20- מִיכָה֙ – מְנֻקָּד עִם טָעָמֵי מִקְרָא- עם חלוקה לפרשות.

מִיכָה֙ – פרק ראשון- כִּ֥י גָל֖וּ מִמֵּֽךְ:

דְּבַריְהוָ֣ה | אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶלמִיכָה֙ הַמֹּ֣רַשְׁתִּ֔י בִּימֵ֥י יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁרחָזָ֥ה עַלשֹׁמְר֖וֹן וִירֽוּשָׁלִָֽם: שִׁמְעוּ֙ עַמִּ֣ים כֻּלָּ֔ם הַקְשִׁ֖יבִי אֶ֣רֶץ וּמְלֹאָ֑הּ וִיהִי֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֤ה בָּכֶם֙ לְעֵ֔ד אֲדֹנָ֖י מֵהֵיכַ֥ל קָדְשֽׁוֹ: כִּֽיהִנֵּ֥ה יְהוָ֖ה יֹצֵ֣א מִמְּקוֹמ֑וֹ וְיָרַ֥ד וְדָרַ֖ךְ עַל-(במותי) בָּ֥מֳתֵי אָֽרֶץ: וְנָמַ֤סּוּ הֶֽהָרִים֙ תַּחְתָּ֔יו וְהָעֲמָקִ֖ים יִתְבַּקָּ֑עוּ כַּדּוֹנַג֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ כְּמַ֖יִם מֻגָּרִ֥ים בְּמוֹרָֽד: בְּפֶ֤שַׁע יַֽעֲקֹב֙ כָּלזֹ֔את וּבְחַטֹּ֖אות בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל מִֽיפֶ֣שַׁע יַעֲקֹ֗ב הֲלוֹא֙ שֹֽׁמְר֔וֹן וּמִי֙ בָּמ֣וֹת יְהוּדָ֔ה הֲל֖וֹא יְרוּשָׁלִָֽם: וְשַׂמְתִּ֥י שֹׁמְר֛וֹן לְעִ֥י הַשָּׂדֶ֖ה לְמַטָּ֣עֵי כָ֑רֶם וְהִגַּרְתִּ֤י לַגַּי֙ אֲבָנֶ֔יהָ וִיסֹדֶ֖יהָ אֲגַלֶּֽה: וְכָלפְּסִילֶ֣יהָ יֻכַּ֗תּוּ וְכָלאֶתְנַנֶּ֙יהָ֙ יִשָּׂרְפ֣וּ בָאֵ֔שׁ וְכָלעֲצַבֶּ֖יהָ אָשִׂ֣ים שְׁמָמָ֑ה כִּ֠י מֵאֶתְנַ֤ן זוֹנָה֙ קִבָּ֔צָה וְעַדאֶתְנַ֥ן זוֹנָ֖ה יָשֽׁוּבוּ: עַלזֹאת֙ אֶסְפְּדָ֣ה וְאֵילִ֔ילָה אֵילְכָ֥ה (שילל) שׁוֹלָ֖ל וְעָר֑וֹם אֶעֱשֶׂ֤ה מִסְפֵּד֙ כַּתַּנִּ֔ים וְאֵ֖בֶל כִּבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה: כִּ֥י אֲנוּשָׁ֖ה מַכּוֹתֶ֑יהָ כִּיבָ֙אָה֙ עַדיְהוּדָ֔ה נָגַ֛ע עַדשַׁ֥עַר עַמִּ֖י עַדיְרוּשָׁלִָֽם: בְּגַת֙ אַלתַּגִּ֔ידוּ בָּכ֖וֹ אַלתִּבְכּ֑וּ בְּבֵ֣ית לְעַפְרָ֔ה עָפָ֖ר (התפלשתי) הִתְפַּלָּֽשִׁי: עִבְרִ֥י לָכֶ֛ם יוֹשֶׁ֥בֶת שָׁפִ֖יר עֶרְיָהבֹ֑שֶׁת לֹ֤א יָֽצְאָה֙ יוֹשֶׁ֣בֶת צַֽאֲנָ֔ן מִסְפַּד֙ בֵּ֣ית הָאֵ֔צֶל יִקַּ֥ח מִכֶּ֖ם עֶמְדָּתֽוֹ: כִּֽיחָ֥לָֽה לְט֖וֹב יוֹשֶׁ֣בֶת מָר֑וֹת כִּֽייָ֤רַד רָע֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה לְשַׁ֖עַר יְרוּשָׁלִָֽם: רְתֹ֧ם הַמֶּרְכָּבָ֛ה לָרֶ֖כֶשׁ יוֹשֶׁ֣בֶת לָכִ֑ישׁ רֵאשִׁ֨ית חַטָּ֥את הִיא֙ לְבַתצִיּ֔וֹן כִּיבָ֥ךְ נִמְצְא֖וּ פִּשְׁעֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: לָכֵן֙ תִּתְּנִ֣י שִׁלּוּחִ֔ים עַ֖ל מוֹרֶ֣שֶׁת גַּ֑ת בָּתֵּ֤י אַכְזִיב֙ לְאַכְזָ֔ב לְמַלְכֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל: עֹ֗ד הַיֹּרֵשׁ֙ אָ֣בִי לָ֔ךְ יוֹשֶׁ֖בֶת מָֽרֵשָׁ֑ה עַדעֲדֻלָּ֥ם יָב֖וֹא כְּב֥וֹד יִשְׂרָאֵֽל: קָרְחִ֣י וָגֹ֔זִּי עַלבְּנֵ֖י תַּעֲנוּגָ֑יִךְ הַרְחִ֤בִי קָרְחָתֵךְ֙ כַּנֶּ֔שֶׁר כִּ֥י גָל֖וּ מִמֵּֽךְ:

מִיכָה֙ – פרק שני- שָׂדֵ֖ינוּ יְחַלֵּֽק

ה֧וֹי חֹֽשְׁבֵיאָ֛וֶן וּפֹ֥עֲלֵי רָ֖ע עַלמִשְׁכְּבוֹתָ֑ם בְּא֤וֹר הַבֹּ֙קֶר֙ יַעֲשׂ֔וּהָ כִּ֥י יֶשׁלְאֵ֖ל יָדָֽם: וְחָמְד֤וּ שָׂדוֹת֙ וְגָזָ֔לוּ וּבָתִּ֖ים וְנָשָׂ֑אוּ וְעָֽשְׁקוּ֙ גֶּ֣בֶר וּבֵית֔וֹ וְאִ֖ישׁ וְנַחֲלָתֽוֹ: לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֥י חֹשֵׁ֛ב עַלהַמִּשְׁפָּחָ֥ה הַזֹּ֖את רָעָ֑ה אֲ֠שֶׁר לֹֽאתָמִ֨ישׁוּ מִשָּׁ֜ם צַוְּארֹֽתֵיכֶ֗ם וְלֹ֤א תֵֽלְכוּ֙ רוֹמָ֔ה כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא: בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יִשָּׂ֧א עֲלֵיכֶ֣ם מָשָׁ֗ל וְנָהָ֨ה נְהִ֤י נִֽהְיָה֙ אָמַר֙ שָׁד֣וֹד נְשַׁדֻּ֔נוּ חֵ֥לֶק עַמִּ֖י יָמִ֑יר אֵ֚יךְ יָמִ֣ישׁ לִ֔י לְשׁוֹבֵ֥ב שָׂדֵ֖ינוּ יְחַלֵּֽק: לָכֵן֙ לֹֽאיִֽהְיֶ֣ה לְךָ֔ מַשְׁלִ֥יךְ חֶ֖בֶל בְּגוֹרָ֑ל בִּקְהַ֖ל יְהוָֽה: אַלתַּטִּ֖פוּ יַטִּיפ֑וּן לֹֽאיַטִּ֣פוּ לָאֵ֔לֶּה לֹ֥א יִסַּ֖ג כְּלִמּֽוֹת: הֶאָמ֣וּר בֵּֽיתיַעֲקֹ֗ב הֲקָצַר֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה אִםאֵ֖לֶּה מַעֲלָלָ֑יו הֲל֤וֹא דְבָרַ֨י יֵיטִ֔יבוּ עִ֖ם הַיָּשָׁ֥ר הוֹלֵֽךְ: וְאֶתְמ֗וּל עַמִּי֙ לְאוֹיֵ֣ב יְקוֹמֵ֔ם מִמּ֣וּל שַׂלְמָ֔ה אֶ֖דֶר תַּפְשִׁט֑וּן מֵעֹבְרִ֣ים בֶּ֔טַח שׁוּבֵ֖י מִלְחָמָֽה: נְשֵׁ֤י עַמִּי֙ תְּגָ֣רְשׁ֔וּן מִבֵּ֖ית תַּֽעֲנֻגֶ֑יהָ מֵעַל֙ עֹֽלָלֶ֔יהָ תִּקְח֥וּ הֲדָרִ֖י לְעוֹלָֽם: ק֣וּמוּ וּלְכ֔וּ כִּ֥י לֹאזֹ֖את הַמְּנוּחָ֑ה בַּעֲב֥וּר טָמְאָ֛ה תְּחַבֵּ֖ל וְחֶ֥בֶל נִמְרָֽץ: לוּאִ֞ישׁ הֹלֵ֥ךְ ר֙וּחַ֙ וָשֶׁ֣קֶר כִּזֵּ֔ב אַטִּ֣ף לְךָ֔ לַיַּ֖יִן וְלַשֵּׁכָ֑ר וְהָיָ֥ה מַטִּ֖יף הָעָ֥ם הַזֶּֽה: אָסֹ֨ף אֶאֱסֹ֜ף יַעֲקֹ֣ב כֻּלָּ֗ךְ קַבֵּ֤ץ אֲקַבֵּץ֙ שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥חַד אֲשִׂימֶ֖נּוּ כְּצֹ֣אן בָּצְרָ֑ה כְּעֵ֙דֶר֙ בְּת֣וֹךְ הַדָּֽבְר֔וֹ תְּהִימֶ֖נָה מֵאָדָֽם: עָלָ֤ה הַפֹּרֵץ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם פָּֽרְצוּ֙ וַֽיַּעֲבֹ֔רוּ שַׁ֖עַר וַיֵּ֣צְאוּ ב֑וֹ וַיַּעֲבֹ֤ר מַלְכָּם֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיהוָ֖ה בְּרֹאשָֽׁם:

מִיכָה֙ – פרק שלישי- לְהַגִּ֤יד לְיַֽעֲקֹב֙ פִּשְׁע֔וֹ וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל חַטָּאתֽוֹ:

וָאֹמַ֗ר שִׁמְעוּנָא֙ רָאשֵׁ֣י יַעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֲל֣וֹא לָכֶ֔ם לָדַ֖עַת אֶתהַמִּשְׁפָּֽט: שֹׂ֥נְאֵי ט֖וֹב וְאֹ֣הֲבֵי (רעה) רָ֑ע גֹּזְלֵ֤י עוֹרָם֙ מֵֽעֲלֵיהֶ֔ם וּשְׁאֵרָ֖ם מֵעַ֥ל עַצְמוֹתָֽם: וַאֲשֶׁ֣ר אָכְלוּ֮ שְׁאֵ֣ר עַמִּי֒ וְעוֹרָם֙ מֵעֲלֵיהֶ֣ם הִפְשִׁ֔יטוּ וְאֶתעַצְמֹֽתֵיהֶ֖ם פִּצֵּ֑חוּ וּפָרְשׂוּ֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בַּסִּ֔יר וּכְבָשָׂ֖ר בְּת֥וֹךְ קַלָּֽחַת: אָ֚ז יִזְעֲק֣וּ אֶליְהוָ֔ה וְלֹ֥א יַעֲנֶ֖ה אוֹתָ֑ם וְיַסְתֵּ֨ר פָּנָ֤יו מֵהֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא כַּאֲשֶׁ֥ר הֵרֵ֖עוּ מַעַלְלֵיהֶֽם: כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַלהַנְּבִיאִ֖ים הַמַּתְעִ֣ים אֶתעַמִּ֑י הַנֹּשְׁכִ֤ים בְּשִׁנֵּיהֶם֙ וְקָרְא֣וּ שָׁל֔וֹם וַאֲשֶׁר֙ לֹאיִתֵּ֣ן עַלפִּיהֶ֔ם וְקִדְּשׁ֥וּ עָלָ֖יו מִלְחָמָֽה: לָכֵ֞ן לַ֤יְלָה לָכֶם֙ מֵֽחָז֔וֹן וְחָשְׁכָ֥ה לָכֶ֖ם מִקְּסֹ֑ם וּבָ֤אָה הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ עַלהַנְּבִיאִ֔ים וְקָדַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַיּֽוֹם: וּבֹ֣שׁוּ הַחֹזִ֗ים וְחָֽפְרוּ֙ הַקֹּ֣סְמִ֔ים וְעָט֥וּ עַלשָׂפָ֖ם כֻּלָּ֑ם כִּ֛י אֵ֥ין מַעֲנֵ֖ה אֱלֹהִֽים: וְאוּלָ֗ם אָנֹכִ֞י מָלֵ֤אתִי כֹ֙חַ֙ אֶתר֣וּחַ יְהוָ֔ה וּמִשְׁפָּ֖ט וּגְבוּרָ֑ה לְהַגִּ֤יד לְיַֽעֲקֹב֙ פִּשְׁע֔וֹ וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל חַטָּאתֽוֹ: שִׁמְעוּנָ֣א זֹ֗את רָאשֵׁי֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַֽמֲתַעֲבִ֣ים מִשְׁפָּ֔ט וְאֵ֥ת כָּלהַיְשָׁרָ֖ה יְעַקֵּֽשׁוּ: בֹּנֶ֥ה צִיּ֖וֹן בְּדָמִ֑ים וִירוּשָׁלִַ֖ם בְּעַוְלָֽה: רָאשֶׁ֣יהָ | בְּשֹׁ֣חַד יִשְׁפֹּ֗טוּ וְכֹהֲנֶ֙יהָ֙ בִּמְחִ֣יר יוֹר֔וּ וּנְבִיאֶ֖יהָ בְּכֶ֣סֶף יִקְסֹ֑מוּ וְעַליְהוָה֙ יִשָּׁעֵ֣נוּ לֵאמֹ֔ר הֲל֤וֹא יְהוָה֙ בְּקִרְבֵּ֔נוּ לֹֽאתָב֥וֹא עָלֵ֖ינוּ רָעָֽה: לָכֵן֙ בִּגְלַלְכֶ֔ם צִיּ֖וֹן שָׂדֶ֣ה תֵֽחָרֵ֑שׁ וִירוּשָׁלִַ֙ם֙ עִיִּ֣ין תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר:

מִיכָה֙ – פרק רביעי- אֹֽסְפָה֙ הַצֹּ֣לֵעָ֔ה וְהַנִּדָּחָ֖ה אֲקַבֵּ֑צָה.

וְהָיָ֣ה | בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים יִ֠הְיֶה הַ֣ר בֵּיתיְהוָ֤ה נָכוֹן֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֥א ה֖וּא מִגְּבָע֑וֹת וְנָהֲר֥וּ עָלָ֖יו עַמִּֽים: וְֽהָלְכ֞וּ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֗ים וְאָֽמְרוּ֙ לְכ֣וּ | וְנַעֲלֶ֣ה אֶלהַריְהוָ֗ה וְאֶלבֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיוֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹֽרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַריְהוָ֖ה מִירוּשָׁלִָֽם: וְשָׁפַ֗ט בֵּ֚ין עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים וְהוֹכִ֛יחַ לְגוֹיִ֥ם עֲצֻמִ֖ים עַדרָח֑וֹק וְכִתְּת֨וּ חַרְבֹתֵיהֶ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֹֽתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹֽאיִשְׂא֞וּ גּ֤וֹי אֶלגּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹאיִלְמְד֥וּן ע֖וֹד מִלְחָמָֽה: וְיָשְׁב֗וּ אִ֣ישׁ תַּ֧חַת גַּפְנ֛וֹ וְתַ֥חַת תְּאֵנָת֖וֹ וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד כִּיפִ֛י יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת דִּבֵּֽר: כִּ֚י כָּלהָ֣עַמִּ֔ים יֵלְכ֕וּ אִ֖ישׁ בְּשֵׁ֣ם אֱלֹהָ֑יו וַאֲנַ֗חְנוּ נֵלֵ֛ךְ בְּשֵׁםיְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד: בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻםיְהוָ֗ה אֹֽסְפָה֙ הַצֹּ֣לֵעָ֔ה וְהַנִּדָּחָ֖ה אֲקַבֵּ֑צָה וַאֲשֶׁ֖ר הֲרֵעֹֽתִי: וְשַׂמְתִּ֤י אֶתהַצֹּֽלֵעָה֙ לִשְׁאֵרִ֔ית וְהַנַּהֲלָאָ֖ה לְג֣וֹי עָצ֑וּם וּמָלַ֨ךְ יְהוָ֤ה עֲלֵיהֶם֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן מֵעַתָּ֖ה וְעַדעוֹלָֽם: וְאַתָּ֣ה מִגְדַּלעֵ֗דֶר עֹ֛פֶל בַּתצִיּ֖וֹן עָדֶ֣יךָ תֵּאתֶ֑ה וּבָאָ֗ה הַמֶּמְשָׁלָה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה מַמְלֶ֖כֶת לְבַ֥תיְרוּשָׁלִָֽם: עַתָּ֕ה לָ֥מָּה תָרִ֖יעִי רֵ֑עַ הֲמֶ֣לֶךְ אֵֽיןבָּ֗ךְ אִֽםיוֹעֲצֵךְ֙ אָבָ֔ד כִּֽיהֶחֱזִיקֵ֥ךְ חִ֖יל כַּיּוֹלֵדָֽה: ח֧וּלִי וָגֹ֛חִי בַּתצִיּ֖וֹן כַּיּֽוֹלֵדָ֑ה כִּֽיעַתָּה֩ תֵצְאִ֨י מִקִּרְיָ֜ה וְשָׁכַ֣נְתְּ בַּשָּׂדֶ֗ה וּבָ֤את עַדבָּבֶל֙ שָׁ֣ם תִּנָּצֵ֔לִי שָׁ֚ם יִגְאָלֵ֣ךְ יְהוָ֔ה מִכַּ֖ף אֹיְבָֽיִךְ: וְעַתָּ֛ה נֶאֶסְפ֥וּ עָלַ֖יִךְ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים הָאֹמְרִ֣ים תֶּחֱנָ֔ף וְתַ֥חַז בְּצִיּ֖וֹן עֵינֵֽינוּ: וְהֵ֗מָּה לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ מַחְשְׁב֣וֹת יְהוָ֔ה וְלֹ֥א הֵבִ֖ינוּ עֲצָת֑וֹ כִּ֥י קִבְּצָ֖ם כֶּעָמִ֥יר גֹּֽרְנָה: ק֧וּמִי וָד֣וֹשִׁי בַתצִיּ֗וֹן כִּֽיקַרְנֵ֞ךְ אָשִׂ֤ים בַּרְזֶל֙ וּפַרְסֹתַ֙יִךְ֙ אָשִׂ֣ים נְחוּשָׁ֔ה וַהֲדִקּ֖וֹת עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְהַחֲרַמְתִּ֤י לַֽיהוָה֙ בִּצְעָ֔ם וְחֵילָ֖ם לַאֲד֥וֹן כָּלהָאָֽרֶץ: עַתָּה֙ תִּתְגֹּדְדִ֣י בַתגְּד֔וּד מָצ֖וֹר שָׂ֣ם עָלֵ֑ינוּ בַּשֵּׁ֙בֶט֙ יַכּ֣וּ עַֽלהַלְּחִ֔י אֵ֖ת שֹׁפֵ֥ט יִשְׂרָאֵֽל:

.

מִיכָה֙ – פרק חמישי- לֹֽאיְקַוֶּה֙ לְאִ֔ישׁ וְלֹ֥א יְיַחֵ֖ל לִבְנֵ֥י אָדָֽם:

וְאַתָּ֞ה בֵּֽיתלֶ֣חֶם אֶפְרָ֗תָה צָעִיר֙ לִֽהְיוֹת֙ בְּאַלְפֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִמְּךָ֙ לִ֣י יֵצֵ֔א לִֽהְי֥וֹת מוֹשֵׁ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם מִימֵ֥י עוֹלָֽם: לָכֵ֣ן יִתְּנֵ֔ם עַדעֵ֥ת יוֹלֵדָ֖ה יָלָ֑דָה וְיֶ֣תֶר אֶחָ֔יו יְשׁוּב֖וּן עַלבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וְעָמַ֗ד וְרָעָה֙ בְּעֹ֣ז יְהוָ֔ה בִּגְא֕וֹן שֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וְיָשָׁ֕בוּ כִּֽיעַתָּ֥ה יִגְדַּ֖ל עַדאַפְסֵיאָֽרֶץ: וְהָיָ֥ה זֶ֖ה שָׁל֑וֹם אַשּׁ֣וּר | כִּֽייָב֣וֹא בְאַרְצֵ֗נוּ וְכִ֤י יִדְרֹךְ֙ בְּאַרְמְנֹתֵ֔ינוּ וַהֲקֵמֹ֤נוּ עָלָיו֙ שִׁבְעָ֣ה רֹעִ֔ים וּשְׁמֹנָ֖ה נְסִיכֵ֥י אָדָֽם: וְרָע֞וּ אֶתאֶ֤רֶץ אַשּׁוּר֙ בַּחֶ֔רֶב וְאֶתאֶ֥רֶץ נִמְרֹ֖ד בִּפְתָחֶ֑יהָ וְהִצִּיל֙ מֵֽאַשּׁ֔וּר כִּֽייָב֣וֹא בְאַרְצֵ֔נוּ וְכִ֥י יִדְרֹ֖ךְ בִּגְבוּלֵֽנוּ: וְהָיָ֣ה | שְׁאֵרִ֣ית יַעֲקֹ֗ב בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּטַל֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה כִּרְבִיבִ֖ים עֲלֵיעֵ֑שֶׂב אֲשֶׁ֤ר לֹֽאיְקַוֶּה֙ לְאִ֔ישׁ וְלֹ֥א יְיַחֵ֖ל לִבְנֵ֥י אָדָֽם: וְהָיָה֩ שְׁאֵרִ֨ית יַעֲקֹ֜ב בַּגּוֹיִ֗ם בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּאַרְיֵה֙ בְּבַהֲמ֣וֹת יַ֔עַר כִּכְפִ֖יר בְּעֶדְרֵיצֹ֑אן אֲשֶׁ֧ר אִם עָבַ֛ר וְרָמַ֥ס וְטָרַ֖ף וְאֵ֥ין מַצִּֽיל: תָּרֹ֥ם יָדְךָ֖ עַלצָרֶ֑יךָ וְכָלאֹיְבֶ֖יךָ יִכָּרֵֽתוּ: וְהָיָ֤ה בַיּוֹםהַהוּא֙ נְאֻםיְהוָ֔ה וְהִכְרַתִּ֥י סוּסֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהַאֲבַדְתִּ֖י מַרְכְּבֹתֶֽיךָ: וְהִכְרַתִּ֖י עָרֵ֣י אַרְצֶ֑ךָ וְהָרַסְתִּ֖י כָּלמִבְצָרֶֽיךָ: וְהִכְרַתִּ֥י כְשָׁפִ֖ים מִיָּדֶ֑ךָ וּֽמְעוֹנְנִ֖ים לֹ֥א יִֽהְיוּלָֽךְ: וְהִכְרַתִּ֧י פְסִילֶ֛יךָ וּמַצֵּבוֹתֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְלֹֽאתִשְׁתַּחֲוֶ֥ה ע֖וֹד לְמַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ: וְנָתַשְׁתִּ֥י אֲשֵׁירֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהִשְׁמַדְתִּ֖י עָרֶֽיךָ: וְעָשִׂ֜יתִי בְּאַ֧ף וּבְחֵמָ֛ה נָקָ֖ם אֶתהַגּוֹיִ֑ם אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א שָׁמֵֽעוּ:

מִיכָה֙ – פרק שישי- כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ.

שִׁמְעוּנָ֕א אֵ֥ת אֲשֶׁריְהוָ֖ה אֹמֵ֑ר ק֚וּם רִ֣יב אֶתהֶהָרִ֔ים וְתִשְׁמַ֥עְנָה הַגְּבָע֖וֹת קוֹלֶֽךָ: שִׁמְע֤וּ הָרִים֙ אֶתרִ֣יב יְהוָ֔ה וְהָאֵתָנִ֖ים מֹ֣סְדֵי אָ֑רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהוָה֙ עִםעַמּ֔וֹ וְעִםיִשְׂרָאֵ֖ל יִתְוַכָּֽח: עַמִּ֛י מֶהעָשִׂ֥יתִי לְךָ֖ וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ עֲנֵ֥ה בִֽי: כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ וָאֶשְׁלַ֣ח לְפָנֶ֔יךָ אֶתמֹשֶׁ֖ה אַהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם: עַמִּ֗י זְכָרנָא֙ מַהיָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶהעָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּןבְּע֑וֹר מִןהַשִּׁטִּים֙ עַדהַגִּלְגָּ֔ל לְמַ֕עַן דַּ֖עַת צִדְק֥וֹת יְהוָֽה: בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם יְהוָ֔ה אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה: הֲיִרְצֶ֤ה יְהוָה֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַֽחֲלֵישָׁ֑מֶן הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי: הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַהטּ֑וֹב וּמָֽהיְהוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִםעֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִםאֱלֹהֶֽיךָ: ק֤וֹל יְהוָה֙ לָעִ֣יר יִקְרָ֔א וְתוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ שִׁמְע֥וּ מַטֶּ֖ה וּמִ֥י יְעָדָֽהּ: ע֗וֹד הַאִשׁ֙ בֵּ֣ית רָשָׁ֔ע אֹצְר֖וֹת רֶ֑שַׁע וְאֵיפַ֥ת רָז֖וֹן זְעוּמָֽה: הַאֶזְכֶּ֖ה בְּמֹ֣אזְנֵי רֶ֑שַׁע וּבְכִ֖יס אַבְנֵ֥י מִרְמָֽה: אֲשֶׁ֤ר עֲשִׁירֶ֙יהָ֙ מָלְא֣וּ חָמָ֔ס וְיֹשְׁבֶ֖יהָ דִּבְּרוּשָׁ֑קֶר וּלְשׁוֹנָ֖ם רְמִיָּ֥ה בְּפִיהֶֽם: וְגַםאֲנִ֖י הֶחֱלֵ֣יתִי הַכּוֹתֶ֑ךָ הַשְׁמֵ֖ם עַלחַטֹּאתֶֽךָ: אַתָּ֤ה תֹאכַל֙ וְלֹ֣א תִשְׂבָּ֔ע וְיֶשְׁחֲךָ֖ בְּקִרְבֶּ֑ךָ וְתַסֵּג֙ וְלֹ֣א תַפְלִ֔יט וַאֲשֶׁ֥ר תְּפַלֵּ֖ט לַחֶ֥רֶב אֶתֵּֽן: אַתָּ֥ה תִזְרַ֖ע וְלֹ֣א תִקְצ֑וֹר אַתָּ֤ה תִדְרֹֽךְזַ֙יִת֙ וְלֹאתָס֣וּךְ שֶׁ֔מֶן וְתִיר֖וֹשׁ וְלֹ֥א תִשְׁתֶּהיָּֽיִן: וְיִשְׁתַּמֵּ֞ר חֻקּ֣וֹת עָמְרִ֗י וְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה בֵיתאַחְאָ֔ב וַתֵּלְכ֖וּ בְּמֹֽעֲצוֹתָ֑ם לְמַעַן֩ תִּתִּ֨י אֹתְךָ֜ לְשַׁמָּ֗ה וְיֹשְׁבֶ֙יהָ֙ לִשְׁרֵקָ֔ה וְחֶרְפַּ֥ת עַמִּ֖י תִּשָּֽׂאוּ:

מִיכָה֙ – פרק שישי- תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב חֶ֖סֶד לְאַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁרנִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבֹתֵ֖ינוּ מִ֥ימֵי קֶֽדֶם:

אַ֣לְלַי לִ֗י כִּ֤י הָיִ֙יתִי֙ כְּאָסְפֵּיקַ֔יִץ כְּעֹלְלֹ֖ת בָּצִ֑יר אֵיןאֶשְׁכּ֣וֹל לֶאֱכ֔וֹל בִּכּוּרָ֖ה אִוְּתָ֥ה נַפְשִֽׁי: אָבַ֤ד חָסִיד֙ מִןהָאָ֔רֶץ וְיָשָׁ֥ר בָּאָדָ֖ם אָ֑יִן כֻּלָּם֙ לְדָמִ֣ים יֶאֱרֹ֔בוּ אִ֥ישׁ אֶתאָחִ֖יהוּ יָצ֥וּדוּ חֵֽרֶם: עַלהָרַ֤ע כַּפַּ֙יִם֙ לְהֵיטִ֔יב הַשַּׂ֣ר שֹׁאֵ֔ל וְהַשֹּׁפֵ֖ט בַּשִּׁלּ֑וּם וְהַגָּד֗וֹל דֹּבֵ֨ר הַוַּ֥ת נַפְשׁ֛וֹ ה֖וּא וַֽיְעַבְּתֽוּהָ: טוֹבָ֣ם כְּחֵ֔דֶק יָשָׁ֖ר מִמְּסוּכָ֑ה י֤וֹם מְצַפֶּ֙יךָ֙ פְּקֻדָּתְךָ֣ בָ֔אָה עַתָּ֥ה תִהְיֶ֖ה מְבוּכָתָֽם: אַלתַּאֲמִ֣ינוּ בְרֵ֔עַ אַֽלתִּבְטְח֖וּ בְּאַלּ֑וּף מִשֹּׁכֶ֣בֶת חֵיקֶ֔ךָ שְׁמֹ֖ר פִּתְחֵיפִֽיךָ: כִּֽיבֵן֙ מְנַבֵּ֣ל אָ֔ב בַּ֚ת קָמָ֣ה בְאִמָּ֔הּ כַּלָּ֖ה בַּחֲמֹתָ֑הּ אֹיְבֵ֥י אִ֖ישׁ אַנְשֵׁ֥י בֵיתֽוֹ: וַאֲנִי֙ בַּיהוָ֣ה אֲצַפֶּ֔ה אוֹחִ֖ילָה לֵאלֹהֵ֣י יִשְׁעִ֑י יִשְׁמָעֵ֖נִי אֱלֹהָֽי: אַֽלתִּשְׂמְחִ֤י אֹיַ֙בְתִּי֙ לִ֔י כִּ֥י נָפַ֖לְתִּי קָ֑מְתִּי כִּֽיאֵשֵׁ֣ב בַּחֹ֔שֶׁךְ יְהוָ֖ה א֥וֹר לִֽי: זַ֤עַף יְהוָה֙ אֶשָּׂ֔א כִּ֥י חָטָ֖אתִי ל֑וֹ עַד֩ אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤יב רִיבִי֙ וְעָשָׂ֣ה מִשְׁפָּטִ֔י יוֹצִיאֵ֣נִי לָא֔וֹר אֶרְאֶ֖ה בְּצִדְקָתֽוֹ: וְתֵרֶ֤א אֹיַ֙בְתִּי֙ וּתְכַסֶּ֣הָ בוּשָׁ֔ה הָאֹמְרָ֣ה אֵלַ֔י אַיּ֖וֹ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יִךְ עֵינַי֙ תִּרְאֶ֣ינָּה בָּ֔הּ עַתָּ֛ה תִּֽהְיֶ֥ה לְמִרְמָ֖ס כְּטִ֥יט חוּצֽוֹת: י֖וֹם לִבְנ֣וֹת גְּדֵרָ֑יִךְ י֥וֹם הַה֖וּא יִרְחַקחֹֽק: י֥וֹם הוּא֙ וְעָדֶ֣יךָ יָב֔וֹא לְמִנִּ֥י אַשּׁ֖וּר וְעָרֵ֣י מָצ֑וֹר וּלְמִנִּ֤י מָצוֹר֙ וְעַדנָהָ֔ר וְיָ֥ם מִיָּ֖ם וְהַ֥ר הָהָֽר: וְהָיְתָ֥ה הָאָ֛רֶץ לִשְׁמָמָ֖ה עַליֹֽשְׁבֶ֑יהָ מִפְּרִ֖י מַֽעַלְלֵיהֶֽם: רְעֵ֧ה עַמְּךָ֣ בְשִׁבְטֶ֗ךָ צֹ֚אן נַֽחֲלָתֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֣י לְבָדָ֔ד יַ֖עַר בְּת֣וֹךְ כַּרְמֶ֑ל יִרְע֥וּ בָשָׁ֛ן וְגִלְעָ֖ד כִּימֵ֥י עוֹלָֽם: כִּימֵ֥י צֵאתְךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אַרְאֶ֖נּוּ נִפְלָאֽוֹת: יִרְא֤וּ גוֹיִם֙ וְיֵבֹ֔שׁוּ מִכֹּ֖ל גְּבֽוּרָתָ֑ם יָשִׂ֤ימוּ יָד֙ עַלפֶּ֔ה אָזְנֵיהֶ֖ם תֶּחֱרַֽשְׁנָה: יְלַחֲכ֤וּ עָפָר֙ כַּנָּחָ֔שׁ כְּזֹחֲלֵ֣י אֶ֔רֶץ יִרְגְּז֖וּ מִמִּסְגְּרֹֽתֵיהֶ֑ם אֶליְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ יִפְחָ֔דוּ וְיִֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ: מִיאֵ֣ל כָּמ֗וֹךָ נֹשֵׂ֤א עָוֹן֙ וְעֹבֵ֣ר עַלפֶּ֔שַׁע לִשְׁאֵרִ֖ית נַחֲלָת֑וֹ לֹאהֶחֱזִ֤יק לָעַד֙ אַפּ֔וֹ כִּֽיחָפֵ֥ץ חֶ֖סֶד הֽוּא: יָשׁ֣וּב יְרַֽחֲמֵ֔נוּ יִכְבֹּ֖שׁ עֲוֹֽנֹתֵ֑ינוּ וְתַשְׁלִ֛יךְ בִּמְצֻל֥וֹת יָ֖ם כָּלחַטֹּאותָֽם: תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב חֶ֖סֶד לְאַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁרנִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבֹתֵ֖ינוּ מִ֥ימֵי קֶֽדֶם:

א,א דבר-יהוה אשר היה, אל-מיכה המרשתי, בימי יותם אחז יחזקיה, מלכי יהודה–אשר-חזה על-שמרון, וירושלם.  א,ב שמעו עמים כלם, הקשיבי ארץ ומלאה; ויהי אדני יהוה בכם לעד, אדני מהיכל קדשו.  א,ג כי-הנה יהוה, יצא ממקומו; וירד ודרך, על-במותי (במתי) ארץ.  א,ד ונמסו ההרים תחתיו, והעמקים יתבקעו, כדונג מפני האש, כמים מגרים במורד.  א,ה בפשע יעקב כל-זאת, ובחטאות בית ישראל; מי-פשע יעקב, הלוא שמרון, ומי במות יהודה, הלוא ירושלם.  א,ו ושמתי שמרון לעי השדה, למטעי כרם; והגרתי לגי אבניה, ויסדיה אגלה.  א,ז וכל-פסיליה יכתו, וכל-אתנניה ישרפו באש, וכל-עצביה, אשים שממה:  כי מאתנן זונה, קבצה, ועד-אתנן זונה, ישובו.  א,ח על-זאת אספדה ואילילה, אילכה שילל (שולל) וערום; אעשה מספד כתנים, ואבל כבנות יענה.  א,ט כי אנושה, מכותיה:  כי-באה, עד-יהודה–נגע עד-שער עמי, עד-ירושלם.  א,י בגת, אל-תגידו–בכו, אל-תבכו; בבית לעפרה, עפר התפלשתי (התפלשי).  א,יא עברי לכם יושבת שפיר, עריה-בשת; לא יצאה, יושבת צאנן–מספד בית האצל, יקח מכם עמדתו.  א,יב כי-חלה לטוב, יושבת מרות:  כי-ירד רע מאת יהוה, לשער ירושלם.  א,יג רתם המרכבה לרכש, יושבת לכיש; ראשית חטאת היא לבת-ציון, כי-בך נמצאו פשעי ישראל.  א,יד לכן תתני שלוחים, על מורשת גת; בתי אכזיב לאכזב, למלכי ישראל.  א,טו עד, הירש אבי לך, יושבת, מרשה:  עד-עדלם יבוא, כבוד ישראל.  א,טז קרחי וגזי, על-בני תענוגיך; הרחבי קרחתך כנשר, כי גלו ממך.  {ס}

ב,א הוי חשבי-און ופעלי רע, על-משכבותם; באור הבקר יעשוה, כי יש-לאל ידם.  ב,ב וחמדו שדות וגזלו, ובתים ונשאו; ועשקו גבר וביתו, ואיש ונחלתו.  {פ}

ב,ג לכן, כה אמר יהוה, הנני חשב על-המשפחה הזאת, רעה:  אשר לא-תמישו משם צוארתיכם, ולא תלכו רומה–כי עת רעה, היא.  ב,ד ביום ההוא ישא עליכם משל, ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו–חלק עמי, ימיר; איך ימיש לי, לשובב שדינו יחלק.  ב,ה לכן לא-יהיה לך, משליך חבל בגורל, בקהל, יהוה.  ב,ו אל-תטפו, יטיפון; לא-יטפו לאלה, לא יסג כלמות.  ב,ז האמור בית-יעקב, הקצר רוח יהוה–אם-אלה, מעלליו; הלוא דברי ייטיבו, עם הישר הלך.  ב,ח ואתמול, עמי לאויב יקומם, ממול שלמה, אדר תפשטון; מעברים בטח, שובי מלחמה.  ב,ט נשי עמי תגרשון, מבית תענגיה; מעל, עלליה, תקחו הדרי, לעולם.  ב,י קומו ולכו, כי לא-זאת המנוחה; בעבור טמאה תחבל, וחבל נמרץ.  ב,יא לו-איש הלך רוח, ושקר כזב, אטף לך, ליין ולשכר; והיה מטיף, העם הזה.  ב,יב אסף אאסף יעקב כלך, קבץ אקבץ שארית ישראל–יחד אשימנו, כצאן בצרה:  כעדר בתוך הדברו, תהימנה מאדם.  ב,יג עלה הפרץ, לפניהם–פרצו ויעברו, שער ויצאו בו; ויעבר מלכם לפניהם, ויהוה בראשם.  {פ}

ג,א ואמר, שמעו-נא ראשי יעקב, וקציני, בית ישראל:  הלוא לכם, לדעת את-המשפט.  ג,ב שנאי טוב, ואהבי רעה (רע); גזלי עורם מעליהם, ושארם מעל עצמותם.  ג,ג ואשר אכלו, שאר עמי, ועורם מעליהם הפשיטו, ואת-עצמתיהם פצחו; ופרשו כאשר בסיר, וכבשר בתוך קלחת.  ג,ד אז יזעקו אל-יהוה, ולא יענה אותם; ויסתר פניו מהם בעת ההיא, כאשר הרעו מעלליהם.  {פ}

ג,ה כה אמר יהוה, על-הנביאים המתעים את-עמי–הנשכים בשניהם, וקראו שלום, ואשר לא-יתן על-פיהם, וקדשו עליו מלחמה.  ג,ו לכן לילה לכם, מחזון, וחשכה לכם, מקסם; ובאה השמש על-הנביאים, וקדר עליהם היום.  ג,ז ובשו החזים, וחפרו הקסמים, ועטו על-שפם, כלם:  כי אין מענה, אלהים.  ג,ח ואולם, אנכי מלאתי כח את-רוח יהוה, ומשפט, וגבורה–להגיד ליעקב פשעו, ולישראל חטאתו.  {ס}

ג,ט שמעו-נא זאת, ראשי בית יעקב, וקציני, בית ישראל–המתעבים משפט, ואת כל-הישרה יעקשו.  ג,י בנה ציון, בדמים; וירושלם, בעולה.  ג,יא ראשיה בשחד ישפטו, וכהניה במחיר יורו, ונביאיה, בכסף יקסמו; ועל-יהוה, ישענו לאמר, הלוא יהוה בקרבנו, לא-תבוא עלינו רעה.  ג,יב לכן, בגללכם, ציון, שדה תחרש; וירושלם עיין תהיה, והר הבית לבמות יער.  {פ}

ד,א והיה באחרית הימים, יהיה הר בית-יהוה נכון בראש ההרים, ונשא הוא, מגבעות; ונהרו עליו, עמים.  ד,ב והלכו גוים רבים, ואמרו לכו ונעלה אל-הר-יהוה ואל-בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה בארחתיו:  כי מציון תצא תורה, ודבר-יהוה מירושלם.  ד,ג ושפט, בין עמים רבים, והוכיח לגוים עצמים, עד-רחוק; וכתתו חרבתיהם לאתים, וחניתתיהם למזמרות–לא-ישאו גוי אל-גוי חרב, ולא-ילמדון עוד מלחמה.  ד,ד וישבו, איש תחת גפנו ותחת תאנתו–ואין מחריד:  כי-פי יהוה צבאות, דבר.  ד,ה כי, כל-העמים, ילכו, איש בשם אלהיו; ואנחנו, נלך בשם-יהוה אלהינו–לעולם ועד.  {פ}

ד,ו ביום ההוא נאם-יהוה, אספה הצלעה, והנדחה, אקבצה; ואשר, הרעתי.  ד,ז ושמתי את-הצלעה לשארית, והנהלאה לגוי עצום; ומלך יהוה עליהם בהר ציון, מעתה ועד-עולם.  {פ}

ד,ח ואתה מגדל-עדר, עפל בת-ציון–עדיך תאתה; ובאה, הממשלה הראשנה, ממלכת, לבת ירושלם.  ד,ט עתה, למה תריעי רע; המלך אין-בך, אם-יועצך אבד–כי-החזיקך חיל, כיולדה.  ד,י חולי וגחי בת-ציון, כיולדה:  כי-עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה, ובאת עד-בבל שם תנצלי–שם יגאלך יהוה, מכף איביך.  ד,יא ועתה נאספו עליך, גוים רבים–האמרים תחנף, ותחז בציון עינינו.  ד,יב והמה, לא ידעו מחשבות יהוה, ולא הבינו, עצתו:  כי קבצם, כעמיר גרנה.  ד,יג קומי ודושי בת-ציון, כי-קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה, והדקות, עמים רבים; והחרמתי ליהוה בצעם, וחילם לאדון כל-הארץ.  ד,יד עתה תתגדדי בת-גדוד, מצור שם עלינו; בשבט יכו על-הלחי, את שפט ישראל.  {ס}

ה,א ואתה בית-לחם אפרתה, צעיר להיות באלפי יהודה–ממך לי יצא, להיות מושל בישראל; ומוצאתיו מקדם, מימי עולם.  ה,ב לכן יתנם, עד-עת יולדה ילדה; ויתר אחיו, ישובון על-בני ישראל.  ה,ג ועמד, ורעה בעז יהוה–בגאון, שם יהוה אלהיו; וישבו, כי-עתה יגדל עד-אפסי-ארץ.  ה,ד והיה זה, שלום; אשור כי-יבוא בארצנו, וכי ידרך בארמנותינו, והקמנו עליו שבעה רעים, ושמנה נסיכי אדם.  ה,ה ורעו את-ארץ אשור, בחרב, ואת-ארץ נמרד, בפתחיה; והציל, מאשור–כי-יבוא בארצנו, וכי ידרך בגבולנו.  {פ}

ה,ו והיה שארית יעקב, בקרב עמים רבים, כטל מאת יהוה, כרביבים עלי-עשב–אשר לא-יקוה לאיש, ולא ייחל לבני אדם.  {פ}

ה,ז והיה שארית יעקב בגוים, בקרב עמים רבים, כאריה בבהמות יער, ככפיר בעדרי-צאן–אשר אם-עבר ורמס וטרף, ואין מציל.  ה,ח תרם ידך, על-צריך; וכל-איביך, יכרתו.  ה,ט והיה ביום-ההוא נאם-יהוה, והכרתי סוסיך מקרבך; והאבדתי, מרכבתיך.  ה,י והכרתי, ערי ארצך; והרסתי, כל-מבצריך.  ה,יא והכרתי כשפים, מידך; ומעוננים, לא יהיו-לך.  ה,יב והכרתי פסיליך ומצבותיך, מקרבך; ולא-תשתחוה עוד, למעשה ידיך.  ה,יג ונתשתי אשיריך, מקרבך; והשמדתי, עריך.  ה,יד ועשיתי באף ובחמה, נקם–את-הגוים:  אשר, לא שמעו.  {פ}

ו,א שמעו-נא, את אשר-יהוה אמר:  קום ריב את-ההרים, ותשמענה הגבעות קולך.  ו,ב שמעו הרים את-ריב יהוה, והאתנים מוסדי ארץ:  כי ריב ליהוה עם-עמו, ועם-ישראל יתוכח.  ו,ג עמי מה-עשיתי לך, ומה הלאתיך:  ענה בי.  ו,ד כי העלתיך מארץ מצרים, ומבית עבדים פדיתיך; ואשלח לפניך, את-משה אהרן ומרים.  ו,ה עמי, זכר-נא מה-יעץ בלק מלך מואב, ומה-ענה אתו, בלעם בן-בעור–מן-השטים, עד-הגלגל, למען, דעת צדקות יהוה.  ו,ו במה אקדם יהוה, אכף לאלהי מרום; האקדמנו בעולות, בעגלים בני שנה.  ו,ז הירצה יהוה באלפי אילים, ברבבות נחלי-שמן; האתן בכורי פשעי, פרי בטני חטאת נפשי.  ו,ח הגיד לך אדם, מה-טוב; ומה-יהוה דורש ממך, כי אם-עשות משפט ואהבת חסד, והצנע לכת, עם-אלהיך.  {ס}

ו,ט קול יהוה לעיר יקרא, ותושיה יראה שמך; שמעו מטה, ומי יעדה.  ו,י עוד, האש בית רשע–אצרות, רשע; ואיפת רזון, זעומה.  ו,יא האזכה, במאזני רשע; ובכיס, אבני מרמה.  ו,יב אשר עשיריה מלאו חמס, וישביה דברו-שקר; ולשונם, רמיה בפיהם.  ו,יג וגם-אני, החליתי הכותך–השמם, על-חטאתך.  ו,יד אתה תאכל ולא תשבע, וישחך בקרבך; ותסג ולא תפליט, ואשר תפלט לחרב אתן.  ו,טו אתה תזרע, ולא תקצור; אתה תדרך-זית ולא-תסוך שמן, ותירוש ולא תשתה-יין.  ו,טז וישתמר חקות עמרי, וכל מעשה בית-אחאב, ותלכו, במעצותם–למען תתי אתך לשמה, וישביה לשרקה, וחרפת עמי, תשאו.  {פ}

ז,א אללי לי, כי הייתי כאספי-קיץ, כעללת, בציר:  אין-אשכול לאכול, בכורה אותה נפשי.  ז,ב אבד חסיד מן-הארץ, וישר באדם אין:  כלם לדמים יארבו, איש את-אחיהו יצודו חרם.  ז,ג על-הרע כפים, להיטיב, השר שאל, והשפט בשלום; והגדול, דבר הות נפשו הוא–ויעבתוה.  ז,ד טובם כחדק, ישר ממסוכה; יום מצפיך פקדתך באה, עתה תהיה מבוכתם.  ז,ה אל-תאמינו ברע, אל-תבטחו באלוף; משכבת חיקך, שמר פתחי-פיך.  ז,ו כי-בן, מנבל אב, בת קמה באמה, כלה בחמתה:  איבי איש, אנשי ביתו.  ז,ז ואני ביהוה אצפה, אוחילה לאלהי ישעי:  ישמעני, אלהי.  ז,ח אל-תשמחי איבתי לי, כי נפלתי קמתי:  כי-אשב בחשך, יהוה אור לי.  {פ}

ז,ט זעף יהוה אשא, כי חטאתי לו:  עד אשר יריב ריבי, ועשה משפטי–יוציאני לאור, אראה בצדקתו.  ז,י ותרא איבתי, ותכסה בושה–האמרה אלי, איו יהוה אלהיך; עיני תראינה בה, עתה תהיה למרמס כטיט חוצות.  ז,יא יום, לבנות גדריך; יום ההוא, ירחק-חק.  ז,יב יום הוא ועדיך יבוא, למני אשור וערי מצור; ולמני מצור ועד-נהר, וים מים והר ההר.  ז,יג והיתה הארץ לשממה, על-ישביה, מפרי, מעלליהם.  {פ}

ז,יד רעה עמך בשבטך, צאן נחלתך–שכני לבדד, יער בתוך כרמל; ירעו בשן וגלעד, כימי עולם.  ז,טו כימי צאתך, מארץ מצרים, אראנו, נפלאות.  ז,טז יראו גוים ויבשו, מכל גבורתם; ישימו יד על-פה, אזניהם תחרשנה.  ז,יז ילחכו עפר, כנחש–כזחלי ארץ, ירגזו ממסגרתיהם; אל-יהוה אלהינו יפחדו, ויראו ממך.  ז,יח מי-אל כמוך, נשא עון ועבר על-פשע, לשארית, נחלתו:  לא-החזיק לעד אפו, כי-חפץ חסד הוא.  ז,יט ישוב ירחמנו, יכבש עונתינו; ותשליך במצלות ים, כל-חטאותם.  ז,כ תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם, אשר-נשבעת לאבתינו, מימי קדם.  {ש}