18- עֹֽבַדְיָ֑ה- עם טֶעָמֵי הַמִּקְרָא- כל הספר.

חֲז֖וֹן עֹֽבַדְיָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֜ה לֶֽאֱד֗וֹם שְׁמוּעָ֨ה שָׁמַ֜עְנוּ מֵאֵ֤ת יְהוָה֙ וְצִיר֙ בַּגּוֹיִ֣ם שֻׁלָּ֔ח ק֛וּמוּ וְנָק֥וּמָה עָלֶ֖יהָ לַמִּלְחָמָֽה׃ הִנֵּ֥ה קָטֹ֛ן נְתַתִּ֖יךָ בַּגּוֹיִ֑ם בָּז֥וּי אַתָּ֖ה מְאֹֽד׃ זְד֤וֹן לִבְּךָ֙ הִשִּׁיאֶ֔ךָ שֹֽׁכְנִ֥י בְחַגְוֵי־סֶ֖לַע מְר֣וֹם שִׁבְתּ֑וֹ אֹמֵ֣ר בְּלִבּ֔וֹ מִ֥י יֽוֹרִדֵ֖נִי אָֽרֶץ׃ אִם־תַּגְבִּ֣יהַּ כַּנֶּ֔שֶׁר וְאִם־בֵּ֥ין כּֽוֹכָבִ֖ים שִׂ֣ים קִנֶּ֑ךָ מִשָּׁ֥ם אוֹרִֽידְךָ֖ נְאֻם־יְהוָֽה׃ אִם־גַּנָּבִ֤ים בָּאֽוּ־לְךָ֙ אִם־שׁ֣וֹדְדֵי לַ֔יְלָה אֵ֣יךְ נִדְמֵ֔יתָה הֲל֥וֹא יִגְנְב֖וּ דַּיָּ֑ם אִם־בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ הֲל֖וֹא יַשְׁאִ֥ירוּ עֹֽלֵלֽוֹת׃ אֵ֚יךְ נֶחְפְּשׂ֣וּ עֵשָׂ֔ו נִבְע֖וּ מַצְפֻּנָֽיו׃ עַֽד־הַגְּב֣וּל שִׁלְּח֗וּךָ כֹּ֚ל אַנְשֵׁ֣י בְרִיתֶ֔ךָ הִשִּׁיא֛וּךָ יָֽכְל֥וּ לְךָ֖ אַנְשֵׁ֣י שְׁלֹמֶ֑ךָ לַחְמְךָ֗ יָשִׂ֤ימוּ מָזוֹר֙ תַּחְתֶּ֔יךָ אֵ֥ין תְּבוּנָ֖ה בּֽוֹ׃ הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא נְאֻם־יְהוָ֑ה וְהַֽאֲבַדְתִּ֤י חֲכָמִים֙ מֵֽאֱד֔וֹם וּתְבוּנָ֖ה מֵהַ֥ר עֵשָֽׂו׃ וְחַתּ֥וּ גִבּוֹרֶ֖יךָ תֵּימָ֑ן לְמַ֧עַן יִכָּֽרֶת־אִ֛ישׁ מֵהַ֥ר עֵשָׂ֖ו מִקָּֽטֶל׃ מֵֽחֲמַ֛ס אָחִ֥יךָ יַֽעֲקֹ֖ב תְּכַסְּךָ֣ בוּשָׁ֑ה וְנִכְרַ֖תָּ לְעוֹלָֽם׃ בְּיוֹם֙ עֲמָֽדְךָ֣ מִנֶּ֔גֶד בְּי֛וֹם שְׁב֥וֹת זָרִ֖ים חֵיל֑וֹ וְנָכְרִ֞ים בָּ֣אוּ שְׁעָרָ֗ו וְעַל־יְרֽוּשָׁלִַ֨ם֙ יַדּ֣וּ גוֹרָ֔ל גַּם־אַתָּ֖ה כְּאַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וְאַל־תֵּ֤רֶא בְיוֹם־אָחִ֨יךָ֙ בְּי֣וֹם נָכְר֔וֹ וְאַל־תִּשְׂמַ֥ח לִבְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה בְּי֣וֹם אָבְדָ֑ם וְאַל־תַּגְדֵּ֥ל פִּ֖יךָ בְּי֥וֹם צָרָֽה׃ אַל־תָּב֤וֹא בְשַֽׁעַר־עַמִּי֙ בְּי֣וֹם אֵידָ֔ם אַל־תֵּ֧רֶא גַם־אַתָּ֛ה בְּרָֽעָת֖וֹ בְּי֣וֹם אֵיד֑וֹ וְאַל־תִּשְׁלַ֥חְנָה בְחֵיל֖וֹ בְּי֥וֹם אֵידֽוֹ׃ וְאַֽל־תַּעֲמֹד֙ עַל־הַפֶּ֔רֶק לְהַכְרִ֖ית אֶת־פְּלִיטָ֑יו וְאַל־תַּסְגֵּ֥ר שְׂרִידָ֖יו בְּי֥וֹם צָרָֽה׃ כִּֽי־קָר֥וֹב יוֹם־יְהוָ֖ה עַל־כָּל־הַגּוֹיִ֑ם כַּֽאֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֨יתָ֙ יֵעָ֣שֶׂה לָּ֔ךְ גְּמֻֽלְךָ֖ יָשׁ֥וּב בְּרֹאשֶֽׁךָ׃ כִּ֗י כַּֽאֲשֶׁ֤ר שְׁתִיתֶם֙ עַל־הַ֣ר קָדְשִׁ֔י יִשְׁתּ֥וּ כָֽל־הַגּוֹיִ֖ם תָּמִ֑יד וְשָׁת֣וּ וְלָע֔וּ וְהָי֖וּ כְּל֥וֹא הָיֽוּ׃ וּבְהַ֥ר צִיּ֛וֹן תִּֽהְיֶ֥ה פְלֵיטָ֖ה וְהָ֣יָה קֹ֑דֶשׁ וְיָֽרְשׁוּ֙ בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב אֵ֖ת מוֹרָֽשֵׁיהֶֽם׃ וְהָיָה֩ בֵית־יַֽעֲקֹ֨ב אֵ֜שׁ וּבֵ֧ית יוֹסֵ֣ף לֶֽהָבָ֗ה וּבֵ֤ית עֵשָׂו֙ לְקַ֔שׁ וְדָֽלְק֥וּ בָהֶ֖ם וַֽאֲכָל֑וּם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֤ה שָׂרִיד֙ לְבֵ֣ית עֵשָׂ֔ו כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ וְיָֽרְשׁ֨וּ הַנֶּ֜גֶב אֶת־הַ֣ר עֵשָׂ֗ו וְהַשְּׁפֵלָה֙ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים וְיָֽרְשׁוּ֙ אֶת־שְׂדֵ֣ה אֶפְרַ֔יִם וְאֵ֖ת שְׂדֵ֣ה שֹֽׁמְר֑וֹן וּבִנְיָמִ֖ן אֶת־הַגִּלְעָֽד׃ וְגָלֻ֣ת הַֽחֵל־הַ֠זֶּה לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶֽׁר־כְּנַעֲנִים֙ עַד־צָ֣רְפַ֔ת וְגָלֻ֥ת יְרֽוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֣ר בִּסְפָרַ֑ד יִֽרְשׁ֕וּ אֵ֖ת עָרֵ֥י הַנֶּֽגֶב׃ וְעָל֤וּ מֽוֹשִׁעִים֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן לִשְׁפֹּ֖ט אֶת־הַ֣ר עֵשָׂ֑ו וְהָֽיְתָ֥ה לַֽיהוָ֖ה הַמְּלוּכָֽה׃

א חזון, עבדיה:  כה-אמר אדני יהוה לאדום, שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח–קומו ונקומה עליה, למלחמה.  ב הנה קטן נתתיך, בגוים:  בזוי אתה, מאד.  ג זדון לבך השיאך, שכני בחגוי-סלע מרום שבתו; אמר בלבו, מי יורדני ארץ.  ד אם-תגביה כנשר, ואם-בין כוכבים שים קנך–משם אורידך, נאם-יהוה.  ה אם-גנבים באו-לך, אם-שודדי לילה–איך נדמיתה, הלוא יגנבו דים; אם-בצרים באו לך, הלוא ישאירו עללות.  ו איך נחפשו עשו, נבעו מצפניו.  ז עד-הגבול שלחוך, כל אנשי בריתך–השיאוך יכלו לך, אנשי שלמך; לחמך, ישימו מזור תחתיך–אין תבונה, בו.  ח הלוא ביום ההוא, נאם-יהוה, והאבדתי חכמים מאדום, ותבונה מהר עשו.  ט וחתו גבוריך, תימן, למען יכרת-איש מהר עשו, מקטל.  י מחמס אחיך יעקב, תכסך בושה; ונכרת, לעולם.  יא ביום עמדך מנגד, ביום שבות זרים חילו; ונכרים באו שערו, ועל-ירושלם ידו גורל–גם-אתה, כאחד מהם.  יב ואל-תרא ביום-אחיך, ביום נכרו, ואל-תשמח לבני-יהודה, ביום אבדם; ואל-תגדל פיך, ביום צרה.  יג אל-תבוא בשער-עמי ביום אידם, אל-תרא גם-אתה ברעתו ביום אידו; ואל-תשלחנה בחילו, ביום אידו.  יד ואל-תעמד, על-הפרק, להכרית, את-פליטיו; ואל-תסגר שרידיו, ביום צרה.  טו כי-קרוב יום-יהוה, על-כל-הגוים:  כאשר עשית יעשה לך, גמלך ישוב בראשך.  טז כי, כאשר שתיתם על-הר קדשי, ישתו כל-הגוים, תמיד; ושתו ולעו, והיו כלוא היו.  יז ובהר ציון תהיה פליטה, והיה קדש; וירשו בית יעקב, את מורשיהם.  יח והיה בית-יעקב אש ובית יוסף להבה, ובית עשו לקש, ודלקו בהם, ואכלום; ולא-יהיה שריד לבית עשו, כי יהוה דבר.  יט וירשו הנגב את-הר עשו, והשפלה את-פלשתים, וירשו את-שדה אפרים, ואת שדה שמרון; ובנימן, את-הגלעד.  כ וגלת החל-הזה לבני ישראל אשר-כנענים, עד-צרפת, וגלת ירושלם, אשר בספרד–ירשו, את ערי הנגב.  כא ועלו מושעים בהר ציון, לשפט את-הר עשו; והיתה ליהוה, המלוכה.  {ש}