מות דוד.

מַּמְלָכָ֥ה נָכ֖וֹנָה.

לֵ֤ב שֹׁמֵ֙עַ֙ לִשְׁפֹּ֣ט.

חִירָ֨ם.

הבית אשר בנה

בית יער הלבנון

אז יקהל שלמה.

בְּתָם– לֵבָ֣ב.

לְמַ֙עַן֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י

כִּֽי הָיְתָ֤ה סִבָּה֙

וַיְהִי֙ בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה.

וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֧ה.

ויסירה מגבירה

אָ֧ז יֵחָלֵ֛ק הָעָ֥ם

כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים אָ֑תָּה

יְהוָה֙ ה֣וּא הָאֱלֹהִ֔ים

קַנֹּ֨א קִנֵּ֜אתִי לַיהוָ֣ה.

כֶּ֧רֶם הָיָ֛ה לְנָב֥וֹת

וַיָּלֹ֤קּוּ הַכְּלָבִים֙ אֶת–דָּמ֔וֹ

כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר

נחה רוח אליהו

פרשת- וַיְסִרֶ֙הָ֙ מִגְּבִירָ֔ה אֲשֶׁר–עָשְׂתָ֥ה מִפְלֶ֖צֶת לָאֲשֵׁרָ֑ה.

וּבִשְׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים לְיָרָבְעָ֖ם מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֥ךְ אָסָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה: וְאַרְבָּעִ֤ים וְאַחַת֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ מַעֲכָ֖ה בַּת–אֲבִישָׁלֽוֹם: וַיַּ֧עַשׂ אָסָ֛א הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּדָוִ֖ד אָבִֽיו: וַיַּעֲבֵ֥ר הַקְּדֵשִׁ֖ים מִן–הָאָ֑רֶץ וַיָּ֙סַר֙ אֶת–כָּל–הַגִּלֻּלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֲבֹתָֽיו: וְגַ֣ם | אֶת–מַעֲכָ֣ה אִמּ֗וֹ וַיְסִרֶ֙הָ֙ מִגְּבִירָ֔ה אֲשֶׁר–עָשְׂתָ֥ה מִפְלֶ֖צֶת לָאֲשֵׁרָ֑ה וַיִּכְרֹ֤ת אָסָא֙ אֶת–מִפְלַצְתָּ֔הּ וַיִּשְׂרֹ֖ף בְּנַ֥חַל קִדְרֽוֹן: וְהַבָּמ֖וֹת לֹא–סָ֑רוּ רַ֣ק לְבַב–אָסָ֗א הָיָ֥ה שָׁלֵ֛ם עִם–יְהוָ֖ה כָּל–יָמָֽיו: וַיָּבֵא֙ אֶת–קָדְשֵׁ֣י אָבִ֔יו (וקדשו) וְקָדְשֵׁ֖י בֵּ֣ית יְהוָ֑ה כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב וְכֵלִֽים: וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֜ה בֵּ֣ין אָסָ֗א וּבֵ֛ין בַּעְשָׁ֥א מֶֽלֶךְ–יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל–יְמֵיהֶֽם:

וַיַּ֨עַל בַּעְשָׁ֤א מֶֽלֶךְ–יִשְׂרָאֵל֙ עַל–יְהוּדָ֔ה וַיִּ֖בֶן אֶת–הָרָמָ֑ה לְבִלְתִּ֗י תֵּ֚ת יֹצֵ֣א וָבָ֔א לְאָסָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה: וַיִּקַּ֣ח אָ֠סָא אֶת–כָּל–הַכֶּ֨סֶף וְהַזָּהָ֜ב הַֽנּוֹתָרִ֣ים | בְּאוֹצְר֣וֹת בֵּית–יְהוָ֗ה וְאֶת–אֽוֹצְרוֹת֙ בֵּ֣ית (מלך) הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּיַד–עֲבָדָ֑יו וַיִּשְׁלָחֵ֞ם הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֗א אֶל–בֶּן–הֲ֠דַד בֶּן–טַבְרִמֹּ֤ן בֶּן–חֶזְיוֹן֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הַיֹּשֵׁ֥ב בְּדַמֶּ֖שֶׂק לֵאמֹֽר: בְּרִית֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ בֵּ֥ין אָבִ֖י וּבֵ֣ין אָבִ֑יךָ הִנֵּה֩ שָׁלַ֨חְתִּֽי לְךָ֥ שֹׁ֙חַד֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֵ֣ךְ הָפֵ֗רָה אֶת–בְּרִֽיתְךָ֙ אֶת–בַּעְשָׁ֣א מֶֽלֶךְ–יִשְׂרָאֵ֔ל וְיַעֲלֶ֖ה מֵעָלָֽי: וַיִּשְׁמַ֨ע בֶּן–הֲדַ֜ד אֶל–הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֗א וַ֠יִּשְׁלַח אֶת–שָׂרֵ֨י הַחֲיָלִ֤ים אֲשֶׁר–לוֹ֙ עַל–עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּךְ֙ אֶת–עִיּ֣וֹן וְאֶת–דָּ֔ן וְאֵ֖ת אָבֵ֣ל בֵּֽית–מַעֲכָ֑ה וְאֵת֙ כָּל–כִּנְר֔וֹת עַ֖ל כָּל–אֶ֥רֶץ נַפְתָּלִֽי: וַֽיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ בַּעְשָׁ֔א וַיֶּחְדַּ֕ל מִבְּנ֖וֹת אֶת–הָֽרָמָ֑ה וַיֵּ֖שֶׁב בְּתִרְצָֽה: וְהַמֶּ֨לֶךְ אָסָ֜א הִשְׁמִ֤יעַ אֶת–כָּל–יְהוּדָה֙ אֵ֣ין נָקִ֔י וַיִּשְׂא֞וּ אֶת–אַבְנֵ֤י הָֽרָמָה֙ וְאֶת–עֵצֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּעְשָׁ֑א וַיִּ֤בֶן בָּם֙ הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֔א אֶת–גֶּ֥בַע בִּנְיָמִ֖ן וְאֶת–הַמִּצְפָּֽה: וְיֶ֣תֶר כָּל–דִּבְרֵֽי–אָ֠סָא וְכָל–גְּב֨וּרָת֜וֹ וְכָל–אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה וְהֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֔ה הֲלֹֽא–הֵ֣מָּה כְתוּבִ֗ים עַל–סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה רַ֚ק לְעֵ֣ת זִקְנָת֔וֹ חָלָ֖ה אֶת–רַגְלָֽיו: וַיִּשְׁכַּ֤ב אָסָא֙ עִם–אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵר֙ עִם–אֲבֹתָ֔יו בְּעִ֖יר דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹשָׁפָ֥ט בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו:

וְנָדָ֣ב בֶּן–יָרָבְעָ֗ם מָלַךְ֙ עַל–יִשְׂרָאֵ֔ל בִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ עַל–יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנָתָֽיִם: וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֙לֶךְ֙ בְּדֶ֣רֶךְ אָבִ֔יו וּ֨בְחַטָּאת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת–יִשְׂרָאֵֽל: וַיִּקְשֹׁ֨ר עָלָ֜יו בַּעְשָׁ֤א בֶן–אֲחִיָּה֙ לְבֵ֣ית יִשָּׂשכָ֔ר וַיַּכֵּ֣הוּ בַעְשָׁ֔א בְּגִבְּת֖וֹן אֲשֶׁ֣ר לַפְּלִשְׁתִּ֑ים וְנָדָב֙ וְכָל–יִשְׂרָאֵ֔ל צָרִ֖ים עַֽל–גִּבְּתֽוֹן: וַיְמִתֵ֣הוּ בַעְשָׁ֔א בִּשְׁנַ֣ת שָׁלֹ֔שׁ לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּֽיו: וַיְהִ֣י כְמָלְכ֗וֹ הִכָּה֙ אֶת–כָּל–בֵּ֣ית יָרָבְעָ֔ם לֹֽא–הִשְׁאִ֧יר כָּל–נְשָׁמָ֛ה לְיָרָבְעָ֖ם עַד–הִשְׁמִד֑וֹ כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַד–עַבְדּ֖וֹ אֲחִיָּ֥ה הַשִּׁילֹנִֽי: עַל–חַטֹּ֤אות יָרָבְעָם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א וַאֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכַעְס֕וֹ אֲשֶׁ֣ר הִכְעִ֔יס אֶת–יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י נָדָ֖ב וְכָל–אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא–הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל–סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֜ה בֵּ֣ין אָסָ֗א וּבֵ֛ין בַּעְשָׁ֥א מֶֽלֶךְ–יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל–יְמֵיהֶֽם: בִּשְׁנַ֣ת שָׁלֹ֔שׁ לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ בַּעְשָׁ֨א בֶן–אֲחִיָּ֤ה עַל–כָּל–יִשְׂרָאֵל֙ בְּתִרְצָ֔ה עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבַּ֖ע שָׁנָֽה: וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֙לֶךְ֙ בְּדֶ֣רֶךְ יָרָבְעָ֔ם וּ֨בְחַטָּאת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת–יִשְׂרָאֵֽל:

וַיְהִ֤י דְבַר–יְהוָה֙ אֶל–יֵה֣וּא בֶן–חֲנָ֔נִי עַל–בַּעְשָׁ֖א לֵאמֹֽר: יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר הֲרִימֹתִ֙יךָ֙ מִן–הֶ֣עָפָ֔ר וָאֶתֶּנְךָ֣ נָגִ֔יד עַ֖ל עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַתֵּ֣לֶךְ  בְּדֶ֣רֶךְ יָרָבְעָ֗ם וַֽתַּחֲטִא֙ אֶת–עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַכְעִיסֵ֖נִי בְּחַטֹּאתָֽם: הִנְנִ֥י מַבְעִ֛יר אַחֲרֵ֥י בַעְשָׁ֖א וְאַחֲרֵ֣י בֵית֑וֹ וְנָֽתַתִּי֙ אֶת–בֵּ֣יתְךָ֔ כְּבֵ֖ית יָרָבְעָ֥ם בֶּן–נְבָֽט: הַמֵּ֤ת לְבַעְשָׁא֙ בָּעִ֔יר יֹֽאכְל֖וּ הַכְּלָבִ֑ים וְהַמֵּ֥ת לוֹ֙ בַּשָּׂדֶ֔ה יֹאכְל֖וּ ע֥וֹף הַשָּׁמָֽיִם: וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֥י בַעְשָׁ֛א וַאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה וּגְבֽוּרָת֑וֹ הֲלֹא–הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל–סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיִּשְׁכַּ֤ב בַּעְשָׁא֙ עִם–אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֖ר בְּתִרְצָ֑ה וַיִּמְלֹ֛ךְ אֵלָ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו: וְגַ֡ם בְּיַד–יֵה֨וּא בֶן–חֲנָ֜נִי הַנָּבִ֗יא דְּבַר–יְהוָ֡ה הָיָה֩ אֶל–בַּעְשָׁ֨א וְאֶל–בֵּית֜וֹ וְעַ֥ל כָּל–הָרָעָ֣ה | אֲשֶׁר–עָשָׂ֣ה | בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֗ה לְהַכְעִיסוֹ֙ בְּמַעֲשֵׂ֣ה יָדָ֔יו לִהְי֖וֹת כְּבֵ֣ית יָרָבְעָ֑ם וְעַ֥ל אֲשֶׁר–הִכָּ֖ה אֹתֽוֹ:

פרשת- ויסירה מגבירה- לא מנוקד.

א טו,ט ובשנת עשרים, לירבעם מלך ישראל, מלך אסא, מלך יהודה.  א טו,י וארבעים ואחת שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, מעכה בת-אבישלום.  א טו,יא ויעש אסא הישר, בעיני יהוה, כדוד, אביו.  א טו,יב ויעבר הקדשים, מן-הארץ; ויסר, את-כל-הגללים, אשר עשו, אבתיו.  א טו,יג וגם את-מעכה אמו, ויסרה מגבירה, אשר-עשתה מפלצת, לאשרה; ויכרת אסא את-מפלצתה, וישרף בנחל קדרון.  א טו,יד והבמות, לא-סרו; רק לבב-אסא, היה שלם עם-יהוה–כל-ימיו.  {ס}

א טו,טו ויבא את-קדשי אביו, וקדשו (וקדשי) בית יהוה, כסף וזהב, וכלים.  א טו,טז ומלחמה היתה בין אסא, ובין בעשא מלך-ישראל–כל-ימיהם.  א טו,יז ויעל בעשא מלך-ישראל על-יהודה, ויבן את-הרמה–לבלתי, תת יצא ובא, לאסא, מלך יהודה.  א טו,יח ויקח אסא את-כל-הכסף והזהב הנותרים באוצרות בית-יהוה, ואת-אוצרות בית מלך (המלך), ויתנם, ביד-עבדיו; וישלחם המלך אסא, אל-בן-הדד בן-טברמן בן-חזיון מלך ארם, הישב בדמשק, לאמר.  א טו,יט ברית ביני ובינך, בין אבי ובין אביך; הנה שלחתי לך שחד, כסף וזהב–לך הפרה את-בריתך את-בעשא מלך-ישראל, ויעלה מעלי.  א טו,כ וישמע בן-הדד אל-המלך אסא, וישלח את-שרי החילים אשר-לו על-ערי ישראל, ויך את-עיון ואת-דן, ואת אבל בית-מעכה; ואת, כל-כנרות, על, כל-ארץ נפתלי.  א טו,כא ויהי, כשמע בעשא, ויחדל, מבנות את-הרמה; וישב, בתרצה.  א טו,כב והמלך אסא השמיע את-כל-יהודה, אין נקי, וישאו את-אבני הרמה ואת-עציה, אשר בנה בעשא; ויבן בם המלך אסא, את-גבע בנימן ואת-המצפה.  א טו,כג ויתר כל-דברי-אסא וכל-גבורתו וכל-אשר עשה, והערים אשר בנה–הלא-המה כתובים על-ספר דברי הימים, למלכי יהודה; רק לעת זקנתו, חלה את-רגליו.  א טו,כד וישכב אסא, עם-אבתיו, ויקבר עם-אבתיו, בעיר דוד אביו; וימלך יהושפט בנו, תחתיו.  {פ}

א טו,כה ונדב בן-ירבעם, מלך על-ישראל, בשנת שתים, לאסא מלך יהודה; וימלך על-ישראל, שנתים.  א טו,כו ויעש הרע, בעיני יהוה; וילך, בדרך אביו, ובחטאתו, אשר החטיא את-ישראל.  א טו,כז ויקשר עליו בעשא בן-אחיה, לבית יששכר, ויכהו בעשא, בגבתון אשר לפלשתים; ונדב, וכל-ישראל, צרים, על-גבתון.  א טו,כח וימתהו בעשא–בשנת שלש, לאסא מלך יהודה; וימלך, תחתיו.  א טו,כט ויהי כמלכו, הכה את-כל-בית ירבעם–לא-השאיר כל-נשמה לירבעם, עד-השמדו:  כדבר יהוה–אשר דבר, ביד-עבדו אחיה השילני.  א טו,ל על-חטאות ירבעם אשר חטא, ואשר החטיא את-ישראל:  בכעסו–אשר הכעיס, את-יהוה אלהי ישראל.  א טו,לא ויתר דברי נדב, וכל-אשר עשה:  הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי ישראל.  א טו,לב ומלחמה היתה בין אסא, ובין בעשא מלך-ישראל–כל-ימיהם.  {פ}

א טו,לג בשנת שלש, לאסא מלך יהודה–מלך בעשא בן-אחיה על-כל-ישראל, בתרצה, עשרים וארבע, שנה.  א טו,לד ויעש הרע, בעיני יהוה; וילך, בדרך ירבעם, ובחטאתו, אשר החטיא את-ישראל.  {ס}

א טז,א ויהי דבר-יהוה אל-יהוא בן-חנני, על-בעשא לאמר.  א טז,ב יען, אשר הרימתיך מן-העפר, ואתנך נגיד, על עמי ישראל; ותלך בדרך ירבעם, ותחטא את-עמי ישראל, להכעיסני, בחטאתם.  א טז,ג הנני מבעיר אחרי בעשא, ואחרי ביתו; ונתתי, את-ביתך, כבית, ירבעם בן-נבט.  א טז,ד המת לבעשא בעיר, יאכלו הכלבים; והמת לו בשדה, יאכלו עוף השמים.  א טז,ה ויתר דברי בעשא ואשר עשה, וגבורתו:  הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי ישראל.  א טז,ו וישכב בעשא עם-אבתיו, ויקבר בתרצה; וימלך אלה בנו, תחתיו.  א טז,ז וגם ביד-יהוא בן-חנני הנביא, דבר-יהוה היה אל-בעשא ואל-ביתו ועל כל-הרעה אשר-עשה בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיו, להיות, כבית ירבעם; ועל אשר-הכה, אתו.  {פ}