תהלים- מזמור שנים ותשעים.

מזמור שנים ותשעים.

מִזְמ֥וֹר שִׁ֗יר לְי֣וֹם הַשַּׁבָּֽת:

ט֗וֹב לְהֹד֥וֹת לַיהוָ֑ה וּלְזַמֵּ֖ר לְשִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן:

לְהַגִּ֣יד בַּבֹּ֣קֶר חַסְֽדֶּ֑ךָ וֶ֝אֱמֽוּנָתְךָ֗ בַּלֵּילֽוֹת:

עֲֽלֵי-עָ֭שׂוֹר וַעֲלֵי-נָ֑בֶל עֲלֵ֖י הִגָּי֣וֹן בְּכִנּֽוֹר:

כִּ֤י שִׂמַּחְתַּ֣נִי יְהוָ֣ה בְּפָעֳלֶ֑ךָ בְּֽמַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן:

מַה-גָּדְל֣וּ מַעֲשֶׂ֣יךָ יְהוָ֑ה מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ:

אִֽישׁ-בַּ֭עַר לֹ֣א יֵדָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל לֹא-יָבִ֥ין אֶת-זֹֽאת:

בִּפְרֹ֤חַ רְשָׁעִ֨ים | כְּמ֥וֹ עֵ֗שֶׂב וַ֭יָּצִיצוּ כָּל-פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן לְהִשָּֽׁמְדָ֥ם עֲדֵי-עַֽד:

וְאַתָּ֥ה מָר֗וֹם לְעֹלָ֥ם יְהוָֽה:

כִּ֤י הִנֵּ֪ה אֹיְבֶ֡יךָ | יְֽהוָ֗ה כִּֽי-הִנֵּ֣ה אֹיְבֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ יִ֝תְפָּרְד֗וּ כָּל-פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן:

וַתָּ֣רֶם כִּרְאֵ֣ים קַרְנִ֑י בַּ֝לֹּתִ֗י בְּשֶׁ֣מֶן רַעֲנָֽן:

וַתַּבֵּ֥ט עֵינִ֗י בְּשׁ֫וּרָ֥י בַּקָּמִ֖ים עָלַ֥י מְרֵעִ֗ים תִּשְׁמַ֥עְנָה אָזְנָֽי:

צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח כְּאֶ֖רֶז בַּלְּבָנ֣וֹן יִשְׂגֶּֽה:

שְׁ֭תוּלִים בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה בְּחַצְר֖וֹת אֱלֹהֵ֣ינוּ יַפְרִֽיחוּ:

ע֖וֹד יְנוּב֣וּן בְּשֵׂיבָ֑ה דְּשֵׁנִ֖ים וְרַֽעֲנַנִּ֣ים יִהְיֽוּ:

לְ֭הַגִּיד כִּֽי-יָשָׁ֣ר יְהוָ֑ה צ֝וּרִ֗י וְֽלֹא-(עלתה) עַוְלָ֥תָה בּֽוֹ:

בִּפְרֹ֤חַ רְשָׁעִ֨ים | כְּמ֥וֹ עֵ֗שֶׂב וַ֭יָּצִיצוּ כָּל-פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן לְהִשָּֽׁמְדָ֥ם עֲדֵי-עַֽד: תהלים- מזמור שנים ותשעים.

צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח כְּאֶ֖רֶז בַּלְּבָנ֣וֹן יִשְׂגֶּֽה: תהלים- מזמור שנים ותשעים. 

בִּפְרֹ֤חַ רְשָׁעִ֨ים | כְּמ֥וֹ עֵ֗שֶׂב

צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח

גם לעשב יש פריחה. יש יותר עשבים מפרחים.

העשבים לוקחים את המים של הפרחים וכדי שהפרחים לא יבלו מוציאים את העשבים מסביבת הפרחים.

אפשר להמשיל את פריחת העשב לפורח הזה- 

אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ:  כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ: תהלים.

צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח תהלים- מזמור שנים ותשעים. 

צריך להבין שעץ התמר הוא עץ מדבר שפרותיו מתוקים

מצב מדבר לאדם זה מצב עוני.

זה המשל, גם אם הצדיק יהיה במדבר הוא יפרח כתמר אפשר להמשיל את פריחת הצדיק במדבר לפורח הזה:

וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי: וְאֶשָּׂא כַפַּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ:  זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי:  זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי: תהלים.

לְעוֹלָם יְהוָה דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם:  לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד: לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ:  לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי: תהלים.

וְהִנֵּה בְעָנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית יְהוָה זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה אֶלֶף וְכֶסֶף אֶלֶף אֲלָפִים כִּכָּרִים וְלַנְּחֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִשְׁקָל כִּי לָרֹב הָיָה וְעֵצִים וַאֲבָנִים הֲכִינוֹתִי וַעֲלֵיהֶם תּוֹסִיף: דברי הימים.

ע֖וֹד יְנוּב֣וּן בְּשֵׂיבָ֑ה דְּשֵׁנִ֖ים וְרַֽעֲנַנִּ֣ים יִהְיֽוּ:

לְ֭הַגִּיד כִּֽי-יָשָׁ֣ר יְהוָ֑ה צ֝וּרִ֗י וְֽלֹא-(עלתה) עַוְלָ֥תָה בּֽוֹ: תהלים- מזמור שנים ותשעים. 

קָרוֹב יְהוָה לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ:  רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ יְהוָה: תהלים.

כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם: תהלים.