְיִפְרוּ-יֶשַׁע, וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד–אֲנִי יְהוָה, בְּרָאתִיו.  הוֹי, רָב אֶת-יֹצְרוֹ–חֶרֶשׂ, אֶת-חַרְשֵׂי אֲדָמָה; הֲיֹאמַר חֹמֶר לְיֹצְרוֹ מַה-תַּעֲשֶׂה, וּפָעָלְךָ אֵין-יָדַיִם לוֹ: ישעיהו.

הוֹי, רָב אֶת-יֹצְרוֹ–חֶרֶשׂ,

לעתים האדם הזה הוא אדם שהושטן הושטן. והוא כגולם, כחומר ביד היוצר שלו הוא יעשה כל מה שהמושל בו יניע אותו לעשות:

גַּם מִזֵּדִים, חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ– אַל-יִמְשְׁלוּבִי אָז אֵיתָם; וְנִקֵּיתִי, מִפֶּשַׁע רָב: תהלים.

אני טוענת שיגאל עמיר היה כזה שהונע להוריד את רבין כדי שהם יוכלו להמשיך הלאה בבניה הזאת שבעת הזאת אנו יכולים לראות את תלמיד ישיבת יבנה יושב במקום רבין ועושה שלום, אך לצד השלום הזה הוא מחטיא אתכם בדין הקאה מן הארץת הזאת. ואתם יודעים בנט אוהב הומואים ודורש לא להסתתר מאחורי דבר תורה בענין ההומו:

וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה–תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם: ויקרא..

וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְחַזֵּ֨ק יְהוָ֜ה אֶתעֶגְל֤וֹן מֶֽלֶךְמוֹאָב֙ עַליִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ל כִּֽיעָשׂ֥וּ אֶתהָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה וַיֶּאֱסֹ֣ף אֵלָ֔יו אֶתבְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֗לֶךְ וַיַּךְ֙ אֶתיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶתעִ֥יר הַתְּמָרִֽיםוַיַּעַבְד֤וּ בְנֵֽייִשְׂרָאֵל֙ אֶתעֶגְל֣וֹן מֶֽלֶךְמוֹאָ֔ב שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה

זה הרע:

וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יָשְׁב֖וּ בְּקֶ֣רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֑י הַחִתִּ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽיוַיִּקְח֨וּ אֶתבְּנוֹתֵיהֶ֤ם לָהֶם֙ לְנָשִׁ֔ים וְאֶתבְּנוֹתֵיהֶ֖ם נָתְנ֣וּ לִבְנֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֖וּ אֶתאֱלֹהֵיהֶֽם: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

והרע הזה הוא אובדן ברית יש צורך לחדש ברית:

וּכְהִתְפַּלֵּל עֶזְרָא, וּכְהִתְוַדֹּתוֹ, בֹּכֶה וּמִתְנַפֵּל, לִפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים:  נִקְבְּצוּ אֵלָיו מִיִּשְׂרָאֵל קָהָל רַב-מְאֹד, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים–כִּי-בָכוּ הָעָם, הַרְבֵּה-בֶכֶה. וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶן-יְחִיאֵל מִבְּנֵי עולם (עֵילָם), וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא–אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ, וַנֹּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ; וְעַתָּה יֵשׁ-מִקְוֶה לְיִשְׂרָאֵל, עַל-זֹאת.  וְעַתָּה נִכְרָת-בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל-נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם, בַּעֲצַת אֲדֹנָי, וְהַחֲרֵדִים, בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ; וְכַתּוֹרָה, יֵעָשֶׂה.  קוּם כִּי-עָלֶיךָ הַדָּבָר, וַאֲנַחְנוּ עִמָּךְ:  חֲזַק, וַעֲשֵׂה: עזרא.

אובדן ברית במובן אובדן ירושת הארץ או חלק  מירושת הארץ:

וַיִּֽחַראַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר יַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר עָבְר֜וּ הַגּ֣וֹי הַזֶּ֗ה אֶתבְּרִיתִי֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶתאֲבוֹתָ֔ם וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ לְקוֹלִֽיגַּםאֲנִי֙ לֹ֣א אוֹסִ֔יף לְהוֹרִ֥ישׁ אִ֖ישׁ מִפְּנֵיהֶ֑ם מִןהַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁרעָזַ֥ב יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיָּמֹֽתלְמַ֛עַן נַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל הֲשֹׁמְרִ֣ים הֵם֩ אֶתדֶּ֨רֶךְ יְהוָ֜ה לָלֶ֣כֶת בָּ֗ם כַּאֲשֶׁ֛ר שָׁמְר֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אִםלֹֽאוַיַּנַּ֤ח יְהוָה֙ אֶתהַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה לְבִלְתִּ֥י הוֹרִישָׁ֖ם מַהֵ֑ר וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם בְּיַדיְהוֹשֻֽׁעַ: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

עָבְר֜וּ הַגּ֣וֹי הַזֶּ֗ה אֶתבְּרִיתִי֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶתאֲבוֹתָ֔ם

ובורא עולם חיזק את אויבי ישראל וישראל לא ירשו את עיר התמרים:

וַיְחַזֵּ֨ק יְהוָ֜ה אֶתעֶגְל֤וֹן מֶֽלֶךְמוֹאָב֙ עַליִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ל כִּֽיעָשׂ֥וּ אֶתהָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה וַיֶּאֱסֹ֣ף אֵלָ֔יו אֶתבְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֗לֶךְ וַיַּךְ֙ אֶתיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶתעִ֥יר הַתְּמָרִֽים: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֔ם אֶליוֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑יר וְשֵׁםדְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַתסֵֽפֶר: וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁריַכֶּ֥ה אֶתקִרְיַתסֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶתעַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה: וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ עָתְנִיאֵ֣ל בֶּןקְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֣ן מִמֶּ֑נּוּ וַיִּתֶּןל֛וֹ אֶתעַכְסָ֥ה בִתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁהשֹׁפְטִים- פרשת  עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֔ם אֶליוֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑יר וְשֵׁםדְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַתסֵֽפֶר:

וַיֹּֽאמְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים | אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת-אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָֽאֶחָד אֵינֶֽנּוּ: בראשית.

עם ישראל עזב את ארץ כנען למצרים וחזר אליה. 

בעת שלפני שעזב קראו לדביר קרית ספר.

בעת שחזר אליה קראו לקרית ספר דביר.

זאת אומרת שדביר זה שם שמושלים כנענים נתנו לקרית ספר.

ברור לכולנו שבמשילות ישראל לא נכון לקרוא לעיר על פי שמות שכנענים נתנו.

שחזרנו לישראל בעת הזאת, מדינה השמה שמות לערים חדשות שנבנו.

צריך לחשוב אם נכון הדבר שבמשילות שקוראת לעצמה ישראל נכון להחיות בעת הזאת שמות של ערים שאבד זכרן מהמפה עד לפני שישראל חזר לארצו כמו הערים  גת ואשקלון שהן ערים של פלישתים וערלים.

וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת עַל-שָׁאוּל וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנֽוֹ: וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵֽי-יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָֽׁר: הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִֽים: אַל-תַּגִּידוּ בְגַת אַֽל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּֽן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִֽים: שמואל.

כִּֽי-תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה וְהָעָם אֲשֶׁר-זָעַם יְהוָה עַד-עוֹלָֽם: מלאכי.

וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵֽייִשְׂרָאֵ֛ל אֶתהָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיַּעַבְד֖וּ אֶתהַבְּעָלִֽיםוַיַּעַזְב֞וּ אֶתיְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתָ֗ם הַמּוֹצִ֣יא אוֹתָם֮ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וַיֵּלְכ֞וּ אַחֲרֵ֣י אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים מֵאֱלֹהֵ֤י הָֽעַמִּים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם וַיַּכְעִ֖סוּ אֶתיְהוָֽה: וַיַּעַזְב֖וּ אֶתיְהוָ֑ה וַיַּעַבְד֥וּ לַבַּ֖עַל וְלָעַשְׁתָּרֽוֹת: 

וַיִּֽחַראַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּתְּנֵם֙ בְּיַדשֹׁסִ֔ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אוֹתָ֑ם וַֽיִּמְכְּרֵ֞ם בְּיַ֤ד אֽוֹיְבֵיהֶם֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹֽאיָכְל֣וּ ע֔וֹד לַעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י אוֹיְבֵיהֶֽםבְּכֹ֣ל אֲשֶׁ֣ר יָצְא֗וּ יַדיְהוָה֙ הָיְתָהבָּ֣ם לְרָעָ֔ה כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לָהֶ֑ם וַיֵּ֥צֶר לָהֶ֖ם מְאֹֽד

וַיָּ֥קֶם יְהוָ֖ה שֹֽׁפְטִ֑ים וַיּ֣וֹשִׁיע֔וּם מִיַּ֖ד שֹׁסֵיהֶֽםוְגַ֤ם אֶלשֹֽׁפְטֵיהֶם֙ לֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֣י זָנ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִןהַדֶּ֜רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הָלְכ֧וּ אֲבוֹתָ֛ם לִשְׁמֹ֥עַ מִצְוֹתיְהוָ֖ה לֹאעָ֥שׂוּ כֵֽןוְכִֽיהֵקִ֨ים יְהוָ֥ה לָהֶם֮ שֹֽׁפְטִים֒ וְהָיָ֤ה יְהוָה֙ עִםהַשֹּׁפֵ֔ט וְהֽוֹשִׁיעָם֙ מִיַּ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם כֹּ֖ל יְמֵ֣י הַשּׁוֹפֵ֑ט כִּֽייִנָּחֵ֤ם יְהוָה֙ מִנַּֽאֲקָתָ֔ם מִפְּנֵ֥י לֹחֲצֵיהֶ֖ם וְדֹחֲקֵיהֶֽם

וְהָיָ֣ה בְּמ֣וֹת הַשּׁוֹפֵ֗ט יָשֻׁ֙בוּ֙ וְהִשְׁחִ֣יתוּ מֵֽאֲבוֹתָ֔ם לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת לָהֶ֑ם לֹ֤א הִפִּ֙ילוּ֙ מִמַּ֣עַלְלֵיהֶ֔ם וּמִדַּרְכָּ֖ם הַקָּשָֽׁה וַיִּֽחַראַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר יַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר עָבְר֜וּ הַגּ֣וֹי הַזֶּ֗ה אֶתבְּרִיתִי֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶתאֲבוֹתָ֔ם וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ לְקוֹלִֽיגַּםאֲנִי֙ לֹ֣א אוֹסִ֔יף לְהוֹרִ֥ישׁ אִ֖ישׁ מִפְּנֵיהֶ֑ם מִןהַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁרעָזַ֥ב יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיָּמֹֽתלְמַ֛עַן נַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל הֲשֹׁמְרִ֣ים הֵם֩ אֶתדֶּ֨רֶךְ יְהוָ֜ה לָלֶ֣כֶת בָּ֗ם כַּאֲשֶׁ֛ר שָׁמְר֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אִםלֹֽאוַיַּנַּ֤ח יְהוָה֙ אֶתהַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה לְבִלְתִּ֥י הוֹרִישָׁ֖ם מַהֵ֑ר וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם בְּיַדיְהוֹשֻֽׁעַ:

וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּלאֲשֶׁ֣ר לֹֽאיָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּלמִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽייִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁרלְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם:

חֲמֵ֣שֶׁת סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וְכָלהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַצִּ֣ידֹנִ֔י וְהַ֣חִוִּ֔י יֹשֵׁ֖ב הַ֣ר הַלְּבָנ֑וֹן מֵהַר֙ בַּ֣עַל חֶרְמ֔וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת: וַֽיִּהְי֕וּ לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל לָדַ֗עַת הֲיִשְׁמְעוּ֙ אֶתמִצְוֹ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁרצִוָּ֥ה אֶתאֲבוֹתָ֖ם בְּיַדמֹשֶֽׁה:  שֹׁפְטִים- פרשת  עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּלאֲשֶׁ֣ר לֹֽאיָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּלמִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽייִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁרלְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם:

עמים עובדי עבודה זרה הושארו בארץ, רק כדי לנסות את ישראל אם ילכו בדרכי הגוים אם לאו.

כמבחן לישראל, 

כמו עץ הדעת. שנשתל בגן עדן, שלמרות שנשתל שם אסור היה לאדם וחווה לאכול מפריו.

וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּלאֲשֶׁ֣ר לֹֽאיָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּלמִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽייִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁרלְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם:

חֲמֵ֣שֶׁת סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וְכָלהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַצִּ֣ידֹנִ֔י וְהַ֣חִוִּ֔י יֹשֵׁ֖ב הַ֣ר הַלְּבָנ֑וֹן מֵהַר֙ בַּ֣עַל חֶרְמ֔וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת: וַֽיִּהְי֕וּ לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל לָדַ֗עַת הֲיִשְׁמְעוּ֙ אֶתמִצְוֹ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁרצִוָּ֥ה אֶתאֲבוֹתָ֖ם בְּיַדמֹשֶֽׁה: 

וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יָשְׁב֖וּ בְּקֶ֣רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֑י הַחִתִּ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽיוַיִּקְח֨וּ אֶתבְּנוֹתֵיהֶ֤ם לָהֶם֙ לְנָשִׁ֔ים וְאֶתבְּנוֹתֵיהֶ֖ם נָתְנ֣וּ לִבְנֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֖וּ אֶתאֱלֹהֵיהֶֽם:  שֹׁפְטִים- פרשת  עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

אני טוענת שבאוהעמים האלה בחסות שיבת העם היהודי לארצו בתחפושת יהודים כדי לקיים את העמים האלה כמכשילים את ישראל גם בעת הזאת.

במקרה הזה, אני טוענת שישראל לא אשם שהתערב עם גויים שהוא לא ידע שאינם יהודים וחזרו לפה בתחפושת יהודים.

יְהוָ֤ה | בְּֽהֵ֘יכַ֤ל קָדְשׁ֗וֹ יְהוָה֮ בַּשָּׁמַ֪יִם כִּ֫סְא֥וֹ עֵינָ֥יו יֶחֱז֑וּ עַפְעַפָּ֥יו יִ֝בְחֲנ֗וּ בְּנֵ֣י אָדָֽם:

יְהוָה֮ צַדִּ֪יק יִ֫בְחָ֥ן וְ֭רָשָׁע וְאֹהֵ֣ב חָמָ֑ס שָֽׂנְאָ֥ה נַפְשֽׁוֹ: תהלים  ללמידה ביום השני לחודש.