תהלים- מזמור שישה עשר.

מִזְמ֗וֹר שישה עשר.

מִכְתָּ֥ם לְדָוִ֑ד שָֽׁמְרֵ֥נִי אֵ֝֗ל כִּֽי-חָסִ֥יתִי בָֽךְ: אָמַ֣רְתְּ לַֽ֭יהוָה אֲדֹנָ֣י אָ֑תָּה ט֝וֹבָתִ֗י בַּל-עָלֶֽיךָ:

לִ֭קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר-בָּאָ֣רֶץ הֵ֑מָּה וְ֝אַדִּירֵ֗י כָּל-חֶפְצִי-בָֽם:

יִרְבּ֥וּ עַצְּבוֹתָם֮ אַחֵ֪ר מָ֫הָ֥רוּ בַּל-אַסִּ֣יךְ נִסְכֵּיהֶ֣ם מִדָּ֑ם וּֽבַל-אֶשָּׂ֥א אֶת-שְׁ֝מוֹתָ֗ם עַל-שְׂפָתָֽי:

יְֽהוָ֗ה מְנָת-חֶלְקִ֥י וְכוֹסִ֑י אַ֝תָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּוֹרָלִֽי:

חֲבָלִ֣ים נָֽפְלוּ-לִ֭י בַּנְּעִמִ֑ים אַף-נַ֝חֲלָ֗ת שָֽׁפְרָ֥ה עָלָֽי:

אֲבָרֵ֗ךְ אֶת-יְ֭הוָה אֲשֶׁ֣ר יְעָצָ֑נִי אַף-לֵ֝יל֗וֹת יִסְּר֥וּנִי כִלְיוֹתָֽי:

שִׁוִּ֬יתִי יְהוָ֣ה לְנֶגְדִּ֣י תָמִ֑יד כִּ֥י מִֽ֝ימִינִ֗י בַּל-אֶמּֽוֹט:

לָכֵ֤ן | שָׂמַ֣ח לִ֭בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י אַף-בְּ֝שָׂרִ֗י יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח:

כִּ֤י | לֹא-תַעֲזֹ֣ב נַפְשִׁ֣י לִשְׁא֑וֹל לֹֽא-תִתֵּ֥ן חֲ֝סִידְךָ֗ לִרְא֥וֹת שָֽׁחַת:

תּֽוֹדִיעֵנִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת-פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח:

יִרְבּ֥וּ עַצְּבוֹתָם֮ אַחֵ֪ר מָ֫הָ֥רוּ בַּל-אַסִּ֣יךְ נִסְכֵּיהֶ֣ם מִדָּ֑ם וּֽבַל-אֶשָּׂ֥א אֶת-שְׁ֝מוֹתָ֗ם עַל-שְׂפָתָֽי:

יְֽהוָ֗ה מְנָת-חֶלְקִ֥י וְכוֹסִ֑י אַ֝תָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּוֹרָלִֽי: מִזְמ֗וֹר שישה עשר.

וּֽבַל-אֶשָּׂ֥א אֶת-שְׁ֝מוֹתָ֗ם עַל-שְׂפָתָֽי:

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן: במדבר.

לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת

מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל

בהמשך על פי פיקודים אלה:

אַ֝תָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּוֹרָלִֽי:

גורל נחלות על פי שבטים/בית אבותם:

וְאֵלֶּה אֲשֶׁר נָחֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ כְּנָעַן אֲשֶׁר נִחֲלוּ אוֹתָם אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: בְּגוֹרַל נַחֲלָתָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה: כִּי נָתַן מֹשֶׁה נַחֲלַת שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְלַלְוִיִּם לֹא נָתַן נַחֲלָה בְּתוֹכָם: כִּי הָיוּ בְנֵי יוֹסֵף שְׁנֵי מַטּוֹת מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם וְלֹא נָתְנוּ חֵלֶק לַלְוִיִּם בָּאָרֶץ כִּי אִם עָרִים לָשֶׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם לְמִקְנֵיהֶם וּלְקִנְיָנָם: כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחְלְקוּ אֶת הָאָרֶץ: יהושע.

בְּגוֹרַל נַחֲלָתָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה

וזאת:

לִ֭קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר-בָּאָ֣רֶץ הֵ֑מָּה וְ֝אַדִּירֵ֗י כָּל-חֶפְצִי-בָֽם: מִזְמ֗וֹר שישה עשר.

בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי: וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר: וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָֹה מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי: וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָֹה: וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהוָֹה: שמות.

מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹש

וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה נַעֲשֶׂה

ככתוב במזמור זה:

אֲבָרֵךְ אֶת יְהוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי: שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט:  לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח:  כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת: מִזְמ֗וֹר שישה עשר.

שִׁוִּ֬יתִי יְהוָ֣ה לְנֶגְדִּ֣י תָמִ֑יד כִּ֥י מִֽ֝ימִינִ֗י בַּל-אֶמּֽוֹט:

וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַֽמְיַלְּדֹת הָֽעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָֽאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָֽה:  וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָֽאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַֽהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָֽיָה:  וַתִּירֶאןָ הַֽמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִֽים:  וַיִּקְרָא מֶֽלֶךְ מִצְרַיִם לַֽמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִֽים:  וַתֹּאמַרְןָ  הַֽמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָֽעִבְרִיֹּת כִּֽי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַֽמְיַלֶּדֶת וְיָלָֽדוּ וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַֽמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּֽעַצְמוּ מְאֹֽד: שמות.

וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָֽאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַֽהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָֽיָה:  וַתִּירֶאןָ הַֽמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִֽים:

וַתִּירֶאןָ הַֽמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים

האלהים היה לנגד עינהן של המילדות העבריות ומשכך לא עשו כדבר פרעה כמשוות את בורא עולם לנגדן:

שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד

וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִֽים:

כִּ֥י מִֽ֝ימִינִ֗י בַּל-אֶמּֽוֹט:

שִׁוִּ֬יתִי יְהוָ֣ה לְנֶגְדִּ֣י תָמִ֑יד כִּ֥י מִֽ֝ימִינִ֗י בַּל-אֶמּֽוֹט: לָכֵ֤ן | שָׂמַ֣ח לִ֭בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י אַף-בְּ֝שָׂרִ֗י יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח: תהלים- מזמור שישה עשר.

גם בעוניי:

ביאור תהלים:

זְכֹר-דָּבָר, לְעַבְדֶּךָ–    עַל, אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי.
זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי:    כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי.
זֵדִים, הֱלִיצֻנִי עַד-מְאֹד;    מִתּוֹרָתְךָ, לֹא נָטִיתִי.
זָכַרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם יְהוָה;    וָאֶתְנֶחָם.
זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי, מֵרְשָׁעִים–    עֹזְבֵי, תּוֹרָתֶךָ.
זְמִרוֹת, הָיוּ-לִי חֻקֶּיךָ–    בְּבֵית מְגוּרָי.
זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ יְהוָה;    וָאֶשְׁמְרָה, תּוֹרָתֶךָ.
זֹאת הָיְתָה-לִּי:    כִּי פִקֻּדֶיךָ נָצָרְתִּי.

יְֽהוָ֗ה מְנָת-חֶלְקִ֥י וְכוֹסִ֑י אַ֝תָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּוֹרָלִֽי: תהלים- מזמור שישה עשר.

ולא:

יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל-לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָֽל: תהלים.

התפילה של דוד היא שבורא עולם יקבע את גורלו ולא בני אדם שיסללו אותו לדרך, לגורל לא לו, ואת גורלו יתנו לאנשיהם.

בעת החדש כתב ויסוצקי את תפילתו בשירו-

חיתכו מעי. קרעו ורידי רק אל נא תקרעו לגיטרתי את מיתרי שבכל הדרכים הלא סלולות אחת- לו.

אֲסַפֵּר כָּל-עַצְמוֹתָי הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ-בִֽי: יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל-לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָֽל:  וְאַתָּה יְהוָה אַל-תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חֽוּשָׁה: תהלים.

תהלים לפרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב- לימודי שנת שבעים ואחת לקוממיות העם היהודי בארצו.

תהלים ל- פרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב.

יְֽהוָ֗ה מְנָת-חֶלְקִ֥י וְכוֹסִ֑י אַ֝תָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּוֹרָלִֽי: תהלים.

תראה,

אתה לא יכול להאשים דור שלם שנהג לברוח לים בעת ההיא.. את הדור שאחרי הצלחת לדכא שלא יתמרד, שלא יברח.. דחפת לו רטלין לאחר שהחלו בעיות קשב וריכוז ללמוד מקצוע שהילדים לא יועדו לו.. ברור לי ולך שזאת סיבת חוסר היכולת להקשיב למורים..

החומר הנלמד לא מעניין את התלמיד לכן הוא לא מקשיב לך.

אתה צריך לטפל ב- CAUSE ולא ב- SIMPTOM.

אני טוענת שהם בדקו  למה יועדו הילדים כדי לעשות החלפות בין הילדים.

.