.

וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת–הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיַּעַבְד֖וּ אֶת–הַבְּעָלִֽים: וַיַּעַזְב֞וּ אֶת–יְהוָ֣ה | אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתָ֗ם הַמּוֹצִ֣יא אוֹתָם֮ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וַיֵּלְכ֞וּ אַחֲרֵ֣י | אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים מֵאֱלֹהֵ֤י הָֽעַמִּים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם וַיַּכְעִ֖סוּ אֶת–יְהוָֽה: וַיַּעַזְב֖וּ אֶת–יְהוָ֑ה וַיַּעַבְד֥וּ לַבַּ֖עַל וְלָעַשְׁתָּרֽוֹת: 

וַיִּֽחַר–אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּתְּנֵם֙ בְּיַד–שֹׁסִ֔ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אוֹתָ֑ם וַֽיִּמְכְּרֵ֞ם בְּיַ֤ד אֽוֹיְבֵיהֶם֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹֽא–יָכְל֣וּ ע֔וֹד לַעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י אוֹיְבֵיהֶֽם: בְּכֹ֣ל | אֲשֶׁ֣ר יָצְא֗וּ יַד–יְהוָה֙ הָיְתָה–בָּ֣ם לְרָעָ֔ה כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לָהֶ֑ם וַיֵּ֥צֶר לָהֶ֖ם מְאֹֽד: 

וַיָּ֥קֶם יְהוָ֖ה שֹֽׁפְטִ֑ים וַיּ֣וֹשִׁיע֔וּם מִיַּ֖ד שֹׁסֵיהֶֽם: וְגַ֤ם אֶל–שֹֽׁפְטֵיהֶם֙ לֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֣י זָנ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן–הַדֶּ֜רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הָלְכ֧וּ אֲבוֹתָ֛ם לִשְׁמֹ֥עַ מִצְוֹת–יְהוָ֖ה לֹא–עָ֥שׂוּ כֵֽן: וְכִֽי–הֵקִ֨ים יְהוָ֥ה | לָהֶם֮ שֹֽׁפְטִים֒ וְהָיָ֤ה יְהוָה֙ עִם–הַשֹּׁפֵ֔ט וְהֽוֹשִׁיעָם֙ מִיַּ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם כֹּ֖ל יְמֵ֣י הַשּׁוֹפֵ֑ט כִּֽי–יִנָּחֵ֤ם יְהוָה֙ מִנַּֽאֲקָתָ֔ם מִפְּנֵ֥י לֹחֲצֵיהֶ֖ם וְדֹחֲקֵיהֶֽם: 

וְהָיָ֣ה | בְּמ֣וֹת הַשּׁוֹפֵ֗ט יָשֻׁ֙בוּ֙ וְהִשְׁחִ֣יתוּ מֵֽאֲבוֹתָ֔ם לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת לָהֶ֑ם לֹ֤א הִפִּ֙ילוּ֙ מִמַּ֣עַלְלֵיהֶ֔ם וּמִדַּרְכָּ֖ם הַקָּשָֽׁה:  וַיִּֽחַר–אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר יַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר עָבְר֜וּ הַגּ֣וֹי הַזֶּ֗ה אֶת–בְּרִיתִי֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶת–אֲבוֹתָ֔ם וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ לְקוֹלִֽי: גַּם–אֲנִי֙ לֹ֣א אוֹסִ֔יף לְהוֹרִ֥ישׁ אִ֖ישׁ מִפְּנֵיהֶ֑ם מִן–הַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁר–עָזַ֥ב יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיָּמֹֽת: לְמַ֛עַן נַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל הֲשֹׁמְרִ֣ים הֵם֩ אֶת–דֶּ֨רֶךְ יְהוָ֜ה לָלֶ֣כֶת בָּ֗ם כַּאֲשֶׁ֛ר שָׁמְר֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אִם–לֹֽא: וַיַּנַּ֤ח יְהוָה֙ אֶת–הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה לְבִלְתִּ֥י הוֹרִישָׁ֖ם מַהֵ֑ר וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם בְּיַד–יְהוֹשֻֽׁעַ:

וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל–אֲשֶׁ֣ר לֹֽא–יָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּל–מִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן:  רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁר–לְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם:

חֲמֵ֣שֶׁת | סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וְכָל–הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַצִּ֣ידֹנִ֔י וְהַ֣חִוִּ֔י יֹשֵׁ֖ב הַ֣ר הַלְּבָנ֑וֹן מֵהַר֙ בַּ֣עַל חֶרְמ֔וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת: וַֽיִּהְי֕וּ לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל לָדַ֗עַת הֲיִשְׁמְעוּ֙ אֶת–מִצְוֹ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר–צִוָּ֥ה אֶת–אֲבוֹתָ֖ם בְּיַד–מֹשֶֽׁה: 

וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יָשְׁב֖וּ בְּקֶ֣רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֑י הַחִתִּ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי: וַיִּקְח֨וּ אֶת–בְּנוֹתֵיהֶ֤ם לָהֶם֙ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת–בְּנוֹתֵיהֶ֖ם נָתְנ֣וּ לִבְנֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת–אֱלֹהֵיהֶֽם:

וַיַּעֲשׂ֨וּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵ֤ל אֶת–הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה וַֽיִּשְׁכְּח֖וּ אֶת–יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֥וּ אֶת–הַבְּעָלִ֖ים וְאֶת–הָאֲשֵׁרֽוֹת:

וַיִּֽחַר–אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּמְכְּרֵ֗ם בְּיַד֙ כּוּשַׁ֣ן רִשְׁעָתַ֔יִם מֶ֖לֶךְ אֲרַ֣ם נַהֲרָ֑יִם וַיַּעַבְד֧וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת–כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתַ֖יִם שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים:

וַיִּזְעֲק֤וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֙ אֶל–יְהוָ֔ה וַיָּ֨קֶם יְהוָ֥ה מוֹשִׁ֛יעַ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיּֽוֹשִׁיעֵ֑ם אֵ֚ת עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן–קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֥ן מִמֶּֽנּוּ: וַתְּהִ֨י עָלָ֥יו רֽוּחַ–יְהוָה֮ וַיִּשְׁפֹּ֣ט אֶת–יִשְׂרָאֵל֒ וַיֵּצֵא֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ בְּיָד֔וֹ אֶת–כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתַ֖יִם מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַתָּ֣עָז יָד֔וֹ עַ֖ל כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתָֽיִם: וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיָּ֖מָת עָתְנִיאֵ֥ל בֶּן–קְנַֽז:

וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְחַזֵּ֨ק יְהוָ֜ה אֶת–עֶגְל֤וֹן מֶֽלֶךְ–מוֹאָב֙ עַל–יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ל כִּֽי–עָשׂ֥וּ אֶת–הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה:  וַיֶּאֱסֹ֣ף אֵלָ֔יו אֶת–בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֗לֶךְ וַיַּךְ֙ אֶת–יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת–עִ֥יר הַתְּמָרִֽים: וַיַּעַבְד֤וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֙ אֶת–עֶגְל֣וֹן מֶֽלֶךְ–מוֹאָ֔ב שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה: 

וַיִּזְעֲק֣וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֮ אֶל–יְהוָה֒ וַיָּקֶם֩ יְהוָ֨ה לָהֶ֜ם מוֹשִׁ֗יעַ אֶת–אֵה֤וּד בֶּן–גֵּרָא֙ בֶּן–הַיְמִינִ֔י אִ֥ישׁ אִטֵּ֖ר יַד–יְמִינ֑וֹ וַיִּשְׁלְח֨וּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵ֤ל בְּיָדוֹ֙ מִנְחָ֔ה לְעֶגְל֖וֹן מֶ֥לֶךְ מוֹאָֽב: 

וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב וְלָ֛הּ שְׁנֵ֥י פֵי֖וֹת גֹּ֣מֶד אָרְכָּ֑הּ וַיַּחְגֹּ֤ר אוֹתָהּ֙ מִתַּ֣חַת לְמַדָּ֔יו עַ֖ל יֶ֥רֶךְ יְמִינֽוֹ: וַיַּקְרֵב֙ אֶת–הַמִּנְחָ֔ה לְעֶגְל֖וֹן מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֑ב וְעֶגְל֕וֹן אִ֥ישׁ בָּרִ֖יא מְאֹֽד: וַֽיְהִי֙ כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְהַקְרִ֖יב אֶת–הַמִּנְחָ֑ה וַיְשַׁלַּח֙ אֶת–הָעָ֔ם נֹשְׂאֵ֖י הַמִּנְחָֽה:וְה֣וּא שָׁ֗ב מִן–הַפְּסִילִים֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת–הַגִּלְגָּ֔ל וַיֹּ֕אמֶר דְּבַר–סֵ֥תֶר לִ֛י אֵלֶ֖יךָ הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר הָ֔ס וַיֵּֽצְאוּ֙ מֵֽעָלָ֔יו כָּל–הָעֹמְדִ֖ים עָלָֽיו:

וְאֵה֣וּד | בָּ֣א אֵלָ֗יו וְהֽוּא–יֹ֠שֵׁב בַּעֲלִיַּ֨ת הַמְּקֵרָ֤ה אֲשֶׁר–לוֹ֙ לְבַדּ֔וֹ וַיֹּ֣אמֶר אֵה֔וּד דְּבַר–אֱלֹהִ֥ים לִ֖י אֵלֶ֑יךָ וַיָּ֖קָם מֵעַ֥ל הַכִּסֵּֽא: וַיִּשְׁלַ֤ח אֵהוּד֙ אֶת–יַ֣ד שְׂמֹאל֔וֹ וַיִּקַּח֙ אֶת–הַחֶ֔רֶב מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ וַיִּתְקָעֶ֖הָ בְּבִטְנֽוֹ: וַיָּבֹ֨א גַֽם–הַנִּצָּ֜ב אַחַ֣ר הַלַּ֗הַב וַיִּסְגֹּ֤ר הַחֵ֙לֶב֙ בְּעַ֣ד הַלַּ֔הַב כִּ֣י לֹ֥א שָׁלַ֛ף הַחֶ֖רֶב מִבִּטְנ֑וֹ וַיֵּצֵ֖א הַֽפַּרְשְׁדֹֽנָה: וַיֵּצֵ֥א אֵה֖וּד הַֽמִּסְדְּר֑וֹנָה וַיִּסְגֹּ֞ר דַּלְת֧וֹת הָעַלִיָּ֛ה בַּעֲד֖וֹ וְנָעָֽל: וְה֤וּא יָצָא֙ וַעֲבָדָ֣יו בָּ֔אוּ וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֛ה דַּלְת֥וֹת הָעֲלִיָּ֖ה נְעֻל֑וֹת וַיֹּ֣אמְר֔וּ אַ֣ךְ מֵסִ֥יךְ ה֛וּא אֶת–רַגְלָ֖יו בַּחֲדַ֥ר הַמְּקֵרָֽה: וַיָּחִ֣ילוּ עַד–בּ֔וֹשׁ וְהִנֵּ֛ה אֵינֶ֥נּוּ פֹתֵ֖חַ דַּלְת֣וֹת הָֽעֲלִיָּ֖ה וַיִּקְח֤וּ אֶת–הַמַּפְתֵּ֙חַ֙ וַיִּפְתָּ֔חוּ וְהִנֵּה֙ אֲדֹ֣נֵיהֶ֔ם נֹפֵ֥ל אַ֖רְצָה מֵֽת: וְאֵה֥וּד נִמְלַ֖ט עַ֣ד הִֽתְמַהְמְהָ֑ם וְהוּא֙ עָבַ֣ר אֶת–הַפְּסִילִ֔ים וַיִּמָּלֵ֖ט הַשְּׂעִירָֽתָה: 

וַיְהִ֣י בְּבוֹא֔וֹ וַיִּתְקַ֥ע בַּשּׁוֹפָ֖ר בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיֵּרְד֨וּ עִמּ֧וֹ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֛ל מִן–הָהָ֖ר וְה֥וּא לִפְנֵיהֶֽם: וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ רִדְפ֣וּ אַחֲרַ֔י כִּֽי–נָתַ֨ן יְהוָ֧ה אֶת–אֹיְבֵיכֶ֛ם אֶת–מוֹאָ֖ב בְּיֶדְכֶ֑ם וַיֵּרְד֣וּ אַחֲרָ֗יו וַֽיִּלְכְּד֞וּ אֶת–מַעְבְּר֤וֹת הַיַּרְדֵּן֙ לְמוֹאָ֔ב וְלֹֽא–נָתְנ֥וּ אִ֖ישׁ לַעֲבֹֽר: וַיַּכּ֨וּ אֶת–מוֹאָ֜ב בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא כַּעֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ כָּל–שָׁמֵ֖ן וְכָל–אִ֣ישׁ חָ֑יִל וְלֹ֥א נִמְלַ֖ט אִֽישׁ: 

וַתִּכָּנַ֤ע מוֹאָב֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא תַּ֖חַת יַ֣ד יִשְׂרָאֵ֑ל וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ שְׁמוֹנִ֥ים שָׁנָֽה:  

וְאַחֲרָ֤יו הָיָה֙ שַׁמְגַּ֣ר בֶּן–עֲנָ֔ת וַיַּ֤ךְ אֶת–פְּלִשְׁתִּים֙ שֵֽׁשׁ–מֵא֣וֹת אִ֔ישׁ בְּמַלְמַ֖ד הַבָּקָ֑ר וַיֹּ֥שַׁע גַּם–ה֖וּא אֶת–יִשְׂרָאֵֽל: 

פרשת עתניאל…- לא מנוקד.

ב,יא ויעשו בני-ישראל את-הרע, בעיני יהוה; ויעבדו, את-הבעלים.  ב,יב ויעזבו את-יהוה אלהי אבותם, המוציא אותם מארץ מצרים, וילכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיהם, וישתחוו להם; ויכעסו, את-יהוה.  ב,יג ויעזבו, את-יהוה; ויעבדו לבעל, ולעשתרות.  ב,יד ויחר-אף יהוה, בישראל, ויתנם ביד-שסים, וישסו אותם; וימכרם ביד אויביהם, מסביב, ולא-יכלו עוד, לעמד לפני אויביהם.  ב,טו בכל אשר יצאו, יד-יהוה היתה-בם לרעה, כאשר דבר יהוה, וכאשר נשבע יהוה להם; ויצר להם, מאד.  ב,טז ויקם יהוה, שפטים; ויושיעום, מיד שסיהם.  ב,יז וגם אל-שפטיהם, לא שמעו–כי זנו אחרי אלהים אחרים, וישתחוו להם:  סרו מהר, מן-הדרך אשר הלכו אבותם לשמע מצות-יהוה–לא-עשו כן.  ב,יח וכי-הקים יהוה להם, שפטים, והיה יהוה עם-השפט, והושיעם מיד איביהם כל ימי השופט:  כי-ינחם יהוה מנאקתם, מפני לחציהם ודחקיהם.  ב,יט והיה במות השופט, ישבו והשחיתו מאבותם, ללכת אחרי אלהים אחרים, לעבדם ולהשתחות להם:  לא הפילו ממעלליהם, ומדרכם הקשה.  ב,כ ויחר-אף יהוה, בישראל; ויאמר, יען אשר עברו הגוי הזה את-בריתי אשר צויתי את-אבותם, ולא שמעו, לקולי.  ב,כא גם-אני לא אוסיף, להוריש איש מפניהם, מן-הגוים אשר-עזב יהושע, וימת.  ב,כב למען נסות בם, את-ישראל:  השמרים הם את-דרך יהוה ללכת בם, כאשר שמרו אבותם–אם-לא.  ב,כג וינח יהוה את-הגוים האלה, לבלתי הורישם מהר; ולא נתנם, ביד-יהושע.  {פ}

ג,א ואלה הגוים אשר הניח יהוה, לנסות בם את-ישראל, את כל-אשר לא-ידעו, את כל-מלחמות כנען.  ג,ב רק, למען דעת דרות בני-ישראל, ללמדם, מלחמה–רק אשר-לפנים, לא ידעום.  ג,ג חמשת סרני פלשתים, וכל-הכנעני והצידני, והחוי, ישב הר הלבנון–מהר בעל חרמון, עד לבוא חמת.  ג,ד ויהיו, לנסות בם את-ישראל–לדעת, הישמעו את-מצות יהוה, אשר-צוה את-אבותם, ביד-משה.  ג,ה ובני ישראל, ישבו בקרב הכנעני, החתי והאמרי והפרזי, והחוי והיבוסי.  ג,ו ויקחו את-בנותיהם להם לנשים, ואת-בנותיהם נתנו לבניהם; ויעבדו, את-אלהיהם.  {פ}

ג,ז ויעשו בני-ישראל את-הרע בעיני יהוה, וישכחו את-יהוה אלהיהם; ויעבדו את-הבעלים, ואת-האשרות.  ג,ח ויחר-אף יהוה, בישראל, וימכרם ביד כושן רשעתים, מלך ארם נהרים; ויעבדו בני-ישראל את-כושן רשעתים, שמנה שנים.  ג,ט ויזעקו בני-ישראל אל-יהוה, ויקם יהוה מושיע לבני ישראל וישיעם–את עתניאל בן-קנז, אחי כלב הקטן ממנו.  ג,י ותהי עליו רוח-יהוה, וישפט את-ישראל, ויצא למלחמה, ויתן יהוה בידו את-כושן רשעתים מלך ארם; ותעז ידו, על כושן רשעתים.  ג,יא ותשקט הארץ, ארבעים שנה; וימת, עתניאל בן-קנז.  {פ}

ג,יב ויספו בני ישראל, לעשות הרע בעיני יהוה; ויחזק יהוה את-עגלון מלך-מואב, על-ישראל, על כי-עשו את-הרע, בעיני יהוה.  ג,יג ויאסף אליו, את-בני עמון ועמלק; וילך, ויך את-ישראל, ויירשו, את-עיר התמרים.  ג,יד ויעבדו בני-ישראל את-עגלון מלך-מואב, שמונה עשרה שנה.  ג,טו ויזעקו בני-ישראל, אל-יהוה, ויקם יהוה להם מושיע את-אהוד בן-גרא בן-הימיני, איש אטר יד-ימינו; וישלחו בני-ישראל בידו מנחה, לעגלון מלך מואב.  ג,טז ויעש לו אהוד חרב, ולה שני פיות–גמד ארכה; ויחגר אותה מתחת למדיו, על ירך ימינו.  ג,יז ויקרב, את-המנחה, לעגלון, מלך מואב; ועגלון, איש בריא מאד.  ג,יח ויהי כאשר כלה, להקריב את-המנחה; וישלח, את-העם, נשאי, המנחה.  ג,יט והוא שב, מן-הפסילים אשר את-הגלגל, ויאמר, דבר-סתר לי אליך המלך; ויאמר הס–ויצאו מעליו, כל-העמדים עליו.  ג,כ ואהוד בא אליו, והוא-ישב בעלית המקרה אשר-לו לבדו, ויאמר אהוד, דבר-אלהים לי אליך; ויקם, מעל הכסא.  ג,כא וישלח אהוד, את-יד שמאלו, ויקח את-החרב, מעל ירך ימינו; ויתקעה, בבטנו.  ג,כב ויבא גם-הנצב אחר הלהב, ויסגר החלב בעד הלהב–כי לא שלף החרב, מבטנו; ויצא, הפרשדנה.  ג,כג ויצא אהוד, המסדרונה; ויסגר דלתות העליה, בעדו–ונעל.  ג,כד והוא יצא, ועבדיו באו, ויראו, והנה דלתות העליה נעלות; ויאמרו, אך מסיך הוא את-רגליו בחדר המקרה.  ג,כה ויחילו עד-בוש, והנה איננו פתח דלתות העליה; ויקחו את-המפתח, ויפתחו, והנה אדניהם, נפל ארצה מת.  ג,כו ואהוד נמלט, עד התמהמהם; והוא עבר את-הפסילים, וימלט השעירתה.  ג,כז ויהי בבואו, ויתקע בשופר בהר אפרים; וירדו עמו בני-ישראל מן-ההר, והוא לפניהם.  ג,כח ויאמר אלהם רדפו אחרי, כי-נתן יהוה את-איביכם את-מואב בידכם; וירדו אחריו, וילכדו את-מעברות הירדן למואב, ולא-נתנו איש, לעבר.  ג,כט ויכו את-מואב בעת ההיא, כעשרת אלפים איש–כל-שמן, וכל-איש חיל; ולא נמלט, איש.  ג,ל ותכנע מואב ביום ההוא, תחת יד ישראל; ותשקט הארץ, שמונים שנה.  {פ}

ג,לא ואחריו היה, שמגר בן-ענת, ויך את-פלשתים שש-מאות איש, במלמד הבקר; ויושע גם-הוא, את-ישראל.  {פ}