פרשת שאול ויונתן- לימודים מספר שמואל- מלכות שאול.

פרשת שאול ויונתן:

בֶּןשָׁנָ֖ה שָׁא֣וּל בְּמָלְכ֑וֹ וּשְׁתֵּ֣י שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ עַליִשְׂרָאֵֽלוַיִּבְחַרל֨וֹ שָׁא֜וּל שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִים֮ מִיִּשְׂרָאֵל֒ וַיִּהְי֨וּ עִםשָׁא֜וּל אַלְפַּ֗יִם בְּמִכְמָשׂ֙ וּבְהַ֣ר בֵּֽיתאֵ֔ל וְאֶ֗לֶף הָיוּ֙ עִםי֣וֹנָתָ֔ן בְּגִבְעַ֖ת בִּנְיָמִ֑ין וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם שִׁלַּ֖ח אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽיווַיַּ֣ךְ יוֹנָתָ֗ן אֵ֣ת נְצִ֤יב פְּלִשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בְּגֶ֔בַע וַֽיִּשְׁמְע֖וּ פְּלִשְׁתִּ֑ים וְשָׁאוּל֩ תָּקַ֨ע בַּשּׁוֹפָ֤ר בְּכָלהָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר יִשְׁמְע֖וּ הָעִבְרִֽיםוְכָליִשְׂרָאֵ֞ל שָׁמְע֣וּ לֵאמֹ֗ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ אֶתנְצִ֣יב פְּלִשְׁתִּ֔ים וְגַםנִבְאַשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּפְּלִשְׁתִּ֑ים וַיִּצָּעֲק֥וּ הָעָ֛ם אַחֲרֵ֥י שָׁא֖וּל הַגִּלְגָּֽלוּפְלִשְׁתִּ֞ים נֶאֶסְפ֣וּ לְהִלָּחֵ֣ם עִםיִשְׂרָאֵ֗ל שְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֤לֶף רֶ֙כֶב֙ וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ פָּרָשִׁ֔ים וְעָ֕ם כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַלשְׂפַֽתהַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וַֽיַּעֲלוּ֙ וַיַּחֲנ֣וּ בְמִכְמָ֔שׂ קִדְמַ֖ת בֵּ֥ית אָֽוֶן:  שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

לאחר שיונתן הכה את נציב פלישתים הפלישתים קמו להלחם בישראל, זה כמו שחיזבאללה חטף חיילים מישראל וישראל קם למלחמה בלבנון.

 וַֽיהוָ֔ה גָּלָ֖ה אֶתאֹ֣זֶן שְׁמוּאֵ֑ל י֣וֹם אֶחָ֔ד לִפְנֵ֥י בֽוֹאשָׁא֖וּל לֵאמֹֽרכָּעֵ֣ת מָחָ֡ר אֶשְׁלַח֩ אֵלֶ֨יךָ אִ֜ישׁ מֵאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ן וּמְשַׁחְתּ֤וֹ לְנָגִיד֙ עַלעַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתעַמִּ֖י מִיַּ֣ד פְּלִשְׁתִּ֑ים כִּ֤י רָאִ֙יתִי֙ אֶתעַמִּ֔י כִּ֛י בָּ֥אָה צַעֲקָת֖וֹ אֵלָֽי: שָׁאוּל֙.

צריך להבין ששאול  הוא מלך  שהומלך להושיע את ישראל מיד הפלישתים כי באה צעקתו של העם לבורא עולם, כמו משה שנשלח להושיע את העם:

וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב; וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה, פָּנָיו, כִּי יָרֵא, מֵהַבִּיט אֶל-הָאֱלֹהִים.  וַיֹּאמֶר יְהוָה, רָאֹה רָאִיתִי אֶת-עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם; וְאֶת-צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי יָדַעְתִּי אֶת-מַכְאֹבָיו. וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ–אֶל-מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי, וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: שמות.

העריצות של הפלישתים כדי למנוע מרד עבדים בעת ששלטו את ישראל גם היא מזכירה את העריצות של פרעה, במקרה פלישתים כעורצים בישראל הם מנעו מישראל לעשות כלי חרב:

 וְחָרָשׁ֙ לֹ֣א יִמָּצֵ֔א בְּכֹ֖ל אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי-(אמראָמְר֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן יַעֲשׂ֣וּ הָעִבְרִ֔ים חֶ֖רֶב א֥וֹ חֲנִֽיתוַיֵּרְד֥וּ כָליִשְׂרָאֵ֖ל הַפְּלִשְׁתִּ֑ים לִ֠לְטוֹשׁ אִ֣ישׁ אֶתמַחֲרַשְׁתּ֤וֹ וְאֶתאֵתוֹ֙ וְאֶתקַרְדֻּמּ֔וֹ וְאֵ֖ת מַחֲרֵשָׁתֽוֹ:  וְֽהָיְתָ֞ה הַפְּצִ֣ירָה פִ֗ים לַמַּֽחֲרֵשֹׁת֙ וְלָ֣אֵתִ֔ים וְלִשְׁלֹ֥שׁ קִלְּשׁ֖וֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּ֑ים וּלְהַצִּ֖יב הַדָּרְבָֽןוְהָיָה֙ בְּי֣וֹם מִלְחֶ֔מֶת וְלֹ֨א נִמְצָ֜א חֶ֤רֶב וַחֲנִית֙ בְּיַ֣ד כָּלהָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֶתשָׁא֖וּל וְאֶתיוֹנָתָ֑ן וַתִּמָּצֵ֣א לְשָׁא֔וּל וּלְיוֹנָתָ֖ן בְּנֽוֹוַיֵּצֵא֙ מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֶֽלמַעֲבַ֖ר מִכְמָֽשׂ: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

ולקראת המלחמה לא היה כלי מלחמה לישראל:

וְחָרָשׁ֙ לֹ֣א יִמָּצֵ֔א בְּכֹ֖ל אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי-(אמראָמְר֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן יַעֲשׂ֣וּ הָעִבְרִ֔ים חֶ֖רֶב א֥וֹ חֲנִֽיתוַיֵּרְד֥וּ כָליִשְׂרָאֵ֖ל הַפְּלִשְׁתִּ֑ים לִ֠לְטוֹשׁ אִ֣ישׁ אֶתמַחֲרַשְׁתּ֤וֹ וְאֶתאֵתוֹ֙ וְאֶתקַרְדֻּמּ֔וֹ וְאֵ֖ת מַחֲרֵשָׁתֽוֹ:

בעת עריצות פרעה , כדי להחליש את ישראל הוא נתן את הפקודה הזאת:

וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף. וַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ:  הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ: שמות.

וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר, בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן, עַל-הָאָבְנָיִם:  אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה.  וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת-הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים: שמות.

שהבנות שלנו לא סרו למרותו של פרעה פרעה נתן את הצו לכל עמו:

וַיְצַו פַּרְעֹה, לְכָל-עַמּוֹ לֵאמֹר:  כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת, תְּחַיּוּן: שמות.

כל הבן כי גם בעת מרד הבנים הם הנלחמים בעריצים, וזה בדיוק כמו האיסור שאסרו הפלישתים על ישראל לחרוש כלי חרב, כלי מלחמה.

שלא כמו בנבואת ישעיהו:

הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ, עַל-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם. וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם.  וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם.  וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת–לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה: ישעיהו.

וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת–לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה:

במקרה המלחמה עם הפלישתים נדרש לעשות הפוך:

וְחָרָשׁ֙ לֹ֣א יִמָּצֵ֔א בְּכֹ֖ל אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי-(אמראָמְר֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן יַעֲשׂ֣וּ הָעִבְרִ֔ים חֶ֖רֶב א֥וֹ חֲנִֽיתוַיֵּרְד֥וּ כָליִשְׂרָאֵ֖ל הַפְּלִשְׁתִּ֑ים לִ֠לְטוֹשׁ אִ֣ישׁ אֶתמַחֲרַשְׁתּ֤וֹ וְאֶתאֵתוֹ֙ וְאֶתקַרְדֻּמּ֔וֹ וְאֵ֖ת מַחֲרֵשָׁתֽוֹ:  וְֽהָיְתָ֞ה הַפְּצִ֣ירָה פִ֗ים לַמַּֽחֲרֵשֹׁת֙ וְלָ֣אֵתִ֔ים וְלִשְׁלֹ֥שׁ קִלְּשׁ֖וֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּ֑ים וּלְהַצִּ֖יב הַדָּרְבָֽן: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

ויום שלא נמצאה חרב וחנית בישראל,

וְהָיָה֙ בְּי֣וֹם מִלְחֶ֔מֶת וְלֹ֨א נִמְצָ֜א חֶ֤רֶב וַחֲנִית֙ בְּיַ֣ד כָּלהָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֶתשָׁא֖וּל וְאֶתיוֹנָתָ֑ן

הפך ליום שנמצא חרב וחנית כדי להלחם בפלישתים:

וַתִּמָּצֵ֣א לְשָׁא֔וּל וּלְיוֹנָתָ֖ן בְּנֽוֹוַיֵּצֵא֙ מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֶֽלמַעֲבַ֖ר מִכְמָֽשׂ: 

וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֤ל רָאוּ֙ כִּ֣י צַרל֔וֹ כִּ֥י נִגַּ֖שׂ הָעָ֑ם וַיִּֽתְחַבְּא֣וּ הָעָ֗ם בַּמְּעָר֤וֹת וּבַֽחֲוָחִים֙ וּבַסְּלָעִ֔ים וּבַצְּרִחִ֖ים וּבַבֹּרֽוֹתוְעִבְרִ֗ים עָֽבְרוּ֙ אֶתהַיַּרְדֵּ֔ן אֶ֥רֶץ גָּ֖ד וְגִלְעָ֑ד וְשָׁאוּל֙ עוֹדֶ֣נּוּ בַגִּלְגָּ֔ל וְכָלהָעָ֖ם חָרְד֥וּ אַחֲרָֽיו: (וייחלוַיּ֣וֹחֶל שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים לַמּוֹעֵד֙ אֲשֶׁ֣ר שְׁמוּאֵ֔ל וְלֹאבָ֥א שְׁמוּאֵ֖ל הַגִּלְגָּ֑ל וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם מֵעָלָֽיווַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַגִּ֣שׁוּ אֵלַ֔י הָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיַּ֖עַל הָעֹלָֽהוַיְהִ֗י כְּכַלֹּתוֹ֙ לְהַעֲל֣וֹת הָעֹלָ֔ה וְהִנֵּ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל בָּ֑א וַיֵּצֵ֥א שָׁא֛וּל לִקְרָאת֖וֹ לְבָרֲכֽוֹוַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֡וּל כִּֽירָאִיתִי֩ כִֽינָפַ֨ץ הָעָ֜ם מֵעָלַ֗י וְאַתָּה֙ לֹאבָ֙אתָ֙ לְמוֹעֵ֣ד הַיָּמִ֔ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים נֶאֱסָפִ֥ים מִכְמָֽשׂוָאֹמַ֗ר עַ֠תָּה יֵרְד֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֵלַי֙ הַגִּלְגָּ֔ל וּפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לֹ֣א חִלִּ֑יתִי וָֽאֶתְאַפַּ֔ק וָאַעֲלֶ֖ה הָעֹלָֽהוַיֹּ֧אמֶר שְׁמוּאֵ֛ל אֶלשָׁא֖וּל נִסְכָּ֑לְתָּ לֹ֣א שָׁמַ֗רְתָּ אֶתמִצְוַ֞ת יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ךְ כִּ֣י עַתָּ֗ה הֵכִ֨ין יְהוָ֧ה אֶתמַֽמְלַכְתְּךָ֛ אֶליִשְׂרָאֵ֖ל עַדעוֹלָֽםוְעַתָּ֖ה מַמְלַכְתְּךָ֣ לֹאתָק֑וּם בִּקֵּשׁ֩ יְהוָ֨ה ל֜וֹ אִ֣ישׁ כִּלְבָב֗וֹ וַיְצַוֵּ֨הוּ יְהוָ֤ה לְנָגִיד֙ עַלעַמּ֔וֹ כִּ֚י לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֵ֥ת אֲשֶֽׁרצִוְּךָ֖ יְהוָֽה: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֤ל רָאוּ֙ כִּ֣י צַרל֔וֹ כִּ֥י נִגַּ֖שׂ הָעָ֑ם וַיִּֽתְחַבְּא֣וּ הָעָ֗ם בַּמְּעָר֤וֹת וּבַֽחֲוָחִים֙ וּבַסְּלָעִ֔ים וּבַצְּרִחִ֖ים וּבַבֹּרֽוֹת:

(וייחלוַיּ֣וֹחֶל שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים לַמּוֹעֵד֙ אֲשֶׁ֣ר שְׁמוּאֵ֔ל וְלֹאבָ֥א שְׁמוּאֵ֖ל הַגִּלְגָּ֑ל:

וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם מֵעָלָֽיווַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַגִּ֣שׁוּ אֵלַ֔י הָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיַּ֖עַל הָעֹלָֽה

וַיֹּ֧אמֶר שְׁמוּאֵ֛ל אֶלשָׁא֖וּל נִסְכָּ֑לְתָּ לֹ֣א שָׁמַ֗רְתָּ אֶתמִצְוַ֞ת יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ךְ

הֵכִ֨ין יְהוָ֧ה אֶתמַֽמְלַכְתְּךָ֛ אֶליִשְׂרָאֵ֖ל עַדעוֹלָֽם:

אתה מלך בישראל , זה לא התפקיד שלך, זה התפקיד של שמואל.

בדיוק כמו במקרה קורח שהיה לוי שבקש להכנס למקום של כהן לוי

וְעַתָּ֖ה מַמְלַכְתְּךָ֣ לֹאתָק֑וּם

וַיְהִ֣י הַיּ֗וֹם וַיֹּ֨אמֶר יוֹנָתָ֤ן בֶּןשָׁאוּל֙ אֶלהַנַּ֙עַר֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו לְכָ֗ה וְנַעְבְּרָה֙ אֶלמַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר מֵעֵ֣בֶר הַלָּ֑ז וּלְאָבִ֖יו לֹ֥א הִגִּֽידוְשָׁא֗וּל יוֹשֵׁב֙ בִּקְצֵ֣ה הַגִּבְעָ֔ה תַּ֥חַת הָרִמּ֖וֹן אֲשֶׁ֣ר בְּמִגְר֑וֹן וְהָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֔וֹ כְּשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אִֽישׁוַאֲחִיָּ֣ה בֶןאֲחִט֡וּב אֲחִ֡י אִיכָב֣וֹד בֶּןפִּינְחָ֨ס בֶּןעֵלִ֜י כֹּהֵ֧ן יְהוָ֛ה בְּשִׁל֖וֹ נֹשֵׂ֣א אֵפ֑וֹד וְהָעָם֙ לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י הָלַ֖ךְ יוֹנָתָֽןוּבֵ֣ין הַֽמַּעְבְּר֗וֹת אֲשֶׁ֨ר בִּקֵּ֤שׁ יֽוֹנָתָן֙ לַֽעֲבֹר֙ עַלמַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים שֵׁןהַסֶּ֤לַע מֵהָעֵ֙בֶר֙ מִזֶּ֔ה וְשֵׁןהַסֶּ֥לַע מֵהָעֵ֖בֶר מִזֶּ֑ה וְשֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ בּוֹצֵ֔ץ וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד סֶֽנֶּההַשֵּׁ֧ן הָאֶחָ֛ד מָצ֥וּק מִצָּפ֖וֹן מ֣וּל מִכְמָ֑שׂ וְהָאֶחָ֥ד מִנֶּ֖גֶב מ֥וּל גָּֽבַעוַיֹּ֨אמֶר יְהוֹנָתָ֜ן אֶלהַנַּ֣עַר נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו לְכָה֙ וְנַעְבְּרָ֗ה אֶלמַצַּב֙ הָעֲרֵלִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אוּלַ֛י יַעֲשֶׂ֥ה יְהוָ֖ה לָ֑נוּ כִּ֣י אֵ֤ין לַֽיהוָה֙ מַעְצ֔וֹר לְהוֹשִׁ֥יעַ בְּרַ֖ב א֥וֹ בִמְעָֽט: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

אחרי שיהונתן הכה את נציב פלישתים והקים את הפלישתים למלחמה בישראל הוא והחיל המעט שלו הלכו להלחם במוצב פלישתים ושוב פעם ללא ידיעת אביו.

אוּלַ֛י יַעֲשֶׂ֥ה יְהוָ֖ה לָ֑נוּ כִּ֣י אֵ֤ין לַֽיהוָה֙ מַעְצ֔וֹר לְהוֹשִׁ֥יעַ בְּרַ֖ב א֥וֹ בִמְעָֽט

מאוד יפי דבריו של יהונתן שהאמין בבורא עולם שאמר לנושא כיליו שגם מעט חיילים מול צבא גדול לא יהיה מעצור להושיע דרך חייל מועט בחיילים.

זאת אומרת אם בורא עולם איתך גם צבא מְתֵי מִסְפָּר כהרבה  יפסיד לצבא שהוא מְתֵי מִסְפָּר; כִּמְעַט,

ונושא כליו הסכים והלך עם יהונתן כרצון יהונתן:

 וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו עֲשֵׂ֖ה כָּלאֲשֶׁ֣ר בִּלְבָבֶ֑ךָ נְטֵ֣ה לָ֔ךְ הִנְנִ֥י עִמְּךָ֖ כִּלְבָבֶֽךָ: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

לפני העליה למוצב פלישתים ביקש יהונתן אות מבורא עולם, לדעת אם נכון להלחם עם הפלישתי בחים המועט שלו:

וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ עֹבְרִ֖ים אֶלהָאֲנָשִׁ֑ים וְנִגְלִ֖ינוּ אֲלֵיהֶֽםאִםכֹּ֤ה יֹֽאמְרוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ דֹּ֕מּוּ עַדהַגִּיעֵ֖נוּ אֲלֵיכֶ֑ם וְעָמַ֣דְנוּ תַחְתֵּ֔ינוּ וְלֹ֥א נַעֲלֶ֖ה אֲלֵיהֶֽםוְאִםכֹּ֨ה יֹאמְר֜וּ עֲל֤וּ עָלֵ֙ינוּ֙ וְעָלִ֔ינוּ כִּֽינְתָנָ֥ם יְהוָ֖ה בְּיָדֵ֑נוּ וְזֶהלָּ֖נוּ הָאֽוֹת: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

וקיבל את האות לעשות זאת:

 וַיִּגָּל֣וּ שְׁנֵיהֶ֔ם אֶלמַצַּ֖ב פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּאמְר֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים הִנֵּ֤ה עִבְרִים֙ יֹֽצְאִ֔ים מִןהַחֹרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר הִתְחַבְּאוּשָֽׁםוַיַּעֲנוּ֩ אַנְשֵׁ֨י הַמַּצָּבָ֜ה אֶת יוֹנָתָ֣ן וְאֶת נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּֽאמְרוּ֙ עֲל֣וּ אֵלֵ֔ינוּ וְנוֹדִ֥יעָה אֶתְכֶ֖ם דָּבָ֑ר וַיֹּ֨אמֶר יוֹנָתָ֜ן אֶל נֹשֵׂ֤א כֵלָיו֙ עֲלֵ֣ה אַחֲרַ֔י כִּֽי נְתָנָ֥ם יְהוָ֖ה בְּיַ֥ד יִשְׂרָאֵֽלוַיַּ֣עַל יוֹנָתָ֗ן עַליָדָיו֙ וְעַלרַגְלָ֔יו וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו אַחֲרָ֑יו וַֽיִּפְּלוּ֙ לִפְנֵ֣י יוֹנָתָ֔ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו מְמוֹתֵ֥ת אַחֲרָֽיו:  וַתְּהִ֞י הַמַּכָּ֣ה הָרִאשֹׁנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יוֹנָתָ֛ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו כְּעֶשְׂרִ֣ים אִ֑ישׁ כְּבַחֲצִ֥י מַעֲנָ֖ה צֶ֥מֶד שָׂדֶֽה:  וַתְּהִי֩ חֲרָדָ֨ה בַמַּחֲנֶ֤ה בַשָּׂדֶה֙ וּבְכָלהָעָ֔ם הַמַּצָּב֙ וְהַמַּשְׁחִ֔ית חָרְד֖וּ גַּםהֵ֑מָּה וַתִּרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וַתְּהִ֖י לְחֶרְדַּ֥ת אֱלֹהִֽים:שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

וכל צבאות ישראל גם אלה שפחדו והסתתרו מפני הפלישתים עלו למלחמה וניצחו בקרב.

 וַיִּזָּעֵ֣ק שָׁא֗וּל וְכָלהָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיָּבֹ֖אוּ עַדהַמִּלְחָמָ֑ה וְהִנֵּ֨ה הָיְתָ֜ה חֶ֤רֶב אִישׁ֙ בְּרֵעֵ֔הוּ מְהוּמָ֖ה גְּדוֹלָ֥ה מְאֹֽדוְהָעִבְרִ֗ים הָי֤וּ לַפְּלִשְׁתִּים֙ כְּאֶתְמ֣וֹל שִׁלְשׁ֔וֹם אֲשֶׁ֨ר עָל֥וּ עִמָּ֛ם בַּֽמַּחֲנֶ֖ה סָבִ֑יב וְגַםהֵ֗מָּה לִֽהְיוֹת֙ עִםיִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר עִםשָׁא֖וּל וְיוֹנָתָֽןוְכֹל֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמִּֽתְחַבְּאִ֤ים בְּהַראֶפְרַ֙יִם֙ שָֽׁמְע֔וּ כִּֽינָ֖סוּ פְּלִשְׁתִּ֑ים וַֽיַּדְבְּק֥וּ גַםהֵ֛מָּה אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּמִּלְחָמָֽהוַיּ֧וֹשַׁע יְהוָ֛ה בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל וְהַ֨מִּלְחָמָ֔ה עָבְרָ֖ה אֶתבֵּ֥ית אָֽוֶן: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

תוך שברור לכל שבורא עולם הושיע את ישראל:

וַיּ֧וֹשַׁע יְהוָ֛ה בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל וְהַ֨מִּלְחָמָ֔ה עָבְרָ֖ה אֶתבֵּ֥ית אָֽוֶן

וְאִֽישׁיִשְׂרָאֵ֥ל נִגַּ֖שׂ בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּאֶל֩ שָׁא֨וּל אֶתהָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר אָר֣וּר הָ֠אִישׁ אֲשֶׁריֹ֨אכַל לֶ֜חֶם עַדהָעֶ֗רֶב וְנִקַּמְתִּי֙ מֵאֹ֣יְבַ֔י וְלֹֽא טָעַ֥ם כָּלהָעָ֖ם לָֽחֶם:  וְכָלהָאָ֖רֶץ בָּ֣אוּ בַיָּ֑עַר וַיְהִ֥י דְבַ֖שׁ עַלפְּנֵ֥י הַשָּׂדֶֽה:  וַיָּבֹ֤א הָעָם֙ אֶלהַיַּ֔עַר וְהִנֵּ֖ה הֵ֣לֶךְ דְּבָ֑שׁ וְאֵיןמַשִּׂ֤יג יָדוֹ֙ אֶלפִּ֔יו כִּֽייָרֵ֥א הָעָ֖ם אֶתהַשְּׁבֻעָֽהוְיוֹנָתָ֣ן לֹֽאשָׁמַ֗ע בְּהַשְׁבִּ֣יעַ אָבִיו֮ אֶתהָעָם֒ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶתקְצֵ֤ה הַמַּטֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ וַיִּטְבֹּ֥ל אוֹתָ֖הּ בְּיַעְרַ֣ת הַדְּבָ֑שׁ וַיָּ֤שֶׁב יָדוֹ֙ אֶלפִּ֔יו (ותראנהוַתָּאֹ֖רְנָה עֵינָֽיווַיַּעַן֩ אִ֨ישׁ מֵֽהָעָ֜ם וַיֹּ֗אמֶר הַשְׁבֵּעַ֩ הִשְׁבִּ֨יעַ אָבִ֤יךָ אֶתהָעָם֙ לֵאמֹ֔ר אָר֥וּר הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁריֹ֥אכַל לֶ֖חֶם הַיּ֑וֹם וַיָּ֖עַף הָעָֽםוַיֹּ֙אמֶר֙ יֽוֹנָתָ֔ן עָכַ֥ר אָבִ֖י אֶתהָאָ֑רֶץ רְאוּנָא֙ כִּֽיאֹ֣רוּ עֵינַ֔י כִּ֣י טָעַ֔מְתִּי מְעַ֖ט דְּבַ֥שׁ הַזֶּֽהאַ֗ף כִּ֡י לוּא֩ אָכֹ֨ל אָכַ֤ל הַיּוֹם֙ הָעָ֔ם מִשְּׁלַ֥ל אֹיְבָ֖יו אֲשֶׁ֣ר מָצָ֑א כִּ֥י עַתָּ֛ה לֹֽארָבְתָ֥ה מַכָּ֖ה בַּפְּלִשְׁתִּֽיםוַיַּכּ֞וּ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים מִמִּכְמָ֖שׂ אַיָּלֹ֑נָה וַיָּ֥עַף הָעָ֖ם מְאֹֽד: (ויעשוַיַּ֤עַט הָעָם֙ אֶל-(שללהַשָּׁלָ֔ל וַיִּקְח֨וּ צֹ֧אן וּבָקָ֛ר וּבְנֵ֥י בָקָ֖ר וַיִּשְׁחֲטוּאָ֑רְצָה וַיֹּ֥אכַל הָעָ֖ם עַלהַדָּֽםוַיַּגִּ֤ידוּ לְשָׁאוּל֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה הָעָ֛ם חֹטִ֥אים לַֽיהוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל עַלהַדָּ֑ם וַיֹּ֣אמֶר בְּגַדְתֶּ֔ם גֹּֽלּוּאֵלַ֥י הַיּ֖וֹם אֶ֥בֶן גְּדוֹלָֽה: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

וַיֹּאֶל֩ שָׁא֨וּל אֶתהָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר אָר֣וּר הָ֠אִישׁ אֲשֶׁריֹ֨אכַל לֶ֜חֶם עַדהָעֶ֗רֶב וְנִקַּמְתִּי֙ מֵאֹ֣יְבַ֔י וְלֹֽא טָעַ֥ם כָּלהָעָ֖ם לָֽחֶם:

אַ֗ף כִּ֡י לוּא֩ אָכֹ֨ל אָכַ֤ל הַיּוֹם֙ הָעָ֔ם מִשְּׁלַ֥ל אֹיְבָ֖יו אֲשֶׁ֣ר מָצָ֑א כִּ֥י עַתָּ֛ה לֹֽארָבְתָ֥ה מַכָּ֖ה בַּפְּלִשְׁתִּֽים

וַיַּכּ֞וּ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים מִמִּכְמָ֖שׂ אַיָּלֹ֑נָה וַיָּ֥עַף הָעָ֖ם מְאֹֽד:

וַיַּ֤עַט הָעָם֙ אֶל-(שללהַשָּׁלָ֔ל וַיִּקְח֨וּ צֹ֧אן וּבָקָ֛ר וּבְנֵ֥י בָקָ֖ר וַיִּשְׁחֲטוּאָ֑רְצָה וַיֹּ֥אכַל הָעָ֖ם עַלהַדָּֽם:

וַיַּגִּ֤ידוּ לְשָׁאוּל֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה הָעָ֛ם חֹטִ֥אים לַֽיהוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל עַלהַדָּ֑ם וַיֹּ֣אמֶר בְּגַדְתֶּ֔ם גֹּֽלּוּאֵלַ֥י הַיּ֖וֹם אֶ֥בֶן גְּדוֹלָֽה

הִנֵּ֥ה הָעָ֛ם חֹטִ֥אים לַֽיהוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל עַלהַדָּ֑ם

בעת מלחמה, אסור לאכול לאחר נצחון על דם אויבך, הציווי שנתן שאול לאחר המכה שהכו ישראל את הפלישתים לא לאכול משלל המלחמה , כי זה לאכול על הדם וצריך לצום מאוכל זה, עד הערב.

זה כמו זמן טהרה מבחינת זמן טהרה עד הערב ועד הערב להתרחץ ולכבס בגדים ואז מטהרים, במקרה האיסור לאכול על דם  דם אויבך עד הערב, כי יש שפיכת דם שם וצריך את זמן הטהרה הזה למקרה הזה, לא אוכלים במקום בו אויבך עוד מתבוססים בדמם:

אַ֗ף כִּ֡י לוּא֩ אָכֹ֨ל אָכַ֤ל הַיּוֹם֙ הָעָ֔ם מִשְּׁלַ֥ל אֹיְבָ֖יו אֲשֶׁ֣ר מָצָ֑א כִּ֥י עַתָּ֛ה לֹֽארָבְתָ֥ה מַכָּ֖ה בַּפְּלִשְׁתִּֽים

המקום הזה הוא טמא לאכילה עד הערב, במקרים מסוימים  נדרש תהליך טהרה של שבוע ימים לאחר יציאה ממגרש כזה.

וְכֹל אֲשֶׁר-יִגַּע עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה, בַּחֲלַל-חֶרֶב אוֹ בְמֵת, אוֹ-בְעֶצֶם אָדָם, אוֹ בְקָבֶר–יִטְמָא, שִׁבְעַת יָמִים. וְלָקְחוּ, לַטָּמֵא, מֵעֲפַר, שְׂרֵפַת הַחַטָּאת; וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים, אֶל-כֶּלִי.  וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם, אִישׁ טָהוֹר, וְהִזָּה עַל-הָאֹהֶל וְעַל-כָּל-הַכֵּלִים, וְעַל-הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ-שָׁם; וְעַל-הַנֹּגֵעַ, בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל, אוֹ בַמֵּת, אוֹ בַקָּבֶר.  וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל-הַטָּמֵא, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב: ויקרא

זה לא נכון לאכול על דם אויבך, גם מבחינת דרך של אדם כנבדל מבהמה. לא רק מבחינת שדם שלא יבש הוא טמא.

לא שמחים כזאת שמחה על דם אויבך על אותו משל:

בִּנְפֹל אויביך (אוֹיִבְךָ), אַל-תִּשְׂמָח;   וּבִכָּשְׁלוֹ, אַל-יָגֵל לִבֶּךָ. פֶּן-יִרְאֶה יְהוָה, וְרַע בְּעֵינָיו;    וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ: משלי.

על אותו משל של הרצחת וגם ירשת,  אדם שיורש את האדם שהוא רצח, הוא כמו אוכל מהדם של האדם שהוא רצח.

וְיוֹנָתָ֣ן לֹֽאשָׁמַ֗ע בְּהַשְׁבִּ֣יעַ אָבִיו֮ אֶתהָעָם֒ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶתקְצֵ֤ה הַמַּטֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ וַיִּטְבֹּ֥ל אוֹתָ֖הּ בְּיַעְרַ֣ת הַדְּבָ֑שׁ וַיָּ֤שֶׁב יָדוֹ֙ אֶלפִּ֔יו (ותראנהוַתָּאֹ֖רְנָה עֵינָֽיווַיַּעַן֩ אִ֨ישׁ מֵֽהָעָ֜ם וַיֹּ֗אמֶר הַשְׁבֵּעַ֩ הִשְׁבִּ֨יעַ אָבִ֤יךָ אֶתהָעָם֙ לֵאמֹ֔ר אָר֥וּר הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁריֹ֥אכַל לֶ֖חֶם הַיּ֑וֹם וַיָּ֖עַף הָעָֽםוַיֹּ֙אמֶר֙ יֽוֹנָתָ֔ן עָכַ֥ר אָבִ֖י אֶתהָאָ֑רֶץ רְאוּנָא֙ כִּֽיאֹ֣רוּ עֵינַ֔י כִּ֣י טָעַ֔מְתִּי מְעַ֖ט דְּבַ֥שׁ הַזֶּֽה

יונתן לא שמע במובן של לא ידע שאביו השביע לא לאכול על דם הפלישתים. ורק לאחר שאכל מיערת הדבש נאמר לו הדבר.

לאחר החטא הזה של חלק מהעם היה נדרש להקריב כדי לכפר על החטא הזה:

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל פֻּ֣צוּ בָעָ֡ם וַאֲמַרְתֶּ֣ם לָהֶ֡ם הַגִּ֣ישׁוּ אֵלַי֩ אִ֨ישׁ שׁוֹר֜וֹ וְאִ֣ישׁ שְׂיֵ֗הוּ וּשְׁחַטְתֶּ֤ם בָּזֶה֙ וַאֲכַלְתֶּ֔ם וְלֹֽאתֶחֶטְא֥וּ לַֽיהוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל אֶלהַדָּ֑ם וַיַּגִּ֨שׁוּ כָלהָעָ֜ם אִ֣ישׁ שׁוֹר֧וֹ בְיָ֛דוֹ הַלַּ֖יְלָה וַיִּשְׁחֲטוּשָֽׁםוַיִּ֧בֶן שָׁא֛וּל מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָ֑ה אֹת֣וֹ הֵחֵ֔ל לִבְנ֥וֹת מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָֽה: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

גם במקרה יונתן שעל מעשה היה צריך להמית אותו והעם פדה אותו שלא ימות:

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַפִּ֕ילוּ בֵּינִ֕י וּבֵ֖ין יוֹנָתָ֣ן בְּנִ֑י וַיִּלָּכֵ֖ד יוֹנָתָֽןוַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶלי֣וֹנָתָ֔ן הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָה וַיַּגֶּדל֣וֹ יוֹנָתָ֗ן וַיֹּאמֶר֩ טָעֹ֨ם טָעַ֜מְתִּי בִּקְצֵ֨ה הַמַּטֶּ֧ה אֲשֶׁרבְּיָדִ֛י מְעַ֥ט דְּבַ֖שׁ הִנְנִ֥י אָמֽוּתוַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל כֹּֽהיַעֲשֶׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים וְכֹ֣ה יוֹסִ֑ף כִּֽימ֥וֹת תָּמ֖וּת יוֹנָתָֽןוַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אֶלשָׁא֗וּל הֲֽיוֹנָתָ֤ן יָמוּת֙ אֲשֶׁ֣ר עָ֠שָׂה הַיְשׁוּעָ֨ה הַגְּדוֹלָ֣ה הַזֹּאת֮ בְּיִשְׂרָאֵל֒ חָלִ֗ילָה חַייְהוָה֙ אִםיִפֹּ֞ל מִשַּׂעֲרַ֤ת רֹאשׁוֹ֙ אַ֔רְצָה כִּֽיעִםאֱלֹהִ֥ים עָשָׂ֖ה הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּפְדּ֥וּ הָעָ֛ם אֶתיוֹנָתָ֖ן וְלֹאמֵֽתשָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

מפה אפשר להבין עד כמה גדול החטא של לאכול על דם אויבך אם זה הדין.

 וַתְּהִ֤י הַמִּלְחָמָה֙ חֲזָקָ֣ה עַלפְּלִשְׁתִּ֔ים כֹּ֖ל יְמֵ֣י שָׁא֑וּל וְרָאָ֨ה שָׁא֜וּל כָּלאִ֤ישׁ גִּבּוֹר֙ וְכָלבֶּןחַ֔יִל וַיַּאַסְפֵ֖הוּ אֵלָֽיו: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

מלכות שאול היתה מלכות שאופיינה במלחמה ומשכך:

וְרָאָ֨ה שָׁא֜וּל כָּלאִ֤ישׁ גִּבּוֹר֙ וְכָלבֶּןחַ֔יִל וַיַּאַסְפֵ֖הוּ אֵלָֽיו:

אנשיו היו אנשי חייל.

זה כמו שבעתות מלחמה העם מעדיף אנשי מלחמה או אנשים שהם חושבים שיכולים להתמודד עם אתגרי המלחמה כמושלים בהם

לעתים אנשי מלחמה מייצרים מלחמה כדי שהעם יבחר בהם..

וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶלשָׁא֔וּל אֹתִ֨י שָׁלַ֤ח יְהוָה֙ לִמְשָׁחֳךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ עַלעַמּ֖וֹ עַליִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה שְׁמַ֔ע לְק֖וֹל דִּבְרֵ֥י יְהוָֽהכֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת פָּקַ֕דְתִּי אֵ֛ת אֲשֶׁרעָשָׂ֥ה עֲמָלֵ֖ק לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁרשָׂ֥ם לוֹ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בַּעֲלֹת֖וֹ מִמִּצְרָֽיִםעַתָּה֩ לֵ֨ךְ וְהִכִּֽיתָ֜ה אֶתעֲמָלֵ֗ק וְהַֽחֲרַמְתֶּם֙ אֶתכָּלאֲשֶׁרל֔וֹ וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ל עָלָ֑יו וְהֵמַתָּ֞ה מֵאִ֣ישׁ עַדאִשָּׁ֗ה מֵֽעֹלֵל֙ וְעַדיוֹנֵ֔ק מִשּׁ֣וֹר וְעַדשֶׂ֔ה מִגָּמָ֖ל וְעַדחֲמֽוֹר: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

שאול נצטווה להשמיד את עמלק ולא לחמול עליו.

וַיַּ֥ךְ שָׁא֖וּל אֶתעֲמָלֵ֑ק מֵֽחֲוִילָה֙ בּוֹאֲךָ֣ שׁ֔וּר אֲשֶׁ֖ר עַלפְּנֵ֥י מִצְרָֽיִםוַיִּתְפֹּ֛שׂ אֶתאֲגַ֥ג מֶֽלֶךְעֲמָלֵ֖ק חָ֑י וְאֶתכָּלהָעָ֖ם הֶחֱרִ֥ים לְפִיחָֽרֶבוַיַּחְמֹל֩ שָׁא֨וּל וְהָעָ֜ם עַלאֲגָ֗ג וְעַלמֵיטַ֣ב הַצֹּאן֩ וְהַבָּקָ֨ר וְהַמִּשְׁנִ֤ים וְעַלהַכָּרִים֙ וְעַלכָּלהַטּ֔וֹב וְלֹ֥א אָב֖וּ הַחֲרִימָ֑ם וְכָלהַמְּלָאכָ֛ה נְמִבְזָ֥ה וְנָמֵ֖ס אֹתָ֥הּ הֶחֱרִֽימוּ: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

שאול והעם ריחמו על אגג שלא כמו שציווה אותם בורא עולם:

כביאור אסף בתהלים:

לֹא-הִשְׁמִידוּ, אֶת-הָעַמִּים–    אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶם. וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם;    וַיִּלְמְדוּ, מַעֲשֵׂיהֶם. וַיַּעַבְדוּ אֶת-עֲצַבֵּיהֶם;    וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ. וַיִּזְבְּחוּ אֶת-בְּנֵיהֶם, וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם–    לַשֵּׁדִים. וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי, דַּם-בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם–    אֲשֶׁר זִבְּחוּ, לַעֲצַבֵּי כְנָעַן; וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ,    בַּדָּמִים.

וַֽיְהִי֙ דְּבַריְהוָ֔ה אֶלשְׁמוּאֵ֖ל לֵאמֹֽרנִחַ֗מְתִּי כִּֽיהִמְלַ֤כְתִּי אֶתשָׁאוּל֙ לְמֶ֔לֶךְ כִּֽישָׁב֙ מֵאַֽחֲרַ֔י וְאֶתדְּבָרַ֖י לֹ֣א הֵקִ֑ים וַיִּ֙חַר֙ לִשְׁמוּאֵ֔ל וַיִּזְעַ֥ק אֶליְהוָ֖ה כָּלהַלָּֽיְלָהוַיַּשְׁכֵּ֧ם שְׁמוּאֵ֛ל לִקְרַ֥את שָׁא֖וּל בַּבֹּ֑קֶר וַיֻּגַּ֨ד לִשְׁמוּאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר בָּֽאשָׁא֤וּל הַכַּרְמֶ֙לָה֙ וְהִנֵּ֨ה מַצִּ֥יב לוֹ֙ יָ֔ד וַיִּסֹּב֙ וַֽיַּעֲבֹ֔ר וַיֵּ֖רֶד הַגִּלְגָּֽלוַיָּבֹ֥א שְׁמוּאֵ֖ל אֶלשָׁא֑וּל וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ שָׁא֗וּל בָּר֤וּךְ אַתָּה֙ לַֽיהוָ֔ה הֲקִימֹ֖תִי אֶתדְּבַ֥ר יְהוָֽהוַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל וּמֶ֛ה קֽוֹלהַצֹּ֥אן הַזֶּ֖ה בְּאָזְנָ֑י וְק֣וֹל הַבָּקָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַוַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל מֵעֲמָלֵקִ֣י הֱבִיא֗וּם אֲשֶׁ֨ר חָמַ֤ל הָעָם֙ עַלמֵיטַ֤ב הַצֹּאן֙ וְהַבָּקָ֔ר לְמַ֥עַן זְבֹ֖חַ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְאֶתהַיּוֹתֵ֖ר הֶחֱרַֽמְנוּ: וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶלשָׁא֔וּל הֶ֚רֶף וְאַגִּ֣ידָה לְּךָ֔ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י הַלָּ֑יְלָה (ויאמרווַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ דַּבֵּֽרוַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל הֲל֗וֹא אִםקָטֹ֤ן אַתָּה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ רֹ֛אשׁ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אָ֑תָּה וַיִּמְשָׁחֲךָ֧ יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַליִשְׂרָאֵֽלוַיִּשְׁלָחֲךָ֥ יְהוָ֖ה בְּדָ֑רֶךְ וַיֹּ֗אמֶר לֵ֣ךְ וְהַחֲרַמְתָּ֞ה אֶתהַֽחַטָּאִים֙ אֶתעֲמָלֵ֔ק וְנִלְחַמְתָּ֣ ב֔וֹ עַ֥ד כַּלּוֹתָ֖ם אֹתָֽםוְלָ֥מָּה לֹאשָׁמַ֖עְתָּ בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה וַתַּ֙עַט֙ אֶלהַשָּׁלָ֔ל וַתַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

הפקודה לשאול היתה להשמיד את כל העמלק וכל אשר לו:

מֵאִ֣ישׁ עַדאִשָּׁ֗ה מֵֽעֹלֵל֙ וְעַדיוֹנֵ֔ק מִשּׁ֣וֹר וְעַדשֶׂ֔ה מִגָּמָ֖ל וְעַדחֲמֽוֹר:

ושאול והעם לקחו שלל וזה היה חטא.

שאול אמר לשמואל שהצאן והבקר הם כדי לזבוח לבורא עולם ושמואל אמר לו כך:

וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַחֵ֤פֶץ לַֽיהוָה֙ בְּעֹל֣וֹת וּזְבָחִ֔ים כִּשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה הִנֵּ֤ה שְׁמֹ֙עַ֙ מִזֶּ֣בַח ט֔וֹב לְהַקְשִׁ֖יב מֵחֵ֥לֶב אֵילִֽיםכִּ֤י חַטַּאתקֶ֙סֶם֙ מֶ֔רִי וְאָ֥וֶן וּתְרָפִ֖ים הַפְצַ֑ר יַ֗עַן מָאַ֙סְתָּ֙ אֶתדְּבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיִּמְאָסְךָ֖ מִמֶּֽלֶךְ: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

יְהוָ֑ה הִנֵּ֤ה שְׁמֹ֙עַ֙ מִזֶּ֣בַח ט֔וֹב 

הזבח מצאן עמלק לא היה זבח טוב. זה זבח שאסור להביא מעם חוטא:

וְהַחֲרַמְתָּ֞ה אֶתהַֽחַטָּאִים֙ אֶתעֲמָלֵ֔ק וְנִלְחַמְתָּ֣ ב֔וֹ עַ֥ד כַּלּוֹתָ֖ם אֹתָֽם

והזבח משלל עמלק מקורו ב:

חַטַּאתקֶ֙סֶם֙ מֶ֔רִי וְאָ֥וֶן

שאול נדרש לכלות גם את עמלק וגם את חטאיו.

ומפה בשורת שמואל לשאול על קריעת מלכותו:

וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֤וּל אֶלשְׁמוּאֵל֙ חָטָ֔אתִי כִּֽיעָבַ֥רְתִּי אֶתפִּֽייְהוָ֖ה וְאֶתדְּבָרֶ֑יךָ כִּ֤י יָרֵ֙אתִי֙ אֶתהָעָ֔ם וָאֶשְׁמַ֖ע בְּקוֹלָֽםוְעַתָּ֕ה שָׂ֥א נָ֖א אֶתחַטָּאתִ֑י וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י וְאֶֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה לַֽיהוָֽהוַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶלשָׁא֔וּל לֹ֥א אָשׁ֖וּב עִמָּ֑ךְ כִּ֤י מָאַ֙סְתָּה֙ אֶתדְּבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיִּמְאָסְךָ֣ יְהוָ֔ה מִהְי֥וֹת מֶ֖לֶךְ עַליִשְׂרָאֵֽלוַיִּסֹּ֥ב שְׁמוּאֵ֖ל לָלֶ֑כֶת וַיַּחֲזֵ֥ק בִּכְנַףמְעִיל֖וֹ וַיִּקָּרַֽעוַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שְׁמוּאֵ֔ל קָרַ֨ע יְהוָ֜ה אֶֽתמַמְלְכ֧וּת יִשְׂרָאֵ֛ל מֵעָלֶ֖יךָ הַיּ֑וֹם וּנְתָנָ֕הּ לְרֵעֲךָ֖ הַטּ֥וֹב מִמֶּֽךָּוְגַם֙ נֵ֣צַח יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יְשַׁקֵּ֖ר וְלֹ֣א יִנָּחֵ֑ם כִּ֣י לֹ֥א אָדָ֛ם ה֖וּא לְהִנָּחֵֽם: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

שאול ביקש שלאחר בשורה זאת לכבד אותו לעיני ולהשתחוות ביחד עם שמואל לבורא עולם ושמאל נענה לבקשתו כדי לא להשפילו לעיני העם:

וַיֹּ֣אמֶר חָטָ֔אתִי עַתָּ֗ה כַּבְּדֵ֥נִי נָ֛א נֶ֥גֶד זִקְנֵֽיעַמִּ֖י וְנֶ֣גֶד יִשְׂרָאֵ֑ל וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י וְהִֽשְׁתַּחֲוֵ֖יתִי לַֽיהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָוַיָּ֥שָׁב שְׁמוּאֵ֖ל אַחֲרֵ֣י שָׁא֑וּל וַיִּשְׁתַּ֥חוּ שָׁא֖וּל לַֽיהוָֽה: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

ושמואל עשה את שלא עשה שאול:

וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַגִּ֤ישׁוּ אֵלַי֙ אֶתאֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וַיֵּ֣לֶךְ אֵלָ֔יו אֲגַ֖ג מַעֲדַנֹּ֑ת וַיֹּ֣אמֶר אֲגָ֔ג אָכֵ֖ן סָ֥ר מַרהַמָּֽוֶתוַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֨ר שִׁכְּלָ֤ה נָשִׁים֙ חַרְבֶּ֔ךָ כֵּןתִּשְׁכַּ֥ל מִנָּשִׁ֖ים אִמֶּ֑ךָ וַיְשַׁסֵּ֨ף שְׁמוּאֵ֧ל אֶתאֲגָ֛ג לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה בַּגִּלְגָּֽל: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

והלך מעם שאול.

וַיֵּ֥לֶךְ שְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָ֑תָה וְשָׁא֛וּל עָלָ֥ה אֶלבֵּית֖וֹ גִּבְעַ֥ת שָׁאֽוּלוְלֹאיָסַ֨ף שְׁמוּאֵ֜ל לִרְא֤וֹת אֶתשָׁאוּל֙ עַדי֣וֹם מוֹת֔וֹ כִּֽיהִתְאַבֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶלשָׁא֑וּל וַיהוָ֣ה נִחָ֔ם כִּֽיהִמְלִ֥יךְ אֶתשָׁא֖וּל עַליִשְׂרָאֵֽל: שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

.