8.10- שמואל- מלכות שאול- דוד ויונתן.

הפרשות:

חנה.

בית נאמן.

דבר בישראל.

אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה.

שָׁבִים֙ אֶל-יְהוָ֔ה.

מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ.

שָׁאוּל֙.

שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

דוד.

דוד ויונתן.

אֶבְיָתָ֑ר.

סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.

אביגיל.

משיח יְהוָ֔ה.

מות שאול.

וַיְדַבֵּ֣ר שָׁא֗וּל אֶל–יוֹנָתָ֤ן בְּנוֹ֙ וְאֶל–כָּל–עֲבָדָ֔יו לְהָמִ֖ית אֶת–דָּוִ֑ד וִיהֽוֹנָתָן֙ בֶּן–שָׁא֔וּל חָפֵ֥ץ בְּדָוִ֖ד מְאֹֽד: וַיַּגֵּ֤ד יְהוֹנָתָן֙ לְדָוִ֣ד לֵאמֹ֔ר מְבַקֵּ֛שׁ שָׁא֥וּל אָבִ֖י לַהֲמִיתֶ֑ךָ וְעַתָּה֙ הִשָּֽׁמֶר–נָ֣א בַבֹּ֔קֶר וְיָשַׁבְתָּ֥ בַסֵּ֖תֶר וְנַחְבֵּֽאתָ: וַאֲנִ֨י אֵצֵ֜א וְעָמַדְתִּ֣י לְיַד–אָבִ֗י בַּשָּׂדֶה֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה שָׁ֔ם וַאֲנִ֕י אֲדַבֵּ֥ר בְּךָ֖ אֶל–אָבִ֑י וְרָאִ֥יתִי מָ֖ה וְהִגַּ֥דְתִּי לָֽךְ: וַיְדַבֵּ֨ר יְהוֹנָתָ֤ן בְּדָוִד֙ ט֔וֹב אֶל–שָׁא֖וּל אָבִ֑יו וַיֹּ֣אמֶר אֵ֠לָיו אַל–יֶחֱטָ֨א הַמֶּ֜לֶךְ בְּעַבְדּ֣וֹ בְדָוִ֗ד כִּ֣י ל֤וֹא חָטָא֙ לָ֔ךְ וְכִ֥י מַעֲשָׂ֖יו טוֹב–לְךָ֥ מְאֹֽד: וַיָּשֶׂם֩ אֶת–נַפְשׁ֨וֹ בְכַפּ֜וֹ וַיַּ֣ךְ אֶת–הַפְּלִשְׁתִּ֗י וַיַּ֨עַשׂ יְהוָ֜ה תְּשׁוּעָ֤ה גְדוֹלָה֙ לְכָל–יִשְׂרָאֵ֔ל רָאִ֖יתָ וַתִּשְׂמָ֑ח וְלָ֤מָּה תֶֽחֱטָא֙ בְּדָ֣ם נָקִ֔י לְהָמִ֥ית אֶת–דָּוִ֖ד חִנָּֽם: וַיִּשְׁמַ֥ע שָׁא֖וּל בְּק֣וֹל יְהוֹנָתָ֑ן וַיִּשָּׁבַ֣ע שָׁא֔וּל חַי–יְהוָ֖ה אִם–יוּמָֽת: וַיִּקְרָ֤א יְהוֹנָתָן֙ לְדָוִ֔ד וַיַּגֶּד–לוֹ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן אֵ֥ת כָּל–הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיָּבֵ֨א יְהוֹנָתָ֤ן אֶת–דָּוִד֙ אֶל–שָׁא֔וּל וַיְהִ֥י לְפָנָ֖יו כְּאֶתְמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם: וַתּ֥וֹסֶף הַמִּלְחָמָ֖ה לִֽהְי֑וֹת וַיֵּצֵ֨א דָוִ֜ד וַיִּלָּ֣חֶם בַּפְּלִשְׁתִּ֗ים וַיַּ֤ךְ בָּהֶם֙ מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַיָּנֻ֖סוּ מִפָּנָֽיו:וַתְּהִי֩ ר֨וּחַ יְהוָ֤ה | רָעָה֙ אֶל–שָׁא֔וּל וְהוּא֙ בְּבֵית֣וֹ יוֹשֵׁ֔ב וַחֲנִית֖וֹ בְּיָד֑וֹ וְדָוִ֖ד מְנַגֵּ֥ן בְּיָֽד: וַיְבַקֵּ֨שׁ שָׁא֜וּל לְהַכּ֤וֹת בַּֽחֲנִית֙ בְּדָוִ֣ד וּבַקִּ֔יר וַיִּפְטַר֙ מִפְּנֵ֣י שָׁא֔וּל וַיַּ֥ךְ אֶֽת–הַחֲנִ֖ית בַּקִּ֑יר וְדָוִ֛ד נָ֥ס וַיִּמָּלֵ֖ט בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא: וַיִּשְׁלַח֩ שָׁא֨וּל מַלְאָכִ֜ים אֶל–בֵּ֤ית דָּוִד֙ לְשָׁמְר֔וֹ וְלַהֲמִית֖וֹ בַּבֹּ֑קֶר וַתַּגֵּ֣ד לְדָוִ֗ד מִיכַ֤ל אִשְׁתּוֹ֙ לֵאמֹ֔ר אִם–אֵ֨ינְךָ֜ מְמַלֵּ֤ט אֶֽת–נַפְשְׁךָ֙ הַלַּ֔יְלָה מָחָ֖ר אַתָּ֥ה מוּמָֽת:  וַתֹּ֧רֶד מִיכַ֛ל אֶת–דָּוִ֖ד בְּעַ֣ד הַחַלּ֑וֹן וַיֵּ֥לֶךְ וַיִּבְרַ֖ח וַיִּמָּלֵֽט: וַתִּקַּ֨ח מִיכַ֜ל אֶת–הַתְּרָפִ֗ים וַתָּ֙שֶׂם֙ אֶל–הַמִּטָּ֔ה וְאֵת֙ כְּבִ֣יר הָֽעִזִּ֔ים שָׂ֖מָה מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַתְּכַ֖ס בַּבָּֽגֶד:  וַיִּשְׁלַ֥ח שָׁא֛וּל מַלְאָכִ֖ים לָקַ֣חַת אֶת–דָּוִ֑ד וַתֹּ֖אמֶר חֹלֶ֥ה הֽוּא: וַיִּשְׁלַ֤ח שָׁאוּל֙ אֶת–הַמַּלְאָכִ֔ים לִרְא֥וֹת אֶת–דָּוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הַעֲל֨וּ אֹת֧וֹ בַמִּטָּ֛ה אֵלַ֖י לַהֲמִתֽוֹ: וַיָּבֹ֙אוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים וְהִנֵּ֥ה הַתְּרָפִ֖ים אֶל–הַמִּטָּ֑ה וּכְבִ֥יר הָעִזִּ֖ים מְרַאֲשֹׁתָֽיו: וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל–מִיכַ֗ל לָ֤מָּה כָּ֙כָה֙ רִמִּיתִ֔נִי וַתְּשַׁלְּחִ֥י אֶת–אֹיְבִ֖י וַיִּמָּלֵ֑ט וַתֹּ֤אמֶר מִיכַל֙ אֶל–שָׁא֔וּל הוּא–אָמַ֥ר אֵלַ֛י שַׁלְּחִ֖נִי לָמָ֥ה אֲמִיתֵֽךְ: וְדָוִ֨ד בָּרַ֜ח וַיִּמָּלֵ֗ט וַיָּבֹ֤א אֶל–שְׁמוּאֵל֙ הָרָמָ֔תָה וַיַּ֨גֶּד–ל֔וֹ אֵ֛ת כָּל–אֲשֶׁ֥ר עָֽשָׂה–ל֖וֹ שָׁא֑וּל וַיֵּ֤לֶךְ הוּא֙ וּשְׁמוּאֵ֔ל וַיֵּשְׁב֖וּ (בנוית) בְּנָֽיוֹת:  וַיֻּגַּ֥ד לְשָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֣ה דָוִ֔ד (בנוית) בְּנָי֖וֹת בָּרָמָֽה: וַיִּשְׁלַ֨ח שָׁא֣וּל מַלְאָכִים֮ לָקַ֣חַת אֶת–דָּוִד֒ וַיַּ֗רְא אֶֽת–לַהֲקַ֤ת הַנְּבִיאִים֙ נִבְּאִ֔ים וּשְׁמוּאֵ֕ל עֹמֵ֥ד נִצָּ֖ב עֲלֵיהֶ֑ם וַתְּהִ֞י עַֽל–מַלְאֲכֵ֤י שָׁאוּל֙ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּם–הֵֽמָּה:וַיַּגִּ֣דוּ לְשָׁא֗וּל וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּם–הֵ֑מָּה וַיֹּ֣סֶף שָׁא֗וּל וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֣ים שְׁלִשִׁ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּם–הֵֽמָּה: וַיֵּ֨לֶךְ גַּם–ה֜וּא הָרָמָ֗תָה וַיָּבֹא֙ עַד–בּ֤וֹר הַגָּדוֹל֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשֶּׂ֔כוּ וַיִּשְׁאַ֣ל וַיֹּ֔אמֶר אֵיפֹ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל וְדָוִ֑ד וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֖ה (בנוית) בְּנָי֥וֹת בָּרָמָֽה: וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֔ם אֶל-(נוית) נָי֖וֹת בָּרָמָ֑ה וַתְּהִי֩ עָלָ֨יו גַּם–ה֜וּא ר֣וּחַ אֱלֹהִ֗ים וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וַיִּתְנַבֵּ֔א עַד–בֹּא֖וֹ (בנוית) בְּנָי֥וֹת בָּרָמָֽה: וַיִּפְשַׁ֨ט גַּם–ה֜וּא בְּגָדָ֗יו וַיִּתְנַבֵּ֤א גַם–הוּא֙ לִפְנֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּפֹּ֣ל עָרֹ֔ם כָּל–הַיּ֥וֹם הַה֖וּא וְכָל–הַלָּ֑יְלָה עַל–כֵּן֙ יֹֽאמְר֔וּ הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִיאִֽם:

וַיִּבְרַ֣ח דָּוִ֔ד (מנוות) מִנָּי֖וֹת בָּרָמָ֑ה וַיָּבֹ֞א וַיֹּ֣אמֶר | לִפְנֵ֣י יְהוֹנָתָ֗ן מֶ֤ה עָשִׂ֙יתִי֙ מֶֽה–עֲוֹנִ֤י וּמֶֽה–חַטָּאתִי֙ לִפְנֵ֣י אָבִ֔יךָ כִּ֥י מְבַקֵּ֖שׁ אֶת–נַפְשִֽׁי: וַיֹּ֨אמֶר ל֣וֹ חָלִילָה֮ לֹ֣א תָמוּת֒ הִנֵּ֡ה (לו)-(עשה) לֹֽא–יַעֲשֶׂ֨ה אָבִ֜י דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל א֚וֹ דָּבָ֣ר קָטֹ֔ן וְלֹ֥א יִגְלֶ֖ה אֶת–אָזְנִ֑י וּמַדּוּעַ֩ יַסְתִּ֨יר אָבִ֥י מִמֶּ֛נִּי אֶת–הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֵ֥ין זֹֽאת: וַיִּשָּׁבַ֨ע ע֜וֹד דָּוִ֗ד וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדֹ֨עַ יָדַ֜ע אָבִ֗יךָ כִּֽי–מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וַיֹּ֛אמֶר אַל–יֵֽדַע–זֹ֥את יְהוֹנָתָ֖ן פֶּן–יֵֽעָצֵ֑ב וְאוּלָ֗ם חַי–יְהוָה֙ וְחֵ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ כִּ֣י כְפֶ֔שַׂע בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הַמָּֽוֶת: וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹנָתָ֖ן אֶל–דָּוִ֑ד מַה–תֹּאמַ֥ר נַפְשְׁךָ֖ וְאֶֽעֱשֶׂה–לָּֽךְ:  וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל–יְהוֹנָתָ֗ן הִֽנֵּה–חֹ֙דֶשׁ֙ מָחָ֔ר וְאָנֹכִ֛י יָשֹׁב–אֵשֵׁ֥ב עִם–הַמֶּ֖לֶךְ לֶאֱכ֑וֹל וְשִׁלַּחְתַּ֙נִי֙ וְנִסְתַּרְתִּ֣י בַשָּׂדֶ֔ה עַ֖ד הָעֶ֥רֶב הַשְּׁלִשִֽׁית:  אִם–פָּקֹ֥ד יִפְקְדֵ֖נִי אָבִ֑יךָ וְאָמַרְתָּ֗ נִשְׁאֹל֩ נִשְׁאַ֨ל מִמֶּ֤נִּי דָוִד֙ לָרוּץ֙ בֵּֽית–לֶ֣חֶם עִיר֔וֹ כִּ֣י זֶ֧בַח הַיָּמִ֛ים שָׁ֖ם לְכָל–הַמִּשְׁפָּחָֽה: אִם–כֹּ֥ה יֹאמַ֛ר ט֖וֹב שָׁל֣וֹם לְעַבְדֶּ֑ךָ וְאִם–חָרֹ֤ה יֶֽחֱרֶה֙ ל֔וֹ דַּ֕ע כִּֽי–כָלְתָ֥ה הָרָעָ֖ה מֵעִמּֽוֹ: וְעָשִׂ֤יתָ חֶ֙סֶד֙ עַל–עַבְדֶּ֔ךָ כִּ֚י בִּבְרִ֣ית יְהוָ֔ה הֵבֵ֥אתָ אֶֽת–עַבְדְּךָ֖ עִמָּ֑ךְ וְאִם–יֶשׁ–בִּ֤י עָוֹן֙ הֲמִיתֵ֣נִי אַ֔תָּה וְעַד–אָבִ֖יךָ לָמָּה–זֶּ֥ה תְבִיאֵֽנִי: וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹנָתָ֖ן חָלִ֣ילָה לָּ֑ךְ כִּ֣י | אִם–יָדֹ֣עַ אֵדַ֗ע כִּֽי–כָלְתָ֨ה הָרָעָ֜ה מֵעִ֤ם אָבִי֙ לָב֣וֹא עָלֶ֔יךָ וְלֹ֥א אֹתָ֖הּ אַגִּ֥יד לָֽךְ: וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל–יְה֣וֹנָתָ֔ן מִ֖י יַגִּ֣יד לִ֑י א֛וֹ מַה–יַּעַנְךָ֥ אָבִ֖יךָ קָשָֽׁה:וַיֹּ֤אמֶר יְהֽוֹנָתָן֙ אֶל–דָּוִ֔ד לְכָ֖ה וְנֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֑ה וַיֵּצְא֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם הַשָּׂדֶֽה:וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹנָתָ֜ן אֶל–דָּוִ֗ד יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽי–אֶחְקֹ֣ר אֶת–אָבִ֗י כָּעֵ֤ת | מָחָר֙ הַשְּׁלִשִׁ֔ית וְהִנֵּה–ט֖וֹב אֶל–דָּוִ֑ד וְלֹֽא–אָז֙ אֶשְׁלַ֣ח אֵלֶ֔יךָ וְגָלִ֖יתִי אֶת–אָזְנֶֽךָ: כֹּֽה–יַעֲשֶׂה֩ יְהוָ֨ה לִֽיהוֹנָתָ֜ן וְכֹ֣ה יֹסִ֗יף כִּֽי–יֵיטִ֨ב אֶל–אָבִ֤י אֶת–הָֽרָעָה֙ עָלֶ֔יךָ וְגָלִ֙יתִי֙ אֶת–אָזְנֶ֔ךָ וְשִׁלַּחְתִּ֖יךָ וְהָלַכְתָּ֣ לְשָׁל֑וֹם וִיהִ֤י יְהוָה֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם–אָבִֽי: וְלֹ֖א אִם–עוֹדֶ֣נִּי חָ֑י וְלֹֽא–תַעֲשֶׂ֧ה עִמָּדִ֛י חֶ֥סֶד יְהוָ֖ה וְלֹ֥א אָמֽוּת: וְלֹֽא–תַכְרִ֧ת אֶֽת–חַסְדְּךָ֛ מֵעִ֥ם בֵּיתִ֖י עַד–עוֹלָ֑ם וְלֹ֗א בְּהַכְרִ֤ת יְהוָה֙ אֶת–אֹיְבֵ֣י דָוִ֔ד אִ֕ישׁ מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה: וַיִּכְרֹ֥ת יְהוֹנָתָ֖ן עִם–בֵּ֣ית דָּוִ֑ד וּבִקֵּ֣שׁ יְהוָ֔ה מִיַּ֖ד אֹיְבֵ֥י דָוִֽד: וַיּ֤וֹסֶף יְהֽוֹנָתָן֙ לְהַשְׁבִּ֣יעַ אֶת–דָּוִ֔ד בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹת֑וֹ כִּֽי–אַהֲבַ֥ת נַפְשׁ֖וֹ אֲהֵבֽוֹ:  וַיֹּֽאמֶר–ל֥וֹ יְהוֹנָתָ֖ן מָחָ֣ר חֹ֑דֶשׁ וְנִפְקַ֕דְתָּ כִּ֥י יִפָּקֵ֖ד מוֹשָׁבֶֽךָ: וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ תֵּרֵ֣ד מְאֹ֔ד וּבָאתָ֙ אֶל–הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר–נִסְתַּ֥רְתָּ שָּׁ֖ם בְּי֣וֹם הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה וְיָ֣שַׁבְתָּ֔ אֵ֖צֶל הָאֶ֥בֶן הָאָֽזֶל: וַאֲנִ֕י שְׁלֹ֥שֶׁת הַחִצִּ֖ים צִדָּ֣ה אוֹרֶ֑ה לְשַֽׁלַּֽח–לִ֖י לְמַטָּרָֽה: וְהִנֵּה֙ אֶשְׁלַ֣ח אֶת–הַנַּ֔עַר לֵ֖ךְ מְצָ֣א אֶת–הַחִצִּ֑ים אִם–אָמֹר֩ אֹמַ֨ר לַנַּ֜עַר הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֣ים | מִמְּךָ֣ וָהֵ֗נָּה קָחֶ֧נּוּ | וָבֹ֛אָה כִּֽי–שָׁל֥וֹם לְךָ֛ וְאֵ֥ין דָּבָ֖ר חַי–יְהוָֽה:  וְאִם–כֹּ֤ה אֹמַר֙ לָעֶ֔לֶם הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֖ים מִמְּךָ֣ וָהָ֑לְאָה לֵ֕ךְ כִּ֥י שִֽׁלַּחֲךָ֖ יְהוָֽה:וְהַ֨דָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְנוּ אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה הִנֵּ֧ה יְהוָ֛ה בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ עַד–עוֹלָֽם: וַיִּסָּתֵ֥ר דָּוִ֖ד בַּשָּׂדֶ֑ה וַיְהִ֣י הַחֹ֔דֶשׁ וַיֵּ֧שֶׁב הַמֶּ֛לֶךְ (על)-אֶל–הַלֶּ֖חֶם לֶאֱכֽוֹל: וַיֵּ֣שֶׁב הַ֠מֶּלֶךְ עַל–מ֨וֹשָׁב֜וֹ כְּפַ֣עַם | בְּפַ֗עַם אֶל–מוֹשַׁב֙ הַקִּ֔יר וַיָּ֙קָם֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן וַיֵּ֥שֶׁב אַבְנֵ֖ר מִצַּ֣ד שָׁא֑וּל וַיִּפָּקֵ֖ד מְק֥וֹם דָּוִֽד:  וְלֹֽא–דִבֶּ֥ר שָׁא֛וּל מְא֖וּמָה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֤י אָמַר֙ מִקְרֶ֣ה ה֔וּא בִּלְתִּ֥י טָה֛וֹר ה֖וּא כִּֽי–לֹ֥א טָהֽוֹר: וַיְהִ֗י מִֽמָּחֳרַ֤ת הַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּפָּקֵ֖ד מְק֣וֹם דָּוִ֑ד וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מַדּ֜וּעַ לֹא בָ֧א בֶן יִשַׁ֛י גַּם תְּמ֥וֹל גַּם הַיּ֖וֹם אֶל הַלָּֽחֶם: וַיַּ֥עַן יְהוֹנָתָ֖ן אֶת–שָׁא֑וּל נִשְׁאֹ֨ל נִשְׁאַ֥ל דָּוִ֛ד מֵעִמָּדִ֖י עַד–בֵּ֥ית לָֽחֶם: וַיֹּ֡אמֶר שַׁלְּחֵ֣נִי נָ֡א כִּ֣י זֶבַח֩ מִשְׁפָּחָ֨ה לָ֜נוּ בָּעִ֗יר וְה֤וּא צִוָּֽה–לִי֙ אָחִ֔י וְעַתָּ֗ה אִם–מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אִמָּ֥לְטָה נָּ֖א וְאֶרְאֶ֣ה אֶת–אֶחָ֑י עַל–כֵּ֣ן לֹא–בָ֔א אֶל–שֻׁלְחַ֖ן הַמֶּֽלֶךְ: וַיִּֽחַר–אַ֤ף שָׁאוּל֙ בִּיה֣וֹנָתָ֔ן וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בֶּֽן–נַעֲוַ֖ת הַמַּרְדּ֑וּת הֲל֣וֹא יָדַ֗עְתִּי כִּֽי–בֹחֵ֤ר אַתָּה֙ לְבֶן–יִשַׁ֔י לְבָ֨שְׁתְּךָ֔ וּלְבֹ֖שֶׁת עֶרְוַ֥ת אִמֶּֽךָ: כִּ֣י כָל–הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר בֶּן–יִשַׁי֙ חַ֣י עַל–הָאֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִכּ֖וֹן אַתָּ֣ה וּמַלְכוּתֶ֑ךָ וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֨ח וְקַ֤ח אֹתוֹ֙ אֵלַ֔י כִּ֥י בֶן–מָ֖וֶת הֽוּא:  וַיַּ֙עַן֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן אֶת–שָׁא֖וּל אָבִ֑יו וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו לָ֥מָּה יוּמַ֖ת מֶ֥ה עָשָֽׂה: וַיָּ֨טֶל שָׁא֧וּל אֶֽת–הַחֲנִ֛ית עָלָ֖יו לְהַכֹּת֑וֹ וַיֵּ֙דַע֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן כִּֽי–כָ֥לָה הִ֛יא מֵעִ֥ם אָבִ֖יו לְהָמִ֥ית אֶת–דָּוִֽד: וַיָּ֧קָם יְהוֹנָתָ֛ן מֵעִ֥ם הַשֻּׁלְחָ֖ן בָּחֳרִי–אָ֑ף וְלֹא–אָכַ֞ל בְּיוֹם–הַחֹ֤דֶשׁ הַשֵּׁנִי֙ לֶ֔חֶם כִּ֤י נֶעְצַב֙ אֶל–דָּוִ֔ד כִּ֥י הִכְלִמ֖וֹ אָבִֽיו: וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיֵּצֵ֧א יְהוֹנָתָ֛ן הַשָּׂדֶ֖ה לְמוֹעֵ֣ד דָּוִ֑ד וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן עִמּֽוֹ: וַיֹּ֣אמֶר לְנַעֲר֔וֹ רֻ֗ץ מְצָ֥א נָא֙ אֶת–הַ֣חִצִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מוֹרֶ֑ה הַנַּ֣עַר רָ֔ץ וְהֽוּא–יָרָ֥ה הַחֵ֖צִי לְהַעֲבִרֽוֹ: וַיָּבֹ֤א הַנַּ֙עַר֙ עַד–מְק֣וֹם הַחֵ֔צִי אֲשֶׁ֥ר יָרָ֖ה יְהוֹנָתָ֑ן וַיִּקְרָ֨א יְהוֹנָתָ֜ן אַחֲרֵ֤י הַנַּ֙עַר֙ וַיֹּ֔אמֶר הֲל֥וֹא הַחֵ֖צִי מִמְּךָ֥ וָהָֽלְאָה:וַיִּקְרָ֤א יְהֽוֹנָתָן֙ אַחֲרֵ֣י הַנַּ֔עַר מְהֵרָ֥ה ח֖וּשָׁה אַֽל–תַּעֲמֹ֑ד וַיְלַקֵּ֞ט נַ֤עַר יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת-(החצי) הַ֣חִצִּ֔ים וַיָּבֹ֖א אֶל–אֲדֹנָֽיו: וְהַנַּ֖עַר לֹֽא–יָדַ֣ע מְא֑וּמָה אַ֤ךְ יְהֽוֹנָתָן֙ וְדָוִ֔ד יָדְע֖וּ אֶת–הַדָּבָֽר: וַיִּתֵּ֤ן יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת–כֵּלָ֔יו אֶל–הַנַּ֖עַר אֲשֶׁר–ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֵ֖ךְ הָבֵ֥יא הָעִֽיר: הַנַּעַר֮ בָּא֒ וְדָוִ֗ד קָ֚ם מֵאֵ֣צֶל הַנֶּ֔גֶב וַיִּפֹּ֨ל לְאַפָּ֥יו אַ֛רְצָה וַיִּשְׁתַּ֖חוּ שָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֑ים וַֽיִּשְּׁק֣וּ | אִ֣ישׁ אֶת–רֵעֵ֗הוּ וַיִּבְכּוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת–רֵעֵ֔הוּ עַד–דָּוִ֖ד הִגְדִּֽיל: וַיֹּ֧אמֶר יְהוֹנָתָ֛ן לְדָוִ֖ד לֵ֣ךְ לְשָׁל֑וֹם אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨עְנוּ שְׁנֵ֜ינוּ אֲנַ֗חְנוּ בְּשֵׁ֤ם יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֞ה יִֽהְיֶ֣ה | בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֥ין זַרְעִ֛י וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ עַד–עוֹלָֽם: וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וִיהוֹנָתָ֖ן בָּ֥א הָעִֽיר:

פרשת דוד ויהונתן- לא מנוקד.

א יט,א וידבר שאול, אל-יונתן בנו ואל-כל-עבדיו, להמית, את-דוד; ויהונתן, בן-שאול, חפץ בדוד, מאד.  א יט,ב ויגד יהונתן לדוד לאמר, מבקש שאול אבי להמיתך; ועתה השמר-נא בבקר, וישבת בסתר ונחבאת.  א יט,ג ואני אצא ועמדתי ליד-אבי, בשדה אשר אתה שם, ואני, אדבר בך אל-אבי; וראיתי מה, והגדתי לך.  {ס}

א יט,ד וידבר יהונתן בדוד טוב, אל-שאול אביו; ויאמר אליו אל-יחטא המלך בעבדו בדוד, כי לוא חטא לך, וכי מעשיו, טוב-לך מאד.  א יט,ה וישם את-נפשו בכפו ויך את-הפלשתי, ויעש יהוה תשועה גדולה לכל-ישראל–ראית, ותשמח; ולמה תחטא בדם נקי, להמית את-דוד חנם.  א יט,ו וישמע שאול, בקול יהונתן; וישבע שאול, חי-יהוה אם-יומת.  א יט,ז ויקרא יהונתן, לדוד, ויגד-לו יהונתן, את כל-הדברים האלה; ויבא יהונתן את-דוד אל-שאול, ויהי לפניו כאתמול שלשום.  {ס}

א יט,ח ותוסף המלחמה, להיות; ויצא דוד וילחם בפלשתים, ויך בהם מכה גדולה, וינסו, מפניו.  א יט,ט ותהי רוח יהוה רעה, אל-שאול, והוא בביתו ישב, וחניתו בידו; ודוד, מנגן ביד.  א יט,י ויבקש שאול להכות בחנית, בדוד ובקיר, ויפטר מפני שאול, ויך את-החנית בקיר; ודוד נס וימלט, בלילה הוא.  {פ}

א יט,יא וישלח שאול מלאכים אל-בית דוד, לשמרו, ולהמיתו, בבקר; ותגד לדוד, מיכל אשתו לאמר, אם-אינך ממלט את-נפשך הלילה, מחר אתה מומת.  א יט,יב ותרד מיכל את-דוד, בעד החלון; וילך ויברח, וימלט.  א יט,יג ותקח מיכל את-התרפים, ותשם אל-המטה, ואת כביר העזים, שמה מראשתיו; ותכס, בבגד.  {ס}

א יט,יד וישלח שאול מלאכים, לקחת את-דוד; ותאמר, חלה הוא.  {ס}

א יט,טו וישלח שאול את-המלאכים, לראות את-דוד לאמר:  העלו אתו במטה אלי, להמתו.  א יט,טז ויבאו, המלאכים, והנה התרפים, אל-המטה; וכביר העזים, מראשתיו.  {ס}

א יט,יז ויאמר שאול אל-מיכל, למה ככה רמיתני, ותשלחי את-איבי, וימלט; ותאמר מיכל אל-שאול, הוא-אמר אלי שלחני למה אמיתך.  א יט,יח ודוד ברח וימלט, ויבא אל-שמואל הרמתה, ויגד-לו, את כל-אשר עשה-לו שאול; וילך הוא ושמואל, וישבו בנוית (בניות).  א יט,יט ויגד לשאול, לאמר:  הנה דוד, בנוית (בניות) ברמה.  א יט,כ וישלח שאול מלאכים, לקחת את-דוד, וירא את-להקת הנביאים נבאים, ושמואל עמד נצב עליהם; ותהי על-מלאכי שאול, רוח אלהים, ויתנבאו, גם-המה.  א יט,כא ויגדו לשאול, וישלח מלאכים אחרים, ויתנבאו, גם-המה;  {ס}  ויסף שאול, וישלח מלאכים שלשים, ויתנבאו, גם-המה.  א יט,כב וילך גם-הוא הרמתה, ויבא עד-בור הגדול אשר בשכו, וישאל ויאמר, איפה שמואל ודוד; ויאמר, הנה בנוית (בניות) ברמה.  א יט,כג וילך שם, אל-נוית (ניות) ברמה; ותהי עליו גם-הוא רוח אלהים, וילך הלוך ויתנבא, עד-באו, בנוית (בניות) ברמה.  א יט,כד ויפשט גם-הוא בגדיו, ויתנבא גם-הוא לפני שמואל, ויפל ערם, כל-היום ההוא וכל-הלילה; על-כן, יאמרו–הגם שאול, בנביאם.  {פ}

א כ,א ויברח דוד, מנוות (מניות) ברמה; ויבא ויאמר לפני יהונתן, מה עשיתי מה-עוני ומה-חטאתי לפני אביך–כי מבקש, את-נפשי.  א כ,ב ויאמר לו חלילה, לא תמות–הנה לו-עשה (לא-יעשה) אבי דבר גדול או דבר קטן, ולא יגלה את-אזני; ומדוע יסתיר אבי ממני את-הדבר הזה, אין זאת.  א כ,ג וישבע עוד דוד, ויאמר ידע ידע אביך כי-מצאתי חן בעיניך, ויאמר אל-ידע-זאת יהונתן, פן-יעצב; ואולם, חי-יהוה וחי נפשך–כי כפשע, ביני ובין המות.  א כ,ד ויאמר יהונתן, אל-דוד:  מה-תאמר נפשך, ואעשה-לך.  {פ}

א כ,ה ויאמר דוד אל-יהונתן, הנה-חדש מחר, ואנכי ישב-אשב עם-המלך, לאכול; ושלחתני ונסתרתי בשדה, עד הערב השלשית.  א כ,ו אם-פקד יפקדני, אביך:  ואמרת, נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית-לחם עירו–כי זבח הימים שם, לכל-המשפחה.  א כ,ז אם-כה יאמר טוב, שלום לעבדך; ואם-חרה יחרה, לו–דע, כי-כלתה הרעה מעמו.  א כ,ח ועשית חסד, על-עבדך, כי בברית יהוה, הבאת את-עבדך עמך; ואם-יש-בי עון המיתני אתה, ועד-אביך למה-זה תביאני.  {פ}

א כ,ט ויאמר יהונתן, חלילה לך:  כי אם-ידע אדע, כי-כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך–ולא אתה, אגיד לך.  {ס}

א כ,י ויאמר דוד אל-יהונתן, מי יגיד לי; או מה-יענך אביך, קשה.  {ס}

א כ,יא ויאמר יהונתן אל-דוד, לכה ונצא השדה; ויצאו שניהם, השדה.  {ס}

א כ,יב ויאמר יהונתן אל-דוד, יהוה אלהי ישראל כי-אחקר את-אבי כעת מחר השלשית, והנה-טוב, אל-דוד–ולא-אז אשלח אליך, וגליתי את-אזנך.  א כ,יג כה-יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף, כי-ייטב אל-אבי את-הרעה עליך–וגליתי את-אזנך, ושלחתיך והלכת לשלום; ויהי יהוה עמך, כאשר היה עם-אבי.  א כ,יד ולא, אם-עודני חי; ולא-תעשה עמדי חסד יהוה, ולא אמות.  א כ,טו ולא-תכרית את-חסדך מעם ביתי, עד-עולם; ולא, בהכרת יהוה את-איבי דוד, איש, מעל פני האדמה.  א כ,טז ויכרת יהונתן, עם-בית דוד; ובקש יהוה, מיד איבי דוד.  א כ,יז ויוסף יהונתן להשביע את-דוד, באהבתו אתו:  כי-אהבת נפשו, אהבו.  {ס}

א כ,יח ויאמר-לו יהונתן, מחר חדש; ונפקדת, כי יפקד מושבך.  א כ,יט ושלשת, תרד מאד, ובאת אל-המקום, אשר-נסתרת שם ביום המעשה; וישבת, אצל האבן האזל.  א כ,כ ואני, שלשת החצים צדה אורה, לשלח-לי, למטרה.  א כ,כא והנה אשלח את-הנער, לך מצא את-החצים:  אם-אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה, קחנו ובאה כי-שלום לך ואין דבר–חי-יהוה.  א כ,כב ואם-כה אמר לעלם, הנה החצים ממך והלאה–לך, כי שלחך יהוה.  א כ,כג והדבר–אשר דברנו, אני ואתה:  הנה יהוה ביני ובינך, עד-עולם.  {ס}

א כ,כד ויסתר דוד, בשדה; ויהי החדש, וישב המלך על- (אל-) הלחם לאכול.  א כ,כה וישב המלך על-מושבו כפעם בפעם, אל-מושב הקיר, ויקם יהונתן, וישב אבנר מצד שאול; ויפקד, מקום דוד.  א כ,כו ולא-דבר שאול מאומה, ביום ההוא:  כי אמר מקרה הוא, בלתי טהור הוא כי-לא טהור.  {ס}

א כ,כז ויהי, ממחרת החדש השני, ויפקד, מקום דוד;  {פ}

ויאמר שאול, אל-יהונתן בנו, מדוע לא-בא בן-ישי גם-תמול גם-היום, אל-הלחם.  א כ,כח ויען יהונתן, את-שאול:  נשאל נשאל דוד מעמדי, עד-בית לחם.  א כ,כט ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר, והוא צוה-לי אחי, ועתה אם-מצאתי חן בעיניך, אמלטה נא ואראה את-אחי; על-כן לא-בא, אל-שלחן המלך.  {ס}

א כ,ל ויחר-אף שאול, ביהונתן, ויאמר לו, בן-נעות המרדות:  הלוא ידעתי, כי-בחר אתה לבן-ישי, לבשתך, ולבשת ערות אמך.  א כ,לא כי כל-הימים, אשר בן-ישי חי על-האדמה, לא תכון, אתה ומלכותך; ועתה, שלח וקח אתו אלי–כי בן-מות, הוא.  {ס}

א כ,לב ויען, יהונתן, את-שאול, אביו; ויאמר אליו למה יומת, מה עשה.  א כ,לג ויטל שאול את-החנית עליו, להכתו; וידע, יהונתן, כי-כלה היא מעם אביו, להמית את-דוד.  {ס}

א כ,לד ויקם יהונתן מעם השלחן, בחרי-אף; ולא-אכל ביום-החדש השני, לחם–כי נעצב אל-דוד, כי הכלמו אביו.  {ס}

א כ,לה ויהי בבקר, ויצא יהונתן השדה למועד דוד; ונער קטן, עמו.  א כ,לו ויאמר לנערו–רץ מצא נא את-החצים, אשר אנכי מורה; הנער רץ, והוא-ירה החצי להעברו.  א כ,לז ויבא הנער עד-מקום החצי, אשר ירה יהונתן; ויקרא יהונתן אחרי הנער, ויאמר, הלוא החצי, ממך והלאה.  א כ,לח ויקרא יהונתן אחרי הנער, מהרה חושה אל-תעמד; וילקט נער יהונתן, את-החצי (החצים), ויבא, אל-אדניו.  א כ,לט והנער, לא-ידע מאומה; אך יהונתן ודוד, ידעו את-הדבר.  {ס}

א כ,מ ויתן יהונתן את-כליו, אל-הנער אשר-לו; ויאמר לו, לך הביא העיר.  א כ,מא הנער, בא, ודוד קם מאצל הנגב, ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים; וישקו איש את-רעהו, ויבכו איש את-רעהו, עד-דוד, הגדיל.  א כ,מב ויאמר יהונתן לדוד, לך לשלום:  אשר נשבענו שנינו אנחנו, בשם יהוה לאמר, יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך, עד-עולם.  {פ}

א כא,א ויקם, וילך; ויהונתן, בא העיר.