פרשת- אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֹאמְר֖וּ זֹ֥את אִיזָֽבֶל׃

וַיָּבֹ֤א אֱלִישָׁע֙ דַּמֶּ֔שֶׂק וּבֶן־הֲדַ֥ד מֶֽלֶךְ־אֲרָ֖ם חֹלֶ֑ה וַיֻּגַּד־ל֣וֹ לֵאמֹ֔ר בָּ֛א אִ֥ישׁ הָֽאֱלֹהִ֖ים עַד־הֵֽנָּה׃ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־חֲזָהאֵ֗ל קַ֤ח בְּיָֽדְךָ֙ מִנְחָ֔ה וְלֵ֕ךְ לִקְרַ֖את אִ֣ישׁ הָֽאֱלֹהִ֑ים וְדָֽרַשְׁתָּ֨ אֶת־יְהוָ֤ה מֵֽאוֹתוֹ֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶֽחְיֶ֖ה מֵֽחֳלִ֥י זֶֽה׃

וַיֵּ֣לֶךְ חֲזָאֵל֮ לִקְרָאתוֹ֒ וַיִּקַּ֨ח מִנְחָ֤ה בְיָדוֹ֙ וְכָל־ט֣וּב דַּמֶּ֔שֶׂק מַשָּׂ֖א אַרְבָּעִ֣ים גָּמָ֑ל וַיָּבֹא֙ וַיַּֽעֲמֹ֣ד לְפָנָ֔יו וַיֹּ֗אמֶר בִּנְךָ֨ בֶן־הֲדַ֤ד מֶֽלֶךְ־אֲרָם֙ שְׁלָחַ֤נִי אֵלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶֽחְיֶ֖ה מֵֽחֳלִ֥י זֶֽה׃

וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱלִישָׁ֔ע לֵ֥ךְ אֱמָר־לא (ל֖וֹ) חָיֹ֣ה תִֽחְיֶ֑ה וְהִרְאַ֥נִי יְהוָ֖ה כִּי־מ֥וֹת יָמֽוּת׃ וַיַּֽעֲמֵ֥ד אֶת־פָּנָ֖יו וַיָּ֣שֶׂם עַד־בֹּ֑שׁ וַיֵּ֖בְךְּ אִ֥ישׁ הָֽאֱלֹהִֽים׃ וַיֹּ֣אמֶר חֲזָאֵ֔ל מַדּ֖וּעַ אֲדֹנִ֣י בֹכֶ֑ה וַיֹּ֡אמֶר כִּֽי־יָדַ֡עְתִּי אֵ֣ת אֲשֶׁר־תַּֽעֲשֶׂה֩ לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל רָעָ֗ה מִבְצְרֵיהֶ֞ם תְּשַׁלַּ֤ח בָּאֵשׁ֙ וּבַחֻֽרֵיהֶם֙ בַּחֶ֣רֶב תַּֽהֲרֹ֔ג וְעֹֽלְלֵיהֶ֣ם תְּרַטֵּ֔שׁ וְהָרֹֽתֵיהֶ֖ם תְּבַקֵּֽעַ׃ וַיֹּ֣אמֶר חֲזָהאֵ֔ל כִּ֣י מָ֤ה עַבְדְּךָ֙ הַכֶּ֔לֶב כִּ֣י יַֽעֲשֶׂ֔ה הַדָּבָ֥ר הַגָּד֖וֹל הַזֶּ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע הִרְאַ֧נִי יְהוָ֛ה אֹֽתְךָ֖ מֶ֥לֶךְ עַל־אֲרָֽם׃

וַיֵּ֣לֶךְ ׀ מֵאֵ֣ת אֱלִישָׁ֗ע וַיָּבֹא֙ אֶל־אֲדֹנָ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָֽה־אָמַ֥ר לְךָ֖ אֱלִישָׁ֑ע וַיֹּ֕אמֶר אָ֥מַר לִ֖י חָיֹ֥ה תִֽחְיֶֽה׃ וַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַיִּקַּ֤ח הַמַּכְבֵּר֙ וַיִּטְבֹּ֣ל בַּמַּ֔יִם וַיִּפְרֹ֥שׂ עַל־פָּנָ֖יו וַיָּמֹ֑ת וַיִּמְלֹ֥ךְ חֲזָהאֵ֖ל תַּחְתָּֽיו׃

וּבִשְׁנַ֣ת חָמֵ֗שׁ לְיוֹרָ֤ם בֶּן־אַחְאָב֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וִיהֽוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָלַ֛ךְ יְהוֹרָ֥ם בֶּן־יְהֽוֹשָׁפָ֖ט מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ בֶּן־שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁתַּ֛יִם שָׁנָ֖ה הָיָ֣ה בְמָלְכ֑וֹ וּשְׁמֹנֶ֣ה שנה (שָׁנִ֔ים) מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָֽם׃ וַיֵּ֜לֶךְ בְּדֶ֣רֶךְ ׀ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּֽאֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ בֵּ֣ית אַחְאָ֔ב כִּ֚י בַּת־אַחְאָ֔ב הָ֥יְתָה לּ֖וֹ לְאִשָּׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃  וְלֹֽא־אָבָ֤ה יְהוָה֙ לְהַשְׁחִ֣ית אֶת־יְהוּדָ֔ה לְמַ֖עַן דָּוִ֣ד עַבְדּ֑וֹ כַּֽאֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־ל֗וֹ לָתֵ֨ת ל֥וֹ נִ֛יר לְבָנָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים׃ בְּיָמָיו֙ פָּשַׁ֣ע אֱד֔וֹם מִתַּ֖חַת יַד־יְהוּדָ֑ה וַיַּמְלִ֥כוּ עֲלֵיהֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃

וַיַּֽעֲבֹ֤ר יוֹרָם֙ צָעִ֔ירָה וְכָל־הָרֶ֖כֶב עִמּ֑וֹ וַֽיְהִי־ה֞וּא קָ֣ם לַ֗יְלָה וַיַּכֶּ֨ה אֶת־אֱד֜וֹם הַסֹּבֵ֤יב אֵלָיו֙ וְאֵת֙ שָׂרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וַיָּ֥נָס הָעָ֖ם לְאֹֽהָלָֽיו׃ וַיִּפְשַׁ֣ע אֱד֗וֹם מִתַּ֨חַת֙ יַד־יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה אָ֛ז תִּפְשַׁ֥ע לִבְנָ֖ה בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃ וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יוֹרָ֖ם וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ וַיִּשְׁכַּ֤ב יוֹרָם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֥ר עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲחַזְיָ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃
בִּשְׁנַת֙ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְיוֹרָ֥ם בֶּן־אַחְאָ֖ב מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ אֲחַזְיָ֥הוּ בֶן־יְהוֹרָ֖ם מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וּשְׁתַּ֤יִם שָׁנָה֙ אֲחַזְיָ֣הוּ בְמָלְכ֔וֹ וְשָׁנָ֣ה אַחַ֔ת מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֤ם אִמּוֹ֙ עֲתַלְיָ֔הוּ בַּת־עָמְרִ֖י מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיֵּ֗לֶךְ בְּדֶ֨רֶךְ֙ בֵּ֣ית אַחְאָ֔ב וַיַּ֧עַשׂ הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה כְּבֵ֣ית אַחְאָ֑ב כִּ֛י חֲתַ֥ן בֵּית־אַחְאָ֖ב הֽוּא׃

וַיֵּ֜לֶךְ אֶת־יוֹרָ֣ם בֶּן־אַחְאָ֗ב לַמִּלְחָמָ֛ה עִם־חֲזָאֵ֥ל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֖ם בְּרָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַיַּכּ֥וּ אֲרַמִּ֖ים אֶת־יוֹרָֽם׃ וַיָּשָׁב֩ יוֹרָ֨ם הַמֶּ֜לֶךְ לְהִתְרַפֵּ֣א בְיִזְרְעֶ֗אל מִן־הַמַּכִּים֙ אֲשֶׁ֨ר יַכֻּ֤הוּ אֲרַמִּים֙ בָּֽרָמָ֔ה בְּהִלָּ֣חֲמ֔וֹ אֶת־חֲזָהאֵ֖ל מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַֽאֲחַזְיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹרָ֜ם מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה יָרַ֡ד לִרְא֞וֹת אֶת־יוֹרָ֧ם בֶּן־אַחְאָ֛ב בְּיִזְרְעֶ֖אל כִּֽי־חֹלֶ֥ה הֽוּא׃ 

וֶֽאֱלִישָׁע֙ הַנָּבִ֔יא קָרָ֕א לְאַחַ֖ד מִבְּנֵ֣י הַנְּבִיאִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ חֲגֹ֣ר מָתְנֶ֗יךָ וְ֠קַח פַּ֣ךְ הַשֶּׁ֤מֶן הַזֶּה֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְלֵ֖ךְ רָמֹ֥ת גִּלְעָֽד׃  וּבָ֖אתָ־שָּׁ֑מָּה וּרְאֵה־שָׁ֠ם יֵה֨וּא בֶן־יְהֽוֹשָׁפָ֜ט בֶּן־נִמְשִׁ֗י וּבָ֨אתָ֙ וַהֲקֵֽמֹתוֹ֙ מִתּ֣וֹךְ אֶחָ֔יו וְהֵֽבֵיאתָ֥ אֹת֖וֹ חֶ֥דֶר בְּחָֽדֶר׃ וְלָֽקַחְתָּ֤ פַךְ־הַשֶּׁ֨מֶן֙ וְיָֽצַקְתָּ֣ עַל־רֹאשׁ֔וֹ וְאָֽמַרְתָּ֙ כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֔ה מְשַׁחְתִּ֥יךָ לְמֶ֖לֶךְ אֶל־יִשְׂרָאֵ֑ל וּפָֽתַחְתָּ֥ הַדֶּ֛לֶת וְנַ֖סְתָּה וְלֹ֥א תְחַכֶּֽה׃

וַיֵּ֧לֶךְ הַנַּ֛עַר הַנַּ֥עַר הַנָּבִ֖יא רָמֹ֥ת גִּלְעָֽד׃ וַיָּבֹ֗א וְהִנֵּ֨ה שָׂרֵ֤י הַחַ֨יִל֙ יֹֽשְׁבִ֔ים וַיֹּ֕אמֶר דָּבָ֥ר לִ֛י אֵלֶ֖יךָ הַשָּׂ֑ר וַיֹּ֤אמֶר יֵהוּא֙ אֶל־מִ֣י מִכֻּלָּ֔נוּ וַיֹּ֖אמֶר אֵלֶ֥יךָ הַשָּֽׂר׃ וַיָּ֨קָם֙ וַיָּבֹ֣א הַבַּ֔יְתָה וַיִּצֹ֥ק הַשֶּׁ֖מֶן אֶל־רֹאשׁ֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מְשַׁחְתִּ֧יךָ לְמֶ֛לֶךְ אֶל־עַ֥ם יְהוָ֖ה אֶל־יִשְׂרָאֵֽל׃ וְהִ֨כִּיתָ֔ה אֶת־בֵּ֥ית אַחְאָ֖ב אֲדֹנֶ֑יךָ וְנִקַּמְתִּ֞י דְּמֵ֣י ׀ עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֗ים וּדְמֵ֛י כָּל־עַבְדֵ֥י יְהוָ֖ה מִיַּ֥ד אִיזָֽבֶל׃ וְאָבַ֖ד כָּל־בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וְהִכְרַתִּ֤י לְאַחְאָב֙ מַשְׁתִּ֣ין בְּקִ֔יר וְעָצ֥וּר וְעָז֖וּב בְּיִשְׂרָאֵֽל׃  וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־בֵּ֣ית אַחְאָ֔ב כְּבֵ֖ית יָֽרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט וּכְבֵ֖ית בַּעְשָׁ֥א בֶן־אֲחִיָּֽה׃ וְאֶת־אִיזֶ֜בֶל יֹֽאכְל֧וּ הַכְּלָבִ֛ים בְּחֵ֥לֶק יִזְרְעֶ֖אל וְאֵ֣ין קֹבֵ֑ר וַיִּפְתַּ֥ח הַדֶּ֖לֶת וַיָּנֹֽס׃

וְיֵה֗וּא יָצָא֙ אֶל־עַבְדֵ֣י אֲדֹנָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הֲשָׁל֔וֹם מַדּ֛וּעַ בָּֽא־הַמְשֻׁגָּ֥ע הַזֶּ֖ה אֵלֶ֑יךָ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם אַתֶּ֛ם יְדַעְתֶּ֥ם אֶת־הָאִ֖ישׁ וְאֶת־שִׂיחֽוֹ׃  וַיֹּֽאמְר֣וּ שֶׁ֔קֶר הַגֶּד־נָ֖א לָ֑נוּ וַיֹּ֗אמֶר כָּזֹ֤את וְכָזֹאת֙ אָמַ֤ר אֵלַי֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה מְשַׁחְתִּ֥יךָ לְמֶ֖לֶךְ אֶל־יִשְׂרָאֵֽל׃  וַֽיְמַהֲר֗וּ וַיִּקְחוּ֙ אִ֣ישׁ בִּגְד֔וֹ וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו אֶל־גֶּ֣רֶם הַֽמַּעֲל֑וֹת וַֽיִּתְקְעוּ֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיֹּֽאמְר֖וּ מָלַ֥ךְ יֵהֽוּא׃

וַיִּתְקַשֵּׁ֗ר יֵה֛וּא בֶּן־יְהֽוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־נִמְשִׁ֖י אֶל־יוֹרָ֑ם וְיוֹרָם֩ הָיָ֨ה שֹׁמֵ֜ר בְּרָמֹ֣ת גִּלְעָ֗ד ה֚וּא וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל מִפְּנֵ֖י חֲזָאֵ֥ל מֶֽלֶךְ־אֲרָֽם׃ וַיָּשָׁב֩ יְהוֹרָ֨ם הַמֶּ֜לֶךְ לְהִתְרַפֵּ֣א בְיִזְרְעֶ֗אל מִן־הַמַּכִּים֙ אֲשֶׁ֣ר יַכֻּ֣הוּ אֲרַמִּ֔ים בְּהִלָּ֣חֲמ֔וֹ אֶת־חֲזָאֵ֖ל מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַיֹּ֤אמֶר יֵהוּא֙ אִם־יֵ֣שׁ נַפְשְׁכֶ֔ם אַל־יֵצֵ֤א פָלִיט֙ מִן־הָעִ֔יר לָלֶ֖כֶת לגיד (לְהַגִּ֥יד) בְּיִזְרְעֶֽאל׃ וַיִּרְכַּ֤ב יֵהוּא֙ וַיֵּ֣לֶךְ יִזְרְעֶ֔אלָה כִּ֥י יוֹרָ֖ם שֹׁכֵ֣ב שָׁ֑מָּה וַֽאֲחַזְיָה֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה יָרַ֖ד לִרְא֥וֹת אֶת־יוֹרָֽם׃

וְהַצֹּפֶה֩ עֹמֵ֨ד עַֽל־הַמִּגְדָּ֜ל בְּיִזְרְעֶ֗אל וַיַּ֞רְא אֶת־שִׁפְעַ֤ת יֵהוּא֙ בְּבֹא֔וֹ וַיֹּ֕אמֶר שִׁפְעַ֖ת אֲנִ֣י רֹאֶ֑ה וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹרָ֗ם קַ֥ח רַכָּ֛ב וּֽשְׁלַ֥ח לִקְרָאתָ֖ם וְיֹאמַ֥ר הֲשָׁלֽוֹם׃ וַיֵּלֶךְ֩ רֹכֵ֨ב הַסּ֜וּס לִקְרָאת֗וֹ וַיֹּ֨אמֶר֙ כֹּֽה־אָמַ֤ר הַמֶּ֨לֶךְ֙ הֲשָׁל֔וֹם וַיֹּ֧אמֶר יֵה֛וּא מַה־לְּךָ֥ וּלְשָׁל֖וֹם סֹ֣ב אֶֽל־אַחֲרָ֑י וַיַּגֵּ֤ד הַצֹּפֶה֙ לֵאמֹ֔ר בָּֽא־הַמַּלְאָ֥ךְ עַד־הֵ֖ם וְלֹא־שָֽׁב׃ וַיִּשְׁלַ֗ח רֹכֵ֣ב סוּס֮ שֵׁנִי֒ וַיָּבֹ֣א אֲלֵהֶ֔ם וַיֹּ֛אמֶר כֹּֽה־אָמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ שָׁל֑וֹם וַיֹּ֧אמֶר יֵה֛וּא מַה־לְּךָ֥ וּלְשָׁל֖וֹם סֹ֥ב אֶֽל־אַחֲרָֽי׃ וַיַגֵּ֤ד הַצֹּפֶה֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֥א עַד־אֲלֵיהֶ֖ם וְלֹא־שָׁ֑ב וְהַמִּנְהָ֗ג כְּמִנְהַג֙ יֵה֣וּא בֶן־נִמְשִׁ֔י כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג׃ וַיֹּ֤אמֶר יְהוֹרָם֙ אֱסֹ֔ר וַיֶּאְסֹ֖ר רִכְבּ֑וֹ וַיֵּצֵ֣א יְהוֹרָ֣ם מֶֽלֶךְ־יִ֠שְׂרָאֵל וַֽאֲחַזְיָ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה אִ֣ישׁ בְּרִכְבּ֗וֹ וַיֵּֽצְאוּ֙ לִקְרַ֣את יֵה֔וּא וַיִּ֨מְצָאֻ֔הוּ בְּחֶלְקַ֖ת נָב֥וֹת הַיִּזְרְעֵאלִֽי׃

וַיְהִ֗י כִּרְא֤וֹת יְהוֹרָם֙ אֶת־יֵה֔וּא וַיֹּ֖אמֶר הֲשָׁל֣וֹם יֵה֑וּא וַיֹּ֨אמֶר֙ מָ֣ה הַשָּׁל֔וֹם עַד־זְנוּנֵ֞י אִיזֶ֧בֶל אִמְּךָ֛ וּכְשָׁפֶ֖יהָ הָֽרַבִּֽים׃ וַיַּֽהֲפֹ֧ךְ יְהוֹרָ֛ם יָדָ֖יו וַיָּנֹ֑ס וַיֹּ֥אמֶר אֶל־אֲחַזְיָ֖הוּ מִרְמָ֥ה אֲחַזְיָֽה׃ וְיֵה֞וּא מִלֵּ֧א יָד֣וֹ בַקֶּ֗שֶׁת וַיַּ֤ךְ אֶת־יְהוֹרָם֙ בֵּ֣ין זְרֹעָ֔יו וַיֵּצֵ֥א הַחֵ֖צִי מִלִּבּ֑וֹ וַיִּכְרַ֖ע בְּרִכְבּֽוֹ׃ וַיֹּ֗אמֶר אֶל־בִּדְקַר֙ שָֽׁלִשֹׁ֔ה שָׂ֚א הַשְׁלִכֵ֔הוּ בְּחֶלְקַ֕ת שְׂדֵ֖ה נָב֣וֹת הַיִּזְרְעֵאלִ֑י כִּֽי־זְכֹ֞ר אֲנִ֣י וָאַ֗תָּה אֵ֣ת רֹֽכְבִ֤ים צְמָדִים֙ אַֽחֲרֵי֙ אַחְאָ֣ב אָבִ֔יו וַֽיהוָה֙ נָשָׂ֣א עָלָ֔יו אֶת־הַמַּשָּׂ֖א הַזֶּֽה׃ אִם־לֹ֡א אֶת־דְּמֵ֣י נָבוֹת֩ וְאֶת־דְּמֵ֨י בָנָ֜יו רָאִ֤יתִי אֶ֨מֶשׁ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְשִׁלַּמְתִּ֥י לְךָ֛ בַּחֶלְקָ֥ה הַזֹּ֖את נְאֻם־יְהוָ֑ה וְעַתָּ֗ה שָׂ֧א הַשְׁלִכֵ֛הוּ בַּחֶלְקָ֖ה כִּדְבַ֥ר יְהוָֽה׃ וַֽאֲחַזְיָ֤ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ רָאָ֔ה וַיָּ֕נָס דֶּ֖רֶךְ בֵּ֣ית הַגָּ֑ן וַיִּרְדֹּ֨ף אַֽחֲרָ֜יו יֵה֗וּא וַ֠יֹּאמֶר גַּם־אֹת֞וֹ הַכֻּ֣הוּ אֶל־הַמֶּרְכָּבָ֗ה בְּמַֽעֲלֵה־גוּר֙ אֲשֶׁ֣ר אֶֽת־יִבְלְעָ֔ם וַיָּ֥נָס מְגִדּ֖וֹ וַיָּ֥מָת שָֽׁם׃ וַיַּרְכִּ֧בוּ אֹת֛וֹ עֲבָדָ֖יו יְרֽוּשָׁלְָ֑מָה וַיִּקְבְּר֨וּ אֹת֧וֹ בִקְבֻֽרָת֛וֹ עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֥יר דָּוִֽד׃

וּבִשְׁנַת֙ אַחַ֣ת עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְיוֹרָ֖ם בֶּן־אַחְאָ֑ב מָלַ֥ךְ אֲחַזְיָ֖ה עַל־יְהוּדָֽה׃ וַיָּב֥וֹא יֵה֖וּא יִזְרְעֶ֑אלָה וְאִיזֶ֣בֶל שָֽׁמְעָ֗ה וַתָּ֨שֶׂם בַּפּ֤וּךְ עֵינֶ֨יהָ֙ וַתֵּ֣יטֶב אֶת־רֹאשָׁ֔הּ וַתַּשְׁקֵ֖ף בְּעַ֥ד הַֽחַלּֽוֹן׃ וְיֵה֖וּא בָּ֣א בַשָּׁ֑עַר וַתֹּ֣אמֶר הֲשָׁל֔וֹם זִמְרִ֖י הֹרֵ֥ג אֲדֹנָֽיו׃ וַיִּשָּׂ֤א פָנָיו֙ אֶל־הַ֣חַלּ֔וֹן וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י אִתִּ֖י מִ֑י וַיַּשְׁקִ֣יפוּ אֵלָ֔יו שְׁנַ֥יִם שְׁלֹשָׁ֖ה סָֽרִיסִֽים׃ וַיֹּ֥אמֶר שמטהו (שִׁמְט֖וּהָ) וַֽיִּשְׁמְט֑וּהָ וַיִּ֨ז מִדָּמָ֧הּ אֶל־הַקִּ֛יר וְאֶל־הַסּוּסִ֖ים וַֽיִּרְמְסֶֽנָּה׃ וַיָּבֹ֖א וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֑שְׁתְּ וַיֹּ֗אמֶר פִּקְדוּ־נָ֞א אֶת־הָֽאֲרוּרָ֤ה הַזֹּאת֙ וְקִבְר֔וּהָ כִּ֥י בַת־מֶ֖לֶךְ הִֽיא׃ וַיֵּֽלְכ֖וּ לְקָבְרָ֑הּ וְלֹא־מָ֣צְאוּ בָ֗הּ כִּ֧י אִם־הַגֻּלְגֹּ֛לֶת וְהָֽרַגְלַ֖יִם וְכַפּ֥וֹת הַיָּדָֽיִם׃ וַיָּשֻׁבוּ֮ וַיַּגִּ֣ידוּ לוֹ֒ וַיֹּ֨אמֶר֙ דְּבַר־יְהוָ֣ה ה֔וּא אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֗ר בְּיַד־עַבְדּ֛וֹ אֵֽלִיָּ֥הוּ הַתִּשְׁבִּ֖י לֵאמֹ֑ר בְּחֵ֣לֶק יִזְרְעֶ֔אל יֹֽאכְל֥וּ הַכְּלָבִ֖ים אֶת־בְּשַׂ֥ר אִיזָֽבֶל׃ והית (וְֽהָיְתָ֞ה) נִבְלַ֣ת אִיזֶ֗בֶל כְּדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה בְּחֵ֣לֶק יִזְרְעֶ֑אל אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֹאמְר֖וּ זֹ֥את אִיזָֽבֶל:

פרשת- אשר לא יאמרו זאת איזבל- לא מנוקד.

ב ח,ז ויבא אלישע דמשק, ובן-הדד מלך-ארם חלה; ויגד-לו לאמר, בא איש האלהים עד-הנה.  ב ח,ח ויאמר המלך אל-חזהאל, קח בידך מנחה, ולך, לקראת איש האלהים; ודרשת את-יהוה מאותו לאמר, האחיה מחלי זה.  ב ח,ט וילך חזאל, לקראתו, ויקח מנחה בידו וכל-טוב דמשק, משא ארבעים גמל; ויבא, ויעמד לפניו, ויאמר בנך בן-הדד מלך-ארם שלחני אליך לאמר, האחיה מחלי זה.  ב ח,י ויאמר אליו אלישע, לך אמר-לא (לו) חיה תחיה; והראני יהוה, כי-מות ימות.  ב ח,יא ויעמד את-פניו, וישם עד-בש; ויבך, איש האלהים.  ב ח,יב ויאמר חזאל, מדוע אדני בכה; ויאמר כי-ידעתי את אשר-תעשה לבני ישראל רעה, מבצריהם תשלח באש ובחריהם בחרב תהרג, ועלליהם תרטש, והרתיהם תבקע.  ב ח,יג ויאמר חזהאל–כי מה עבדך הכלב, כי יעשה הדבר הגדול הזה; ויאמר אלישע, הראני יהוה אתך מלך על-ארם.  ב ח,יד וילך מאת אלישע, ויבא אל-אדניו, ויאמר לו, מה-אמר לך אלישע; ויאמר, אמר לי חיה תחיה.  ב ח,טו ויהי ממחרת, ויקח המכבר ויטבל במים, ויפרש על-פניו, וימת; וימלך חזהאל, תחתיו.  {פ}

ב ח,טז ובשנת חמש, ליורם בן-אחאב מלך ישראל, ויהושפט, מלך יהודה–מלך יהורם בן-יהושפט, מלך יהודה.  ב ח,יז בן-שלשים ושתים שנה, היה במלכו; ושמנה שנה (שנים), מלך בירושלם.  ב ח,יח וילך בדרך מלכי ישראל, כאשר עשו בית אחאב–כי בת-אחאב, היתה-לו לאשה; ויעש הרע, בעיני יהוה.  ב ח,יט ולא-אבה יהוה להשחית את-יהודה, למען דוד עבדו:  כאשר אמר-לו, לתת לו ניר לבניו–כל-הימים.  ב ח,כ בימיו פשע אדום, מתחת יד-יהודה; וימלכו עליהם, מלך.  ב ח,כא ויעבר יורם צעירה, וכל-הרכב עמו; ויהי-הוא קם לילה, ויכה את-אדום הסביב אליו ואת שרי הרכב, וינס העם, לאהליו.  ב ח,כב ויפשע אדום, מתחת יד-יהודה, עד, היום הזה; אז תפשע לבנה, בעת ההיא.  ב ח,כג ויתר דברי יורם, וכל-אשר עשה:  הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי יהודה.  ב ח,כד וישכב יורם עם-אבתיו, ויקבר עם-אבתיו בעיר דוד; וימלך אחזיהו בנו, תחתיו.  {פ}

ב ח,כה בשנת שתים-עשרה שנה, ליורם בן-אחאב מלך ישראל, מלך אחזיהו בן-יהורם, מלך יהודה.  ב ח,כו בן-עשרים ושתים שנה, אחזיהו במלכו, ושנה אחת, מלך בירושלם; ושם אמו עתליהו, בת-עמרי מלך ישראל.  ב ח,כז וילך, בדרך בית אחאב, ויעש הרע בעיני יהוה, כבית אחאב:  כי חתן בית-אחאב, הוא.  ב ח,כח וילך את-יורם בן-אחאב, למלחמה עם-חזאל מלך-ארם–ברמת גלעד; ויכו ארמים, את-יורם.  ב ח,כט וישב יורם המלך להתרפא ביזרעאל, מן-המכים אשר יכהו ארמים ברמה, בהלחמו, את-חזהאל מלך ארם; ואחזיהו בן-יהורם מלך יהודה, ירד לראות את-יורם בן-אחאב ביזרעאל–כי-חלה הוא.  {פ}

ב ט,א ואלישע, הנביא, קרא, לאחד מבני הנביאים; ויאמר לו חגר מתניך, וקח פך השמן הזה בידך, ולך, רמת גלעד.  ב ט,ב ובאת-שמה; וראה-שם יהוא בן-יהושפט בן-נמשי, ובאת והקמתו מתוך אחיו, והביאת אתו, חדר בחדר.  ב ט,ג ולקחת פך-השמן, ויצקת על-ראשו, ואמרת כה-אמר יהוה, משחתיך למלך אל-ישראל; ופתחת הדלת ונסתה, ולא תחכה.  ב ט,ד וילך הנער הנער הנביא, רמת גלעד.  ב ט,ה ויבא, והנה שרי החיל ישבים, ויאמר, דבר לי אליך השר; ויאמר יהוא אל-מי מכלנו, ויאמר אליך השר.  ב ט,ו ויקם ויבא הביתה, ויצק השמן אל-ראשו; ויאמר לו, כה-אמר יהוה אלהי ישראל, משחתיך למלך אל-עם יהוה, אל-ישראל.  ב ט,ז והכיתה–את-בית אחאב, אדניך; ונקמתי דמי עבדי הנביאים, ודמי כל-עבדי יהוה–מיד איזבל.  ב ט,ח ואבד, כל-בית אחאב; והכרתי לאחאב משתין בקיר, ועצור ועזוב בישראל.  ב ט,ט ונתתי את-בית אחאב, כבית ירבעם בן-נבט, וכבית, בעשא בן-אחיה.  ב ט,י ואת-איזבל יאכלו הכלבים, בחלק יזרעאל–ואין קבר; ויפתח הדלת, וינס.  ב ט,יא ויהוא, יצא אל-עבדי אדניו, ויאמר לו השלום, מדוע בא-המשגע הזה אליך; ויאמר אליהם, אתם ידעתם את-האיש ואת-שיחו.  ב ט,יב ויאמרו שקר, הגד-נא לנו; ויאמר, כזאת וכזאת אמר אלי לאמר, כה אמר יהוה, משחתיך למלך אל-ישראל.  ב ט,יג וימהרו, ויקחו איש בגדו, וישימו תחתיו, אל-גרם המעלות; ויתקעו, בשופר, ויאמרו, מלך יהוא.  ב ט,יד ויתקשר, יהוא בן-יהושפט בן-נמשי–אל-יורם; ויורם היה שמר ברמת גלעד, הוא וכל-ישראל, מפני, חזאל מלך-ארם.  ב ט,טו וישב יהורם המלך להתרפא ביזרעאל, מן-המכים אשר יכהו ארמים, בהלחמו, את-חזאל מלך ארם; ויאמר יהוא, אם-יש נפשכם–אל-יצא פליט מן-העיר, ללכת לגיד (להגיד) ביזרעאל.  ב ט,טז וירכב יהוא וילך יזרעאלה, כי יורם שכב שמה; ואחזיה מלך יהודה, ירד לראות את-יורם.  ב ט,יז והצפה עמד על-המגדל ביזרעאל, וירא את-שפעת יהוא בבאו, ויאמר, שפעת אני ראה; ויאמר יהורם, קח רכב ושלח לקראתם–ויאמר השלום.  ב ט,יח וילך רכב הסוס לקראתו, ויאמר כה-אמר המלך השלום, ויאמר יהוא מה-לך ולשלום, סב אל-אחרי; ויגד הצפה לאמר, בא-המלאך עד-הם ולא-שב.  ב ט,יט וישלח, רכב סוס שני, ויבא אלהם, ויאמר כה-אמר המלך שלום; ויאמר יהוא מה-לך ולשלום, סב אל-אחרי.  ב ט,כ ויגד הצפה לאמר, בא עד-אליהם ולא-שב; והמנהג, כמנהג יהוא בן-נמשי–כי בשגעון, ינהג.  ב ט,כא ויאמר יהורם אסר, ויאסר רכבו; ויצא יהורם מלך-ישראל ואחזיהו מלך-יהודה איש ברכבו, ויצאו לקראת יהוא, וימצאהו, בחלקת נבות היזרעאלי.  ב ט,כב ויהי, כראות יהורם את-יהוא, ויאמר, השלום יהוא; ויאמר, מה השלום–עד-זנוני איזבל אמך וכשפיה, הרבים.  ב ט,כג ויהפך יהורם ידיו, וינס; ויאמר אל-אחזיהו, מרמה אחזיה.  ב ט,כד ויהוא מלא ידו בקשת, ויך את-יהורם בין זרעיו, ויצא החצי, מלבו; ויכרע, ברכבו.  ב ט,כה ויאמר, אל-בדקר שלשה, שא השלכהו, בחלקת שדה נבות היזרעאלי:  כי-זכר אני ואתה, את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו, ויהוה נשא עליו, את-המשא הזה.  ב ט,כו אם-לא את-דמי נבות ואת-דמי בניו ראיתי אמש, נאם-יהוה, ושלמתי לך בחלקה הזאת, נאם-יהוה; ועתה, שא השלכהו בחלקה–כדבר יהוה.  ב ט,כז ואחזיה מלך-יהודה, ראה, וינס, דרך בית הגן; וירדף אחריו יהוא, ויאמר גם-אתו הכהו אל-המרכבה במעלה-גור אשר את-יבלעם, וינס מגדו, וימת שם.  ב ט,כח וירכבו אתו עבדיו, ירושלמה; ויקברו אתו בקברתו עם-אבתיו, בעיר דוד.  {פ}

ב ט,כט ובשנת אחת עשרה שנה, ליורם בן-אחאב, מלך אחזיה, על-יהודה.  ב ט,ל ויבוא יהוא, יזרעאלה; ואיזבל שמעה, ותשם בפוך עיניה ותיטב את-ראשה, ותשקף, בעד החלון.  ב ט,לא ויהוא, בא בשער; ותאמר השלום, זמרי הרג אדניו.  ב ט,לב וישא פניו, אל-החלון, ויאמר, מי אתי מי; וישקיפו אליו, שנים שלשה סריסים.  ב ט,לג ויאמר שמטהו (שמטוה), וישמטוה; ויז מדמה אל-הקיר ואל-הסוסים, וירמסנה.  ב ט,לד ויבא, ויאכל וישת; ויאמר, פקדו-נא את-הארורה הזאת וקברוה–כי בת-מלך, היא.  ב ט,לה וילכו, לקברה; ולא-מצאו בה, כי אם-הגלגלת והרגלים–וכפות הידים.  ב ט,לו וישבו, ויגידו לו, ויאמר דבר-יהוה הוא, אשר דבר ביד-עבדו אליהו התשבי לאמר:  בחלק יזרעאל, יאכלו הכלבים את-בשר איזבל.  ב ט,לז והית (והיתה) נבלת איזבל, כדמן על-פני השדה–בחלק יזרעאל:  אשר לא-יאמרו, זאת איזבל.  {ס}