9.1- שמואל- מלכות דוד- חלוקה לפרשות- פרשת אַֽחֲרֵי֙ מ֣וֹת שָׁא֔וּל.

שמואל- מלכות דוד- ללא חלוקה לפרשות.

פרשת- אַֽחֲרֵי֙ מ֣וֹת שָׁא֔וּל.

פרשת- מִּלְחָמָה֙ אֲרֻכָּ֔ה.

פרשת- הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד.

פרשת- שְׁלֹמֹ֔ה.

פרשת- אַבְשָׁל֧וֹם ואַמְנ֥וֹן.

פרשת- דוד ואבשלום.

פרשת- עיר ואם בישראל.

פרשת – דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַֽחֲרֹנִ֑ים .

פרשת- אַֽחֲרֵי֙ מ֣וֹת שָׁא֔וּל.

וַיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ מ֣וֹת שָׁא֔וּל וְדָוִ֣ד שָׁ֔ב מֵהַכּ֖וֹת אֶתהָעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֧שֶׁב דָּוִ֛ד בְּצִקְלָ֖ג יָמִ֥ים שְׁנָֽיִםוַיְהִ֣י | בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וְהִנֵּה֩ אִ֨ישׁ בָּ֤א מִןהַֽמַּחֲנֶה֙ מֵעִ֣ם שָׁא֔וּל וּבְגָדָ֣יו קְרֻעִ֔ים וַאֲדָמָ֖ה עַלרֹאשׁ֑וֹ וַיְהִי֙ בְּבֹא֣וֹ אֶלדָּוִ֔ד וַיִּפֹּ֥ל אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּוַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ דָּוִ֔ד אֵ֥י מִזֶּ֖ה תָּב֑וֹא וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו מִמַּחֲנֵ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל נִמְלָֽטְתִּיוַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֥יו דָּוִ֛ד מֶההָיָ֥ה הַדָּבָ֖ר הַגֶּדנָ֣א לִ֑י וַ֠יֹּאמֶר אֲשֶׁרנָ֨ס הָעָ֜ם מִןהַמִּלְחָמָ֗ה וְגַםהַרְבֵּ֞ה נָפַ֤ל מִןהָעָם֙ וַיָּמֻ֔תוּ וְגַ֗ם שָׁא֛וּל וִיהוֹנָתָ֥ן בְּנ֖וֹ מֵֽתוּוַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד אֶלהַנַּ֖עַר הַמַּגִּ֣יד ל֑וֹ אֵ֣יךְ יָדַ֔עְתָּ כִּימֵ֥ת שָׁא֖וּל וִיהֽוֹנָתָ֥ן בְּנֽוֹ:  וַיֹּ֜אמֶר הַנַּ֣עַר | הַמַּגִּ֣יד ל֗וֹ נִקְרֹ֤א נִקְרֵ֙יתִי֙ בְּהַ֣ר הַגִּלְבֹּ֔עַ וְהִנֵּ֥ה שָׁא֖וּל נִשְׁעָ֣ן עַלחֲנִית֑וֹ וְהִנֵּ֥ה הָרֶ֛כֶב וּבַעֲלֵ֥י הַפָּרָשִׁ֖ים הִדְבִּקֻֽהוּוַיִּ֥פֶן אַחֲרָ֖יו וַיִּרְאֵ֑נִי וַיִּקְרָ֣א אֵלָ֔י וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי: וַיֹּ֥אמֶר לִ֖י מִיאָ֑תָּה (ויאמר) וָאֹמַ֣ר אֵלָ֔יו עֲמָלֵקִ֖י אָנֹֽכִיוַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י עֲמָדנָ֤א עָלַי֙ וּמֹ֣תְתֵ֔נִי כִּ֥י אֲחָזַ֖נִי הַשָּׁבָ֑ץ כִּֽיכָלע֥וֹד נַפְשִׁ֖י בִּֽי: וָאֶעֱמֹ֤ד עָלָיו֙ וַאֲמֹ֣תְתֵ֔הוּ כִּ֣י יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י לֹ֥א יִֽחְיֶ֖ה אַחֲרֵ֣י נִפְל֑וֹ וָאֶקַּ֞ח הַנֵּ֣זֶר | אֲשֶׁ֣ר עַלרֹאשׁ֗וֹ וְאֶצְעָדָה֙ אֲשֶׁ֣ר עַלזְרֹע֔וֹ וָאֲבִיאֵ֥ם אֶלאֲדֹנִ֖י הֵֽנָּה: וַיַּחֲזֵ֥ק דָּוִ֛ד (בבגדו) בִּבְגָדָ֖יו וַיִּקְרָעֵ֑ם וְגַ֥ם כָּלהָאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ: וַֽיִּסְפְּדוּ֙ וַיִּבְכּ֔וּ וַיָּצֻ֖מוּ עַדהָעָ֑רֶב עַלשָׁא֞וּל וְעַליְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֗וֹ וְעַלעַ֤ם יְהוָה֙ וְעַלבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י נָפְל֖וּ בֶּחָֽרֶב:  וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד אֶלהַנַּ֙עַר֙ הַמַּגִּ֣יד ל֔וֹ אֵ֥י מִזֶּ֖ה אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר בֶּןאִ֛ישׁ גֵּ֥ר עֲמָלֵקִ֖י אָנֹֽכִי:  וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו דָּוִ֑ד אֵ֚יךְ לֹ֣א יָרֵ֔אתָ לִשְׁלֹ֙חַ֙ יָֽדְךָ֔ לְשַׁחֵ֖ת אֶתמְשִׁ֥יחַ יְהוָֽה: וַיִּקְרָ֣א דָוִ֗ד לְאַחַד֙ מֵֽהַנְּעָרִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר גַּ֣שׁ פְּגַעבּ֑וֹ וַיַּכֵּ֖הוּ וַיָּמֹֽת:  וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ דָּוִ֔ד (דמיך) דָּמְךָ֖ עַלרֹאשֶׁ֑ךָ כִּ֣י פִ֗יךָ עָנָ֤ה בְךָ֙ לֵאמֹ֔ר אָנֹכִ֥י מֹתַ֖תִּי אֶתמְשִׁ֥יחַ יְהוָֽה

וַיְקֹנֵ֣ן דָּוִ֔ד אֶתהַקִּינָ֖ה הַזֹּ֑את עַלשָׁא֖וּל וְעַליְהוֹנָתָ֥ן בְּנֽוֹ: וַיֹּ֕אמֶר לְלַמֵּ֥ד בְּנֵֽייְהוּדָ֖ה קָ֑שֶׁת הִנֵּ֥ה כְתוּבָ֖ה עַלסֵ֥פֶר הַיָּשָֽׁר: הַצְּבִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל עַלבָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָ֑ל אֵ֖יךְ נָפְל֥וּ גִבּוֹרִֽים: אַלתַּגִּ֣ידוּ בְגַ֔ת אַֽלתְּבַשְּׂר֖וּ בְּחוּצֹ֣ת אַשְׁקְל֑וֹן פֶּןתִּשְׂמַ֙חְנָה֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּֽןתַּעֲלֹ֖זְנָה בְּנ֥וֹת הָעֲרֵלִֽים: הָרֵ֣י בַגִּלְבֹּ֗עַ אַלטַ֧ל וְאַלמָטָ֛ר עֲלֵיכֶ֖ם וּשְׂדֵ֣י תְרוּמֹ֑ת כִּ֣י שָׁ֤ם נִגְעַל֙ מָגֵ֣ן גִּבּוֹרִ֔ים מָגֵ֣ן שָׁא֔וּל בְּלִ֖י מָשִׁ֥יחַ בַּשָּֽׁמֶן: מִדַּ֣ם חֲלָלִ֗ים מֵחֵ֙לֶב֙ גִּבּוֹרִ֔ים קֶ֚שֶׁת יְה֣וֹנָתָ֔ן לֹ֥א נָשׂ֖וֹג אָח֑וֹר וְחֶ֣רֶב שָׁא֔וּל לֹ֥א תָשׁ֖וּב רֵיקָֽם:  שָׁא֣וּל וִיהוֹנָתָ֗ן הַנֶּאֱהָבִ֤ים וְהַנְּעִימִם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וּבְמוֹתָ֖ם לֹ֣א נִפְרָ֑דוּ מִנְּשָׁרִ֣ים קַ֔לּוּ מֵאֲרָי֖וֹת גָּבֵֽרוּ: בְּנוֹת֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶלשָׁא֖וּל בְּכֶ֑ינָה הַמַּלְבִּֽשְׁכֶ֤ם שָׁנִי֙ עִםעֲדָנִ֔ים הַֽמַּעֲלֶה֙ עֲדִ֣י זָהָ֔ב עַ֖ל לְבוּשְׁכֶֽן:  אֵ֚יךְ נָפְל֣וּ גִבֹּרִ֔ים בְּת֖וֹךְ הַמִּלְחָמָ֑ה יְה֣וֹנָתָ֔ן עַלבָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָֽלצַרלִ֣י עָלֶ֗יךָ אָחִי֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן נָעַ֥מְתָּ לִּ֖י מְאֹ֑ד נִפְלְאַ֤תָה אַהֲבָֽתְךָ֙ לִ֔י מֵאַהֲבַ֖ת נָשִֽׁים:  אֵ֚יךְ נָפְל֣וּ גִבּוֹרִ֔ים וַיֹּאבְד֖וּ כְּלֵ֥י מִלְחָמָֽה:

וַיְהִ֣י אַֽחֲרֵיכֵ֗ן וַיִּשְׁאַל֩ דָּוִ֨ד בַּֽיהוָ֤ה | לֵאמֹר֙ הַאֶעֱלֶ֗ה בְּאַחַת֙ עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֵלָ֖יו עֲלֵ֑ה וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אָ֥נָה אֶעֱלֶ֖ה וַיֹּ֥אמֶר חֶבְרֹֽנָה: וַיַּ֤עַל שָׁם֙ דָּוִ֔ד וְגַ֖ם שְׁתֵּ֣י נָשָׁ֑יו אֲחִינֹ֙עַם֙ הַיִּזְרְעֵלִ֔ית וַאֲבִיגַ֕יִל אֵ֖שֶׁת נָבָ֥ל הַֽכַּרְמְלִֽי: וַאֲנָשָׁ֧יו אֲשֶׁרעִמּ֛וֹ הֶעֱלָ֥ה דָוִ֖ד אִ֣ישׁ וּבֵית֑וֹ וַיֵּשְׁב֖וּ בְּעָרֵ֥י חֶבְרֽוֹן: וַיָּבֹ֙אוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יְהוּדָ֔ה וַיִּמְשְׁחוּשָׁ֧ם אֶתדָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עַלבֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ לֵאמֹ֔ר אַנְשֵׁי֙ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֔ד אֲשֶׁ֥ר קָבְר֖וּ אֶתשָׁאֽוּלוַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ מַלְאָכִ֔ים אֶלאַנְשֵׁ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם בְּרֻכִ֤ים אַתֶּם֙ לַֽיהוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר עֲשִׂיתֶ֜ם הַחֶ֣סֶד הַזֶּ֗ה עִםאֲדֹֽנֵיכֶם֙ עִםשָׁא֔וּל וַֽתִּקְבְּר֖וּ אֹתֽוֹ: וְעַתָּ֕ה יַֽעַשׂיְהוָ֥ה עִמָּכֶ֖ם חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֑ת וְגַ֣ם אָנֹכִ֗י אֶעֱשֶׂ֤ה אִתְּכֶם֙ הַטּוֹבָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶ֖ם הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה: וְעַתָּ֣ה | תֶּחֱזַ֣קְנָה יְדֵיכֶ֗ם וִֽהְיוּ֙ לִבְנֵיחַ֔יִל כִּימֵ֖ת אֲדֹנֵיכֶ֣ם שָׁא֑וּל וְגַםאֹתִ֗י מָשְׁח֧וּ בֵיתיְהוּדָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עֲלֵיהֶֽםוְאַבְנֵ֣ר בֶּןנֵ֔ר שַׂרצָבָ֖א אֲשֶׁ֣ר לְשָׁא֑וּל לָקַ֗ח אֶתאִ֥ישׁ בֹּ֙שֶׁת֙ בֶּןשָׁא֔וּל וַיַּעֲבִרֵ֖הוּ מַחֲנָֽיִם: וַיַּמְלִכֵ֙הוּ֙ אֶלהַגִּלְעָ֔ד וְאֶלהָאֲשׁוּרִ֖י וְאֶֽליִזְרְעֶ֑אל וְעַלאֶפְרַ֙יִם֙ וְעַלבִּנְיָמִ֔ן וְעַליִשְׂרָאֵ֖ל כֻּלֹּֽה: בֶּןאַרְבָּעִ֨ים שָׁנָ֜ה אִֽישׁבֹּ֣שֶׁת בֶּןשָׁא֗וּל בְּמָלְכוֹ֙ עַליִשְׂרָאֵ֔ל וּשְׁתַּ֥יִם שָׁנִ֖ים מָלָ֑ךְ אַ֚ךְ בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה הָי֖וּ אַחֲרֵ֥י דָוִֽד:  וַֽיְהִי֙ מִסְפַּ֣ר הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר֩ הָיָ֨ה דָוִ֥ד מֶ֛לֶךְ בְּחֶבְר֖וֹן עַלבֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וְשִׁשָּׁ֥ה חֳדָשִֽׁים:  

ב א,א ויהי, אחרי מות שאול, ודוד שב, מהכות את-העמלק; וישב דוד בצקלג, ימים שנים.  ב א,ב ויהי ביום השלישי, והנה איש בא מן-המחנה מעם שאול, ובגדיו קרעים, ואדמה על-ראשו; ויהי בבאו אל-דוד, ויפל ארצה וישתחו.  ב א,ג ויאמר לו דוד, אי מזה תבוא; ויאמר אליו, ממחנה ישראל נמלטתי.  ב א,ד ויאמר אליו דוד מה-היה הדבר, הגד-נא לי; ויאמר אשר-נס העם מן-המלחמה, וגם-הרבה נפל מן-העם וימתו, וגם שאול ויהונתן בנו, מתו.  ב א,ה ויאמר דוד, אל-הנער המגיד לו:  איך ידעת, כי-מת שאול ויהונתן בנו.  ב א,ו ויאמר הנער המגיד לו, נקרא נקריתי בהר הגלבע, והנה שאול, נשען על-חניתו; והנה הרכב ובעלי הפרשים, הדבקהו.  ב א,ז ויפן אחריו, ויראני; ויקרא אלי, ואמר הנני.  ב א,ח ויאמר לי, מי-אתה; ויאמר (ואמר) אליו, עמלקי אנכי.  ב א,ט ויאמר אלי, עמד-נא עלי ומתתני–כי אחזני, השבץ:  כי-כל-עוד נפשי, בי.  ב א,י ואעמד עליו, ואמתתהו–כי ידעתי, כי לא יחיה אחרי נפלו; ואקח הנזר אשר על-ראשו, ואצעדה אשר על-זרעו, ואביאם אל-אדני, הנה.  ב א,יא ויחזק דוד בבגדו, ויקרעם; וגם כל-האנשים, אשר אתו.  ב א,יב ויספדו, ויבכו, ויצמו, עד-הערב:  על-שאול ועל-יהונתן בנו, ועל-עם יהוה ועל-בית ישראל–כי נפלו, בחרב.  {פ}

ב א,יג ויאמר דוד, אל-הנער המגיד לו, אי מזה, אתה; ויאמר, בן-איש גר עמלקי אנכי.  ב א,יד ויאמר אליו, דוד:  איך, לא יראת, לשלח ידך, לשחת את-משיח יהוה.  ב א,טו ויקרא דוד, לאחד מהנערים, ויאמר, גש פגע-בו; ויכהו, וימת.  ב א,טז ויאמר אליו דוד, דמיך (דמך) על-ראשך:  כי פיך, ענה בך לאמר, אנכי מתתי, את-משיח יהוה.  {פ}

ב א,יז ויקנן דוד, את-הקינה הזאת, על-שאול, ועל-יהונתן בנו.  ב א,יח ויאמר, ללמד בני-יהודה קשת, הנה כתובה, על-ספר הישר.  ב א,יט הצבי, ישראל, על-במותיך, חלל:  איך, נפלו גבורים.  ב א,כ אל-תגידו בגת, אל-תבשרו בחוצת אשקלון:  פן-תשמחנה בנות פלשתים, פן-תעלזנה בנות הערלים.  ב א,כא הרי בגלבע, אל-טל ואל-מטר עליכם–ושדי תרומת:  כי שם נגעל, מגן גבורים–מגן שאול, בלי משיח בשמן.  ב א,כב מדם חללים, מחלב גבורים–קשת יהונתן, לא נשוג אחור; וחרב שאול, לא תשוב ריקם.  ב א,כג שאול ויהונתן, הנאהבים והנעימם בחייהם, ובמותם, לא נפרדו; מנשרים קלו, מאריות גברו.  ב א,כד בנות, ישראל–אל-שאול, בכינה; המלבשכם שני, עם-עדנים, המעלה עדי זהב, על לבושכן.  ב א,כה איך נפלו גברים, בתוך המלחמה–יהונתן, על-במותיך חלל.  ב א,כו צר-לי עליך, אחי יהונתן–נעמת לי, מאד; נפלאתה אהבתך לי, מאהבת נשים.  ב א,כז איך נפלו גבורים, ויאבדו כלי מלחמה.  {פ}

ב ב,א ויהי אחרי-כן, וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה באחת ערי יהודה, ויאמר יהוה אליו, עלה; ויאמר דוד אנה אעלה, ויאמר חברנה.  ב ב,ב ויעל שם דוד, וגם שתי נשיו–אחינעם, היזרעלית, ואביגיל, אשת נבל הכרמלי.  ב ב,ג ואנשיו אשר-עמו העלה דוד, איש וביתו; וישבו, בערי חברון.  ב ב,ד ויבאו אנשי יהודה, וימשחו-שם את-דוד למלך על-בית יהודה; ויגדו לדוד, לאמר, אנשי יביש גלעד, אשר קברו את-שאול.  {ס}

ב ב,ה וישלח דוד מלאכים, אל-אנשי יביש גלעד; ויאמר אליהם, ברכים אתם ליהוה, אשר עשיתם החסד הזה עם-אדניכם עם-שאול, ותקברו אתו.  ב ב,ו ועתה, יעש-יהוה עמכם חסד ואמת; וגם אנכי, אעשה אתכם הטובה הזאת, אשר עשיתם, הדבר הזה.  ב ב,ז ועתה תחזקנה ידיכם, והיו לבני-חיל–כי-מת, אדניכם שאול; וגם-אתי, משחו בית-יהודה למלך–עליהם.  {פ}

ב ב,ח ואבנר בן-נר, שר-צבא אשר לשאול–לקח, את-איש בשת בן-שאול, ויעברהו, מחנים.  ב ב,ט וימלכהו, אל-הגלעד, ואל-האשורי, ואל-יזרעאל; ועל-אפרים, ועל-בנימן, ועל-ישראל, כלה.  {פ}

ב ב,י בן-ארבעים שנה איש-בשת בן-שאול, במלכו על-ישראל, ושתים שנים, מלך; אך בית יהודה, היו אחרי דוד.  ב ב,יא ויהי מספר הימים, אשר היה דוד מלך בחברון על-בית יהודה–שבע שנים, וששה חדשים. {ס}

כפי שהקוראים באתר יודעים, האתר בבניה, יתכנו טעויות. עד שאחתום את העריכה, יש לקרוא מתוך הידיעה שיתכנו טעויות.