ביד אשה- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.
וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ בָּרָ֔ק אִםתֵּלְכִ֥י עִמִּ֖י וְהָלָ֑כְתִּי וְאִםלֹ֥א תֵלְכִ֛י עִמִּ֖י לֹ֥א אֵלֵֽךְוַתֹּ֜אמֶר הָלֹ֧ךְ אֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗ךְ אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ עַלהַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה הוֹלֵ֔ךְ כִּ֣י בְֽיַדאִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶתסִֽיסְרָ֑א וַתָּ֧קָם דְּבוֹרָ֛ה וַתֵּ֥לֶךְ עִםבָּרָ֖ק קֶֽדְשָׁהשֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

כִּ֣י בְֽיַדאִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶתסִֽיסְרָ֑א

דבורה לא היתה אשת צבא. היא היתה נביאה וזאת בעת שלא היה מלך אדם על ישראל ורועי ישראל  היו כמו משה, כהנים נביאים- שופטים. והיא נתנה את פקודת המלחמה ועלתה למלחמה עם ברק ולא ההפך.

אשה לא הולכת למלחמה, במקרה הזה בציווי בורא עולם שסיסרא יורד  ביד אשה, הלכה דבורה עם ברק למלחמה. צריך לחשוב על כך שאשה מורידה גבר זה משפיל גבר מבחינת גבריות ואון גברי במובן של השפלה וזה גם הזכרון לאחר מותו, שאשה הורידה אותו.

היו גברים שלאחר שאשה נצחה אותם, בחרו להתאבד.

שאני חושבת על הדבר, למה במקרה הותר לאשה לעלות למלחמה, ודרך אשה להוריד את סיסרא.

בוא נחשוב על גבר שאסרו אותו, גבר כמו רוזנשטיין מבחינת און שנראה מגבר כזה, נראה גבר גבר כמו שאומרים. ויש מישהו שרוצה לכופף אותו להשפיל אותו ואת רוחו, והגבר החזק הזה נשבה, והוא אזוק ומכניסים אותו לחדר החקירות  והמפקד מכניס לחדר הומו שנראה משהו כמו גיל חובב, שנראה זכר ללא און ולא משדר גבריות. וההומו הזה אונס אותו. 

את המפקד הזה שבדרך הזאת ביקש להוריד את הגבר הזה, הייתי מבקשת להוריד ביד אשה.

מהמשל הזה אולי ניתן להבין מדוע במקרה זה אופשר לאשה לעלות למלחמה.

.

אם בישראל- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וַתִּשְׁלַ֗ח וַתִּקְרָא֙ לְבָרָ֣ק בֶּןאֲבִינֹ֔עַם מִקֶּ֖דֶשׁ נַפְתָּלִ֑י וַתֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲלֹ֥א צִוָּ֣ה יְהוָ֣ה אֱלֹהֵֽייִשְׂרָאֵ֗ל לֵ֤ךְ וּמָֽשַׁכְתָּ֙ בְּהַ֣ר תָּב֔וֹר וְלָקַחְתָּ֣ עִמְּךָ֗ עֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ מִבְּנֵ֥י נַפְתָּלִ֖י וּמִבְּנֵ֥י זְבֻלֽוּןוּמָשַׁכְתִּ֨י אֵלֶ֜יךָ אֶלנַ֣חַל קִישׁ֗וֹן אֶתסִֽיסְרָא֙ שַׂרצְבָ֣א יָבִ֔ין וְאֶתרִכְבּ֖וֹ וְאֶתהֲמוֹנ֑וֹ וּנְתַתִּ֖יהוּ בְּיָדֶֽךָוַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ בָּרָ֔ק אִםתֵּלְכִ֥י עִמִּ֖י וְהָלָ֑כְתִּי וְאִםלֹ֥א תֵלְכִ֛י עִמִּ֖י לֹ֥א אֵלֵֽךְוַתֹּ֜אמֶר הָלֹ֧ךְ אֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗ךְ אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ עַלהַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה הוֹלֵ֔ךְ כִּ֣י בְֽיַדאִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶתסִֽיסְרָ֑א וַתָּ֧קָם דְּבוֹרָ֛ה וַתֵּ֥לֶךְ עִםבָּרָ֖ק קֶֽדְשָׁה: שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ עַלהַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה הוֹלֵ֔ךְ

ובמלחמה הזאת הציון לשבח לא לברק , כי אם לדבורה לאשה שבידה יורד סיסרא.

ומי היתה דבורה הנביאה ושופטת את:

חָדְל֧וּ פְרָז֛וֹן בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חָדֵ֑לּוּ עַ֤ד שַׁקַּ֙מְתִּי֙ דְּבוֹרָ֔ה שַׁקַּ֥מְתִּי אֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל: שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

אֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל:

שהוקמה לשפוט ולנבא בישראל. כמו מרים הנביאה.

והיא היתה אשת לפידות, אשה בעולת בעל שעלתה למלחמה עם ברק.

תחשבו על זה..

.

רכב ברזל בימי קדם- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וַיַּזְעֵ֨ק סִֽיסְרָ֜א אֶתכָּלרִכְבּ֗וֹ תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ רֶ֣כֶב בַּרְזֶ֔ל וְאֶתכָּלהָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ מֵחֲרֹ֥שֶׁת הַגּוֹיִ֖ם אֶלנַ֥חַל קִישֽׁוֹן: שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

רִכְבּ֗וֹ תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ רֶ֣כֶב בַּרְזֶ֔ל

נהוג לחשוב על ימי קדם כעת "פרימיטיבית מבחינה טכנולוגית" כמו שאומרים..

לסיסרא היה רכב מלחמה מברזל. גם טנק המרכבה הוא רכב ברזל.

.

שופט מושיע- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וַיִּֽחַראַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּתְּנֵם֙ בְּיַדשֹׁסִ֔ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אוֹתָ֑ם וַֽיִּמְכְּרֵ֞ם בְּיַ֤ד אֽוֹיְבֵיהֶם֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹֽאיָכְל֣וּ ע֔וֹד לַעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י אוֹיְבֵיהֶֽםבְּכֹ֣ל אֲשֶׁ֣ר יָצְא֗וּ יַדיְהוָה֙ הָיְתָהבָּ֣ם לְרָעָ֔ה כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לָהֶ֑ם וַיֵּ֥צֶר לָהֶ֖ם מְאֹֽד

וַיָּ֥קֶם יְהוָ֖ה שֹֽׁפְטִ֑ים וַיּ֣וֹשִׁיע֔וּם מִיַּ֖ד שֹׁסֵיהֶֽםוְגַ֤ם אֶלשֹֽׁפְטֵיהֶם֙ לֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֣י זָנ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִןהַדֶּ֜רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הָלְכ֧וּ אֲבוֹתָ֛ם לִשְׁמֹ֥עַ מִצְוֹתיְהוָ֖ה לֹאעָ֥שׂוּ כֵֽןוְכִֽיהֵקִ֨ים יְהוָ֥ה לָהֶם֮ שֹֽׁפְטִים֒ וְהָיָ֤ה יְהוָה֙ עִםהַשֹּׁפֵ֔ט וְהֽוֹשִׁיעָם֙ מִיַּ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם כֹּ֖ל יְמֵ֣י הַשּׁוֹפֵ֑ט כִּֽייִנָּחֵ֤ם יְהוָה֙ מִנַּֽאֲקָתָ֔ם מִפְּנֵ֥י לֹחֲצֵיהֶ֖ם וְדֹחֲקֵיהֶֽם: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

וַיָּ֥קֶם יְהוָ֖ה שֹֽׁפְטִ֑ים וַיּ֣וֹשִׁיע֔וּם מִיַּ֖ד שֹׁסֵיהֶֽם:

זאת אומרת ששופט בישראל, שופט נכון בישראל יכול להוביל את ישראל לתשועה מפני אויביהם, בעת שמשלו בישראל אויבי ישראל בורא עולם הקים להם שופט להושיעם. 

בואו נחשוב ביחד מה אומר הדבר שהממשלה והכנסת שהם כנסת מחוקקים זרועה באישים השוכבים את זכר משכבי אשה, ולא רק ששר המשפטים הוא איש השוכב את זכר משכבי אשה וזאת שאנו יודעים שופט בישראל הוא מושיע בעת שישראל משולים על ידי שונאים.

להזכירכם גם משה שפט בישראל ואנחנו יודעים שהוא נשלח לתשועת ישראל בעת שהיו עבדים במצרים:

וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה, לִשְׁפֹּט אֶת-הָעָם; וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל-מֹשֶׁה, מִן-הַבֹּקֶר עַד-הָעָרֶב.  שמות.

זאת אומרת ששופט שנחשב לתועבה על פי תורתנו, ברור שהוא לא יכול להושיע את העם ואם העם ישר, מינוי כזה הוא הפוך ממקום שהוא מרשיע את העם.

ותחשבו שהמחוקקים הורוביץ ובנט המושל מעליו קבעו לערב את דם אלה עם דם ישראל והגר התושב עמנו.

זאת אומרת שהשופט והמחוקק הזה במקום הזה ביחס לישראל מרשיעים את ישראל והגר התושב עמנו שיש לו זכות בחירה שווה בישראל. הגר על פי תורתנו מחוייב לחוקת התורה, גם זכויות גם חובות , גם צדקה וגם הרשעה.

.

למען דעת מלחמות כנען- חלק שני- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּלאֲשֶׁ֣ר לֹֽאיָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּלמִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽייִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁרלְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

כָּלאֲשֶׁ֣ר לֹֽאיָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּלמִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן:

גם אתם דור שלא ידעו את כל מלחמות כנען.

וגם בדור הזה מקוים עליכם מלחמה רוחנית כזאת שאתם לא מודעים לה ומשכך לא נלחמים בה ויש קורבנות בדרך:

וְהוּא, עַם-בָּזוּז וְשָׁסוּי, הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם, וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ; הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל, מְשִׁסָּה וְאֵין-אֹמֵר הָשַׁב.מִי בָכֶם, יַאֲזִין זֹאת; יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע, לְאָחוֹר. מִי-נָתַן למשוסה (לִמְשִׁסָּה) יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים, הֲלוֹא יְהוָה:  זוּ, חָטָאנוּ לוֹ, וְלֹא-אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ.  וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ, וֶעֱזוּז מִלְחָמָה; וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע, וַתִּבְעַר-בּוֹ וְלֹא-יָשִׂים עַל-לֵב:

וְהוּא, עַם-בָּזוּז וְשָׁסוּי, הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם, וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ; הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל:

הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל

השוכב את זכר משכבי אשה הוא אדם שאיבד נחלה בישראל ויש מי שמתעל חלקו לבזים את ישראל.

מְשִׁסָּה וְאֵין-אֹמֵר הָשַׁב

בעת הזאת יש אומרים השב, התודעה שלכם שנבנתה בבתי כלאים כמו בתי ספר, במשילות בנט, במוסרות ועוד גרמה לכם לראות מקימי מצווה זאת כחשוכים ובתגובה שר המשפטים אוחנה הוביל לחקיקה שאסרת השבת אנשים אלה שיצאו מישראל , לישראל.

חשוב מאוד לדייק במחלה לאמר שאתה רוצה להשיב אותם ולא להמר בם, אנשים אלה הומרו השימוש בחוק שהושם לו השם חוק חוק נגד המרה מיחסת את הדרישה להשבה למעשה אינקוויציא. חשוב להבין הומו הוא אדם שהומר.

האיש הזה שהוא הומו מוצהר מסכים עם החוק הזה, סביר לחשוב שהוא מתנגד לדברי, האדם הזה הוא אדם רדום שיש לקוות שיתעורר במהרה בימנו:

אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ, וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי; אֲנִי, יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם, וְכָל-צְבָאָם, צִוֵּיתִי.  אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק, וְכָל-דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר; הוּא-יִבְנֶה עִירִי, וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ–לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.  כֹּה אָמַר יְהוָה, יְגִיעַ מִצְרַיִם וּסְחַר-כּוּשׁ וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה, עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ וְלָךְ יִהְיוּ, אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ; וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲווּ אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ, אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים: ישעיהו.

 אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק, וְכָל-דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר;

בענין ביזה.

יש שיודעים שהייתי שכנה של השוכבים את זכר משכבי אשה, לשמחתי אני אשה, לא נפלתי במקום הזה שנופל זכר בו. אך אני יודעת לראות דברים שאנשים שלא מכירים את העולם הזה כמוני.

יגידו לך הומואים משלנו שהם לא מתעסקים עם דו מינים.

להרבה מאלה היה סיפור עם חבר, או אולי איש נשוי, שלאחר המשכב עימו או הסיפור הקצר עימו עזב אותו וישר דרכיו, התחתן או חזר לאשתו. האדם הזה הפיל אותו לאובדן חלקו בארץ הזאת וישר דרכיו כלוקח את חלקו של האדם שהוא הפיל:

וְהוּא, עַם-בָּזוּז וְשָׁסוּי,

בָּזוּז

בזוז במובם שמישה גזל את חלקו. וזאת פעולה על יחיד.

מבחינת הרבים:

וְהוּא, עַם-בָּזוּז

מבחינת הרבים אוחנה או הורוביץ באישורכם אותם, הם מחטיאים אתכם בחטא שהדין שלו אובדן חלקו של הדור הזה בארץ הזאת.

ואת זה עושה בנט ועשה ביבי (יש מצב שהשמתו של אוחנה כשר משפטים לפני פרישתו של ביבי באה להרשיע אתכם למען יצדק, אותו הדבר עם בנט, לפיד, גנץ, ליברמן והורביץ) ואלה מלחמות כנען שגם הדור הזה לא ידעום.

ואת זה אמר ממלמדי, יואל אלחנן, לפני:

שהשכיל ללמוד את זה בדור הזה.

אני לאמר רוצה עוד משהו בענין, יש מצב שישראל יתעורר לדבר, לא לפגוע בקורבנות האלה בבקשה. יש להוציא את אלה שהובילו לדבר מכל מקום הנהגה בישראל ואחר כך נסתדר.

משכב זכר , הוא משכב מרוקן את הקרביים מרוח קדשו, זאת ההשחתה. בורא עולם הוא אל קדושים וזאת טומאה מרוקנת במשמעות של אפס אלהים:

אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ, וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי; אֲנִי, יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם, וְכָל-צְבָאָם, צִוֵּיתִי.  אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק, וְכָל-דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר; הוּא-יִבְנֶה עִירִי, וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ–לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.  כֹּה אָמַר יְהוָה, יְגִיעַ מִצְרַיִם וּסְחַר-כּוּשׁ וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה, עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ וְלָךְ יִהְיוּ, אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ; וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲווּ אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ, אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים: ישעיהו.

וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים:

לעתים אדם שרוקן הוא מסכה , הוא ריק שלעתים ננסך לאחר מכן:

הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים, נְאֻם-יְהוָה, לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי, וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי–לְמַעַן סְפוֹת חַטָּאת, עַל-חַטָּאת. ישעיהו.

וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי

לעתים נשאלת לאדם הזה נפש אשה, להזכירכם מלך סדום ביקש לשאול נפש מאברהם.

ואז ניתן להבין מה קרה לירון כהן.

הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ-צֶדֶק; תִּפְתַּח-אֶרֶץ וְיִפְרוּ-יֶשַׁע, וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד–אֲנִי יְהוָה, בְּרָאתִיו.  הוֹי, רָב אֶת-יֹצְרוֹ–חֶרֶשׂ, אֶת-חַרְשֵׂי אֲדָמָה; הֲיֹאמַר חֹמֶר לְיֹצְרוֹ מַה-תַּעֲשֶׂה, וּפָעָלְךָ אֵין-יָדַיִם לוֹ: ישעיהו.

הוֹי, רָב אֶת-יֹצְרוֹ–חֶרֶשׂ,

לעתים האדם הזה הוא אדם שהושטן הושטן. והוא כגולם, כחומר ביד היוצר שלו הוא יעשה כל מה שהמושל בו יניע אותו לעשות:

גַּם מִזֵּדִים, חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ– אַל-יִמְשְׁלוּבִי אָז אֵיתָם; וְנִקֵּיתִי, מִפֶּשַׁע רָב: תהלים.

אני טוענת שיגאל עמיר היה כזה שהונע להוריד את רבין כדי שהם יוכלו להמשיך הלאה בבניה הזאת שבעת הזאת אנו יכולים לראות את תלמיד ישיבת יבנה יושב במקום רבין ועושה שלום, אך לצד השלום הזה הוא מחטיא אתכם בדין הקאה מן הארץת הזאת. ואתם יודעים בנט אוהב הומואים ודורש לא להסתתר מאחורי דבר תורה בענין ההומו:

וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה–תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם: ויקרא..

.

הרע ועונשו- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְחַזֵּ֨ק יְהוָ֜ה אֶתעֶגְל֤וֹן מֶֽלֶךְמוֹאָב֙ עַליִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ל כִּֽיעָשׂ֥וּ אֶתהָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה וַיֶּאֱסֹ֣ף אֵלָ֔יו אֶתבְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֗לֶךְ וַיַּךְ֙ אֶתיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶתעִ֥יר הַתְּמָרִֽיםוַיַּעַבְד֤וּ בְנֵֽייִשְׂרָאֵל֙ אֶתעֶגְל֣וֹן מֶֽלֶךְמוֹאָ֔ב שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה

זה הרע:

וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יָשְׁב֖וּ בְּקֶ֣רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֑י הַחִתִּ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽיוַיִּקְח֨וּ אֶתבְּנוֹתֵיהֶ֤ם לָהֶם֙ לְנָשִׁ֔ים וְאֶתבְּנוֹתֵיהֶ֖ם נָתְנ֣וּ לִבְנֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֖וּ אֶתאֱלֹהֵיהֶֽם: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

והרע הזה הוא אובדן ברית יש צורך לחדש ברית:

וּכְהִתְפַּלֵּל עֶזְרָא, וּכְהִתְוַדֹּתוֹ, בֹּכֶה וּמִתְנַפֵּל, לִפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים:  נִקְבְּצוּ אֵלָיו מִיִּשְׂרָאֵל קָהָל רַב-מְאֹד, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים–כִּי-בָכוּ הָעָם, הַרְבֵּה-בֶכֶה. וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶן-יְחִיאֵל מִבְּנֵי עולם (עֵילָם), וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא–אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ, וַנֹּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ; וְעַתָּה יֵשׁ-מִקְוֶה לְיִשְׂרָאֵל, עַל-זֹאת.  וְעַתָּה נִכְרָת-בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל-נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם, בַּעֲצַת אֲדֹנָי, וְהַחֲרֵדִים, בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ; וְכַתּוֹרָה, יֵעָשֶׂה.  קוּם כִּי-עָלֶיךָ הַדָּבָר, וַאֲנַחְנוּ עִמָּךְ:  חֲזַק, וַעֲשֵׂה: עזרא.

אובדן ברית במובן אובדן ירושת הארץ או חלק  מירושת הארץ:

וַיִּֽחַראַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר יַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר עָבְר֜וּ הַגּ֣וֹי הַזֶּ֗ה אֶתבְּרִיתִי֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶתאֲבוֹתָ֔ם וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ לְקוֹלִֽיגַּםאֲנִי֙ לֹ֣א אוֹסִ֔יף לְהוֹרִ֥ישׁ אִ֖ישׁ מִפְּנֵיהֶ֑ם מִןהַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁרעָזַ֥ב יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיָּמֹֽתלְמַ֛עַן נַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל הֲשֹׁמְרִ֣ים הֵם֩ אֶתדֶּ֨רֶךְ יְהוָ֜ה לָלֶ֣כֶת בָּ֗ם כַּאֲשֶׁ֛ר שָׁמְר֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אִםלֹֽאוַיַּנַּ֤ח יְהוָה֙ אֶתהַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה לְבִלְתִּ֥י הוֹרִישָׁ֖ם מַהֵ֑ר וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם בְּיַדיְהוֹשֻֽׁעַ: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

עָבְר֜וּ הַגּ֣וֹי הַזֶּ֗ה אֶתבְּרִיתִי֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶתאֲבוֹתָ֔ם

ובורא עולם חיזק את אויבי ישראל וישראל לא ירשו את עיר התמרים:

וַיְחַזֵּ֨ק יְהוָ֜ה אֶתעֶגְל֤וֹן מֶֽלֶךְמוֹאָב֙ עַליִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ל כִּֽיעָשׂ֥וּ אֶתהָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה וַיֶּאֱסֹ֣ף אֵלָ֔יו אֶתבְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֗לֶךְ וַיַּךְ֙ אֶתיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶתעִ֥יר הַתְּמָרִֽים: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

.

למען דעת מלחמות כנען- פרשת אחרי מות יהושע.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות.

וְאַחַ֗ר יָֽרְדוּ֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּֽכְּנַעֲנִ֑י יוֹשֵׁ֣ב הָהָ֔ר וְהַנֶּ֖גֶב וְהַשְּׁפֵלָֽהוַיֵּ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה אֶלהַֽכְּנַעֲנִי֙ הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּחֶבְר֔וֹן וְשֵׁםחֶבְר֥וֹן לְפָנִ֖ים קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֑ע וַיַּכּ֛וּ אֶתשֵׁשַׁ֥י וְאֶתאֲחִימַ֖ן וְאֶתתַּלְמָֽי: שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

וְשֵׁםחֶבְר֥וֹן לְפָנִ֖ים קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֑ע

וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֔ם אֶליוֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑יר וְשֵׁםדְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַתסֵֽפֶר: וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁריַכֶּ֥ה אֶתקִרְיַתסֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶתעַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה: וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ עָתְנִיאֵ֣ל בֶּןקְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֣ן מִמֶּ֑נּוּ וַיִּתֶּןל֛וֹ אֶתעַכְסָ֥ה בִתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה: שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

וְשֵׁםדְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַתסֵֽפֶר:

וַיִּלְכֹּ֤ד יְהוּדָה֙ אֶתעַזָּ֣ה וְאֶתגְּבוּלָ֔הּ וְאֶֽתאַשְׁקְל֖וֹן וְאֶתגְּבוּלָ֑הּ וְאֶתעֶקְר֖וֹן וְאֶתגְּבוּלָֽהּ: שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

וַיַּעֲל֧וּ בֵיתיוֹסֵ֛ף גַּםהֵ֖ם בֵּֽיתאֵ֑ל וַֽיהוָ֖ה עִמָּֽם: וַיָּתִ֥ירוּ בֵיתיוֹסֵ֖ף בְּבֵֽיתאֵ֑ל וְשֵׁםהָעִ֥יר לְפָנִ֖ים לֽוּז: שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

בְּבֵֽיתאֵ֑ל וְשֵׁםהָעִ֥יר לְפָנִ֖ים לֽוּז:

וַיִּרְאוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים אִ֖ישׁ יוֹצֵ֣א מִןהָעִ֑יר וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ הַרְאֵ֤נוּ נָא֙ אֶתמְב֣וֹא הָעִ֔יר וְעָשִׂ֥ינוּ עִמְּךָ֖ חָֽסֶדוַיַּרְאֵם֙ אֶתמְב֣וֹא הָעִ֔יר וַיַּכּ֥וּ אֶתהָעִ֖יר לְפִיחָ֑רֶב וְאֶתהָאִ֥ישׁ וְאֶתכָּלמִשְׁפַּחְתּ֖וֹ שִׁלֵּֽחוּוַיֵּ֣לֶךְ הָאִ֔ישׁ אֶ֖רֶץ הַחִתִּ֑ים וַיִּ֣בֶן עִ֗יר וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ ל֔וּז ה֣וּא שְׁמָ֔הּ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

וַיִּ֣בֶן עִ֗יר וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ ל֔וּז ה֣וּא שְׁמָ֔הּ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

ממקרה לוז אפשר ללמוד את ענין שינוי שם העיר לאחר כיבושה.

זאת אומרת, בית- אל נקראה מלפנים לוז. לאחר שנכבשה, האדם מלוז שנתן מידע ושעזר לכבוש העיר, הושאר בחיים ובנה עיר חדשה במקום אחר ונתן לה את השם לוז.

זאת אומרת כמו במקרה חברון שלפנים היתה קרית ארבע ושבעת הזאת החיו את שמה כלפני הלפני של הדור הזה.

ניתן לראות נוכחות כנען בישראל שיש לה השפעה וכח לחדש את שמות ערי כנען וגם ערי פלישתים וערלים כגת ואשקלון בעת הזאת.

זאת אומרת שהם פה, הם גם בדור הזה נמצאים פה למען:

וַיִּלְחֲצ֧וּ הָאֱמֹרִ֛י אֶתבְּנֵידָ֖ן הָהָ֑רָה כִּילֹ֥א נְתָנ֖וֹ לָרֶ֥דֶת לָעֵֽמֶקוַיּ֤וֹאֶל הָֽאֱמֹרִי֙ לָשֶׁ֣בֶת בְּהַרחֶ֔רֶס בְּאַיָּל֖וֹן וּבְשַֽׁעַלְבִ֑ים וַתִּכְבַּד֙ יַ֣ד בֵּיתיוֹסֵ֔ף וַיִּהְי֖וּ לָמַֽס: וּגְבוּל֙ הָאֱמֹרִ֔י מִֽמַּעֲלֵ֖ה עַקְרַבִּ֑ים מֵהַסֶּ֖לַע וָמָֽעְלָה: וַיַּ֧עַל מַלְאַךְיְהוָ֛ה מִןהַגִּלְגָּ֖ל אֶלהַבֹּכִ֑ים וַיֹּאמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶלהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וָאֹמַ֕ר לֹֽאאָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעוֹלָֽםוְאַתֶּ֗ם לֹֽאתִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֽוֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִזְבְּחוֹתֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן וְלֹֽאשְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקֹלִ֖י מַהזֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽםוְגַ֣ם אָמַ֔רְתִּי לֹֽאאֲגָרֵ֥שׁ אוֹתָ֖ם מִפְּנֵיכֶ֑ם וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְצִדִּ֔ים וֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם יִהְי֥וּ לָכֶ֖ם לְמוֹקֵֽשׁ:  שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּלאֲשֶׁ֣ר לֹֽאיָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּלמִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽייִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁרלְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּםשֹׁפְטִים- פרשת  עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

בעת הזאת אפשר לראות את כנען בצפת לאחר הקמת שכונת כנען בעיר צפת שיהודה נתן לה את השם חרמה לאחר כיבושה:

וַיֵּ֤לֶךְ יְהוּדָה֙ אֶתשִׁמְע֣וֹן אָחִ֔יו וַיַּכּ֕וּ אֶתהַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב צְפַ֑ת וַיַּחֲרִ֣ימוּ אוֹתָ֔הּ וַיִּקְרָ֥א אֶתשֵׁםהָעִ֖יר חָרְמָֽה: שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

וַיַּכּ֕וּ אֶתהַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב צְפַ֑ת וַיַּחֲרִ֣ימוּ אוֹתָ֔הּ וַיִּקְרָ֥א אֶתשֵׁםהָעִ֖יר חָרְמָֽה: 

אין כל הגיון לחדש ימי כנען כקדם בישראל על ידי בניית ערי כנען, שכונות על שם כנען בעיר צפת,  כמו חוצות היוצר במשמעות של חוצות אשקלון ואל תגידו בגת ואל תבשרו בחוצות אשקלון, אני לא מוצאת נכונות בלחדש כקדם את ערי הפלשתים והכנענים ובנות הערלים .. אתם יודעים.

זאת אומרת שהם פה, הם גם בדור הזה נמצאים פה למען.

לֹֽא-הִשְׁמִידוּ אֶת-הָֽעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶֽם:  וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַֽיִּלְמְדוּ מַֽעֲשֵׂיהֶֽם:  וַיַּעַבְדוּ אֶת-עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵֽשׁ:  וַיִּזְבְּחוּ אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנֽוֹתֵיהֶם לַשֵּֽׁדִים: וַיִּֽשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם-בְּנֵיהֶם וּֽבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִֽים:  וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַֽעַלְלֵיהֶֽם:  וַיִּֽחַר-אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת-נַחֲלָתֽוֹ: וַיִּתְּנֵם בְּיַד-גּוֹיִם וַֽיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶֽם:  וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָֽם: תהלים.

אני טוענת שהטייתכם לבחור בהומוסקסואל למשול בכם היא חלק ממלחמות כנען בכם בעת הזאת, גם כנען בא בתחפושת יהודי להשיב ימיו כקדם..:

אני טוענת שבחירתכם בהומו לשפוט אתכם , להיות מחוקק שלכם, להיות שר בממשלה, זה אותו מעל שמעלו ישראל בעת עזרא ומשכך יש לעשות אותו הדבר כמו שעשו בעת עזרא כדי להשיב ברית, להוציא את ההומואים והנולד מהם מירושלים. ואם אתם לא יכולים לעשות זאת, או לא רוצים לעשות , צאו מירושלים ותשובו לגבולות שאישרו לכם הגויים בארבעים ושמונה לפי הספורות הנוצריות.

שיהיה ברור שעצמאות זה לא קוממיות.

בחוקיות בענינו של ההומוסקסואל בתורתנו, בנט וחבריו מחטיאים אתכם באובדן זכות ירושת הארץ וטובותיה. זאת עוד דרך להרשיע אתכם כבוחרים בהם ולהצדיק את העושקים אתכם.

ולוז, זה אור בספרדית, ובספרד אנסו את אבותינו להמרתם. ובנט שממקומות ישיבתו באה הדרישה לשיוויון זכויות להומו, קוראים אור עציון.

ובנט סותר דבר תורה כמבקש מבקש מכם לסור דרכו מתורת ישראל מימינה:

.

שם רחוב ככלי להשחית.

דבר היום:

וְאַחַ֗ר יָֽרְדוּ֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּֽכְּנַעֲנִ֑י יוֹשֵׁ֣ב הָהָ֔ר וְהַנֶּ֖גֶב וְהַשְּׁפֵלָֽהוַיֵּ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה אֶלהַֽכְּנַעֲנִי֙ הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּחֶבְר֔וֹן וְשֵׁםחֶבְר֥וֹן לְפָנִ֖ים קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֑ע וַיַּכּ֛וּ אֶתשֵׁשַׁ֥י וְאֶתאֲחִימַ֖ן וְאֶתתַּלְמָֽי: שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

וְשֵׁםחֶבְר֥וֹן לְפָנִ֖ים קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֑ע

במקרה לוז:

וַיַּעֲל֧וּ בֵיתיוֹסֵ֛ף גַּםהֵ֖ם בֵּֽיתאֵ֑ל וַֽיהוָ֖ה עִמָּֽם: וַיָּתִ֥ירוּ בֵיתיוֹסֵ֖ף בְּבֵֽיתאֵ֑ל וְשֵׁםהָעִ֥יר לְפָנִ֖ים לֽוּז: שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

בְּבֵֽיתאֵ֑ל וְשֵׁםהָעִ֥יר לְפָנִ֖ים לֽוּז:

וַיִּרְאוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים אִ֖ישׁ יוֹצֵ֣א מִןהָעִ֑יר וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ הַרְאֵ֤נוּ נָא֙ אֶתמְב֣וֹא הָעִ֔יר וְעָשִׂ֥ינוּ עִמְּךָ֖ חָֽסֶדוַיַּרְאֵם֙ אֶתמְב֣וֹא הָעִ֔יר וַיַּכּ֥וּ אֶתהָעִ֖יר לְפִיחָ֑רֶב וְאֶתהָאִ֥ישׁ וְאֶתכָּלמִשְׁפַּחְתּ֖וֹ שִׁלֵּֽחוּוַיֵּ֣לֶךְ הָאִ֔ישׁ אֶ֖רֶץ הַחִתִּ֑ים וַיִּ֣בֶן עִ֗יר וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ ל֔וּז ה֣וּא שְׁמָ֔הּ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

וַיִּ֣בֶן עִ֗יר וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ ל֔וּז ה֣וּא שְׁמָ֔הּ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

ממקרה לוז אפשר ללמוד את ענין שינוי שם העיר לאחר כיבושה.

זאת אומרת, בית- אל נקראה מלפנים לוז. לאחר שנכבשה, האדם מלוז שנתן מידע ושעזר לכבוש העיר, הושאר בחיים ובנה עיר חדשה במקום אחר ונתן לה את השם לוז.

זאת אומרת כמו במקרה חברון שלפנים היתה קרית ארבע ושבעת הזאת החיו את שמה כלפני הלפני של הדור הזה.

ניתן לראות נוכחות כנען בישראל שיש לה השפעה וכח לחדש את שמות ערי כנען וגם ערי פלישתים וערלים כגת ואשקלון בעת הזאת.

זאת אומרת שהם פה, הם גם בדור הזה נמצאים פה:

וַיִּלְחֲצ֧וּ הָאֱמֹרִ֛י אֶתבְּנֵידָ֖ן הָהָ֑רָה כִּילֹ֥א נְתָנ֖וֹ לָרֶ֥דֶת לָעֵֽמֶקוַיּ֤וֹאֶל הָֽאֱמֹרִי֙ לָשֶׁ֣בֶת בְּהַרחֶ֔רֶס בְּאַיָּל֖וֹן וּבְשַֽׁעַלְבִ֑ים וַתִּכְבַּד֙ יַ֣ד בֵּיתיוֹסֵ֔ף וַיִּהְי֖וּ לָמַֽס: וּגְבוּל֙ הָאֱמֹרִ֔י מִֽמַּעֲלֵ֖ה עַקְרַבִּ֑ים מֵהַסֶּ֖לַע וָמָֽעְלָה: וַיַּ֧עַל מַלְאַךְיְהוָ֛ה מִןהַגִּלְגָּ֖ל אֶלהַבֹּכִ֑ים וַיֹּאמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶלהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וָאֹמַ֕ר לֹֽאאָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעוֹלָֽםוְאַתֶּ֗ם לֹֽאתִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֽוֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִזְבְּחוֹתֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן וְלֹֽאשְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקֹלִ֖י מַהזֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽםוְגַ֣ם אָמַ֔רְתִּי לֹֽאאֲגָרֵ֥שׁ אוֹתָ֖ם מִפְּנֵיכֶ֑ם וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְצִדִּ֔ים וֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם יִהְי֥וּ לָכֶ֖ם לְמוֹקֵֽשׁ:  שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

וזאת הסכנה כבאור דוד:

לֹֽא-הִשְׁמִידוּ אֶת-הָֽעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶֽם:  וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַֽיִּלְמְדוּ מַֽעֲשֵׂיהֶֽם:  וַיַּעַבְדוּ אֶת-עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵֽשׁ:  וַיִּזְבְּחוּ אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנֽוֹתֵיהֶם לַשֵּֽׁדִים: וַיִּֽשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם-בְּנֵיהֶם וּֽבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִֽים:  וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַֽעַלְלֵיהֶֽם:  וַיִּֽחַר-אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת-נַחֲלָתֽוֹ: וַיִּתְּנֵם בְּיַד-גּוֹיִם וַֽיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶֽם:  וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָֽם: תהלים.

בעת הזאת אפשר לראות את כנען בצפת לאחר הקמת שכונת כנען בעיר צפת שיהודה נתן לה את השם חרמה לאחר כיבושה:

וַיֵּ֤לֶךְ יְהוּדָה֙ אֶתשִׁמְע֣וֹן אָחִ֔יו וַיַּכּ֕וּ אֶתהַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב צְפַ֑ת וַיַּחֲרִ֣ימוּ אוֹתָ֔הּ וַיִּקְרָ֥א אֶתשֵׁםהָעִ֖יר חָרְמָֽה: שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

וַיַּכּ֕וּ אֶתהַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב צְפַ֑ת וַיַּחֲרִ֣ימוּ אוֹתָ֔הּ וַיִּקְרָ֥א אֶתשֵׁםהָעִ֖יר חָרְמָֽה: 

אין כל הגיון לחדש ימי כנען כקדם בישראל על ידי בניית ערי כנען, שכונות על שם כנען בעיר צפת,  כמו חוצות היוצר במשמעות של חוצות אשקלון ואל תגידו בגת ואל תבשרו בחוצות אשקלון, אני לא מוצאת נכונות בלחדש כקדם את ערי הפלשתים והכנענים ובנות הערלים .. אתם יודעים.

זאת אומרת שהם פה, הם גם בדור הזה נמצאים פה למען.

וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּלאֲשֶׁ֣ר לֹֽאיָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּלמִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽייִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁרלְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּםשֹׁפְטִים- פרשת  עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

אני טוענת שהטייתכם לבחור בהומוסקסואל למשול בכם היא חלק ממלחמות כנען בכם בעת הזאת, גם כנען בא בתחפושת יהודי להשיב ימיו כקדם.

בחוקיות בענינו של ההומוסקסואל בתורתנו, בנט וחבריו מחטיאים אתכם באובדן זכות ירושת הארץ וטובותיה. זאת עוד דרך להרשיע אתכם כבוחרים בהם ולהצדיק את העושקים אתכם.

ולוז, זה אור בספרדית, ובספרד אנסו את אבותינו להמרתם. ובנט שממקומות ישיבתו באה הדרישה לשיוויון זכויות להומו, קוראים אור עציון.

ובנט סותר דבר תורה כמבקש מבקש מכם לסור דרכו מתורת ישראל מימינה:

"גיבורי ילדותו היו מאיר הר-ציון ויוני נתניהו[6]. היה חבר ב"נוער התחיה" ובגיל 14 עלה להר הבית[7]. למד בישיבה התיכונית "יבנה" בחיפה והדריך בסניף "כרמל" של בני עקיבא. כאשר הגיע אל בית הספר לקצינים של צה"להוריד את הכיפה[8], אולם בעקבות הקולות שנשמעו נגד הציונות הדתית לאחר רצח יצחק רבין החליט לשוב ולחבוש אותה[9]." מתוך וויקיפדיא אודות בנט.

אודות מוטי אלון (בן ישיבתו של בנט, שסתר דבר תורה, ששמע ובחר שלא לעשות) הומוסקסואל מוצהר השוכב את זכר משכבי אשה ( לצורך הענין זה לא משנה אם בהסכמה או שלא בהסכמה) שתורתנו מצווה להורגו הוא נחשב טמא ותועבה על פי תורת ישראל ועל פי תורת ישמעאל) שישיבתו של בנט לא שללה ממנו את תואר הרב.

ותדע לך שאצל ההומואים הדוברים ערבית ועברית, יש שלום.  יש זוגות כאלה.. אני טוענת שהאיחוד של בנט עם הורוביץ' הוא על בסיס הזיקה ההומוסקסואלית.

שלא תתעו לחשוב שהוא משלנו… עשה קרבי… גם כנען מוכן לצאת לקרב למען כיבוש הארץ הזאת.

אגב, גם נעמי שמר מזוהה עם אנשי לוז עציון:

"באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 הביעה הזדהות עם אנשי "גוש אמונים".[32] באותן שנים חיברה את "איש מוזר",[33] ו"פרנואיד" שהביעו תמיכה באנשי גוש אמונים. בשיר "הכריש", שנכתב ב-1975 על רקע חתימת הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975,[34] מתארת שמר מפגש בין כריש לבין סרדין. הסרדין רוצה לכרות שלום בכל מחיר, אולם הכריש מתעלם" וויקיפדיא.

היא לא רצתה שלום עם מצרים.

צריך לבדוק אם לבן שלה הבן של הורוביץ' יש קשר עם ההומו הורוביץ' החבר של בנט. 

"היא קמה רשמית כחצי שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, ב-9 בפברואר 1974 (ט"ו בשבט תשל"ד). בכינוס יסוד שנערך בביתו של הרב חיים דרוקמן. במסמך הייסוד "גוש אמונים, תנועה לחידוש ההגשמה הציונית" – נכתב כי: "גוש אמונים קם מתוך מטרה ליצוק בשורה חדשה-ישנה בכלים ובדפוסים קיימים, כדי לשוב ולעורר מחדש להגשמה ציונית מליאה במעשה וברוח… תוך הכרה כי מקור החזון במורשת ישראל ובשורשי היהדות, ותכליתו – הגאולה השלימה לעם ישראל ולעולם כולו". לאחר כינוס היסוד פנו המשתתפים אל הרצי"ה קוק, ששמח על היוזמה וחיזק את המקימים.[3]   " וויקיפדיא.

דרוקמן הוא מהחברה של מוטי אלון ההומו מישיבת לוז עציון.

שגם הוא שמע דבר תורה ובחר לא לעשות…

במלחמת יום כיפור- יום הדין  גולדה והשוכבים עמה היו מנהיגים את ישראל, ראשת ממשלה והנהגה כזאת על ישראל  מחטיאה את הבוחרים בה. כמו ההנהגה בעת הזאת, שמחטיאה גם יהודים וגם ערבים שדרך עבאס מוחטאים בקבלת חוקות הגוי.

וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה–תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם: ויקרא.

וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם, אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי, וְלֹא תַעֲשׂוּ, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה:  הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: ויקרא.

"ב-1928 הציע לה דוד רמז, שהתיידד עמה, היה ער למצוקתה, ולימים אף הפך למאהב שלה, לשמש מזכירת מועצת הפועלות בהסתדרות. תפקיד זה הפך את מאירסון, שהייתה שייכת למפלגת "אחדות העבודה" שלימים הפכה למרכיב מרכזי של מפא"י, לראש ארגון נשים ציוני גדול. היא ניהלה חיים עמוסי פעילות ונסיעות, והייתה לנואמת נחשבת. מפאת העבודה היה עליה לעבור לתל אביב עם ילדיה" וויקיפדיא.

"גולדה ניהלה קשר רומנטי עז עם זלמן שזר, שהיה מבוגר ממנה בתשע שנים ונשוי משנת 1920 לרחל כצנלסון. הדעות חלוקות "האם שז"ר ביקש שהיחסים ביניהם יתהדקו כך שבעתיד הלא רחוק יתגרשו שניהם ויקימו בית משלהם. אולי גולדה רצתה בכך, אך לא היה לה האומץ או הרצון להתגרש פורמלית ממוריס. ייתכן גם ששז"ר דיבר אליה בכפל לשון וגם הוא לא אזר אומץ להתגרש מרחל, אשתו[24]".

פרשיות האהבה הסוערות עם שני אישים אלה נשזרו לאורך כמה שנים לסירוגין." וויקיפדיא.

וזאת האשה שאמרה ליהודים שהתלוננו על עוניים- לא נחמדים.

וזה דבר התורה בעניינה:

כִּי-יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם-אִשָּׁה בְעֻלַת-בַּעַל, וּמֵתוּ גַּם-שְׁנֵיהֶם–הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם-הָאִשָּׁה, וְהָאִשָּׁה; וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִיִּשְׂרָאֵל: דברים. 

על פי דבר תורה בגלל שהיא לא התגרשה בעלה נשא בעוונה.

אני טוענת שיש למחוק את שם הרחובות רמז וגולדה ושזר ולקרוא להם על שם הגיבור יונתן היילו.

למחשבה:

יְהוָ֣ה מָלָךְ֮

אַף-תִּכּ֥וֹן תֵּ֝בֵ֗ל בַּל-תִּמּֽוֹט:

אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד, זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים; אֲאַזֶּרְךָ, וְלֹא יְדַעְתָּנִי. לְמַעַן יֵדְעוּ, מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה, כִּי-אֶפֶס, בִּלְעָדָי:  אֲנִי יְהוָה, וְאֵין עוֹד: ישעיהו.

תחשבו על הדבר מבחינת בורא עולם קדוש ישראל ויוצרו, ביום של לפני ואחרי מבחינת היות ישראל.

אברהם מלפני שהלך עם בורא עולם היה במקום של עבודה זרה, תחשבו מה יקרה ביום שאחרי אם תבחרו ללכת מבלעדי בורא עולם.

ללכת אחרי ביבי ואוחנה, זה ללכת מבלעדי בורא עולם.ללכת אחרי גולדה זה ללכת מבלעדי בורא עולם למלחמה, ללכת עם צבא של הומואים זה ללכת עם צבא מבלעדי בורא עולם. ללכת עם שר בריאות הומו ובנט בעת מגפה זה ללכת מבלעדי בורא עולם.

הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ-צֶדֶק; תִּפְתַּח-אֶרֶץ וְיִפְרוּ-יֶשַׁע, וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד–אֲנִי יְהוָה, בְּרָאתִיו.  הוֹי, רָב אֶת-יֹצְרוֹ–חֶרֶשׂ, אֶת-חַרְשֵׂי אֲדָמָה; הֲיֹאמַר חֹמֶר לְיֹצְרוֹ מַה-תַּעֲשֶׂה, וּפָעָלְךָ אֵין-יָדַיִם לוֹ.  הוֹי אֹמֵר לְאָב, מַה-תּוֹלִיד; וּלְאִשָּׁה, מַה-תְּחִילִין.  כֹּה-אָמַר יְהוָה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, וְיֹצְרוֹ:  הָאֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי, עַל-בָּנַי וְעַל-פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי. אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ, וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי; אֲנִי, יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם, וְכָל-צְבָאָם, צִוֵּיתִי.אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק, וְכָל-דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר; הוּא-יִבְנֶה עִירִי, וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ–לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. ישעיהו.

השבה ולא המרה. אני טוענת שחוק איסור טיפולי השבת הומואים, הם כדי למנוע את ישור האדם שהורדם כדי להופכו להומו. שדו מיני מפיל יהודי, הוא סוגר סרט ומיישר דרכיו. מתחתן, ומשאיר מאחור את האדם שהפיל. כמו מוטי אלון שעושה טיפולי המרה, כמו דנקנר הדומיני שהתחתן עם אשה.

ברור שאדם שעיקם עצמו להפיל אדם ויישר עצמו, הוא לא אדם שהורדם והוער לדבר.

כמובן שבורא עולם יודע מי זה ומי זה.

.

ברית חורב כמבדילה את ישראל מן העמים מבחינת משפט ודין.

אחד מן ההבדלים בין ישראל לכל הגויים היא ברית חורב, קיום ברית חורב מקיימת את ישראל כעם נבחר וכגוי קדוש שיהיה נכון לעשות כמיועד לו.

ארץ כנען נתנה לישראל למען עשות דבר הבורא ולעבוד את הבורא. יש חוקים שאם עם ישראל לא מקיים אותם או עושה מעשים שלעם ישראל אסור לעשות הוא מאבד את נחלתו אם כיחיד מהעם ואם כקהל עם, אם כנשיא , אם ככהן ואם כלוי.החוקה הזאת היא לא חוקת הגוים.במשל ההומוסקסואל , העם האוקראיני לא יאבד את נחלתו וטובות אדמתו באם לא יקיים את חוקת חורב בענינו.הנוצרים קיבלו את תורת ישראל ממקום של גוי, הדבר אינו עושה אותם כישראל, בתורה יש חוקות גוי בארצו, חוקות גוי גר בארצנו, חוקת ברית אברהם שלא בארצנו הנלמדות מתורתנו. חוקת ברית חורב וערבות מואב, היא אינה חוקה הנדרשת מישמעאל או עשיו או כול זרע אברהם. הם יכולים לבחור לקיים, אך אם לא יקיימו הם לא נושאים באותו דין ביחס לארצם וטובות ארצם.וזה דבר המבדיל בין אפריקאי ואוקראיני בארצם לבין ישראל בארצו.לצורך הענין אליזבת' מקיימת את חוק משכב בעולת הבעל כפי שנלמד מתורתנו כחוקת כל הגוים, גם פרעה קיבל מכות וננגף ששכב עם בעולת בעל.

אליזבת' היא לא רק מלכה היא אמא, והיא הצליחה במבחן האמונה מהקשים ביותר לאשה ואם ממקומה כמלכה.

.

נשק יום הדין- גרביים.

נשק יום הדין- גרביים.

מוסד המלוכה בישראל נולד לבקשתו ובחירתו של ישראל. ומשכך כמושל נבחר העם הוא נמשל למלך ולא לבורא עולם, כך גם השיטה הדמוקרטית.

ומשכך כשמושל נבחר חוטא הוא מחטיא את העם בחטאיו. בשנות השבעים גולדה היתה מושלת נבחרת. גולדה היתה אשה חוטאת בחטא של משכב שכבת זרע של בעולת בעל עם איש שאינו בעלה , שאיש שאינו בעלה נתן שכבתו בה כמבואר בתורה תוכלו לקרוא בהמשך  בענין . הדין של גולדה היה ביעור מישראל על פי דבר תורה. כמושלת נבחרת היא החטיאה את העם בחטאיה וזה חטא שאין לו תשועה ואין כפרה גם בעת מקדש כשניתן להקריב קורבנות.

הדרך היחידה שאנשים אלה יכולים להמלט מנשיאה בדין היא הפלת אשמה על נושא חטאת, שהם רוחצים עצמם בדמו הנקי, כמתנקים ממנו. הפעולות נעשות על פי חוקת הקרבת קורבנות כפי שנלמד בתורה. יש קורבנות כשרים ויש קורבנות לא כשרים, אלה חלק מהקורבנות שאינם כשרים:

וְאִישׁ, כִּי-יַקְרִיב זֶבַח-שְׁלָמִים לַיהוָה, לְפַלֵּא-נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה, בַּבָּקָר אוֹ בַצֹּאן–תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן, כָּל-מוּם לֹא יִהְיֶה-בּוֹ.  עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ-חָרוּץ אוֹ-יַבֶּלֶת, אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת–לֹא-תַקְרִיבוּ אֵלֶּה, לַיהוָה; וְאִשֶּׁה, לֹא-תִתְּנוּ מֵהֶם עַל-הַמִּזְבֵּחַ–לַיהוָה: ויקרא.

לגבי הגרב, כולנו זוכרים שנשים שבאו מארופה היו גורבות את רגלי ילדיהן גם בקיץ. בחברה שמקריבים בני אדם וממשילים קבוצת בני אדם לבהמות, אז ילד עם גרב הוא להקרבה כשמדמים את הגרב שבתורה נחשב לפגם גוף, לבד שעוטף את כף הרגל. במקרה הזה גם חרוץ הוא לא חרוץ בעבודה, אך החריץ הזה בגוף הומשל לחרוץ בעבודה, במשל העבודה משחררת מבחינת שאדם עובד לא יוקרב, צריך לחשוב שהיו עתות שבני העדה המזרחית טענו שמפלים אותם בקבלה לעבודה דרך לשכת עבודה.

בעת הזאת מהמושלים בכם הם הומסקסואלים שהדין שלהם מוות. וזאת אשמה לישראל וזה דין נושא החטאת.

אז אם אתם לא עובדים, תגרבו גרביים.

הקביעה שאדם חרוץ לא מוקרב היא למעשה הטלת מום באדם כזה, אדם חרוץ בעבודה הוא לא בעל מום, אדם שיש חריץ בעצך כתולדה מפגיעה בעצם, הוא לא אדם חרוץ בעבודה, וזה משחק מילים כמעשה בבל.

ועל כך גם נאמר:

הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב, וְלַטּוֹב רָע:  שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר. הוֹי, חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם; וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם, נְבֹנִים.  הוֹי, גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן; וְאַנְשֵׁי-חַיִל, לִמְסֹךְ שֵׁכָר.  מַצְדִּיקֵי רָשָׁע, עֵקֶב שֹׁחַד; וְצִדְקַת צַדִּיקִים, יָסִירוּ מִמֶּנּוּ: ישעיהו.

צריך לחשוב שגם התנאי הזה חייב להתקיים בהקרבת בשר ודם:

וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו, וְאֶל כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ, אֲלֵהֶם:  אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן-הַגֵּר בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכָל-נִדְרֵיהֶם וּלְכָל-נִדְבוֹתָם, אֲשֶׁר-יַקְרִיבוּ לַיהוָה, לְעֹלָה.  לִרְצֹנְכֶם:  תָּמִים זָכָר–בַּבָּקָר, בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים.  כֹּל אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא תַקְרִיבוּ:  כִּי-לֹא לְרָצוֹן, יִהְיֶה לָכֶם.  וְאִישׁ, כִּי-יַקְרִיב זֶבַח-שְׁלָמִים לַיהוָה, לְפַלֵּא-נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה, בַּבָּקָר אוֹ בַצֹּאן–תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן, כָּל-מוּם לֹא יִהְיֶה-בּוֹ.  עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ-חָרוּץ אוֹ-יַבֶּלֶת, אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת–לֹא-תַקְרִיבוּ אֵלֶּה, לַיהוָה; וְאִשֶּׁה, לֹא-תִתְּנוּ מֵהֶם עַל-הַמִּזְבֵּחַ–לַיהוָה. וְשׁוֹר וָשֶׂה, שָׂרוּעַ וְקָלוּט–נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ, וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה.  וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת, לֹא תַקְרִיבוּ לַיהוָה; וּבְאַרְצְכֶם, לֹא תַעֲשׂוּ.  וּמִיַּד בֶּן-נֵכָר, לֹא תַקְרִיבוּ אֶת-לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם–מִכָּל-אֵלֶּה:  כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם, לֹא יֵרָצוּ לָכֶם.   וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז כִּי יִוָּלֵד, וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ; וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי, וָהָלְאָה, יֵרָצֶה, לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַיהוָה.  וְשׁוֹר, אוֹ-שֶׂה–אֹתוֹ וְאֶת-בְּנוֹ, לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד.  וְכִי-תִזְבְּחוּ זֶבַח-תּוֹדָה, לַיהוָה–לִרְצֹנְכֶם, תִּזְבָּחוּ.  בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל, לֹא-תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר:  אֲנִי, יְהוָה. וּשְׁמַרְתֶּם, מִצְוֺתַי, וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם:  אֲנִי, יְהוָה: ויקרא.

הנפש היא בדם ובורא עולם נתן לנו את הבהמה להקרבה כי הבהמה המותרת להקרבה היא נפש חיה, ומשכך אדם המקריב בהמה מותרת צריך לאכול את קורבנו:

אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן-הַגֵּר בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ

בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל, לֹא-תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר:

אם אתה מקריב אדם שאתה ממשיל אותו לכבש, אתה צריך לאכול אותו ביום שחיטתו. עד הבוקר.

חשבתי על הדבר כי דברתי עם אדם ברחוב ואמרתי לו רזית, אז הוא אמר לי בלי שום קשר לדברי שהוא אוכל בנות, הוא אוהב לאכול בנות, כדי שתאמינו לדברי , אני נשבעת שהוא אמר לי כך. בורא עולם עדי. והשבוע כשרציתי לעשות פרוסת לחם עם ממרח, ראיתי שהלחם נעלם מהמקרר.

אז שתדעו, שיש לי עצם שבורה וחריץ בעצם האף ובכף הרגל.

לפני מות אימי, נשברה לה היד והיא היתה עם גבס. ולבה היה שבור. שתדעו.

מבחינת חוקי קסם, משלי קסם, אשה- חוה לא יכולה להיות אשמה  בדיני חריצות בעבודה יען כי:

אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ–בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ.   וּלְאָדָם אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ–אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.  וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה.  בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ:  כִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב.  וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ, חַוָּה:  כִּי הִוא הָיְתָה, אֵם כָּל-חָי: בראשית.

כביאור דוד:

מַצְמִיחַ חָצִיר, לַבְּהֵמָה,  וְעֵשֶׂב, לַעֲבֹדַת הָאָדָם; לְהוֹצִיא לֶחֶם,  מִן-הָאָרֶץ: תהלים.

מבחינת בהמות המותרות להקרבה, הבהמות הן בהמות שאינן אוכלות בשר. כך שאם אתה מקריב אדם לחטאיך הוא צריך להיות אדם שאינו אוכל בשר.

צריך לחשוב על הדבר בענין קיום מגרש קסם כזה באוקראינה הידועה בגידולי החיטה ובצפרטיסטים הפועלים באוקראינה שנים רבות.  וגם שצריך להשיב את השם בית ספר למוסדות שקוראים להם היום בית'צפר.

לגבי כהן העוסק בהקרבות, כהן כנושא חטאת שלא מת כנושא חטאת, לא יכול לעסוק בהקרבת קורבנות באם יש לו את המומים כמו של קורבן בהמה ככתוב:

וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן, לֵאמֹר:  אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם, אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם–לֹא יִקְרַב, לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָיו.  כִּי כָל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא יִקְרָב:  אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ, אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ.  אוֹ אִישׁ, אֲשֶׁר-יִהְיֶה בוֹ שֶׁבֶר רָגֶל, אוֹ, שֶׁבֶר יָד.  אוֹ-גִבֵּן אוֹ-דַק, אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ, אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת, אוֹ מְרוֹחַ אָשֶׁךְ.  כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן–לֹא יִגַּשׁ, לְהַקְרִיב אֶת-אִשֵּׁי יְהוָה: ויקרא.

ולא יכול לאכול מן הקדשים באם:

אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן, וְהוּא צָרוּעַ אוֹ זָב–בַּקֳּדָשִׁים לֹא יֹאכַל, עַד אֲשֶׁר יִטְהָר; וְהַנֹּגֵעַ, בְּכָל-טְמֵא-נֶפֶשׁ, אוֹ אִישׁ, אֲשֶׁר-תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת-זָרַע.   אוֹ-אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע, בְּכָל-שֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא-לוֹ; אוֹ בְאָדָם אֲשֶׁר יִטְמָא-לוֹ, לְכֹל טֻמְאָתוֹ. נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע-בּוֹ, וְטָמְאָה עַד-הָעָרֶב; וְלֹא יֹאכַל מִן-הַקֳּדָשִׁים, כִּי אִם-רָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם: ויקרא.

אֲשֶׁר-תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת-זָרַע.

ניתן ללמוד שבכל הקרבה אם לחטאת ואם לעולה, אסור שיהיה זרע בסרט כמו שאומרים, לא יהיה לרצון גם במקרה כזה.

אם יקרה לי משהו ואגיע לבית חולים אז לא יזיק לעקוב אחרי אישפוזי למי שירצה לחקור בדבר.

.

בני עשיו לא ירדו מצרימה- פרשת ברית לעם- ספר יהושע.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וַיֶּאֶסֹ֧ף יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶתכָּלשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁכֶ֑מָה וַיִּקְרָא֩ לְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּלְרָאשָׁ֗יו וּלְשֹֽׁפְטָיו֙ וּלְשֹׁ֣טְרָ֔יו וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים: וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶלכָּלהָעָ֗ם כֹּֽהאָמַ֣ר יְהוָה֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ בְּעֵ֣בֶר הַנָּהָ֗ר יָשְׁב֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ מֵֽעוֹלָ֔ם תֶּ֛רַח אֲבִ֥י אַבְרָהָ֖ם וַאֲבִ֣י נָח֑וֹר וַיַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽיםוָ֠אֶקַּח אֶתאֲבִיכֶ֤ם אֶתאַבְרָהָם֙ מֵעֵ֣בֶר הַנָּהָ֔ר וָאוֹלֵ֥ךְ אוֹת֖וֹ בְּכָלאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן (וארבוָאַרְבֶּה֙ אֶתזַרְע֔וֹ וָֽאֶתֶּןל֖וֹ אֶתיִצְחָֽקוָאֶתֵּ֣ן לְיִצְחָ֔ק אֶֽתיַעֲקֹ֖ב וְאֶתעֵשָׂ֑ו וָאֶתֵּ֨ן לְעֵשָׂ֜ו אֶתהַ֤ר שֵׂעִיר֙ לָרֶ֣שֶׁת אוֹת֔וֹ וְיַעֲקֹ֥ב וּבָנָ֖יו יָרְד֥וּ מִצְרָֽיִםוָאֶשְׁלַ֞ח אֶתמֹשֶׁ֤ה וְאֶֽתאַהֲרֹן֙ וָאֶגֹּ֣ף אֶתמִצְרַ֔יִם כַּאֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַחַ֖ר הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶֽם: וָֽאוֹצִ֤יא אֶתאֲבֽוֹתֵיכֶם֙ מִמִּצְרַ֔יִם וַתָּבֹ֖אוּ הַיָּ֑מָּה וַיִּרְדְּפ֨וּ מִצְרַ֜יִם אַחֲרֵ֧י אֲבוֹתֵיכֶ֛ם בְּרֶ֥כֶב וּבְפָרָשִׁ֖ים יַםסֽוּף:וַיִּצְעֲק֣וּ אֶליְהוָ֗ה וַיָּ֨שֶׂם מַֽאֲפֵ֜ל בֵּינֵיכֶ֣ם וּבֵ֣ין הַמִּצְרִ֗ים וַיָּבֵ֨א עָלָ֤יו אֶתהַיָּם֙ וַיְכַסֵּ֔הוּ וַתִּרְאֶ֙ינָה֙ עֵינֵיכֶ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁרעָשִׂ֖יתִי בְּמִצְרָ֑יִם וַתֵּשְׁב֥וּ בַמִּדְבָּ֖ר יָמִ֥ים רַבִּֽים:(ואבאהוָאָבִ֣יא אֶתְכֶ֗ם אֶלאֶ֤רֶץ הָאֱמֹרִי֙ הַיּוֹשֵׁב֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ אִתְּכֶ֑ם וָאֶתֵּ֨ן אוֹתָ֤ם בְּיֶדְכֶם֙ וַתִּֽירְשׁ֣וּ אֶתאַרְצָ֔ם וָאַשְׁמִידֵ֖ם מִפְּנֵיכֶֽם: בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

וָאֶתֵּ֣ן לְיִצְחָ֔ק אֶֽתיַעֲקֹ֖ב וְאֶתעֵשָׂ֑ו וָאֶתֵּ֨ן לְעֵשָׂ֜ו אֶתהַ֤ר שֵׂעִיר֙ לָרֶ֣שֶׁת אוֹת֔וֹ וְיַעֲקֹ֥ב וּבָנָ֖יו יָרְד֥וּ מִצְרָֽיִם:

וְיַעֲקֹ֥ב וּבָנָ֖יו יָרְד֥וּ מִצְרָֽיִם:

וְיַעֲקֹ֥ב וּבָנָ֖יו

ולא עשיו ובניו.

בני עשיו לא יכולים לספור עצמם בספורות  ישראל, בתורת ישראל.

תורת ישראל מספרת את סיסור ישראל לאורך כל הדרך כל השחקנים בסיפור זה באים והולכים לאורך כל הדרך של זרע יעקב  וביחס אליו. ולא להפך.  ברור לכולנו בעת הזאת שבני עשיו הם עשיו אפילו שעשיו התחתן עם יהודיה, ברור לכולנו שבני עשיו הם בני עשיו אפילו שהוא התחתן עם בת ישמעאל. חשוב מאוד שעשיו יזכור שגם אותו כמו את ישמעאל, הביאו בברית.

לימודים מספר מלכים- ספר שני- פרשת יהורם, יהושפט ומלך אֱדֽוֹם- זרע אברהם עבדו– ברית.

יש לכולם- פרשת ברית לעם- ספר יהושע.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וָ֠אֶקַּח אֶת–אֲבִיכֶ֤ם אֶת–אַבְרָהָם֙ מֵעֵ֣בֶר הַנָּהָ֔ר וָאוֹלֵ֥ךְ אוֹת֖וֹ בְּכָל–אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן (וארב) וָאַרְבֶּה֙ אֶת–זַרְע֔וֹ וָֽאֶתֶּן–ל֖וֹ אֶת–יִצְחָֽק: וָאֶתֵּ֣ן לְיִצְחָ֔ק אֶֽת–יַעֲקֹ֖ב וְאֶת–עֵשָׂ֑ו וָאֶתֵּ֨ן לְעֵשָׂ֜ו אֶת–הַ֤ר שֵׂעִיר֙ לָרֶ֣שֶׁת אוֹת֔וֹ וְיַעֲקֹ֥ב וּבָנָ֖יו יָרְד֥וּ מִצְרָֽיִם: בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

וָאֶתֵּ֣ן לְיִצְחָ֔ק אֶֽת–יַעֲקֹ֖ב וְאֶת–עֵשָׂ֑ו

גם עשו מוזכר כבן שבורא עולם נתן ליצחק. יצחק אהב את עשו.

ועשיו גם קיבל ירושה:

וָאֶתֵּ֨ן לְעֵשָׂ֜ו אֶת–הַ֤ר שֵׂעִיר֙

כמו ישמעאל בן אברהם, שגם הוא קיבל ירושה:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת-שְׁמוֹ, יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם, לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.וּלְיִשְׁמָעֵאל, שְׁמַעְתִּיךָ–הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, בִּמְאֹד מְאֹד:  שְׁנֵים-עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל: בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

גם ילדי הפלגשים קבלו:

וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה.  וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-זִמְרָן וְאֶת-יָקְשָׁן, וְאֶת-מְדָן, וְאֶת-מִדְיָן–וְאֶת-יִשְׁבָּק, וְאֶת-שׁוּחַ. וְיָקְשָׁן יָלַד, אֶת-שְׁבָא וְאֶת-דְּדָן; וּבְנֵי דְדָן, הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּים.  וּבְנֵי מִדְיָן, עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ, וַאֲבִידָע, וְאֶלְדָּעָה; כָּל-אֵלֶּה, בְּנֵי קְטוּרָה.  וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, לְיִצְחָק.  וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם, נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת; וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּוּ חַי, קֵדְמָה, אֶל-אֶרֶץ קֶדֶם: בראשית.

ממלכת שבא אפשר מה זה אומר מתנות:

וּמַלְכַּת-שְׁבָא, שֹׁמַעַת אֶת-שֵׁמַע שְׁלֹמֹה–לְשֵׁם יְהוָה; וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ, בְּחִידוֹת. וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה, בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד, גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב-מְאֹד, וְאֶבֶן יְקָרָה; וַתָּבֹא, אֶל-שְׁלֹמֹה, וַתְּדַבֵּר אֵלָיו, אֵת כָּל-אֲשֶׁר הָיָה עִם-לְבָבָהּ. וַיַּגֶּד-לָהּ שְׁלֹמֹה, אֶת-כָּל-דְּבָרֶיהָ:  לֹא-הָיָה דָבָר נֶעְלָם מִן-הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ.  וַתֵּרֶא, מַלְכַּת-שְׁבָא, אֵת, כָּל-חָכְמַת שְׁלֹמֹה; וְהַבַּיִת, אֲשֶׁר בָּנָה.  וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם, וּמַשְׁקָיו, וְעֹלָתוֹ, אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה; וְלֹא-הָיָה בָהּ עוֹד, רוּחַ.  וַתֹּאמֶר, אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר, אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי–עַל-דְּבָרֶיךָ, וְעַל-חָכְמָתֶךָ.  וְלֹא-הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים, עַד אֲשֶׁר-בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי, וְהִנֵּה לֹא-הֻגַּד-לִי, הַחֵצִי:  הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב, אֶל-הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי.  אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ, אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה, הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד, הַשֹּׁמְעִים אֶת-חָכְמָתֶךָ.  יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בָּרוּךְ, אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ, לְתִתְּךָ עַל-כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל–בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, לְעֹלָם, וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ, לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.  וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב, וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד–וְאֶבֶן יְקָרָה; לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב, אֲשֶׁר-נָתְנָה מַלְכַּת-שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה: מלכים.

מתפילת דוד לפני מותו לשלמה :

וִיחִי– וְיִתֶּן-לוֹ, מִזְּהַב שְׁבָא: וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד; כָּל-הַיּוֹם, יְבָרְכֶנְהוּ: תהלים.

מִזְּהַב שְׁבָא:

מִ

לא את כל הזהב של שבא, מזהב שבא.

וכך קרה. מרצונה ובחפץ לב נתנה מלכת שבא לשלמה לעבודת המקדש.

משוואה ומשוואה הפוכה לה- פרשת ברית לעם- ספר יהושע.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֤י הוֹלֵךְ֙ הַיּ֔וֹם בְּדֶ֖רֶךְ כָּל–הָאָ֑רֶץ וִידַעְתֶּ֞ם בְּכָל–לְבַבְכֶ֣ם וּבְכָל–נַפְשְׁכֶ֗ם כִּ֣י לֹֽא–נָפַל֩ דָּבָ֨ר אֶחָ֜ד מִכֹּ֣ל | הַדְּבָרִ֣ים הַטּוֹבִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֜ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ עֲלֵיכֶ֔ם הַכֹּל֙ בָּ֣אוּ לָכֶ֔ם לֹֽא–נָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ דָּבָ֥ר אֶחָֽד: וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁר–בָּ֤א עֲלֵיכֶם֙ כָּל–הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם אֲלֵיכֶ֑ם כֵּן֩ יָבִ֨יא יְהוָ֜ה עֲלֵיכֶ֗ם אֵ֚ת כָּל–הַדָּבָ֣ר הָרָ֔ע עַד–הַשְׁמִיד֣וֹ אוֹתְכֶ֗ם מֵ֠עַל הָאֲדָמָ֤ה הַטּוֹבָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָכֶ֔ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם: בְּ֠עָבְרְכֶם אֶת–בְּרִ֨ית יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶם֮ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה אֶתְכֶם֒ וַהֲלַכְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶ֑ם וְחָרָ֤ה אַף–יְהוָה֙ בָּכֶ֔ם וַאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֔ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר נָתַ֥ן לָכֶֽם: בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

מפה אפשר לראות סוג של משוואה ומשוואה הפוכה לה:

אם תלכו בדרך של בורא עולם, יביא עליכם טובה.
ואם לא יביא עליכם רעה.

אותו הדבר גם פה:

לְבִלְתִּי–בוֹא֙ בַּגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אִתְּכֶ֑ם וּבְשֵׁ֨ם אֱלֹהֵיהֶ֤ם לֹא–תַזְכִּ֙ירוּ֙ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֔יעוּ וְלֹ֣א תַעַבְד֔וּם וְלֹ֥א תִֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶֽם: בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

וּבְשֵׁ֨ם אֱלֹהֵיהֶ֤ם לֹא–תַזְכִּ֙ירוּ֙ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֔יעוּ וְלֹ֣א תַעַבְד֔וּם וְלֹ֥א תִֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶֽם:

וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֔יעוּ

ברור לכולנו שגם בשם אלהינו יהוה לא משביעים  עובדי אלהים אחרים.

בדיוק על אותו רעיון שאסור להתחתן עם הגוים האלה. להזכירכם בטקס חתונה יש שבועה. ברור שאי אפשר לעשות שבועה בבורא עולם במעמד חתונה עם זרים לישראל, שאסורים לישראל:

וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם לְאַהֲבָ֖ה אֶת–יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם: כִּ֣י | אִם–שׁ֣וֹב תָּשׁ֗וּבוּ וּדְבַקְתֶּם֙ בְּיֶ֙תֶר֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אִתְּכֶ֑ם וְהִֽתְחַתַּנְתֶּ֥ם בָּהֶ֛ם וּבָאתֶ֥ם בָּהֶ֖ם וְהֵ֥ם בָּכֶֽם: בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

ומי הם הגויים האלה:

וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם-בָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ; וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לֹא תַעֲשׂוּ, וּבְחֻקֹּתֵיהֶם, לֹא תֵלֵכוּ. אֶת-מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת-חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ, לָלֶכֶת בָּהֶם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם:  אֲנִי, יְהוָה. אִישׁ אִישׁ אֶל-כָּל-שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה:  אֲנִי, יְהוָה.   עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ, לֹא תְגַלֵּה:  אִמְּךָ הִוא, לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ. עֶרְוַת אֵשֶׁת-אָבִיךָ, לֹא תְגַלֵּה:  עֶרְוַת אָבִיךָ, הִוא. עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת-אָבִיךָ, אוֹ בַת-אִמֶּךָ, מוֹלֶדֶת בַּיִת, אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ–לֹא תְגַלֶּה, עֶרְוָתָן. עֶרְוַת בַּת-בִּנְךָ אוֹ בַת-בִּתְּךָ, לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן:  כִּי עֶרְוָתְךָ, הֵנָּה.  עֶרְוַת בַּת-אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ, אֲחוֹתְךָ הִוא–לֹא תְגַלֶּה, עֶרְוָתָהּ. עֶרְוַת אֲחוֹת-אָבִיךָ, לֹא תְגַלֵּה:  שְׁאֵר אָבִיךָ, הִוא.  עֶרְוַת אֲחוֹת-אִמְּךָ, לֹא תְגַלֵּה:  כִּי-שְׁאֵר אִמְּךָ, הִוא.  עֶרְוַת אֲחִי-אָבִיךָ, לֹא תְגַלֵּה:  אֶל-אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב, דֹּדָתְךָ הִוא.  {עֶרְוַת כַּלָּתְךָ, לֹא תְגַלֵּה:  אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא, לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ.  עֶרְוַת אֵשֶׁת-אָחִיךָ, לֹא תְגַלֵּה:  עֶרְוַת אָחִיךָ, הִוא.   עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ, לֹא תְגַלֵּה:  אֶת-בַּת-בְּנָהּ וְאֶת-בַּת-בִּתָּהּ, לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ–שַׁאֲרָה הֵנָּה, זִמָּה הִוא.  וְאִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ, לֹא תִקָּח:  לִצְרֹר, לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ–בְּחַיֶּיהָ. וְאֶל-אִשָּׁה, בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ–לֹא תִקְרַב, לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ.  וְאֶל-אֵשֶׁת, עֲמִיתְךָ–לֹא-תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ, לְזָרַע:  לְטָמְאָה-בָהּ.  וּמִזַּרְעֲךָ לֹא-תִתֵּן, לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ; וְלֹא תְחַלֵּל אֶת-שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה.  וְאֶת-זָכָר–לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה:  תּוֹעֵבָה, הִוא.  וּבְכָל-בְּהֵמָה לֹא-תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ, לְטָמְאָה-בָהּ; וְאִשָּׁה, לֹא-תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ–תֶּבֶל הוּא.  אַל-תִּטַּמְּאוּ, בְּכָל-אֵלֶּה:  כִּי בְכָל-אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר-אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם.  וַתִּטְמָא הָאָרֶץ, וָאֶפְקֹד עֲוֺנָהּ עָלֶיהָ; וַתָּקִא הָאָרֶץ, אֶת-יֹשְׁבֶיהָ.  וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם, אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי, וְלֹא תַעֲשׂוּ, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה:  הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.  כִּי אֶת-כָּל-הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל, עָשׂוּ אַנְשֵׁי-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם; וַתִּטְמָא, הָאָרֶץ. לֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם. כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה–וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת, מִקֶּרֶב עַמָּם.  וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-מִשְׁמַרְתִּי, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא תִטַּמְּאוּ, בָּהֶם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: ויקרא.

ברור שאסור להשביע את אוחנה והורוביץ בתורתנו שמצווה להרוג ולהקיא גויים אלה מהארץ שנתן לישראל בורא עולם.
הומו הוא מהגויים האלה, אם אדם שהיה  יהודי ועשה תועבה זאת הוא המר עצמו לגויים האלה.

וַחֲזַקְתֶּ֣ם מְאֹ֔ד לִשְׁמֹ֣ר וְלַעֲשׂ֔וֹת אֵ֚ת כָּל–הַכָּת֔וּב בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֑ה לְבִלְתִּ֥י סוּר–מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול: בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

וְלַעֲשׂ֔וֹת

את זה:

וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה–תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם: ויקרא.

ברור לכולנו, שבעת שיונתן היילו הושם בכלא לאחר שהרג את האיש השוכב את זכאי משכבי אשה,  בעת שהאדם שתקף את מצעד הגאווה בירושלים יושב בכלא, אתם לא שומרים לעשות, שמעתם מה התורה אומרת בעניינו של אוחנה ובחרתם לא לעשות. אבותיכם אמרו נעשה ונשמע, אתם העדפתם את המשוואה ההפוכה, שמעתם ובחרתם לא לעשות. שופט הומוסקסואל זה לא ההומו שעשה את תועבותיו בחדרי חדרים, לקבל שופט הומוסקסואל עליכם זה לקבל תורה של גויים זרים עליכם. זה לנטוש את בורא עולם ותורת ישראל.

וגם פה יש משוואה הפוכה:

וַֽיְהִי֙ מִיָּמִ֣ים רַבִּ֔ים אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁר–הֵנִ֨יחַ יְהוָ֧ה לְיִשְׂרָאֵ֛ל מִכָּל–אֹיְבֵיהֶ֖ם מִסָּבִ֑יב וִיהוֹשֻׁ֣עַ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִֽים:וַיִּקְרָ֤א יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ לְכָל–יִשְׂרָאֵ֔ל לִזְקֵנָיו֙ וּלְרָאשָׁ֔יו וּלְשֹׁפְטָ֖יו וּלְשֹֽׁטְרָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אֲנִ֣י זָקַ֔נְתִּי בָּ֖אתִי בַּיָּמִֽים: וְאַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵת֩ כָּל–אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לְכָל–הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם: בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם

וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ, אֶת-רוּחַ קָדְשׁוֹ; וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב, הוּא נִלְחַם-בָּם: ישעיהו.

הוּא נִלְחַם-בָּם

 כִּ֣י אִםשׁ֣וֹב תָּשׁ֗וּבוּ וּדְבַקְתֶּם֙ בְּיֶ֙תֶר֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אִתְּכֶ֑ם וְהִֽתְחַתַּנְתֶּ֥ם בָּהֶ֛ם וּבָאתֶ֥ם בָּהֶ֖ם וְהֵ֥ם בָּכֶֽם: יָד֙וֹעַ֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי֩ לֹ֨א יוֹסִ֜יף יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם לְהוֹרִ֛ישׁ אֶתהַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֜ם לְפַ֣ח וּלְמוֹקֵ֗שׁ וּלְשֹׁטֵ֤ט בְּצִדֵּיכֶם֙ וְלִצְנִנִ֣ים בְּעֵינֵיכֶ֔ם עַדאֲבָדְכֶ֗ם מֵ֠עַל הָאֲדָמָ֤ה הַטּוֹבָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָכֶ֔ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם: בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

גם זאת דרך שבורא עולם נלחם בם:

וַיַּכְעִיסוּ, בְּמַעַלְלֵיהֶם; וַתִּפְרָץ-בָּם, מַגֵּפָה: תהלים.

גם במקרה הזה יש משוואה הפוכה:

וּבְשֵׁ֨ם אֱלֹהֵיהֶ֤ם לֹא–תַזְכִּ֙ירוּ֙ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֔יעוּ

בשבועה נשבעים בשם אלהים. לא כל הבטחה שיוצאת מפיך היא שבועה, שנשבעים נשבעים בשם.

וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹאוּ אֶל-עָרֵיהֶם–בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי; וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים. וְלֹא הִכּוּם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי-נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה, בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּלֹּנוּ כָל-הָעֵדָה, עַל-הַנְּשִׂיאִים. וַיֹּאמְרוּ כָל-הַנְּשִׂיאִים, אֶל-כָּל-הָעֵדָה, אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם, בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וְעַתָּה, לֹא נוּכַל לִנְגֹּעַ בָּהֶם.  זֹאת נַעֲשֶׂה לָהֶם, וְהַחֲיֵה אוֹתָם; וְלֹא-יִהְיֶה עָלֵינוּ קֶצֶף, עַל-הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם:  יהושע.

כִּי-נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה, בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; יהושע.

צריך לחשוב בעת הזאת שבני ובנות ישראל נשבעים בספר התורה לעשות כפי שפוקד עליהם המפקד שלהם , כידוע לכולנו בנט מגייס הומואים וטראנס ג'נדרים לצבא וחלק מהם מפקדים…

אני טוענת שאסור להשבע למפקדים אלה בתורת ישראל , אני טוענת שאסור לקבל שבועה ולהשביע אנשים אלה בתורת ישראל.

מות הכהן כעת משפט היובל- פרשת ערים לשבת ומגרשיהן.

עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙- לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות..

.

וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶליְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽרדַּבֵּ֛ר אֶלבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר תְּנ֤וּ לָכֶם֙ אֶתעָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁרדִּבַּ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַדמֹשֶֽׁה לָנ֥וּס שָׁ֙מָּה֙ רוֹצֵ֔חַ מַכֵּהנֶ֥פֶשׁ בִּשְׁגָגָ֖ה בִּבְלִידָ֑עַת וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְמִקְלָ֔ט מִגֹּאֵ֖ל הַדָּֽם: וְנָ֞ס אֶלאַחַ֣ת מֵהֶעָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְעָמַד֙ פֶּ֚תַח שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וְדִבֶּ֛ר בְּאָזְנֵ֛י זִקְנֵ֥יהָעִֽיר הַהִ֖יא אֶתדְּבָרָ֑יו וְאָסְפ֨וּ אֹת֤וֹ הָעִ֙ירָה֙ אֲלֵיהֶ֔ם וְנָתְנוּל֥וֹ מָק֖וֹם וְיָשַׁ֥ב עִמָּֽם: וְכִ֨י יִרְדֹּ֜ף גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ אַֽחֲרָ֔יו וְלֹֽאיַסְגִּ֥רוּ אֶתהָרֹצֵ֖חַ בְּיָד֑וֹ כִּ֤י בִבְלִידַ֙עַת֙ הִכָּ֣ה אֶתרֵעֵ֔הוּ וְלֹֽאשֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם: וְיָשַׁ֣ב בָּעִ֣יר הַהִ֗יא עַדעָמְד֞וֹ לִפְנֵ֤י הָֽעֵדָה֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט עַדמוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם אָ֣ז יָשׁ֣וּב הָרוֹצֵ֗חַ וּבָ֤א אֶלעִירוֹ֙ וְאֶלבֵּית֔וֹ אֶלהָעִ֖יר אֲשֶׁרנָ֥ס מִשָּֽׁםוַיַּקְדִּ֜שׁוּ אֶתקֶ֤דֶשׁ בַּגָּלִיל֙ בְּהַ֣ר נַפְתָּלִ֔י וְאֶתשְׁכֶ֖ם בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וְאֶתקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥יא חֶבְר֖וֹן בְּהַ֥ר יְהוּדָֽהוּמֵעֵ֜בֶר לְיַרְדֵּ֤ן יְרִיחוֹ֙ מִזְרָ֔חָה נָתְנ֞וּ אֶתבֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בַּמִּישֹׁ֖ר מִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֑ן וְאֶתרָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ מִמַּטֵּהגָ֔ד וְאֶת-(גלוןגּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן מִמַּטֵּ֥ה מְנַשֶּֽׁהאֵ֣לֶּה הָיוּ֩ עָרֵ֨י הַמּֽוּעָדָ֜ה לְכֹ֣לבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם לָנ֣וּס שָׁ֔מָּה כָּלמַכֵּהנֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָ֑ה וְלֹ֣א יָמ֗וּת בְּיַד֙ גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם עַדעָמְד֖וֹ לִפְנֵ֥י הָעֵדָֽה:  עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙.

תְּנ֤וּ לָכֶם֙ אֶתעָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁרדִּבַּ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַדמֹשֶֽׁה לָנ֥וּס שָׁ֙מָּה֙ רוֹצֵ֔חַ מַכֵּהנֶ֥פֶשׁ בִּשְׁגָגָ֖ה בִּבְלִידָ֑עַת וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְמִקְלָ֔ט מִגֹּאֵ֖ל הַדָּֽם:

אדם שהרג אדם בשגגה ובבלי דעת מה שאתם קוראים לו היום ללא כוונה תחילה יש לו זכות לקבל הגנה מפני הרוצה לנקום בו כמו שנותנים הגנה לעד מדינה. 

וְלֹ֣א יָמ֗וּת בְּיַד֙ גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם עַדעָמְד֖וֹ לִפְנֵ֥י הָעֵדָֽה:

וְיָשַׁ֣ב בָּעִ֣יר הַהִ֗יא עַדעָמְד֞וֹ לִפְנֵ֤י הָֽעֵדָה֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט עַדמוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם אָ֣ז יָשׁ֣וּב הָרוֹצֵ֗חַ וּבָ֤א אֶלעִירוֹ֙ וְאֶלבֵּית֔וֹ אֶלהָעִ֖יר אֲשֶׁרנָ֥ס מִשָּֽׁם: וַיַּקְדִּ֜שׁוּ אֶתקֶ֤דֶשׁ בַּגָּלִיל֙ בְּהַ֣ר נַפְתָּלִ֔י וְאֶתשְׁכֶ֖ם בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וְאֶתקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥יא חֶבְר֖וֹן בְּהַ֥ר יְהוּדָֽה

לאחר מות הכהן הגדול הוא יכול לחזור לביתו, די מענין שיש סוג של השוואת מות הכהן לשנה שיש בה תכונת שנת היובל:

וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַֽחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹֽשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻֽׁבוּ:   ויקרא.

וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹֽשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻֽׁבוּ:

.

הכל בא- פרשת ערים לשבת ומגרשיהן.

עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙- לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות..

..

וַֽיִּגְּשׁ֗וּ רָאשֵׁי֙ אֲב֣וֹת הַלְוִיִּ֔ם אֶלאֶלְעָזָר֙ הַכֹּהֵ֔ן וְאֶליְהוֹשֻׁ֖עַ בִּןנ֑וּן וְאֶלרָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיְדַבְּר֨וּ אֲלֵיהֶ֜ם בְּשִׁלֹ֗ה בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָה֙ צִוָּ֣ה בְיַדמֹשֶׁ֔ה לָֽתֶתלָ֥נוּ עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן לִבְהֶמְתֵּֽנוּוַיִּתְּנ֨וּ בְנֵייִשְׂרָאֵ֧ל לַלְוִיִּ֛ם מִנַּחֲלָתָ֖ם אֶלפִּ֣י יְהוָ֑ה אֶתהֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶתמִגְרְשֵׁיהֶֽן: עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙.

כֹּ֚ל עָרֵ֣י הַלְוִיִּ֔ם בְּת֖וֹךְ אֲחֻזַּ֣ת בְּנֵֽייִשְׂרָאֵ֑ל עָרִ֛ים אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה וּמִגְרְשֵׁיהֶֽןתִּֽהְיֶ֙ינָה֙ הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עִ֣יר עִ֔יר וּמִגְרָשֶׁ֖יהָ סְבִיבֹתֶ֑יהָ כֵּ֖ן לְכָלהֶעָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה: וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אֶתכָּלהָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָתֵ֣ת לַאֲבוֹתָ֑ם וַיִּרָשׁ֖וּהָ וַיֵּ֥שְׁבוּ בָֽהּ:  וַיָּ֨נַח יְהוָ֤ה לָהֶם֙ מִסָּבִ֔יב כְּכֹ֥ל אֲשֶׁרנִשְׁבַּ֖ע לַאֲבוֹתָ֑ם וְלֹאעָ֨מַד אִ֤ישׁ בִּפְנֵיהֶם֙ מִכָּלאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם אֵ֚ת כָּלאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם נָתַ֥ן יְהוָ֖ה בְּיָדָֽם: לֹֽאנָפַ֣ל דָּבָ֔ר מִכֹּל֙ הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב אֲשֶׁרדִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶלבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַכֹּ֖ל בָּֽא: עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙.

לֹֽאנָפַ֣ל דָּבָ֔ר מִכֹּל֙ הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב אֲשֶׁרדִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶלבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַכֹּ֖ל בָּֽא:

.

וְלֹא–יֹאמְר֨וּ בְנֵיכֶ֤ם מָחָר֙ לְבָנֵ֔ינוּ אֵין–לָכֶ֥ם חֵ֖לֶק בַּיהוָֽה:- פרשת ערים לשבת ומגרשיהן.

עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙- לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות..

וְאַתֶּם֙ תָּשֻׁ֣בוּ הַיּ֔וֹם מֵאַחֲרֵ֖י יְהוָ֑ה וְהָיָ֗ה אַתֶּ֞ם תִּמְרְד֤וּ הַיּוֹם֙ בַּֽיהוָ֔ה וּמָחָ֕ר אֶֽלכָּלעֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יִקְצֹֽףוְאַ֨ךְ אִםטְמֵאָ֜ה אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֗ם עִבְר֨וּ לָכֶ֜ם אֶלאֶ֨רֶץ אֲחֻזַּ֤ת יְהוָה֙ אֲשֶׁ֤ר שָֽׁכַןשָׁם֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה וְהֵאָחֲז֖וּ בְּתוֹכֵ֑נוּ וּבַֽיהוָ֣ה אַלתִּמְרֹ֗דוּ וְאֹתָ֙נוּ֙ אֶלתִּמְרֹ֔דוּ בִּבְנֹֽתְכֶ֤ם לָכֶם֙ מִזְבֵּ֔חַ מִֽבַּלְעֲדֵ֔י מִזְבַּ֖ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּהֲל֣וֹא עָכָ֣ן בֶּןזֶ֗רַח מָ֤עַל מַ֙עַל֙ בַּחֵ֔רֶם וְעַֽלכָּלעֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל הָ֣יָה קָ֑צֶף וְהוּא֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד לֹ֥א גָוַ֖ע בַּעֲוֹנֽוֹ:   עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙.

וְאַתֶּם֙ תָּשֻׁ֣בוּ הַיּ֔וֹם מֵאַחֲרֵ֖י יְהוָ֑ה וְהָיָ֗ה אַתֶּ֞ם תִּמְרְד֤וּ הַיּוֹם֙ בַּֽיהוָ֔ה וּמָחָ֕ר אֶֽלכָּלעֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יִקְצֹֽף:

וַיֹּ֣אמֶר פִּֽינְחָ֣ס בֶּןאֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֡ן אֶלבְּנֵירְאוּבֵ֨ן וְאֶלבְּנֵיגָ֜ד וְאֶלבְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֗ה הַיּ֤וֹם יָדַ֙עְנוּ֙ כִּֽיבְתוֹכֵ֣נוּ יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֛ר לֹֽאמְעַלְתֶּ֥ם בַּֽיהוָ֖ה הַמַּ֣עַל הַזֶּ֑ה אָ֗ז הִצַּלְתֶּ֛ם אֶתבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד יְהוָֽה: עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙.

לֹֽאמְעַלְתֶּ֥ם בַּֽיהוָ֖ה הַמַּ֣עַל הַזֶּ֑ה אָ֗ז הִצַּלְתֶּ֛ם אֶתבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד יְהוָֽה:

זאת אומרת שבגלל שאם אדם מישראל חוטא כולם נענשים, אדם שלא חוטא נחשב למציל בישראל. לכף זכות לישראל.

ובהמשך:

וַֽיַּעֲנוּ֙ בְּנֵירְאוּבֵ֣ן וּבְנֵיגָ֔ד וַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶתרָאשֵׁ֖י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: אֵל֩ אֱלֹהִ֨ים יְהוָ֜ה אֵ֣ל אֱלֹהִ֤ים יְהוָה֙ ה֣וּא יֹדֵ֔עַ וְיִשְׂרָאֵ֖ל ה֣וּא יֵדָ֑ע אִםבְּמֶ֤רֶד וְאִםבְּמַ֙עַל֙ בַּֽיהוָ֔ה אַלתּוֹשִׁיעֵ֖נוּ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽהלִבְנ֥וֹת לָ֙נוּ֙ מִזְבֵּ֔חַ לָשׁ֖וּב מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֑ה וְאִםלְהַעֲל֨וֹת עָלָ֜יו עוֹלָ֣ה וּמִנְחָ֗ה וְאִםלַעֲשׂ֤וֹת עָלָיו֙ זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֔ים יְהוָ֖ה ה֥וּא יְבַקֵּֽשׁ: וְאִםלֹ֤א מִדְּאָגָה֙ מִדָּבָ֔ר עָשִׂ֥ינוּ אֶתזֹ֖את לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יֹאמְר֨וּ בְנֵיכֶ֤ם לְבָנֵ֙ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר מַהלָּכֶ֕ם וְלַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל וּגְב֣וּל נָֽתַןיְ֠הוָה בֵּינֵ֨נוּ וּבֵינֵיכֶ֜ם בְּנֵירְאוּבֵ֤ן וּבְנֵיגָד֙ אֶתהַיַּרְדֵּ֔ן אֵיןלָכֶ֥ם חֵ֖לֶק בַּֽיהוָ֑ה וְהִשְׁבִּ֤יתוּ בְנֵיכֶם֙ אֶתבָּנֵ֔ינוּ לְבִלְתִּ֖י יְרֹ֥א אֶתיְהוָֽה וַנֹּ֕אמֶר נַעֲשֶׂהנָּ֣א לָ֔נוּ לִבְנ֖וֹת אֶתהַמִּזְבֵּ֑חַ לֹ֥א לְעוֹלָ֖ה וְלֹ֥א לְזָֽבַחכִּי֩ עֵ֨ד ה֜וּא בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֵיכֶ֗ם וּבֵ֣ין דֹּרוֹתֵינוּ֮ אַחֲרֵינוּ֒ לַעֲבֹ֞ד אֶתעֲבֹדַ֤ת יְהוָה֙ לְפָנָ֔יו בְּעֹלוֹתֵ֥ינוּ וּבִזְבָחֵ֖ינוּ וּבִשְׁלָמֵ֑ינוּ וְלֹאיֹאמְר֨וּ בְנֵיכֶ֤ם מָחָר֙ לְבָנֵ֔ינוּ אֵיןלָכֶ֥ם חֵ֖לֶק בַּיהוָֽה: עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙.

וְאִםלֹ֤א מִדְּאָגָה֙ מִדָּבָ֔ר עָשִׂ֥ינוּ אֶתזֹ֖את לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יֹאמְר֨וּ בְנֵיכֶ֤ם לְבָנֵ֙ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר מַהלָּכֶ֕ם וְלַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙.

כִּי֩ עֵ֨ד ה֜וּא בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֵיכֶ֗ם וּבֵ֣ין דֹּרוֹתֵינוּ֮ אַחֲרֵינוּ֒ לַעֲבֹ֞ד אֶתעֲבֹדַ֤ת יְהוָה֙ לְפָנָ֔יו בְּעֹלוֹתֵ֥ינוּ וּבִזְבָחֵ֖ינוּ וּבִשְׁלָמֵ֑ינוּ וְלֹאיֹאמְר֨וּ בְנֵיכֶ֤ם מָחָר֙ לְבָנֵ֔ינוּ אֵיןלָכֶ֥ם חֵ֖לֶק בַּיהוָֽה: עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙.

מתוך המקום הזה תקראו את זה:

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם: ויקרא.

מה יקרה ביום שהמורה של הבן של אוחנה תלמד את החוק בכיתה.

והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

עקום לא מישר עקום.

אַל–תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול- נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם–מֹשֶֽׁה- פרשת אחרי מות משה.

פרשת אחרי מות משה- לימודי תורה- לימודי שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶליְהוֹשֻׁ֣עַ בִּןנ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽרמֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י מֵ֑ת וְעַתָּה֩ ק֨וּם עֲבֹ֜ר אֶת הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֗ה אַתָּה֙ וְכָל הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל כָּלמָק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽףרַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם נְתַתִּ֑יו כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶלמֹשֶֽׁהמֵהַמִּדְבָּר֩ וְהַלְּבָנ֨וֹן הַזֶּ֜ה וְֽעַדהַנָּהָ֧ר הַגָּד֣וֹל נְהַרפְּרָ֗ת כֹּ֚ל אֶ֣רֶץ הַֽחִתִּ֔ים וְעַדהַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֣וֹא הַשָּׁ֑מֶשׁ יִֽהְיֶ֖ה גְּבוּלְכֶֽםלֹֽאיִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ לְפָנֶ֔יךָ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁ֨ר הָיִ֤יתִי עִםמֹשֶׁה֙ אֶהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א אַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א אֶעֶזְבֶֽךָּחֲזַ֖ק וֶאֱמָ֑ץ כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶתהָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶתהָאָ֕רֶץ אֲשֶׁרנִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽםרַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָלהַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַלתָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ לֹֽאיָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָלהַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּיאָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶתדְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל: יהושע אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה.

רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָלהַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַלתָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ:

אַלתָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול

המפה הפוליטית מחולקת ימין ושמאל.על כל מה שאתם חושבים עליו, זכור לכולנו הדיעה הרווחת אודות השמאל כשביבי נשמע לוחש לרב עובדיה יוסף שהשמאלנים לא יהודים תוך שהוא מיחס למיקומו הימני במפה הפוליטית קרבה לדבר תורה.

ומה אני אומרת.

במבחן המעשה ביבי הוא אדם שבמפלגתו יש הומוסקסואלים, כמו אצל מרץ, כמו אצל גנץ כמו במפלגת העבודה וזיקתו של בנט להומואים נשמעה ואותו אדם שסגר את הברזים של העמותות פתח את השער של הצבא והמשילות בירושלים לקבוצה זאת בקרב ישראל. במשמרת של בנט השערים האלה נפתחו לרווחה לכניסת ההומואים להנהגה ולפיקוד הצבאי. אני טוענת שהיכולת של בנט ודומיו בענין זה להכניס את ההומואים בשערי ההנהגה, המשפט והמשילות בירושלים שפתוחים לשוכבים את זכר משכבי אשה במשילות בנט, זאת פריצת שערי ירושלים.

כך שבשורה התחתונה, ביבי ודומיו יכולים לאמר מה הם רוצים בענין השמאול והורוביץ ודומיו יכולים לאמר מה הם רוצים מבחינת הימין, זה לא משנה באיזה כיוון אתה בוחר, מבחינת תורתנו הקדושה לרוב בכל מי שאתה בוחר היום את סר מתורתנו, אתה סר מתורתנו מימין שאתה בוחר ימין ואתה סר מתורתנו משמאול שאתה בוחר שמאול.

לנוכח ישיבת ליצמן ודרעי ומפד"ל בהנהגה עם אנשים אלה בסופו של יום, גם שאתה בוחר בדוסים אתה סר ימין ושמאול מתורתנו, יען כי דרעי הוא רוח גבית לביבי, גם אחרי שביבי מינה את ההומו לשר משפטים, ברור שמשפט ההומו במשפט ישראל שם את דרעי כסר מתורתנו מימין.

לֹֽאיָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָלהַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּיאָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶתדְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽילהֲל֤וֹא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַֽלתַּעֲרֹ֖ץ וְאַלתֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ: יהושע אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה.

וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן: וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט: וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ: וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ: וְלֹא אֲבִיתֶם לַעֲלֹת וַתַּמְרוּ אֶת פִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם: וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת יְהֹוָה אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ: אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם: וָאֹמַר אֲלֵכֶם לֹא תַעַרְצוּן וְלֹא תִירְאוּן מֵהֶם: יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם הוּא יִלָּחֵם לָכֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכֶם: וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה: וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם: הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹתְכֶם בָּאֵשׁ לַיְלָה לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וּבֶעָנָן יוֹמָם: וַיִּשְׁמַע יְהֹוָה אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר: אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם: זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ בָּהּ וּלְבָנָיו יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהֹוָה: דברים.

הלך הדור הזה:

וַיִּשְׁמַע יְהֹוָה אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר: אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם:

ובא הדור הזה:

וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶתיְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁרצִוִּיתָ֙נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽלכָּלאֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ: כְּכֹ֤ל אֲשֶׁרשָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶלמֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִםמֹשֶֽׁה: כָּלאִ֞ישׁ אֲשֶׁריַמְרֶ֣ה אֶתפִּ֗יךָ וְלֹֽאיִשְׁמַ֧ע אֶתדְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁרתְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץ:

שאמר:

כֹּ֤ל אֲשֶׁרצִוִּיתָ֙נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽלכָּלאֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ: כְּכֹ֤ל אֲשֶׁרשָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶלמֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ

גם כש:

כָּלאִ֞ישׁ אֲשֶׁריַמְרֶ֣ה אֶתפִּ֗יךָ וְלֹֽאיִשְׁמַ֧ע אֶתדְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁרתְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת

יוּמָ֑ת

בתנאי:

נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִםמֹשֶֽׁה: 

.

וַיְהִ֥י יְהוָ֖ה אֶת–יְהוֹשֻׁ֑עַ וַיְהִ֥י שָׁמְע֖וֹ בְּכָל–הָאָֽרֶץ- פרשת אחרי מות משה.

פרשת אחרי מות משה- לימודי תורה- לימודי שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

יהושע- כָּל–אֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ: -פרשת אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה- לימודים בשנת שבעים ואחת- עדכון שבעים ושלוש. – לימודי תורה (peacetimeradio.info)

וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶליְהוֹשֻׁ֣עַ בִּןנ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽרמֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י מֵ֑ת וְעַתָּה֩ ק֨וּם עֲבֹ֜ר אֶת הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֗ה אַתָּה֙ וְכָל הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל כָּלמָק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽףרַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם נְתַתִּ֑יו כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶלמֹשֶֽׁהמֵהַמִּדְבָּר֩ וְהַלְּבָנ֨וֹן הַזֶּ֜ה וְֽעַדהַנָּהָ֧ר הַגָּד֣וֹל נְהַרפְּרָ֗ת כֹּ֚ל אֶ֣רֶץ הַֽחִתִּ֔ים וְעַדהַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֣וֹא הַשָּׁ֑מֶשׁ יִֽהְיֶ֖ה גְּבוּלְכֶֽםלֹֽאיִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ לְפָנֶ֔יךָ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁ֨ר הָיִ֤יתִי עִםמֹשֶׁה֙ אֶהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א אַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א אֶעֶזְבֶֽךָּחֲזַ֖ק וֶאֱמָ֑ץ כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶתהָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶתהָאָ֕רֶץ אֲשֶׁרנִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽםרַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָלהַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַלתָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ: יהושע אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה.

לֹֽאיִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ לְפָנֶ֔יךָ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁ֨ר הָיִ֤יתִי עִםמֹשֶׁה֙ אֶהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א אַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א אֶעֶזְבֶֽךָּ:

זָכוֹר֙ אֶתהַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֶתְכֶ֛ם מֹשֶׁ֥ה עֶֽבֶדיְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ מֵנִ֣יחַ לָכֶ֔ם וְנָתַ֥ן לָכֶ֖ם אֶתהָאָ֥רֶץ הַזֹּֽאתנְשֵׁיכֶ֣ם טַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵיכֶם֒ יֵשְׁב֕וּ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֥ן לָכֶ֛ם מֹשֶׁ֖ה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֩ תַּעַבְר֨וּ חֲמֻשִׁ֜ים לִפְנֵ֣י אֲחֵיכֶ֗ם כֹּ֚ל גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל וַעֲזַרְתֶּ֖ם אוֹתָֽםעַ֠ד אֲשֶׁריָנִ֨יחַ יְהוָ֥ה לַֽאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַםהֵ֔מָּה אֶתהָאָ֕רֶץ אֲשֶׁריְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָהֶ֑ם וְשַׁבְתֶּ֞ם לְאֶ֤רֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אוֹתָ֔הּ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣ן לָכֶ֗ם מֹשֶׁה֙ עֶ֣בֶד יְהוָ֔ה בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרַ֥ח הַשָּֽׁמֶשׁ: וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶתיְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁרצִוִּיתָ֙נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽלכָּלאֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ: כְּכֹ֤ל אֲשֶׁרשָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶלמֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִםמֹשֶֽׁה:כָּלאִ֞ישׁ אֲשֶׁריַמְרֶ֣ה אֶתפִּ֗יךָ וְלֹֽאיִשְׁמַ֧ע אֶתדְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁרתְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץ: יהושע אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה.

וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶתיְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁרצִוִּיתָ֙נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽלכָּלאֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ: כְּכֹ֤ל אֲשֶׁרשָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶלמֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִםמֹשֶֽׁה: כָּלאִ֞ישׁ אֲשֶׁריַמְרֶ֣ה אֶתפִּ֗יךָ וְלֹֽאיִשְׁמַ֧ע אֶתדְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁרתְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץ:

בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא גִּדַּ֤ל יְהוָה֙ אֶתיְהוֹשֻׁ֔עַ בְּעֵינֵ֖י כָּליִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽרְא֣וּ אֹת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֛ר יָרְא֥וּ אֶתמֹשֶׁ֖ה כָּליְמֵ֥י חַיָּֽיו: וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אֶליְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽרצַוֵּה֙ אֶתהַכֹּ֣הֲנִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְיַעֲל֖וּ מִןהַיַּרְדֵּֽןוַיְצַ֣ו יְהוֹשֻׁ֔עַ אֶתהַכֹּהֲנִ֖ים לֵאמֹ֑ר עֲל֖וּ מִןהַיַּרְדֵּֽןוַ֠יְהִי (בעלותכַּעֲל֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים נֹשְׂאֵ֨י אֲר֤וֹן בְּרִיתיְהוָה֙ מִתּ֣וֹךְ הַיַּרְדֵּ֔ן נִתְּק֗וּ כַּפּוֹת֙ רַגְלֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים אֶ֖ל הֶחָרָבָ֑ה וַיָּשֻׁ֤בוּ מֵֽיהַיַּרְדֵּן֙ לִמְקוֹמָ֔ם וַיֵּלְכ֥וּ כִתְמוֹלשִׁלְשׁ֖וֹם עַלכָּלגְּדוֹתָֽיווְהָעָ֗ם עָלוּ֙ מִןהַיַּרְדֵּ֔ן בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן וַֽיַּחֲנוּ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל בִּקְצֵ֖ה מִזְרַ֥ח יְרִיחֽוֹוְאֵת֩ שְׁתֵּ֨ים עֶשְׂרֵ֤ה הָֽאֲבָנִים֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ מִןהַיַּרְדֵּ֑ן הֵקִ֥ים יְהוֹשֻׁ֖עַ בַּגִּלְגָּֽלוַיֹּ֛אמֶר אֶלבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אֲשֶׁר֩ יִשְׁאָל֨וּן בְּנֵיכֶ֤ם מָחָר֙ אֶתאֲבוֹתָ֣ם לֵאמֹ֔ר מָ֖ה הָאֲבָנִ֥ים הָאֵֽלֶּהוְהוֹדַעְתֶּ֖ם אֶתבְּנֵיכֶ֣ם לֵאמֹ֑ר בַּיַּבָּשָׁה֙ עָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶתהַיַּרְדֵּ֖ן הַזֶּֽהאֲשֶׁרהוֹבִישׁ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֜ם אֶתמֵ֧י הַיַּרְדֵּ֛ן מִפְּנֵיכֶ֖ם עַֽדעָבְרְכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֧ם לְיַםס֛וּף אֲשֶׁרהוֹבִ֥ישׁ מִפָּנֵ֖ינוּ עַדעָבְרֵֽנוּלְ֠מַעַן דַּ֜עַת כָּלעַמֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ אֶתיַ֣ד יְהוָ֔ה כִּ֥י חֲזָקָ֖ה הִ֑יא לְמַ֧עַן יְרָאתֶ֛ם אֶתיְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם כָּלהַיָּמִֽים:פרשת  רָחָ֖ב.

בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא גִּדַּ֤ל יְהוָה֙ אֶתיְהוֹשֻׁ֔עַ בְּעֵינֵ֖י כָּליִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽרְא֣וּ אֹת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֛ר יָרְא֥וּ אֶתמֹשֶׁ֖ה כָּליְמֵ֥י חַיָּֽיו: 

 וַיַּשְׁכֵּ֥ם יְהוֹשֻׁ֖עַ בַּבֹּ֑קֶר וַיִּשְׂא֥וּ הַכֹּהֲנִ֖ים אֶתאֲר֥וֹן יְהוָֽה: וְשִׁבְעָ֣ה הַכֹּהֲנִ֡ים נֹשְׂאִים֩ שִׁבְעָ֨ה שׁוֹפְר֜וֹת הַיֹּבְלִ֗ים לִפְנֵי֙ אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה הֹלְכִ֣ים הָל֔וֹךְ וְתָקְע֖וּ בַּשּׁוֹפָר֑וֹת וְהֶחָלוּץ֙ הֹלֵ֣ךְ לִפְנֵיהֶ֔ם וְהַֽמְאַסֵּ֗ף הֹלֵךְ֙ אַֽחֲרֵי֙ אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה (הולךהָל֖וֹךְ וְתָק֥וֹעַ בַּשּׁוֹפָרֽוֹת: וַיָּסֹ֨בּוּ אֶתהָעִ֜יר בַּיּ֤וֹם הַשֵּׁנִי֙ פַּ֣עַם אַחַ֔ת וַיָּשֻׁ֖בוּ הַֽמַּחֲנֶ֑ה כֹּ֥ה עָשׂ֖וּ שֵׁ֥שֶׁת יָמִֽיםוַיְהִ֣י |בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַיַּשְׁכִּ֙מוּ֙ כַּעֲל֣וֹת הַשַּׁ֔חַר וַיָּסֹ֧בּוּ אֶתהָעִ֛יר כַּמִּשְׁפָּ֥ט הַזֶּ֖ה שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים רַ֚ק בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא סָבְב֥וּ אֶתהָעִ֖יר שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים: וַיְהִי֙ בַּפַּ֣עַם הַשְּׁבִיעִ֔ית תָּקְע֥וּ הַכֹּהֲנִ֖ים בַּשּׁוֹפָר֑וֹת וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֤עַ אֶלהָעָם֙ הָרִ֔יעוּ כִּֽינָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם אֶתהָעִֽיר: וְהָיְתָ֨ה הָעִ֥יר חֵ֛רֶם הִ֥יא וְכָלאֲשֶׁרבָּ֖הּ לַֽיהוָ֑ה רַק֩ רָחָ֨ב הַזּוֹנָ֜ה תִּֽחְיֶ֗ה הִ֚יא וְכָלאֲשֶׁ֣ר אִתָּ֣הּ בַּבַּ֔יִת כִּ֣י הֶחְבְּאַ֔תָה אֶתהַמַּלְאָכִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שָׁלָֽחְנוּוְרַקאַתֶּם֙ שִׁמְר֣וּ מִןהַחֵ֔רֶם פֶּֽןתַּחֲרִ֖ימוּ וּלְקַחְתֶּ֣ם מִןהַחֵ֑רֶם וְשַׂמְתֶּ֞ם אֶתמַחֲנֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ לְחֵ֔רֶם וַעֲכַרְתֶּ֖ם אוֹתֽוֹ: וְכֹ֣ל כֶּ֣סֶף וְזָהָ֗ב וּכְלֵ֤י נְחֹ֙שֶׁת֙ וּבַרְזֶ֔ל קֹ֥דֶשׁ ה֖וּא לַֽיהוָ֑ה אוֹצַ֥ר יְהוָ֖ה יָבֽוֹא: וַיָּ֣רַע הָעָ֔ם וַֽיִּתְקְע֖וּ בַּשֹּֽׁפָר֑וֹת וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הָעָ֜ם אֶתק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֗ר וַיָּרִ֤יעוּ הָעָם֙ תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַתִּפֹּ֨ל הַֽחוֹמָ֜ה תַּחְתֶּ֗יהָ וַיַּ֨עַל הָעָ֤ם הָעִ֙ירָה֙ אִ֣ישׁ נֶגְדּ֔וֹ וַֽיִּלְכְּד֖וּ אֶתהָעִֽיר:וַֽיַּחֲרִ֙ימוּ֙ אֶתכָּלאֲשֶׁ֣ר בָּעִ֔יר מֵאִישׁ֙ וְעַדאִשָּׁ֔ה מִנַּ֖עַר וְעַדזָקֵ֑ן וְעַ֨ד שׁ֥וֹר וָשֶׂ֛ה וַחֲמ֖וֹר לְפִיחָֽרֶב: וְלִשְׁנַ֨יִם הָאֲנָשִׁ֜ים הַֽמְרַגְּלִ֤ים אֶתהָאָ֙רֶץ֙ אָמַ֣ר יְהוֹשֻׁ֔עַ בֹּ֖אוּ בֵּיתהָאִשָּׁ֣ה הַזּוֹנָ֑ה וְהוֹצִ֨יאוּ מִשָּׁ֤ם אֶתהָֽאִשָּׁה֙ וְאֶתכָּלאֲשֶׁרלָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּעְתֶּ֖ם לָֽהּ: וַיָּבֹ֜אוּ הַנְּעָרִ֣ים הַֽמְרַגְּלִ֗ים וַיֹּצִ֡יאוּ אֶתרָ֠חָב וְאֶתאָבִ֨יהָ וְאֶתאִמָּ֤הּ וְאֶתאַחֶ֙יהָ֙ וְאֶתכָּלאֲשֶׁרלָ֔הּ וְאֵ֥ת כָּלמִשְׁפְּחוֹתֶ֖יהָ הוֹצִ֑יאוּ וַיַּ֨נִּיח֔וּם מִח֖וּץ לְמַחֲנֵ֥ה יִשְׂרָאֵֽל: וְהָעִ֛יר שָׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ וְכָלאֲשֶׁרבָּ֑הּ רַ֣ק הַכֶּ֣סֶף וְהַזָּהָ֗ב וּכְלֵ֤י הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ וְהַבַּרְזֶ֔ל נָתְנ֖וּ אוֹצַ֥ר בֵּיתיְהוָֽהוְֽאֶתרָחָ֣ב הַ֠זּוֹנָה וְאֶתבֵּ֨ית אָבִ֤יהָ וְאֶתכָּלאֲשֶׁרלָהּ֙ הֶחֱיָ֣ה יְהוֹשֻׁ֔עַ וַתֵּ֙שֶׁב֙ בְּקֶ֣רֶב יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י הֶחְבִּ֙יאָה֙ אֶתהַמַּלְאָכִ֔ים אֲשֶׁרשָׁלַ֥ח יְהוֹשֻׁ֖עַ לְרַגֵּ֥ל אֶתיְרִיחֽוֹ: וַיַּשְׁבַּ֣ע יְהוֹשֻׁ֔עַ בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא לֵאמֹ֑ר אָר֨וּר הָאִ֜ישׁ לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָקוּם֙ וּבָנָ֞ה אֶתהָעִ֤יר הַזֹּאת֙ אֶתיְרִיח֔וֹ בִּבְכֹר֣וֹ יְיַסְּדֶ֔נָּה וּבִצְעִיר֖וֹ יַצִּ֥יב דְּלָתֶֽיהָ: וַיְהִ֥י יְהוָ֖ה אֶתיְהוֹשֻׁ֑עַ וַיְהִ֥י שָׁמְע֖וֹ בְּכָלהָאָֽרֶץ: פרשת רָחָ֖ב.

וַיְהִ֥י יְהוָ֖ה אֶתיְהוֹשֻׁ֑עַ וַיְהִ֥י שָׁמְע֖וֹ בְּכָלהָאָֽרֶץ:

וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי: בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ: וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ: וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם עַד בֹּאָנָה בֵּית לָחֶם וַיְהִי כְּבֹאָנָה בֵּית לֶחֶם וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי: וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד:  אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהוָה לָמָּה תִקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי וַיהוָה עָנָה בִי וְשַׁדַּי הֵרַע לִי: וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵי מוֹאָב וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים: רות.

כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי:

וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶתיְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁרצִוִּיתָ֙נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽלכָּלאֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ: כְּכֹ֤ל אֲשֶׁרשָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶלמֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִםמֹשֶֽׁה:כָּלאִ֞ישׁ אֲשֶׁריַמְרֶ֣ה אֶתפִּ֗יךָ וְלֹֽאיִשְׁמַ֧ע אֶתדְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁרתְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץ: יהושע אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה.

וְאֶֽלכָּלאֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ: כְּכֹ֤ל אֲשֶׁרשָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶלמֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִםמֹשֶֽׁה:

.

אֲדֹנָ֥י עַל-יְמִֽינְךָ֑- פרשת אחרי מות משה.

פרשת אחרי מות משה- לימודי תורה- לימודי שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

תהלים ופרשת אחרי מות משה- אל תערץ- לימודי שנת שבעים ושתים ושבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר נְאֻ֤ם יְהוָ֨ה | לַֽאדֹנִ֗י שֵׁ֥ב לִֽימִינִ֑י עַד-אָשִׁ֥ית אֹ֝יְבֶ֗יךָ הֲדֹ֣ם לְרַגְלֶֽיךָ:

מַטֵּֽה-עֻזְּךָ֗ יִשְׁלַ֣ח יְ֭הוָה מִצִּיּ֑וֹן רְ֝דֵ֗ה בְּקֶ֣רֶב אֹיְבֶֽיךָ:

לֹא תַֽעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּֽי-יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָֽא: דברים.

הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַֽל-תַּעֲרֹץ וְאַל-תֵּחָת כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵֽךְ: פרשת אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה: וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן: בראשית.

יש הבדל בין רֹדֵ֗ם לעורץ:

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה: בראשית.

וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ

יהושע כבש את הארץ ונאמר לו בבירור:

הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ: יהושע.

אֲדֹנָ֥י עַל-יְמִֽינְךָ֑

וַיַּכֶּה יְהוֹשֻׁעַ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה וְהָאֲשֵׁדוֹת וְאֵת כָּל-מַלְכֵיהֶם לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד וְאֵת כָּל-הַנְּשָׁמָה הֶחֱרִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵֽל: וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד-עַזָּה וְאֵת כָּל-אֶרֶץ גֹּשֶׁן וְעַד-גִּבְעֽוֹן: וְאֵת כָּל-הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת-אַרְצָם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ פַּעַם אֶחָת כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵֽל: יהושע.

בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת בָּרְכ֣וּ אֱלֹהִ֑ים יְ֝הוָ֗ה מִמְּק֥וֹר יִשְׂרָאֵֽל: שָׁ֤ם בִּנְיָמִ֨ן | צָעִ֡יר רֹדֵ֗ם שָׂרֵ֣י יְ֭הוּדָה רִגְמָתָ֑ם שָׂרֵ֥י זְ֝בֻל֗וּן שָׂרֵ֥י נַפְתָּלִֽי: צִוָּ֥ה אֱלֹהֶ֗יךָ עֻ֫זֶּ֥ךָ עוּזָּ֥ה אֱלֹהִ֑ים ז֝֗וּ פָּעַ֥לְתָּ לָּֽנוּ: מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ עַל-יְרוּשָׁלִָ֑ם לְךָ֤ יוֹבִ֖ילוּ מְלָכִ֣ים שָֽׁי: תהלים מזמור שמונה ושישים.

שָׁ֤ם בִּנְיָמִ֨ן | צָעִ֡יר רֹדֵ֗ם שָׂרֵ֣י יְ֭הוּדָה רִגְמָתָ֑ם שָׂרֵ֥י זְ֝בֻל֗וּן שָׂרֵ֥י נַפְתָּלִֽי:
רֹדֵ֗ם שָׂרֵ֣י יְ֭הוּדָה
רֹדֵ֗ם

ושיהיה ברור:

שאול (לא אלוביץ') היה מלך על כל ישראל, גם על יהודה גם על נפתלי (לא בנט) וגם על זבולון (לא המר) ושאול היה משבט בנימין (לא נתניהו ולא גנץ).

רודם ועורץ.

 

בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת בָּרְכ֣וּ אֱלֹהִ֑ים יְ֝הוָ֗ה מִמְּק֥וֹר יִשְׂרָאֵֽל: שָׁ֤ם בִּנְיָמִ֨ן | צָעִ֡יר רֹדֵ֗ם שָׂרֵ֣י יְ֭הוּדָה רִגְמָתָ֑ם שָׂרֵ֥י זְ֝בֻל֗וּן שָׂרֵ֥י נַפְתָּלִֽי: צִוָּ֥ה אֱלֹהֶ֗יךָ עֻ֫זֶּ֥ךָ עוּזָּ֥ה אֱלֹהִ֑ים ז֝֗וּ פָּעַ֥לְתָּ לָּֽנוּ: מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ עַל-יְרוּשָׁלִָ֑ם לְךָ֤ יוֹבִ֖ילוּ מְלָכִ֣ים שָֽׁי: תהלים מזמור שמונה ושישים.

שָׁ֤ם בִּנְיָמִ֨ן | צָעִ֡יר רֹדֵ֗ם שָׂרֵ֣י יְ֭הוּדָה רִגְמָתָ֑ם שָׂרֵ֥י זְ֝בֻל֗וּן שָׂרֵ֥י נַפְתָּלִֽי:
רֹדֵ֗ם שָׂרֵ֣י יְ֭הוּדָה
רֹדֵ֗ם

קודם כל שיהיה ברור:

שאול (לא אלוביץ') היה מלך על כל ישראל, גם על יהודה גם על נפתלי (לא בנט) וגם על זבולון (לא המר) ושאול היה משבט בנימין (לא נתניהו ולא גנץ).

עכשיו הלאה:

יש הבדל בין רֹדֵ֗ם לעורץ:

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה: בראשית.

וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ

יהושע כבש את הארץ ונאמר לו בבירור:

הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ: יהושע.