תהלים- מזמור תשעה עשר.

מִזְמ֗וֹר תשעה עשר.

לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד-אֵ֑ל וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דָ֗יו מַגִּ֥יד הָרָקִֽיעַ:

י֣וֹם לְ֭יוֹם יַבִּ֣יעַֽ אֹ֑מֶר וְלַ֥יְלָה לְּ֝לַ֗יְלָה יְחַוֶּה-דָּֽעַת:

אֵֽין-אֹ֭מֶר וְאֵ֣ין דְּבָרִ֑ים בְּ֝לִ֗י נִשְׁמָ֥ע קוֹלָֽם:

בְּכָל-הָאָ֨רֶץ | יָ֘צָ֤א קַוָּ֗ם וּבִקְצֵ֣ה תֵ֭בֵל מִלֵּיהֶ֑ם לַ֝שֶּׁ֗מֶשׁ שָֽׂם-אֹ֥הֶל בָּהֶֽם:

וְה֗וּא כְּ֭חָתָן יֹצֵ֣א מֵחֻפָּת֑וֹ יָשִׂ֥ישׂ כְּ֝גִבּ֗וֹר לָר֥וּץ אֹֽרַח:

מִקְצֵ֤ה הַשָּׁמַ֨יִם | מֽוֹצָא֗וֹ וּתְקוּפָת֥וֹ עַל-קְצוֹתָ֑ם וְאֵ֥ין נִ֝סְתָּ֗ר מֵֽחַמָּתוֹ:

תּ֘וֹרַ֤ת יְהוָ֣ה תְּ֭מִימָה מְשִׁ֣יבַת נָ֑פֶשׁ עֵד֥וּת יְהוָ֥ה נֶ֝אֱמָנָ֗ה מַחְכִּ֥ימַת פֶּֽתִי:

פִּקּ֘וּדֵ֤י יְהוָ֣ה יְ֭שָׁרִים מְשַׂמְּחֵי-לֵ֑ב מִצְוַ֥ת יְהוָ֥ה בָּ֝רָ֗ה מְאִירַ֥ת עֵינָֽיִם:

יִרְאַ֤ת יְהוָ֨ה | טְהוֹרָה֮ עוֹמֶ֪דֶת לָ֫עַ֥ד מִֽשְׁפְּטֵי-יְהוָ֥ה אֱמֶ֑ת צָֽדְק֥וּ יַחְדָּֽו:

הַֽנֶּחֱמָדִ֗ים מִ֭זָּהָב וּמִפַּ֣ז רָ֑ב וּמְתוּקִ֥ים מִ֝דְּבַ֗שׁ וְנֹ֣פֶת צוּפִֽים:

גַּֽם-עַ֭בְדְּךָ נִזְהָ֣ר בָּהֶ֑ם בְּ֝שָׁמְרָ֗ם עֵ֣קֶב רָֽב:

שְׁגִיא֥וֹת מִֽי-יָבִ֑ין מִֽנִּסְתָּר֥וֹת נַקֵּֽנִי:

גַּ֤ם מִזֵּדִ֨ים | חֲשֹׂ֬ךְ עַבְדֶּ֗ךָ אַֽל-יִמְשְׁלוּ-בִ֣י אָ֣ז אֵיתָ֑ם וְ֝נִקֵּ֗יתִי מִפֶּ֥שַֽׁע רָֽב:

יִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן | אִמְרֵי-פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי:

תּ֘וֹרַ֤ת יְהוָ֣ה תְּ֭מִימָה מְשִׁ֣יבַת נָ֑פֶשׁ עֵד֥וּת יְהוָ֥ה נֶ֝אֱמָנָ֗ה מַחְכִּ֥ימַת פֶּֽתִי:

פִּקּ֘וּדֵ֤י יְהוָ֣ה יְ֭שָׁרִים מְשַׂמְּחֵי-לֵ֑ב מִצְוַ֥ת יְהוָ֥ה בָּ֝רָ֗ה מְאִירַ֥ת עֵינָֽיִם:

יִרְאַ֤ת יְהוָ֨ה | טְהוֹרָה֮ עוֹמֶ֪דֶת לָ֫עַ֥ד מִֽשְׁפְּטֵי-יְהוָ֥ה אֱמֶ֑ת צָֽדְק֥וּ יַחְדָּֽו:

הַֽנֶּחֱמָדִ֗ים מִ֭זָּהָב וּמִפַּ֣ז רָ֑ב וּמְתוּקִ֥ים מִ֝דְּבַ֗שׁ וְנֹ֣פֶת צוּפִֽים:

מִֽשְׁפְּטֵי-יְהוָ֥ה אֱמֶ֑ת צָֽדְק֥וּ יַחְדָּֽו:

המשפטים האלה מתורת ישראל:

הַֽנֶּחֱמָדִ֗ים מִ֭זָּהָב וּמִפַּ֣ז רָ֑ב

וּמְתוּקִ֥ים מִ֝דְּבַ֗שׁ וְנֹ֣פֶת צוּפִֽים:

נחמד ומתוק מהמקום הזה

תּ֘וֹרַ֤ת יְהוָ֣ה תְּ֭מִימָה מְשִׁ֣יבַת נָ֑פֶשׁ

מְשִׁ֣יבַת נָ֑פֶשׁ

המתיקות הזאת ונחמדות הזאת שהערך שלה עולה על מתיקות הדבש והון זהב שאתה לא יכול להשיג זאת באמצעותם ולכן:

בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:  בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:  בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ: תהלים.

ולכן גם בעוני הזה השיג המשורר את מה שלעתים בעל הון רב שעם כל ההון שלו לא יוכל לקנות את הדבר הזה שיש לעני ושלא משיגים אותו בכסף..

וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי:  וְאֶשָּׂא כַפַּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ: זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי:  זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי: תהלים.

זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי:

אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי

ושוב:

תּ֘וֹרַ֤ת יְהוָ֣ה תְּ֭מִימָה מְשִׁ֣יבַת נָ֑פֶשׁ

מְשִׁ֣יבַת נָ֑פֶשׁ

וזאת:

בְעָנְיִי

הַשָּׁמַיִם, מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל;    וּמַעֲשֵׂה יָדָיו, מַגִּיד הָרָקִיעַ. יוֹם לְיוֹם, יַבִּיעַ אֹמֶר;   וְלַיְלָה לְּלַיְלָה, יְחַוֶּה-דָּעַת. אֵין-אֹמֶר, וְאֵין דְּבָרִים:    בְּלִי, נִשְׁמָע קוֹלָם. בְּכָל-הָאָרֶץ, יָצָא קַוָּם,  וּבִקְצֵה תֵבֵל, מִלֵּיהֶם; לַשֶּׁמֶשׁ,    שָׂם-אֹהֶל בָּהֶם: תהלים.

בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.  וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר.  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד: בראשית.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר.

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם,

האור היה לפני השמש.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה; וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים. וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן.  וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים:  אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים.  וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים, בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, לְהָאִיר, עַל-הָאָרֶץ. וְלִמְשֹׁל, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּלְהַבְדִּיל, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם רְבִיעִי: בראשית.

השמש מאירה לנו ביום באור.

והירח מאיר לנו בלילה בחושך.

יֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה;

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים:  אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה,

וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים, בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, לְהָאִיר, עַל-הָאָרֶץ.

השמש מאירה את היום, והירח מאיר את הלילה, הארה זאת נותנת לאדם את היכולת להבדיל בין היום ובין הלילה, ללא הארה זאת לאדם לא היה יכולת להבדיל בין יום ללילה. ללא השמש והירח האור והחושך היו אותו הדבר לעיני האדם.

ושוב-

מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְ֭הוָֹה מִי-יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ

לַשֶּׁמֶשׁ,  שָׂם-אֹהֶל בָּהֶם:

וְאֵד, יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה, אֶת-כָּל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.  וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה: בראשית.

וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים;

וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם: שמות.

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרֽוּמָתִֽי׃ וְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵֽאִתָּ֑ם זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃ וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים׃ וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַֽעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים׃ שֶׁ֖מֶן לַמָּאֹ֑ר בְּשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃ אַבְנֵי־שֹׁ֕הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָֽאֵפֹ֖ד וְלַחֹֽשֶׁן׃ וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָֽׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃ פרשת תרומה.

וְשָֽׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃

וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם: תהלים.

אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם:

באור פניך יהלכון- פרשת ויקהל.

וְיָדְעוּ, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,

כִּ֣י זֹ֣את הַבְּרִ֡ית אֲשֶׁ֣ר אֶכְרֹת֩ אֶת-בֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל אַחֲרֵ֨י הַיָּמִ֤ים הָהֵם֙ נְאֻם-יְהוָ֔ה נָתַ֤תִּי אֶת-תּֽוֹרָתִי֙ בְּקִרְבָּ֔ם וְעַל-לִבָּ֖ם אֶכְתֲּבֶ֑נָּה וְהָיִ֤יתִי לָהֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ-לִ֥י לְעָֽם: וְלֹ֧א יְלַמְּד֣וּ ע֗וֹד אִ֣ישׁ אֶת-רֵעֵ֜הוּ וְאִ֤ישׁ אֶת-אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר דְּע֖וּ אֶת-יְהוָ֑ה כִּֽי-כוּלָּם֩ יֵדְע֨וּ אוֹתִ֜י לְמִקְטַנָּ֤ם וְעַד-גְּדוֹלָם֙ נְאֻם-יְהוָ֔ה כִּ֤י אֶסְלַח֙ לַֽעֲוֹנָ֔ם וּלְחַטָּאתָ֖ם לֹ֥א אֶזְכָּר-עֽוֹד: כֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהוָ֗ה נֹתֵ֥ן שֶׁ֙מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם חֻקֹּ֛ת יָרֵ֥חַ וְכוֹכָבִ֖ים לְא֣וֹר לָ֑יְלָה רֹגַ֤ע הַיָּם֙ וַיֶּהֱמ֣וּ גַלָּ֔יו יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ: אִם-יָמֻ֜שׁוּ הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנַ֖י נְאֻם-יְהוָ֑ה גַּם֩ זֶ֨רַע יִשְׂרָאֵ֜ל יִשְׁבְּת֗וּ מִֽהְי֥וֹת גּ֛וֹי לְפָנַ֖י כָּל-הַיָּמִֽים: ירמיה.

.

הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד-אֵ֑ל וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דָ֗יו מַגִּ֥יד הָרָקִֽיעַ:

י֣וֹם לְ֭יוֹם יַבִּ֣יעַֽ אֹ֑מֶר וְלַ֥יְלָה לְּ֝לַ֗יְלָה יְחַוֶּה-דָּֽעַת:

אֵֽין-אֹ֭מֶר וְאֵ֣ין דְּבָרִ֑ים בְּ֝לִ֗י נִשְׁמָ֥ע קוֹלָֽם:

בְּכָל-הָאָ֨רֶץ | יָ֘צָ֤א קַוָּ֗ם וּבִקְצֵ֣ה תֵ֭בֵל מִלֵּיהֶ֑ם לַ֝שֶּׁ֗מֶשׁ שָֽׂם-אֹ֥הֶל בָּהֶֽם: מזמור תשעה עשר.

.

וּשְׁמַרְתֶּם֘ וַֽעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָֽעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל-הַֽחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם-חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה: דברים.

.

מִקְצֵ֤ה הַשָּׁמַ֨יִם | מֽוֹצָא֗וֹ וּתְקוּפָת֥וֹ עַל-קְצוֹתָ֑ם וְאֵ֥ין נִ֝סְתָּ֗ר מֵֽחַמָּתוֹ:

תּ֘וֹרַ֤ת יְהוָ֣ה תְּ֭מִימָה מְשִׁ֣יבַת נָ֑פֶשׁ עֵד֥וּת יְהוָ֥ה נֶ֝אֱמָנָ֗ה מַחְכִּ֥ימַת פֶּֽתִי: מזמור תשעה עשר.

.

וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ אוֹצְר֣וֹת חֹ֔שֶׁךְ וּמַטְמֻנֵ֖י מִסְתָּרִ֑ים לְמַ֣עַן תֵּדַ֗ע כִּֽי-אֲנִ֧י יְהוָ֛ה הַקּוֹרֵ֥א בְשִׁמְךָ֖ אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: לְמַ֙עַן֙ עַבְדִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל בְּחִירִ֑י וָאֶקְרָ֤א לְךָ֙ בִּשְׁמֶ֔ךָ אֲכַנְּךָ֖ וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽנִי:  אֲנִ֤י יְהוָה֙ וְאֵ֣ין ע֔וֹד זוּלָתִ֖י אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים אֲאַזֶּרְךָ֖ וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽנִי:  לְמַ֣עַן יֵדְע֗וּ מִמִּזְרַח-שֶׁ֙מֶשׁ֙ וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔ה כִּי-אֶ֖פֶס בִּלְעָדָ֑י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד:  יוֹצֵ֥ר אוֹר֙ וּבוֹרֵ֣א חֹ֔שֶׁךְ עֹשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם וּב֣וֹרֵא רָ֑ע אֲנִ֥י יְהוָ֖ה עֹשֶׂ֥ה כָל-אֵֽלֶּה: ישעיהו

.

אֵ֣לֶּה בָ֭רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים וַאֲנַ֓חְנוּ | בְּשֵׁם-יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר:

הֵ֭מָּה כָּרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד:

יְהוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם-קָרְאֵֽנוּ: תהלים.

.

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים:  וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל-הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי-כֵֽן: וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת-שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת-הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת-הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּֽוֹכָבִֽים:  וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל-הָאָֽרֶץ: וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלְהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַח֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי-טֽוֹב: בראשית.
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָֹ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּ֞ר אֶל-בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מֽוֹעֲדֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁר-תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מֽוֹעֲדָֽי: ויקרא.

.

כִּֽי-תְ֭קַדְּמֶנּוּ בִּרְכ֣וֹת ט֑וֹב תָּשִׁ֥ית לְ֝רֹאשׁ֗וֹ עֲטֶ֣רֶת פָּֽז:

חַיִּ֤ים | שָׁאַ֣ל מִ֭מְּךָ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ אֹ֥רֶךְ יָ֝מִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד:

גָּד֣וֹל כְּ֭בוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶ֑ךָ ה֥וֹד וְ֝הָדָר תְּשַׁוֶּ֥ה עָלָֽיו:

כִּֽי-תְשִׁיתֵ֣הוּ בְרָכ֣וֹת לָעַ֑ד תְּחַדֵּ֥הוּ בְ֝שִׂמְחָ֗ה אֶת-פָּנֶֽיךָ:

כִּ֚י מִי-ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר-ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כַּֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכָל-קָרְאֵ֖נוּ אֵלָֽיו:  וּמִי֙ גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר-ל֛וֹ חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם: דברים.
.
וַיִּקְרָ֛א מַלְאַ֥ךְ יְהֹוָ֖ה אֶל-אַבְרָהָ֑ם שֵׁנִ֖ית מִן-הַשָּׁמָֽיִם: וַיֹּ֕אמֶר בִּ֥י נִשְׁבַּ֖עְתִּי נְאֻם-יְהֹוָ֑ה כִּ֗י יַ֚עַן אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֨יתָ֙ אֶת-הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְלֹ֥א חָשַׂ֖כְתָּ אֶת-בִּנְךָ֥ אֶת-יְחִידֶֽךָ:  כִּֽי-בָרֵ֣ךְ אֲבָֽרֶכְךָ֗ וְהַרְבָּ֨ה אַרְבֶּ֤ה אֶת-זַרְעֲךָ֙ כְּכֽוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְכַח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל-שְׂפַ֣ת הַיָּ֑ם וְיִרַ֣שׁ זַרְעֲךָ֔ אֵ֖ת שַׁ֥עַר אֹֽיְבָֽיו: וְהִתְבָּֽרֲכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ עֵ֕קֶב אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתָּ בְּקֹלִֽי: בראשית.

אפשר ללמוד את משל ישראל ככוכבים לעמים כמאירים כמביאים את דבר הבורא לעמים. בדיוק כמו הדעת שניתנה לאדם לקבוע את מועדי הבריאה על פי הירח והשמש יום ולילה, יום, חודש ושנה. לישראל נתנה התורה מה לעשות על פי דבר הבורא במועדים הנקבעים על פי הירח והשמש.

זרע אברהם ואברהם בעצמו לא משולים לירח ולשמש, ירח יש אחד ושמש אחת. זרע אברהם משול לכוכבים ולחול:

וַיִּ֩יצֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת-הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן-הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה: וַיִּטַּ֞ע יְהֹוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּ֥ן-בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת-הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר: בראשית.

בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שֽׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּֽי-עָפָר אַתָּה וְאֶל-עָפָר תָּשֽׁוּב: בראשית.

בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ:

וַיִּטַּ֞ע יְהֹוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּ֥ן-בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת-הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר:

בְּרֵאשִׁ֖ית

מִקֶּ֑דֶם

בראשית ברא, בראשית יצר.

ושוב:

וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ אוֹצְר֣וֹת חֹ֔שֶׁךְ וּמַטְמֻנֵ֖י מִסְתָּרִ֑ים לְמַ֣עַן תֵּדַ֗ע כִּֽי-אֲנִ֧י יְהוָ֛ה הַקּוֹרֵ֥א בְשִׁמְךָ֖ אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:לְמַ֙עַן֙ עַבְדִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל בְּחִירִ֑י וָאֶקְרָ֤א לְךָ֙ בִּשְׁמֶ֔ךָ אֲכַנְּךָ֖ וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽנִי:

וָאֶקְרָ֤א לְךָ֙ בִּשְׁמֶ֔ךָ אֲכַנְּךָ֖ וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽנִי:

מֶר יְהוָֹה אֶל-מֹשֶׁה בֹּא אֶל-פַּרְעֹה וְאָֽמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהֹוָה שַׁלַּח אֶת-עַמִּי וְיַֽעַבְדֻֽנִי: שמות.

איציק שמולי ועדתו צריכים לשאול בשם מי הם התנחלו בארץ הזאת במקום המוסלמים.

אני טוענת שהעדה הזאת צריכה להצניע לכת בישראל, לפני שהם הולכים מישראל.

כִּֽי-מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב:

עם ישראל לא יתחשב בגוים.

אסור שעדתו של שמולי תתחשב בישראל.

בדיוק כמו שכהנים לא מתחשבים בישראל כך ישראל לא תתחשב בגוים.

זה כמו שהכהנים נותנים שרותי כהונה לישראל כך ישראל כהנים לעמים.

פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.

וַיֵּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶֽל־יַעֲקֹב֙ ע֔וֹד בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיְבָ֖רֶךְ אֹתֽוֹ׃ וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַֽעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַֽעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִֽהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ אֱלֹהִ֜ים אֲנִ֨י אֵ֤ל שַׁדַּי֙ פְּרֵ֣ה וּרְבֵ֔ה גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִ֖ם יִֽהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ וּמְלָכִ֖ים מֵֽחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ׃ וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת־הָאָֽרֶץ׃ וַיַּ֥עַל מֵֽעָלָ֖יו אֱלֹהִ֑ים בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּֽוֹ׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.

יש נזירות של כהן מעם ישראל ויש נזירות של ישראל מהעמים למרות שמתקיים קשר בין הכהנים לישראל כך מתקיים קשר בין ישראל לעמים. למרות הנזירות אפשר לקיים קשר.

משמע ש- PUGACHEVA תבוא לנגן ולשיר בישראל היא תאכל סטייק פילה, אנטריקוט, צלעות כבש, קבב, שישליק.. ולא חזיר.

לא לדאוג,

היא לא תחזור לרוסיא רעבה.

גם  GLIKERIA מיוון שרה בישראל את מזמור תהלים בעברית:

שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלִַם אֶת-יְהוָ֑ה הַֽלְלִ֖י אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן:תהלים.

וְאָנֹכִ֗י מַעֲשֵׂיהֶם֙ וּמַחְשְׁבֹ֣תֵיהֶ֔ם בָּאָ֕ה לְקַבֵּ֥ץ אֶת-כָּל-הַגּוֹיִ֖ם וְהַלְּשֹׁנ֑וֹת וּבָ֖אוּ וְרָא֥וּ אֶת-כְּבוֹדִֽי: וְשַׂמְתִּ֨י בָהֶ֜ם א֗וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֣י מֵהֶ֣ם | פְּ֠לֵיטִים אֶֽל-הַגּוֹיִ֞ם תַּרְשִׁ֨ישׁ פּ֥וּל וְל֛וּד מֹ֥שְׁכֵי קֶ֖שֶׁת תֻּבַ֣ל וְיָוָ֑ן הָאִיִּ֣ים הָרְחֹקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר לֹא-שָׁמְע֤וּ אֶת-שִׁמְעִי֙ וְלֹא-רָא֣וּ אֶת-כְּבוֹדִ֔י וְהִגִּ֥ידוּ אֶת-כְּבוֹדִ֖י בַּגּוֹיִֽם: ישעיהו.

וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁיו וְאֶת־בָּנָ֣יו וְאֶת־בְּנֹתָיו֮ וְאֶת־כָּל־נַפְשׁ֣וֹת בֵּיתוֹ֒ וְאֶת־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־כָּל־בְּהֶמְתּ֗וֹ וְאֵת֙ כָּל־קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַֽעֲקֹ֥ב אָחִֽיו׃ כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.

כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃

אני צריכה לחשוב על הדבר מבחינת ה"ריכוזיות במשק" והאם ישראל יכולה לשאת את עם ישראל והטייקונים מבחינת שבת יחדו במובן החלק שמבקשים הטייקונים הוא כבד ביחס לחלק של שארית העם. ומשכך מכביד כלכלית על העם. כובד המשא של הטייקונים יוצר את ההכבדה על העם.

אני טוענת שהמיקום הגבוה של הטייקונים הפועלים כישראלים מבחינת כובד עושרם ביחס לעשירי עולם ולנוכח גודלה הקטן של הארץ ביחס למיקומי עשירי עולם,

הוא שלעצמו מעיד על השמנת יתר של העשירים בישראל.

מה שנחשב השמנת יתר בישראל , לא נחשב השמנת יתר בארה"ב..

וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃

אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙

מה שנחשב תועבה לפרעה, לא נחשב תועבה לישראל.

וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאתיִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַלצַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַלצַוָּארָ֖יו עֽוֹד:  וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶליוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶתפָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עֽוֹדְךָ֖ חָֽיוַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶלאֶחָיו֙ וְאֶלבֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶֽעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה וְאֹֽמְרָ֣ה אֵלָ֗יו אַחַ֧י וּבֵיתאָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץכְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽיוְהָֽאֲנָשִׁים֙ רֹ֣עֵי צֹ֔אן כִּֽיאַנְשֵׁ֥י מִקְנֶ֖ה הָי֑וּ וְצֹאנָ֧ם וּבְקָרָ֛ם וְכָלאֲשֶׁ֥ר לָהֶ֖ם הֵבִֽיאוּ: וְהָיָ֕ה כִּֽייִקְרָ֥א לָכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה וְאָמַ֖ר מַהמַּֽעֲשֵׂיכֶֽםוַֽאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֨יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַדעַ֔תָּה גַּםאֲנַ֖חְנוּ גַּםאֲבֹתֵ֑ינוּ בַּֽעֲב֗וּר תֵּֽשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּיתֽוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּלרֹ֥עֵה צֹֽאן: בראשית.

בגלות של העת הזאת במצרים- היתה את שכונת היהודים.

גַּ֤ם מִזֵּדִ֨ים | חֲשֹׂ֬ךְ עַבְדֶּ֗ךָ אַֽל-יִמְשְׁלוּ-בִ֣י אָ֣ז אֵיתָ֑ם וְ֝נִקֵּ֗יתִי מִפֶּ֥שַֽׁע רָֽב: מזמור תשעה עשר.

אַֽל-יִמְשְׁלוּ-בִ֣י אָ֣ז אֵיתָ֑ם

וְ֝נִקֵּ֗יתִי מִפֶּ֥שַֽׁע רָֽב

בֶּן-שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ, וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, חֶפְצִי-בָהּ.  וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה–כְּתוֹעֲבֹת, הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: מלכים.

וְלֹא, שָׁמֵעוּ; וַיַּתְעֵם מְנַשֶּׁה, לַעֲשׂוֹת אֶת-הָרָע, מִן-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיְדַבֵּר יְהוָה בְּיַד-עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, לֵאמֹר. יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ-יְהוּדָה, הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה–הֵרַע, מִכֹּל אֲשֶׁר-עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר לְפָנָיו; וַיַּחֲטִא גַם-אֶת-יְהוּדָה, בְּגִלּוּלָיו.  לָכֵן, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִיא רָעָה, עַל-יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה: מלכים.

אַֽל-יִמְשְׁלוּ-בִ֣י אָ֣ז אֵיתָ֑ם

וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה, הַרְבֵּה מְאֹד, עַד אֲשֶׁר-מִלֵּא אֶת-יְרוּשָׁלִַם, פֶּה לָפֶה–לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת-יְהוּדָה, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה: מלכים.

וְ֝נִקֵּ֗יתִי מִפֶּ֥שַֽׁע רָֽב

ההומו כמושל עליך למעשה משים אותך כמאבד את זכויותך על הארץ הזאת. במקום הזה נכנס הטייקון ולוקח מזכויותך מבלי להחשב עושק אותך. 

הרשעתך למעשה לא מרשיעה את החוטא לך, את העושק אותך.

היכולת של ההומו למשול בך בעת הזאת בבחירתך היא תולדה של עיצוב דעת קהל בעניינו. הדבר הוא סוג של גילמון,  מישהו עיצב את דעתכם אודות ההומו ומשכך סלל את דרכו של ההומו להנהגה.

דנקנר ההומו הוא הכוכב של הילדים שלכם, סקעת הוא הכוכב של הילדים שלכם, עברי לידר הוא הכוכב של הילדים שלכם, ובהמשך שר החינוך בנט כמחנך ילדכם ומעצב דעתם כחומר ביד היוצר טען שאין לקבל דבר תורה בעניינו של ההומו ויש לגייסו לצבא גם כמפקד, גם כרב בישיבת אןר עציון. 

גָּלְמִי, רָאוּ עֵינֶיךָ,    וְעַל-סִפְרְךָ, כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ:
יָמִים יֻצָּרוּ;    ולא (וְלוֹ) אֶחָד בָּהֶם.
וְלִי–מַה-יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל;    מֶה עָצְמוּ, רָאשֵׁיהֶם.
אֶסְפְּרֵם, מֵחוֹל יִרְבּוּן;    הֱקִיצֹתִי, וְעוֹדִי עִמָּךְ.
אִם-תִּקְטֹל אֱלוֹהַּ רָשָׁע;    וְאַנְשֵׁי דָמִים, סוּרוּ מֶנִּי.
אֲשֶׁר יֹמְרוּךָ, לִמְזִמָּה;    נָשׂוּא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ.
הֲלוֹא-מְשַׂנְאֶיךָ יְהוָה אֶשְׂנָא;    וּבִתְקוֹמְמֶיךָ, אֶתְקוֹטָט.
תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים;    לְאוֹיְבִים, הָיוּ לִי.
חָקְרֵנִי אֵל, וְדַע לְבָבִי;    בְּחָנֵנִי, וְדַע שַׂרְעַפָּי.
וּרְאֵה, אִם-דֶּרֶךְ-עֹצֶב בִּי;    וּנְחֵנִי, בְּדֶרֶךְ עוֹלָם.

וּרְאֵה, אִם-דֶּרֶךְ-עֹצֶב בִּי;    וּנְחֵנִי, בְּדֶרֶךְ עוֹלָם:

דרכו של ההומו אינה דרך עולם לישראל.

דרכו של בנט הפוכה.

גם זבולון המר היה שר חינוך בישראל מאותה ישיבה של בנט שביקש להדמות לעליו שכשר חינוך הצהיר שהוא אבי ילדי ישראל והגר התושב עמנו. להזכירכם חוקה אחת לישראל ולגר ומשכך אותו דין.

וְאָמַרְתָּ, אֶל-פַּרְעֹה:  כֹּה אָמַר יְהוָה, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל.  וָאֹמַר אֵלֶיךָ, שַׁלַּח אֶת-בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי, וַתְּמָאֵן, לְשַׁלְּחוֹ–הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג, אֶת-בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ: שמות.

דווקא מהמקומות האלה כולל ממקום אוחנה בעצמו יש דרישה למשול ביהודה, בירושלים השלמה.

לָכֵן, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִיא רָעָה, עַל-יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה: מלכים.

אני טוענת שבנט יודע שזה המגרש שיקים רעה על ישראל באם.

ושוב חשוב לזכור גם בני ישראל שנפלו לדבר, מישהו עיצב אותם לדבר, יש להם זכות תשובה ויש לדרוש את שיבתם:

וְהוּא, עַם-בָּזוּז וְשָׁסוּי, הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם, וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ; הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל, מְשִׁסָּה וְאֵין-אֹמֵר הָשַׁב. מִי בָכֶם, יַאֲזִין זֹאת; יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע, לְאָחוֹר: ישעיהו.

בית כלאים יכול להיות מועדון ששמו לך שם אונס בו והובילו אותך לדבר. לפעמים זה החבר הטוב ביותר שלך שכופף אותך לדבר. גם הישיבה כישיבתו של בנט היא בית כלאים לדבר, לגרום לך לעשות את הדבר או לקאשר הדבר. גם בית הספר שבנט הוא שר חנוך של ילדיך הוא בית כלאים לדבר.

לזכות ישראל יאמר שיש דורשים את שיבתם של אלה. זה כף זכות לישראל. כתגובת נגד חוקקו המושלים בכם חוק נגד השבה.

והמשיכו לצעוד בירושלים:

אֲשֶׁר יֹמְרוּךָ, לִמְזִמָּה;  נָשׂוּא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ.

ושוב אני מזכירה, לזכות ישראל יאמר- עם ישראל לא בחר את בנט כראש. 6 אחוז מהמצביעים לא יכולים לקבוע אותך כראש. להזכירכם רבין קיבל ארבעים מנדטים. אפילו ציפי לבני קיבלה יותר מבנט, קיבלה  28 מנדטים.

לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד-אֵ֑ל וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דָ֗יו מַגִּ֥יד הָרָקִֽיעַ:

י֣וֹם לְ֭יוֹם יַבִּ֣יעַֽ אֹ֑מֶר וְלַ֥יְלָה לְּ֝לַ֗יְלָה יְחַוֶּה-דָּֽעַת:

אֵֽין-אֹ֭מֶר וְאֵ֣ין דְּבָרִ֑ים בְּ֝לִ֗י נִשְׁמָ֥ע קוֹלָֽם:

תראה,

הטייקון בבואו לדמות עצמו לעליון, מאזין לך לטלפון, הוא גם מאזין לך בבית, הוא שומע שהוא מקליט אותך ולעיתים גם מרשה לעצמו לשים לך מצלמה בבית גם כדי לראות אותך.

וכל זה כדי ליצור לעצמו כח אלוהי עליך. הוא רוצה לבעול אותך להיות בעלים כאלוהים אחרים עליך.

תקלה אחת יש לו לטייקון. אין לו יכול לדעת את מחשבותיך. הוא לא יכול לבחון לב וכליות.

עד שהוא לא יפתור בעיה זאת הוא לא יכול להיות שופט עליון בישראל וגם לא על העמים .

אתה שומע את האדם שאתה רוצה להיות אלוהים שלו, אך אתה לא יכול לדעת אם הוא דובר אמת כמו שבורא עולם יודע.

שאני הבנתי ששמו לי מצלמות בבית אני אמרתי להם שאם יש מצלמה אז זה כמו במה שמשחקים ולעיתים אני לא אגיד אמת וזה לא אומר שזה שקר.

ואמרתי לך זאת. שתדע עוד מהימים הראשונים שהבנתי שאתה צופה בי בבית ומאזין לי לטלפון.

אתה לא מצפה שאני אנדב לך אמת בהאזנה זאת שתוכל לשפוט אותי או שתוכל להוביל למהלכים משמעותיים לפגוע בי.

כל שפיטה מהאזנה זאת תהיה טועה.

להתעות את האויב.

אם אתה יודע שהאיראנים מאזינים ברור שתתעה אותם.. שלא תספק אמת בהאזנה זאת.

באיזשהו שלב הבנתי שאתה פועל לסתור אותי, אם אני אומרת משהו או מציעה משהו  אתה מציע הפוך ומכשיל את עצתי, אתה פועל להפוך כל מה שאני אומרת..

אז אמרתי לך הפוך ועשית הפוך. משמע- עשית מה שאני רוצה.

שמתי לב שזיהית מקומות שאני אוהבת. פעלת להרעיל מקומות אלה כמו בשיר של רחל- מי הצר האורב לי בדרך מי המרעיל בארות נחמה.

לעיתים גרמתי לך לחשוב שמקום כזה או אחר הוא נחמה לי ופעלת להרעיל מצד אחד ומצד שני להושיב חייל שלך במקום שחשבת שאני אוהבת.

בשורה התחתונה כאשה שהוסללה לא להיות כפי שיועד לה, מקומותיך אינם מקומותי, ומשכך, האנשים שישבו בכיסא שישבתי בו במקומותיך לא התיישבו במקומי.

.