פרשת הבית אשר בנה- לא מנוקד.
א ו,א ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני-ישראל מארץ-מצרים בשנה הרביעית בחדש זו, הוא החדש השני, למלך שלמה, על-ישראל; ויבן הבית, ליהוה. א ו,ב והבית, אשר בנה המלך שלמה ליהוה–ששים-אמה ארכו, ועשרים רחבו; ושלשים אמה, קומתו. א ו,ג והאולם, על-פני היכל הבית–עשרים אמה ארכו, על-פני רחב הבית; עשר באמה רחבו, על-פני הבית. א ו,ד ויעש לבית, חלוני שקפים אטומים. א ו,ה ויבן על-קיר הבית יצוע (יציע), סביב, את-קירות הבית סביב, להיכל ולדביר; ויעש צלעות, סביב. א ו,ו היצוע (היציע) התחתנה חמש באמה רחבה, והתיכנה שש באמה רחבה, והשלישית, שבע באמה רחבה: כי מגרעות נתן לבית סביב, חוצה, לבלתי, אחז בקירות-הבית. א ו,ז והבית, בהבנתו–אבן-שלמה מסע, נבנה; ומקבות והגרזן כל-כלי ברזל, לא-נשמע בבית בהבנתו. א ו,ח פתח, הצלע התיכנה, אל-כתף הבית, הימנית; ובלולים, יעלו על-התיכנה, ומן-התיכנה, אל-השלשים. א ו,ט ויבן את-הבית, ויכלהו; ויספן את-הבית גבים, ושדרת בארזים. א ו,י ויבן את-היצוע (היציע) על-כל-הבית, חמש אמות קומתו; ויאחז את-הבית, בעצי ארזים. {פ}
א ו,יא ויהי, דבר-יהוה, אל-שלמה, לאמר. א ו,יב הבית הזה אשר-אתה בנה, אם-תלך בחקתי ואת-משפטי תעשה, ושמרת את-כל-מצותי, ללכת בהם–והקמתי את-דברי אתך, אשר דברתי אל-דוד אביך. א ו,יג ושכנתי, בתוך בני ישראל; ולא אעזב, את-עמי ישראל. {פ}
א ו,יד ויבן שלמה את-הבית, ויכלהו. א ו,טו ויבן את-קירות הבית מביתה, בצלעות ארזים–מקרקע הבית עד-קירות הספן, צפה עץ מבית; ויצף את-קרקע הבית, בצלעות ברושים. א ו,טז ויבן את-עשרים אמה מירכותי (מירכתי) הבית, בצלעות ארזים, מן-הקרקע, עד-הקירות; ויבן לו מבית לדביר, לקדש הקדשים. א ו,יז וארבעים באמה, היה הבית–הוא, ההיכל לפני. א ו,יח וארז אל-הבית, פנימה, מקלעת פקעים, ופטורי צצים: הכל ארז, אין אבן נראה. א ו,יט ודביר בתוך-הבית מפנימה, הכין, לתתן שם, את-ארון ברית יהוה. א ו,כ ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב, ועשרים אמה קומתו, ויצפהו, זהב סגור; ויצף מזבח, ארז. א ו,כא ויצף שלמה את-הבית מפנימה, זהב סגור; ויעבר ברתיקות (ברתוקות) זהב, לפני הדביר, ויצפהו, זהב. א ו,כב ואת-כל-הבית צפה זהב, עד-תם כל-הבית; וכל-המזבח אשר-לדביר, צפה זהב. א ו,כג ויעש בדביר, שני כרובים עצי-שמן: עשר אמות, קומתו. א ו,כד וחמש אמות, כנף הכרוב האחת, וחמש אמות, כנף הכרוב השנית; עשר אמות, מקצות כנפיו ועד-קצות כנפיו. א ו,כה ועשר, באמה, הכרוב, השני: מדה אחת וקצב אחד, לשני הכרבים. א ו,כו קומת הכרוב האחד, עשר באמה; וכן, הכרוב השני. א ו,כז ויתן את-הכרובים בתוך הבית הפנימי, ויפרשו את-כנפי הכרבים, ותגע כנף-האחד בקיר, וכנף הכרוב השני נגעת בקיר השני; וכנפיהם אל-תוך הבית, נגעת כנף אל-כנף. א ו,כח ויצף את-הכרובים, זהב. א ו,כט ואת כל-קירות הבית מסב קלע, פתוחי מקלעות כרובים ותמרת, ופטורי, צצים–מלפנים, ולחיצון. א ו,ל ואת-קרקע הבית, צפה זהב–לפנימה, ולחיצון. א ו,לא ואת פתח הדביר, עשה דלתות עצי-שמן; האיל מזוזות, חמשית. א ו,לב ושתי, דלתות עצי-שמן, וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמרת ופטורי צצים, וצפה זהב; וירד על-הכרובים ועל-התמרות, את-הזהב. א ו,לג וכן עשה לפתח ההיכל, מזוזות עצי-שמן, מאת, רבעית. א ו,לד ושתי דלתות, עצי ברושים; שני צלעים הדלת האחת, גלילים, ושני קלעים הדלת השנית, גלילים. א ו,לה וקלע כרובים ותמרות, ופטרי צצים; וצפה זהב, מישר על-המחקה. א ו,לו ויבן את-החצר הפנימית, שלשה טורי גזית; וטור, כרתת ארזים. א ו,לז בשנה, הרביעית, יסד, בית יהוה–בירח, זו. א ו,לח ובשנה האחת עשרה בירח בול, הוא החדש השמיני, כלה הבית, לכל-דבריו ולכל-משפטו; ויבנהו, שבע שנים.
|