כתוב בפרוש- וְהוֹשַׁעְתִּי אֶת-הַצֹּלֵעָה, עם ה’ בסוף המילה. לא את הצולע.

24.8.2012.

מאמר השבוע- עיונים לשבת.

ברוך שלא עשני אישה. הרחבה נוספת של החשיבה.
-העונש: אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ .
-איזה הוא גיבור- הכובש את יצרו.

הרי מה קרה?
בימי גן עדן אכלו אדם וחווה מעץ הדעת. ואז בא אלוהים אמר: עכשיו תקבלו עונש. אתה האיש, בזיעת אפך תאכל לחם. את האישה ,את התשוקה שלך תהיה לאישך ו  לא רק, הוא ימשול בך. וזה עונש. במחשבה מעמיקה נוספת אפשר להקיש מהענין שאם תשוקתה של האישה לאיש ומשילות האיש על האישה זה עונש. אז כנראה שמזוית ראייתו של בורא עולם שהאיש הוא לא משהו בלשון המעטה..
ועברו השנים…..
היהדות היא סדרת חוקים שיש שאומרים שהם באו לתקן את חטא גן העדן. זאת אומרת שע”י אימוץ חוקים אלו יחל האדם ללכת בדרך שתוביל אותו חזרה לגן עדן. וכך קיבל האדם תרי”ג מצוות שאם יקיים אותם יסגל לעצמו דרך חיים ועשייה שתתקן את הנזקים שאכילת פרי עץ הדעת הסבה לאדם כאדם. גבר מברך ברוך שלא עשני אישה מהסיבה הפשוטה שעליו חלות הרבה יותר מצוות מאשר לאישה וכך הוא זוכה לתיקון גדול יותר. רוב המצוות הן סוג של התגברות על יצרים. אני טוענת שמכאן לקוחה המילה גבר. משמע, איש המתגבר על יצריו, זכאי להיקרא גבר..ואז משילותו של הגבר על האישה ותשוקתה אליו, לא תהיה עונש.

עידנא דה ריתחא.
פרשון.

נגיד אדם, ביום בהיר אחד תופס ת’חורעה על אישתו וקורע אותה במכות ואז אישתו הולכת לבית המשפט ומתלוננת ואז עושים משפט והבן אדם עומד מול השופט ומסביר למה הוא עשה את מה שעשה..
אם נגיד הבן אדם בא ואומר לשופט “ת’שמע, היא הביאה לי ת’חורעה אז נתתי לה אחת!” השופט תופס ת’חורעה בעצמו וישר שופט אותו לעשר שנים!
אבל אם נגיד הבן אדם מביא אותה באלגאנט דופק חליפה עם עניבה ואומר לשופט, “שופט נכבד הייתי בעידנא דריתחא” אז מתחשבים בו למה הוא היה בעידנא דריתחא..והוא לא כזה.. זה רק עידנא דריתחא וזה יעבור..
.
.
בעת מלחמה העולם נחצה לשניים. הטוב והרע. הטוב נלחם ברע. ואז המגדר נכנס לתמונה. ואז יש עוד חלוקה- גברים ונשים. יש את הגברים הטובים שיוצאים להגן על נשותייהם מגברים רעים שהם בעצם טובים שמגנים על נשותייהם מגברים רעים שגם הם בעצם טובים שמגינים על נשותייהם מגברים רעים וכן הלאה.. וזה קטע.
זאת סיבה טובה לעצב של אמא שיודעת שהיא תשלח את בנה למלחמות.
האם מלחמה היא יצר? האם התכוון המשורר להתגבר על יצרים כשאמר: בקש שלום ורדפהו.

בספר משלי נאמר: טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר (טז לב).
בעקבות הפסוק אמרו חז”ל: “איזה הוא גיבור–הכובש את יצרו” (אבות ד א)

.

נחזור קצת טיפה אחורה.
אלוהים, כשברא את האישה, הוא ברא אותה מצלעו של האדם. למדתי מספר דברים ממאמר זה:
1) עונשה של האישה היה שהגבר ימשול בה.
2) תרי”ג מצוות, בהן רוב המצוות חלות על הגבר נועדו לתקן את הגבר מצד אחד ועל ידי תיקון עצמו יתקן את עונשה של האישה. כך שמשילותו עליה תהיה טובה יותר. וכך למעשה האנושות תצעד בדרך חזרה לגן עדן. וזאת המשימה האמיתית של הגבר בעולם הזה, לתקן את עצמו ועל ידי כך לתקן את העונש שהוטל על האישה. וזה סוג של אבירות שבעיני היהדות זאת זכות ולכן מברך הגבר “ברוך שלא עשני אישה” וגם כי עד שלא יתקן עצמו, מי שסובלת/עצובה זאת האישה.
3) תקראו את ספר צפניה, זה קצר שלושה פרקים.
http://www.mechon-mamre.org/i/t/t2103.htm

4) הרמב”ם אמר: באין בית כנסת יכול יהודי להתפלל גם במסגד. וזאת למה? כי המוסלמים מאמינים באל אחד ומייחדים את האל באותה דרך ומה זה אמונה באל אחד? אם אני מסתכלת על אחמדינג’אד מצד אחד ועל הריכוזיות מצד שני אני מוצאת שיש סוג של כח שנוגד את האמונה באל אחד, סוג של כח, שליטה, השפעה, שהיא נוגדת את האמונה באל אחד. האנשים האלה שיש להם כל כך הרבה כח בידיים, יש להם את היכולת לשלוט באדם ועל גורלו . השימוש שעושים לעיתים מנהיגים בכח זה שיש בידיהם הוא שימוש אסור. כי אנחנו בני אדם. אנחנו לא יכולים לשפוט נכון את המידע המצוי ברשותיינו ובהתאם לפעול. זה מסוכן מאוד הכח הזה בידיים של אדם . כי לא תמיד הוא יעשה את השימוש הנכון בו. וככה אנחנו רואים את שליטתו של אחמדינג’אד בעמו, וכך אנחנו רואים את שליטתו של אסאד בעמו, וכך אנחנו רואים איך עשק מובראק את עמו והפעיל עליהם ווחד שלטון של אימה ופחד. וכך אנחנו רואים את הריכוזיות הכלכלית בעולם שמעניקה כח לאנשים גם על מנהיגים וגם על העמים. וכן, לפעמים אנחנו גם רואים אייך המלחמה והשנאה והפחד משרתים את ההנהגות השונות לשלוט בעמים.

5)
בסוף צפניה כתוב:

כִּי-אָז אֶהְפֹּךְ אֶל-עַמִּים, שָׂפָה בְרוּרָה, לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד. מֵעֵבֶר, לְנַהֲרֵי-כוּשׁ–עֲתָרַי, בַּת-פּוּצַי, יוֹבִלוּן, מִנְחָתִי. בַּיּוֹם הַהוּא, לֹא תֵבוֹשִׁי מִכֹּל עֲלִילֹתַיִךְ, אֲשֶׁר פָּשַׁעַתְּ, בִּי: כִּי-אָז אָסִיר מִקִּרְבֵּךְ, עַלִּיזֵי גַּאֲוָתֵךְ, וְלֹא-תוֹסִפִי לְגָבְהָה עוֹד, בְּהַר קָדְשִׁי. וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ, עַם עָנִי וָדָל; וְחָסוּ, בְּשֵׁם יְהוָה. יג שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא-יַעֲשׂוּ עַוְלָה, וְלֹא-יְדַבְּרוּ כָזָב, וְלֹא-יִמָּצֵא בְּפִיהֶם, לְשׁוֹן תַּרְמִית: כִּי-הֵמָּה יִרְעוּ וְרָבְצוּ, וְאֵין מַחֲרִיד.
רָנִּי, בַּת-צִיּוֹן–הָרִיעוּ, יִשְׂרָאֵל; שִׂמְחִי וְעָלְזִי בְּכָל-לֵב, בַּת יְרוּשָׁלִָם. טו הֵסִיר יְהוָה מִשְׁפָּטַיִךְ, פִּנָּה אֹיְבֵךְ; מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְהוָה בְּקִרְבֵּךְ, לֹא-תִירְאִי רָע עוֹד.
בַּיּוֹם הַהוּא, יֵאָמֵר לִירוּשָׁלִַם אַל-תִּירָאִי: צִיּוֹן, אַל-יִרְפּוּ יָדָיִךְ. יְהוָה אֱלֹהַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ, גִּבּוֹר יוֹשִׁיעַ; יָשִׂישׂ עָלַיִךְ בְּשִׂמְחָה, יַחֲרִישׁ בְּאַהֲבָתוֹ–יָגִיל עָלַיִךְ, בְּרִנָּה. נוּגֵי מִמּוֹעֵד אָסַפְתִּי, מִמֵּךְ הָיוּ–מַשְׂאֵת עָלֶיהָ, חֶרְפָּה. הִנְנִי עֹשֶׂה אֶת-כָּל-מְעַנַּיִךְ, בָּעֵת הַהִיא; וְהוֹשַׁעְתִּי אֶת-הַצֹּלֵעָה, וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּץ, וְשַׂמְתִּים לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם, בְּכָל-הָאָרֶץ בָּשְׁתָּם. בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם: כִּי-אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה, בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ, בְּשׁוּבִי אֶת-שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם, אָמַר יְהוָה.

והושעתי את הצולעה. ומי זאת הצולעה? זאת האישה. האישה נבראה מצלעו של אדם ולכן היא הצולעה.
וממה יושיע אותה- מעונשה..
ומה העונש..
אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ .

ה’ יושיע את האישה, הוא ייצור עולם טוב יותר לאישה בעולם הזה.
.

אביר אלוהיינו.
שיבוא שלום, אמן!

.