פרשת ירושת הארץ- ירושת ישראל, עשיו ובני לוט.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

רַב-לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת-הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה: וְאֶת-הָעָם֘ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵֽי-עֵשָׂ֔ו הַיֹּֽשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד: אַל-תִּתְגָּ֣רוּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא-אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף-רָ֑גֶל כִּֽי-יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת-הַ֥ר שֵׂעִֽיר: אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַֽאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם-מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם: כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַֽעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔ אֶת-הַמִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה | אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר: וַֽנַּֽעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵֽי עֵשָׂ֗ו הַיּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֨רֶךְ֙ הָֽעֲרָבָ֔ה מֵֽאֵילַ֖ת וּמֵֽעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר  וַנֵּ֨פֶן֙ וַֽנַּֽעֲבֹ֔ר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר מוֹאָֽב: וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י אַל-תָּ֨צַר֙ אֶת-מוֹאָ֔ב וְאַל-תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא-אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי-ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת-עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה: הָֽאֵמִ֥ים לְפָנִ֖ים יָ֣שְׁבוּ בָ֑הּ עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כַּֽעֲנָקִֽים: רְפָאִ֛ים יֵחָֽשְׁב֥וּ אַף-הֵ֖ם כַּֽעֲנָקִ֑ים וְהַמֹּ֣אָבִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם אֵמִֽים: וּבְשֵׂעִ֞יר יָֽשְׁב֣וּ הַֽחֹרִים֘ לְפָנִים֒ וּבְנֵ֧י עֵשָׂ֣ו יִֽירָשׁ֗וּם וַיַּשְׁמִידוּם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיֵּֽשְׁב֖וּ תַּחְתָּ֑ם כַּֽאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל לְאֶ֨רֶץ֙ יְרֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁר-נָתַ֥ן יְהֹוָ֖ה לָהֶֽם: פרשת יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ.

ניתן ללמוד מתורתינו גם אודות עוד עמים שירושה מובטחת גם להם וכמו עם ישראל כך גם גרש בורא עולם גויים מפניהם וזה דבר שמוזכר לישראל, מתוך שלא רק לישראל יש ירושה , גם לעשיו יש הבטחה וגם לבני לוט בו אחיו של אברהש הבטחה ומתוקף הדבר ישראל נדרש לכבד הדבר:

אַל-תִּתְגָּ֣רוּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא-אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף-רָ֑גֶל כִּֽי-יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת-הַ֥ר שֵׂעִֽיר:

לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת-הַ֥ר שֵׂעִֽיר:

וּבְשֵׂעִ֞יר יָֽשְׁב֣וּ הַֽחֹרִים֘ לְפָנִים֒ וּבְנֵ֧י עֵשָׂ֣ו יִֽירָשׁ֗וּם וַיַּשְׁמִידוּם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיֵּֽשְׁב֖וּ תַּחְתָּ֑ם כַּֽאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל לְאֶ֨רֶץ֙ יְרֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁר-נָתַ֥ן יְהֹוָ֖ה לָהֶֽם:

וּבְנֵ֧י עֵשָׂ֣ו יִֽירָשׁ֗וּם וַיַּשְׁמִידוּם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם

כַּֽאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל לְאֶ֨רֶץ֙ יְרֻשָּׁת֔וֹ

מעניין לחשוב בענין זה על עשיו, על אדום. יש עם כזה שלא מאוחד כעם, שגם הוא גולה מהאזור גם לא מקויים עם זהות של עם גולה ושכזה בעת הזאת זרע עשיו לא דורש את נחלתו כעם שמובטח לו באזור הזה נחלה.

ובהמשך גם למואב:

וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י אַל-תָּ֨צַר֙ אֶת-מוֹאָ֔ב וְאַל-תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא-אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי-ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת-עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה: הָֽאֵמִ֥ים לְפָנִ֖ים יָ֣שְׁבוּ בָ֑הּ עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כַּֽעֲנָקִֽים: רְפָאִ֛ים יֵחָֽשְׁב֥וּ אַף-הֵ֖ם כַּֽעֲנָקִ֑ים וְהַמֹּ֣אָבִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם אֵמִֽים:

אַל-תָּ֨צַר֙ אֶת-מוֹאָ֔ב וְאַל-תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה

כִּ֣י לִבְנֵי-ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת-עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה:

הָֽאֵמִ֥ים לְפָנִ֖ים יָ֣שְׁבוּ בָ֑הּ

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר: אַתָּ֨ה עֹבֵ֥ר הַיּ֛וֹם אֶת-גְּב֥וּל מוֹאָ֖ב אֶת-עָֽר: וְקָֽרַבְתָּ֗ מ֚וּל בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן אַל-תְּצֻרֵ֖ם וְאַל-תִּתְגָּ֣ר בָּ֑ם כִּ֣י לֹֽא-אֶ֠תֵּן מֵאֶ֨רֶץ בְּנֵֽי-עַמּ֤וֹן לְךָ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֥י לִבְנֵי-ל֖וֹט נְתַתִּ֥יהָ יְרֻשָּֽׁה: אֶֽרֶץ-רְפָאִ֥ים תֵּֽחָשֵׁ֖ב אַף-הִ֑וא רְפָאִ֤ים יָֽשְׁבוּ-בָהּ֙ לְפָנִ֔ים וְהָ֣עַמֹּנִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם זַמְזֻמִּֽים: עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כַּֽעֲנָקִ֑ים וַיַּשְׁמִידֵ֤ם יְהֹוָה֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּֽירָשֻׁ֖ם וַיֵּֽשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם:  כַּֽאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לִבְנֵ֣י עֵשָׂ֔ו הַיֹּֽשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר אֲשֶׁ֨ר הִשְׁמִ֤יד אֶת-הַֽחֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּֽירָשֻׁם֙ וַיֵּֽשְׁב֣וּ תַחְתָּ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וְהָֽעַוִּ֛ים הַיֹּֽשְׁבִ֥ים בַּֽחֲצֵרִ֖ים עַד-עַזָּ֑ה כַּפְתֹּרִים֙ הַיֹּֽצְאִ֣ים מִכַּפְתֹּ֔ר הִשְׁמִידֻ֖ם וַיֵּֽשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם: פרשת יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ.

לֹֽא-אֶ֠תֵּן מֵאֶ֨רֶץ בְּנֵֽי-עַמּ֤וֹן לְךָ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֥י לִבְנֵי-ל֖וֹט נְתַתִּ֥יהָ יְרֻשָּֽׁה:

עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כַּֽעֲנָקִ֑ים וַיַּשְׁמִידֵ֤ם יְהֹוָה֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּֽירָשֻׁ֖ם וַיֵּֽשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם:

כַּֽאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לִבְנֵ֣י עֵשָׂ֔ו הַיֹּֽשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר אֲשֶׁ֨ר הִשְׁמִ֤יד אֶת-הַֽחֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּֽירָשֻׁם֙ וַיֵּֽשְׁב֣וּ תַחְתָּ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

וְהָֽעַוִּ֛ים הַיֹּֽשְׁבִ֥ים בַּֽחֲצֵרִ֖ים עַד-עַזָּ֑ה כַּפְתֹּרִים֙ הַיֹּֽצְאִ֣ים מִכַּפְתֹּ֔ר הִשְׁמִידֻ֖ם וַיֵּֽשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם:

וכמו שירושת עשיו ובני לוט היא מבורא עולם ובורא עולם השמיד מפניהם גויים שישבו שם לפניהם, כך ירושת ישראל מבורא עולם בעת שיבתו של עם ישראל לארץ כנען לאחר צאתו ממנה וגם מהאזור הזה בו הוא נפגש שוב עם עשיו אחיו ובני לוט בן אחיו של אברהם שגם הם מזרע שם וגם לו כמו לעשיו יש ירושה באזור הזה.

ק֣וּמוּ סְּע֗וּ וְעִבְרוּ֘ אֶת-נַ֣חַל אַרְנֹן֒ רְאֵ֣ה נָתַ֣תִּי בְ֠יָֽדְךָ אֶת-סִיחֹ֨ן מֶֽלֶךְ-חֶשְׁבּ֧וֹן הָֽאֱמֹרִ֛י וְאֶת-אַרְצ֖וֹ הָחֵ֣ל רָ֑שׁ וְהִתְגָּ֥ר בּ֖וֹ מִלְחָמָֽה:  הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ תֵּ֤ת פַּחְדְּךָ֙ וְיִרְאָ֣תְךָ֔ עַל-פְּנֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל-הַשָּׁמָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְעוּן֙ שִׁמְעֲךָ֔ וְרָֽגְז֥וּ וְחָל֖וּ מִפָּנֶֽיךָ: וָֽאֶשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ מִמִּדְבַּ֣ר קְדֵמ֔וֹת אֶל-סִיח֖וֹן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן דִּבְרֵ֥י שָׁל֖וֹם לֵאמֹֽר:  אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֔ךָ בַּדֶּ֥רֶךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֵלֵ֑ךְ לֹ֥א אָס֖וּר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול:  אֹ֣כֶל בַּכֶּ֤סֶף תַּשְׁבִּרֵ֨נִי֙ וְאָכַ֔לְתִּי וּמַ֛יִם בַּכֶּ֥סֶף תִּתֶּן-לִ֖י וְשָׁתִ֑יתִי רַ֖ק אֶעְבְּרָ֥ה בְרַגְלָֽי: כַּֽאֲשֶׁ֨ר עָֽשׂוּ-לִ֜י בְּנֵ֣י עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר וְהַמּ֣וֹאָבִ֔ים הַיֹּֽשְׁבִ֖ים בְּעָ֑ר עַ֤ד אֲשֶֽׁר-אֶֽעֱבֹר֙ אֶת-הַיַּרְדֵּ֔ן אֶל-הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר-יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ:  וְלֹ֣א אָבָ֗ה סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַֽעֲבִרֵ֖נוּ בּ֑וֹ כִּֽי-הִקְשָׁה֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת-רוּח֗וֹ וְאִמֵּץ֙ אֶת-לְבָב֔וֹ לְמַ֛עַן תִּתּ֥וֹ בְיָֽדְךָ֖ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:  וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י רְאֵ֗ה הַֽחִלֹּ֨תִי֙ תֵּ֣ת לְפָנֶ֔יךָ אֶת-סִיחֹ֖ן וְאֶת-אַרְצ֑וֹ הָחֵ֣ל רָ֔שׁ לָרֶ֖שֶׁת אֶת-אַרְצֽוֹ: וַיֵּצֵא֩ סִיחֹ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכָל-עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה יָֽהְצָה:  וַֽיִּתְּנֵ֛הוּ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵ֑ינוּ וַנַּ֥ךְ אֹת֛וֹ וְאֶת-(בנו) בָּנָ֖יו וְאֶת-כָּל-עַמּֽוֹ: פרשת יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ.

וַיֵּצֵא֩ סִיחֹ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכָל-עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה יָֽהְצָה:  וַֽיִּתְּנֵ֛הוּ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵ֑ינוּ וַנַּ֥ךְ אֹת֛וֹ וְאֶת-(בנו) בָּנָ֖יו וְאֶת-כָּל-עַמּֽוֹ:

עם הראובני והגדי מבחינת ירושתם, יש נבדלות מישראל:

וְלָרֽאוּבֵנִ֨י וְלַגָּדִ֜י נָתַ֤תִּי מִן-הַגִּלְעָד֙ וְעַד-נַ֣חַל אַרְנֹ֔ן תּ֥וֹךְ הַנַּ֖חַל וּגְבֻ֑ל וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן: וְהָֽעֲרָבָ֖ה וְהַיַּרְדֵּ֣ן וּגְבֻ֑ל מִכִּנֶּ֗רֶת וְעַ֨ד יָ֤ם הָֽעֲרָבָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח תַּ֛חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּ֖ה מִזְרָֽחָה:  וָֽאֲצַ֣ו אֶתְכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם נָתַ֨ן לָכֶ֜ם אֶת-הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ חֲלוּצִ֣ים תַּֽעַבְר֗וּ לִפְנֵ֛י אֲחֵיכֶ֥ם בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל-בְּנֵי-חָֽיִל:  רַ֠ק נְשֵׁיכֶ֣ם וְטַפְּכֶם֘ וּמִקְנֵכֶם֒ יָדַ֕עְתִּי כִּֽי-מִקְנֶ֥ה רַ֖ב לָכֶ֑ם יֵֽשְׁבוּ֙ בְּעָ֣רֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם:  עַ֠ד אֲשֶׁר-יָנִ֨יחַֽ יְהֹוָ֥ה | לַֽאֲחֵיכֶם֘ כָּכֶם֒ וְיָֽרְשׁ֣וּ גַם-הֵ֔ם אֶת-הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹֽהֵיכֶ֛ם נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ לִֽירֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם:  וְאֶת-יְהוֹשׁ֣וּעַ צִוֵּ֔יתִי בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר עֵינֶ֣יךָ הָֽרֹאֹ֗ת אֵת֩ כָּל-אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ לִשְׁנֵי֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֵּן-יַֽעֲשֶׂ֤ה יְהֹוָה֙ לְכָל-הַמַּמְלָכ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹבֵ֥ר שָֽׁמָּה: לֹ֖א תִּֽירָא֑וּם כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם: פרשת יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ.

וָֽאֲצַ֣ו אֶתְכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם נָתַ֨ן לָכֶ֜ם אֶת-הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ חֲלוּצִ֣ים תַּֽעַבְר֗וּ לִפְנֵ֛י אֲחֵיכֶ֥ם בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל-בְּנֵי-חָֽיִל:

וְלָרֽאוּבֵנִ֨י וְלַגָּדִ֜י נָתַ֤תִּי מִן-הַגִּלְעָד֙ וְעַד-נַ֣חַל אַרְנֹ֔ן תּ֥וֹךְ הַנַּ֖חַל וּגְבֻ֑ל וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן: וְהָֽעֲרָבָ֖ה וְהַיַּרְדֵּ֣ן וּגְבֻ֑ל מִכִּנֶּ֗רֶת וְעַ֨ד יָ֤ם הָֽעֲרָבָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח תַּ֛חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּ֖ה מִזְרָֽחָה:

וזאת אחרי החטא הזה:

וּמִקְנֶ֣ה | רַ֗ב הָיָ֞ה לִבְנֵ֧י רְאוּבֵ֛ן וְלִבְנֵי-גָ֖ד עָצ֣וּם מְאֹ֑ד וַיִּרְא֞וּ אֶת-אֶ֤רֶץ יַעְזֵר֙ וְאֶת-אֶ֣רֶץ גִּלְעָ֔ד וְהִנֵּ֥ה הַמָּק֖וֹם מְק֥וֹם מִקְנֶֽה: וַיָּבֹ֥אוּ בְנֵֽי-גָ֖ד וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן וַיֹּֽאמְר֤וּ אֶל-מֹשֶׁה֙ וְאֶל-אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל-נְשִׂיאֵ֥י הָֽעֵדָ֖ה לֵאמֹֽר: עֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְב֖וֹ וּבְעֹֽן: הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה יְהֹוָה֙ לִפְנֵי֙ עֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֥רֶץ מִקְנֶ֖ה הִ֑וא וְלַֽעֲבָדֶ֖יךָ מִקְנֶֽה: וַיֹּֽאמְר֗וּ אִם-מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת-הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַֽעֲבָדֶ֖יךָ לַֽאֲחֻזָּ֑ה אַל-תַּֽעֲבִרֵ֖נוּ אֶת-הַיַּרְדֵּֽן: וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לִבְנֵי-גָ֖ד וְלִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן הַאַֽחֵיכֶ֗ם יָבֹ֨אוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְאַתֶּ֖ם תֵּ֥שְׁבוּ פֹֽה: וְלָ֣מָּה תְנִיא֔וּן אֶת-לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֵֽעֲבֹר֙ אֶל-הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר-נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהֹוָֽה: פרשת מטות מסעי.

וַיֹּֽאמְר֗וּ אִם-מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת-הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַֽעֲבָדֶ֖יךָ לַֽאֲחֻזָּ֑ה אַל-תַּֽעֲבִרֵ֖נוּ אֶת-הַיַּרְדֵּֽן:

וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לִבְנֵי-גָ֖ד וְלִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן הַאַֽחֵיכֶ֗ם יָבֹ֨אוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְאַתֶּ֖ם תֵּ֥שְׁבוּ פֹֽה:

וכמסוכם עמם אז:

וַיִּגְּשׁ֤וּ אֵלָיו֙ וַ֣יֹּאמְר֔וּ גִּדְרֹ֥ת צֹ֛אן נִבְנֶ֥ה לְמִקְנֵ֖נוּ פֹּ֑ה וְעָרִ֖ים לְטַפֵּֽנוּ: וַֽאֲנַ֜חְנוּ נֵֽחָלֵ֣ץ חֻשִׁ֗ים לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר אִם-הֲבִֽיאֹנֻ֖ם אֶל-מְקוֹמָ֑ם וְיָשַׁ֤ב טַפֵּ֨נוּ֙ בְּעָרֵ֣י הַמִּבְצָ֔ר מִפְּנֵ֖י יֹֽשְׁבֵ֥י הָאָֽרֶץ: לֹ֥א נָשׁ֖וּב אֶל-בָּתֵּ֑ינוּ עַ֗ד הִתְנַחֵל֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַֽחֲלָתֽוֹ: כִּ֣י לֹ֤א נִנְחַל֙ אִתָּ֔ם מֵעֵ֥בֶר לַיַּרְדֵּ֖ן וָהָ֑לְאָה כִּ֣י בָ֤אָה נַֽחֲלָתֵ֨נוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ מֵעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרָֽחָה: וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אִֽם-תַּעֲשׂ֖וּן אֶת-הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה אִם-תֵּחָ֥לְצ֛וּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לַמִּלְחָמָֽה: וְעָבַ֨ר לָכֶ֧ם כָּל-חָל֛וּץ אֶת-הַיַּרְדֵּ֖ן לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה עַ֧ד הֽוֹרִישׁ֛וֹ אֶת-אֹֽיְבָ֖יו מִפָּנָֽיו: וְנִכְבְּשָׁ֨ה הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ וְאַחַ֣ר תָּשֻׁ֔בוּ וִֽהְיִיתֶ֧ם נְקִיִּ֛ם מֵֽיְהֹוָ֖ה וּמִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְ֠הָֽיְתָ֠ה הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֥את לָכֶ֛ם לַֽאֲחֻזָּ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה: וְאִם-לֹ֤א תַֽעֲשׂוּן֙ כֵּ֔ן הִנֵּ֥ה חֲטָאתֶ֖ם לַֽיהֹוָ֑ה וּדְעוּ֙ חַטַּאתְכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּמְצָ֖א אֶתְכֶֽם: בְּנֽוּ-לָכֶ֤ם עָרִים֙ לְטַפְּכֶ֔ם וּגְדֵרֹ֖ת לְצֹנַֽאֲכֶ֑ם וְהַיֹּצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם תַּֽעֲשֽׂוּ: וַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי-גָד֙ וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֶל-מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עֲבָדֶ֣יךָ יַֽעֲשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י מְצַוֶּֽה: טַפֵּ֣נוּ נָשֵׁ֔ינוּ מִקְנֵ֖נוּ וְכָל-בְּהֶמְתֵּ֑נוּ יִֽהְיוּ-שָׁ֖ם בְּעָרֵ֥י הַגִּלְעָֽד: וַֽעֲבָדֶ֨יךָ יַֽעַבְר֜וּ כָּל-חֲל֥וּץ צָבָ֛א לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י דֹּבֵֽר: פרשת מטות מסעי.

כך קוים לפני בעת של לפני כיבוש הארץ:

עַ֠ד אֲשֶׁר-יָנִ֨יחַֽ יְהֹוָ֥ה | לַֽאֲחֵיכֶם֘ כָּכֶם֒ וְיָֽרְשׁ֣וּ גַם-הֵ֔ם אֶת-הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹֽהֵיכֶ֛ם נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ לִֽירֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם:

עַ֠ד אֲשֶׁר-יָנִ֨יחַֽ יְהֹוָ֥ה | לַֽאֲחֵיכֶם֘ כָּכֶם֒

וַיְצַ֤ו לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אֵ֚ת אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֵ֖ת יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן-נ֑וּן וְאֶת-רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֲלֵהֶ֗ם אִם-יַֽעַבְר֣וּ בְנֵי-גָ֣ד וּבְנֵֽי-רְאוּבֵ֣ן | אִ֠תְּכֶ֠ם אֶֽת-הַיַּרְדֵּ֞ן כָּל-חָל֤וּץ לַמִּלְחָמָה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְנִכְבְּשָׁ֥ה הָאָ֖רֶץ לִפְנֵיכֶ֑ם וּנְתַתֶּ֥ם לָהֶ֛ם אֶת-אֶ֥רֶץ הַגִּלְעָ֖ד לַֽאֲחֻזָּֽה: וְאִם-לֹ֧א יַֽעַבְר֛וּ חֲלוּצִ֖ים אִתְּכֶ֑ם וְנֹֽאחֲז֥וּ בְתֹֽכְכֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן: וַיַּֽעֲ֧נוּ בְנֵי-גָ֛ד וּבְנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן לֵאמֹ֑ר אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל-עֲבָדֶ֖יךָ כֵּ֥ן נַֽעֲשֶֽׂה: נַ֣חְנוּ נַֽעֲבֹ֧ר חֲלוּצִ֛ים לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאִתָּ֨נוּ֙ אֲחֻזַּ֣ת נַֽחֲלָתֵ֔נוּ מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן: וַיִּתֵּ֣ן לָהֶ֣ם | מֹשֶׁ֡ה לִבְנֵי-גָד֩ וְלִבְנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן וְלַֽחֲצִ֣י | שֵׁ֣בֶט | מְנַשֶּׁ֣ה בֶן-יוֹסֵ֗ף אֶת-מַמְלֶ֨כֶת֙ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י וְאֶ֨ת-מַמְלֶ֔כֶת ע֖וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן הָאָ֗רֶץ לְעָרֶ֨יהָ֙ בִּגְבֻלֹ֔ת עָרֵ֥י הָאָ֖רֶץ סָבִֽיב: פרשת מטות מסעי.

וזאת נחלתם:

בִּגְבֻלֹ֔ת עָרֵ֥י הָאָ֖רֶץ סָבִֽיב:

.

כלאיים.

צריך לבדוק את הגידול באוטיזם מקום המדינה.

צריך לבדוק קשר עדתי גם כשהוא ערוב עדות.

בעשרים שנה האוטיזם גדל פי 10 בעשור האחרון כמעט פי שתיים.

אני טוענת שזאת הסיבה:

על משל האדם עץ השדה.

לֹֽא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן תִּקְדַּשׁ הַֽמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּֽרֶם: דברים.

זה כמו שתעשה הכלאה של מנגו עם תפוז. ברור לכולנו שהפרי לא יהיה פרי אייכותי.

בהרכבה של משפחות פירות כמו הדרים על מיניו, אין בעיה ולעתים אף שיבוח.

לגבי אדם יכול להיות שבהכלאה הראשונה לא תהיה בעיה אך פרי מהכלאה/הרכבה זאת יוליד בדור שני או שלישי ילד אוטיסט, נושא גן כזה שהוא תוצר של ערוב כלאיים.

מאיסורים על ישראל יש איסור ברור על הזרעת כנען/חם גם כמזריע וגם כמוזרע.

אולי גם כדאי לבחון גידול בעוד פגמים מולדים או לא מולדים כמו תיסמונת דאון.

מהבחינה הזאת ערוב דם בדם גם יש בו מעשה כלאיים.

.

וּבְכָל בְּהֵמָה לֹֽא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹֽא תַֽעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הֽוּא: ויקרא.

את התועבות האלה עשו כנען/סדום.

לְרִבְעָהּ

כריבעים ושילשים.

זאת אומרת שאם אשה או זכר יפרו או יופרו ממשכב שכבת זרע זה עם יונקים כמו קופים, יוולד ייצור, לעתים פגום ולעתים לא והלאה..

זאת אומרת שבקרב כנען יש תולדה שהיא משך להרכבה ולהרבעה הזאת.

ברור שאפשר לשים תוצר של הפריא חוץ גופית של איש ואשה לקופה שתשמש כפונדקאית.

ברור שאני לא הראשונה שחשבתי על כך ברור שיש התכנות שיש חוות שבוחנות את הדבר.

לגבי תרומות דם עם מינוי של הורוביץ לשר הבריאות הוא החיל אישור לתרומות דם של אישים השוכבים את זכר משכבי אשה.

מדבר תורתנו הנפש היא בדם, ההומו הוא אדם שנפשו נכרתה מישראל ומשכך דמו מטמא. אני מציעה להחיל חק שדם של הומו יתר להומואים בלבד. עד אז לפני תרומת דם, יש להבטיח שתרומות אלה לא יגיע לדמכם. אותו הדבר לגבי ערבים ויהודים. תרומת דם לפי דת בגלל המזונות, יש מזונות של מוסלמים ונוצרים שאסורים לישראל.

פעולות כאלה גם הם משולות לערוב כלאיים.

פרשת מקרא העדה שלח לך- אל ארצי ואל מולדתי אלך.

פרשת מקרא העדה שלח לך-  לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָ֠ב בֶּן-רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֘ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹֽסְעִ֣ים | אֲנַ֗חְנוּ אֶל-הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֨נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי-יְהֹוָ֥ה דִּבֶּר-ט֖וֹב עַל-יִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ כִּ֧י אִם-אֶל-אַרְצִ֛י וְאֶל-מֽוֹלַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ: פרשת מִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה- שְׁלַח-לְךָ֣.

משה הציע למשפחת אשתו ציפורה לבוא עם ישראל להתברל מברכת ישראל:

לְכָ֤ה אִתָּ֨נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי-יְהֹוָ֥ה דִּבֶּר-ט֖וֹב עַל-יִשְׂרָאֵֽל:

וחובב המדיני רוצה לארץ שלו:

וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ כִּ֧י אִם-אֶל-אַרְצִ֛י וְאֶל-מֽוֹלַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ:

הוא רוצה וטוב לו במקומו שלו, גם מקום זה זה מקום המדיני שהוא מזרע אברהם, גם הוא.

טוב לו במקומו כעם בפני עצמו.

.

גם לזכרון אויבי ישראל- פרשת בהר סיני.

פרשת בהר סיני- לימודי תורה-  שנת שבעים וארבע לקוממיות.

וְזָֽכַרְתִּ֖י אֶת-בְּרִיתִ֣י יַֽעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת-בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת-בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם אֶזְכֹּ֖ר וְהָאָ֥רֶץ אֶזְכֹּֽר:

וְלֹֽא-גְעַלְתִּים֙ לְכַלֹּתָ֔ם לְהָפֵ֥ר בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָֹ֖ה אֱלֹֽהֵיהֶֽם:

את זה לא רק ישראל צריכים לזכור, גם אויבי ישראל צריכים לזכור ולהבין, אם בורא עולם הבטיח שישראל לא יכחד ברור שאויבי ישראל לא יכולים להכחיד את ישראל.

חבל על הזמן שלכם…

אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֘ וְהַתּוֹרֹת֒ אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן יְהֹוָ֔ה בֵּינ֕וֹ וּבֵ֖ין בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֥ר סִינַ֖י בְּיַד-מֹשֶֽׁה: פרשת בְּהַר סִינַי.

אלה חוקים ומשפט שהם בין ישראל ובורא עולם:

בֵּינ֕וֹ וּבֵ֖ין בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל

על כל מה שמשתמע מכך.

.

ברית בראשית.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם.  וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע:  לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה.  וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי-כֵן: בראשית.

וְכִבְשֻׁהָ;

וּרְדוּ

הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל

לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה.

למעשה, זאת הברית הראשונה של בורא עולם עם בני האדם.

ההבטחה של בורא עולם שהארץ , כל הארץ מה שאתם קוראים לו כדור הארץ, הובטח לאדם וזרעו אחריו.

בדיוק כמו ההבטחה שהובטחה לזרע אברהם את ירושת ארץ כנען.

כמעט אותו נוסח.

מתוך המקום הזה אישרו הגויים את הארץ לישראל כפי שאישרו בעת הזאת.

ומפה כל אחד ואחת מכם יכולים לחשוב בכיווני המחשבה שלכם הלאה , מה זה אומר אישור הגויים שיש להם את ההבטחה הזאת מבחינה "גלובלית" כמו שאומרים..

ברית נח, ברית אברהם, ברית חורב.

.

עמלק בן תמנע ואליפז – פרשת יעקב ועשיו.

פרשת יעקב ועשיו- לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילוֹן֙ הַֽחִתִּ֔י וְאֶת־אָהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔ה בַּת־צִבְע֖וֹן הַֽחִוִּֽי׃ וְאֶת־בָּֽשְׂמַ֥ת בַּת־יִשְׁמָעֵ֖אל אֲח֥וֹת נְבָיֽוֹת׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.

מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילוֹן֙ הַֽחִתִּ֔י

אֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת בְּנֵֽי־עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֗ז בֶּן־עָדָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו רְעוּאֵ֕ל בֶּן־בָּֽשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ וַיִּֽהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן אוֹמָ֔ר צְפ֥וֹ וְגַעְתָּ֖ם וּקְנַֽז׃ וְתִמְנַ֣ע ׀ הָֽיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶֽאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.

אֱלִיפַ֗ז בֶּן־עָדָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו

וְתִמְנַ֣ע ׀ הָֽיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶֽאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק

עֲמָלֵ֑ק

שבהמשך נצטוה שאול המלך להשמידו:

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, אֶל-שָׁאוּל, אֹתִי שָׁלַח יְהוָה לִמְשָׁחֳךָ לְמֶלֶךְ, עַל-עַמּוֹ עַל-יִשְׂרָאֵל; וְעַתָּה שְׁמַע, לְקוֹל דִּבְרֵי יְהוָה.   כֹּה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, פָּקַדְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל–אֲשֶׁר-שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ, בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם.  עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת-עֲמָלֵק, וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, וְלֹא תַחְמֹל, עָלָיו; וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד-אִשָּׁה, מֵעֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק, מִשּׁוֹר וְעַד-שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד-חֲמוֹר.: שמואל.

ושאול המלך הזה הוא לא שאול המלך הזה:

וְאֵ֨לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָֽלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו. 

וַיִּמְלֹ֣ךְ בֶּֽאֱד֔וֹם בֶּ֖לַע בֶּן־בְּע֑וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה׃ וַיָּ֖מָת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבָּצְרָֽה׃ וַיָּ֖מָת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חֻשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּֽימָנִֽי׃  וַיָּ֖מָת חֻשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ עֲוִֽית׃  וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה׃ וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵֽרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר׃  וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבּֽוֹר׃ וַיָּמָת֮ בַּ֣עַל חָנָ֣ן בֶּן־עַכְבּוֹר֒ וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ פָּ֑עוּ וְשֵׁ֨ם אִשְׁתּ֤וֹ מְהֵֽיטַבְאֵל֙ בַּת־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.

וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵֽרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר׃ וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבּֽוֹר:

אֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת בְּנֵֽי־עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֗ז בֶּן־עָדָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו רְעוּאֵ֕ל בֶּן־בָּֽשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ וַיִּֽהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן אוֹמָ֔ר צְפ֥וֹ וְגַעְתָּ֖ם וּקְנַֽז׃ וְתִמְנַ֣ע ׀ הָֽיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶֽאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.

וַיִּֽהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן

את אליפז אביו של עמלק אפשר לראות פה כחברו של איוב:

וַיִּשְׁמְעוּ שְׁלֹשֶׁת רֵעֵי אִיּוֹב, אֵת כָּל-הָרָעָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלָיו, וַיָּבֹאוּ אִישׁ מִמְּקֹמוֹ, אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי; וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו, לָבוֹא לָנוּד-לוֹ וּלְנַחֲמוֹ. וַיִּשְׂאוּ אֶת-עֵינֵיהֶם מֵרָחוֹק וְלֹא הִכִּירֻהוּ, וַיִּשְׂאוּ קוֹלָם וַיִּבְכּוּ; וַיִּקְרְעוּ אִישׁ מְעִלוֹ, וַיִּזְרְקוּ עָפָר עַל-רָאשֵׁיהֶם הַשָּׁמָיְמָה.  וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ, שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת; וְאֵין-דֹּבֵר אֵלָיו, דָּבָר–כִּי רָאוּ, כִּי-גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד: איוב.

.

קהל גויי יעקב- שנים עשר השבטים- פרשת יעקב ועשיו.

פרשת יעקב ועשיו- לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וַיָּבֹ֨א יַֽעֲקֹ֜ב ל֗וּזָה אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן הִ֖וא בֵּֽית־אֵ֑ל ה֖וּא וְכָל־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־עִמּֽוֹ׃ וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֔וֹם אֵ֖ל בֵּֽית־אֵ֑ל כִּ֣י שָׁ֗ם נִגְל֤וּ אֵלָיו֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים בְּבָרְח֖וֹ מִפְּנֵ֥י אָחִֽיו׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.

ולאחר :

שהסירו משפחת יעקב את אלהי הנכר והיטהרו:

וַיֵּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶֽל־יַעֲקֹב֙ ע֔וֹד בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיְבָ֖רֶךְ אֹתֽוֹ׃ וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַֽעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַֽעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִֽהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.

וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַֽעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַֽעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙

את השם יעקב ליעקב נתנו לו הוריו, את השם ישראל בורא עולם נתן ליעקב שזה למעשה כהמשך דרך, כהמשך של מפה והלאה , מקביל לאברהם שנאמר לו:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה: בראשית פרשת לך לך:

וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל,

כמו אברהם גם עם יעקב:

וַיֵּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶֽל־יַעֲקֹב֙ ע֔וֹד בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיְבָ֖רֶךְ אֹתֽוֹ׃ וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַֽעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַֽעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִֽהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ אֱלֹהִ֜ים אֲנִ֨י אֵ֤ל שַׁדַּי֙ פְּרֵ֣ה וּרְבֵ֔ה גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִ֖ם יִֽהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ וּמְלָכִ֖ים מֵֽחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ׃ וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת־הָאָֽרֶץ׃ וַיַּ֥עַל מֵֽעָלָ֖יו אֱלֹהִ֑ים בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּֽוֹ׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.

וּקְהַ֥ל גּוֹיִ֖ם יִֽהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ:

וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃

בְּנֵ֣י לֵאָ֔ה בְּכ֥וֹר יַֽעֲקֹ֖ב רְאוּבֵ֑ן וְשִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וּזְבֻלוּֽן׃

בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃

וּבְנֵ֤י בִלְהָה֙ שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֔ל דָּ֖ן וְנַפְתָּלִֽי׃

:וּבְנֵ֥י זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה גָּ֣ד וְאָשֵׁ֑ר

אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י יַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יֻלַּד־ל֖וֹ בְּפַדַּ֥ן אֲרָֽם׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.

קהל גויים, שכל בן, שכל שבט, הוא גוי, הוא עם.

בהמשך הפרשה גם ששולת עשיו כתובה אך ללא השיח הזה שהיה לאברהם , יצחק ויעקב עם בורא עולם.

גם במקום הזה נפרד יעקב מעשיו כשני קהלי גויים נפרדים:

וַיֵּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶֽל־יַעֲקֹב֙ ע֔וֹד בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיְבָ֖רֶךְ אֹתֽוֹ׃ וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַֽעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַֽעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִֽהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.

בני יעקב, הם הגויים שיצאו מחלצי יעקב, אך הם משוייכים לקהל גויי ישראל.

כמו שיש את קהל גויי  עשיו הוא אדום.

ואלה שני קהלים נפרדים אך כל קהל בנפרד שייך לקהל גויי אברהם כבנים לברית אברהם כמו הישמעאלים.

ושוב:

וַיֵּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶֽל־יַעֲקֹב֙ ע֔וֹד בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיְבָ֖רֶךְ אֹתֽוֹ׃ וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַֽעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַֽעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִֽהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ אֱלֹהִ֜ים אֲנִ֨י אֵ֤ל שַׁדַּי֙ פְּרֵ֣ה וּרְבֵ֔ה גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִ֖ם יִֽהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ וּמְלָכִ֖ים מֵֽחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ׃ וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת־הָאָֽרֶץ׃ וַיַּ֥עַל מֵֽעָלָ֖יו אֱלֹהִ֑ים בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּֽוֹ׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.

וּקְהַ֥ל גּוֹיִ֖ם יִֽהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ

כמו במקרה ישראל גם במקרה אברהם, ניתן לו השם מבורא עולם לו ולשרה.

ההבדל בין שני ראשי קהל העמים- יעקב ועשיו, שיעקב הוא ראש של קהל נושא משך בכורה לאברהם דרך יצחק.

ההבדל בין קהל עמי אברהם לקהל עמי יעקב, ישראל, הוא שלישראל יש כמו לקהל עמי אברהם ברית מילה ושלא כמו קהל עמי אברהם, לישראל יש את ברית חורב. לכל בניו של ישראל.

.

תולדת יצחק כבניה מהגר, אם ישמעאל: פרשת חיי שרה- תולדות.

פרשת חיי שרה- תולדות- לימודי תורה- תוכנית לימוד- חודש שני- שנת שבעים וארבע לקוממיות.

וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶֽת־בֶּן־הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר־יָֽלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק׃ וַתֹּ֨אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָֽאָמָ֥ה  הַזֹּ֖את וְאֶת־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־הָֽאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־בְּנִ֖י עִם־יִצְחָֽק׃ וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽוֹ׃ וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־אַבְרָהָ֗ם אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֨יךָ֙ עַל־הַנַּ֣עַר וְעַל־אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע׃ וְגַ֥ם אֶת־בֶּן־הָֽאָמָ֖ה לְג֣וֹי אֲשִׂימֶ֑נּוּ כִּ֥י זַרְעֲךָ֖ הֽוּא׃ וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם ׀ בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח־לֶחֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הָ֠גָר שָׂ֧ם עַל־שִׁכְמָ֛הּ וְאֶת־הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ וַיִּכְל֥וּ הַמַּ֖יִם מִן־הַחֵ֑מֶת וַתַּשְׁלֵ֣ךְ אֶת־הַיֶּ֔לֶד תַּ֖חַת אַחַ֥ד הַשִּׂיחִֽם׃ וַתֵּלֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַֽחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽמְרָ֔ה אַל־אֶרְאֶ֖ה בְּמ֣וֹת הַיָּ֑לֶד וַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת־קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ׃וַיִּשְׁמַ֣ע אֱלֹהִים֮ אֶת־ק֣וֹל הַנַּעַר֒ וַיִּקְרָא֩ מַלְאַ֨ךְ אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶל־הָגָר֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֥אמֶר לָ֖הּ מַה־לָּ֣ךְ הָגָ֑ר אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־שָׁמַ֧ע אֱלֹהִ֛ים אֶל־ק֥וֹל הַנַּ֖עַר בַּֽאֲשֶׁ֥ר הוּא־שָֽׁם׃ ק֚וּמִי שְׂאִ֣י אֶת־הַנַּ֔עַר וְהַֽחֲזִ֥יקִי אֶת־יָדֵ֖ךְ בּ֑וֹ כִּֽי־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִׂימֶֽנּוּ׃ וַיִּפְקַ֤ח אֱלֹהִים֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא בְּאֵ֣ר מָ֑יִם וַתֵּ֜לֶךְ וַתְּמַלֵּ֤א אֶת־הַחֵ֨מֶת֙ מַ֔יִם וַתַּ֖שְׁקְ אֶת־הַנָּֽעַר׃ וַיְהִ֧י אֱלֹהִ֛ים אֶת־הַנַּ֖עַר וַיִּגְדָּ֑ל וַיֵּ֨שֶׁב֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וַיְהִ֖י רֹבֶ֥ה קַשָּֽׁת׃ וַיֵּ֖שֶׁב בְּמִדְבַּ֣ר פָּארָ֑ן וַתִּֽקַּֽח־ל֥וֹ אִמּ֛וֹ אִשָּׁ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת.

וַיְהִ֧י אֱלֹהִ֛ים אֶת־הַנַּ֖עַר

זאת אומרת , בורא עולם שהבטיח הבטחה גם לישמעאל בן אברהם והגר, היה עם הנער הזה. יצחק בן שרה הוא המשך, הוא הנבחר.

ובכל זאת, חשוב לזכור שבורא עולם היה גם עם הנער הזה, גם עם ישמעאל.

צריך להבין מי זאת הגר ומי זה ישמעאל לישראל:

וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָֽלְדָה לוֹ וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָֽר:  וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי יְהֹוָה מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָֽי: וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּֽׁה: בראשית.

אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה

שרה נבנתה מהגר, ולאחר מכן נולד יצחק האשה שממנה נולד יצחק שממנו נולד יעקב וממנו שבטי ישראל, האמא הראשונה של ישראל, נבנתה מהגר אם ישמעאל. והוא מבורך. יש ברכה לישמעאל, הבן הראשון של אברהם. זאת בסיסה של הקירבה בין ישמעאל לישראל.

בהמשך הקוברים את אברהם היו יצחק וישמעאל. ביחד שניהם:

וְאֵלֶּהיְמֵי שְׁנֵיחַיֵּי אַבְרָהָםאֲשֶׁרחָימְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָהוְחָמֵשׁ שָׁנִים.וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָהזָקֵן וְשָׂבֵעַוַיֵּאָסֶףאֶלעַמָּיווַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאלבָּנָיואֶלמְעָרַתהַמַּכְפֵּלָהאֶלשְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּןצֹחַרהַחִתִּיאֲשֶׁר,עַלפְּנֵי מַמְרֵאהַשָּׂדֶה אֲשֶׁרקָנָה אַבְרָהָםמֵאֵת בְּנֵיחֵתשָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם ,וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ. פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת.

 וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאלבָּנָיו

ישמעאל לאחר דרישתה של שרה שולח מעל יצחק  חזר למצרים עם אימו ולמרות הכל הוא מהקוברים את אברהם ובן שבורך, שבורא עולם ברך גם אותו שלא כמו בני הפלגשים  שאברהם הוא שברך אותם ונתן להם מתנות ושילח אותם מעל יצחק לפני מותו.

וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֗ו כִּֽי־בֵרַ֣ךְ יִצְחָק֮ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וְשִׁלַּ֤ח אֹתוֹ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם לָקַֽחַת־ל֥וֹ מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֑ה בְּבָֽרְכ֣וֹ אֹת֔וֹ וַיְצַ֤ו עָלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן׃  וַיִּשְׁמַ֣ע יַֽעֲקֹ֔ב אֶל־אָבִ֖יו וְאֶל־אִמּ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֥נָֽה אֲרָֽם׃ וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָע֖וֹת בְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן בְּעֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽיו׃ וַיֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת ׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת עַל־נָשָׁ֖יו ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת.

גם במקרה עשיו שתחילה התחתן עם בנות כנען:

וַיְהִ֤י עֵשָׂו֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וַיִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ אֶת־יְהוּדִ֔ית בַּת־בְּאֵרִ֖י הַֽחִתִּ֑י וְאֶת־בָּ֣שְׂמַ֔ת בַּת־אֵילֹ֖ן הַֽחִתִּֽי׃ וַתִּֽהְיֶ֖יןָ מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְיִצְחָ֖ק וּלְרִבְקָֽה׃ פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת.

התחתן עם בת ישמעאל כדי לתקן את טעותו:

וַיֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת ׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת עַל־נָשָׁ֖יו ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת.

.

מגדיל ישועות.

לימודי תורה על הדרך- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות.

מְפַלְּטִ֗י מֵאֹ֫יְבָ֥י אַ֣ף מִן-קָ֭מַי תְּרוֹמְמֵ֑נִי מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי:

עַל-כֵּ֤ן | אוֹדְךָ֖ בַגּוֹיִ֥ם | יְהוָ֑ה וּלְשִׁמְךָ֥ אֲזַמֵּֽרָה:

(מגדל) מַגְדִּיל֮ יְשׁוּע֪וֹת מַ֫לְכּ֥וֹ וְעֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד | לִמְשִׁיח֗וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֗וֹ עַד-עוֹלָֽם: תהלים מזמור שמונה עשר.

וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה, מֵחָכְמַת כָּל-בְּנֵי-קֶדֶם, וּמִכֹּל, חָכְמַת מִצְרָיִם.  וַיֶּחְכַּם, מִכָּל-הָאָדָם, מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע, בְּנֵי מָחוֹל; וַיְהִי-שְׁמוֹ בְכָל-הַגּוֹיִם, סָבִיב.  וַיְדַבֵּר, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל; וַיְהִי שִׁירוֹ, חֲמִשָּׁה וָאָלֶף. וַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר; וַיְדַבֵּר עַל-הַבְּהֵמָה וְעַל-הָעוֹף, וְעַל-הָרֶמֶשׂ וְעַל-הַדָּגִים.  וַיָּבֹאוּ, מִכָּל-הָעַמִּים, לִשְׁמֹעַ, אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה–מֵאֵת כָּל-מַלְכֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-חָכְמָתוֹ.  וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ-צוֹר אֶת-עֲבָדָיו, אֶל-שְׁלֹמֹה, כִּי שָׁמַע, כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ:  כִּי אֹהֵב, הָיָה חִירָם לְדָוִד–כָּל-הַיָּמִים.   וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה, אֶל-חִירָם לֵאמֹר. אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-דָּוִד אָבִי, כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו, מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה, אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ–עַד תֵּת-יְהוָה אֹתָם, תַּחַת כַּפּוֹת רגלו (רַגְלָי).  וְעַתָּה, הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב:  אֵין שָׂטָן, וְאֵין פֶּגַע רָע. וְהִנְנִי אֹמֵר–לִבְנוֹת בַּיִת, לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי:  כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, אֶל-דָּוִד אָבִי לֵאמֹר, בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל-כִּסְאֶךָ, הוּא-יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי.  וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ-לִי אֲרָזִים מִן-הַלְּבָנוֹן, וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם-עֲבָדֶיךָ, וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ, כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר:  כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת-עֵצִים–כַּצִּדֹנִים.  וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם, אֶת-דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה–וַיִּשְׂמַח מְאֹד; וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם, אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם, עַל-הָעָם הָרָב הַזֶּה: מלכים.

אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-דָּוִד אָבִי, כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו, מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה, אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ–עַד תֵּת-יְהוָה אֹתָם, תַּחַת כַּפּוֹת רגלו (רַגְלָי).

מְפַלְּטִ֗י מֵאֹ֫יְבָ֥י אַ֣ף מִן-קָ֭מַי תְּרוֹמְמֵ֑נִי מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי:

עַל-כֵּ֤ן | אוֹדְךָ֖ בַגּוֹיִ֥ם | יְהוָ֑ה וּלְשִׁמְךָ֥ אֲזַמֵּֽרָה:

חירם מלבנון לא היה אויב דוד, הוא היה הגוי הזה שבגויים מודים לבורא עולם שהושיע את ישראל:

וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ-צוֹר אֶת-עֲבָדָיו, אֶל-שְׁלֹמֹה, כִּי שָׁמַע, כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ:  כִּי אֹהֵב, הָיָה חִירָם לְדָוִד–כָּל-הַיָּמִים:

(מגדל) מַגְדִּיל֮ יְשׁוּע֪וֹת מַ֫לְכּ֥וֹ וְעֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד | לִמְשִׁיח֗וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֗וֹ עַד-עוֹלָֽם:

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם, אֶת-דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה–וַיִּשְׂמַח מְאֹד; וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם, אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם, עַל-הָעָם הָרָב הַזֶּה:

הוא היה חבר שגם הוא מודה ומברך את בורא עולם וחבר לישראל כשישראל היה נכון כמו בעת דוד.

יִירְאוּ מֵיְהוָה, כָּל-הָאָרֶץ;    מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ, כָּל-יֹשְׁבֵי תֵבֵל.
כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי;    הוּא-צִוָּה, וַיַּעֲמֹד.
יְהוָה, הֵפִיר עֲצַת-גּוֹיִם;    הֵנִיא, מַחְשְׁבוֹת עַמִּים.
עֲצַת יְהוָה, לְעוֹלָם תַּעֲמֹד;    מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ, לְדֹר וָדֹר.
אַשְׁרֵי הַגּוֹי, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהָיו;    הָעָם, בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. מזמור שלושה ושלושים.

הֵנִיא, מַחְשְׁבוֹת עַמִּים.

 וַיהוָה, נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ; וַיְהִי שָׁלֹם, בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית, שְׁנֵיהֶם: מלכים.

וַיִּכְרְתוּ בְרִית, שְׁנֵיהֶם:

נקווה שיבואו ימים שישראל יהיה נכון בארצו ומחשבות העם של חירם יהיו לשלום עם ישראל בארץ הזאת.

משילות מושלים הומוסקסואלים כמו אוחנה וכמו הורוביץ על ישראל בבחירת ישראל שמה את ישראל כלא נכון בארצו וזאת על פי תורת ישראל.

עכשיו גם יש מהומות בירושלים ורוחות המלחמה הבאה בקיץ מתחילות שוב לנשוב באוויר..

כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו, מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה, אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ–עַד תֵּת-יְהוָה אֹתָם, תַּחַת כַּפּוֹת רגלו (רַגְלָי). וְעַתָּה, הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב:  אֵין שָׂטָן, וְאֵין פֶּגַע רָע. וְהִנְנִי אֹמֵר–לִבְנוֹת בַּיִת, לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי: 

ברור לכולנו כשבעת שהומוסקסואל הוא מחוקק נבחר בישראל בירושלים, עם ישראל לא נכון לבנות בית לשם בורא עולם בירושלים.

לכן אני אומרת, צאו מירושלים לא יעלה על הדעת שבן ישראל ישלח את בנו להלחם ואולי גם למות במלחמה הבאה בקיץ, וזאת כדי לקיים את התעבת ירושליים. כדי להתקיים כגוי הזה בירושלים:

מִזְמוֹר, לְאָסָף: אֱלֹהִים, בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ– טִמְּאוּ, אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ; שָׂמוּ אֶת-יְרוּשָׁלִַם  לְעִיִּים: תהלים.

אני מציעה שהכנסת תיסוג לגולה תל אביב.

שִׁוִּ֬יתִי יְהוָ֣ה לְנֶגְדִּ֣י תָמִ֑יד כִּ֥י מִֽ֝ימִינִ֗י בַּל-אֶמּֽוֹט: לָכֵ֤ן | שָׂמַ֣ח לִ֭בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י אַף-בְּ֝שָׂרִ֗י יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח: תהלים- מזמור שישה עשר.

גם בעוניי:

ביאור תהלים:

זְכֹר-דָּבָר, לְעַבְדֶּךָ–    עַל, אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי.
זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי:    כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי.
זֵדִים, הֱלִיצֻנִי עַד-מְאֹד;    מִתּוֹרָתְךָ, לֹא נָטִיתִי.
זָכַרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם יְהוָה;    וָאֶתְנֶחָם.
זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי, מֵרְשָׁעִים–    עֹזְבֵי, תּוֹרָתֶךָ.
זְמִרוֹת, הָיוּ-לִי חֻקֶּיךָ–    בְּבֵית מְגוּרָי.
זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ יְהוָה;    וָאֶשְׁמְרָה, תּוֹרָתֶךָ.
זֹאת הָיְתָה-לִּי:    כִּי פִקֻּדֶיךָ נָצָרְתִּי.

.

לוט הוא זרע שם ולא זרע אברהם- פרשת לוט ואברהם.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- פרשת לוט ואברהם- לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וַיַּעַל֩ ל֨וֹט מִצּ֜וֹעַר וַיֵּ֣שֶׁב בָּהָ֗ר וּשְׁתֵּ֤י בְנֹתָיו֙ עִמּ֔וֹ כִּ֥י יָרֵ֖א לָשֶׁ֣בֶת בְּצ֑וֹעַר וַיֵּ֨שֶׁב֙ בַּמְּעָרָ֔ה ה֖וּא  וּשְׁתֵּ֥י בְנֹתָֽיו׃ וַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֛ה אֶל־הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן וְאִ֨ישׁ אֵ֤ין בָּאָ֨רֶץ֙ לָב֣וֹא עָלֵ֔ינוּ כְּדֶ֖רֶךְ כָּל־הָאָֽרֶץ׃ לְכָ֨ה נַשְׁקֶ֧ה אֶת־אָבִ֛ינוּ יַ֖יִן וְנִשְׁכְּבָ֣ה עִמּ֑וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵֽאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃ וַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת־אָבִ֔יהָ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקוּׄמָֽהּ׃

וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַתֹּ֤אמֶר הַבְּכִירָה֙ אֶל־הַצְּעִירָ֔ה הֵן־שָׁכַ֥בְתִּי אֶ֖מֶשׁ אֶת־אָבִ֑י נַשְׁקֶ֨נּוּ יַ֜יִן  גַּם־הַלַּ֗יְלָה וּבֹ֨אִי֙ שִׁכְבִ֣י עִמּ֔וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵֽאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃ וַתַּשְׁקֶ֜יןָ גַּ֣ם בַּלַּ֧יְלָה הַה֛וּא אֶת־אֲבִיהֶ֖ן יָ֑יִן וַתָּ֤קָם הַצְּעִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב עִמּ֔וֹ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקֻמָֽהּ׃

וַֽתַּהֲרֶ֛יןָ שְׁתֵּ֥י בְנֽוֹת־ל֖וֹט מֵֽאֲבִיהֶֽן׃ וַתֵּ֤לֶד הַבְּכִירָה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ מוֹאָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־מוֹאָ֖ב עַד־הַיּֽוֹם׃ וְהַצְּעִירָ֤ה גַם־הִוא֙ יָ֣לְדָה בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־עַמִּ֑י ה֛וּא אֲבִ֥י בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עַד־הַיּֽוֹם׃ פרשת לוט ואברהם.

הבנות של לוט שכבו עם אביהן ומגילוי עריות זה נולדו :

מוֹאָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־מוֹאָ֖ב עַד־הַיּֽוֹם׃

רות היתה מואבית אך מואב הוא גם בלק בן ציפור:

וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא.  וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ–לִקְרֹא-לוֹ:  לֵאמֹר, הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב, מִמֻּלִי.  וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי–אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ: במדבר.

בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עַד־הַיּֽוֹם׃

 וַיְהִי, מִיָּמִים; וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי-עַמּוֹן, עִם-יִשְׂרָאֵל.  וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-נִלְחֲמוּ בְנֵי-עַמּוֹן עִם-יִשְׂרָאֵל; וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד, לָקַחַת אֶת-יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב. וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח–לְכָה, וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין; שופטים.

לוט הוא זרע שם, אך לא זרע אברהם.

אברהם לא הביא את לוט במילה, ברית המילה נעשתה לאחר הפרדות לוט ואברהם:

וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כָּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כָּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כָּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י  בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מָל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃

וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּל֖וֹ בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃ וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה  שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּל֔וֹ אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃ בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ׃ וְכָל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ׃ פרשת לוט ואברהם.

.

זרע אברהם- פרשת לוט ואברהם.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- פרשת לוט ואברהם- לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וַֽיהוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־ל֣וֹט מֵֽעִמּ֔וֹ שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֨יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם  צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה׃ כִּ֧י אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃ וְשַׂמְתִּ֥י אֶֽת־זַרְעֲךָ֖ כַּֽעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר ׀ אִם־יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנוֹת֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ גַּֽם־זַרְעֲךָ֖ יִמָּנֶֽה׃ ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃ פרשת לוט ואברהם.

זרעו של אברם, הוא גם ישמעאל וגם יצחק – עשיו ויעקב. וגם בני הפלגש קטורה- מדין שבא וכו'.

ברית.

וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ  לְפָנַ֖י וֶֽהְיֵ֥ה תָמִֽים׃ וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אֽוֹתְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃ וַיִּפֹּ֥ל אַבְרָ֖ם עַל־פָּנָ֑יו וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֛וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃ אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמ֥וֹן גּוֹיִֽם׃ פרשת לוט ואברהם.

.

ברית נח- ברית אברהם- ברית חורב.

חוקות הגויים- ברית נח- ברית אברהם- ברית חורב- הנלמדים מהתורה.

וְאֶת-זָכָר–לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה:  תּוֹעֵבָה, הִוא.  וּבְכָל-בְּהֵמָה לֹא-תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ, לְטָמְאָה-בָהּ; וְאִשָּׁה, לֹא-תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ–תֶּבֶל הוּא.  אַל-תִּטַּמְּאוּ, בְּכָל-אֵלֶּה:  כִּי בְכָל-אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר-אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם. וַתִּטְמָא הָאָרֶץ, וָאֶפְקֹד עֲוֺנָהּ עָלֶיהָ; וַתָּקִא הָאָרֶץ, אֶת-יֹשְׁבֶיהָ.  וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם, אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי, וְלֹא תַעֲשׂוּ, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה:  הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי אֶת-כָּל-הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל, עָשׂוּ אַנְשֵׁי-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם; וַתִּטְמָא, הָאָרֶץ.  וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם.  כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה–וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת, מִקֶּרֶב עַמָּם.  וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-מִשְׁמַרְתִּי, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא תִטַּמְּאוּ, בָּהֶם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: ויקרא.

וְאֶת-זָכָר–לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה:  תּוֹעֵבָה, הִוא.

וַֽ֭יהוָה לְעוֹלָ֣ם יֵשֵׁ֑ב כּוֹנֵ֖ן לַמִּשְׁפָּ֣ט כִּסְאֽוֹ: וְה֗וּא יִשְׁפֹּֽט-תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק יָדִ֥ין לְ֝אֻמִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים: מזמור תשיעי.

כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה–וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת, מִקֶּרֶב עַמָּם.

מִקֶּרֶב עַמָּם.

כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם.

בתורתנו יש חוקה לישראל ויש חוקה לגויים, החוק הזה הוא חוק לכל הגויים.

למשל הפרסי, שהוא עם מאמין עוד מימי קדם ועוד מלפני יסוד האיסלאם ושמלכו כורש היה שליח בורא עולם, אם הפרסי יעשה זאת אז נפשו נכרתת מעמה.

פרס הם מיפת כדת פרס ומדי.

כנלמד מתורתנו, הנפש היא בדם, המחוקק הורוביץ' בקובעו שדם של הומו יכנס לבנק הדם למעשה מקיים את היכולת להאביד נפשות מישראל ומהמוסלמים  וגם מהנוצרים.

.

ולא שאלת נפש אויבך- גם אויבך מאמין בבורא עולם ומייחל לחסדו.

שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה חַלְּצָ֣ה נַפְשִׁ֑י ה֝וֹשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ: כִּ֤י אֵ֣ין בַּמָּ֣וֶת זִכְרֶ֑ךָ בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה-לָּֽךְ: תהלים- מזמור שישי.

בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה-לָּֽךְ:

בְּגִבְעוֹן, נִרְאָה יְהוָה אֶל-שְׁלֹמֹה–בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, שְׁאַל מָה אֶתֶּן-לָךְ.  וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה, אַתָּה עָשִׂיתָ עִם-עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב, עִמָּךְ; וַתִּשְׁמָר-לוֹ, אֶת-הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה, וַתִּתֶּן-לוֹ בֵן יֹשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, כַּיּוֹם הַזֶּה.  וְעַתָּה, יְהוָה אֱלֹהָי, אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת-עַבְדְּךָ, תַּחַת דָּוִד אָבִי; וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן, לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא.  וְעַבְדְּךָ–בְּתוֹךְ עַמְּךָ, אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ:  עַם-רָב, אֲשֶׁר לֹא-יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב.  וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין, בֵּין-טוֹב לְרָע:  כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט, אֶת-עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה.וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי אֲדֹנָי:  כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה, אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו, יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא-שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא-שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר, וְלֹא שָׁאַלְתָּ, נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ; וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין, לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט. הִנֵּה עָשִׂיתִי, כִּדְבָרֶיךָ; הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, לֵב חָכָם וְנָבוֹן, אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא-הָיָה לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ לֹא-יָקוּם כָּמוֹךָ.  וְגַם אֲשֶׁר לֹא-שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ, גַּם-עֹשֶׁר גַּם-כָּבוֹד:  אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים, כָּל-יָמֶיךָ: מלכים.

וְלֹא שָׁאַלְתָּ, נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ; וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין, לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט.  הִנֵּה עָשִׂיתִי, כִּדְבָרֶיךָ; הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, לֵב חָכָם וְנָבוֹן, אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא-הָיָה לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ לֹא-יָקוּם כָּמוֹךָ.  וְגַם אֲשֶׁר לֹא-שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ, גַּם-עֹשֶׁר גַּם-כָּבוֹד:  אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים, כָּל-יָמֶיךָ. 

וְלֹא שָׁאַלְתָּ, נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ;

רוֹצֶה יְהוָה אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ: תהלים.

לעתים גם האויב של ירא מבורא עולם ומייחל לחסדו.

המשל הכי טוב זה העם הפרסי.

בעת הזאת בעם הפרסי הוא אויב לישראל.

אך כידוע לכולנו, העם הפרסי מאמין בבורא עולם וממלכיו כורש שעזר לעם ישראל להחלץ מגלות בבל ולעלות לירושלים ולבנות את בית המקדש השני:

וּבִשְׁנַת אַחַת, לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, לִכְלוֹת דְּבַר-יְהוָה, מִפִּי יִרְמְיָה:  הֵעִיר יְהוָה, אֶת-רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרַס, וַיַּעֲבֶר-קוֹל בְּכָל-מַלְכוּתוֹ, וְגַם-בְּמִכְתָּב לֵאמֹר.  כֹּה אָמַר, כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס–כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם; וְהוּא-פָקַד עָלַי לִבְנוֹת-לוֹ בַיִת, בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה.  מִי-בָכֶם מִכָּל-עַמּוֹ, יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וְיַעַל, לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה; וְיִבֶן, אֶת-בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל–הוּא הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם.  וְכָל-הַנִּשְׁאָר, מִכָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר-שָׁם–יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ, בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה; עִם-הַנְּדָבָה–לְבֵית הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם.  וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת, לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן, וְהַכֹּהֲנִים, וְהַלְוִיִּם; לְכֹל הֵעִיר הָאֱלֹהִים, אֶת-רוּחוֹ, לַעֲלוֹת לִבְנוֹת, אֶת-בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. וְכָל-סְבִיבֹתֵיהֶם חִזְּקוּ בִידֵיהֶם, בִּכְלֵי-כֶסֶף בַּזָּהָב בָּרְכוּשׁ וּבַבְּהֵמָה וּבַמִּגְדָּנוֹת–לְבַד, עַל-כָּל-הִתְנַדֵּב.   וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ, הוֹצִיא אֶת-כְּלֵי בֵית-יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם, וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו. וַיּוֹצִיאֵם, כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, עַל-יַד, מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר; וַיִּסְפְּרֵם, לְשֵׁשְׁבַּצַּר, הַנָּשִׂיא, לִיהוּדָה. וְאֵלֶּה, מִסְפָּרָם:  אֲגַרְטְלֵי זָהָב שְׁלֹשִׁים, אֲגַרְטְלֵי-כֶסֶף אָלֶף, מַחֲלָפִים, תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים.  כְּפוֹרֵי זָהָב, שְׁלֹשִׁים–    כְּפוֹרֵי כֶסֶף מִשְׁנִים, אַרְבַּע מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה; כֵּלִים אֲחֵרִים, אָלֶף.   כָּל-כֵּלִים לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף, חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת; הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר, עִם הֵעָלוֹת הַגּוֹלָה–מִבָּבֶל, לִירוּשָׁלִָם: עזרא.

האויב הזה בעת הזאת גם מתפלל לבורא עולם גם מודה לבורא עולם על שמחותיו כעם ועל שמחות יחידים מהעם הפרסי.

אֲנִי-אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתֶּם; וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם.אָכֵן, כְּאָדָם תְּמוּתוּן; וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ. קוּמָה אֱלֹהִים, שָׁפְטָה הָאָרֶץ:כִּי-אַתָּה תִנְחַל, בְּכָל-הַגּוֹיִם: תהלים.

כִּי-אַתָּה תִנְחַל, בְּכָל-הַגּוֹיִם.

בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה-לָּֽךְ:

שאילת נפש היא לא כלי מלחמה בישראל.

דוד המלך, אביו של שלמה הסיר שטן ופגע רע ואת המלך הזה אהב חירם מלך לבנון ועם המלך הזה שלמה עשה ברית.

 וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ-צוֹר אֶת-עֲבָדָיו, אֶל-שְׁלֹמֹה, כִּי שָׁמַע, כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ:  כִּי אֹהֵב, הָיָה חִירָם לְדָוִד–כָּל-הַיָּמִים.  וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה, אֶל-חִירָם לֵאמֹר.  אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-דָּוִד אָבִי, כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו, מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה, אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ–עַד תֵּת-יְהוָה אֹתָם, תַּחַת כַּפּוֹת רגלו (רַגְלָי).  וְעַתָּה, הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב:  אֵין שָׂטָן, וְאֵין פֶּגַע רָע.  וְהִנְנִי אֹמֵר–לִבְנוֹת בַּיִת, לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי:  כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, אֶל-דָּוִד אָבִי לֵאמֹר, בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל-כִּסְאֶךָ, הוּא-יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי. וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ-לִי אֲרָזִים מִן-הַלְּבָנוֹן, וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם-עֲבָדֶיךָ, וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ, כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר:  כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת-עֵצִים–כַּצִּדֹנִים.  וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם, אֶת-דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה–וַיִּשְׂמַח מְאֹד; וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם, אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם, עַל-הָעָם הָרָב הַזֶּה. וַיִּשְׁלַח חִירָם, אֶל-שְׁלֹמֹה לֵאמֹר, שָׁמַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-שָׁלַחְתָּ אֵלָי; אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת-כָּל-חֶפְצְךָ, בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים. עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן-הַלְּבָנוֹן יָמָּה, וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם עַד-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-תִּשְׁלַח אֵלַי וְנִפַּצְתִּים שָׁם–וְאַתָּה תִשָּׂא; וְאַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת-חֶפְצִי, לָתֵת לֶחֶם בֵּיתִי.  וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה, עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים–כָּל-חֶפְצוֹ.  וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים, מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ, וְעֶשְׂרִים כֹּר, שֶׁמֶן כָּתִית:  כֹּה-יִתֵּן שְׁלֹמֹה לְחִירָם, שָׁנָה בְשָׁנָה. וַיהוָה, נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ; וַיְהִי שָׁלֹם, בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית, שְׁנֵיהֶם: מלכים.

ועם העם הזה של חירם יש לנו מלחמות  בעת הזאת.

לקרוא עוד..

"נורדאו, שנשא לאישה פרוטסטנטית, היה בהגדרתו יהודי מתבולל – שפסק מלקיים מצוות – בן לתרבות האירופית. הוא העיד על עצמו כי נמשך יותר לתרבות הגרמנית: ”בהגיעי לגיל חמש-עשרה, נטשתי את אורח החיים היהודי ואת לימוד התורה… היהדות נותרה עבורי לא יותר מזיכרון, ומאז חשתי עצמי תמיד גרמני, גרמני בלבד.“" וויקיפדיא.

תחשבו על כך שהשואה באה ממקום שנורדאו היה מזוהה עמו.

..