בתורתנו כתוב זכרון ישראל ועלילותם, גם מעשיהם הטובים וגם מעשיהם הלא טובים, כולל תוכחות בורא עולם ונביאיו את אבותנו בימי קדם. דרך זאת שמה את ישראל וקורותיו כפי שהם כתובים בתורת ישראל כמשל וזאת מבלי להסתיר, מבלי לכסות עוונותיהם.
אבותנו שכתבו והעבירו לבניהם לא כיסו על עוונם.
הם לא ניסו ללבוש בגדים יפים לתמונת זכרון זרעם אותם כיפים לעיני משך זרעם בדורות שאחריהם.
כמו המשל גם הנמשל כתוב בתורתנו ונלמד מתורתנו.
החטא ועונשו.
וזאת למעשה עוד דרך שמתורת ישראל נלמדים חוקים ומשפטים.

.
בגד זה שלעצמו הוא בגד יפה בעיני על כתמיו עם הרבב שלו, לעינינו, בעת הזאת, בדור הזה.
בגד זה, בתמונת הזכרון של אבותינו לנו, מעיד על הרצון שלהם שהדורות הבאים לא יעשו את חטאיהם.
אין בגדי כסות על עוונם.
.
אפשר לחשוב על הדבר בהמשלה לעת גן עדן שלפני החטא שבו היו האב והאם של חי אדם בעולם הזה עירומים, אך לא התבוששו. ולאחר החטא כיסו עצמם. ובכל זאת למרות הכסות שלהם, גם קורות אדם וחווה הם עדות בתורתנו, עדות זאת למעשה מסירה את המלבושים האלה מאדם וחווה.
דוד המלך לא כיסה את עוונו או על עוונו.
במזמורי תהלים שלעצמם יש גם את דוד כראש זרע, כראש בישראל ואת אסף המשורר בישראל בימי קדם, שמעידים למשך זרעם כפי שהעידו אבותיהם להם וגם את קורותיהם שלהם עצמם .
בתפילותיו של דוד לבורא עולם יש גם הודיה וגם איזכור נפלאות בורא עולם וגם תפילות לבקשת מחילה וסליחה של דוד על חטאיו תוך שהוא לא מכסה את עוונו במזמורים אלו:

ומשכך:
וַ֭יִּבְחַר בְּדָוִ֣ד עַבְדּ֑וֹ וַ֝יִּקָּחֵ֗הוּ מִֽמִּכְלְאֹ֥ת צֹֽאן:
מֵאַחַ֥ר עָל֗וֹת הֱ֫בִיא֥וֹ לִ֭רְעוֹת בְּיַעֲקֹ֣ב עַמּ֑וֹ וּ֝בְיִשְׂרָאֵ֗ל נַחֲלָתֽוֹ:
וַ֭יִּרְעֵם כְּתֹ֣ם לְבָב֑וֹ וּבִתְבוּנ֖וֹת כַּפָּ֣יו יַנְחֵֽם: