.

מאוד מענין שאשה שמתפללת ורק שפתיה נעות נחשבה בימי קדם בעיני עלי הכהן לשיכורה, מפה ניתן ללמוד שאשה צריכה להתפלל ושקולה ישמע שהיא מתפללת גם שהיא עושה זאת לאזני הכהן.

וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ–רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת, וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ; וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי, לְשִׁכֹּרָה: שמואל.

.

אני לומדת בתוכנית סדורה שבעה ספרים בשנה מבראשית ועד שופטים ותהלים. 

חילקתי מחדש את פרשות השבוע, כנהוג 54 פרשות, מראשית ועד שופטים.

בימי שבת- פרשת שבוע.

בימי חול – תהלים- חמישה מזמורים בשבוע.

בחגים השנה מקראות הקודש שלי יהיו מקראות ספרים.

בפסח של שנת שבעים וארבע, ספר שמואל מלכות שאול.

לימודים מספר שמואל- מלכות שאול.

ובהמשך עד חג השבועות ולאחריו גם את מלכות דוד.

תוכנית לימוד לספר שמואל- מלכות דוד.

הלימודים מספרי הנביאים יחודשו בימים של בין המיצרים, מספר מלכים ספר שני.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- חודש שלישי- בשנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

לימודי תורה- תוכנית לימוד-

חודש שלישי בשנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים וארבע לקוממיות.

וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאת־יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַל־צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל־צַוָּארָ֖יו עֽוֹד׃ וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־יוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עֽוֹדְךָ֖ חָֽי׃ פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙.

אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עֽוֹדְךָ֖ חָֽי׃

הַפָּ֑עַם

ובפעם הקודמת כאב שבנו מת לפניו:

וַֽיְשַׁלְּח֞וּ אֶת־כְּתֹ֣נֶת הַפַּסִּ֗ים וַיָּבִ֨יאוּ֙ אֶל־אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּֽאמְר֖וּ זֹ֣את מָצָ֑אנוּ הַכֶּר־נָ֗א הַכְּתֹ֧נֶת בִּנְךָ֛ הִ֖וא אִם־לֹֽא׃  וַיַּכִּירָ֤הּ וַיֹּ֨אמֶר֙ כְּתֹ֣נֶת בְּנִ֔י חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף יוֹסֵֽף׃ 

וַיִּקְרַ֤ע יַֽעֲקֹב֙ שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם שַׂ֖ק בְּמָתְנָ֑יו וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל־בְּנ֖וֹ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ פרשת וַיֵּ֣שֶׁב יַֽעֲקֹ֔ב. 

אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם

אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עֽוֹדְךָ֖ חָֽי׃

בפעם הזאת כאב שמת כשבנו חי וחי אחרי מותו.

אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י

כִּ֥י עֽוֹדְךָ֖ חָֽי:

וַיָּבֵ֤א יוֹסֵף֙ אֶת־יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יו וַיַּֽעֲמִדֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְבָ֥רֶךְ יַֽעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹֽה׃ וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב כַּמָּ֕ה יְמֵ֖י שְׁנֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י מְגוּרַ֔י שְׁלֹשִׁ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה מְעַ֣ט וְרָעִ֗ים הָיוּ֙ יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י חַיַּ֔י וְלֹ֣א הִשִּׂ֗יגוּ אֶת־יְמֵי֙ שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י אֲבֹתַ֔י בִּימֵ֖י מְגֽוּרֵיהֶֽם׃ וַיְבָ֥רֶךְ יַֽעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹ֑ה וַיֵּצֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙. פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙.

וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב כַּמָּ֕ה יְמֵ֖י שְׁנֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃

וְרָעִ֗ים הָיוּ֙ יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י חַיַּ֔י

וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֤ים ׀ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּמַרְאֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה וַיֹּ֖אמֶר יַֽעֲקֹ֣ב ׀ יַֽעֲקֹ֑ב וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃  וַיֹּ֕אמֶר אָֽנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ מֵֽרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כִּֽי־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם׃ אָֽנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָֽנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃ פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙.

וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃

עַל־עֵינֶֽיךָ׃

אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עֽוֹדְךָ֖ חָֽי׃

אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י

וַיּוֹשֵׁ֣ב יוֹסֵף֮ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָיו֒ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם אֲחֻזָּה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּמֵיטַ֥ב הָאָ֖רֶץ בְּאֶ֣רֶץ רַעְמְסֵ֑ס כַּֽאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה פַרְעֹֽה׃ וַיְכַלְכֵּ֤ל יוֹסֵף֙ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָ֔יו וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֣ית אָבִ֑יו לֶ֖חֶם לְפִ֥י הַטָּֽף׃ פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙.

וַיְכַלְכֵּ֤ל יוֹסֵף֙ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָ֔יו

כי עודך חי- פרשת ויסע ישראל.

אנשי חייל- פרשת ויסע ישראל.

כהנים מאת…- פרשת ויסע ישראל.

לא אישי נגדך- פרשת ויסע ישראל.

יוצאי ירכו- פרשת ויסע ישראל.

רַ֛ק אַדְמַ֥ת הַכֹּֽהֲנִ֖ים לֹ֣א קָנָ֑ה כִּי֩ חֹ֨ק לַכֹּֽהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה וְאָֽכְל֤וּ אֶת־חֻקָּם֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לָהֶם֙ פַּרְעֹ֔ה עַל־כֵּ֕ן לֹ֥א מָֽכְר֖וּ אֶת־אַדְמָתָֽם׃ פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙.

רַ֛ק אַדְמַ֥ת הַכֹּֽהֲנִ֖ים לֹ֣א קָנָ֑ה כִּי֩ חֹ֨ק לַכֹּֽהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה

לפרעה היה כהנים

ולכהנים אלה היתה חוקה נפרדת:

חֹ֨ק לַכֹּֽהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה

מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה

בדיוק כמו שהיה חקת יוסף שלעצמו מאת פרעה שנבדלותה, שיש דברים שליוסף מותר לעשות שלתושב או עובד מלך שאינו בכיר, אין היתר לעשות מאת פרעה מלך מצרים ששם את יוסף מושל על כל קנינו, אך לא מושל על כהני פרעה.

רק הכיסא (כיסא המלך) יגדל ממך אמר פרעה ליוסף.

אפשר לראות הקבלה בין כהני פרעה לכהני שבט הלוי אישי הבורא הנבדל מישראל:

כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים, אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לַיהוָה–נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ, לְחָק-עוֹלָם:  בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהוָה, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַהֲרֹן, בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל, וְחֵלֶק, לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם:  אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וְלִבְנֵי לֵוִי, הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה, חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים, אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. וְלֹא-יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, לָשֵׂאת חֵטְא, לָמוּת. וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא, אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד, וְהֵם, יִשְׂאוּ עֲוֺנָם:  חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם, וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה.  כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהוָה תְּרוּמָה, נָתַתִּי לַלְוִיִּם, לְנַחֲלָה; עַל-כֵּן, אָמַרְתִּי לָהֶם, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה: במדבר. 

 כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהוָה תְּרוּמָה, נָתַתִּי לַלְוִיִּם, לְנַחֲלָה;

כמו הכהנים של שבט הלוי מחוקת בורא עולם כך כהניו של פרעה מחוקת פרעה.

ותפעם רוחו- פרשת מקץ.

ויריצהו מן הבור- פרשת מקץ.

והלאה לדורותיכם- פרשת מקץ.

ותעש לקמצים- פרשת מקץ.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

כמו בעל הון שיש לו הון בבנק שהוא צבר לפני המשבר יוצא יוסף למסע קניות עם הצבר הזה בחשבון הבנק הבנק של המדינה:

וַיִּצְבֹּ֨ר יוֹסֵ֥ף בָּ֛ר כְּח֥וֹל הַיָּ֖ם הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד עַ֛ד כִּֽי־חָדַ֥ל לִסְפֹּ֖ר כִּי־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃

כִּי־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃

ויללה כמו שאומרים:

וַיִּ֨קֶן יוֹסֵ֜ף אֶת־כָּל־אַדְמַ֤ת מִצְרַ֨יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה כִּֽי־מָכְר֤וּ מִצְרַ֨יִם֙ אִ֣ישׁ שָׂדֵ֔הוּ כִּֽי־חָזַ֥ק עֲלֵהֶ֖ם הָֽרָעָ֑ב וַתְּהִ֥י הָאָ֖רֶץ לְפַרְעֹֽה׃וְאֶ֨ת־הָעָ֔ם הֶֽעֱבִ֥יר אֹת֖וֹ לֶֽעָרִ֑ים מִקְצֵ֥ה גְבוּל־מִצְרַ֖יִם וְעַד־קָצֵֽהוּ׃ פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙.

וַיִּ֨קֶן יוֹסֵ֜ף אֶת־כָּל־אַדְמַ֤ת מִצְרַ֨יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה

וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־הָעָ֔ם הֵן֩ קָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֥ם הַיּ֛וֹם וְאֶת־אַדְמַתְכֶ֖ם לְפַרְעֹ֑ה הֵֽא־לָכֶ֣ם זֶ֔רַע וּזְרַעְתֶּ֖ם אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃ וְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִֽהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧ה וּֽלְאָכְלְכֶ֛ם וְלַֽאֲשֶׁ֥ר בְּבָֽתֵּיכֶ֖ם וְלֶֽאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם׃

וַיֹּֽאמְר֖וּ הֶֽחֱיִתָ֑נוּ נִמְצָא־חֵן֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְהָיִ֥ינוּ עֲבָדִ֖ים לְפַרְעֹֽה׃ וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יוֹסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה עַל־אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַכֹּֽהֲנִים֙ לְבַדָּ֔ם לֹ֥א הָֽיְתָ֖ה לְפַרְעֹֽה׃ פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙.

וזה ההסדר שהוא הגיע עם בעלי העסקים, שביסודו הוא כמו שאתה קונה חברה ומשאיר את ההנהלה וצוות העבדים לעבוד בחברה בכל רבעון הם מעבירים לך  את הרווחים לאחר שהם לקחו את שכרם:

שכר העובדים וההנהלה 80 אחוז. ו- 20 אחוז לך כבעלים החדשים של החברה.

זאת אומרת שאם עסק מרויח כ- עשר מליון שקל בשנה, 8 מליון יחולקו בין העובדים וההנהלה ושני מליון שקל לך שבעלים החדשים של החברה. בו נגיד שלחברה יש מאה עובדים. זאת אומרת שכר השכירים הממוצע יהיה 80,000 בשנה. היינו כ- 7000 בחודש ולך 2 מליון שקל בשנה כ- 170 אלף שקל בחודש. אותו הדבר עם העסק בן 100 העובדים מרוויח 100 מליון שקל בשנה. זאת חלוקת עוגת השכר שהציע יוסף מבחינה רעיונית כשאנו משווים את פרעה לבעל עסק.

וזה חוק ששם יוסף בארץ מצרים עד היום הזה:

וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יוֹסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה עַל־אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ

בן שלושים שנה- פרשת מקץ.

לפרעה לחמש- פרשת מקץ.

תכלינה ותחלינה- פרשת מקץ.

באין ברירה- פרשת מקץ.

וַיַּֽחֲלֹ֥ם עוֹד֙ חֲל֣וֹם אַחֵ֔ר וַיְסַפֵּ֥ר אֹת֖וֹ לְאֶחָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה חָלַ֤מְתִּֽי חֲלוֹם֙ ע֔וֹד וְהִנֵּ֧ה הַשֶּׁ֣מֶשׁ וְהַיָּרֵ֗חַ וְאַחַ֤ד עָשָׂר֙ כּֽוֹכָבִ֔ים מִֽשְׁתַּחֲוִ֖ים לִֽי׃ וַיְסַפֵּ֣ר אֶל־אָבִיו֮ וְאֶל־אֶחָיו֒ וַיִּגְעַר־בּ֣וֹ אָבִ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֛ה הַֽחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲב֣וֹא נָב֗וֹא אֲנִי֙ וְאִמְּךָ֣ וְאַחֶ֔יךָ לְהִשְׁתַּֽחֲו֥‍ֹת לְךָ֖ אָֽרְצָה׃ וַיְקַנְאוּ־ב֖וֹ אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר׃ 

וַיֵּֽלְכ֖וּ אֶחָ֑יו לִרְע֛וֹת אֶׄתׄ־צֹ֥אן אֲבִיהֶ֖ם בִּשְׁכֶֽם׃ וַיֹּ֨אמֶר יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא אַחֶ֨יךָ֙ רֹעִ֣ים בִּשְׁכֶ֔ם לְכָ֖ה וְאֶשְׁלָֽחֲךָ֣ אֲלֵיהֶ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ הִנֵּֽנִי׃ 

וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לֶךְ־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־שְׁל֤וֹם אַחֶ֨יךָ֙ וְאֶת־שְׁל֣וֹם הַצֹּ֔אן וַֽהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר וַיִּשְׁלָחֵ֨הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְר֔וֹן וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה׃ פרשת וַיֵּ֣שֶׁב יַֽעֲקֹ֔ב.

בקשת יעקב מיוסף ללכת לראות את שלום אחיו וזאת לאחר המקרה הזה:

וַיְקַנְאוּ־ב֖וֹ אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר׃ 

וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר׃ 

כשומר את הדבר במובן שיוסף היה הבן הזה:

וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכָּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃

וַיְקַנְאוּ־ב֖וֹ אֶחָ֑יו

וכשומר את הדבר שולח ישראל את יוסף לראות את שלום אחיו, למעשה אומר יעקב ליוסף גם את אחיך אני אוהב וחרד לשלומם.

ולא יסף עוד לדעתה- פרשת וישב יעקב.

יהי איש מצליח- פרשת וישב יעקב.

ויקרא שמו פרץ- פרשת וישב יעקב.

ולא יכלו דברו לשלום- פרשת וישב יעקב.

הקם זרע לאחיך- פרשת וישב יעקב.

וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהוָ֖ה אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהוָ֖ה מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ׃ 

וַיַּֽעֲזֹ֣ב כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ֮ בְּיַד־יוֹסֵף֒

כמו פרעה, גם פוטיפר הכיר בחכמתו של יוסף מתוך מקום שמאמין בבורא עולם ורואה את יוסף כאיש הבורא שהו ביקש להתברך ממנו וכמו פרעה בהמשך גם פוטיפר שם את יוסף למושל על כל קניינו.

בהמשך גם שדוד היה בכלא, מנהל הכלא ראה בו את האיכויות שראה פוטיפר ובהמשך גם פרעה:

וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיֵּ֥ט אֵלָ֖יו חָ֑סֶד וַיִּתֵּ֣ן חִנּ֔וֹ בְּעֵינֵ֖י שַׂ֥ר בֵּית־הַסֹּֽהַר׃ וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית־הַסֹּ֨הַר֙ בְּיַד־יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת כָּל־הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר וְאֵ֨ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה׃ אֵ֣ין ׀ שַׂ֣ר בֵּית־הַסֹּ֗הַר רֹאֶ֤ה אֶֽת־כָּל־מְא֨וּמָה֙ בְּיָד֔וֹ בַּֽאֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה אִתּ֑וֹ וַֽאֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה יְהוָ֥ה מַצְלִֽיחַ׃ פרשת וַיֵּ֣שֶׁב יַֽעֲקֹ֔ב.

וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית־הַסֹּ֨הַר֙ בְּיַד־יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת כָּל־הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר וְאֵ֨ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה׃ 

גם במקום הזה היה בורא עולם עם יוסף:

אִם אֶסַּק שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה;    וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר;    אֶשְׁכְּנָה, בְּאַחֲרִית יָם. גַּם-שָׁם, יָדְךָ תַנְחֵנִי;    וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ: תהלים.

משפט ודין מצרי- פרשת וישב יעקב.

ואביו שמר את הדבר- פרשת וישב יעקב.

אורחות ישמעאלים- פרשת וישב יעקב.

ואני, אנא אני בא- פרשת וישב יעקב.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- פרשות- חודש שלישי- בשנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר, לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ–וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ, לְשָׁלוֹם. וְהָיָה אִם-שָׁלוֹם תַּעַנְךָ, וּפָתְחָה לָךְ:  וְהָיָה כָּל-הָעָם הַנִּמְצָא-בָהּ, יִהְיוּ לְךָ לָמַס–וַעֲבָדוּךָ. וְאִם-לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ, וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה–וְצַרְתָּ, עָלֶיהָ. וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ; וְהִכִּיתָ אֶת-כָּל-זְכוּרָהּ, לְפִי-חָרֶב: דברים.

וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵיכֵ֔ן וַיָּ֕מָת מֶ֖לֶךְ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן וַיִּמְלֹ֛ךְ חָנ֥וּן בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיווַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶעֱשֶׂהחֶ֣סֶד עִםחָנ֣וּן בֶּןנָחָ֗שׁ כַּאֲשֶׁר֩ עָשָׂ֨ה אָבִ֤יו עִמָּדִי֙ חֶ֔סֶד וַיִּשְׁלַ֨ח דָּוִ֧ד לְנַחֲמ֛וֹ בְּיַדעֲבָדָ֖יו אֶלאָבִ֑יו וַיָּבֹ֙אוּ֙ עַבְדֵ֣י דָוִ֔ד אֶ֖רֶץ בְּנֵ֥י עַמּֽוֹןוַיֹּאמְרוּ֩ שָׂרֵ֨י בְנֵֽיעַמּ֜וֹן אֶלחָנ֣וּן אֲדֹֽנֵיהֶ֗ם הַֽמְכַבֵּ֨ד דָּוִ֤ד אֶתאָבִ֙יךָ֙ בְּעֵינֶ֔יךָ כִּֽישָׁלַ֥ח לְךָ֖ מְנַֽחֲמִ֑ים הֲ֠לוֹא בַּעֲב֞וּר חֲק֤וֹר אֶתהָעִיר֙ וּלְרַגְּלָ֣הּ וּלְהָפְכָ֔הּ שָׁלַ֥ח דָּוִ֛ד אֶתעֲבָדָ֖יו אֵלֶֽיךָ: פרשת- הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד.

כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר, לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ–וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ, לְשָׁלוֹם.

חָנ֜וּן אֶתעַבְדֵ֣י דָוִ֗ד וַיְגַלַּח֙ אֶתחֲצִ֣י זְקָנָ֔ם וַיִּכְרֹ֧ת אֶתמַדְוֵיהֶ֛ם בַּחֵ֖צִי עַ֣ד שְׁתֽוֹתֵיהֶ֑ם וַֽיְשַׁלְּחֵֽםוַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ וַיִּשְׁלַ֣ח לִקְרָאתָ֔ם כִּֽיהָי֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים נִכְלָמִ֣ים מְאֹ֑ד וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ שְׁב֣וּ בִֽירֵח֔וֹ עַדיְצַמַּ֥ח זְקַנְכֶ֖ם וְשַׁבְתֶּֽם: פרשת- הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד.

וְאִם-לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ, וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה–וְצַרְתָּ, עָלֶיהָ.

וַיִּרְאוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן כִּ֥י נִבְאֲשׁ֖וּ בְּדָוִ֑ד וַיִּשְׁלְח֣וּ בְנֵֽיעַמּ֡וֹן וַיִּשְׂכְּרוּ֩ אֶתאֲרַ֨ם בֵּיתרְח֜וֹב וְאֶתאֲרַ֣ם צוֹבָ֗א עֶשְׂרִ֥ים אֶ֙לֶף֙ רַגְלִ֔י וְאֶתמֶ֤לֶךְ מַֽעֲכָה֙ אֶ֣לֶף אִ֔ישׁ וְאִ֣ישׁ ט֔וֹב שְׁנֵיםעָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף אִֽישׁוַיִּשְׁמַ֖ע דָּוִ֑ד וַיִּשְׁלַח֙ אֶתיוֹאָ֔ב וְאֵ֥ת כָּלהַצָּבָ֖א הַגִּבֹּרִֽים: פרשת- הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד.

וַיַּ֣רְא יוֹאָ֗ב כִּֽיהָיְתָ֤ה אֵלָיו֙ פְּנֵ֣י הַמִּלְחָמָ֔ה מִפָּנִ֖ים וּמֵֽאָח֑וֹר וַיִּבְחַ֗ר מִכֹּל֙ בְּחוּרֵ֣י (בישראליִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ לִקְרַ֥את אֲרָֽםוְאֵת֙ יֶ֣תֶר הָעָ֔ם נָתַ֕ן בְּיַ֖ד אַבְשַׁ֣י אָחִ֑יו וַֽיַּעֲרֹ֕ךְ לִקְרַ֖את בְּנֵ֥י עַמּֽוֹןוַיֹּ֗אמֶר אִםתֶּחֱזַ֤ק אֲרָם֙ מִמֶּ֔נִּי וְהָיִ֥תָה לִּ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה וְאִםבְּנֵ֤י עַמּוֹן֙ יֶחֱזְק֣וּ מִמְּךָ֔ וְהָלַכְתִּ֖י לְהוֹשִׁ֥יעַֽ לָֽךְחֲזַ֤ק וְנִתְחַזַּק֙ בְּעַדעַמֵּ֔נוּ וּבְעַ֖ד עָרֵ֣י אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽיהוָ֔ה יַעֲשֶׂ֥ה הַטּ֖וֹב בְּעֵינָֽיו: פרשת- הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד.

וְצַרְתָּ, עָלֶיהָ.

וַיִּגַּ֣שׁ יוֹאָ֗ב וְהָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֔וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה בַּֽאֲרָ֑ם וַיָּנֻ֖סוּ מִפָּנָֽיו:  וּבְנֵ֨י עַמּ֤וֹן רָאוּ֙ כִּינָ֣ס אֲרָ֔ם וַיָּנֻ֙סוּ֙ מִפְּנֵ֣י אֲבִישַׁ֔י וַיָּבֹ֖אוּ הָעִ֑יר וַיָּ֣שָׁב יוֹאָ֗ב מֵעַל֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיָּבֹ֖א יְרוּשָׁלִָֽםוַיַּ֣רְא אֲרָ֔ם כִּ֥י נִגַּ֖ף לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּאָסְפ֖וּ יָֽחַדוַיִּשְׁלַ֣ח הֲדַדְעֶ֗זֶר וַיֹּצֵ֤א אֶתאֲרָם֙ אֲשֶׁר֙ מֵעֵ֣בֶר הַנָּהָ֔ר וַיָּבֹ֖אוּ חֵילָ֑ם וְשׁוֹבַ֛ךְ שַׂרצְבָ֥א הֲדַדְעֶ֖זֶר לִפְנֵיהֶֽםוַיֻּגַּ֣ד לְדָוִ֗ד וַיֶּאֱסֹ֤ף אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל֙ וַיַּעֲבֹ֣ר אֶת הַיַּרְדֵּ֔ן וַיָּבֹ֖א חֵלָ֑אמָה וַיַּעַרְכ֤וּ אֲרָם֙ לִקְרַ֣את דָּוִ֔ד וַיִּלָּחֲמ֖וּ עִמּֽוֹוַיָּ֣נָס אֲרָם֮ מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיַּהֲרֹ֨ג דָּוִ֜ד מֵאֲרָ֗ם שְׁבַ֤ע מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וְאַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וְאֵ֨ת שׁוֹבַ֧ךְ שַׂרצְבָא֛וֹ הִכָּ֖ה וַיָּ֥מָת שָֽׁם: פרשת- הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד.

וְהִכִּיתָ אֶת-כָּל-זְכוּרָהּ, לְפִי-חָרֶב:

וַיְהִי֩ לִתְשׁוּבַ֨ת הַשָּׁנָ֜ה לְעֵ֣ת צֵ֣את הַמַּלְאֿכִ֗ים וַיִּשְׁלַ֣ח דָּוִ֡ד אֶתיוֹאָב֩ וְאֶתעֲבָדָ֨יו עִמּ֜וֹ וְאֶתכָּליִשְׂרָאֵ֗ל וַיַּשְׁחִ֙תוּ֙ אֶתבְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיָּצֻ֖רוּ עַלרַבָּ֑ה וְדָוִ֖ד יוֹשֵׁ֥ב בִּירוּשָׁלִָֽם: פרשת- הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד.

וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ;

וַיִּרְא֨וּ כָֽלהַמְּלָכִ֜ים עַבְדֵ֣י הֲדַדְעֶ֗זֶר כִּ֤י נִגְּפוּ֙ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּשְׁלִ֥מוּ אֶתיִשְׂרָאֵ֖ליַּֽעַבְד֑וּם וַיִּֽרְא֣וּ אֲרָ֔ם לְהוֹשִׁ֥יעַ ע֖וֹד אֶתבְּנֵ֥י עַמּֽוֹן:: פרשת- הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד.

וְהָיָה אִם-שָׁלוֹם תַּעַנְךָ,

וַיַּֽעַבְד֑וּם וַיִּֽרְא֣וּ אֲרָ֔ם לְהוֹשִׁ֥יעַ ע֖וֹד אֶתבְּנֵ֥י עַמּֽוֹן: פרשת- הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד.

וְהָיָה כָּל-הָעָם הַנִּמְצָא-בָהּ, יִהְיוּ לְךָ לָמַס–וַעֲבָדוּךָ.

לימודים מספר שמואל- מלכות דוד-  שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

פרשת- אַֽחֲרֵי֙ מ֣וֹת שָׁא֔וּל.

פרשת- מִּלְחָמָה֙ אֲרֻכָּ֔ה.

פרשת- הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד.

פרשת- שְׁלֹמֹ֔ה.

פרשת- אַבְשָׁל֧וֹם ואַמְנ֥וֹן.

פרשת- דוד ואבשלום.

פרשת- עיר ואם בישראל.

פרשת – דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַֽחֲרֹנִ֑ים.

וְתִמְנַ֣ע ׀ הָֽיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶֽאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק: פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו. 

עֲמָלֵ֑ק

שבהמשך נצטוה שאול המלך להשמידו:

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, אֶל-שָׁאוּל, אֹתִי שָׁלַח יְהוָה לִמְשָׁחֳךָ לְמֶלֶךְ, עַל-עַמּוֹ עַל-יִשְׂרָאֵל; וְעַתָּה שְׁמַע, לְקוֹל דִּבְרֵי יְהוָה.   כֹּה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, פָּקַדְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל–אֲשֶׁר-שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ, בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם.  עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת-עֲמָלֵק, וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, וְלֹא תַחְמֹל, עָלָיו; וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד-אִשָּׁה, מֵעֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק, מִשּׁוֹר וְעַד-שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד-חֲמוֹר.: שמואל.

ושאול המלך הזה הוא לא שאול המלך הזה:

וְאֵ֨לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָֽלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו. 

וַיִּמְלֹ֣ךְ בֶּֽאֱד֔וֹם בֶּ֖לַע בֶּן־בְּע֑וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה׃ וַיָּ֖מָת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבָּצְרָֽה׃ וַיָּ֖מָת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חֻשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּֽימָנִֽי׃  וַיָּ֖מָת חֻשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ עֲוִֽית׃  וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה׃ וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵֽרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר׃  וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבּֽוֹר׃ וַיָּמָת֮ בַּ֣עַל חָנָ֣ן בֶּן־עַכְבּוֹר֒ וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ פָּ֑עוּ וְשֵׁ֨ם אִשְׁתּ֤וֹ מְהֵֽיטַבְאֵל֙ בַּת־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.

וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵֽרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר׃ וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבּֽוֹר:

הסירו את אלהי הנכר והטהרו- פרשת יעקב ועשיו.

קהל גויי יעקב- שנים עשר השבטים- פרשת יעקב ועשיו.

עמלק בן תמנע ואליפז – פרשת יעקב ועשיו.

.

פרשת וישלח יעקב. – לימודי תורה (peacetimeradio.info)

וַיָּ֥לֶן שָׁ֖ם בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיִּקַּ֞ח מִן־הַבָּ֧א בְיָד֛וֹ מִנְחָ֖ה לְעֵשָׂ֥ו אָחִֽיו׃ עִזִּ֣ים מָאתַ֔יִם וּתְיָשִׁ֖ים עֶשְׂרִ֑ים רְחֵלִ֥ים מָאתַ֖יִם וְאֵילִ֥ים עֶשְׂרִֽים׃ גְּמַלִּ֧ים מֵֽינִיק֛וֹת וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃ וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדּ֑וֹ וַ֤יֹּאמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃ פרשת וישלח יעקב.

וַיִּקַּ֞ח מִן־הַבָּ֧א בְיָד֛וֹ מִנְחָ֖ה לְעֵשָׂ֥ו אָחִֽיו׃

המנחה:

עִזִּ֣ים מָאתַ֔יִם

וּתְיָשִׁ֖ים עֶשְׂרִ֑ים

רְחֵלִ֥ים מָאתַ֖יִם

וְאֵילִ֥ים עֶשְׂרִֽים׃

גְּמַלִּ֧ים מֵֽינִיק֛וֹת וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים

פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙

וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה

אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים

וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃

מה אפשר ללמוד מהמנחה.

זה היה סוג  המקנה על סוגיו שחזר עימו יעקב לבית אביו.

הוא נתן יותר נקבות מזכרים.

זה אופי העדרים, גם בעת הזאת. בכל עדר גם כבשים גם פרים וגם עזים, יש יותר נקבות מזכרים.

הזכר נשאר בעדר לצורך הרבעה ולשם כך לא צריך הרבה זכרים את הזכרים הנולדים נהוג למכור לבשר, והנקבות להמלטה  וחליבה.

אם זאת חלק מהמנחה :

רְחֵלִ֥ים מָאתַ֖יִם- מאתים כבשים , אז כנראה היה ליעקב צאן גדול מאוד.

גם בערך המטבע העובר לסוחר בעת הזאת מנחתו של יעקב נחשבת מאוד נדיבה מדובר באזור המליון שקל.

וַיַּֽעֲבֹ֧ד יַֽעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּֽהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַֽהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ׃  וַיֹּ֨אמֶר יַֽעֲקֹ֤ב אֶל־לָבָן֙ הָבָ֣ה אֶת־אִשְׁתִּ֔י כִּ֥י מָֽלְא֖וּ יָמָ֑י וְאָב֖וֹאָה אֵלֶֽיהָ׃ וַיֶּֽאֱסֹ֥ף לָבָ֛ן אֶת־כָּל־אַנְשֵׁ֥י הַמָּק֖וֹם וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּֽה׃ וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַיִּקַּח֙ אֶת־לֵאָ֣ה בִתּ֔וֹ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֖הּ אֵלָ֑יו וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ׃ וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לָ֔הּ אֶת־זִלְפָּ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לְלֵאָ֥ה בִתּ֖וֹ שִׁפְחָֽה׃ פרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב.

כִּ֥י מָֽלְא֖וּ יָמָ֑י וְאָב֖וֹאָה אֵלֶֽיהָ׃

וַיִּקַּח֙ אֶת־לֵאָ֣ה בִתּ֔וֹ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֖הּ אֵלָ֑יו

מַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וְנִתְּנָ֨ה לְךָ֜ גַּם־אֶת־זֹ֗את בַּֽעֲבֹדָה֙ אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲבֹ֣ד עִמָּדִ֔י ע֖וֹד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃ וַיַּ֤עַשׂ יַֽעֲקֹב֙ כֵּ֔ן וַיְמַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־רָחֵ֥ל בִּתּ֖וֹ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לְרָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ אֶת־בִּלְהָ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לָ֖הּ לְשִׁפְחָֽה׃ וַיָּבֹא֙ גַּ֣ם אֶל־רָחֵ֔ל וַיֶּֽאֱהַ֥ב גַּֽם־אֶת־רָחֵ֖ל מִלֵּאָ֑ה וַיַּֽעֲבֹ֣ד עִמּ֔וֹ ע֖וֹד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃פרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב.

וַיְמַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־רָחֵ֥ל בִּתּ֖וֹ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃

וַיָּבֹא֙ גַּ֣ם אֶל־רָחֵ֔ל

וַיֶּֽאֱהַ֥ב גַּֽם־אֶת־רָחֵ֖ל

לא הוזכרה המילה אהבה בעניינה של לאה ..

וַיַּ֤רְא יְהוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה׃

וַתַּ֤הַר לֵאָה֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ רְאוּבֵ֑ן כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה כִּֽי־רָאָ֤ה יְהוָה֙ בְּעָנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶֽאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי׃

וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר כִּֽי־שָׁמַ֤ע יְהוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה אָנֹ֔כִי וַיִּתֶּן־לִ֖י גַּם־אֶת־זֶ֑ה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃

וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר עַתָּ֤ה הַפַּ֨עַם֙ יִלָּוֶ֤ה אִישִׁי֙ אֵלַ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ לֵוִֽי׃

וַתַּ֨הַר ע֜וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֗ן וַתֹּ֨אמֶר֙ הַפַּ֨עַם֙ אוֹדֶ֣ה אֶת־יְהוָ֔ה עַל־כֵּ֛ן קָֽרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ יְהוּדָ֑ה וַֽתַּעֲמֹ֖ד מִלֶּֽדֶת׃ פרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב.

כִּֽי־רָאָ֤ה יְהוָה֙ בְּעָנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶֽאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי:

ותידד שנתי מעיני- פרשת ויצא יעקב.

נכריות נחשבנו לו כי מכרנו – פרשת ויצא יעקב.

כימים אחדים באהבתו אותה- פרשת ויצא יעקב.

עשרים שנה בביתך עבדתיך- פרשת ויצא יעקב.

ותרץ ותגד לאביה- פרשת ויצא יעקב.

שם המקום ההוא בית אל- פרשת ויצא יעקב.

שִׁירוּ לַיהוָה, שִׁיר חָדָשׁ;    תְּהִלָּתוֹ, בִּקְהַל חֲסִידִים.
יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו;    בְּנֵי-צִיּוֹן, יָגִילוּ בְמַלְכָּם.
יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל;    בְּתֹף וְכִנּוֹר, יְזַמְּרוּ-לוֹ: תהלים.

וזאת המצווה לעשות:שִׁירוּ לַיהוָה, שִׁיר חָדָשׁ;

שִׁיר חָדָשׁ

יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל;

בְמָחוֹל;

בְּתֹף וְכִנּוֹר, יְזַמְּרוּ-לוֹ.

בְּתֹף

וְכִנּוֹר

יְזַמְּרוּ

איך שאני רואה ושומעת חסר בבית הכנסת/בקהל חסידים לקיום המצווה:

תֹף מָחוֹל וְכִנּוֹר.

זמרים יש, שירים חדשים יש, שנאמר:

זה הישן חדש חדש..

מָחוֹל..

צריך לחשוב על המילה מחול, משורש מחל.. מחילה..

פרשות נלמדות שני:

לימודים מספר שמואל- מלכות שאול- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וַיָּ֙קָם֙ יְהוֹנָתָ֣ן בֶּןשָׁא֔וּל וַיֵּ֥לֶךְ אֶלדָּוִ֖ד חֹ֑רְשָׁה וַיְחַזֵּ֥ק אֶתיָד֖וֹ בֵּאלֹהִֽיםוַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו אַלתִּירָ֗א כִּ֠י לֹ֤א תִֽמְצָאֲךָ֙ יַ֚ד שָׁא֣וּל אָבִ֔י וְאַתָּה֙ תִּמְלֹ֣ךְ עַליִשְׂרָאֵ֔ל

וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶהלְּךָ֣ לְמִשְׁנֶ֑ה וְגַםשָׁא֥וּל אָבִ֖י יֹדֵ֥עַ כֵּֽן:  וַיִּכְרְת֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם בְּרִ֖ית לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּחֹ֔רְשָׁה וִיהוֹנָתָ֖ן הָלַ֥ךְ לְבֵיתֽוֹ: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.

וְאַתָּה֙ תִּמְלֹ֣ךְ עַליִשְׂרָאֵ֔ל וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶהלְּךָ֣ לְמִשְׁנֶ֑ה וְגַםשָׁא֥וּל אָבִ֖י יֹדֵ֥עַ כֵּֽן:

למרות הברית של דוד ויהונתן שהיתה כיציאת יהונתן נגד אביו לטובת אויב אביו (שאול ראה בדוד אויב שעתוד היה לקחת את המלוכה מבית שאול), יהונתן נלחם בפלישתים לצד אביו ומת במלחמה זאת.

וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶתיְהוֹנָתָ֧ן וְאֶתאֲבִינָדָ֛ב וְאֶתמַלְכִּישׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּל: פרשת מות שאול.

וַיָּ֣מָת שָׁא֡וּל וּשְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָיו֩ וְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו גַּ֧ם כָּלאֲנָשָׁ֛יו בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא יַחְדָּֽו: פרשת מות שאול.

וַיֹּ֣רִדֵ֔הוּ וְהִנֵּ֥ה נְטֻשִׁ֖ים עַלפְּנֵ֣י כָלהָאָ֑רֶץ אֹכְלִ֤ים וְשֹׁתִים֙ וְחֹ֣גְגִ֔ים בְּכֹל֙ הַשָּׁלָ֣ל הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ מֵאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים וּמֵאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽהוַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד מֵהַנֶּ֥שֶׁף וְעַדהָעֶ֖רֶב לְמָֽחֳרָתָ֑ם וְלֹֽאנִמְלַ֤ט מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ כִּי֩ אִםאַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁנַ֛עַר אֲשֶׁררָכְב֥וּ עַלהַגְּמַלִּ֖ים וַיָּנֻֽסוּוַיַּצֵּ֣ל דָּוִ֔ד אֵ֛ת כָּלאֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ עֲמָלֵ֑ק וְאֶתשְׁתֵּ֥י נָשָׁ֖יו הִצִּ֥יל דָּוִֽדוְלֹ֣א נֶעְדַּרלָ֠הֶם מִןהַקָּטֹ֨ן וְעַדהַגָּד֜וֹל וְעַדבָּנִ֤ים וּבָנוֹת֙ וּמִשָּׁלָ֔ל וְעַ֛ד כָּלאֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ לָהֶ֑ם הַכֹּ֖ל הֵשִׁ֥יב דָּוִֽדוַיִּקַּ֣ח דָּוִ֔ד אֶתכָּלהַצֹּ֖אן וְהַבָּקָ֑ר נָהֲג֗וּ לִפְנֵי֙ הַמִּקְנֶ֣ה הַה֔וּא וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶ֖ה שְׁלַ֥ל דָּוִֽד: פרשת מות שאול.

וַיַּצֵּ֣ל דָּוִ֔ד אֵ֛ת כָּלאֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ עֲמָלֵ֑ק

וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶלצִ֣קְלַ֔ג וַיְשַׁלַּ֧ח מֵֽהַשָּׁלָ֛ל לְזִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְרֵעֵ֣הוּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה לָכֶם֙ בְּרָכָ֔ה מִשְּׁלַ֖ל אֹיְבֵ֥י יְהוָֽה:  לַאֲשֶׁ֧ר בְּבֵֽיתאֵ֛ל וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּרָמֽוֹתנֶ֖גֶב וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּיַתִּֽר:  וְלַאֲשֶׁ֧ר בַּעֲרֹעֵ֛ר וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּשִֽׂפְמ֖וֹת וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּאֶשְׁתְּמֹֽעַוְלַאֲשֶׁ֣ר בְּרָכָ֗ל וְלַֽאֲשֶׁר֙ בְּעָרֵ֣י הַיְּרַחְמְאֵלִ֔י וְלַאֲשֶׁ֖ר בְּעָרֵ֥י הַקֵּינִֽי:  וְלַאֲשֶׁ֧ר בְּחָרְמָ֛ה וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבוֹרעָשָׁ֖ן וְלַאֲשֶׁ֥ר בַּעֲתָֽךְ:  וְלַאֲשֶׁ֖ר בְּחֶבְר֑וֹן וּֽלְכָלהַמְּקֹמ֛וֹת אֲשֶֽׁרהִתְהַלֶּךְשָׁ֥ם דָּוִ֖ד ה֥וּא וַאֲנָשָֽׁיו: פרשת מות שאול.

 וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶלצִ֣קְלַ֔ג וַיְשַׁלַּ֧ח מֵֽהַשָּׁלָ֛ל לְזִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְרֵעֵ֣הוּ

וּֽלְכָלהַמְּקֹמ֛וֹת אֲשֶֽׁרהִתְהַלֶּךְשָׁ֥ם דָּוִ֖ד ה֥וּא וַאֲנָשָֽׁיו:

 

וַיִּקְבְּצ֧וּ פְלִשְׁתִּ֛ים אֶתכָּלמַחֲנֵיהֶ֖ם אֲפֵ֑קָה וְיִשְׂרָאֵ֣ל חֹנִ֔ים בַּעַ֖יִן אֲשֶׁ֥ר בְּיִזְרְעֶֽאלוְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ עֹֽבְרִ֔ים לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִ֑ים: פרשת מות שאול.

וְיִשְׂרָאֵ֣ל חֹנִ֔ים בַּעַ֖יִן אֲשֶׁ֥ר בְּיִזְרְעֶֽאל:

וּפְלִשְׁתִּ֖ים עָל֥וּ יִזְרְעֶֽאל: פרשת מות שאול.

וּפְלִשְׁתִּ֖ים נִלְחָמִ֣ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּנֻ֜סוּ אַנְשֵׁ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִפְּנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּפְּל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּהַ֥ר הַגִּלְבֹּֽעַוַיַּדְבְּק֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים אֶתשָׁא֖וּל וְאֶתבָּנָ֑יו וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶתיְהוֹנָתָ֧ן וְאֶתאֲבִינָדָ֛ב וְאֶתמַלְכִּישׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּלוַתִּכְבַּ֤ד הַמִּלְחָמָה֙ אֶלשָׁא֔וּל וַיִּמְצָאֻ֥הוּ הַמּוֹרִ֖ים אֲנָשִׁ֣ים בַּקָּ֑שֶׁת וַיָּ֥חֶל מְאֹ֖ד מֵהַמּוֹרִֽיםוַיֹּ֣אמֶר שָׁאוּל֩ לְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו שְׁלֹ֥ף חַרְבְּךָ֣ וְדָקְרֵ֣נִי בָ֗הּ פֶּןיָ֠בוֹאוּ הָעֲרֵלִ֨ים הָאֵ֤לֶּה וּדְקָרֻ֙נִי֙ וְהִתְעַלְּלוּבִ֔י וְלֹ֤א אָבָה֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו כִּ֥י יָרֵ֖א מְאֹ֑ד וַיִּקַּ֤ח שָׁאוּל֙ אֶתהַחֶ֔רֶב וַיִּפֹּ֖ל עָלֶֽיהָוַיַּ֥רְא נֹשֵֽׂאכֵלָ֖יו כִּ֣י מֵ֣ת שָׁא֑וּל וַיִּפֹּ֥ל גַּםה֛וּא עַלחַרְבּ֖וֹ וַיָּ֥מָת עִמּֽוֹ:  וַיָּ֣מָת שָׁא֡וּל וּשְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָיו֩ וְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו גַּ֧ם כָּלאֲנָשָׁ֛יו בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא יַחְדָּֽו: פרשת מות שאול.

וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶתיְהוֹנָתָ֧ן וְאֶתאֲבִינָדָ֛ב וְאֶתמַלְכִּישׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּל

וַיָּ֣מָת שָׁא֡וּל וּשְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָיו֩ וְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו גַּ֧ם כָּלאֲנָשָׁ֛יו בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא יַחְדָּֽו.

דוד שחבר לאכיש וקיבל מקלט מפני שאול היה נכון להלחם בצד של הפלישתים נגד ישראל/שאול, הפלישתים סרבו שדוד ישתתף במלחמה הזאת ולכן שלח אותו אכיש לשלום:

וַיִּקְבְּצ֧וּ פְלִשְׁתִּ֛ים אֶתכָּלמַחֲנֵיהֶ֖ם אֲפֵ֑קָה וְיִשְׂרָאֵ֣ל חֹנִ֔ים בַּעַ֖יִן אֲשֶׁ֥ר בְּיִזְרְעֶֽאלוְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ עֹֽבְרִ֔ים לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִ֑ים וְדָוִ֣ד וַאֲנָשָׁ֗יו עֹֽבְרִ֛ים בָּאַחֲרֹנָ֖ה עִםאָכִֽישׁוַיֹּֽאמְרוּ֙ שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים מָ֖ה הָעִבְרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֨אמֶר אָכִ֜ישׁ אֶלשָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הֲלֽוֹאזֶ֨ה דָוִ֜ד עֶ֣בֶד שָׁא֣וּל מֶֽלֶךְיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה אִתִּי֙ זֶ֤ה יָמִים֙ אוֹזֶ֣ה שָׁנִ֔ים וְלֹֽאמָצָ֤אתִי בוֹ֙ מְא֔וּמָה מִיּ֥וֹם נָפְל֖וֹ עַדהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: פרשת מות שאול.

וַיִּקְצְפ֨וּ עָלָ֜יו שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ שָׂרֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים הָשֵׁ֣ב אֶתהָאִ֗ישׁ וְיָשֹׁב֙ אֶלמְקוֹמוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הִפְקַדְתּ֣וֹ שָׁ֔ם וְלֹֽאיֵרֵ֤ד עִמָּ֙נוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְלֹאיִֽהְיֶהלָּ֥נוּ לְשָׂטָ֖ן בַּמִּלְחָמָ֑ה וּבַמֶּ֗ה יִתְרַצֶּ֥ה זֶה֙ אֶלאֲדֹנָ֔יו הֲל֕וֹא בְּרָאשֵׁ֖י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵֽםהֲלוֹאזֶ֣ה דָוִ֔ד אֲשֶׁ֧ר יַעֲנוּל֛וֹ בַּמְּחֹל֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ בַּֽאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד (ברבבתובְּרִבְבֹתָֽיו: פרשת מות שאול.

וַיִּקְרָ֨א אָכִ֜ישׁ אֶלדָּוִ֗ד וַיֹּ֣אמֶר אֵ֠לָיו חַייְהוָ֞ה כִּייָשָׁ֣ר אַתָּ֗ה וְט֣וֹב בְּ֠עֵינַי צֵאתְךָ֙ וּבֹאֲךָ֤ אִתִּי֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה כִּ֠י לֹֽאמָצָ֤אתִֽי בְךָ֙ רָעָ֔ה מִיּ֛וֹם בֹּאֲךָ֥ אֵלַ֖י עַדהַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וּבְעֵינֵ֥י הַסְּרָנִ֖ים לֹֽאט֥וֹב אָֽתָּהוְעַתָּ֥ה שׁ֖וּב וְלֵ֣ךְ בְּשָׁל֑וֹם וְלֹֽאתַעֲשֶׂ֣ה רָ֔ע בְּעֵינֵ֖י סַרְנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים: פרשת מות שאול.

צריך לחשוב מה היה לדוד באם הוא היה לוקח חלק במלחמה הזאת כחלק מצבא הפלישתים שהרג את שאול ויהונתן במלחמה הזאת.

יהונתן היה החבר הכי קרוב לדוד.

לימודים מספר שמואל- מלכות שאול-  שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

.

חנה.

בית נאמן. דבר בישראל. אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה. שָׁבִים֙ אֶל-יְהוָ֔ה.
מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ. שָׁאוּל֙. שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן. דוד. דוד ויונתן.
אֶבְיָתָ֑ר. סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת. אביגיל. משיח יְהוָ֔ה.

מות שאול.

לימודי תהלים- תוכנית לימוד.

וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה: בראשית.

לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא-לִ֣י אֱלֹהִ֑ים וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי: אַל-תַּשְׁלִיכֵ֥נִי מִלְּפָנֶ֑יךָ וְר֥וּחַ קָ֝דְשְׁךָ֗ אַל-תִּקַּ֥ח מִמֶּֽנִּי: הָשִׁ֣יבָה לִּ֭י שְׂשׂ֣וֹן יִשְׁעֶ֑ךָ וְר֖וּחַ נְדִיבָ֣ה תִסְמְכֵֽנִי: אֲלַמְּדָ֣ה פֹשְׁעִ֣ים דְּרָכֶ֑יךָ וְ֝חַטָּאִ֗ים אֵלֶ֥יךָ יָשֽׁוּבוּ: הַצִּ֘ילֵ֤נִי מִדָּמִ֨ים | אֱֽלֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י תְּשׁוּעָתִ֑י תְּרַנֵּ֥ן לְשׁוֹנִ֗י צִדְקָתֶֽךָ: אֲ֭דֹנָי שְׂפָתַ֣י תִּפְתָּ֑ח וּ֝פִ֗י יַגִּ֥יד תְּהִלָּתֶֽךָ: כִּ֤י | לֹא-תַחְפֹּ֣ץ זֶ֣בַח וְאֶתֵּ֑נָה ע֝וֹלָ֗ה לֹ֣א תִרְצֶֽה: זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֮ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה לֵב-נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה: הֵיטִ֣יבָה בִ֭רְצוֹנְךָ אֶת-צִיּ֑וֹן תִּ֝בְנֶ֗ה חוֹמ֥וֹת יְרוּשָׁלִָֽם: אָ֤ז תַּחְפֹּ֣ץ זִבְחֵי-צֶ֭דֶק עוֹלָ֣ה וְכָלִ֑יל אָ֤ז יַעֲל֖וּ עַל-מִזְבַּחֲךָ֣ פָרִֽים: תהלים- מזמור אחד וחמישים. וַיִּזְכֹּר יְמֵי-עוֹלָם, מֹשֶׁה עַמּוֹ; אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם, אֵת רֹעֵי צֹאנוֹ–אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ, אֶת-רוּחַ קָדְשׁוֹ. מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה, זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ; בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם, לַעֲשׂוֹת לוֹ שֵׁם עוֹלָם. מוֹלִיכָם, בַּתְּהֹמוֹת; כַּסּוּס בַּמִּדְבָּר, לֹא יִכָּשֵׁלוּ.  כַּבְּהֵמָה בַּבִּקְעָה תֵרֵד, רוּחַ יְהוָה תְּנִיחֶנּוּ–כֵּן נִהַגְתָּ עַמְּךָ, לַעֲשׂוֹת לְךָ שֵׁם תִּפְאָרֶת.  הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ:  אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ, הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ.  כִּי-אַתָּה אָבִינוּ–כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ, וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ:  אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ, גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ.  ישעיהו.

וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי: 

אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ, אֶת-רוּחַ קָדְשׁוֹ.

וְר֥וּחַ קָ֝דְשְׁךָ֗ אַל-תִּקַּ֥ח מִמֶּֽנִּי:

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּֽוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּֽם: ויקרא.

כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה–וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת, מִקֶּרֶב עַמָּם: ויקרא.

הומו הוא אדם שויתר על רוח חיים בקרבו הומו הוא אדם שכרת נפשו מישראל.

ואני אומרת- אחסאן מינאק רחו ואני ואתה יודעים שטיזאק טחו.

(זאת לא קללה, זאת אמת, בימי הגאווה שלך יהיה עלוב מצדך לאמר שאתה נעלב מדברי האמת האלה).

וגם חוקק חוק נגד השבה, ורב שינסה להשיבו ולהשיב לו לאחר שישוב, ישב בכלא או יבוא למשפט.

חָקְרֵנִי אֵל, וְדַע לְבָבִי; בְּחָנֵנִי, וְדַע שַׂרְעַפָּי.
וּרְאֵה, אִם-דֶּרֶךְ-עֹצֶב בִּי;  וּנְחֵנִי, בְּדֶרֶךְ עוֹלָם: תהלים.

ולכן  אני אומרת מפה ככה:

שרב שביודעין ימול בן של הומו, הוא נחשב חוטא.

הבד"צ צריך להוציא צו שבני הומואים לא ימולו.

ועל פי דין תורה להוציא להם מתעודת הזהות את התואר ישראלי.

ישראל זה שם שבורא עולם נתן ליעקב.

תהלים- מזמור אחד וחמישים. – לימודי תורה (peacetimeradio.info)

תהלים- מזמור אחד וחמישים.

תהלים- מזמור שנים וחמישים.

תהלים- מזמור שלושה וחמישים.

תהלים- מזמור ארבעה וחמישים.

תהלים- מזמור חמישה וחמישים.

הִנֵּ֤ה הַגֶּ֗בֶר לֹ֤א יָשִׂ֥ים אֱלֹהִ֗ים מָֽע֫וּזּ֥וֹ וַ֭יִּבְטַח בְּרֹ֣ב עָשְׁר֑וֹ יָ֝עֹ֗ז בְּהַוָּתֽוֹ:

וַאֲנִ֤י | כְּזַ֣יִת רַ֭עֲנָן בְּבֵ֣ית אֱלֹהִ֑ים בָּטַ֥חְתִּי בְחֶֽסֶד-אֱ֝לֹהִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד: מזמור שנים וחמישים.

וַ֭יִּבְטַח בְּרֹ֣ב עָשְׁר֑וֹ יָ֝עֹ֗ז בְּהַוָּתֽוֹ:

מספר איוב:

וְהַחָכְמָה, מֵאַיִן תִּמָּצֵא;    וְאֵי זֶה, מְקוֹם בִּינָה.

לֹא-יֻתַּן סְגוֹר תַּחְתֶּיהָ;    וְלֹא יִשָּׁקֵל, כֶּסֶף מְחִירָהּ.
לֹא-תְסֻלֶּה, בְּכֶתֶם אוֹפִיר;    בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר.
לֹא-יַעַרְכֶנָּה זָהָב, וּזְכוֹכִית;    וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי-פָז.
רָאמוֹת וְגָבִישׁ, לֹא יִזָּכֵר;    וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה, מִפְּנִינִים.
לֹא-יַעַרְכֶנָּה, פִּטְדַת-כּוּשׁ;    בְּכֶתֶם טָהוֹר, לֹא תְסֻלֶּה: 

וַיֹּאמֶר, לָאָדָם–הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי, הִיא חָכְמָה; 

וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה.  וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה. לַחְשֹׁב, מַחֲשָׁבֹת; לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וּבַנְּחֹשֶׁת.  וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ; לַעֲשׂוֹת, בְּכָל-מְלָאכָה. וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ, אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן-אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן, וּבְלֵב כָּל-חֲכַם-לֵב, נָתַתִּי חָכְמָה; וְעָשׂוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ: שמות.

וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה. לַחְשֹׁב, מַחֲשָׁבֹת;

וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים,

כל הכסף שבעולם לא יכול לקנות לאדם רוח אלהים.

וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה לַחְשֹׁב, מַחֲשָׁבֹת;.

רוח אלהים לעשות כפי שיעד בורא עולם לבצלאל:

לַעֲשׂוֹת

בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף,

וּבַנְּחֹשֶׁת.  וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת,

וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ;

ברור שזאת לא רוח החכמה שנדרשה ממשה, משה אמר לבצלאל את מה שמיועד לו לעשות ומה לעשות ובבצלאל עשה עם רוח החכמה שנתן לו בורא עולם.

זה כמו שאתה בונה בית, ואתה והאדריכל אומרים לקבלן אנחנו רוצים שתעשה לנו ככה והקבלן עושה ככה.

האדריכל יודע לאמר מה הוא רוצה שתעשה, הוא לא עושה זאת ולא יודע לעשות זאת והוא לא נדרש לכך, זה לא תפקידו.

תהלים- מזמור שישה וארבעים.

תהלים- מזמור שבעה וארבעים.

תהלים- מזמור שמונה וארבעים.

תהלים- מזמור תשעה וארבעים.

תהלים- מזמור חמישים.

וַתֵּ֙רֶא֙ מַֽלְכַּתשְׁבָ֔א אֵ֖ת כָּלחָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה: וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד (משרתומְשָׁרְתָ֜יו וּמַלְבֻּֽשֵׁיהֶם֙ וּמַשְׁקָ֔יו וְעֹ֣לָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וְלֹאהָ֥יָה בָ֛הּ ע֖וֹד רֽוּחַ:

וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד (משרתומְשָׁרְתָ֜יו

וְעֹ֣לָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה

יְהִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁר֙ חָפֵ֣ץ בְּךָ֔ לְתִתְּךָ֖ עַלכִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל בְּאַהֲבַ֨ת יְהוָ֤ה אֶתיִשְׂרָאֵל֙ לְעֹלָ֔ם וַיְשִֽׂימְךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה:

לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה:

נְדִ֘יבֵ֤י עַמִּ֨ים | נֶאֱסָ֗פוּ עַם֮ אֱלֹהֵ֪י אַבְרָ֫הָ֥ם

יְהִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ

וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב, וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד–וְאֶבֶן יְקָרָה; לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב, אֲשֶׁר-נָתְנָה מַלְכַּת-שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה: 

כִּ֣י לֵֽ֭אלֹהִים מָֽגִנֵּי-אֶ֗רֶץ מְאֹ֣ד נַעֲלָֽה:

וְגַם אֳנִי חִירָם, אֲשֶׁר-נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר:  הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים, הַרְבֵּה מְאֹד–וְאֶבֶן יְקָרָה.  וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת-עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד לְבֵית-יְהוָה, וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ, וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים, לַשָּׁרִים; לֹא בָא-כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים, וְלֹא נִרְאָה, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה: מלכים.

וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים, לַשָּׁרִים;

זַמְּר֣וּ אֱלֹהִ֣ים זַמֵּ֑רוּ זַמְּר֖וּ לְמַלְכֵּ֣נוּ זַמֵּֽרוּ:

כִּ֤י מֶ֖לֶךְ כָּל-הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים זַמְּר֥וּ מַשְׂכִּֽיל:

וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר-יְהוָה בְּפִי יִרְמְיָהוּ הֵעִיר יְהוָה אֶת-רוּחַ כּוֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ-פָּרַס וַיַּֽעֲבֶר-קוֹל בְּכָל-מַלְכוּתוֹ וְגַם-בְּמִכְתָּב לֵאמֹֽר: כֹּה-אָמַר כּוֹרֶשׁ | מֶלֶךְ פָּרַס כָּל-מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהֽוּא-פָקַד עָלַי לִבְנֽוֹת-לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּֽיהוּדָה מִֽי-בָכֶם מִכָּל-עַמּוֹ יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָֽעַל: דברי הימים.

כֹּה-אָמַר כּוֹרֶשׁ | מֶלֶךְ פָּרַס כָּל-מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם

וְהֽוּא-פָקַד עָלַי לִבְנֽוֹת-לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּֽיהוּדָה

יַדְבֵּ֣ר עַמִּ֣ים תַּחְתֵּ֑ינוּ וּ֝לְאֻמִּ֗ים תַּ֣חַת רַגְלֵֽינוּ:

יִבְחַר-לָ֥נוּ אֶת-נַחֲלָתֵ֑נוּ אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר-אָהֵ֣ב סֶֽלָה: מזמור שבעה וארבעים.

יַדְבֵּ֣ר עַמִּ֣ים תַּחְתֵּ֑ינוּ

מִֽי-בָכֶם מִכָּל-עַמּוֹ יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָֽעַל:

יִבְחַר-לָ֥נוּ אֶת-נַחֲלָתֵ֑נוּ

לִבְנֽוֹת-לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּֽיהוּדָה

מָלַ֣ךְ אֱ֭לֹהִים עַל-גּוֹיִ֑ם אֱ֝לֹהִ֗ים יָשַׁ֤ב | עַל-כִּסֵּ֬א קָדְשֽׁוֹ:

חדש מרדיו זמן השלום- נגן לתוכניות פיוט-

החדש ביותר- פיוט לחודש האביב בנוסח העדה השבה מכורד.

בתוכנית הקראת תפילת האדם הראשון מספר רזיאל המלאך.

והקראה מספר ישעיהו.

פלייליסט לתוכנית ב- יוטיוב:

YouTube Music

לימודי תורה על הדרך- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות.

יָד לְיָד, לֹא-יִנָּקֶה רָּע;    וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט: משלי.

צריך לחשוב אם יש תוקף לרחיצת יד ביד.

וַיִּשְׁלַ֧ח יְהוָ֛ה אֶתנָתָ֖ן אֶלדָּוִ֑ד וַיָּבֹ֣א אֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ שְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֗ים הָיוּ֙ בְּעִ֣יר אֶחָ֔ת אֶחָ֥ד עָשִׁ֖יר וְאֶחָ֥ד רָֽאשׁלְעָשִׁ֗יר הָיָ֛ה צֹ֥אן וּבָקָ֖ר הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד: פרשת- שְׁלֹמֹ֔ה.

וְלָרָ֣שׁ אֵֽיןכֹּ֗ל כִּי֩ אִםכִּבְשָׂ֨ה אַחַ֤ת קְטַנָּה֙ אֲשֶׁ֣ר קָנָ֔ה וַיְחַיֶּ֕הָ וַתִּגְדַּ֥ל עִמּ֛וֹ וְעִםבָּנָ֖יו יַחְדָּ֑ו מִפִּתּ֨וֹ תֹאכַ֜ל וּמִכֹּס֤וֹ תִשְׁתֶּה֙ וּבְחֵיק֣וֹ תִשְׁכָּ֔ב וַתְּהִיל֖וֹ כְּבַֽת: פרשת- שְׁלֹמֹ֔ה.

וַיָּ֣בֹא הֵלֶךְ֮ לְאִ֣ישׁ הֶֽעָשִׁיר֒ וַיַּחְמֹ֗ל לָקַ֤חַת מִצֹּאנוֹ֙ וּמִבְּקָר֔וֹ לַעֲשׂ֕וֹת לָאֹרֵ֖חַ הַבָּאל֑וֹ וַיִּקַּ֗ח אֶתכִּבְשַׂת֙ הָאִ֣ישׁ הָרָ֔אשׁ וַֽיַּעֲשֶׂ֔הָ לָאִ֖ישׁ הַבָּ֥א אֵלָֽיו: פרשת- שְׁלֹמֹ֔ה.

וַיַּחְמֹ֗ל לָקַ֤חַת מִצֹּאנוֹ֙

וַיִּקַּ֗ח אֶתכִּבְשַׂת֙ הָאִ֣ישׁ הָרָ֔אשׁ וַֽיַּעֲשֶׂ֔הָ לָאִ֖ישׁ הַבָּ֥א אֵלָֽיו:

וַיִּֽחַראַ֥ף דָּוִ֛ד בָּאִ֖ישׁ מְאֹ֑ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶלנָתָ֔ן חַייְהוָ֕ה כִּ֣י בֶןמָ֔וֶת הָאִ֖ישׁ הָעֹשֶׂ֥ה זֹֽאתוְאֶתהַכִּבְשָׂ֖ה יְשַׁלֵּ֣ם אַרְבַּעְתָּ֑יִם עֵ֗קֶב אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ אֶתהַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְעַ֖ל אֲשֶׁ֥ר לֹֽאחָמָֽל: פרשת- שְׁלֹמֹ֔ה.

וַיִּֽחַראַ֥ף דָּוִ֛ד בָּאִ֖ישׁ מְאֹ֑ד

וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶלנָתָ֔ן חַייְהוָ֕ה כִּ֣י בֶןמָ֔וֶת הָאִ֖ישׁ הָעֹשֶׂ֥ה זֹֽאתוְאֶתהַכִּבְשָׂ֖ה יְשַׁלֵּ֣ם אַרְבַּעְתָּ֑יִם

וַיֹּ֧אמֶר נָתָ֛ן אֶלדָּוִ֖ד אַתָּ֣ה הָאִ֑ישׁ: פרשת- שְׁלֹמֹ֔ה.

אַתָּ֣ה הָאִ֑ישׁ:

לזכות ישראל יאמר..

כי לא שונא הוא לו.

במחול בתוף וכינור- לימודי תורה.

נעשה ונשמע- הרפו ודעו- החרש ואאלפך.

"לא אישי נגדך"

אתם האנשים:

וְאֶת-זָכָר–לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה:  תּוֹעֵבָה, הִוא.  וּבְכָל-בְּהֵמָה לֹא-תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ, לְטָמְאָה-בָהּ; וְאִשָּׁה, לֹא-תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ–תֶּבֶל הוּא.  אַל-תִּטַּמְּאוּ, בְּכָל-אֵלֶּה:  כִּי בְכָל-אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר-אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם.  וַתִּטְמָא הָאָרֶץ, וָאֶפְקֹד עֲוֺנָהּ עָלֶיהָ; וַתָּקִא הָאָרֶץ, אֶת-יֹשְׁבֶיהָ. וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם, אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי, וְלֹא תַעֲשׂוּ, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה:  הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.  כִּי אֶת-כָּל-הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל, עָשׂוּ אַנְשֵׁי-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם; וַתִּטְמָא, הָאָרֶץ.  וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם.  כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה–וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת, מִקֶּרֶב עַמָּם: ויקרא.

וְאֶת-זָכָר–לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה:  תּוֹעֵבָה, הִוא.

כִּי אֶת-כָּל-הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל, עָשׂוּ אַנְשֵׁי-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם; וַתִּטְמָא, הָאָרֶץ.  וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם: ויקרא.

וזה חוק. וזה הדין של ההומו ושל קבוצת האנשים שבחרו באוחנה להיות שר המשפטים והמשטרה שלהם.

ותזכרו:

אַל-תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ, בַּהֲדֹף יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר, בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְהוָה, לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת:  וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, יְהוָה מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ.  לֹא בְצִדְקָתְךָ, וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ, אַתָּה בָא, לָרֶשֶׁת אֶת-אַרְצָם:  כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ, וּלְמַעַן הָקִים אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וְיָדַעְתָּ, כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת–לְרִשְׁתָּהּ:  כִּי עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף, אָתָּה: דברים.

תהלים- מזמור תשעה וארבעים. – לימודי תורה (michalinka.com)

לֹא בְצִדְקָתְךָ, וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ, אַתָּה בָא, לָרֶשֶׁת אֶת-אַרְצָם:  כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ,

אני מזהירה אתכם עם ישראל. אתם עושים את הדרך חזרה למולדתכם- חרן.

אני אומרת זאת שלא תשכחו מאיפה באתם, הארץ הזאת היא לא מולדת זרע אברהם, היו פה לפניכם..בורא עולם נתן לכם את הארץ הזאת. וזאת למען..

זה יותר מסוכן מהאיראנים אתם כמתגרים בבורא עולם, אתם מותחים גבול יותר מידי בענין הזה.

האדם שמזהיר אותך מסכנה, הוא לא שונא לך.

שמש ידע מבואו.

משל כבשת הראש- מי האיש.

עוד ינובון. עוד יניבו.

מגדיל ישועות.

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו וְאֶל-בֵּית אָבִיו, אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה; וְאֹמְרָה אֵלָיו, אַחַי וּבֵית-אָבִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ-כְּנַעַן בָּאוּ אֵלָי. וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן, כִּי-אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ; וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, הֵבִיאוּ.  וְהָיָה, כִּי-יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה; וְאָמַר, מַה-מַּעֲשֵׂיכֶם. וַאֲמַרְתֶּם, אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד-עַתָּה–גַּם-אֲנַחְנוּ, גַּם-אֲבֹתֵינוּ:  בַּעֲבוּר, תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, כִּי-תוֹעֲבַת מִצְרַיִם, כָּל-רֹעֵה צֹאן.

כִּי-תוֹעֲבַת מִצְרַיִם, כָּל-רֹעֵה צֹאן.

וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם. וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם–כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה. וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו. וַיְדַבֵּר אֶל-קֹרַח וְאֶל-כָּל-עֲדָתוֹ, לֵאמֹר, בֹּקֶר וְיֹדַע יְהוָה אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ וְאֶת-הַקָּדוֹשׁ, וְהִקְרִיב אֵלָיו; וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר-בּוֹ, יַקְרִיב אֵלָיו.  זֹאת, עֲשׂוּ:  קְחוּ-לָכֶם מַחְתּוֹת, קֹרַח וְכָל-עֲדָתוֹ. וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי יְהוָה, מָחָר, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה, הוּא הַקָּדוֹשׁ; רַב-לָכֶם, בְּנֵי לֵוִי.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-קֹרַח:  שִׁמְעוּ-נָא, בְּנֵי לֵוִי.  הַמְעַט מִכֶּם, כִּי-הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל, לְהַקְרִיב אֶתְכֶם, אֵלָיו–לַעֲבֹד, אֶת-עֲבֹדַת מִשְׁכַּן יְהוָה, וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הָעֵדָה, לְשָׁרְתָם.  וַיַּקְרֵב, אֹתְךָ, וְאֶת-כָּל-אַחֶיךָ בְנֵי-לֵוִי, אִתָּךְ; וּבִקַּשְׁתֶּם, גַּם-כְּהֻנָּה.

וַיַּקְרֵב, אֹתְךָ, וְאֶת-כָּל-אַחֶיךָ בְנֵי-לֵוִי, אִתָּךְ; וּבִקַּשְׁתֶּם, גַּם-כְּהֻנָּה.

כמו שישראל היו תועבה למצרים, לכן גושן.

כמו שללוי אסור להכנס למקום שלכהן מותר,

כך הומוסקסואל הוא תועבה לירושלים.

אז אל תעלב הומוסקסואל, " זה לא אישי נגדך"..

צא מירושלים מר בנט, אתה וההומואים שלך.

זה מאוד מסוכן לישראל הכניסה של ההומו  לקדושה הזאת בחסות ישראל,

שלא יקרה לישראל מה שקרה לקורח ועדתו.

ביכורי אתרי עת השלום לשנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות:

וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא, אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד, וְהֵם, יִשְׂאוּ עֲוֺנָם: חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם, וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה.

וְהֵם, יִשְׂאוּ עֲוֺנָם: חֻקַּת עוֹלָם,

חֻקַּת עוֹלָם

וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה.  כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהוָה תְּרוּמָה, נָתַתִּי לַלְוִיִּם, לְנַחֲלָה;

אם אתה לא לוי, ומקבל מהעם את טובות הכהן אז אתה נושא בחטא למות  זה גם מקום שאסור לך להתקרב אליו כחוק עולם לעומתך לוי , נושא חטא אך הוא לא נושא חטא למות כישראל אם יקרב.

וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם, אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, לַיהוָה.  וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה:  כִּי יוֹם כִּפֻּרִים, הוּא, לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כִּי כָל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא-תְעֻנֶּה, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה–וְנִכְרְתָה, מֵעַמֶּיהָ. וְכָל-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל-מְלָאכָה, בְּעֶצֶם, הַיּוֹם הַזֶּה–וְהַאֲבַדְתִּי אֶת-הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מִקֶּרֶב עַמָּהּ. כָּל-מְלָאכָה, לֹא תַעֲשׂוּ:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם: ויקרא.

חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם:

זאת אומרת שגם יום כיפור חוקת עולם. היכולת לכפר ביום כיפור על חטאים זאת חוקת עולם כמו הכהנים:

וְהֵם, יִשְׂאוּ עֲוֺנָם: חֻקַּת עוֹלָם:

בסידור של יום כיפור גם מכוונים בתפילה שהכהנים והלוים יהיו כעומדים בפרץ למען העם בעת דינים וממשילים הדבר כמו היה הקרבת קורבנות בבית המקדש שחרב.

מפה אפשר ללמוד שחשוב לשמור על כהן , גם כי מצווה על ישראל לעשות זאת וגם כדי להתברך מהם, לנצח במלחמות לצלוח עתות שואה ומצוקה.

.

וְהָעָ֗ם עָלוּ֙ מִןהַיַּרְדֵּ֔ן בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן וַֽיַּחֲנוּ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל בִּקְצֵ֖ה מִזְרַ֥ח יְרִיחֽוֹ:

חודש הראשון הוא חודש האביב.

.

בתורתנו כתוב זכרון ישראל ועלילותם, גם מעשיהם הטובים וגם מעשיהם הלא טובים, כולל תוכחות בורא עולם ונביאיו את אבותנו בימי קדם. דרך זאת שמה את ישראל וקורותיו כפי שהם כתובים בתורת ישראל כמשל וזאת מבלי להסתיר, מבלי לכסות עוונותיהם.
אבותנו שכתבו והעבירו לבניהם לא כיסו על עוונם.
הם לא ניסו ללבוש בגדים יפים לתמונת זכרון זרעם אותם כיפים לעיני משך זרעם בדורות שאחריהם.
כמו המשל גם הנמשל כתוב בתורתנו ונלמד מתורתנו.
החטא ועונשו.
וזאת למעשה עוד דרך שמתורת ישראל נלמדים חוקים ומשפטים.
.
בגד זה שלעצמו הוא בגד יפה בעיני על כתמיו עם הרבב שלו, לעינינו, בעת הזאת, בדור הזה.
בגד זה, בתמונת הזכרון של אבותינו לנו, מעיד על הרצון שלהם שהדורות הבאים לא יעשו את חטאיהם.
אין בגדי כסות על עוונם.
.
אפשר לחשוב על הדבר בהמשלה לעת גן עדן שלפני החטא שבו היו האב והאם של חי אדם בעולם הזה עירומים, אך לא התבוששו. ולאחר החטא כיסו עצמם. ובכל זאת למרות הכסות שלהם, גם קורות אדם וחווה הם עדות בתורתנו, עדות זאת למעשה מסירה את המלבושים האלה מאדם וחווה.
דוד המלך לא כיסה את עוונו או על עוונו.
במזמורי תהלים שלעצמם יש גם את דוד כראש זרע, כראש בישראל ואת אסף המשורר בישראל בימי קדם, שמעידים למשך זרעם כפי שהעידו אבותיהם להם וגם את קורותיהם שלהם עצמם .
בתפילותיו של דוד לבורא עולם יש גם הודיה וגם איזכור נפלאות בורא עולם וגם תפילות לבקשת מחילה וסליחה של דוד על חטאיו תוך שהוא לא מכסה את עוונו במזמורים אלו:
.
.

ומשכך:
וַ֭יִּבְחַר בְּדָוִ֣ד עַבְדּ֑וֹ וַ֝יִּקָּחֵ֗הוּ מִֽמִּכְלְאֹ֥ת צֹֽאן:
מֵאַחַ֥ר עָל֗וֹת הֱ֫בִיא֥וֹ לִ֭רְעוֹת בְּיַעֲקֹ֣ב עַמּ֑וֹ וּ֝בְיִשְׂרָאֵ֗ל נַחֲלָתֽוֹ:
וַ֭יִּרְעֵם כְּתֹ֣ם לְבָב֑וֹ וּבִתְבוּנ֖וֹת כַּפָּ֣יו יַנְחֵֽם:

.

שִׁ֤יתוּ לִבְּכֶ֨ם | לְֽחֵילָ֗ה פַּסְּג֥וּ אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ לְמַ֥עַן תְּ֝סַפְּר֗וּ לְד֣וֹר אַחֲרֽוֹן: כִּ֤י זֶ֨ה | אֱלֹהִ֣ים אֱ֭לֹהֵינוּ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד ה֖וּא יְנַהֲגֵ֣נוּ עַל-מֽוּת: מזמור שמונה וארבעים.

לְמַ֥עַן תְּ֝סַפְּר֗וּ לְד֣וֹר אַחֲרֽוֹן:

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל.  טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם–וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:  מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.  לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ–וּבְאָלָתוֹ:  אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם.  לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים–כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם–אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת.  כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם: דברים.

וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם–אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת.

כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ;

וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם.

.

.

 

בחיים יש שתי דרכים שאנשים בוחרים ללכת בהן יש אנשים שאומרים- אם אתה לא יכול לנצח אותם, תחבור אליהם.ויש אנשים שאומרים- אם אתה לא יכול לנצח אותם, תחבור לאחד שיכול לנצח אותם.

שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד.- דברים.

יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהוָה, תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים:- ישעיהו.

כפי שאמר דוד המלך בתהלים: שִׁירוּ לַיהוָה, שִׁיר חָדָשׁ; שִׁירוּ לַיהוָה, כָּל-הָאָרֶץ. שִׁירוּ לַיהוָה, בָּרְכוּ שְׁמוֹ; בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם-לְיוֹם, יְשׁוּעָתוֹ.

לידיעת הקוראים והמאזינים,

לשפה העברית הוכנסו הרבה מילים משפות שאינן עברית שהוסיפו להם את ה- יה בסוף המילה. כשאני אומרת מילים כאלה אני אומרת עם יא בסוף המילה.

תראה, בשיר הם אומרים הבוקר בא אז תגיד תודה.

ומה אני אומרת.

אני אומרת הבוקר תמיד יגיע, גם אחרי שתלך מהעולם הזה, למחרת לכתך הבוקר יגיע.

ולכן אני אומרת,

אם לבוקר באת, אז תגיד תודה.

..

בשורה התחתונה- אם אמות תדעו שלא התאבדתי.