לא מנוקד:
א ויסף אליהוא, ויאמר.
ב כתר-לי זעיר, ואחוך: כי עוד לאלוה מלים.
ג אשא דעי, למרחוק; ולפעלי, אתן-צדק.
ד כי-אמנם, לא-שקר מלי; תמים דעות עמך.
ה הן-אל כביר, ולא ימאס: כביר, כח לב.
ו לא-יחיה רשע; ומשפט עניים יתן.
ז לא-יגרע מצדיק, עיניו:
ואת-מלכים לכסא; וישיבם לנצח, ויגבהו.
ח ואם-אסורים בזקים; ילכדון, בחבלי-עני.
ט ויגד להם פעלם; ופשעיהם, כי יתגברו.
י ויגל אזנם, למוסר; ויאמר, כי-ישובון מאון.
יא אם-ישמעו, ויעבדו: יכלו ימיהם בטוב; ושניהם, בנעימים.
יב ואם-לא ישמעו, בשלח יעברו; ויגועו, בבלי-דעת.
יג וחנפי-לב, ישימו אף; לא ישועו, כי אסרם.
יד תמת בנער נפשם; וחיתם, בקדשים.
טו יחלץ עני בעניו; ויגל בלחץ אזנם.
טז ואף הסיתך, מפי-צר– רחב, לא-מוצק תחתיה;
ונחת שלחנך, מלא דשן.
יז ודין-רשע מלאת; דין ומשפט יתמכו.
יח כי-חמה, פן-יסיתך בספק; ורב-כפר, אל-יטך.
יט היערך שועך, לא בצר; וכל, מאמצי-כח.
כ אל-תשאף הלילה– לעלות עמים תחתם.
כא השמר, אל-תפן אל-און: כי-על-זה, בחרת מעני.
כב הן-אל, ישגיב בכחו; מי כמהו מורה.
כג מי-פקד עליו דרכו; ומי-אמר, פעלת עולה.
כד זכר, כי-תשגיא פעלו– אשר שררו אנשים.
כה כל-אדם חזו-בו; אנוש, יביט מרחוק.
כו הן-אל שגיא, ולא נדע; מספר שניו ולא-חקר.
כז כי, יגרע נטפי-מים; יזקו מטר לאדו.
כח אשר-יזלו שחקים; ירעפו, עלי אדם רב.
כט אף אם-יבין, מפרשי-עב; תשאות, סכתו.
ל הן-פרש עליו אורו; ושרשי הים כסה.
לא כי-בם, ידין עמים; יתן-אכל למכביר.
לב על-כפים כסה-אור; ויצו עליה במפגיע.
לג יגיד עליו רעו; מקנה, אף על-עולה.
א אף-לזאת, יחרד לבי; ויתר, ממקומו.
ב שמעו שמוע ברגז קלו; והגה, מפיו יצא.
ג תחת-כל-השמים ישרהו; ואורו, על-כנפות הארץ.
ד אחריו, ישאג-קול– ירעם, בקול גאונו;
ולא יעקבם, כי-ישמע קולו.
ה ירעם אל בקולו, נפלאות; עשה גדלות, ולא נדע.
ו כי לשלג, יאמר– הוא-ארץ:
וגשם מטר; וגשם, מטרות עזו.
ז ביד-כל-אדם יחתום– לדעת, כל-אנשי מעשהו.
ח ותבוא חיה במו-ארב; ובמעונתיה תשכן.
ט מן-החדר, תבוא סופה; וממזרים קרה.
י מנשמת-אל יתן-קרח; ורחב מים במוצק.
יא אף-ברי, יטריח עב; יפיץ, ענן אורו.
יב והוא מסבות, מתהפך בתחבולתו לפעלם:
כל אשר יצום, על-פני תבל ארצה.
יג אם-לשבט אם-לארצו– אם-לחסד, ימצאהו.
יד האזינה זאת איוב; עמד, והתבונן נפלאות אל.
טו התדע, בשום-אלוה עליהם; והפיע, אור עננו.
טז התדע, על-מפלשי-עב; מפלאות, תמים דעים.
יז אשר-בגדיך חמים– בהשקט ארץ, מדרום.
יח תרקיע עמו, לשחקים; חזקים, כראי מוצק.
יט הודיענו, מה-נאמר לו; לא-נערך, מפני-חשך.
כ היספר-לו, כי אדבר; אם-אמר איש, כי יבלע.
כא ועתה, לא ראו אור– בהיר הוא, בשחקים;
ורוח עברה, ותטהרם.
כב מצפון, זהב יאתה; על-אלוה, נורא הוד.
כג שדי לא-מצאנהו, שגיא-כח; ומשפט ורב-צדקה, לא יענה.
כד לכן, יראוהו אנשים; לא-יראה, כל-חכמי-לב. |