פרשת החוקים והמשפטים- למען ינוח עבדך ואמתך- כמוך.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת | לַֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹא תַֽעֲשֶׂ֨ה כָל-מְלָאכָ֜ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ-וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ-וַֽאֲמָתֶ֗ךָ וְשֽׁוֹרְךָ֤ וַֽחֲמֹֽרְךָ֙ וְכָל-בְּהֶמְתֶּ֔ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַֽאֲמָֽתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ: וְזָֽכַרְתָּ֗ כִּ֣י-עֶ֤בֶד הָיִ֨יתָ֙ | בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל-כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַֽעֲשׂ֖וֹת אֶת-י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת: פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים.

עַל-כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַֽעֲשׂ֖וֹת אֶת-י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת:

לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַֽאֲמָֽתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ:

כָּמֽוֹךָ:

וְזָֽכַרְתָּ֗ כִּ֣י-עֶ֤בֶד הָיִ֨יתָ֙ | בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם

אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הֽוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים: פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים.

הֽוֹצֵאתִ֛יךָ

מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים:

בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ: יְהִי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ:לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ: מלכים.

.

לעקר למשפחת גר- פרשת בהר סיני.

פרשת בהר סיני- לימודי תורה- עדכון שנת שבעים וארבע לקוממיות.

וְכִֽי-יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר-לָ֑ךְ לֹא-תַֽעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד: כְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד-שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַֽעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ: וְיָצָא֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ ה֖וּא וּבָנָ֣יו עִמּ֑וֹ וְשָׁב֙ אֶל-מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ וְאֶל-אֲחֻזַּ֥ת אֲבֹתָ֖יו יָשֽׁוּב: כִּֽי-עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר-הוֹצֵ֥אתִי אֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לֹ֥א יִמָּֽכְר֖וּ מִמְכֶּ֥רֶת עָֽבֶד: פרשת בְּהַר סִינַי.

וְכִֽי-יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר-לָ֑ךְ לֹא-תַֽעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד

כִּֽי-עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר-הוֹצֵ֥אתִי אֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לֹ֥א יִמָּֽכְר֖וּ מִמְכֶּ֥רֶת עָֽבֶד:

זאת אומרת שאתה לא מושל באחיך גם כשהוא עובד אצלך, אין לך אישורי משילות עליו.

המושג אח בישראל הוא רחב, כי אחיך בישראל הוא גם אחיך שאתם לא מולדי אותו אב ואם.

וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו: שמות.

גם לאחיו של יוסף הגדולים לא היה משילות עליו לכן מכירתו היתה גנבה וזאת עוד לפני ציוויי התורה כמאמר- מיום הציווי והלאה- דבר יוסף לשר האופים:

כִּֽי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָֽעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹֽא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּֽי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּֽוֹר: בראשית.

שִׂבַּ֣רְתִּי לִֽישׁוּעָתְךָ֣ יְהוָ֑ה וּֽמִצְוֹתֶ֥יךָ עָשִֽׂיתִי: מזמור תשעה עשר ומאה.

וַיַּרְא יַֽעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַֽעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאֽוּ: וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִֽחְיֶה וְלֹא נָמֽוּת: וַיֵּֽרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָֽיִם: וְאֶת בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף לֹֽא שָׁלַח יַֽעֲקֹב אֶת אֶחָיו כִּי אָמַר פֶּן יִקְרָאֶנּוּ אָסֽוֹן:  וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים כִּֽי הָיָה הָֽרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָֽעַן: בראשית.

שִׂבַּ֣רְתִּי לִֽישׁוּעָתְךָ֣

כרעב הגוף למזון .

המשורר בחר במילה לשבר, המילה הזאת מוזכרת בתורה בהקשר של רעב בהקשר של לשבר מזון כדי לחיות:

על אותו משקל כמו בעת רעב כמו בצמאון גדוך כך צמא המשורר לבורא עולם:

אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם: תהלים.

ארץ ציה יכולה להיות עת גלות או עת של הסתר פנים מעמנו שמשולה למדבר ולכן הצמא של הנפש.

אֽוֹיָה-לִ֭י כִּי- גַ֣רְתִּי מֶ֑שֶׁךְ שָׁ֝כַ֗נְתִּי עִֽם-אָהֳלֵ֥י קֵדָֽר: מזמור עשרים ומאה.

אֽוֹיָה גם לזה וגם לזה:

אֽוֹיָה-לִ֭י כִּי- גַ֣רְתִּי מֶ֑שֶׁךְ

אֽוֹיָה-לִ֭י כִּי- שָׁ֝כַ֗נְתִּי עִֽם-אָהֳלֵ֥י קֵדָֽר:

שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה: אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי: שיר השירים.

שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים

כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי:

וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר: אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ: אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל: וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ: אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ: וְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְחִשַּׁב לוֹ כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת גְּאֻלָּתוֹ: כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ: וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ: כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם: פרשת בְּהַר סִינַי.

וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר: 

שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים: שיר השירים.

לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר:

לְעֵקֶר

כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי: שיר השירים.

אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ: אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל:

אֽוֹיָה-לִ֭י כִּי- גַ֣רְתִּי מֶ֑שֶׁךְ: מזמור עשרים ומאה.

וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה

אֽוֹיָה-לִ֭י כִּי- שָׁ֝כַ֗נְתִּי עִֽם-אָהֳלֵ֥י קֵדָֽר: מזמור עשרים ומאה.

וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ: כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם:

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶל-יְ֭הוָה בַּצָּרָ֣תָה לִּ֑י קָ֝רָ֗אתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי: מזמור עשרים ומאה.

לימודי פרשת בהר סיני- שנת שבעים ואחת.

פדיון נפש- לימודי שנת שבעים ואחת.

אַֽחֲרֵ֣י נִמְכַּ֔ר גְּאֻלָּ֖ה תִּֽהְיֶה-לּ֑וֹ אֶחָ֥ד מֵֽאֶחָ֖יו יִגְאָלֶֽנּוּ: אֽוֹ-דֹד֞וֹ א֤וֹ בֶן-דֹּדוֹ֙ יִגְאָלֶ֔נּוּ אֽוֹ-מִשְּׁאֵ֧ר בְּשָׂר֛וֹ מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ יִגְאָלֶ֑נּוּ אֽוֹ-הִשִּׂ֥יגָה יָד֖וֹ וְנִגְאָֽל: פרשת בְּהַר סִינַי.

אם יש ציווי לבן דוד או דוד או אח לפדות את בן משפחתו מעבדות לגר ברור שאסור להם למכור את בן משפחתם.

בשנת היובל למכירתו של ישראלי לעבדות לגר, אין צורך לפדות בכסף:

וְאִם-לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל בְּאֵ֑לֶּה וְיָצָא֙ בִּשְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֔ל ה֖וּא וּבָנָ֥יו עִמּֽוֹ: כִּי-לִ֤י בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר-הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָֹ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם: פרשת בְּהַר סִינַי.

צריך לבדוק אם הקונה מבקש שהעבד, קניינו  יהיה כשעיר לעזאזל לחטאיו.

למידה מספר איוב- פרק חמישי- וּמַלְּט֥וּנִי מִיַּד-צָ֑ר וּמִיַּ֖ד עָרִיצִ֣ים תִּפְדּֽוּנִי:

.

שכר שכיר- עד הבקר- פרשת קדשים.

לימודי חודש שישי, שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

לֹא-תַֽעֲשֹׁ֥ק אֶת-רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא-תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד-בֹּֽקֶר: פרשת קְדשִׁים.

שכר השכיר צריך להנתן לו באותו יום ועד הבוקר.

גם ממקרה זה ניתן ללמוד שהיום מסתיים בבוקר.

.

ואת בת פרעה- פרשת ואלה שמות.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- פרשת ואלה שמות- לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל־עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כָּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֨רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן׃

וַיֵּ֥לֶךְ אִ֖ישׁ מִבֵּ֣ית לֵוִ֑י וַיִּקַּ֖ח אֶת־בַּת־לֵוִֽי׃ וַתַּ֥הַר הָֽאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֵּ֤רֶא אֹתוֹ֙ כִּי־ט֣וֹב ה֔וּא וַֽתִּצְפְּנֵ֖הוּ שְׁלֹשָׁ֥ה יְרָחִֽים׃ וְלֹֽא־יָכְלָ֣ה עוֹד֮ הַצְּפִינוֹ֒ וַתִּֽקַּֽח־לוֹ֙ תֵּ֣בַת גֹּ֔מֶא וַתַּחְמְרָ֥ה בַֽחֵמָ֖ר וּבַזָּ֑פֶת וַתָּ֤שֶׂם בָּהּ֙ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וַתָּ֥שֶׂם בַּסּ֖וּף עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ וַתֵּֽתַצַּ֥ב אֲחֹת֖וֹ מֵֽרָחֹ֑ק לְדֵעָ֕ה מַה־יֵּֽעָשֶׂ֖ה לֽוֹ׃

וַתֵּ֤רֶד בַּת־פַּרְעֹה֙ לִרְחֹ֣ץ עַל־הַיְאֹ֔ר וְנַֽעֲרֹתֶ֥יהָ הֹֽלְכֹ֖ת עַל־יַ֣ד הַיְאֹ֑ר וַתֵּ֤רֶא אֶת־הַתֵּבָה֙ בְּת֣וֹךְ הַסּ֔וּף וַתִּשְׁלַ֥ח אֶת־אֲמָתָ֖הּ וַתִּקָּחֶֽהָ׃ וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃

וַתֹּ֣אמֶר אֲחֹתוֹ֮ אֶל־בַּת־פַּרְעֹה֒ הַֽאֵלֵ֗ךְ וְקָרָ֤אתִי לָךְ֙ אִשָּׁ֣ה מֵינֶ֔קֶת מִ֖ן הָֽעִבְרִיֹּ֑ת וְתֵינִ֥ק לָ֖ךְ אֶת־הַיָּֽלֶד׃

וַתֹּֽאמֶר־לָ֥הּ בַּת־פַּרְעֹ֖ה לֵ֑כִי וַתֵּ֨לֶךְ֙ הָֽעַלְמָ֔ה וַתִּקְרָ֖א אֶת־אֵ֥ם הַיָּֽלֶד׃ וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ בַּת־פַּרְעֹ֗ה הֵילִ֜יכִי אֶת־הַיֶּ֤לֶד הַזֶּה֙ וְהֵֽינִקִ֣הוּ לִ֔י וַֽאֲנִ֖י אֶתֵּ֣ן אֶת־שְׂכָרֵ֑ךְ וַתִּקַּ֧ח הָֽאִשָּׁ֛ה הַיֶּ֖לֶד וַתְּנִיקֵֽהוּ׃ וַיִּגְדַּ֣ל הַיֶּ֗לֶד וַתְּבִאֵ֨הוּ֙ לְבַת־פַּרְעֹ֔ה וַֽיְהִי־לָ֖הּ לְבֵ֑ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן־הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ: פרשת ואלה שמות.

וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל־עַמּ֖וֹ

לאחר שבנות ישראל סרבו לבקשת פרעה , הוא ביקש מעמו שיהרגו את הבנים.

ולצו הזה נולד משה ולאין ברירה של אימו של משה לשלחו כפי ששלחה כדי להציל את חייו , ופה נכנסה בת פרעה שאימצה את משה.

היא נתנה לו חלב עברי כשאנחנו שלא היתה בעיה להשיג חלב מצרי, היא איפשרה לאימו לגמול אותו והיא נתנה לו שם עברי.

וַיְהִ֣י ׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־עִבְרִ֖י מֵֽאֶחָֽיו׃ וַיִּ֤פֶן כֹּה֙ וָכֹ֔ה וַיַּ֖רְא כִּ֣י אֵ֣ין אִ֑ישׁ וַיַּךְ֙ אֶת־הַמִּצְרִ֔י וַֽיִּטְמְנֵ֖הוּ בַּחֽוֹל׃ פרשת ואלה שמות.

בסופו של יום משה הרג נוגש פרעה שהכה עברי, מפה אנחנו יכולים ללמוד שבת פרעה לא הטתה את ליבו של משה נגד עמו.

צריך לחשוב על כך בהקשר של בת פרעה של שלמה:

וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת–וְאֶת-בַּת-פַּרְעֹה:  מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת, צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת.  מִן-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אָמַר-יְהוָה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא-תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא-יָבֹאוּ בָכֶם, אָכֵן יַטּוּ אֶת-לְבַבְכֶם, אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם–בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה, לְאַהֲבָה. וַיְהִי-לוֹ נָשִׁים, שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת, וּפִלַגְשִׁים, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת; וַיַּטּוּ נָשָׁיו, אֶת-לִבּוֹ: מלכים.

בת פרעה הובדלה מהנשים הנוכריות שהטו את לבבו של שלמה:

אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת–

מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת, צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת.  מִן-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אָמַר-יְהוָה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא-תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא-יָבֹאוּ בָכֶם, אָכֵן יַטּוּ אֶת-לְבַבְכֶם,

וְאֶת-בַּת-פַּרְעֹה:

.

יהי איש מצליח- פרשת וישב יעקב.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וְיוֹסֵ֖ף הוּרַ֣ד מִצְרָ֑יְמָה וַיִּקְנֵ֡הוּ פּֽוֹטִיפַר֩ סְרִ֨יס פַּרְעֹ֜ה שַׂ֤ר הַטַּבָּחִים֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מִיַּד֙ הַיִּשְׁמְעֵאלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֽוֹרִדֻ֖הוּ שָֽׁמָּה׃

וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַיְהִ֕י בְּבֵ֖ית אֲדֹנָ֥יו הַמִּצְרִֽי׃ וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהוָ֖ה אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהוָ֖ה מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ׃ וַיִּמְצָ֨א יוֹסֵ֥ף חֵ֛ן בְּעֵינָ֖יו וַיְשָׁ֣רֶת אֹת֑וֹ וַיַּפְקִדֵ֨הוּ֙ עַל־בֵּית֔וֹ וְכָל־יֶשׁ־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדֽוֹ׃ וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ וְעַל֙ כָּל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־ל֔וֹ וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֶת־בֵּ֥ית הַמִּצְרִ֖י בִּגְלַ֣ל יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְהוָה֙ בְּכָל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־ל֔וֹ בַּבַּ֖יִת וּבַשָּׂדֶֽה׃ וַיַּֽעֲזֹ֣ב כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ֮ בְּיַד־יוֹסֵף֒ וְלֹֽא־יָדַ֤ע אִתּוֹ֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁר־ה֣וּא אוֹכֵ֑ל וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃ פרשת וַיֵּ֣שֶׁב יַֽעֲקֹ֔ב.

וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַיְהִ֕י בְּבֵ֖ית אֲדֹנָ֥יו

וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהוָ֖ה אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהוָ֖ה מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ׃ 

וַיַּֽעֲזֹ֣ב כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ֮ בְּיַד־יוֹסֵף֒

כמו פרעה, גם פוטיפר הכיר בחכמתו של יוסף מתוך מקום שמאמין בבורא עולם ורואה את יוסף כאיש הבורא שהו ביקש להתברך ממנו וכמו פרעה בהמשך גם פוטיפר שם את יוסף למושל על כל קניינו.

בהמשך גם שדוד היה בכלא, מנהל הכלא ראה בו את האיכויות שראה פוטיפר ובהמשך גם פרעה:

וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיֵּ֥ט אֵלָ֖יו חָ֑סֶד וַיִּתֵּ֣ן חִנּ֔וֹ בְּעֵינֵ֖י שַׂ֥ר בֵּית־הַסֹּֽהַר׃ וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית־הַסֹּ֨הַר֙ בְּיַד־יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת כָּל־הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר וְאֵ֨ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה׃ אֵ֣ין ׀ שַׂ֣ר בֵּית־הַסֹּ֗הַר רֹאֶ֤ה אֶֽת־כָּל־מְא֨וּמָה֙ בְּיָד֔וֹ בַּֽאֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה אִתּ֑וֹ וַֽאֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה יְהוָ֥ה מַצְלִֽיחַ׃ פרשת וַיֵּ֣שֶׁב יַֽעֲקֹ֔ב.

וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית־הַסֹּ֨הַר֙ בְּיַד־יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת כָּל־הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר וְאֵ֨ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה׃ 

גם במקום הזה היה בורא עולם עם יוסף:

אִם אֶסַּק שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה;    וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר;    אֶשְׁכְּנָה, בְּאַחֲרִית יָם. גַּם-שָׁם, יָדְךָ תַנְחֵנִי;    וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ: תהלים.

עשרים שנה בביתך עבדתיך- פרשת ויצא יעקב.

פרשת ויצא יעקב- לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב הֲכִֽי־אָחִ֣י אַ֔תָּה וַֽעֲבַדְתַּ֖נִי חִנָּ֑ם הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מַה־מַּשְׂכֻּרְתֶּֽךָ׃ וּלְלָבָ֖ן שְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת שֵׁ֤ם הַגְּדֹלָה֙ לֵאָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה רָחֵֽל׃ וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכּ֑וֹת וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה׃ וַיֶּֽאֱהַ֥ב יַֽעֲקֹ֖ב אֶת־רָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר אֶֽעֱבָדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה׃ וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֗ן ט֚וֹב תִּתִּ֣י אֹתָ֣הּ לָ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֹתָ֖הּ לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר שְׁבָ֖ה עִמָּדִֽי׃ וַיַּֽעֲבֹ֧ד יַֽעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּֽהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַֽהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ׃ פרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב.

וַיֹּ֨אמֶר יַֽעֲקֹ֤ב אֶל־לָבָן֙ הָבָ֣ה אֶת־אִשְׁתִּ֔י כִּ֥י מָֽלְא֖וּ יָמָ֑י וְאָב֖וֹאָה אֵלֶֽיהָ׃ וַיֶּֽאֱסֹ֥ף לָבָ֛ן אֶת־כָּל־אַנְשֵׁ֥י הַמָּק֖וֹם וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּֽה׃ וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַיִּקַּח֙ אֶת־לֵאָ֣ה בִתּ֔וֹ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֖הּ אֵלָ֑יו וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ׃ וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לָ֔הּ אֶת־זִלְפָּ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לְלֵאָ֥ה בִתּ֖וֹ שִׁפְחָֽה׃ פרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב.

וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּה־הִ֖וא לֵאָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־לָבָ֗ן מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לִּ֔י הֲלֹ֤א בְרָחֵל֙ עָבַ֣דְתִּי עִמָּ֔ךְ וְלָ֖מָּה רִמִּיתָֽנִי׃ וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן לֹֽא־יֵעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בִּמְקוֹמֵ֑נוּ לָתֵ֥ת הַצְּעִירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַבְּכִירָֽה׃ מַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וְנִתְּנָ֨ה לְךָ֜ גַּם־אֶת־זֹ֗את בַּֽעֲבֹדָה֙ אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲבֹ֣ד עִמָּדִ֔י ע֖וֹד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃ וַיַּ֤עַשׂ יַֽעֲקֹב֙ כֵּ֔ן וַיְמַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־רָחֵ֥ל בִּתּ֖וֹ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לְרָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ אֶת־בִּלְהָ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לָ֖הּ לְשִׁפְחָֽה׃ וַיָּבֹא֙ גַּ֣ם אֶל־רָחֵ֔ל וַיֶּֽאֱהַ֥ב גַּֽם־אֶת־רָחֵ֖ל מִלֵּאָ֑ה וַיַּֽעֲבֹ֣ד עִמּ֔וֹ ע֖וֹד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃ פרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב.

יעקב עבד את לבן שבע שנים בעבור רחל וקיבל את לאה:

 וַיַּֽעֲבֹ֧ד יַֽעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּֽהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַֽהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ׃ 

עוד שבע שנים בעבור רחל:

וַיְמַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־רָחֵ֥ל בִּתּ֖וֹ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ 

ועוד שבע שנים שלא בעבור בנותיו שהן אחרות משתי השבעיות שקדמו להן:

וַיַּֽעֲבֹ֣ד עִמּ֔וֹ ע֖וֹד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃

וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּה־הִ֖וא לֵאָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־לָבָ֗ן מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לִּ֔י הֲלֹ֤א בְרָחֵל֙ עָבַ֣דְתִּי עִמָּ֔ךְ וְלָ֖מָּה רִמִּיתָֽנִי׃ וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן לֹֽא־יֵעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בִּמְקוֹמֵ֑נוּ לָתֵ֥ת הַצְּעִירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַבְּכִירָֽה׃ פרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב.

מאוד מעניין שלא היה ריב או סכסוך בין יעקב ללבן, יש מצב שאם יעקב היה בריב עם לבן הוא לא היה נותן לו את רחל.. אולי זאת הסיבה שהוא קיבל את טענתו של לבן:

לֹֽא־יֵעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בִּמְקוֹמֵ֑נוּ לָתֵ֥ת הַצְּעִירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַבְּכִירָֽה׃

ככה הוא אהב אותה:

וַיַּֽעֲבֹ֧ד יַֽעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּֽהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַֽהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ׃

יעקב עבד בשביל רחל  ארבע עשרה שנה..

צריך לחשוב על רחל.

היא היתה נערה צעירה שפגשה את יעקב לראשונה והתחתנה איתו ארבע עשרה שנה אחרי כן.. היא כבר לא היתה נערה עוד.. גם היא חיכתה.

זֶה־לִּ֞י עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָה֮ בְּבֵיתֶךָ֒ עֲבַדְתִּ֜יךָ אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ בִּשְׁתֵּ֣י בְנֹתֶ֔יךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים בְּצֹאנֶ֑ךָ וַתַּֽחֲלֵ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֥רֶת מֹנִֽים׃ לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּפַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑נִי אֶת־עָנְיִ֞י וְאֶת־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַיּ֥וֹכַח אָֽמֶשׁ׃ פרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב.

עֲבַדְתִּ֜יךָ אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ בִּשְׁתֵּ֣י בְנֹתֶ֔יךָ

וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים בְּצֹאנֶ֑ךָ

כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת–יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם. שמות.

לימודי תורה לפי נושאים- עבדות.

פרשת בהר סיני- ממכרת עבד- לימודי שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

 וְכִֽי-יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר-לָ֑ךְ לֹא-תַֽעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד: כְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד-שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַֽעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ: וְיָצָא֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ ה֖וּא וּבָנָ֣יו עִמּ֑וֹ וְשָׁב֙ אֶל-מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ וְאֶל-אֲחֻזַּ֥ת אֲבֹתָ֖יו יָשֽׁוּב: כִּֽי-עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר-הוֹצֵ֥אתִי אֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לֹ֥א יִמָּֽכְר֖וּ מִמְכֶּ֥רֶת עָֽבֶד: פרשת בְּהַר סִינַי.

 וְכִֽי-יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר-לָ֑ךְ לֹא-תַֽעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד

כִּֽי-עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר-הוֹצֵ֥אתִי אֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לֹ֥א יִמָּֽכְר֖וּ מִמְכֶּ֥רֶת עָֽבֶד:

זאת אומרת שאתה לא מושל באחיך גם כשהוא עובד אצלך, אין לך אישורי משילות עליו.

המושג אח בישראל הוא רחב, כי אחיך בישראל הוא גם אחיך שאתם לא מולדי אותו אב ואם.

פרשת כל הדברים האלה-שישה ימים ושש שנים- לימודי תורה- תוכנית לימוד – שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃

כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַֽעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחָפְשִׁ֖י חִנָּֽם׃ פרשת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה.

כִּ֤י תִקְנֶה֙

יֵצֵ֥א לַֽחָפְשִׁ֖י חִנָּֽם׃

זאת אומרת שלא צריך לפדות את העבד שנמכר לך בשנה השביעית.

שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַֽעֲבֹ֑ד

וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחָפְשִׁ֖י

שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ- פרשת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה.

פרשת וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל- שתי משרות במשרה אחת.

וַיֹּ֛אמֶר נִרְפִּ֥ים אַתֶּ֖ם נִרְפִּ֑ים עַל־כֵּן֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים נֵֽלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לַֽיהוָֽה׃ וְעַתָּה֙ לְכ֣וּ עִבְד֔וּ וְתֶ֖בֶן לֹֽא־יִנָּתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְתֹ֥כֶן לְבֵנִ֖ים תִּתֵּֽנוּ׃

וַיִּרְא֞וּ שֹֽׁטְרֵ֧י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֹתָ֖ם בְּרָ֣ע לֵאמֹ֑ר לֹֽא־תִגְרְע֥וּ מִלִּבְנֵיכֶ֖ם דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃ שְׁמוֹת֙ – פרשת וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל.

לֹ֣א תֹֽאסִפ֞וּן לָתֵ֨ת תֶּ֧בֶן לָעָ֛ם לִלְבֹּ֥ן הַלְּבֵנִ֖ים

וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְקֹשֵׁ֥שׁ קַ֖שׁ לַתֶּֽבֶן׃ 

וְהַנֹּֽגְשִׂ֖ים אָצִ֣ים לֵאמֹ֑ר כַּלּ֤וּ מַֽעֲשֵׂיכֶם֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֖ר בִּֽהְי֥וֹת הַתֶּֽבֶן׃

ישראל שבעת שסופק לו תבן היה צריך לייצר את הלבנים מהתבן,

לאחר הפסקת אספקת התבן, ביום עבודה אחד היה צריך ישראל ללקט קש, לייצר תבן , ללבון לבנים באותה כמות של הימים בהם סופק להם תבן.

וככה הוסיפו על סבלותם.

כמו לעבוד בשתי משרות וכל משרה משרה מלאה. משהו כמו שתי משמרות ביום.

בעת הזאת יש הרבה אנשים שעובדים שתי משרות במשרה אחת, מה שנחשב סבל אז, נחשב מודרני בעת הזאת.

פרשת ואלה שמות ישראל- ערי מסכנות.

וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖ם וְאֶת־רַֽעַמְסֵֽס׃ שְׁמוֹת֙ – פרשת וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל.

את ערי פתם ורעמסס בנו ישראל בעבודת פרך:

בְּסִבְלֹתָ֑ם

וזאת :

לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ

צריך חשוב מה הכוונה לערי מסכנות ואם במובן מסכן למרות שזאת המחשבה הראשונה בהקשר של מסכן מבחינת הגיון לא מסתדר במובן הזה.. יכול להיות שהמובן למילה מסכמות במשפט זה קשור לאמור בתחילת המשפט :

וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ

המס למען לענות מקיים את פרוש המלה המלא ומסביר את פשר הערים שבנו ישראל לפרעה למען ענות ישראל.

עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה

ומהערים האלה יצא ישראל ממצרים:

וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָֽאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְהֹוָה וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָֽאֵיהֶֽם: וַיִּסְעוּ מֵֽרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָֽרִאשׁוֹן בַּֽחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָֽרִאשׁוֹן מִֽמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָֽצְאוּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל מִצְרָֽיִם: במדבר.

פרשת לוט ואברהם- רועי מקנה- לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות.

וַיַּעַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם ה֠וּא וְאִשְׁתּ֧וֹ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְל֥וֹט עִמּ֖וֹ הַנֶּֽגְבָּה׃ וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃ וַיֵּ֨לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤ם אָֽהֳלֹה֙ בַּתְּחִלָּ֔ה בֵּ֥ין בֵּֽית־אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי׃ אֶל־מְקוֹם֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃

וְגַ֨ם־לְל֔וֹט הַֽהֹלֵ֖ךְ אֶת־אַבְרָ֑ם הָיָ֥ה צֹאן־וּבָקָ֖ר וְאֹֽהָלִֽים׃ וְלֹֽא־נָשָׂ֥א אֹתָ֛ם הָאָ֖רֶץ לָשֶׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו כִּֽי־הָיָ֤ה  רְכוּשָׁם֙ רָ֔ב וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לָשֶׁ֥בֶת יַחְדָּֽו׃ וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ׃ פרשת לוט אברהם.

בדיוק כמו שלוטן אלוף שעיר ניהל את מקנה סמסון.

ושיהיה ברור לרועי מקנה אלה שהמקנה הוא רק הרכוש, ולא העובדים. העובדים בישראל אינם המקנה של המעסיקים בישראל.

פרשת וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל- וידע אלהים.

וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶת־נַֽאֲקָתָ֑ם וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־בְּרִית֔וֹ אֶת־אַבְרָהָ֖ם אֶת־יִצְחָ֥ק וְאֶֽת־יַעֲקֹֽב׃ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֖דַע אֱלֹהִֽים׃

וּמֹשֶׁ֗ה הָיָ֥ה רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֛אן יִתְר֥וֹ חֹֽתְנ֖וֹ כֹּהֵ֣ן מִדְיָ֑ן וַיִּנְהַ֤ג אֶת־הַצֹּאן֙ אַחַ֣ר הַמִּדְבָּ֔ר וַיָּבֹ֛א אֶל־הַ֥ר הָֽאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽבָה׃

וַ֠יֵּרָא מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֥ה אֵלָ֛יו בְּלַבַּת־אֵ֖שׁ מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הַסְּנֶה֙ בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֔שׁ וְהַסְּנֶ֖ה אֵינֶ֥נּוּ אֻכָּֽל׃ וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אָסֻֽרָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה אֶת־הַמַּרְאֶ֥ה הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה מַדּ֖וּעַ לֹֽא־יִבְעַ֥ר הַסְּנֶֽה׃ 

וַיַּ֥רְא יְהוָ֖ה כִּ֣י סָ֣ר לִרְא֑וֹת וַיִּקְרָא֩ אֵלָ֨יו אֱלֹהִ֜ים מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֗ה וַיֹּ֛אמֶר מֹשֶׁ֥ה מֹשֶׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־נְעָלֶ֨יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃ וַיֹּ֗אמֶר אָֽנֹכִי֙ אֱלֹהֵ֣י אָבִ֔יךָ אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵֽאלֹהֵ֣י יַֽעֲקֹ֑ב וַיַּסְתֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ פָּנָ֔יו כִּ֣י יָרֵ֔א מֵֽהַבִּ֖יט אֶל־הָֽאֱלֹהִֽים׃ 

וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַֽעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֨עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃ שְׁמוֹת֙ – פרשת וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל.

וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֖דַע אֱלֹהִֽים׃

כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו:

פרשת מופת- פדות.וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הַשְׁכֵּ֤ם בַּבֹּ֨קֶר֙ וְהִתְיַצֵּב֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה הִנֵּ֖ה יוֹצֵ֣א הַמָּ֑יְמָה וְאָֽמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃  כִּ֣י אִם־אֵֽינְךָ֮ מְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־עַמִּי֒ הִנְנִי֩ מַשְׁלִ֨יחַ בְּךָ֜ וּבַֽעֲבָדֶ֧יךָ וּֽבְעַמְּךָ֛ וּבְבָתֶּ֖יךָ אֶת־הֶֽעָרֹ֑ב וּמָ֨לְא֜וּ בָּתֵּ֤י מִצְרַ֨יִם֙ אֶת־הֶ֣עָרֹ֔ב וְגַ֥ם הָֽאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁר־הֵ֥ם עָלֶֽיהָ׃

וְהִפְלֵיתִי֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא אֶת־אֶ֣רֶץ גֹּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֤ר עַמִּי֙ עֹמֵ֣ד עָלֶ֔יהָ לְבִלְתִּ֥י הֱיֽוֹת־שָׁ֖ם עָרֹ֑ב לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ וְשַׂמְתִּ֣י פְדֻ֔ת בֵּ֥ין עַמִּ֖י וּבֵ֣ין עַמֶּ֑ךָ לְמָחָ֥ר יִֽהְיֶ֖ה הָאֹ֥ת הַזֶּֽה׃

וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ כֵּ֔ן וַיָּבֹא֙ עָרֹ֣ב כָּבֵ֔ד בֵּ֥יתָה פַרְעֹ֖ה וּבֵ֣ית עֲבָדָ֑יו וּבְכָל־אֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם תִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵ֥י הֶֽעָרֹֽב׃

וַיִּקְרָ֣א פַרְעֹ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר לְכ֛וּ זִבְח֥וּ לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם בָּאָֽרֶץ׃ פרשת מוֹפֵ֑ת.

וְשַׂמְתִּ֣י פְדֻ֔ת בֵּ֥ין עַמִּ֖י וּבֵ֣ין עַמֶּ֑ךָ

צריך לחשוב על זה בהקשר של זה:

וַיֹּאמֶר מֶֽלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָֽרְכֻשׁ קַח לָֽךְ: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל יְהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ: בראשית.

בתחילתו של יום, שכנעו הקפיטלסטים את עם ישראל להפריט את אוצרותיו בגלל שהמדינה לא ניהלה אותם לרצון העם, התלוננו על בירוקטריא בבזק, התלוננו על ניהול לא נכון של אוצרות שהולידו הפסדים.בסופו של יום היינו עדים לעובדה שגם הטייקונים לא נותנים שרות טוב ואפילו יותר גרוע מהמדינה שניהלה את בזק.

אתה מחכה הרבה יותר זמן בתור לאחר ההפרטה.

כשתשובה הפסיד גם אתה הפסדת, אתה שלמת בעבור התספורות שלהם בדיוק כמו ששילמת שהנכסים האלה היו בבעלות העם, בניהול המדינה.

תבין,

דברו הרבה על פולסא די נורא בעת מותו של רבין.

מתוך ידיעתנו שקיום משכב זכר מקיא את ישראל מהארץ הזאת.

אני טוענת כבר הרבה זמן שיש מלחמה רוחנית נגד ישראל וזאת לא המלחמה עם פלסטין או סוריא או לבנון. זאת מלחמה רוחנית שאויבנו בקרבנו, בצבא, בכנסת, במוסדות מדינה מנהלתים וכפי שכבר ראינו שיש סוסים טרויאנים בקרב הרבנות ומוסדות הדת.

בחירה באיש השוכב את זכר משכבי אשה כשר משפטים ושר משטרה היא נפילה שלכם במלחמה הזאת.

בפעם הראשונה אתם לא בחרתם באוחנה לשר משפטים. ביבי מינה אותו מטעמו. הפעם השנית שבחרתם בביבי, למעשה אישרה את ההומו כשר שופטים בדיעבד ובהמשך לאחר הבחירות הבאות הוא אמון על קיום החוק כשר משטרה.

וזה מחיל עליכם גם כלא מקיימים משכב מסוג זה, פולסא די נורא כי אתם החלתם את המהלך וקיבלתם את ההומו כשופט עליכם.

זה לא משנה כמה בני אדם תקריב לחטאת כי למחרת היום אתה שוב חוטא בירושלים. ההומו יושב בבית המחוקקים גם לאחר פעולת ההקרבה.

אך, זאת העלילה שהצדיקה את ביבי מאשמת בגידה.

איפה הקונפליקט, איפה העדות שעשיתם זאת כישנים במלחמה הזאת או יותר נכון לאמר לא ערים לקיומה של המלחמה הזאת והולכים כצאן לטבח:

למרות הכל להומו אין שיוויון זכויות מלא בקרב ישראל.

וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא: וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא: אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת ישְׁבֶיהָ:  וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם: כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ: וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם: כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם: ויקרא.

חשוב מאוד שהנוער של היום ידע בברור שנפילה לאורחות כאלה, היא אובדן ירושת הארץ, הקאה מהארץ גם במשמעות של המרה.

ידיעה זאת יכולה להיות מעקה שימנע את הנפילה הזאת.

וינפש.

שאתה קונה אוכל ביום שישי ואוכל אותו בשבת, אתה קונה אוכל ששכר העבודה עליו שולם לפי יום שישי ואוכל אותו בשבת.

מהבחינה הזאת אין הבדל שאתה קונה דלק ביום שישי ונוסע בו בשבת. השכר למתדלק כמו למוכר בחנות שולם על פי יום שישי.

שאתה משאיר את האור פתוח לפני השבת יש אדם שדואג שהחשמל ימשיך להיות מסופק לך וגם מתקן בעת תקלה ומקבל שכר בעבור כך.

ואם תגיד שעובדי חברת החשמל הוא גויים של שבת אסכים עמך.

עובדי חברת חשמל מקבלים הרבה כסף בשביל כך.

שבועות.

פרשת המנחה- בהעלתך- הקרבה בשבתון- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.

כִּֽי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָֽעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹֽא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּֽי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּֽוֹר: בראשית.מפה ניתן ללמוד שמכירתו של יוסף היתה מעשה גנבה. יוסף לא היה קנינם של אחיו. ומשכך לא קניינם של קוניו.

הם חטפו/גנבו אותו מאביו וסחרו בו. זאת אומרת שזאת לא מכירה במובן של מכירת נפש, או בעילה של יוסף לקוניו ומתן להם אישור לסחור בנפשו. למרות שקוניו שלמו בעבורו. זאת לא מכירה שיש לה אישור למוכרים למכור- לכן גנבה.

וזאת שבירת קסם, במובן שאתה מבין שאין ולא היה ולא יהיה ערך למכירה כזאת לקונים.

סחר באדם גנוב.

הגנה עצמית.

כל אשה שלמדה קורס להגנה עצמית למדה שכדי להכניע זכר תוקף אשה צריכה להכות במבושיו.

אשה עשירה עתירת הון, משולה לזכר שתוקף אשה כשהיא תוקפת גבר עני.

כך שבמקרה זה גם העני כדי להגן על עצמו מפני כח חזק ממנו , יאלץ לתקוף אשה במבושיה.

תיק שרי אריסון.

תגובה שלי למאמר במעריב עוד מימי נמרודי…כתבתי אז בשם שמעונה מדימונה מירוחם.

שהשופט פושע הגנב זכאי.

אגב, גם עובדי מועדפת עובדים דרך קבלן כח אדם. זאת אומרת שבינו מבנק בינלאומי ומפז משלם לקבלן כח אדם יותר משכר מינימום וקבלן כח האדם משלם לו שכר מינימום. לאחר תום המועדפת, מקופת האוצר/מכספי הורי החיל, משלמים מענק לחייל. כך שמי שמקבל מענקים מהעם הם אנשים כמו ניר גלבוע/סוחר בבני אדם בן יורם גלבוע מפקד הנח”ל שפוטר מתפקידו לאחר שחיל בפיקודו נטש את עמדת השמירה.

מועדפת שנת שבעים ושתים. (2020 לפי הספורות הנוצריות).

מיני- מום.

וְאִישׁ כִּֽי יַקְרִיב זֶֽבַח שְׁלָמִים לַֽיהֹוָה לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה בַּבָּקָר אוֹ בַצֹּאן תָּמִים יִֽהְיֶה לְרָצוֹן כָּל מוּם לֹא יִֽהְיֶה בּֽוֹ:  עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אֽוֹ חָרוּץ אֽוֹ יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת לֹֽא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַֽיהוָֹה וְאִשֶּׁה לֹֽא תִתְּנוּ מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לַֽיהוָֹֽה: ויקרא.

כָּל מוּם לֹא יִֽהְיֶה בּֽוֹ:

אתה לא יכול להקריב את הנכים.

אתה לא יכול להקריב אנשים עם מום.

אני יכולה להסכים ששכר מינימום הוא מום מבחינת מוגבלות האדם לקנות ככה וככה או לתת לילדיו ככה וככה…

אמהות שלא היה לילדהם מום, נהגו לגרוב להם גרבים גם עם סנדלים, כי לא מקריבים בהמה עם גרב.

מום- שבירת קסם.

עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אֽוֹ חָרוּץ אֽוֹ יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת לֹֽא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַֽיהוָֹה וְאִשֶּׁה לֹֽא תִתְּנוּ מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לַֽיהוָֹֽה:

חרוץ זה לא במובן של חרוץ בעבודה, זה במובן של מום בגוף.

לי יש עצם שבורה באצבע של הרגל, ואת החריץ באף מהמוקש בצבא.

מפה אנו יכולים ללמוד מדוע אמהות שלחו את ילדיהן עם סנדלים וגרביים לבית הספר גם בימי הקיץ החמים.

גרב זאת מילה שהוצאה מהקשרה בישראל בעת הזאת.

כִּֽי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָֽעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹֽא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּֽי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּֽוֹר: בראשית.מפה ניתן ללמוד שמכירתו של יוסף היתה מעשה גנבה. יוסף לא היה קנינם של אחיו. ומשכך לא קניינם של קוניו.

הם חטפו/גנבו אותו מאביו וסחרו בו. זאת אומרת שזאת לא מכירה במובן של מכירת נפש, או בעילה של יוסף לקוניו ומתן להם אישור לסחור בנפשו. למרות שקוניו שלמו בעבורו. זאת לא מכירה שיש לה אישור למוכרים למכור- לכן גנבה.

וזאת שבירת קסם, במובן שאתה מבין שאין ולא היה ולא יהיה ערך למכירה כזאת לקונים.

סחר באדם גנוב.

הפרדת דת מעסקים.אני טוענת שיש לעשות הפרדת דת ולאום מעסקים גלובלים שראשיהם מזוהים  כיהודים. כולל עסקיו של הבן של סטן פישר. כולל עסקיו של צוקרברג כולל עסקיו של עידן עופר.

מבחינתי עידן עופר למרות ששולט בים המלח הוא איש עסקים זר נוכח מגוריו . בדיוק כמו INTEL.

עסקיו של עידן לא יכולים להקרא- החברה לישראל.

בשורה התחתונה ושיהיה ברור העובדה שעידן עופר נחשב עליון במגרש של אליזבת' לא עושה אותו עליון על ישראל. בישראל יהוה הוא אל עליון.

גזול פסח וחולה.

וַאֲמַרְתֶּם הִנֵּה מַתְּלָאָה וְהִפַּחְתֶּם אוֹתוֹ אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וַהֲבֵאתֶם גָּזוּל וְאֶת הַפִּסֵּחַ וְאֶת הַחוֹלֶה וַהֲבֵאתֶם אֶת הַמִּנְחָה הַאֶרְצֶה אוֹתָהּ מִיֶּדְכֶם אָמַר יְהוָה:

גָּזוּל וְאֶת הַפִּסֵּחַ וְאֶת הַחוֹלֶה

אתה נלעג שאתה רוצה להקריב כבש או עז שגנבת וכבש או עז פגום שאין לך צורך בו..

שאתה מבקש להקריב את אלה שלא מניבים לך או שלא שילמת בעבורם כסף, אתה לא מקריב.

לנוכח הידיעה שהאשכנזים קראו לנו שווערצע חייעז, אני טוענת שאם האשכנזים הקריבו מהילדים שהם גזלו מהעדה התימנית זה קורבן גזול על כל מה שמשתמע מכך. להזכירך בני העדה התימנית לא מכרו את ילדיהם , האשכנזים גזלו אותם מהם.

שִׁפְטוּ-דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּֽיקוּ: תהלים.

בשורה התחתונה עובד הקבלן, השומר, המורה, העובדת הסוציאלית המוצבים במוסדות המדינה הם עובדים של קבלן כח האדם, הם סרים למרותו ולא למרות מוסד המדינה שהם מוצבים בו. ברור לכל שהעובד נאמן למשלם שכרו.

מוסדות המדינה המנוהלים על ידי נבחרי העם שמסרבים בכל תוקף לחוקק חוק העסקה ישירה ומשכך חלק משכר העובד מגיע לידי ניר גלבוע ולא לילדי עובדי הקבלן.

המדינה שהפקירה עובדים אלה לא יכולה לדרוש נאמנות מעובדים אלה למוסדות המדינה בהם הם עובדים.

במיוחד שאלה עובדים עניים שיש מצב שיבוא מישהו  שיציע להם עבודה מהצד…

ואם הוא מציע לו הצעה כזאת בזמן שצריך לשלם סל תרבות לבית הספר, יש מצב שעובד הקבלן יסכים להצעה זאת וזאת כדי שבית הספר לא יוריד בבושת פנים את בן עובד הקבלן מהאוטובוס לפני הטיול השנתי בבית הספר כי לאבא שלו לא היה כסף לשלם סל תרבות.

גרך אשר בשעריך.

וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַֽיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַֽעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָֽ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָֽ וַֽאֲמָתֶךָ וְשֽׁוֹרְךָ וַֽחֲמֹֽרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵֽרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַֽאֲמָֽתְךָ כָּמֽוֹךָ: דברים.שעריו של הגר אינם שעריך.

גר בעל עסק אינו גר בשעריך. הוא אינו עבדך ואינו אמתך.

כשגר בעל עסק עובד בעסק שלו בשבתון , זאת בחירה שלו. אין יד המשולה ליד מצרים שאונסת לעבוד בשבתון.

אני טוענת שישי דוידי- עבד.

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי: בראשית.

וַֽיְהִי מִֽמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּֽעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָֽרֶב: שמות.

וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי כֵן וַיְמִיתֵם וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל הָעֵצִים עַד הָעָרֶב: יהושע.

יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב: תהלים.

אוֹדֶה יְהוָה מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ: כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹןלְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ: תהלים.

לֹֽא-תַכִּ֨ירוּ פָנִ֜ים בַּמִּשְׁפָּ֗ט כַּקָּטֹ֤ן כַּגָּדֹל֙ תִּשְׁמָע֔וּן לֹ֤א תָג֨וּרוּ֙ מִפְּנֵי-אִ֔ישׁ כִּ֥י הַמִּשְׁפָּ֖ט לֵֽאלֹהִ֣ים ה֑וּא וְהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יִקְשֶׁ֣ה מִכֶּ֔ם תַּקְרִב֥וּן אֵלַ֖י וּשְׁמַעְתִּֽיו: דברים.

כִּֽי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב: במדבר.

מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ- לימודים מספר שמואל.

וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כָּלדִּבְרֵ֣י יְהוָ֑ה אֶלהָעָ֕ם הַשֹּׁאֲלִ֥ים מֵאִתּ֖וֹ מֶֽלֶךְ: וַיֹּ֕אמֶר זֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיכֶ֑ם אֶתבְּנֵיכֶ֣ם יִקָּ֗ח וְשָׂ֥ם לוֹ֙ בְּמֶרְכַּבְתּ֣וֹ וּבְפָרָשָׁ֔יו וְרָצ֖וּ לִפְנֵ֥י מֶרְכַּבְתּֽוֹ: וְלָשׂ֣וּם ל֔וֹ שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֣י חֲמִשִּׁ֑ים וְלַחֲרֹ֤שׁ חֲרִישׁוֹ֙ וְלִקְצֹ֣ר קְצִיר֔וֹ וְלַעֲשׂ֥וֹת כְּלֵֽימִלְחַמְתּ֖וֹ וּכְלֵ֥י רִכְבּֽוֹ:וְאֶתבְּנוֹתֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח לְרַקָּח֥וֹת וּלְטַבָּח֖וֹת וּלְאֹפֽוֹת:וְאֶתשְׂ֠דֽוֹתֵיכֶם וְאֶתכַּרְמֵיכֶ֧ם וְזֵיתֵיכֶ֛ם הַטּוֹבִ֖ים יִקָּ֑ח וְנָתַ֖ן לַעֲבָדָֽיו: שמואל.

""אחרי החשיפה במהדורה המרכזית לפיה במשרד הבינוי מקצים דירות שנועדו לנזקקים לעמותות דתיות המזוהות עם הבית היהודי,
במערכת הפוליטית תוקפים את שר הבינוי: "הוא מספסר בדירות", האשים ח"כ גילאון. לפיד: "בבית היהודי מצאו פתרון קסם – פשוט מחלקים דירות לחברים על חשבונכם". ערוץ 2\רוטר.
עבדות.

תמיד חייבת פעולה של כסף, אם בעת בעילה ואם בעת העבדה. כשאחי יוסף מכרו אותו לישמעאלים הם נתנו להם עשרים שקל. שאתה עושה פעולה כזאת בנסתרין במוסדות מדינה או מוסדות עיסקיים, זה סוג של אינוס אם האדם לא ידע שאחיו בגדו בו. בגלל שאתה עושה זאת בניסתרין בסופו של יום גם אתה אנוס לשחרר את העבד כשהוא מבקש לעזוב את מקום העבודה הנמצא בבעלותך כי אתה לא יכול לומר לו שקנית אותו, לכן אתה אנוס לשחרר אותו. אותו הדבר בצבא ובבתי חולים, בסוף מקבלים מכתב שחרור, גם אם הפעולה נעשתה על ידי מפקד בצבא, המפקד מקבל שכר מהצבא והמעשה נעשה בשטח צבאי, ואם העובד\המפקד\מנהל הוא עובד קבלן ומקבל שכר מקבלן כח האדם, האישור לפעולה נעשה מהאישור שניתן למוסד בו עובד עובד הקבלן, כך שאין צורך לקבל אישור שחרור מהמפקד\עובד הקבלן\מנהל כדי שהעבד ישתחרר.

הגבירה.התואר גברת הוא תואר לאשה שיש לה שפחה. זה לא תואר המעיד על אשה נשואה. לכן גברת זה לא ההפך מעלמה. כשלאשה קוראים גברת זה לא אומר שהיא אשה נשואה. יש נשים נשואות שאין להן שפחות ולכן הן לא נקראות גבירות. לא כל אשה נשואה היא גבירה.

לכן אתה לא יכול להרוג בלשון שאתה קורא לאשה גברת ומשכך אתה לא יכול להאשים עלמה בחטאי בעולת בעל או לקרבן עלמה על חטאי בעולת בעל גם אם תקרא לעלמה גברת. כי גם לעלמה יקראו גבירה אם תהיה לה שפחה.

וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל-הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל-יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת-אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ. וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת-הַיֶּלֶד, וְהִנֵּה-נַעַר בֹּכֶה; וַתַּחְמֹל עָלָיו–וַתֹּאמֶר, מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה.  וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ, אֶל-בַּת-פַּרְעֹה, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת, מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ, אֶת-הַיָּלֶד. וַתֹּאמֶר-לָהּ בַּת-פַּרְעֹה, לֵכִי; וַתֵּלֶךְ, הָעַלְמָה, וַתִּקְרָא, אֶת-אֵם הַיָּלֶד. בראשית.

קנין.

גם במקרה שפחה, האב צריך למכור את בִּתּוֹ להעבדה. בימנו אנו, עובדת היא אינה שפחה. היא שכירה. אתה צריך לתת כסף לאביה כדי לעשות ממנה שפחה.

וְכִי-יִמְכֹּר אִישׁ אֶת-בִּתּוֹ, לְאָמָה–לֹא תֵצֵא, כְּצֵאת הָעֲבָדִים. אִם-רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ, אֲשֶׁר-לא (לוֹ) יְעָדָהּ–וְהֶפְדָּהּ:  לְעַם נָכְרִי לֹא-יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ, בְּבִגְדוֹ-בָהּ. שמות.

ממקרה יוסף למדנו שהאחים הגדולים (ולא הקטנים) שלו מסרו את האח יוסף שהיה ממין זכר, כפי שאתה יודע כשזכר מתחתן האב לא מוסר אותו לבעלות אשתו.

חשוב לזכור שאברהם ויעקב בנו את נשותיהם מנשותיהם. זאת אומרת שגבר לא יכול לבנות אשה שאינה אשתו. וגבר שאין לו אשה שנשואה לו, לא יכול לבנות אשה.

תראה, יש משכבים שאתה לא נבנה מהם ולא יכול לבנות את אשתך מהם. ברור לך שאיש ששכב עם בעולת בעל, לא יכול לבנות את אשתו, כי הוא לא יכול לקבל חיים מכל משכב שדינו דין מוות.

צדיק בסדום.

וַיֹּאמֶר אַל-נָא יִחַר לַאדֹנָי, וַאֲדַבְּרָה אַךְ-הַפַּעַם–אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם, עֲשָׂרָה; וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית, בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה.  וַיֵּלֶךְ יְהוָה–כַּאֲשֶׁר כִּלָּה, לְדַבֵּר אֶל-אַבְרָהָם; וְאַבְרָהָם, שָׁב לִמְקֹמוֹ. בראשית.

כשחבר עיר בונה את העסק שלו כחלק ממעשה המרכבה, כתחנת רכבת של המרכבה בישראל, הוא גם בונה את ציריו, את הצוות שמניע את הפעולות במרכבה, הוא יודע לבנות כחלק מהחבירה גם צדיקים בסדום, אותם צדיקים שביום הדין מצילים את עסקיו וגם אותו כבעלים, מחורבן. הרבה מאוד פעמים כמו אבא ארך רגלים הם נוטים לאמץ יתומים או ילדים נטושים או ילדי פנימיות וילדי חוץ בקיבוצים, שהם למעשה חלילי הקסם שמקיימים את רוח כף הזכות ביום הדין בעסקיו לטובת עסקיו של המאמץ, כי בורא עולם הוא אבי היתומים.

איפה הצרה שלך, באיזשהו שלב וללא מילים מבין הצדיק את מיקומו והיעוד שיעד לו העשיר בעסקיו, וזה השלב שהוא מתחיל לדרוש ללא מילים.

אני טוענת שזה היום שהצדיק כבר לא צדיק.

שמה לא תעבור.

  וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּֽר: ויקרא.

“דפו פרוברה נמצאת בשימוש נרחב עבור נשים מאוכלוסיות חלשות, לעיתים ללא הסכמה מדעת וללא יידוע על תופעות הלוואי. כך למשל כבר בשלבי הניסוי הקליני נוסתה התרופה על 13,000 נשים עניות מחציתן שחורות שלא נתנו, כמתחייב, הסכמה מודעת ולא יודעו בדבר תופעות הלואי של התרופה. סידני וולף, ראש קבוצת מחקר בבריאות הציבור העיד בפני הFDA ב-1975 כי דפו פרוברה מיועד לפציינטיות המסרבות או בלתי מסוגלות לקבל את האחריות הנדרשת לשימוש במונעי הריון אחרים, או שאינן מסוגלות או לא מוכנות לסבול את תופעות הלוואי של גלולות למניעת הריון— Karen Hawkins and Jeff Elliott [7].

בישראל כשישים אחוז ממקבלות התרופה הן נשים יוצאות אפריקה, בעיקר עולות מאתיופיה, אף כי משקלן הכולל באוכלוסיית ישראל עומד על כאחוז.[11] בשנת 2012 פרסמה גל גבאי תחקיר על פיו הופעלו לחצים על נשים רבות במחנות המעבר בגונד רובאדיס אבבה ובישראל לקבל דפו פרוברה בלי שניתן להן מידע על תופעות הלוואי ועל אמצעים חלופיים כגלולות או התקן תוך רחמי.” WIKIPEDIA.

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר: דברים.

[12] על פי עדויות שנאספו במסגרת התחקיר, איימו על מועמדות לעלייה כי לא יקבלו אישור לעלות לישראל אם לא יקבלו את הזריקה.[13”   WIKIPEDIA.

למי היה נאמן- נאמן. לימודים מספר שמואל.

וַהֲקִימֹתִ֥י לִי֙ כֹּהֵ֣ן נֶאֱמָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר בִּלְבָבִ֥י וּבְנַפְשִׁ֖י יַעֲשֶׂ֑ה וּבָנִ֤יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן וְהתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽי-מְשִׁיחִ֖י כָּל-הַיָּמִֽים:
וְהָיָ֗ה כָּל-הַנּוֹתָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔ יָבוֹא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת ל֔וֹ לַאֲג֥וֹרַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּר-לָ֑חֶם וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶל-אַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת לֶאֱכֹ֥ל פַּת-לָֽחֶם: שמואל.

"נאמן לחץ – והלשכה התקפלה: ורדה אלשיך תמשיך לשפוט
שופטת המחוזי בת"א ורדה אלשיך תמשיך בכהונתה השיפוטית עד לפרישתה, לא תועמד לדין משמעתי ולא תעמוד להדחה בוועדה לבחירת שופטים –" גלובס. 31.8.2012 לפי הספורות הנוצריות.

מעט אחרי:

"קצת יותר משנה לאחר שהחל המשא-ומתן להסדר חוב בדלק נדל"ן שבשליטת יצחק תשובה,
אישרה היום (ה') השופטת ורדה אלשיך באופן סופי את ההסדר בגין חוב-עתק של 2.15 מיליארד שקל." גלובס 27.9.2012 לפי הספורות הנוצריות.

 נביאי הבעל.

תבין,

על פי דין תורה מלך נמשח להיות מלך, המושח אותו הוא נביא שליח יהוה. זאת אומרת שאתה לא יכול למשוח מלך בעת הזאת.

מלך בעת הזאת הוא אינו משיח.

וּמֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה, שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף, אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת, לָבוֹא לְהַמְלִיךְ אֶת-דָּוִיד. דברי הימים.

העם אומנם המליך את דוד, אך מי שמשח אותו למלך היה שמואל בציווי בורא עולם. כדי שמלך נבחר ומקובל על העם יהיה משיח כמו שהיו דוד ושאול, צריך נביא שליח מבורא עולם שימשוח אותו. כך שבעת הזאת אין משיחים ואסור ליחס לאדם משיחיות.

ניתן לראות פעילות תומכת להמשחה באמצעות בני אדם בשם שמואל שלמעשה מתפקד כנביא הבעל. אדם שפועל בסיפור מוכתב וכמשחק את שמואל בסיפור מבוים ב"מציאות", פועל למעשה כקדש במשמעות של עבודה זרה שכל הסיפור הוא אותו הסיפור רק האלוהים הוא בעלים במשמעות של אלוהים אחרים. ניתן גם להבחין בבני אדם ששמו לעצמם את השם מנשה כקוד ליודעי דבר שהבן אדם הוא אשר שהבעלים בנו אותו ואת סיפורו והוא משחק בסרט בהתאם למותר לבני מחצית שבט המנשה.

בינוי.

תראי,

בפעם הבאה שאת שולחת את בעלך לאנוס אשה כדי להבנות ממנה, תקראי שוב את הכתוב בתורה:

וַתֵּרֶא רָחֵל, כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב, וַתְּקַנֵּא רָחֵל, בַּאֲחֹתָהּ; וַתֹּאמֶר אֶל-יַעֲקֹב הָבָה-לִּי בָנִים, וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי. וַיִּחַר-אַף יַעֲקֹב, בְּרָחֵל; וַיֹּאמֶר, הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי, אֲשֶׁר-מָנַע מִמֵּךְ, פְּרִי-בָטֶן. וַתֹּאמֶר, הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ; וְתֵלֵד, עַל-בִּרְכַּי, וְאִבָּנֶה גַם-אָנֹכִי, מִמֶּנָּה. וַתִּתֶּן-לוֹ אֶת-בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ, לְאִשָּׁה; וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, יַעֲקֹב. וַתַּהַר בִּלְהָה, וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן. וַתֹּאמֶר רָחֵל, דָּנַנִּי אֱלֹהִים, וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי, וַיִּתֶּן-לִי בֵּן; עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ, דָּן. וַתַּהַר עוֹד–וַתֵּלֶד, בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל:  בֵּן שֵׁנִי, לְיַעֲקֹב. וַתֹּאמֶר רָחֵל, נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם-אֲחֹתִי–גַּם-יָכֹלְתִּי; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, נַפְתָּלִי.  וַתֵּרֶא לֵאָה, כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת; וַתִּקַּח אֶת-זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה.  וַתֵּלֶד, זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה–לְיַעֲקֹב בֵּן. וַתֹּאמֶר לֵאָה, בגד (בָּא גָד); וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, גָּד.  וַתֵּלֶד, זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה, בֵּן שֵׁנִי, לְיַעֲקֹב.

האשה שאת רוצה להבנות ממנה חיבת להיות שפחתך ולא שפחה של בעלך ושהיא קניינך במשמעות שהיא לא יכולה לעזוב את העבודה מתי שהיא רוצה, ושיש לך את הזכות למסור אותה לאשה לבעלך. משמע בעלך צריך לשאת את השפחה שאת רוצה להבנות ממנה. וחשוב לזכור שאברהם ויעקב בנו את נשותיהם מנשותיהם. זאת אומרת שגבר לא יכול לבנות אשה שאינה אשתו. וגבר שאין לו אשה שנשואה לו, לא יכול לבנות אשה.

לראיה בני השפחות הם משבטי ישראל וגם קבלו ברכות וירושה מיעקב.

אני טוענת שגם הפיליפינית שמשרתת וגרה בביתך, היא לא קניינך, כי היא יכולה לשחרר עצמה מתי שהיא רוצה. על פי תורתנו ניתן להחזיק שלא ברצון עבד עד השנה השבעית מיום המכירה, בשנה השביעית אם העבד רוצה להשתחרר אסור למנוע זאת ממנו. אם לא רוצה העבד להשתחרר בשנה השביעית הוא רוצע את אוזנו ומעביד עצמו למעבידו לעולם.

שלוש..
מי אשם.

כידוע לכל,

אלשטיין עשה צעד מבורך ב- CELCOM כשקבע שלא ישכרו עובדים במגרש CELCOM דרך קבלן כח אדם.

והמבורגר קבע ששכר המינימום במגרש שלו יהיה 6000 שקל.

ומשכך,

ברור לכל שמי שאשם בהטיית שכר במשמעות של איפה ואיפה בשכר בין מזרחים ואשכנזים הם משלמי השכר.

ברור לכל שמי שאשם  בהטיית שכר במשמעות של איפה ואיפה בין יהודים לגרים הם משלמי השכר.

ברור לכל מי שאשם בהעסקת עובדים דרך קבלן כח אדם הם השוכרים עובדים דרך קבלן כח אדם.

ברור לכל שאם בעלי בתי חרושת לא היו מזמינים עובדים דרך סוחר בבני אדם, סוחר בני האדם היה צריך למצוא דרך אחרת לפרנס את משפחתו. ומשכך, המבורגר עדיין אשם בחזקת מעסיק דרך קבלן כח אדם.

עבד אברהם.

וַיְקֹנֵן דָּוִד, אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל-שָׁאוּל, וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר, לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר. הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ, חָלָל:  אֵיךְ, נָפְלוּ גִבּוֹרִים. אַל-תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן:  פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים. הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם–וּשְׂדֵי תְרוּמֹת:  כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים–מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן.

לצורך העניין גם לאברהם היה עבד, זה לא עבד שאתם חושבים שהוא, אברהם שלח את עבדו למצוא לבנו כלה והעבד ביקש את עזרת בורא עולם לעשות את המלאכה שאמר לו אברהם לעשות, העבד של אברהם היה עבד שמשיח עם יהוה, הוא לא היה אדם געול. כשבורא עולם שחרר את עם ישראל מעבדות מצרים משה שאל את בורא עולם מי אומר לעם ששלח אותי, בורא עולם אמר לו שיגיד לעם שאהיה שלח אותו. וכפי שניתן ללמוד, בורא עולם היה גם בעבד אברהם.

וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ, וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ אֶל-אֲרַם נַהֲרַיִם–אֶל-עִיר נָחוֹר. וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר, אֶל-בְּאֵר הַמָּיִם, לְעֵת עֶרֶב, לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת. וַיֹּאמַר–יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה-נָא לְפָנַי הַיּוֹם; וַעֲשֵׂה-חֶסֶד, עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם. הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם.  וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה–אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי-עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם-אֲדֹנִי.

למעוניינים לקרוא את כל הפרק..

אתם צריכים להבין, האב של רבקה לא נתן ככה את רבקה ליצחק.. הוא קרא לנערה ושאל פיה, וזה עוד בימי קדם, שהיו "פרימיטיבים".

גרך אשר בשעריך.

וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַֽיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַֽעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָֽ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָֽ וַֽאֲמָתֶךָ וְשֽׁוֹרְךָ וַֽחֲמֹֽרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵֽרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַֽאֲמָֽתְךָ כָּמֽוֹךָ: דברים.שעריו של הגר אינם שעריך.

גר בעל עסק אינו גר בשעריך. הוא אינו עבדך ואינו אמתך.

כשגר בעל עסק עובד בעסק שלו בשבתון , זאת בחירה שלו. אין יד המשולה ליד מצרים שאונסת לעבוד בשבתון.

אוֹדֶה יְהוָה מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ: כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ: תהלים.

לֹֽא-תַכִּ֨ירוּ פָנִ֜ים בַּמִּשְׁפָּ֗ט כַּקָּטֹ֤ן כַּגָּדֹל֙ תִּשְׁמָע֔וּן לֹ֤א תָג֨וּרוּ֙ מִפְּנֵי-אִ֔ישׁ כִּ֥י הַמִּשְׁפָּ֖ט לֵֽאלֹהִ֣ים ה֑וּא וְהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יִקְשֶׁ֣ה מִכֶּ֔ם תַּקְרִב֥וּן אֵלַ֖י וּשְׁמַעְתִּֽיו: דברים.

כִּֽי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב: במדבר.

מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ- לימודים מספר שמואל.

וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כָּלדִּבְרֵ֣י יְהוָ֑ה אֶלהָעָ֕ם הַשֹּׁאֲלִ֥ים מֵאִתּ֖וֹ מֶֽלֶךְ: וַיֹּ֕אמֶר זֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיכֶ֑ם אֶתבְּנֵיכֶ֣ם יִקָּ֗ח וְשָׂ֥ם לוֹ֙ בְּמֶרְכַּבְתּ֣וֹ וּבְפָרָשָׁ֔יו וְרָצ֖וּ לִפְנֵ֥י מֶרְכַּבְתּֽוֹ: וְלָשׂ֣וּם ל֔וֹ שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֣י חֲמִשִּׁ֑ים וְלַחֲרֹ֤שׁ חֲרִישׁוֹ֙ וְלִקְצֹ֣ר קְצִיר֔וֹ וְלַעֲשׂ֥וֹת כְּלֵֽימִלְחַמְתּ֖וֹ וּכְלֵ֥י רִכְבּֽוֹ:וְאֶתבְּנוֹתֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח לְרַקָּח֥וֹת וּלְטַבָּח֖וֹת וּלְאֹפֽוֹת:וְאֶתשְׂ֠דֽוֹתֵיכֶם וְאֶתכַּרְמֵיכֶ֧ם וְזֵיתֵיכֶ֛ם הַטּוֹבִ֖ים יִקָּ֑ח וְנָתַ֖ן לַעֲבָדָֽיו: שמואל.

""אחרי החשיפה במהדורה המרכזית לפיה במשרד הבינוי מקצים דירות שנועדו לנזקקים לעמותות דתיות המזוהות עם הבית היהודי,
במערכת הפוליטית תוקפים את שר הבינוי: "הוא מספסר בדירות", האשים ח"כ גילאון. לפיד: "בבית היהודי מצאו פתרון קסם – פשוט מחלקים דירות לחברים על חשבונכם". ערוץ 2\רוטר.

מתוך הספר בן כושים עם נגינתו של IBRAHIM MAALUF:

.