29.23- איוב- פרק שלושה  ועשרים- כִּי-אֹ֭זֶן מִלִּ֣ין תִּבְחָ֑ן וְ֝חֵ֗ךְ יִטְעַ֥ם לֶאֱכֹֽל:  

כל הספר.

ראשון.

שני.

שלישי.

רביעי.

חמישי.

שישי.

שביעי.

שמיני.

תשיעי.

עשירי.

עשתי עשר.

שנים עשר.

שלושה עשר.

ארבעה עשר.

חמישה עשר.

שישה עשר.

שבעה עשר.

שמונה עשר.

תשעה עשר.

עשרים.

אחד ועשרים.

שנים ועשרים.

שלושה ועשרים.

ארבעה ועשרים.

חמישה ועשרים.

שישה ועשרים.

איוב- פרק שלושה  ועשרים כִּיאֹ֭זֶן מִלִּ֣ין תִּבְחָ֑ן וְ֝חֵ֗ךְ יִטְעַ֥ם לֶאֱכֹֽל:  

וַיַּ֥עַן אֱלִיה֗וּא וַיֹּאמַֽר: שִׁמְע֣וּ חֲכָמִ֣ים מִלָּ֑י וְ֝יֹדְעִ֗ים הַאֲזִ֥ינוּ לִֽי:  כִּיאֹ֭זֶן מִלִּ֣ין תִּבְחָ֑ן וְ֝חֵ֗ךְ יִטְעַ֥ם לֶאֱכֹֽל:  מִשְׁפָּ֥ט נִבְחֲרָהלָּ֑נוּ נֵדְעָ֖ה בֵינֵ֣ינוּ מַהטּֽוֹב:  כִּֽיאָ֭מַר אִיּ֣וֹב צָדַ֑קְתִּי וְ֝אֵ֗ל הֵסִ֥יר מִשְׁפָּטִֽי: עַלמִשְׁפָּטִ֥י אֲכַזֵּ֑ב אָנ֖וּשׁ חִצִּ֣י בְלִיפָֽשַׁע:  מִיגֶ֥בֶר כְּאִיּ֑וֹב יִֽשְׁתֶּהלַּ֥עַג כַּמָּֽיִם: וְאָרַ֣ח לְ֭חֶבְרָה עִםפֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן וְ֝לָלֶ֗כֶת עִםאַנְשֵׁירֶֽשַׁע: כִּֽיאָ֭מַר לֹ֣א יִסְכָּןגָּ֑בֶר בִּ֝רְצֹת֗וֹ עִםאֱלֹהִֽים:  לָכֵ֤ן | אַ֥נֲשֵׁ֥י לֵבָ֗ב שִׁמְע֫וּ לִ֥י חָלִ֖לָה לָאֵ֥ל מֵרֶ֗שַׁע וְשַׁדַּ֥י מֵעָֽוֶל: כִּ֤י פֹ֣עַל אָ֭דָם יְשַׁלֶּםל֑וֹ וּֽכְאֹ֥רַח אִ֝֗ישׁ יַמְצִאֶֽנּוּ:  אַףאָמְנָ֗ם אֵ֥ל לֹֽאיַרְשִׁ֑יעַ וְ֝שַׁדַּ֗י לֹֽאיְעַוֵּ֥ת מִשְׁפָּֽט: מִֽיפָקַ֣ד עָלָ֣יו אָ֑רְצָה וּמִ֥י שָׂ֝֗ם תֵּבֵ֥ל כֻּלָּֽהּ: אִםיָשִׂ֣ים אֵלָ֣יו לִבּ֑וֹ רוּח֥וֹ וְ֝נִשְׁמָת֗וֹ אֵלָ֥יו יֶאֱסֹֽף: יִגְוַ֣ע כָּלבָּשָׂ֣ר יָ֑חַד וְ֝אָדָ֗ם עַלעָפָ֥ר יָשֽׁוּב:  וְאִםבִּ֥ינָה שִׁמְעָהזֹּ֑את הַ֝אֲזִ֗ינָה לְק֣וֹל מִלָּֽי: הַאַ֬ף שׂוֹנֵ֣א מִשְׁפָּ֣ט יַחֲב֑וֹשׁ וְאִםצַדִּ֖יק כַּבִּ֣יר תַּרְשִֽׁיעַ: הַאֲמֹ֣ר לְמֶ֣לֶךְ בְּלִיָּ֑עַל רָ֝שָׁ֗ע אֶלנְדִיבִֽים: אֲשֶׁ֤ר לֹֽאנָשָׂ֨א | פְּנֵ֥י שָׂרִ֗ים וְלֹ֣א נִכַּרשׁ֖וֹעַ לִפְנֵידָ֑ל כִּֽימַעֲשֵׂ֖ה יָדָ֣יו כֻּלָּֽם: רֶ֤גַע | יָמֻתוּ֮ וַחֲצ֪וֹת לָ֥יְלָה יְגֹעֲשׁ֣וּ עָ֣ם וְיַעֲבֹ֑רוּ וְיָסִ֥ירוּ אַ֝בִּ֗יר לֹ֣א בְיָֽד: כִּיעֵ֭ינָיו עַלדַּרְכֵיאִ֑ישׁ וְֽכָלצְעָדָ֥יו יִרְאֶֽה:  אֵֽיןחֹ֖שֶׁךְ וְאֵ֣ין צַלְמָ֑וֶת לְהִסָּ֥תֶר שָׁ֝֗ם פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן: כִּ֤י לֹ֣א עַלאִ֭ישׁ יָשִׂ֣ים ע֑וֹד לַהֲלֹ֥ךְ אֶלאֵ֝֗ל בַּמִּשְׁפָּֽט:  יָרֹ֣עַ כַּבִּירִ֣ים לֹאחֵ֑קֶר וַיַּעֲמֵ֖ד אֲחֵרִ֣ים תַּחְתָּֽם: לָכֵ֗ן יַ֭כִּיר מַעְבָּֽדֵיהֶ֑ם וְהָ֥פַךְ לַ֝֗יְלָה וְיִדַּכָּֽאוּ:  תַּֽחַתרְשָׁעִ֥ים סְפָקָ֗ם בִּמְק֥וֹם רֹאִֽים: אֲשֶׁ֣ר עַלכֵּ֭ן סָ֣רוּ מֵֽאַחֲרָ֑יו וְכָלדְּ֝רָכָ֗יו לֹ֣א הִשְׂכִּֽילוּ:  לְהָבִ֣יא עָ֭לָיו צַֽעֲקַתדָּ֑ל וְצַעֲקַ֖ת עֲנִיִּ֣ים יִשְׁמָֽע: וְה֤וּא יַשְׁקִ֨ט | וּמִ֥י יַרְשִׁ֗עַ וְיַסְתֵּ֣ר פָּ֭נִים וּמִ֣י יְשׁוּרֶ֑נּוּ וְעַלגּ֖וֹי וְעַלאָדָ֣ם יָֽחַד: מִ֭מְּלֹךְ אָדָ֥ם חָנֵ֗ף מִמֹּ֥קְשֵׁי עָֽם: כִּֽיאֶלאֵ֭ל הֶאָמַ֥ר נָשָׂ֗אתִי לֹ֣א אֶחְבֹּֽל: בִּלְעֲדֵ֣י אֶ֭חֱזֶה אַתָּ֣ה הֹרֵ֑נִי אִֽםעָ֥וֶל פָּ֝עַ֗לְתִּי לֹ֣א אֹסִֽיף: הַֽמֵעִמְּךָ֬ יְשַׁלְמֶ֨נָּה כִּֽימָאַ֗סְתָּ כִּיאַתָּ֣ה תִבְחַ֣ר וְלֹאאָ֑נִי וּֽמַהיָדַ֥עְתָּ דַבֵּֽר: אַנְשֵׁ֣י לֵ֭בָב יֹ֣אמְרוּ לִ֑י וְגֶ֥בֶר חָ֝כָ֗ם שֹׁמֵ֥עַֽ לִֽי: אִ֭יּוֹב לֹאבְדַ֣עַת יְדַבֵּ֑ר וּ֝דְבָרָ֗יו לֹ֣א בְהַשְׂכֵּֽיל: אָבִ֗י יִבָּחֵ֣ן אִיּ֣וֹב עַדנֶ֑צַח עַלתְּ֝שֻׁבֹ֗ת בְּאַנְשֵׁיאָֽוֶן:  כִּ֥י יֹ֘סִ֤יף עַֽלחַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע בֵּינֵ֣ינוּ יִסְפּ֑וֹק וְיֶ֖רֶב אֲמָרָ֣יו לָאֵֽל:

וַיַּ֥עַן אֱלִיה֗וּ וַיֹּאמַֽר: הֲ֭זֹאת חָשַׁ֣בְתָּ לְמִשְׁפָּ֑ט אָ֝מַ֗רְתָּ צִדְקִ֥י מֵאֵֽלכִּֽיתֹ֭אמַר מַהיִּסְכָּןלָ֑ךְ מָֽהאֹ֝עִ֗יל מֵֽחַטָּאתִֽי:  אֲ֭נִי אֲשִֽׁיבְךָ֣ מִלִּ֑ין וְֽאֶתרֵעֶ֥יךָ עִמָּֽךְ: הַבֵּ֣ט שָׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וְשׁ֥וּר שְׁ֝חָקִ֗ים גָּבְה֥וּ מִמֶּֽךָּ:  אִםחָ֭טָאתָ מַהתִּפְעָלבּ֑וֹ וְרַבּ֥וּ פְ֝שָׁעֶ֗יךָ מַהתַּעֲשֶׂהלּֽוֹאִםצָ֭דַקְתָּ מַהתִּתֶּןל֑וֹ א֥וֹ מַהמִיָּדְךָ֥ יִקָּֽח: לְאִישׁכָּמ֥וֹךָ רִשְׁעֶ֑ךָ וּלְבֶןאָ֝דָ֗ם צִדְקָתֶֽךָ: מֵ֭רֹב עֲשׁוּקִ֣ים יַזְעִ֑יקוּ יְשַׁוְּע֖וּ מִזְּר֣וֹעַ רַבִּֽים: וְֽלֹאאָמַ֗ר אַ֭יֵּה אֱל֣וֹהַּ עֹשָׂ֑י נֹתֵ֖ן זְמִר֣וֹת בַּלָּֽיְלָה:  מַ֭לְּפֵנוּ מִבַּהֲמ֣וֹת אָ֑רֶץ וּמֵע֖וֹף הַשָּׁמַ֣יִם יְחַכְּמֵֽנוּ: שָׁ֣ם יִ֭צְעֲקוּ וְלֹ֣א יַעֲנֶ֑ה מִ֝פְּנֵ֗י גְּא֣וֹן רָעִֽים: אַךְשָׁ֭וְא לֹאיִשְׁמַ֥ע | אֵ֑ל וְ֝שַׁדַּ֗י לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה:  אַ֣ף כִּֽיתֹ֖אמַר לֹ֣א תְשׁוּרֶ֑נּוּ דִּ֥ין לְ֝פָנָ֗יו וּתְח֥וֹלֵֽל לֽוֹ:  וְעַתָּ֗ה כִּיאַ֭יִן פָּקַ֣ד אַפּ֑וֹ וְלֹֽאיָדַ֖ע בַּפַּ֣שׁ מְאֹֽד:  וְ֭אִיּוֹב הֶ֣בֶל יִפְצֶהפִּ֑יהוּ בִּבְלִידַ֝֗עַת מִלִּ֥ין יַכְבִּֽר:

לא מנוקד:

א ויען אליהוא, ויאמר.
ב  שמעו חכמים מלי;    וידעים, האזינו לי.
ג  כי-אזן, מלין תבחן;    וחך, יטעם לאכל.
ד  משפט נבחרה-לנו;    נדעה בינינו מה-טוב.
ה  כי-אמר איוב צדקתי;    ואל, הסיר משפטי.
ו  על-משפטי אכזב;    אנוש חצי בלי-פשע.
ז  מי-גבר כאיוב;    ישתה-לעג כמים.
ח  וארח לחברה, עם-פעלי און;    וללכת, עם-אנשי-רשע.
ט  כי-אמר, לא יסכן-גבר–    ברצתו, עם-אלהים.
י  לכן, אנשי לבב–    שמעו-לי:
חללה לאל מרשע;    ושדי מעול.
יא  כי פעל אדם, ישלם-לו;    וכארח איש, ימצאנו.
יב  אף-אמנם, אל לא-ירשיע;    ושדי, לא-יעות משפט.
יג  מי-פקד עליו ארצה;    ומי שם, תבל כלה.
יד  אם-ישים אליו לבו;    רוחו ונשמתו, אליו יאסף.
טו  יגוע כל-בשר יחד;    ואדם, על-עפר ישוב.
טז  ואם-בינה, שמעה-זאת;    האזינה, לקול מלי.
יז  האף שונא משפט יחבוש;    ואם-צדיק כביר תרשיע.
יח  האמר למלך בליעל–    רשע, אל-נדיבים.
יט  אשר לא-נשא, פני שרים,    ולא נכר-שוע, לפני-דל:
כי-מעשה ידיו    כלם.
כ  רגע, ימתו–    וחצות לילה:
יגעשו עם ויעברו;    ויסירו אביר, לא ביד.
כא  כי-עיניו, על-דרכי-איש;    וכל-צעדיו יראה.
כב  אין-חשך, ואין צלמות–    להסתר שם, פעלי און.
כג  כי לא על-איש, ישים עוד–    להלך אל-אל, במשפט.
כד  ירע כבירים לא-חקר;    ויעמד אחרים תחתם.
כה  לכן–יכיר, מעבדיהם;    והפך לילה, וידכאו.
כו  תחת-רשעים ספקם–    במקום ראים.
כז  אשר על-כן, סרו מאחריו;    וכל-דרכיו, לא השכילו.
כח  להביא עליו, צעקת-דל;    וצעקת עניים ישמע.
כט  והוא ישקט, ומי ירשע–    ויסתר פנים, ומי ישורנו;
ועל-גוי ועל-אדם    יחד.
ל  ממלך, אדם חנף–    ממקשי עם.
לא  כי-אל-אל, האמר נשאתי–    לא אחבל.
לב  בלעדי אחזה, אתה הרני;    אם-עול פעלתי, לא אסיף.
לג  המעמך ישלמנה, כי-מאסת–כי-אתה תבחר ולא-אני;    ומה-ידעת דבר.
לד  אנשי לבב, יאמרו לי;    וגבר חכם, שמע לי.
לה  איוב, לא-בדעת ידבר;    ודבריו, לא בהשכיל.
לו  אבי–יבחן איוב עד-נצח:    על-תשבת, באנשי-און.
לז  כי יסיף על-חטאתו פשע, בינינו ישפוק;    וירב אמריו לאל.

א ויען אליהו, ויאמר.
ב  הזאת, חשבת למשפט;    אמרת, צדקי מאל.
ג  כי-תאמר, מה-יסכן-לך;    מה-אעיל, מחטאתי.
ד  אני, אשיבך מלין–    ואת-רעיך עמך.
ה  הבט שמים וראה;    ושור שחקים, גבהו ממך.
ו  אם-חטאת, מה-תפעל-בו;    ורבו פשעיך, מה-תעשה-לו.
ז  אם-צדקת, מה-תתן-לו;    או מה-מידך יקח.
ח  לאיש-כמוך רשעך;    ולבן-אדם, צדקתך.
ט  מרב, עשוקים יזעיקו;    ישועו מזרוע רבים.
י  ולא-אמר–איה, אלוה עשי:    נתן זמרות בלילה.
יא  מלפנו, מבהמות ארץ;    ומעוף השמים יחכמנו.
יב  שם יצעקו, ולא יענה–    מפני, גאון רעים.
יג  אך-שוא, לא-ישמע אל;    ושדי, לא ישורנה.
יד  אף כי-תאמר, לא תשורנו;    דין לפניו, ותחולל לו.
טו  ועתה–כי-אין, פקד אפו;    ולא-ידע בפש מאד.
טז  ואיוב, הבל יפצה-פיהו;    בבלי-דעת, מלין יכבר.