פרשת הפיקודים- לא מנוקד.
א,א וידבר יהוה אל-משה במדבר סיני, באהל מועד: באחד לחדש השני בשנה השנית, לצאתם מארץ מצרים–לאמר. א,ב שאו, את-ראש כל-עדת בני-ישראל, למשפחתם, לבית אבתם–במספר שמות, כל-זכר לגלגלתם. א,ג מבן עשרים שנה ומעלה, כל-יצא צבא בישראל–תפקדו אתם לצבאתם, אתה ואהרן. א,ד ואתכם יהיו, איש איש למטה–איש ראש לבית-אבתיו, הוא. א,ה ואלה שמות האנשים, אשר יעמדו אתכם: לראובן, אליצור בן-שדיאור. א,ו לשמעון, שלמיאל בן-צורישדי. א,ז ליהודה, נחשון בן-עמינדב. א,ח ליששכר, נתנאל בן-צוער. א,ט לזבולן, אליאב בן-חלן. א,י לבני יוסף–לאפרים, אלישמע בן-עמיהוד; למנשה, גמליאל בן-פדהצור. א,יא לבנימן, אבידן בן-גדעני. א,יב לדן, אחיעזר בן-עמישדי. א,יג לאשר, פגעיאל בן-עכרן. א,יד לגד, אליסף בן-דעואל. א,טו לנפתלי, אחירע בן-עינן. א,טז אלה קריאי (קרואי) העדה, נשיאי מטות אבותם: ראשי אלפי ישראל, הם. א,יז ויקח משה, ואהרן, את האנשים האלה, אשר נקבו בשמת. א,יח ואת כל-העדה הקהילו, באחד לחדש השני, ויתילדו על-משפחתם, לבית אבתם: במספר שמות, מבן עשרים שנה ומעלה–לגלגלתם. א,יט כאשר צוה יהוה, את-משה; ויפקדם, במדבר סיני. {ס}
א,כ ויהיו בני-ראובן בכר ישראל, תולדתם למשפחתם לבית אבתם: במספר שמות, לגלגלתם–כל-זכר מבן עשרים שנה ומעלה, כל יצא צבא. א,כא פקדיהם, למטה ראובן–ששה וארבעים אלף, וחמש מאות. {פ}
א,כב לבני שמעון, תולדתם למשפחתם לבית אבתם: פקדיו, במספר שמות לגלגלתם–כל-זכר מבן עשרים שנה ומעלה, כל יצא צבא. א,כג פקדיהם, למטה שמעון–תשעה וחמשים אלף, ושלש מאות. {פ}
א,כד לבני גד, תולדתם למשפחתם לבית אבתם: במספר שמות, מבן עשרים שנה ומעלה–כל, יצא צבא. א,כה פקדיהם, למטה גד–חמשה וארבעים אלף, ושש מאות וחמשים. {פ}
א,כו לבני יהודה, תולדתם למשפחתם לבית אבתם: במספר שמת, מבן עשרים שנה ומעלה–כל, יצא צבא. א,כז פקדיהם, למטה יהודה–ארבעה ושבעים אלף, ושש מאות. {פ}
א,כח לבני יששכר, תולדתם למשפחתם לבית אבתם: במספר שמת, מבן עשרים שנה ומעלה–כל, יצא צבא. א,כט פקדיהם, למטה יששכר–ארבעה וחמשים אלף, וארבע מאות. {פ}
א,ל לבני זבולן, תולדתם למשפחתם לבית אבתם: במספר שמת, מבן עשרים שנה ומעלה–כל, יצא צבא. א,לא פקדיהם, למטה זבולן–שבעה וחמשים אלף, וארבע מאות. {פ}
א,לב לבני יוסף לבני אפרים, תולדתם למשפחתם לבית אבתם: במספר שמת, מבן עשרים שנה ומעלה–כל, יצא צבא. א,לג פקדיהם, למטה אפרים–ארבעים אלף, וחמש מאות. {פ}
א,לד לבני מנשה, תולדתם למשפחתם לבית אבתם: במספר שמות, מבן עשרים שנה ומעלה–כל, יצא צבא. א,לה פקדיהם, למטה מנשה–שנים ושלשים אלף, ומאתים. {פ}
א,לו לבני בנימן, תולדתם למשפחתם לבית אבתם: במספר שמת, מבן עשרים שנה ומעלה–כל, יצא צבא. א,לז פקדיהם, למטה בנימן–חמשה ושלשים אלף, וארבע מאות. {פ}
א,לח לבני דן, תולדתם למשפחתם לבית אבתם: במספר שמת, מבן עשרים שנה ומעלה–כל, יצא צבא. א,לט פקדיהם, למטה דן–שנים וששים אלף, ושבע מאות. {פ}
א,מ לבני אשר, תולדתם למשפחתם לבית אבתם: במספר שמת, מבן עשרים שנה ומעלה–כל, יצא צבא. א,מא פקדיהם, למטה אשר–אחד וארבעים אלף, וחמש מאות. {פ}
א,מב בני נפתלי, תולדתם למשפחתם לבית אבתם: במספר שמת, מבן עשרים שנה ומעלה–כל, יצא צבא. א,מג פקדיהם, למטה נפתלי–שלשה וחמשים אלף, וארבע מאות. {פ}
א,מד אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן, ונשיאי ישראל–שנים עשר, איש: איש-אחד לבית-אבתיו, היו. א,מה ויהיו כל-פקודי בני-ישראל, לבית אבתם, מבן עשרים שנה ומעלה, כל-יצא צבא בישראל. א,מו ויהיו, כל-הפקדים–שש-מאות אלף, ושלשת אלפים; וחמש מאות, וחמשים. א,מז והלוים, למטה אבתם–לא התפקדו, בתוכם. {פ}
א,מח וידבר יהוה, אל-משה לאמר. א,מט אך את-מטה לוי לא תפקד, ואת-ראשם לא תשא, בתוך, בני ישראל. א,נ ואתה הפקד את-הלוים על-משכן העדת ועל כל-כליו, ועל כל-אשר-לו–המה ישאו את-המשכן ואת-כל-כליו, והם ישרתהו; וסביב למשכן, יחנו. א,נא ובנסע המשכן, יורידו אתו הלוים, ובחנת המשכן, יקימו אתו הלוים; והזר הקרב, יומת. א,נב וחנו, בני ישראל, איש על-מחנהו ואיש על-דגלו, לצבאתם. א,נג והלוים יחנו סביב, למשכן העדת, ולא-יהיה קצף, על-עדת בני ישראל; ושמרו, הלוים, את-משמרת, משכן העדות. א,נד ויעשו, בני ישראל: ככל אשר צוה יהוה, את-משה–כן עשו. {פ}
ב,א וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרן לאמר. ב,ב איש על-דגלו באתת לבית אבתם, יחנו בני ישראל: מנגד, סביב לאהל-מועד יחנו. ב,ג והחנים קדמה מזרחה, דגל מחנה יהודה לצבאתם; ונשיא לבני יהודה, נחשון בן-עמינדב. ב,ד וצבאו, ופקדיהם–ארבעה ושבעים אלף, ושש מאות. ב,ה והחנים עליו, מטה יששכר; ונשיא לבני יששכר, נתנאל בן-צוער. ב,ו וצבאו, ופקדיו–ארבעה וחמשים אלף, וארבע מאות. ב,ז מטה, זבולן; ונשיא לבני זבולן, אליאב בן-חלן. ב,ח וצבאו, ופקדיו–שבעה וחמשים אלף, וארבע מאות. ב,ט כל-הפקדים למחנה יהודה, מאת אלף ושמנים אלף וששת-אלפים וארבע-מאות–לצבאתם; ראשנה, יסעו. {ס}
ב,י דגל מחנה ראובן תימנה, לצבאתם; ונשיא לבני ראובן, אליצור בן-שדיאור. ב,יא וצבאו, ופקדיו–ששה וארבעים אלף, וחמש מאות. ב,יב והחונם עליו, מטה שמעון; ונשיא לבני שמעון, שלמיאל בן-צורישדי. ב,יג וצבאו, ופקדיהם–תשעה וחמשים אלף, ושלש מאות. ב,יד ומטה, גד; ונשיא לבני גד, אליסף בן-רעואל. ב,טו וצבאו, ופקדיהם–חמשה וארבעים אלף, ושש מאות וחמשים. ב,טז כל-הפקדים למחנה ראובן, מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע-מאות וחמשים–לצבאתם; ושנים, יסעו. {ס}
ב,יז ונסע אהל-מועד מחנה הלוים, בתוך המחנת; כאשר יחנו כן יסעו, איש על-ידו לדגליהם. {ס}
ב,יח דגל מחנה אפרים לצבאתם, ימה; ונשיא לבני אפרים, אלישמע בן-עמיהוד. ב,יט וצבאו, ופקדיהם–ארבעים אלף, וחמש מאות. ב,כ ועליו, מטה מנשה; ונשיא לבני מנשה, גמליאל בן-פדהצור. ב,כא וצבאו, ופקדיהם–שנים ושלשים אלף, ומאתים. ב,כב ומטה, בנימן; ונשיא לבני בנימן, אבידן בן-גדעני. ב,כג וצבאו, ופקדיהם–חמשה ושלשים אלף, וארבע מאות. ב,כד כל-הפקדים למחנה אפרים, מאת אלף ושמנת-אלפים ומאה–לצבאתם; ושלשים, יסעו. {ס}
ב,כה דגל מחנה דן צפנה, לצבאתם; ונשיא לבני דן, אחיעזר בן-עמישדי. ב,כו וצבאו, ופקדיהם–שנים וששים אלף, ושבע מאות. ב,כז והחנים עליו, מטה אשר; ונשיא לבני אשר, פגעיאל בן-עכרן. ב,כח וצבאו, ופקדיהם–אחד וארבעים אלף, וחמש מאות. ב,כט ומטה, נפתלי; ונשיא לבני נפתלי, אחירע בן-עינן. ב,ל וצבאו, ופקדיהם–שלשה וחמשים אלף, וארבע מאות. ב,לא כל-הפקדים, למחנה דן–מאת אלף ושבעה וחמשים אלף, ושש מאות; לאחרנה יסעו, לדגליהם. {פ}
ב,לב אלה פקודי בני-ישראל, לבית אבתם: כל-פקודי המחנת, לצבאתם–שש-מאות אלף ושלשת אלפים, וחמש מאות וחמשים. ב,לג והלוים–לא התפקדו, בתוך בני ישראל: כאשר צוה יהוה, את-משה. ב,לד ויעשו, בני ישראל: ככל אשר-צוה יהוה את-משה, כן-חנו לדגליהם וכן נסעו–איש למשפחתיו, על-בית אבתיו. {פ}
ג,א ואלה תולדת אהרן, ומשה: ביום, דבר יהוה את-משה–בהר סיני. ג,ב ואלה שמות בני-אהרן, הבכר נדב, ואביהוא, אלעזר ואיתמר. ג,ג אלה, שמות בני אהרן, הכהנים, המשחים–אשר-מלא ידם, לכהן. ג,ד וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה, במדבר סיני, ובנים, לא-היו להם; ויכהן אלעזר ואיתמר, על-פני אהרן אביהם. {פ}
ג,ה וידבר יהוה, אל-משה לאמר. ג,ו הקרב, את-מטה לוי, והעמדת אתו, לפני אהרן הכהן; ושרתו, אתו. ג,ז ושמרו את-משמרתו, ואת-משמרת כל-העדה, לפני, אהל מועד–לעבד, את-עבדת המשכן. ג,ח ושמרו, את-כל-כלי אהל מועד, ואת-משמרת, בני ישראל–לעבד, את-עבדת המשכן. ג,ט ונתתה, את-הלוים, לאהרן, ולבניו: נתונם נתונם המה לו, מאת בני ישראל. ג,י ואת-אהרן ואת-בניו תפקד, ושמרו את-כהנתם; והזר הקרב, יומת. {פ}
ג,יא וידבר יהוה, אל-משה לאמר. ג,יב ואני הנה לקחתי את-הלוים, מתוך בני ישראל, תחת כל-בכור פטר רחם, מבני ישראל; והיו לי, הלוים. ג,יג כי לי, כל-בכור–ביום הכתי כל-בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל-בכור בישראל, מאדם עד-בהמה: לי יהיו, אני יהוה. {פ}
ג,יד וידבר יהוה אל-משה, במדבר סיני לאמר. ג,טו פקד את-בני לוי, לבית אבתם למשפחתם: כל-זכר מבן-חדש ומעלה, תפקדם. ג,טז ויפקד אתם משה, על-פי יהוה, כאשר, צוה. ג,יז ויהיו-אלה בני-לוי, בשמתם–גרשון, וקהת ומררי. ג,יח ואלה שמות בני-גרשון, למשפחתם–לבני, ושמעי. ג,יט ובני קהת, למשפחתם–עמרם ויצהר, חברון ועזיאל. ג,כ ובני מררי, למשפחתם–מחלי ומושי; אלה הם משפחת הלוי, לבית אבתם. ג,כא לגרשון–משפחת הלבני, ומשפחת השמעי; אלה הם, משפחת הגרשני. ג,כב פקדיהם במספר כל-זכר, מבן-חדש ומעלה; פקדיהם, שבעת אלפים וחמש מאות. ג,כג משפחת, הגרשני, אחרי המשכן יחנו, ימה. ג,כד ונשיא בית-אב, לגרשני, אליסף, בן-לאל. ג,כה ומשמרת בני-גרשון באהל מועד, המשכן והאהל; מכסהו–ומסך, פתח אהל מועד. ג,כו וקלעי החצר, ואת-מסך פתח החצר, אשר על-המשכן ועל-המזבח, סביב; ואת, מיתריו, לכל, עבדתו. {ס}
ג,כז ולקהת, משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי, ומשפחת החברני, ומשפחת העזיאלי; אלה הם, משפחת הקהתי. ג,כח במספר, כל-זכר, מבן-חדש, ומעלה–שמנת אלפים ושש מאות, שמרי משמרת הקדש. ג,כט משפחת בני-קהת, יחנו, על ירך המשכן, תימנה. ג,ל ונשיא בית-אב, למשפחת הקהתי, אליצפן, בן-עזיאל. ג,לא ומשמרתם, הארן והשלחן והמנרה והמזבחת, וכלי הקדש, אשר ישרתו בהם; והמסך–וכל, עבדתו. ג,לב ונשיא נשיאי הלוי, אלעזר בן-אהרן הכהן, פקדת, שמרי משמרת הקדש. ג,לג למררי–משפחת המחלי, ומשפחת המושי; אלה הם, משפחת מררי. ג,לד ופקדיהם במספר כל-זכר, מבן-חדש ומעלה–ששת אלפים, ומאתים. ג,לה ונשיא בית-אב למשפחת מררי, צוריאל בן-אביחיל; על ירך המשכן יחנו, צפנה. ג,לו ופקדת משמרת, בני מררי–קרשי המשכן, ובריחיו ועמדיו ואדניו; וכל-כליו–וכל, עבדתו. ג,לז ועמדי החצר סביב, ואדניהם; ויתדתם, ומיתריהם. ג,לח והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל-מועד מזרחה משה ואהרן ובניו, שמרים משמרת המקדש, למשמרת, בני ישראל; והזר הקרב, יומת. ג,לט כל-פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן, על-פי יהוה–למשפחתם: כל-זכר מבן-חדש ומעלה, שנים ועשרים אלף. {ס}
ג,מ ויאמר יהוה אל-משה, פקד כל-בכר זכר לבני ישראל, מבן-חדש, ומעלה; ושא, את מספר שמתם. ג,מא ולקחת את-הלוים לי אני יהוה, תחת כל-בכר בבני ישראל; ואת, בהמת הלוים, תחת כל-בכור, בבהמת בני ישראל. ג,מב ויפקד משה, כאשר צוה יהוה אתו, את-כל-בכור, בבני ישראל. ג,מג ויהי כל-בכור זכר במספר שמת, מבן-חדש ומעלה–לפקדיהם: שנים ועשרים אלף, שלשה ושבעים ומאתים. {פ}
ג,מד וידבר יהוה, אל-משה לאמר. ג,מה קח את-הלוים, תחת כל-בכור בבני ישראל, ואת-בהמת הלוים, תחת בהמתם; והיו-לי הלוים, אני יהוה. ג,מו ואת פדויי השלשה, והשבעים והמאתים–העדפים, על-הלוים, מבכור, בני ישראל. ג,מז ולקחת, חמשת חמשת שקלים–לגלגלת: בשקל הקדש תקח, עשרים גרה השקל. ג,מח ונתתה הכסף, לאהרן ולבניו–פדויי, העדפים בהם. ג,מט ויקח משה, את כסף הפדיום–מאת, העדפים, על, פדויי הלוים. ג,נ מאת, בכור בני ישראל–לקח את-הכסף: חמשה וששים ושלש מאות, ואלף–בשקל הקדש. ג,נא ויתן משה את-כסף הפדים, לאהרן ולבניו–על-פי יהוה: כאשר צוה יהוה, את-משה. {פ}
ד,א וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרן לאמר. ד,ב נשא, את-ראש בני קהת, מתוך, בני לוי–למשפחתם, לבית אבתם. ד,ג מבן שלשים שנה ומעלה, ועד בן-חמשים שנה–כל-בא, לצבא, לעשות מלאכה, באהל מועד. ד,ד זאת עבדת בני-קהת, באהל מועד–קדש, הקדשים. ד,ה ובא אהרן ובניו, בנסע המחנה, והורדו, את פרכת המסך; וכסו-בה–את, ארן העדת. ד,ו ונתנו עליו, כסוי עור תחש, ופרשו בגד-כליל תכלת, מלמעלה; ושמו, בדיו. ד,ז ועל שלחן הפנים, יפרשו בגד תכלת, ונתנו עליו את-הקערת ואת-הכפת ואת-המנקית, ואת קשות הנסך; ולחם התמיד, עליו יהיה. ד,ח ופרשו עליהם, בגד תולעת שני, וכסו אתו, במכסה עור תחש; ושמו, את-בדיו. ד,ט ולקחו בגד תכלת, וכסו את-מנרת המאור ואת-נרתיה, ואת-מלקחיה, ואת-מחתתיה; ואת כל-כלי שמנה, אשר ישרתו-לה בהם. ד,י ונתנו אתה ואת-כל-כליה, אל-מכסה עור תחש; ונתנו, על-המוט. ד,יא ועל מזבח הזהב, יפרשו בגד תכלת, וכסו אתו, במכסה עור תחש; ושמו, את-בדיו. ד,יב ולקחו את-כל-כלי השרת אשר ישרתו-בם בקדש, ונתנו אל-בגד תכלת, וכסו אותם, במכסה עור תחש; ונתנו, על-המוט. ד,יג ודשנו, את-המזבח; ופרשו עליו, בגד ארגמן. ד,יד ונתנו עליו את-כל-כליו אשר ישרתו עליו בהם, את-המחתת את-המזלגת ואת-היעים ואת-המזרקת–כל, כלי המזבח; ופרשו עליו, כסוי עור תחש–ושמו בדיו. ד,טו וכלה אהרן-ובניו לכסת את-הקדש ואת-כל-כלי הקדש, בנסע המחנה, ואחרי-כן יבאו בני-קהת לשאת, ולא-יגעו אל-הקדש ומתו; אלה משא בני-קהת, באהל מועד. ד,טז ופקדת אלעזר בן-אהרן הכהן, שמן המאור וקטרת הסמים, ומנחת התמיד, ושמן המשחה: פקדת, כל-המשכן וכל-אשר-בו, בקדש, ובכליו. {פ}
ד,יז וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרן לאמר. ד,יח אל-תכריתו, את-שבט משפחת הקהתי, מתוך, הלוים. ד,יט וזאת עשו להם, וחיו ולא ימתו, בגשתם, את-קדש הקדשים: אהרן ובניו, יבאו, ושמו אותם איש איש על-עבדתו, ואל-משאו. ד,כ ולא-יבאו לראות כבלע את-הקדש, ומתו. {פ}
ד,כא וידבר יהוה, אל-משה לאמר. ד,כב נשא, את-ראש בני גרשון–גם-הם: לבית אבתם, למשפחתם. ד,כג מבן שלשים שנה ומעלה, עד בן-חמשים שנה–תפקד אותם: כל-הבא לצבא צבא, לעבד עבדה באהל מועד. ד,כד זאת עבדת, משפחת הגרשני–לעבד, ולמשא. ד,כה ונשאו את-יריעת המשכן, ואת-אהל מועד, מכסהו, ומכסה התחש אשר-עליו מלמעלה; ואת-מסך–פתח, אהל מועד. ד,כו ואת קלעי החצר ואת-מסך פתח שער החצר, אשר על-המשכן ועל-המזבח סביב, ואת מיתריהם, ואת-כל-כלי עבדתם; ואת כל-אשר יעשה להם, ועבדו. ד,כז על-פי אהרן ובניו תהיה, כל-עבדת בני הגרשני, לכל-משאם, ולכל עבדתם; ופקדתם עלהם במשמרת, את כל-משאם. ד,כח זאת עבדת, משפחת בני הגרשני–באהל מועד; ומשמרתם–ביד איתמר, בן-אהרן הכהן. {ס}
ד,כט בני, מררי–למשפחתם לבית-אבתם, תפקד אתם. ד,ל מבן שלשים שנה ומעלה, ועד בן-חמשים שנה–תפקדם: כל-הבא, לצבא, לעבד, את-עבדת אהל מועד. ד,לא וזאת משמרת משאם, לכל-עבדתם באהל מועד: קרשי, המשכן, ובריחיו, ועמודיו ואדניו. ד,לב ועמודי החצר סביב ואדניהם, ויתדתם ומיתריהם, לכל-כליהם, ולכל עבדתם; ובשמת תפקדו, את-כלי משמרת משאם. ד,לג זאת עבדת, משפחת בני מררי, לכל-עבדתם, באהל מועד–ביד, איתמר, בן-אהרן, הכהן. ד,לד ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה, את-בני הקהתי, למשפחתם, ולבית אבתם. ד,לה מבן שלשים שנה ומעלה, ועד בן-חמשים שנה–כל-הבא, לצבא, לעבדה, באהל מועד. ד,לו ויהיו פקדיהם, למשפחתם–אלפים, שבע מאות וחמשים. ד,לז אלה פקודי משפחת הקהתי, כל-העבד באהל מועד, אשר פקד משה ואהרן, על-פי יהוה ביד-משה. {ס}
ד,לח ופקודי, בני גרשון, למשפחותם, ולבית אבתם. ד,לט מבן שלשים שנה ומעלה, ועד בן-חמשים שנה–כל-הבא, לצבא, לעבדה, באהל מועד. ד,מ ויהיו, פקדיהם, למשפחתם, לבית אבתם–אלפים, ושש מאות ושלשים. ד,מא אלה פקודי, משפחת בני גרשון, כל-העבד, באהל מועד–אשר פקד משה ואהרן, על-פי יהוה. ד,מב ופקודי, משפחת בני מררי, למשפחתם, לבית אבתם. ד,מג מבן שלשים שנה ומעלה, ועד בן-חמשים שנה–כל-הבא, לצבא, לעבדה, באהל מועד. ד,מד ויהיו פקדיהם, למשפחתם–שלשת אלפים, ומאתים. ד,מה אלה פקודי, משפחת בני מררי, אשר פקד משה ואהרן, על-פי יהוה ביד-משה. ד,מו כל-הפקדים אשר פקד משה ואהרן, ונשיאי ישראל–את-הלוים: למשפחתם, ולבית אבתם. ד,מז מבן שלשים שנה ומעלה, ועד בן-חמשים שנה: כל-הבא, לעבד עבדת עבדה ועבדת משא–באהל מועד. ד,מח ויהיו, פקדיהם–שמנת אלפים, וחמש מאות ושמנים. ד,מט על-פי יהוה פקד אותם, ביד-משה–איש איש על-עבדתו, ועל-משאו; ופקדיו, אשר-צוה יהוה את-משה. {פ}
|