מות דוד.

מַּמְלָכָ֥ה נָכ֖וֹנָה.

לֵ֤ב שֹׁמֵ֙עַ֙ לִשְׁפֹּ֣ט.

חִירָ֨ם.

הבית אשר בנה

בית יער הלבנון

אז יקהל שלמה.

בְּתָם– לֵבָ֣ב.

לְמַ֙עַן֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י

כִּֽי הָיְתָ֤ה סִבָּה֙

וַיְהִי֙ בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה.

וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֧ה.

ויסירה מגבירה

אָ֧ז יֵחָלֵ֛ק הָעָ֥ם

כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים אָ֑תָּה

יְהוָה֙ ה֣וּא הָאֱלֹהִ֔ים

קַנֹּ֨א קִנֵּ֜אתִי לַיהוָ֣ה.

כֶּ֧רֶם הָיָ֛ה לְנָב֥וֹת

וַיָּלֹ֤קּוּ הַכְּלָבִים֙ אֶת–דָּמ֔וֹ

כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר

נחה רוח אליהו

פרשת – מַּמְלָכָ֥ה נָכ֖וֹנָה בְּיַד–שְׁלֹמֹֽה.

וַיָּבֹ֞א אֲדֹנִיָּ֣הוּ בֶן–חַגֵּ֗ית אֶל–בַּת–שֶׁ֙בַע֙ אֵם–שְׁלֹמֹ֔ה וַתֹּ֖אמֶר הֲשָׁל֣וֹם בֹּאֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם:  וַיֹּ֕אמֶר דָּבָ֥ר לִ֖י אֵלָ֑יִךְ וַתֹּ֖אמֶר דַּבֵּֽר: וַיֹּ֗אמֶר אַ֤תְּ יָדַ֙עַתְּ֙ כִּי–לִי֙ הָיְתָ֣ה הַמְּלוּכָ֔ה וְעָלַ֞י שָׂ֧מוּ כָֽל–יִשְׂרָאֵ֛ל פְּנֵיהֶ֖ם לִמְלֹ֑ךְ וַתִּסֹּ֤ב הַמְּלוּכָה֙ וַתְּהִ֣י לְאָחִ֔י כִּ֥י מֵיְהוָ֖ה הָ֥יְתָה לּֽוֹ:  וְעַתָּ֗ה שְׁאֵלָ֤ה אַחַת֙ אָֽנֹכִי֙ שֹׁאֵ֣ל מֵֽאִתָּ֔ךְ אַל–תָּשִׁ֖בִי אֶת–פָּנָ֑י וַתֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו דַּבֵּֽר:  וַיֹּ֗אמֶר אִמְרִי–נָא֙ לִשְׁלֹמֹ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֥י לֹֽא–יָשִׁ֖יב אֶת–פָּנָ֑יִךְ וְיִתֶּן–לִ֛י אֶת–אֲבִישַׁ֥ג הַשּׁוּנַמִּ֖ית לְאִשָּֽׁה:  וַתֹּ֥אמֶר בַּת–שֶׁ֖בַע ט֑וֹב אָנֹכִ֕י אֲדַבֵּ֥ר עָלֶ֖יךָ אֶל–הַמֶּֽלֶךְ:  

וַתָּבֹ֤א בַת–שֶׁ֙בַע֙ אֶל–הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה לְדַבֶּר–ל֖וֹ עַל–אֲדֹנִיָּ֑הוּ וַיָּקָם֩ הַמֶּ֨לֶךְ לִקְרָאתָ֜הּ וַיִּשְׁתַּ֣חוּ לָ֗הּ וַיֵּ֙שֶׁב֙ עַל–כִּסְא֔וֹ וַיָּ֤שֶׂם כִּסֵּא֙ לְאֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ וַתֵּ֖שֶׁב לִֽימִינֽוֹ:  וַתֹּ֗אמֶר שְׁאֵלָ֨ה אַחַ֤ת קְטַנָּה֙ אָֽנֹכִי֙ שֹׁאֶ֣לֶת מֵֽאִתָּ֔ךְ אַל–תָּ֖שֶׁב אֶת–פָּנָ֑י וַיֹּֽאמֶר–לָ֤הּ הַמֶּ֙לֶךְ֙ שַׁאֲלִ֣י אִמִּ֔י כִּ֥י לֹֽא–אָשִׁ֖יב אֶת–פָּנָֽיִךְ:  וַתֹּ֕אמֶר יֻתַּ֖ן אֶת–אֲבִישַׁ֣ג הַשֻּׁנַמִּ֑ית לַאֲדֹנִיָּ֥הוּ אָחִ֖יךָ לְאִשָּֽׁה:  

וַיַּעַן֩ הַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה וַיֹּ֣אמֶר לְאִמּ֗וֹ וְלָמָה֩ אַ֨תְּ שֹׁאֶ֜לֶת אֶת–אֲבִישַׁ֤ג הַשֻּׁנַמִּית֙ לַאֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ וְשַֽׁאֲלִי–לוֹ֙ אֶת–הַמְּלוּכָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא אָחִ֖י הַגָּד֣וֹל מִמֶּ֑נִּי וְלוֹ֙ וּלְאֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וּלְיוֹאָ֖ב בֶּן–צְרוּיָֽה:  וַיִּשָּׁבַע֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה בַּֽיהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר כֹּ֣ה יַֽעֲשֶׂה–לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יוֹסִ֔יף כִּ֣י בְנַפְשׁ֔וֹ דִּבֶּר֙ אֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ אֶת–הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה: וְעַתָּ֗ה חַי–יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר הֱכִינַ֗נִי (ויושיביני) וַיּֽוֹשִׁיבַ֙נִי֙ עַל–כִּסֵּא֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔י וַאֲשֶׁ֧ר עָֽשָׂה–לִ֛י בַּ֖יִת כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר כִּ֣י הַיּ֔וֹם יוּמַ֖ת אֲדֹנִיָּֽהוּ:  

וַיִּשְׁלַח֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה בְּיַ֖ד בְּנָיָ֣הוּ בֶן–יְהוֹיָדָ֑ע וַיִּפְגַּע–בּ֖וֹ וַיָּמֹֽת:  וּלְאֶבְיָתָ֨ר הַכֹּהֵ֜ן אָמַ֣ר הַמֶּ֗לֶךְ עֲנָתֹת֙ לֵ֣ךְ עַל–שָׂדֶ֔יךָ כִּ֛י אִ֥ישׁ מָ֖וֶת אָ֑תָּה וּבַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה לֹ֣א אֲמִיתֶ֗ךָ כִּֽי–נָשָׂ֜אתָ אֶת–אֲר֨וֹן אֲדֹנָ֤י יְהוִֹה֙ לִפְנֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔י וְכִ֣י הִתְעַנִּ֔יתָ בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר–הִתְעַנָּ֖ה אָבִֽי: וַיְגָ֤רֶשׁ שְׁלֹמֹה֙ אֶת–אֶבְיָתָ֔ר מִהְי֥וֹת כֹּהֵ֖ן לַֽיהוָ֑ה לְמַלֵּא֙ אֶת–דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר עַל–בֵּ֥ית עֵלִ֖י בְּשִׁלֹֽה:  וְהַשְּׁמֻעָה֙ בָּ֣אָה עַד–יוֹאָ֔ב כִּ֣י יוֹאָ֗ב נָטָה֙ אַחֲרֵ֣י אֲדֹנִיָּ֔ה וְאַחֲרֵ֥י אַבְשָׁל֖וֹם לֹ֣א נָטָ֑ה וַיָּ֤נָס יוֹאָב֙ אֶל–אֹ֣הֶל יְהוָ֔ה וַֽיַּחֲזֵ֖ק בְּקַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ:  וַיֻּגַּ֞ד לַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה כִּ֣י נָ֤ס יוֹאָב֙ אֶל–אֹ֣הֶל יְהוָ֔ה וְהִנֵּ֖ה אֵ֣צֶל הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּשְׁלַ֨ח שְׁלֹמֹ֜ה אֶת–בְּנָיָ֧הוּ בֶן–יְהוֹיָדָ֛ע לֵאמֹ֖ר לֵ֥ךְ פְּגַע–בּֽוֹ:  וַיָּבֹ֨א בְנָיָ֜הוּ אֶל–אֹ֣הֶל יְהוָ֗ה וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה–אָמַ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ צֵ֔א וַיֹּ֥אמֶר | לֹ֖א כִּ֣י פֹ֣ה אָמ֑וּת וַיָּ֨שֶׁב בְּנָיָ֤הוּ אֶת–הַמֶּ֙לֶךְ֙ דָּבָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּֽה–דִבֶּ֥ר יוֹאָ֖ב וְכֹ֥ה עָנָֽנִי:  וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ הַמֶּ֗לֶךְ עֲשֵׂה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר וּפְגַע–בּ֖וֹ וּקְבַרְתּ֑וֹ וַהֲסִירֹ֣תָ | דְּמֵ֣י חִנָּ֗ם אֲשֶׁר֙ שָׁפַ֣ךְ יוֹאָ֔ב מֵעָלַ֕י וּמֵעַ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽי:  וְהֵשִׁיב֩ יְהוָ֨ה אֶת–דָּמ֜וֹ עַל–רֹאשׁ֗וֹ אֲשֶׁ֣ר פָּגַ֣ע בִּשְׁנֵֽי–אֲ֠נָשִׁים צַדִּקִ֨ים וְטֹבִ֤ים מִמֶּ֙נּוּ֙ וַיַּהַרְגֵ֣ם בַּחֶ֔רֶב וְאָבִ֥י דָוִ֖ד לֹ֣א יָדָ֑ע אֶת–אַבְנֵ֤ר בֶּן–נֵר֙ שַׂר–צְבָ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת–עֲמָשָׂ֥א בֶן–יֶ֖תֶר שַׂר–צְבָ֥א יְהוּדָֽה:  וְשָׁ֤בוּ דְמֵיהֶם֙ בְּרֹ֣אשׁ יוֹאָ֔ב וּבְרֹ֥אשׁ זַרְע֖וֹ לְעֹלָ֑ם וּלְדָוִ֡ד וּ֠לְזַרְעוֹ וּלְבֵית֨וֹ וּלְכִסְא֜וֹ יִהְיֶ֥ה שָׁל֛וֹם עַד–עוֹלָ֖ם מֵעִ֥ם יְהוָֽה:  וַיַּ֗עַל בְּנָיָ֙הוּ֙ בֶּן–יְה֣וֹיָדָ֔ע וַיִּפְגַּע–בּ֖וֹ וַיְמִתֵ֑הוּ וַיִּקָּבֵ֥ר בְּבֵית֖וֹ בַּמִּדְבָּֽר: וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ אֶת–בְּנָיָ֧הוּ בֶן–יְהוֹיָדָ֛ע תַּחְתָּ֖יו עַל–הַצָּבָ֑א וְאֶת–צָד֤וֹק הַכֹּהֵן֙ נָתַ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ תַּ֖חַת אֶבְיָתָֽר:  

וַיִּשְׁלַ֤ח הַמֶּ֙לֶךְ֙ וַיִּקְרָ֣א לְשִׁמְעִ֔י וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ בְּֽנֵה–לְךָ֥ בַ֙יִת֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ שָׁ֑ם וְלֹֽא–תֵצֵ֥א מִשָּׁ֖ם אָ֥נֶה וָאָֽנָה:  וְהָיָ֣ה | בְּי֣וֹם צֵאתְךָ֗ וְעָֽבַרְתָּ֙ אֶת–נַ֣חַל קִדְר֔וֹן יָדֹ֥עַ תֵּדַ֖ע כִּ֣י מ֣וֹת תָּמ֑וּת דָּמְךָ֖ יִהְיֶ֥ה בְרֹאשֶֽׁךָ:  וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְעִ֤י לַמֶּ֙לֶךְ֙ ט֣וֹב הַדָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֤ר דִּבֶּר֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כֵּ֖ן יַעֲשֶׂ֣ה עַבְדֶּ֑ךָ וַיֵּ֧שֶׁב שִׁמְעִ֛י בִּירוּשָׁלִַ֖ם יָמִ֥ים רַבִּֽים:  וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וַיִּבְרְח֤וּ שְׁנֵֽי–עֲבָדִים֙ לְשִׁמְעִ֔י אֶל–אָכִ֥ישׁ בֶּֽן–מַעֲכָ֖ה מֶ֣לֶךְ גַּ֑ת וַיַּגִּ֤ידוּ לְשִׁמְעִי֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה עֲבָדֶ֖יךָ בְּגַֽת:  וַיָּ֣קָם שִׁמְעִ֗י וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת–חֲמֹר֔וֹ וַיֵּ֤לֶךְ גַּ֙תָה֙ אֶל–אָכִ֔ישׁ לְבַקֵּ֖שׁ אֶת–עֲבָדָ֑יו וַיֵּ֣לֶךְ שִׁמְעִ֔י וַיָּבֵ֥א אֶת–עֲבָדָ֖יו מִגַּֽת:  וַיֻּגַּ֖ד לִשְׁלֹמֹ֑ה כִּי–הָלַ֨ךְ שִׁמְעִ֧י מִירוּשָׁלִַ֛ם גַּ֖ת וַיָּשֹֽׁב:  וַיִּשְׁלַ֨ח הַמֶּ֜לֶךְ וַיִּקְרָ֣א לְשִׁמְעִ֗י וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲל֧וֹא הִשְׁבַּעְתִּ֣יךָ בַֽיהוָ֗ה וָאָעִ֤ד בְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר בְּי֣וֹם צֵאתְךָ֗ וְהָֽלַכְתָּ֙ אָ֣נֶה וָאָ֔נָה יָדֹ֥עַ תֵּדַ֖ע כִּ֣י מ֣וֹת תָּמ֑וּת וַתֹּ֧אמֶר אֵלַ֛י ט֥וֹב הַדָּבָ֖ר שָׁמָֽעְתִּי:  וּמַדּ֕וּעַ לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֵ֖ת שְׁבֻעַ֣ת יְהוָ֑ה וְאֶת–הַמִּצְוָ֖ה אֲשֶׁר–צִוִּ֥יתִי עָלֶֽיךָ: וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל–שִׁמְעִ֗י אַתָּ֤ה יָדַ֙עְתָּ֙ אֵ֣ת כָּל–הָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָדַע֙ לְבָ֣בְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ לְדָוִ֣ד אָבִ֑י וְהֵשִׁ֧יב יְהוָ֛ה אֶת–רָעָתְךָ֖ בְּרֹאשֶֽׁךָ:

וְהַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בָּר֑וּךְ וְכִסֵּ֣א דָוִ֗ד יִהְיֶ֥ה נָכ֛וֹן לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה עַד–עוֹלָֽם:  וַיְצַ֣ו הַמֶּ֗לֶךְ אֶת–בְּנָיָ֙הוּ֙ בֶּן–יְה֣וֹיָדָ֔ע וַיֵּצֵ֕א וַיִּפְגַּע–בּ֖וֹ וַיָּמֹ֑ת וְהַמַּמְלָכָ֥ה נָכ֖וֹנָה בְּיַד–שְׁלֹמֹֽה:

פרשת ממלכה נכונה- לא מנוקד.

א ב,יג ויבא אדניהו בן-חגית, אל-בת-שבע אם-שלמה, ותאמר, השלום באך; ויאמר, שלום.  א ב,יד ויאמר, דבר לי אליך; ותאמר, דבר.  א ב,טו ויאמר, את ידעת כי-לי היתה המלוכה, ועלי שמו כל-ישראל פניהם, למלך; ותסב המלוכה ותהי לאחי, כי מיהוה היתה לו.  א ב,טז ועתה, שאלה אחת אנכי שאל מאתך–אל-תשבי, את-פני; ותאמר אליו, דבר.  א ב,יז ויאמר, אמרי-נא לשלמה המלך, כי לא-ישיב, את-פניך; ויתן-לי את-אבישג השונמית, לאשה.  א ב,יח ותאמר בת-שבע, טוב; אנכי, אדבר עליך אל-המלך.  א ב,יט ותבא בת-שבע אל-המלך שלמה, לדבר-לו על-אדניהו; ויקם המלך לקראתה וישתחו לה, וישב על-כסאו, וישם כסא לאם המלך, ותשב לימינו.  א ב,כ ותאמר, שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך–אל-תשב, את-פני; ויאמר-לה המלך שאלי אמי, כי לא-אשיב את-פניך.  א ב,כא ותאמר, יתן את-אבישג השנמית, לאדניהו אחיך, לאשה.  א ב,כב ויען המלך שלמה ויאמר לאמו, ולמה את שאלת את-אבישג השנמית לאדניהו, ושאלי-לו את-המלוכה, כי הוא אחי הגדול ממני; ולו ולאביתר הכהן, וליואב בן-צרויה.  {פ}

א ב,כג וישבע המלך שלמה, ביהוה לאמר:  כה יעשה-לי אלהים, וכה יוסיף, כי בנפשו, דבר אדניהו את-הדבר הזה.  א ב,כד ועתה, חי-יהוה אשר הכינני ויושיביני (ויושיבני) על-כסא דוד אבי, ואשר עשה-לי בית, כאשר דבר:  כי היום, יומת אדניהו.  א ב,כה וישלח המלך שלמה, ביד בניהו בן-יהוידע; ויפגע-בו, וימת.  {ס}

א ב,כו ולאביתר הכהן אמר המלך, ענתת לך על-שדיך–כי איש מות, אתה; וביום הזה לא אמיתך, כי-נשאת את-ארון אדני יהוה לפני דוד אבי, וכי התענית, בכל אשר-התענה אבי.  א ב,כז ויגרש שלמה את-אביתר, מהיות כהן ליהוה, למלא את-דבר יהוה, אשר דבר על-בית עלי בשלה.  {פ}

א ב,כח והשמעה, באה עד-יואב, כי יואב נטה אחרי אדניה, ואחרי אבשלום לא נטה; וינס יואב אל-אהל יהוה, ויחזק בקרנות המזבח.  א ב,כט ויגד למלך שלמה, כי נס יואב אל-אהל יהוה, והנה, אצל המזבח; וישלח שלמה את-בניהו בן-יהוידע, לאמר–לך פגע-בו.  א ב,ל ויבא בניהו אל-אהל יהוה, ויאמר אליו כה-אמר המלך צא, ויאמר לא, כי פה אמות; וישב בניהו את-המלך דבר לאמר, כה-דבר יואב וכה ענני.  א ב,לא ויאמר לו המלך, עשה כאשר דבר, ופגע-בו, וקברתו; והסירת דמי חנם, אשר שפך יואב, מעלי, ומעל בית אבי.  א ב,לב והשיב יהוה את-דמו על-ראשו, אשר פגע בשני-אנשים צדקים וטבים ממנו ויהרגם בחרב–ואבי דוד, לא ידע:  את-אבנר בן-נר שר-צבא ישראל, ואת-עמשא בן-יתר שר-צבא יהודה.  א ב,לג ושבו דמיהם בראש יואב, ובראש זרעו לעלם; ולדוד ולזרעו ולביתו ולכסאו יהיה שלום, עד-עולם–מעם יהוה.  א ב,לד ויעל, בניהו בן-יהוידע, ויפגע-בו, וימתהו; ויקבר בביתו, במדבר.  א ב,לה ויתן המלך את-בניהו בן-יהוידע, תחתיו–על-הצבא; ואת-צדוק הכהן נתן המלך, תחת אביתר.  א ב,לו וישלח המלך, ויקרא לשמעי, ויאמר לו בנה-לך בית בירושלם, וישבת שם; ולא-תצא משם, אנה ואנה.  א ב,לז והיה ביום צאתך, ועברת את-נחל קדרון–ידע תדע, כי מות תמות:  דמך, יהיה בראשך.  א ב,לח ויאמר שמעי למלך, טוב הדבר, כאשר דבר אדני המלך, כן יעשה עבדך; וישב שמעי בירושלם, ימים רבים.  {ס}

א ב,לט ויהי, מקץ שלש שנים, ויברחו שני-עבדים לשמעי, אל-אכיש בן-מעכה מלך גת; ויגידו לשמעי לאמר, הנה עבדיך בגת.  א ב,מ ויקם שמעי, ויחבש את-חמרו, וילך גתה אל-אכיש, לבקש את-עבדיו; וילך שמעי, ויבא את-עבדיו מגת.  {ס}

א ב,מא ויגד, לשלמה:  כי-הלך שמעי מירושלם גת, וישב.  א ב,מב וישלח המלך ויקרא לשמעי, ויאמר אליו הלוא השבעתיך ביהוה ואעד בך לאמר, ביום צאתך והלכת אנה ואנה, ידע תדע כי מות תמות; ותאמר אלי טוב הדבר, שמעתי.  א ב,מג ומדוע–לא שמרת, את שבעת יהוה; ואת-המצוה, אשר-צויתי עליך.  א ב,מד ויאמר המלך אל-שמעי, אתה ידעת את כל-הרעה אשר ידע לבבך, אשר עשית, לדוד אבי; והשיב יהוה את-רעתך, בראשך.  א ב,מה והמלך שלמה, ברוך; וכסא דוד, יהיה נכון לפני יהוה–עד-עולם.  א ב,מו ויצו המלך, את-בניהו בן-יהוידע, ויצא, ויפגע-בו וימת; והממלכה נכונה, ביד-שלמה.