9.7- שמואל- מלכות דוד- חלוקה לפרשות- פרשת עיר ואם בישראל.

שמואל- מלכות דוד- ללא חלוקה לפרשות.

פרשת- אַֽחֲרֵי֙ מ֣וֹת שָׁא֔וּל.

פרשת- מִּלְחָמָה֙ אֲרֻכָּ֔ה.

פרשת- הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד.

פרשת- שְׁלֹמֹ֔ה.

פרשת- אַבְשָׁל֧וֹם ואַמְנ֥וֹן.

פרשת- דוד ואבשלום.

פרשת- עיר ואם בישראל.

פרשת – דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַֽחֲרֹנִ֑ים .

פרשת- עיר ואם בישראל.

וַיְהִ֤י כָל–הָעָם֙ נָד֔וֹן בְּכָל–שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמֶּ֜לֶךְ הִצִּילָ֣נוּ | מִכַּ֣ף אֹיְבֵ֗ינוּ וְה֤וּא מִלְּטָ֙נוּ֙ מִכַּ֣ף פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַתָּ֛ה בָּרַ֥ח מִן–הָאָ֖רֶץ מֵעַ֥ל אַבְשָׁלֽוֹם: וְאַבְשָׁלוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר מָשַׁ֣חְנוּ עָלֵ֔ינוּ מֵ֖ת בַּמִּלְחָמָ֑ה וְעַתָּ֗ה לָמָ֥ה אַתֶּ֛ם מַחֲרִשִׁ֖ים לְהָשִׁ֥יב אֶת–הַמֶּֽלֶךְ: וְהַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד שָׁ֠לַח אֶל–צָד֨וֹק וְאֶל–אֶבְיָתָ֥ר הַכֹּהֲנִים֮ לֵאמֹר֒ דַּבְּר֞וּ אֶל–זִקְנֵ֤י יְהוּדָה֙ לֵאמֹ֔ר לָ֤מָּה תִֽהְיוּ֙ אַֽחֲרֹנִ֔ים לְהָשִׁ֥יב אֶת–הַמֶּ֖לֶךְ אֶל–בֵּית֑וֹ וּדְבַר֙ כָּל–יִשְׂרָאֵ֔ל בָּ֥א אֶל–הַמֶּ֖לֶךְ אֶל–בֵּיתֽוֹ: אַחַ֣י אַתֶּ֔ם עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אַתֶּ֑ם וְלָ֧מָּה תִהְי֛וּ אַחֲרֹנִ֖ים לְהָשִׁ֥יב אֶת–הַמֶּֽלֶךְ:  וְלַֽעֲמָשָׂא֙ תֹּֽמְר֔וּ הֲל֛וֹא עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אָ֑תָּה כֹּ֣ה יַֽעֲשֶׂה–לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יוֹסִ֔יף אִם–לֹ֠א שַׂר–צָבָ֞א תִּהְיֶ֧ה לְפָנַ֛י כָּל–הַיָּמִ֖ים תַּ֥חַת יוֹאָֽב: וַיַּ֛ט אֶת–לְבַ֥ב כָּל–אִישׁ–יְהוּדָ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ אֶל–הַמֶּ֔לֶךְ שׁ֥וּב אַתָּ֖ה וְכָל–עֲבָדֶֽיךָ: וַיָּ֣שָׁב הַמֶּ֔לֶךְ וַיָּבֹ֖א עַד–הַיַּרְדֵּ֑ן וִיהוּדָ֞ה בָּ֣א הַגִּלְגָּ֗לָה לָלֶ֙כֶת֙ לִקְרַ֣את הַמֶּ֔לֶךְ לְהַעֲבִ֥יר אֶת–הַמֶּ֖לֶךְ אֶת–הַיַּרְדֵּֽן: וַיְמַהֵ֗ר שִׁמְעִ֤י בֶן–גֵּרָא֙ בֶּן–הַיְמִינִ֔י אֲשֶׁ֖ר מִבַּֽחוּרִ֑ים וַיֵּ֙רֶד֙ עִם–אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה לִקְרַ֖את הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽד:  וְאֶ֨לֶף אִ֣ישׁ עִמּוֹ֮ מִבִּנְיָמִן֒ וְצִיבָ֗א נַ֚עַר בֵּ֣ית שָׁא֔וּל וַחֲמֵ֨שֶׁת עָשָׂ֥ר בָּנָ֛יו וְעֶשְׂרִ֥ים עֲבָדָ֖יו אִתּ֑וֹ וְצָלְח֥וּ הַיַּרְדֵּ֖ן לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ: וְעָבְרָ֣ה הָעֲבָרָ֗ה לַֽעֲבִיר֙ אֶת–בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְלַעֲשׂ֥וֹת הַטּ֖וֹב (בעינו) בְּעֵינָ֑יו וְשִׁמְעִ֣י בֶן–גֵּרָ֗א נָפַל֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ בְּעָבְר֖וֹ בַּיַּרְדֵּֽן: וַיֹּ֣אמֶר אֶל–הַמֶּ֗לֶךְ אַל–יַחֲשָׁב–לִ֣י אֲדֹנִי֮ עָוֹן֒ וְאַל–תִּזְכֹּ֗ר אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר הֶעֱוָ֣ה עַבְדְּךָ֔ בַּיּ֕וֹם אֲשֶׁר–יָׄצָ֥ׄאׄ אֲדֹנִֽי–הַמֶּ֖לֶךְ מִירֽוּשָׁלִָ֑ם לָשׂ֥וּם הַמֶּ֖לֶךְ אֶל–לִבּֽוֹ:  כִּ֚י יָדַ֣ע עַבְדְּךָ֔ כִּ֖י אֲנִ֣י חָטָ֑אתִי וְהִנֵּֽה–בָ֣אתִי הַיּ֗וֹם רִאשׁוֹן֙ לְכָל–בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף לָרֶ֕דֶת לִקְרַ֖את אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ: וַיַּ֨עַן אֲבִישַׁ֤י בֶּן–צְרוּיָה֙ וַיֹּ֔אמֶר הֲתַ֣חַת זֹ֔את לֹ֥א יוּמַ֖ת שִׁמְעִ֑י כִּ֥י קִלֵּ֖ל אֶת–מְשִׁ֥יחַ יְהוָֽה: וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד מַה–לִּ֤י וְלָכֶם֙ בְּנֵ֣י צְרוּיָ֔ה כִּי–תִֽהְיוּ–לִ֥י הַיּ֖וֹם לְשָׂטָ֑ן הַיּ֗וֹם י֤וּמַת אִישׁ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֚י הֲל֣וֹא יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י הַיּ֖וֹם אֲנִי–מֶ֥לֶךְ עַל–יִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּ֧אמֶר הַמֶּ֛לֶךְ אֶל–שִׁמְעִ֖י לֹ֣א תָמ֑וּת וַיִּשָּׁ֥בַֽע ל֖וֹ הַמֶּֽלֶךְ: וּמְפִבֹ֙שֶׁת֙ בֶּן–שָׁא֔וּל יָרַ֖ד לִקְרַ֣את הַמֶּ֑לֶךְ וְלֹא–עָשָׂ֨ה רַגְלָ֜יו וְלֹא–עָשָׂ֣ה שְׂפָמ֗וֹ וְאֶת–בְּגָדָיו֙ לֹ֣א כִבֵּ֔ס לְמִן–הַיּוֹם֙ לֶ֣כֶת הַמֶּ֔לֶךְ עַד–הַיּ֖וֹם אֲשֶׁר–בָּ֥א בְשָׁלֽוֹם: וַיְהִ֛י כִּי–בָ֥א יְרוּשָׁלִַ֖ם לִקְרַ֣את הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ לָ֛מָּה לֹא–הָלַ֥כְתָּ עִמִּ֖י מְפִיבֹֽשֶׁת: וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ עַבְדִּ֣י רִמָּ֑נִי כִּֽי–אָמַ֨ר עַבְדְּךָ֜ אֶחְבְּשָׁה–לִּי֩ הַחֲמ֨וֹר וְאֶרְכַּ֤ב עָלֶ֙יהָ֙ וְאֵלֵ֣ךְ אֶת–הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֥י פִסֵּ֖חַ עַבְדֶּֽךָ: וַיְרַגֵּ֣ל בְּעַבְדְּךָ֔ אֶל–אֲדֹנִ֖י הַמֶּ֑לֶךְ וַאדֹנִ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ כְּמַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֔ים וַעֲשֵׂ֥ה הַטּ֖וֹב בְּעֵינֶֽיךָ: כִּי֩ לֹ֨א הָיָ֜ה כָּל–בֵּ֣ית אָבִ֗י כִּ֤י אִם–אַנְשֵׁי–מָ֙וֶת֙ לַאדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַתָּ֙שֶׁת֙ אֶֽת–עַבְדְּךָ֔ בְּאֹכְלֵ֖י שֻׁלְחָנֶ֑ךָ וּמַה–יֶּשׁ–לִ֥י עוֹד֙ צְדָקָ֔ה וְלִזְעֹ֥ק ע֖וֹד אֶל–הַמֶּֽלֶךְ:  וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ לָ֛מָּה תְּדַבֵּ֥ר ע֖וֹד דְּבָרֶ֑יךָ אָמַ֕רְתִּי אַתָּ֣ה וְצִיבָ֔א תַּחְלְק֖וּ אֶת–הַשָּׂדֶֽה: וַיֹּ֤אמֶר מְפִיבֹ֙שֶׁת֙ אֶל–הַמֶּ֔לֶךְ גַּ֥ם אֶת–הַכֹּ֖ל יִקָּ֑ח אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁר–בָּ֞א אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֛לֶך בְּשָׁל֖וֹם אֶל–בֵּיתֽוֹ: וּבַרְזִלַּי֙ הַגִּלְעָדִ֔י יָרַ֖ד מֵרֹגְלִ֑ים וַיַּעֲבֹ֤ר אֶת–הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַיַּרְדֵּ֔ן לְשַׁלְּח֖וֹ אֶת-(בירדן) הַיַּרְדֵּֽן: וּבַרְזִלַּי֙ זָקֵ֣ן מְאֹ֔ד בֶּן–שְׁמֹנִ֖ים שָׁנָ֑ה וְהֽוּא–כִלְכַּ֤ל אֶת–הַמֶּ֙לֶךְ֙ בְּשִׁיבָת֣וֹ בְמַחֲנַ֔יִם כִּֽי–אִ֛ישׁ גָּד֥וֹל ה֖וּא מְאֹֽד: וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֶל–בַּרְזִלָּ֑י אַתָּה֙ עֲבֹ֣ר אִתִּ֔י וְכִלְכַּלְתִּ֥י אֹתְךָ֛ עִמָּדִ֖י בִּירוּשָׁלִָֽם: וַיֹּ֥אמֶר בַּרְזִלַּ֖י אֶל–הַמֶּ֑לֶךְ כַּמָּ֗ה יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י חַיַּ֔י כִּי–אֶעֱלֶ֥ה אֶת–הַמֶּ֖לֶךְ יְרוּשָׁלִָֽם: בֶּן–שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָה֩ אָנֹכִ֨י הַיּ֜וֹם הַאֵדַ֣ע | בֵּין–ט֣וֹב לְרָ֗ע אִם–יִטְעַ֤ם עַבְדְּךָ֙ אֶת–אֲשֶׁ֤ר אֹכַל֙ וְאֶת–אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁתֶּ֔ה אִם–אֶשְׁמַ֣ע ע֔וֹד בְּק֖וֹל שָׁרִ֣ים וְשָׁר֑וֹת וְלָמָּה֩ יִֽהְיֶ֨ה עַבְדְּךָ֥ עוֹד֙ לְמַשָּׂ֔א אֶל–אֲדֹנִ֖י הַמֶּֽלֶךְ: כִּמְעַ֞ט יַעֲבֹ֧ר עַבְדְּךָ֛ אֶת–הַיַּרְדֵּ֖ן אֶת–הַמֶּ֑לֶךְ וְלָ֙מָּה֙ יִגְמְלֵ֣נִי הַמֶּ֔לֶךְ הַגְּמוּלָ֖ה הַזֹּֽאת: יָֽשָׁב–נָ֤א עַבְדְּךָ֙ וְאָמֻ֣ת בְּעִירִ֔י עִ֛ם קֶ֥בֶר אָבִ֖י וְאִמִּ֑י וְהִנֵּ֣ה | עַבְדְּךָ֣ כִמְהָ֗ם יַֽעֲבֹר֙ עִם–אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַעֲשֵׂה–ל֕וֹ אֵ֥ת אֲשֶׁר–ט֖וֹב בְּעֵינֶֽיךָ: וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֗לֶךְ אִתִּי֙ יַעֲבֹ֣ר כִּמְהָ֔ם וַאֲנִי֙ אֶעֱשֶׂה–לּ֔וֹ אֶת–הַטּ֖וֹב בְּעֵינֶ֑יךָ וְכֹ֛ל אֲשֶׁר–תִּבְחַ֥ר עָלַ֖י אֶֽעֱשֶׂה–לָּֽךְ: וַיַּעֲבֹ֧ר כָּל–הָעָ֛ם אֶת–הַיַּרְדֵּ֖ן וְהַמֶּ֣לֶךְ עָבָ֑ר וַיִּשַּׁ֨ק הַמֶּ֤לֶךְ לְבַרְזִלַּי֙ וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ וַיָּ֖שָׁב לִמְקֹמֽוֹ: וַיַּעֲבֹ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַגִּלְגָּ֔לָה וְכִמְהָ֖ן עָבַ֣ר עִמּ֑וֹ וְכָל–עַ֤ם יְהוּדָה֙ (ויעברו) הֶעֱבִ֣ירוּ אֶת–הַמֶּ֔לֶךְ וְגַ֕ם חֲצִ֖י עַ֥ם יִשְׂרָאֵֽל: וְהִנֵּ֛ה כָּל–אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בָּאִ֣ים אֶל–הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֣וּ אֶל–הַמֶּ֡לֶךְ מַדּוּעַ֩ גְּנָב֨וּךָ אַחֵ֜ינוּ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֗ה וַיַּעֲבִ֨רוּ אֶת–הַמֶּ֤לֶךְ וְאֶת–בֵּיתוֹ֙ אֶת–הַיַּרְדֵּ֔ן וְכָל–אַנְשֵׁ֥י דָוִ֖ד עִמּֽוֹ: וַיַּעַן֩ כָּל–אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה עַל–אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל כִּֽי–קָר֤וֹב הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵלַ֔י וְלָ֤מָּה זֶּה֙ חָרָ֣ה לְךָ֔ עַל–הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה הֶאָכ֤וֹל אָכַ֙לְנוּ֙ מִן–הַמֶּ֔לֶךְ אִם–נִשֵּׂ֥את נִשָּׂ֖א לָֽנוּ: וַיַּ֣עַן אִֽישׁ–יִשְׂרָאֵל֩ אֶת–אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה וַיֹּ֗אמֶר עֶֽשֶׂר–יָד֨וֹת לִ֣י בַמֶּלֶךְ֮ וְגַם–בְּדָוִד֮ אֲנִ֣י מִמְּךָ֒ וּמַדּ֙וּעַ֙ הֱקִלֹּתַ֔נִי וְלֹא–הָיָ֨ה דְבָרִ֥י רִאשׁ֛וֹן לִ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶת–מַלְכִּ֑י וַיִּ֙קֶשׁ֙ דְּבַר–אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה מִדְּבַ֖ר אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל:

וְשָׁ֨ם נִקְרָ֜א אִ֣ישׁ בְּלִיַּ֗עַל וּשְׁמ֛וֹ שֶׁ֥בַע בֶּן–בִּכְרִ֖י אִ֣ישׁ יְמִינִ֑י וַיִּתְקַ֣ע בַּשֹּׁפָ֗ר וַ֠יֹּאמֶר אֵֽין–לָ֨נוּ חֵ֜לֶק בְּדָוִ֗ד וְלֹ֤א נַֽחֲלָה–לָ֙נוּ֙ בְּבֶן–יִשַׁ֔י אִ֥ישׁ לְאֹהָלָ֖יו יִשְׂרָאֵֽל: וַיַּ֜עַל כָּל–אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י דָוִ֔ד אַחֲרֵ֖י שֶׁ֣בַע בֶּן–בִּכְרִ֑י וְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ דָּבְק֣וּ בְמַלְכָּ֔ם מִן–הַיַּרְדֵּ֖ן וְעַד–יְרוּשָׁלִָֽם: וַיָּבֹ֨א דָוִ֣ד אֶל–בֵּיתוֹ֮ יְרֽוּשָׁלִַם֒ וַיִּקַּ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ אֵ֣ת עֶֽשֶׂר–נָשִׁ֣ים | פִּלַגְשִׁ֡ים אֲשֶׁ֣ר הִנִּיחַ֩ לִשְׁמֹ֨ר הַבַּ֜יִת וַֽיִּתְּנֵ֤ם בֵּית–מִשְׁמֶ֙רֶת֙ וַֽיְכַלְכְּלֵ֔ם וַאֲלֵיהֶ֖ם לֹא–בָ֑א וַתִּהְיֶ֧ינָה צְרֻר֛וֹת עַד–י֥וֹם מֻתָ֖ן אַלְמְנ֥וּת חַיּֽוּת: וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל–עֲמָשָׂ֔א הַזְעֶק–לִ֥י אֶת–אִישׁ–יְהוּדָ֖ה שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וְאַתָּ֖ה פֹּ֥ה עֲמֹֽד: וַיֵּ֥לֶךְ עֲמָשָׂ֖א לְהַזְעִ֣יק אֶת–יְהוּדָ֑ה (וייחר) וַיּ֕וֹחֶר מִן–הַמּוֹעֵ֖ד אֲשֶׁ֥ר יְעָדֽוֹ: וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל–אֲבִישַׁ֔י עַתָּ֗ה יֵ֧רַֽע לָ֛נוּ שֶׁ֥בַע בֶּן–בִּכְרִ֖י מִן–אַבְשָׁל֑וֹם אַ֠תָּה קַ֞ח אֶת–עַבְדֵ֤י אֲדֹנֶ֙יךָ֙ וּרְדֹ֣ף אַחֲרָ֔יו פֶּן–מָ֥צָא ל֛וֹ עָרִ֥ים בְּצֻר֖וֹת וְהִצִּ֥יל עֵינֵֽנוּ: וַיֵּצְא֤וּ אַֽחֲרָיו֙ אַנְשֵׁ֣י יוֹאָ֔ב וְהַכְּרֵתִ֥י וְהַפְּלֵתִ֖י וְכָל–הַגִּבֹּרִ֑ים וַיֵּֽצְאוּ֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לִרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י שֶׁ֥בַע בֶּן–בִּכְרִֽי: הֵ֗ם עִם–הָאֶ֤בֶן הַגְּדוֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּגִבְע֔וֹן וַעֲמָשָׂ֖א בָּ֣א לִפְנֵיהֶ֑ם וְיוֹאָ֞ב חָג֣וּר | מִדּ֣וֹ לְבֻשׁ֗וּ (ועלו) וְעָלָ֞יו חֲג֥וֹר חֶ֙רֶב֙ מְצֻמֶּ֤דֶת עַל–מָתְנָיו֙ בְּתַעְרָ֔הּ וְה֥וּא יָצָ֖א וַתִּפֹּֽל: וַיֹּ֤אמֶר יוֹאָב֙ לַעֲמָשָׂ֔א הֲשָׁל֥וֹם אַתָּ֖ה אָחִ֑י וַתֹּ֜חֶז יַד–יְמִ֥ין יוֹאָ֛ב בִּזְקַ֥ן עֲמָשָׂ֖א לִנְשָׁק–לֽוֹ:  וַעֲמָשָׂ֨א לֹֽא נִשְׁמַ֜ר בַּחֶ֣רֶב | אֲשֶׁ֣ר בְּיַד יוֹאָ֗ב וַיַּכֵּהוּ֩ בָ֨הּ אֶל הַחֹ֜מֶשׁ וַיִּשְׁפֹּ֨ךְ מֵעָ֥יו אַ֛רְצָה וְלֹא שָׁ֥נָה ל֖וֹ וַיָּמֹ֑ת וְיוֹאָב֙ וַאֲבִישַׁ֣י אָחִ֔יו רָדַ֕ף אַחֲרֵ֖י שֶׁ֥בַע בֶּן בִּכְרִֽי: וְאִישׁ֙ עָמַ֣ד עָלָ֔יו מִֽנַּעֲרֵ֖י יוֹאָ֑ב וַיֹּ֗אמֶר מִי֩ אֲשֶׁ֨ר חָפֵ֧ץ בְּיוֹאָ֛ב וּמִ֥י אֲשֶׁר–לְדָוִ֖ד אַחֲרֵ֥י יוֹאָֽב:  וַעֲמָשָׂ֛א מִתְגֹּלֵ֥ל בַּדָּ֖ם בְּת֣וֹךְ הַֽמְּסִלָּ֑ה וַיַּ֨רְא הָאִ֜ישׁ כִּֽי–עָמַ֣ד כָּל–הָעָ֗ם וַיַּסֵּב֩ אֶת–עֲמָשָׂ֨א מִן–הַֽמְסִלָּ֤ה הַשָּׂדֶה֙ וַיַּשְׁלֵ֤ךְ עָלָיו֙ בֶּ֔גֶד כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ה כָּל–הַבָּ֥א עָלָ֖יו וְעָמָֽד: כַּאֲשֶׁ֥ר הֹגָ֖ה מִן–הַֽמְסִלָּ֑ה עָבַ֤ר כָּל–אִישׁ֙ אַחֲרֵ֣י יוֹאָ֔ב לִרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י שֶׁ֥בַע בֶּן–בִּכְרִֽי:  וַֽיַּעֲבֹ֞ר בְּכָל שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָבֵ֛לָה וּבֵ֥ית מַעֲכָ֖ה וְכָל הַבֵּרִ֑ים (ויקלהו) וַיִּקָּ֣הֲל֔וּ וַיָּבֹ֖אוּ אַף אַחֲרָֽיו: וַיָּבֹ֜אוּ וַיָּצֻ֣רוּ עָלָ֗יו בְּאָבֵ֙לָה֙ בֵּ֣ית הַֽמַּעֲכָ֔ה וַיִּשְׁפְּכ֤וּ סֹֽלְלָה֙ אֶל–הָעִ֔יר וַֽתַּעֲמֹ֖ד בַּחֵ֑ל וְכָל–הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת–יוֹאָ֔ב מַשְׁחִיתִ֖ם לְהַפִּ֥יל הַחוֹמָֽה: וַתִּקְרָ֛א אִשָּׁ֥ה חֲכָמָ֖ה מִן–הָעִ֑יר שִׁמְע֤וּ שִׁמְעוּ֙ אִמְרוּ–נָ֣א אֶל–יוֹאָ֔ב קְרַ֣ב עַד–הֵ֔נָּה וַאֲדַבְּרָ֖ה אֵלֶֽיךָ: וַיִּקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וַתֹּ֧אמֶר הָאִשָּׁ֛ה הַאַתָּ֥ה יוֹאָ֖ב וַיֹּ֣אמֶר אָ֑נִי וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ שְׁמַע֙ דִּבְרֵ֣י אֲמָתֶ֔ךָ וַיֹּ֖אמֶר שֹׁמֵ֥עַ אָנֹֽכִי: וַתֹּ֖אמֶר לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֨ר יְדַבְּר֤וּ בָרִֽאשֹׁנָה֙ לֵאמֹ֔ר שָׁאֹ֧ל יְשָׁאֲל֛וּ בְּאָבֵ֖ל וְכֵ֥ן הֵתַֽמּוּ: אָנֹכִ֕י שְׁלֻמֵ֖י אֱמוּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתָּ֣ה מְבַקֵּ֗שׁ לְהָמִ֨ית עִ֤יר וְאֵם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לָ֥מָּה תְבַלַּ֖ע נַחֲלַ֥ת יְהוָֽה: וַיַּ֥עַן יוֹאָ֖ב וַיֹּאמַ֑ר חָלִ֤ילָה חָלִ֙ילָה֙ לִ֔י אִם–אֲבַלַּ֖ע וְאִם–אַשְׁחִֽית: לֹא–כֵ֣ן הַדָּבָ֗ר כִּ֡י אִישׁ֩ מֵהַ֨ר אֶפְרַ֜יִם שֶׁ֧בַע בֶּן–בִּכְרִ֣י שְׁמ֗וֹ נָשָׂ֤א יָדוֹ֙ בַּמֶּ֣לֶךְ בְּדָוִ֔ד תְּנֽוּ–אֹת֣וֹ לְבַדּ֔וֹ וְאֵלְכָ֖ה מֵעַ֣ל הָעִ֑יר וַתֹּ֤אמֶר הָֽאִשָּׁה֙ אֶל–יוֹאָ֔ב הִנֵּ֥ה רֹאשׁ֛וֹ מֻשְׁלָ֥ךְ אֵלֶ֖יךָ בְּעַ֥ד הַחוֹמָֽה: וַתָּבוֹא֩ הָאִשָּׁ֨ה אֶל–כָּל–הָעָ֜ם בְּחָכְמָתָ֗הּ וַֽיִּכְרְת֞וּ אֶת–רֹ֨אשׁ שֶׁ֤בַע בֶּן–בִּכְרִי֙ וַיַּשְׁלִ֣כוּ אֶל–יוֹאָ֔ב וַיִּתְקַע֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיָּפֻ֥צוּ מֵֽעַל–הָעִ֖יר אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֑יו וְיוֹאָ֛ב שָׁ֥ב יְרוּשָׁלִַ֖ם אֶל–הַמֶּֽלֶךְ: וְיוֹאָ֕ב אֶ֥ל כָּל–הַצָּבָ֖א יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנָיָה֙ בֶּן–יְה֣וֹיָדָ֔ע עַל-(הכרי) הַכְּרֵתִ֖י וְעַל–הַפְּלֵתִֽי: וַאֲדֹרָ֖ם עַל–הַמַּ֑ס וִיהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן–אֲחִיל֖וּד הַמַּזְכִּֽיר: (ושיא) וּשְׁוָ֖א סֹפֵ֑ר וְצָד֥וֹק וְאֶבְיָתָ֖ר כֹּהֲנִֽים: וְגַ֗ם עִירָא֙ הַיָּ֣אִרִ֔י הָיָ֥ה כֹהֵ֖ן לְדָוִֽד:

ב יט,י ויהי כל-העם נדון, בכל-שבטי ישראל לאמר:  המלך הצילנו מכף איבינו, והוא מלטנו מכף פלשתים, ועתה ברח מן-הארץ, מעל אבשלום.  ב יט,יא ואבשלום אשר משחנו עלינו, מת במלחמה; ועתה, למה אתם מחרשים–להשיב את-המלך.  {ס}

ב יט,יב והמלך דוד, שלח אל-צדוק ואל-אביתר הכהנים לאמר, דברו אל-זקני יהודה לאמר, למה תהיו אחרנים להשיב את-המלך אל-ביתו; ודבר, כל-ישראל, בא אל-המלך, אל-ביתו.  ב יט,יג אחי אתם, עצמי ובשרי אתם; ולמה תהיו אחרנים, להשיב את-המלך.  ב יט,יד ולעמשא, תמרו, הלוא עצמי ובשרי, אתה; כה יעשה-לי אלהים, וכה יוסיף, אם-לא שר-צבא תהיה לפני כל-הימים, תחת יואב.  ב יט,טו ויט את-לבב כל-איש-יהודה, כאיש אחד; וישלחו, אל-המלך, שוב אתה, וכל-עבדיך.  ב יט,טז וישב המלך, ויבא עד-הירדן; ויהודה בא הגלגלה, ללכת לקראת המלך, להעביר את-המלך, את-הירדן.  ב יט,יז וימהר, שמעי בן-גרא בן-הימיני, אשר, מבחורים; וירד עם-איש יהודה, לקראת המלך דוד.  ב יט,יח ואלף איש עמו, מבנימן, וציבא נער בית שאול, וחמשת עשר בניו ועשרים עבדיו אתו; וצלחו הירדן, לפני המלך.  ב יט,יט ועברה העברה, לעביר את-בית המלך, ולעשות הטוב, בעינו; ושמעי בן-גרא, נפל לפני המלך, בעברו, בירדן.  ב יט,כ ויאמר אל-המלך, אל-יחשב-לי אדני עון, ואל-תזכר את אשר העוה עבדך, ביום אשר-יצא אדני-המלך מירושלם–לשום המלך, אל-לבו.  ב יט,כא כי ידע עבדך, כי אני חטאתי; והנה-באתי היום, ראשון לכל-בית יוסף, לרדת, לקראת אדני המלך.  {ס}

ב יט,כב ויען אבישי בן-צרויה, ויאמר, התחת זאת, לא יומת שמעי:  כי קלל, את-משיח יהוה.  {ס}

ב יט,כג ויאמר דוד, מה-לי ולכם בני צרויה–כי-תהיו-לי היום, לשטן; היום, יומת איש בישראל–כי הלוא ידעתי, כי היום אני-מלך על-ישראל.  ב יט,כד ויאמר המלך אל-שמעי, לא תמות; וישבע לו, המלך.  {ס}

ב יט,כה ומפבשת, בן-שאול, ירד, לקראת המלך; ולא-עשה רגליו ולא-עשה שפמו, ואת-בגדיו לא כבס, למן-היום לכת המלך, עד-היום אשר-בא בשלום.  ב יט,כו ויהי כי-בא ירושלם, לקראת המלך; ויאמר לו המלך, למה לא-הלכת עמי מפיבשת.  ב יט,כז ויאמר, אדני המלך עבדי רמני:  כי-אמר עבדך אחבשה-לי החמור וארכב עליה, ואלך את-המלך–כי פסח, עבדך.  ב יט,כח וירגל בעבדך, אל-אדני המלך; ואדני המלך כמלאך האלהים, ועשה הטוב בעיניך.  ב יט,כט כי לא היה כל-בית אבי, כי אם-אנשי-מות לאדני המלך, ותשת את-עבדך, באכלי שלחנך; ומה-יש-לי עוד צדקה, ולזעק עוד אל-המלך.  {פ}

ב יט,ל ויאמר לו המלך, למה תדבר עוד דבריך; אמרתי–אתה וציבא, תחלקו את-השדה.  ב יט,לא ויאמר מפיבשת אל-המלך, גם את-הכל יקח:  אחרי אשר-בא אדני המלך, בשלום–אל-ביתו.  {ס}

ב יט,לב וברזלי, הגלעדי, ירד, מרגלים; ויעבר את-המלך הירדן, לשלחו את-בירדן (הירדן).  ב יט,לג וברזלי זקן מאד, בן-שמנים שנה; והוא-כלכל את-המלך בשיבתו במחנים, כי-איש גדול הוא מאד.  ב יט,לד ויאמר המלך, אל-ברזלי:  אתה עבר אתי, וכלכלתי אתך עמדי בירושלם.  ב יט,לה ויאמר ברזלי, אל-המלך:  כמה, ימי שני חיי, כי-אעלה את-המלך, ירושלם.  ב יט,לו בן-שמנים שנה אנכי היום האדע בין-טוב לרע, אם-יטעם עבדך את-אשר אכל ואת-אשר אשתה, אם-אשמע עוד, בקול שרים ושרות; ולמה יהיה עבדך עוד למשא, אל-אדני המלך.  ב יט,לז כמעט יעבר עבדך, את-הירדן–את-המלך; ולמה יגמלני המלך, הגמולה הזאת.  ב יט,לח ישב-נא עבדך ואמת בעירי, עם קבר אבי ואמי; והנה עבדך כמהם, יעבר עם-אדני המלך, ועשה-לו, את אשר-טוב בעיניך.  {ס}

ב יט,לט ויאמר המלך, אתי יעבר כמהם, ואני אעשה-לו, את-הטוב בעיניך; וכל אשר-תבחר עלי, אעשה-לך.  ב יט,מ ויעבר כל-העם את-הירדן, והמלך עבר; וישק המלך לברזלי ויברכהו, וישב למקמו.  {ס}

ב יט,מא ויעבר המלך הגלגלה, וכמהן עבר עמו; וכל-עם יהודה, ויעברו (העברו) את-המלך, וגם, חצי עם ישראל.  ב יט,מב והנה כל-איש ישראל, באים אל-המלך; ויאמרו אל-המלך מדוע גנבוך אחינו איש יהודה, ויעברו את-המלך ואת-ביתו את-הירדן, וכל-אנשי דוד, עמו.  {ס}

ב יט,מג ויען כל-איש יהודה על-איש ישראל, כי-קרוב המלך אלי, ולמה זה חרה לך, על-הדבר הזה:  האכול אכלנו מן-המלך, אם-נשאת נשא לנו.  {ס}

ב יט,מד ויען איש-ישראל את-איש יהודה ויאמר, עשר-ידות לי במלך וגם-בדוד אני ממך, ומדוע הקלתני, ולא-היה דברי ראשון לי להשיב את-מלכי; ויקש דבר-איש יהודה, מדבר איש ישראל.  {ס}

ב כ,א ושם נקרא איש בליעל, ושמו שבע בן-בכרי–איש ימיני; ויתקע בשפר, ויאמר אין-לנו חלק בדוד ולא נחלה-לנו בבן-ישי–איש לאהליו, ישראל.  ב כ,ב ויעל כל-איש ישראל, מאחרי דוד, אחרי, שבע בן-בכרי; ואיש יהודה דבקו במלכם, מן-הירדן ועד-ירושלם.  ב כ,ג ויבא דוד אל-ביתו, ירושלם, ויקח המלך את עשר-נשים פלגשים אשר הניח לשמר הבית ויתנם בית-משמרת ויכלכלם, ואליהם לא-בא; ותהיינה צררות עד-יום מתן, אלמנות חיות.  {ס}

ב כ,ד ויאמר המלך אל-עמשא, הזעק-לי את-איש-יהודה שלשת ימים; ואתה, פה עמד.  ב כ,ה וילך עמשא, להזעיק את-יהודה; וייחר (ויוחר), מן-המועד אשר יעדו.  {ס}

ב כ,ו ויאמר דוד, אל-אבישי, עתה ירע לנו שבע בן-בכרי, מן-אבשלום; אתה קח את-עבדי אדניך, ורדף אחריו–פן-מצא לו ערים בצרות, והציל עיננו.  ב כ,ז ויצאו אחריו אנשי יואב, והכרתי והפלתי וכל-הגברים; ויצאו, מירושלם, לרדף, אחרי שבע בן-בכרי.  ב כ,ח הם, עם-האבן הגדולה אשר בגבעון, ועמשא, בא לפניהם; ויואב חגור מדו לבשו, ועלו חגור חרב מצמדת על-מתניו בתערה, והוא יצא, ותפל.  {ס}

ב כ,ט ויאמר יואב לעמשא, השלום אתה אחי; ותחז יד-ימין יואב, בזקן עמשא–לנשק-לו.  ב כ,י ועמשא לא-נשמר בחרב אשר ביד-יואב, ויכהו בה אל-החמש וישפך מעיו ארצה ולא-שנה לו–וימת; ויואב, ואבישי אחיו, רדף, אחרי שבע בן-בכרי.  ב כ,יא ואיש עמד עליו, מנערי יואב; ויאמר, מי אשר חפץ ביואב ומי אשר-לדוד–אחרי יואב.  ב כ,יב ועמשא מתגלל בדם, בתוך המסלה; וירא האיש כי-עמד כל-העם, ויסב את-עמשא מן-המסלה השדה וישלך עליו בגד, כאשר ראה, כל-הבא עליו ועמד.  ב כ,יג כאשר הגה, מן-המסלה–עבר כל-איש, אחרי יואב, לרדף, אחרי שבע בן-בכרי.  ב כ,יד ויעבר בכל-שבטי ישראל, אבלה ובית מעכה–וכל-הברים;  {ס}  ויקלהו (ויקהלו), ויבאו אף-אחריו.  ב כ,טו ויבאו ויצרו עליו, באבלה בית המעכה, וישפכו סללה אל-העיר, ותעמד בחל; וכל-העם אשר את-יואב, משחיתם להפיל החומה.  ב כ,טז ותקרא אשה חכמה, מן-העיר; שמעו שמעו, אמרו-נא אל-יואב, קרב עד-הנה, ואדברה אליך.  ב כ,יז ויקרב אליה, ותאמר האשה האתה יואב ויאמר אני; ותאמר לו, שמע דברי אמתך, ויאמר, שמע אנכי.  ב כ,יח ותאמר, לאמר:  דבר ידברו בראשנה לאמר, שאול ישאלו באבל וכן התמו.  ב כ,יט אנכי, שלמי אמוני ישראל; אתה מבקש, להמית עיר ואם בישראל–למה תבלע, נחלת יהוה.  {פ}

ב כ,כ ויען יואב, ויאמר:  חלילה חלילה לי, אם-אבלע ואם-אשחית.  ב כ,כא לא-כן הדבר, כי איש מהר אפרים שבע בן-בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד–תנו-אתו לבדו, ואלכה מעל העיר; ותאמר האשה אל-יואב, הנה ראשו משלך אליך בעד החומה.  ב כ,כב ותבוא האשה אל-כל-העם בחכמתה, ויכרתו את-ראש שבע בן-בכרי וישלכו אל-יואב, ויתקע בשפר, ויפצו מעל-העיר איש לאהליו; ויואב שב ירושלם, אל-המלך.  {ס}

ב כ,כג ויואב, אל כל-הצבא ישראל; ובניה, בן-יהוידע, על-הכרי (הכרתי), ועל-הפלתי.  ב כ,כד ואדרם, על-המס; ויהושפט בן-אחילוד, המזכיר.  ב כ,כה ושיא (ושוא), ספר; וצדוק ואביתר, כהנים.  ב כ,כו וגם, עירא היארי, היה כהן, לדוד.  {ס}