פרשת השירה הזאת- לא מנוקד.
לא,א וילך, משה; וידבר את-הדברים האלה, אל-כל-ישראל. לא,ב ויאמר אלהם, בן-מאה ועשרים שנה אנכי היום–לא-אוכל עוד, לצאת ולבוא; ויהוה אמר אלי, לא תעבר את-הירדן הזה. לא,ג יהוה אלהיך הוא עבר לפניך, הוא-ישמיד את-הגוים האלה מלפניך–וירשתם; יהושע, הוא עבר לפניך, כאשר, דבר יהוה. לא,ד ועשה יהוה, להם, כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי, ולארצם–אשר השמיד, אתם. לא,ה ונתנם יהוה, לפניכם; ועשיתם להם–ככל-המצוה, אשר צויתי אתכם. לא,ו חזקו ואמצו, אל-תיראו ואל-תערצו מפניהם: כי יהוה אלהיך, הוא ההלך עמך–לא ירפך, ולא יעזבך. {ס}
לא,ז ויקרא משה ליהושע, ויאמר אליו לעיני כל-ישראל חזק ואמץ–כי אתה תבוא את-העם הזה, אל-הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם; ואתה, תנחילנה אותם. לא,ח ויהוה הוא ההלך לפניך, הוא יהיה עמך–לא ירפך, ולא יעזבך; לא תירא, ולא תחת. לא,ט ויכתב משה, את-התורה הזאת, ויתנה אל-הכהנים בני לוי, הנשאים את-ארון ברית יהוה; ואל-כל-זקני, ישראל. לא,י ויצו משה, אותם לאמר: מקץ שבע שנים, במעד שנת השמטה–בחג הסכות. לא,יא בבוא כל-ישראל, לראות את-פני יהוה אלהיך, במקום, אשר יבחר: תקרא את-התורה הזאת, נגד כל-ישראל–באזניהם. לא,יב הקהל את-העם, האנשים והנשים והטף, וגרך, אשר בשעריך–למען ישמעו ולמען ילמדו, ויראו את-יהוה אלהיכם, ושמרו לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת. לא,יג ובניהם אשר לא-ידעו, ישמעו ולמדו–ליראה, את-יהוה אלהיכם: כל-הימים, אשר אתם חיים על-האדמה, אשר אתם עברים את-הירדן שמה, לרשתה. {פ}
לא,יד ויאמר יהוה אל-משה, הן קרבו ימיך למות–קרא את-יהושע והתיצבו באהל מועד, ואצונו; וילך משה ויהושע, ויתיצבו באהל מועד. לא,טו וירא יהוה באהל, בעמוד ענן; ויעמד עמוד הענן, על-פתח האהל. לא,טז ויאמר יהוה אל-משה, הנך שכב עם-אבתיך; וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר-הארץ, אשר הוא בא-שמה בקרבו, ועזבני, והפר את-בריתי אשר כרתי אתו. לא,יז וחרה אפי בו ביום-ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם, והיה לאכל, ומצאהו רעות רבות, וצרות; ואמר, ביום ההוא, הלא על כי-אין אלהי בקרבי, מצאוני הרעות האלה. לא,יח ואנכי, הסתר אסתיר פני ביום ההוא, על כל-הרעה, אשר עשה: כי פנה, אל-אלהים אחרים. לא,יט ועתה, כתבו לכם את-השירה הזאת, ולמדה את-בני-ישראל, שימה בפיהם: למען תהיה-לי השירה הזאת, לעד–בבני ישראל. לא,כ כי-אביאנו אל-האדמה אשר-נשבעתי לאבתיו, זבת חלב ודבש, ואכל ושבע, ודשן; ופנה אל-אלהים אחרים, ועבדום, ונאצוני, והפר את-בריתי. לא,כא והיה כי-תמצאן אתו רעות רבות, וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד, כי לא תשכח מפי זרעו: כי ידעתי את-יצרו, אשר הוא עשה היום, בטרם אביאנו, אל-הארץ אשר נשבעתי. לא,כב ויכתב משה את-השירה הזאת, ביום ההוא; וילמדה, את-בני ישראל. לא,כג ויצו את-יהושע בן-נון, ויאמר חזק ואמץ–כי אתה תביא את-בני ישראל, אל-הארץ אשר-נשבעתי להם; ואנכי, אהיה עמך. לא,כד ויהי ככלות משה, לכתב את-דברי התורה-הזאת–על-ספר: עד, תמם. לא,כה ויצו משה את-הלוים, נשאי ארון ברית-יהוה לאמר. לא,כו לקח, את ספר התורה הזה, ושמתם אתו, מצד ארון ברית-יהוה אלהיכם; והיה-שם בך, לעד. לא,כז כי אנכי ידעתי את-מריך, ואת-ערפך הקשה; הן בעודני חי עמכם היום, ממרים היתם עם-יהוה, ואף, כי-אחרי מותי. לא,כח הקהילו אלי את-כל-זקני שבטיכם, ושטריכם; ואדברה באזניהם, את הדברים האלה, ואעידה בם, את-השמים ואת-הארץ. לא,כט כי ידעתי, אחרי מותי כי-השחת תשחתון, וסרתם מן-הדרך, אשר צויתי אתכם; וקראת אתכם הרעה, באחרית הימים–כי-תעשו את-הרע בעיני יהוה, להכעיסו במעשה ידיכם. לא,ל וידבר משה, באזני כל-קהל ישראל, את-דברי השירה, הזאת–עד, תמם. {ש}
לב,א האזינו השמים, ואדברה; {ס} ותשמע הארץ, אמרי-פי. {ר}
לב,ב יערף כמטר לקחי, {ס} תזל כטל אמרתי, {ר}
כשעירם עלי-דשא, {ס} וכרביבים עלי-עשב. {ר}
לב,ג כי שם יהוה, אקרא: {ס} הבו גדל, לאלהינו. {ר}
לב,ד הצור תמים פעלו, {ס} כי כל-דרכיו משפט: {ר}
אל אמונה ואין עול, {ס} צדיק וישר הוא. {ר}
לב,ה שחת לו לא, בניו מומם: {ס} דור עקש, ופתלתל. {ר}
לב,ו ה ליהוה, תגמלו-זאת– {ס} עם נבל, ולא חכם: {ר}
הלוא-הוא אביך קנך, {ס} הוא עשך ויכננך. {ר}
לב,ז זכר ימות עולם, בינו שנות דר-ודר; {ס} שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך. {ר}
לב,ח בהנחל עליון גוים, {ס} בהפרידו בני אדם; {ר}
יצב גבלת עמים, {ס} למספר בני ישראל. {ר}
לב,ט כי חלק יהוה, עמו: {ס} יעקב, חבל נחלתו. {ר}
לב,י ימצאהו בארץ מדבר, {ס} ובתהו ילל ישמן; {ר}
יסבבנהו, יבוננהו– {ס} יצרנהו, כאישון עינו. {ר}
לב,יא כנשר יעיר קנו, על-גוזליו ירחף; {ס} יפרש כנפיו יקחהו, ישאהו על-אברתו. {ר}
לב,יב יהוה, בדד ינחנו; {ס} ואין עמו, אל נכר. {ר}
לב,יג ירכבהו על-במותי (במתי) ארץ, {ס} ויאכל תנובת שדי; {ר}
וינקהו דבש מסלע, {ס} ושמן מחלמיש צור. {ר}
לב,יד חמאת בקר וחלב צאן, {ס} עם-חלב כרים ואילים {ר}
בני-בשן ועתודים, {ס} עם-חלב, כליות חטה; {ר}
ודם-ענב, תשתה-חמר. {ס} לב,טו וישמן ישרון ויבעט, {ר}
שמנת עבית כשית; {ס} ויטש אלוה עשהו, {ר}
וינבל צור ישעתו. {ס} לב,טז יקנאהו, בזרים; {ר}
בתועבת, יכעיסהו. {ס} לב,יז יזבחו, לשדים לא אלה– {ר}
אלהים, לא ידעום; {ס} חדשים מקרב באו, {ר}
לא שערום אבתיכם. {ס} לב,יח צור ילדך, תשי; {ר}
ותשכח, אל מחללך. {ס} לב,יט וירא יהוה, וינאץ, {ר}
מכעס בניו, ובנתיו. {ס} לב,כ ויאמר, אסתירה פני מהם– {ר}
אראה, מה אחריתם: {ס} כי דור תהפכת המה, {ר}
בנים לא-אמן בם. {ס} לב,כא הם קנאוני בלא-אל, {ר}
כעסוני בהבליהם; {ס} ואני אקניאם בלא-עם, {ר}
בגוי נבל אכעיסם. {ס} לב,כב כי-אש קדחה באפי, {ר}
ותיקד עד-שאול תחתית; {ס} ותאכל ארץ ויבלה, {ר}
ותלהט מוסדי הרים. {ס} לב,כג אספה עלימו, רעות; {ר}
חצי, אכלה-בם. {ס} לב,כד מזי רעב ולחמי רשף, {ר}
וקטב מרירי; {ס} ושן-בהמת, אשלח-בם, {ר}
עם-חמת, זחלי עפר. {ס} לב,כה מחוץ, תשכל-חרב, ומחדרים, אימה; גם-בחור, {ר}
גם-בתולה–יונק, עם-איש שיבה. {ס} לב,כו אמרתי, אפאיהם; {ר}
אשביתה מאנוש, זכרם. {ס} לב,כז לולי, כעס אויב אגור– {ר}
פן-ינכרו, צרימו: {ס} פן-יאמרו ידנו רמה, {ר}
ולא יהוה פעל כל-זאת. {ס} לב,כח כי-גוי אבד עצות, המה; {ר}
ואין בהם, תבונה. {ס} לב,כט לו חכמו, ישכילו זאת; {ר}
יבינו, לאחריתם. {ס} לב,ל איכה ירדף אחד, אלף, {ר}
ושנים, יניסו רבבה: {ס} אם-לא כי-צורם מכרם, {ר}
ויהוה הסגירם. {ס} לב,לא כי לא כצורנו, צורם; {ר}
ואיבינו, פלילים. {ס} לב,לב כי-מגפן סדם גפנם, {ר}
ומשדמת עמרה: {ס} ענבמו, ענבי-רוש– {ר}
אשכלת מררת, למו. {ס} לב,לג חמת תנינם, יינם; {ר}
וראש פתנים, אכזר. {ס} לב,לד הלא-הוא, כמס עמדי; {ר}
חתום, באוצרתי. {ס} לב,לה לי נקם ושלם, {ר}
לעת תמוט רגלם: {ס} כי קרוב יום אידם, {ר}
וחש עתדת למו. {ס} לב,לו כי-ידין יהוה עמו, {ר}
ועל-עבדיו יתנחם: {ס} כי יראה כי-אזלת יד, {ר}
ואפס עצור ועזוב. {ס} לב,לז ואמר, אי אלהימו– {ר}
צור, חסיו בו. {ס} לב,לח אשר חלב זבחימו יאכלו, {ר}
ישתו יין נסיכם; {ס} יקומו, ויעזרכם– {ר}
יהי עליכם, סתרה. {ס} לב,לט ראו עתה, כי אני אני הוא, {ר}
ואין אלהים, עמדי: {ס} אני אמית ואחיה, {ר}
מחצתי ואני ארפא, {ס} ואין מידי, מציל. {ר}
לב,מ כי-אשא אל-שמים, ידי; {ס} ואמרתי, חי אנכי לעלם. {ר}
לב,מא אם-שנותי ברק חרבי, {ס} ותאחז במשפט ידי; {ר}
אשיב נקם לצרי, {ס} ולמשנאי אשלם. {ר}
לב,מב אשכיר חצי מדם, {ס} וחרבי תאכל בשר; {ר}
מדם חלל ושביה, {ס} מראש פרעות אויב. {ר}
לב,מג הרנינו גוים עמו, {ס} כי דם-עבדיו יקום; {ר}
ונקם ישיב לצריו, {ס} וכפר אדמתו עמו. {ר}
{ש}
לב,מד ויבא משה, וידבר את-כל-דברי השירה-הזאת–באזני העם: הוא, והושע בן-נון. לב,מה ויכל משה, לדבר את-כל-הדברים האלה–אל-כל-ישראל. לב,מו ויאמר אלהם, שימו לבבכם, לכל-הדברים, אשר אנכי מעיד בכם היום: אשר תצום, את-בניכם, לשמר לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת. לב,מז כי לא-דבר רק הוא, מכם–כי-הוא, חייכם; ובדבר הזה, תאריכו ימים על-האדמה, אשר אתם עברים את-הירדן שמה, לרשתה. {פ} |