כפי שהקוראים באתר יודעים, האתר בבניה, יתכנו טעויות. עד שאחתום את העריכה, יש לקרוא מתוך הידיעה שיתכנו טעויות. |
פרשת לך-לך- לא מנוקד:
ויהי כל-הארץ, שפה אחת, ודברים, אחדים. יא,ב ויהי, בנסעם מקדם; וימצאו בקעה בארץ שנער, וישבו שם. יא,ג ויאמרו איש אל-רעהו, הבה נלבנה לבנים, ונשרפה, לשרפה; ותהי להם הלבנה, לאבן, והחמר, היה להם לחמר. יא,ד ויאמרו הבה נבנה-לנו עיר, ומגדל וראשו בשמים, ונעשה-לנו, שם: פן-נפוץ, על-פני כל-הארץ. יא,ה וירד יהוה, לראת את-העיר ואת-המגדל, אשר בנו, בני האדם. יא,ו ויאמר יהוה, הן עם אחד ושפה אחת לכלם, וזה, החלם לעשות; ועתה לא-יבצר מהם, כל אשר יזמו לעשות. יא,ז הבה, נרדה, ונבלה שם, שפתם–אשר לא ישמעו, איש שפת רעהו. יא,ח ויפץ יהוה אתם משם, על-פני כל-הארץ; ויחדלו, לבנת העיר. יא,ט על-כן קרא שמה, בבל, כי-שם בלל יהוה, שפת כל-הארץ; ומשם הפיצם יהוה, על-פני כל-הארץ. {פ} יא,י אלה, תולדת שם–שם בן-מאת שנה, ויולד את-ארפכשד: שנתים, אחר המבול. יא,יא ויחי-שם, אחרי הולידו את-ארפכשד, חמש מאות, שנה; ויולד בנים, ובנות. {ס} יא,יב וארפכשד חי, חמש ושלשים שנה; ויולד, את-שלח. יא,יג ויחי ארפכשד, אחרי הולידו את-שלח, שלש שנים, וארבע מאות שנה; ויולד בנים, ובנות. {ס} יא,יד ושלח חי, שלשים שנה; ויולד, את-עבר. יא,טו ויחי-שלח, אחרי הולידו את-עבר, שלש שנים, וארבע מאות שנה; ויולד בנים, ובנות. {ס} יא,טז ויחי-עבר, ארבע ושלשים שנה; ויולד, את-פלג. יא,יז ויחי-עבר, אחרי הולידו את-פלג, שלשים שנה, וארבע מאות שנה; ויולד בנים, ובנות. {ס} יא,יח ויחי-פלג, שלשים שנה; ויולד, את-רעו. יא,יט ויחי-פלג, אחרי הולידו את-רעו, תשע שנים, ומאתים שנה; ויולד בנים, ובנות. {ס} יא,כ ויחי רעו, שתים ושלשים שנה; ויולד, את-שרוג. יא,כא ויחי רעו, אחרי הולידו את-שרוג, שבע שנים, ומאתים שנה; ויולד בנים, ובנות. {ס} יא,כב ויחי שרוג, שלשים שנה; ויולד, את-נחור. יא,כג ויחי שרוג, אחרי הולידו את-נחור–מאתים שנה; ויולד בנים, ובנות. {ס} יא,כד ויחי נחור, תשע ועשרים שנה; ויולד, את-תרח. יא,כה ויחי נחור, אחרי הולידו את-תרח, תשע-עשרה שנה, ומאת שנה; ויולד בנים, ובנות. {ס} יא,כו ויחי-תרח, שבעים שנה; ויולד, את-אברם, את-נחור, ואת-הרן. יא,כז ואלה, תולדת תרח–תרח הוליד את-אברם, את-נחור ואת-הרן; והרן, הוליד את-לוט. יא,כח וימת הרן, על-פני תרח אביו, בארץ מולדתו, באור כשדים. יא,כט ויקח אברם ונחור להם, נשים: שם אשת-אברם, שרי, ושם אשת-נחור מלכה, בת-הרן אבי-מלכה ואבי יסכה. יא,ל ותהי שרי, עקרה: אין לה, ולד. יא,לא ויקח תרח את-אברם בנו, ואת-לוט בן-הרן בן-בנו, ואת שרי כלתו, אשת אברם בנו; ויצאו אתם מאור כשדים, ללכת ארצה כנען, ויבאו עד-חרן, וישבו שם. יא,לב ויהיו ימי-תרח, חמש שנים ומאתים שנה; וימת תרח, בחרן. {פ} יב,א ויאמר יהוה אל-אברם, לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל-הארץ, אשר אראך. יב,ב ואעשך, לגוי גדול, ואברכך, ואגדלה שמך; והיה, ברכה. יב,ג ואברכה, מברכיך, ומקללך, אאר; ונברכו בך, כל משפחת האדמה. יב,ד וילך אברם, כאשר דבר אליו יהוה, וילך אתו, לוט; ואברם, בן-חמש שנים ושבעים שנה, בצאתו, מחרן. יב,ה ויקח אברם את-שרי אשתו ואת-לוט בן-אחיו, ואת-כל-רכושם אשר רכשו, ואת-הנפש, אשר-עשו בחרן; ויצאו, ללכת ארצה כנען, ויבאו, ארצה כנען. יב,ו ויעבר אברם, בארץ, עד מקום שכם, עד אלון מורה; והכנעני, אז בארץ. יב,ז וירא יהוה, אל-אברם, ויאמר, לזרעך אתן את-הארץ הזאת; ויבן שם מזבח, ליהוה הנראה אליו. יב,ח ויעתק משם ההרה, מקדם לבית-אל–ויט אהלה; בית-אל מים, והעי מקדם, ויבן-שם מזבח ליהוה, ויקרא בשם יהוה. יב,ט ויסע אברם, הלוך ונסוע הנגבה. {פ} יב,י ויהי רעב, בארץ; וירד אברם מצרימה לגור שם, כי-כבד הרעב בארץ. יב,יא ויהי, כאשר הקריב לבוא מצרימה; ויאמר, אל-שרי אשתו, הנה-נא ידעתי, כי אשה יפת-מראה את. יב,יב והיה, כי-יראו אתך המצרים, ואמרו, אשתו זאת; והרגו אתי, ואתך יחיו. יב,יג אמרי-נא, אחתי את–למען ייטב-לי בעבורך, וחיתה נפשי בגללך. יב,יד ויהי, כבוא אברם מצרימה; ויראו המצרים את-האשה, כי-יפה הוא מאד. יב,טו ויראו אתה שרי פרעה, ויהללו אתה אל-פרעה; ותקח האשה, בית פרעה. יב,טז ולאברם היטיב, בעבורה; ויהי-לו צאן-ובקר, וחמרים, ועבדים ושפחת, ואתנת וגמלים. יב,יז וינגע יהוה את-פרעה נגעים גדלים, ואת-ביתו, על-דבר שרי, אשת אברם. יב,יח ויקרא פרעה, לאברם, ויאמר, מה-זאת עשית לי; למה לא-הגדת לי, כי אשתך הוא. יב,יט למה אמרת אחתי הוא, ואקח אתה לי לאשה; ועתה, הנה אשתך קח ולך. יב,כ ויצו עליו פרעה, אנשים; וישלחו אתו ואת-אשתו, ואת-כל-אשר-לו. |
.