.
. וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵ֛ל הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּתְּנֵ֧ם יְהוָ֛ה בְּיַד–מִדְיָ֖ן שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים: וַתָּ֥עָז יַד–מִדְיָ֖ן עַל–יִשְׂרָאֵ֑ל מִפְּנֵ֨י מִדְיָ֜ן עָשֽׂוּ לָהֶ֣ם | בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת–הַמִּנְהָרוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר בֶּֽהָרִ֔ים וְאֶת–הַמְּעָר֖וֹת וְאֶת–הַמְּצָדֽוֹת: וְהָיָ֖ה אִם–זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵ֑ל וְעָלָ֨ה מִדְיָ֧ן וַֽעֲמָלֵ֛ק וּבְנֵי–קֶ֖דֶם וְעָל֥וּ עָלָֽיו: וַיַּחֲנ֣וּ עֲלֵיהֶ֗ם וַיַּשְׁחִ֙יתוּ֙ אֶת–יְב֣וּל הָאָ֔רֶץ עַד–בּוֹאֲךָ֖ עַזָּ֑ה וְלֹֽא–יַשְׁאִ֤ירוּ מִֽחְיָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְשֶׂ֥ה וָשׁ֖וֹר וַחֲמֽוֹר: כִּ֡י הֵם֩ וּמִקְנֵיהֶ֨ם יַעֲל֜וּ וְאָהֳלֵיהֶ֗ם (יבאו) וּבָ֤אוּ כְדֵֽי–אַרְבֶּה֙ לָרֹ֔ב וְלָהֶ֥ם וְלִגְמַלֵּיהֶ֖ם אֵ֣ין מִסְפָּ֑ר וַיָּבֹ֥אוּ בָאָ֖רֶץ לְשַׁחֲתָֽהּ: וַיִּדַּ֧ל יִשְׂרָאֵ֛ל מְאֹ֖ד מִפְּנֵ֣י מִדְיָ֑ן וַיִּזְעֲק֥וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל–יְהוָֽה: וַיְהִ֕י כִּֽי–זָעֲק֥וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל–יְהוָ֑ה עַ֖ל אֹד֥וֹת מִדְיָֽן: וַיִּשְׁלַ֧ח יְהוָ֛ה אִ֥ישׁ נָבִ֖יא אֶל–בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּה–אָמַ֥ר יְהוָ֣ה | אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָנֹכִ֞י הֶעֱלֵ֤יתִי אֶתְכֶם֙ מִמִּצְרַ֔יִם וָאֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים: וָאַצִּ֤ל אֶתְכֶם֙ מִיַּ֣ד מִצְרַ֔יִם וּמִיַּ֖ד כָּל–לֹחֲצֵיכֶ֑ם וָאֲגָרֵ֤שׁ אוֹתָם֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וָאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם אֶת–אַרְצָֽם: וָאֹמְרָ֣ה לָכֶ֗ם אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם לֹ֤א תִֽירְאוּ֙ אֶת–אֱלֹהֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יוֹשְׁבִ֣ים בְּאַרְצָ֑ם וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקוֹלִֽי: וַיָּבֹ֞א מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַיֵּ֙שֶׁב֙ תַּ֤חַת הָֽאֵלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּעָפְרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְיוֹאָ֖שׁ אֲבִ֣י הָֽעֶזְרִ֑י וְגִדְע֣וֹן בְּנ֗וֹ חֹבֵ֤ט חִטִּים֙ בַּגַּ֔ת לְהָנִ֖יס מִפְּנֵ֥י מִדְיָֽן: וַיֵּרָ֥א אֵלָ֖יו מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו יְהוָ֥ה עִמְּךָ֖ גִּבּ֥וֹר הֶחָֽיִל: וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו גִּדְעוֹן֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י וְיֵ֤שׁ יְהוָה֙ עִמָּ֔נוּ וְלָ֥מָּה מְצָאַ֖תְנוּ כָּל–זֹ֑את וְאַיֵּ֣ה כָֽל–נִפְלְאֹתָ֡יו אֲשֶׁר֩ סִפְּרוּ–לָ֨נוּ אֲבוֹתֵ֜ינוּ לֵאמֹ֗ר הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הֶעֱלָ֣נוּ יְהוָ֔ה וְעַתָּה֙ נְטָשָׁ֣נוּ יְהוָ֔ה וַֽיִּתְּנֵ֖נוּ בְּכַף–מִדְיָֽן: וַיִּ֤פֶן אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֹּ֗אמֶר לֵ֚ךְ בְּכֹחֲךָ֣ זֶ֔ה וְהוֹשַׁעְתָּ֥ אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל מִכַּ֣ף מִדְיָ֑ן הֲלֹ֖א שְׁלַחְתִּֽיךָ: וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בִּ֣י אֲדֹנָ֔י בַּמָּ֥ה אוֹשִׁ֖יעַ אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל הִנֵּ֤ה אַלְפִּי֙ הַדַּ֣ל בִּמְנַשֶּׁ֔ה וְאָנֹכִ֥י הַצָּעִ֖יר בְּבֵ֥ית אָבִֽי: וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה כִּ֥י אֶהְיֶ֖ה עִמָּ֑ךְ וְהִכִּיתָ֥ אֶת–מִדְיָ֖ן כְּאִ֥ישׁ אֶחָֽד: וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אִם–נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ לִּי֙ א֔וֹת שָׁאַתָּ֖ה מְדַבֵּ֥ר עִמִּֽי: אַל–נָ֨א תָמֻ֤שׁ מִזֶּה֙ עַד–בֹּאִ֣י אֵלֶ֔יךָ וְהֹֽצֵאתִי֙ אֶת–מִנְחָתִ֔י וְהִנַּחְתִּ֖י לְפָנֶ֑יךָ וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֥י אֵשֵׁ֖ב עַ֥ד שׁוּבֶֽךָ: וְגִדְע֣וֹן בָּ֗א וַיַּ֤עַשׂ גְּדִֽי–עִזִּים֙ וְאֵיפַת–קֶ֣מַח מַצּ֔וֹת הַבָּשָׂר֙ שָׂ֣ם בַּסַּ֔ל וְהַמָּרַ֖ק שָׂ֣ם בַּפָּר֑וּר וַיּוֹצֵ֥א אֵלָ֛יו אֶל–תַּ֥חַת הָאֵלָ֖ה וַיַּגַּֽשׁ: וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים קַ֣ח אֶת–הַבָּשָׂ֤ר וְאֶת–הַמַּצּוֹת֙ וְהַנַּח֙ אֶל–הַסֶּ֣לַע הַלָּ֔ז וְאֶת–הַמָּרַ֖ק שְׁפ֑וֹךְ וַיַּ֖עַשׂ כֵּֽן: וַיִּשְׁלַ֞ח מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה אֶת–קְצֵ֤ה הַמִּשְׁעֶ֙נֶת֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ וַיִּגַּ֥ע בַּבָּשָׂ֖ר וּבַמַּצּ֑וֹת וַתַּ֨עַל הָאֵ֜שׁ מִן–הַצּ֗וּר וַתֹּ֤אכַל אֶת–הַבָּשָׂר֙ וְאֶת–הַמַּצּ֔וֹת וּמַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הָלַ֖ךְ מֵעֵינָֽיו:וַיַּ֣רְא גִּדְע֔וֹן כִּֽי מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה ה֑וּא וַיֹּ֣אמֶר גִּדְע֗וֹן אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כִּֽי עַל כֵּ֤ן רָאִ֙יתִי֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל פָּנִֽים: וַיֹּ֨אמֶר ל֧וֹ יְהוָ֛ה שָׁל֥וֹם לְךָ֖ אַל–תִּירָ֑א לֹ֖א תָּמֽוּת: וַיִּבֶן֩ שָׁ֨ם גִּדְע֤וֹן מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וַיִּקְרָא–ל֥וֹ יְהוָ֖ה שָׁל֑וֹם עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה עוֹדֶ֕נּוּ בְּעָפְרָ֖ת אֲבִ֥י הָעֶזְרִֽי: וַיְהִי֮ בַּלַּ֣יְלָה הַהוּא֒ וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יְהוָ֗ה קַ֤ח אֶת–פַּר–הַשּׁוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יךָ וּפַ֥ר הַשֵּׁנִ֖י שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וְהָרַסְתָּ֗ אֶת–מִזְבַּ֤ח הַבַּ֙עַל֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יךָ וְאֶת–הָאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר–עָלָ֖יו תִּכְרֹֽת: וּבָנִ֨יתָ מִזְבֵּ֜חַ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ עַ֣ל רֹ֧אשׁ הַמָּע֛וֹז הַזֶּ֖ה בַּמַּֽעֲרָכָ֑ה וְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת–הַפָּ֣ר הַשֵּׁנִ֔י וְהַעֲלִ֣יתָ עוֹלָ֔ה בַּעֲצֵ֥י הָאֲשֵׁרָ֖ה אֲשֶׁ֥ר תִּכְרֹֽת:וַיִּקַּ֨ח גִּדְע֜וֹן עֲשָׂרָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מֵֽעֲבָדָ֔יו וַיַּ֕עַשׂ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֵלָ֖יו יְהוָ֑ה וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יָרֵא֩ אֶת–בֵּ֨ית אָבִ֜יו וְאֶת–אַנְשֵׁ֥י הָעִ֛יר מֵעֲשׂ֥וֹת יוֹמָ֖ם וַיַּ֥עַשׂ לָֽיְלָה: וַיַּשְׁכִּ֜ימוּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ בַּבֹּ֔קֶר וְהִנֵּ֤ה נֻתַּץ֙ מִזְבַּ֣ח הַבַּ֔עַל וְהָאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר–עָלָ֖יו כֹּרָ֑תָה וְאֵת֙ הַפָּ֣ר הַשֵּׁנִ֔י הֹֽעֲלָ֔ה עַל–הַמִּזְבֵּ֖חַ הַבָּנֽוּי: וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל–רֵעֵ֔הוּ מִ֥י עָשָׂ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽיִּדְרְשׁוּ֙ וַיְבַקְשׁ֔וּ וַיֹּ֣אמְר֔וּ גִּדְעוֹן֙ בֶּן–יוֹאָ֔שׁ עָשָׂ֖ה הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה: וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ אֶל–יוֹאָ֔שׁ הוֹצֵ֥א אֶת–בִּנְךָ֖ וְיָמֹ֑ת כִּ֤י נָתַץ֙ אֶת–מִזְבַּ֣ח הַבַּ֔עַל וְכִ֥י כָרַ֖ת הָאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר–עָלָֽיו: וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֡שׁ לְכֹל֩ אֲשֶׁר–עָמְד֨וּ עָלָ֜יו הַאַתֶּ֣ם | תְּרִיב֣וּן לַבַּ֗עַל אִם–אַתֶּם֙ תּוֹשִׁיע֣וּן אוֹת֔וֹ אֲשֶׁ֨ר יָרִ֥יב ל֛וֹ יוּמַ֖ת עַד–הַבֹּ֑קֶר אִם–אֱלֹהִ֥ים הוּא֙ יָ֣רֶב ל֔וֹ כִּ֥י נָתַ֖ץ אֶֽת–מִזְבְּחֽוֹ: וַיִּקְרָא–ל֥וֹ בַיּוֹם–הַה֖וּא יְרֻבַּ֣עַל לֵאמֹ֑ר יָ֤רֶב בּוֹ֙ הַבַּ֔עַל כִּ֥י נָתַ֖ץ אֶֽת–מִזְבְּחֽוֹ:וְכָל–מִדְיָ֧ן וַעֲמָלֵ֛ק וּבְנֵי–קֶ֖דֶם נֶאֶסְפ֣וּ יַחְדָּ֑ו וַיַּעַבְר֥וּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֵ֥מֶק יִזְרְעֶֽאל: וְר֣וּחַ יְהוָ֔ה לָבְשָׁ֖ה אֶת–גִּדְע֑וֹן וַיִּתְקַע֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיִּזָּעֵ֥ק אֲבִיעֶ֖זֶר אַחֲרָֽיו: וּמַלְאָכִים֙ שָׁלַ֣ח בְּכָל–מְנַשֶּׁ֔ה וַיִּזָּעֵ֥ק גַּם–ה֖וּא אַחֲרָ֑יו וּמַלְאָכִ֣ים שָׁלַ֗ח בְּאָשֵׁ֤ר וּבִזְבֻלוּן֙ וּבְנַפְתָּלִ֔י וַֽיַּעֲל֖וּ לִקְרָאתָֽם: וַיֹּ֥אמֶר גִּדְע֖וֹן אֶל–הָאֱלֹהִ֑ים אִם–יֶשְׁךָ֞ מוֹשִׁ֧יעַ בְּיָדִ֛י אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ: הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י מַצִּ֛יג אֶת–גִּזַּ֥ת הַצֶּ֖מֶר בַּגֹּ֑רֶן אִ֡ם טַל֩ יִהְיֶ֨ה עַֽל–הַגִּזָּ֜ה לְבַדָּ֗הּ וְעַל–כָּל–הָאָ֙רֶץ֙ חֹ֔רֶב וְיָדַעְתִּ֗י כִּֽי–תוֹשִׁ֧יעַ בְּיָדִ֛י אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ: וַיְהִי–כֵ֕ן וַיַּשְׁכֵּם֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּ֖זַר אֶת–הַגִּזָּ֑ה וַיִּ֤מֶץ טַל֙ מִן–הַגִּזָּ֔ה מְל֥וֹא הַסֵּ֖פֶל מָֽיִם: וַיֹּ֤אמֶר גִּדְעוֹן֙ אֶל–הָ֣אֱלֹהִ֔ים אַל–יִ֤חַר אַפְּךָ֙ בִּ֔י וַאֲדַבְּרָ֖ה אַ֣ךְ הַפָּ֑עַם אֲנַסֶּ֤ה נָּא–רַק–הַפַּ֙עַם֙ בַּגִּזָּ֔ה יְהִי–נָ֨א חֹ֤רֶב אֶל–הַגִּזָּה֙ לְבַדָּ֔הּ וְעַל–כָּל–הָאָ֖רֶץ יִֽהְיֶה–טָּֽל: וַיַּ֧עַשׂ אֱלֹהִ֛ים כֵּ֖ן בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיְהִי–חֹ֤רֶב אֶל–הַגִּזָּה֙ לְבַדָּ֔הּ וְעַל–כָּל–הָאָ֖רֶץ הָ֥יָה טָֽל:וַיַּשְׁכֵּ֨ם יְרֻבַּ֜עַל ה֣וּא גִדְע֗וֹן וְכָל–הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל–עֵ֣ין חֲרֹ֑ד וּמַחֲנֵ֤ה מִדְיָן֙ הָיָה–ל֣וֹ מִצָּפ֔וֹן מִגִּבְעַ֥ת הַמּוֹרֶ֖ה בָּעֵֽמֶק: וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל–גִּדְע֔וֹן רַ֗ב הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֶת–מִדְיָ֖ן בְּיָדָ֑ם פֶּן–יִתְפָּאֵ֨ר עָלַ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יָדִ֖י הוֹשִׁ֥יעָה לִּֽי: וְעַתָּ֗ה קְרָ֨א נָ֜א בְּאָזְנֵ֤י הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר מִֽי–יָרֵ֣א וְחָרֵ֔ד יָשֹׁ֥ב וְיִצְפֹּ֖ר מֵהַ֣ר הַגִּלְעָ֑ד וַיָּ֣שָׁב מִן–הָעָ֗ם עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ אֶ֔לֶף וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים נִשְׁאָֽרוּ: וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל–גִּדְע֗וֹן עוֹד֮ הָעָ֣ם רָב֒ הוֹרֵ֤ד אוֹתָם֙ אֶל–הַמַּ֔יִם וְאֶצְרְפֶ֥נּוּ לְךָ֖ שָׁ֑ם וְהָיָ֡ה אֲשֶׁר֩ אֹמַ֨ר אֵלֶ֜יךָ זֶ֣ה | יֵלֵ֣ךְ אִתָּ֗ךְ ה֚וּא יֵלֵ֣ךְ אִתָּ֔ךְ וְכֹ֨ל אֲשֶׁר–אֹמַ֜ר אֵלֶ֗יךָ זֶ֚ה לֹא–יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֔ךְ ה֖וּא לֹ֥א יֵלֵֽךְ: וַיּ֥וֹרֶד אֶת–הָעָ֖ם אֶל–הַמָּ֑יִם וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל–גִּדְע֗וֹן כֹּ֣ל אֲשֶׁר–יָלֹק֩ בִּלְשׁוֹנ֨וֹ מִן–הַמַּ֜יִם כַּאֲשֶׁ֧ר יָלֹ֣ק הַכֶּ֗לֶב תַּצִּ֤יג אוֹתוֹ֙ לְבָ֔ד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר–יִכְרַ֥ע עַל–בִּרְכָּ֖יו לִשְׁתּֽוֹת: וַיְהִ֗י מִסְפַּ֞ר הַֽמֲלַקְקִ֤ים בְּיָדָם֙ אֶל–פִּיהֶ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וְכֹל֙ יֶ֣תֶר הָעָ֔ם כָּרְע֥וּ עַל–בִּרְכֵיהֶ֖ם לִשְׁתּ֥וֹת מָֽיִם: וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל–גִּדְע֗וֹן בִּשְׁלֹשׁ֩ מֵא֨וֹת הָאִ֤ישׁ הַֽמֲלַקְקִים֙ אוֹשִׁ֣יעַ אֶתְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י אֶת–מִדְיָ֖ן בְּיָדֶ֑ךָ וְכָל–הָעָ֔ם יֵלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לִמְקֹמֽוֹ: וַיִּקְח֣וּ אֶת–צֵדָה֩ הָעָ֨ם בְּיָדָ֜ם וְאֵ֣ת שׁוֹפְרֹֽתֵיהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל–אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ שִׁלַּח֙ אִ֣ישׁ לְאֹֽהָלָ֔יו וּבִשְׁלֹשׁ–מֵא֥וֹת הָאִ֖ישׁ הֶֽחֱזִ֑יק וּמַחֲנֵ֣ה מִדְיָ֔ן הָ֥יָה ל֖וֹ מִתַּ֥חַת בָּעֵֽמֶק: וַֽיְהִי֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה ק֖וּם רֵ֣ד בַּֽמַּחֲנֶ֑ה כִּ֥י נְתַתִּ֖יו בְּיָדֶֽךָ: וְאִם–יָרֵ֥א אַתָּ֖ה לָרֶ֑דֶת רֵ֥ד אַתָּ֛ה וּפֻרָ֥ה נַעַרְךָ֖ אֶל–הַֽמַּחֲנֶֽה: וְשָֽׁמַעְתָּ֙ מַה–יְדַבֵּ֔רוּ וְאַחַר֙ תֶּחֱזַ֣קְנָה יָדֶ֔יךָ וְיָרַדְתָּ֖ בַּֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֵּ֤רֶד הוּא֙ וּפֻרָ֣ה נַעֲר֔וֹ אֶל–קְצֵ֥ה הַחֲמֻשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה: וּמִדְיָ֨ן וַעֲמָלֵ֤ק וְכָל–בְּנֵי–קֶ֙דֶם֙ נֹפְלִ֣ים בָּעֵ֔מֶק כָּאַרְבֶּ֖ה לָרֹ֑ב וְלִגְמַלֵּיהֶם֙ אֵ֣ין מִסְפָּ֔ר כַּח֛וֹל שֶׁעַל–שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם לָרֹֽב: וַיָּבֹ֣א גִדְע֔וֹן וְהִ֨נֵּה–אִ֔ישׁ מְסַפֵּ֥ר לְרֵעֵ֖הוּ חֲל֑וֹם וַיֹּ֜אמֶר הִנֵּ֧ה חֲל֣וֹם חָלַ֗מְתִּי וְהִנֵּ֨ה (צלול) צְלִ֜יל לֶ֤חֶם שְׂעֹרִים֙ מִתְהַפֵּךְ֙ בְּמַחֲנֵ֣ה מִדְיָ֔ן וַיָּבֹ֣א עַד–הָ֠אֹהֶל וַיַּכֵּ֧הוּ וַיִּפֹּ֛ל וַיַּהַפְכֵ֥הוּ לְמַ֖עְלָה וְנָפַ֥ל הָאֹֽהֶל: וַיַּ֨עַן רֵעֵ֤הוּ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֵ֣ין זֹ֔את בִּלְתִּ֗י אִם–חֶ֛רֶב גִּדְע֥וֹן בֶּן–יוֹאָ֖שׁ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל נָתַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ בְּיָד֔וֹ אֶת–מִדְיָ֖ן וְאֶת–כָּל–הַֽמַּחֲנֶֽה: וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ גִּדְע֜וֹן אֶת–מִסְפַּ֧ר הַחֲל֛וֹם וְאֶת–שִׁבְר֖וֹ וַיִּשְׁתָּ֑חוּ וַיָּ֙שָׁב֙ אֶל–מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר ק֔וּמוּ כִּֽי–נָתַ֧ן יְהוָ֛ה בְּיֶדְכֶ֖ם אֶת–מַחֲנֵ֥ה מִדְיָֽן: וַיַּ֛חַץ אֶת–שְׁלֹשׁ–מֵא֥וֹת הָאִ֖ישׁ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֑ים וַיִּתֵּ֨ן שׁוֹפָר֤וֹת בְּיַד–כֻּלָּם֙ וְכַדִּ֣ים רֵקִ֔ים וְלַפִּדִ֖ים בְּת֥וֹךְ הַכַּדִּֽים:וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם מִמֶּ֥נִּי תִרְא֖וּ וְכֵ֣ן תַּעֲשׂ֑וּ וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֥י בָא֙ בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְהָיָ֥ה כַאֲשֶׁר–אֶעֱשֶׂ֖ה כֵּ֥ן תַּעֲשֽׂוּן: וְתָקַעְתִּי֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר אָנֹכִ֖י וְכָל–אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וּתְקַעְתֶּ֨ם בַּשּׁוֹפָר֜וֹת גַּם–אַתֶּ֗ם סְבִיבוֹת֙ כָּל–הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַאֲמַרְתֶּ֖ם לַיהוָ֥ה וּלְגִדְעֽוֹן: וַיָּבֹ֣א גִ֠דְעוֹן וּמֵאָה–אִ֨ישׁ אֲשֶׁר–אִתּ֜וֹ בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֗ה רֹ֚אשׁ הָאַשְׁמֹ֣רֶת הַתִּֽיכוֹנָ֔ה אַ֛ךְ הָקֵ֥ם הֵקִ֖ימוּ אֶת–הַשֹּֽׁמְרִ֑ים וַֽיִּתְקְעוּ֙ בַּשּׁ֣וֹפָר֔וֹת וְנָפ֥וֹץ הַכַּדִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּיָדָֽם: וַֽ֠יִּתְקְעוּ שְׁלֹ֨שֶׁת הָרָאשִׁ֥ים בַּשּֽׁוֹפָרוֹת֮ וַיִּשְׁבְּר֣וּ הַכַּדִּים֒ וַיַּחֲזִ֤יקוּ בְיַד–שְׂמאוֹלָם֙ בַּלַּפִּדִ֔ים וּבְיַ֨ד–יְמִינָ֔ם הַשּׁוֹפָר֖וֹת לִתְק֑וֹעַ וַֽיִּקְרְא֔וּ חֶ֥רֶב לַֽיהוָ֖ה וּלְגִדְעֽוֹן: וַיַּֽעַמְדוּ֙ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֔יו סָבִ֖יב לַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיָּ֧רָץ כָּל–הַֽמַּחֲנֶ֛ה וַיָּרִ֖יעוּ (ויניסו)וַיָּנֽוּסוּ: וַֽיִּתְקְעוּ֮ שְׁלֹשׁ–מֵא֣וֹת הַשּׁוֹפָרוֹת֒ וַיָּ֣שֶׂם יְהוָ֗ה אֵ֣ת חֶ֥רֶב אִ֛ישׁ בְּרֵעֵ֖הוּ וּבְכָל–הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיָּ֨נָס הַֽמַּחֲנֶ֜ה עַד–בֵּ֤ית הַשִּׁטָּה֙ צְֽרֵרָ֔תָה עַ֛ד שְׂפַת–אָבֵ֥ל מְחוֹלָ֖ה עַל–טַבָּֽת: וַיִּצָּעֵ֧ק אִֽישׁ–יִשְׂרָאֵ֛ל מִנַּפְתָּלִ֥י וּמִן–אָשֵׁ֖ר וּמִן–כָּל–מְנַשֶּׁ֑ה וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרֵ֥י מִדְיָֽן: וּמַלְאָכִ֡ים שָׁלַ֣ח גִּדְעוֹן֩ בְּכָל–הַ֨ר אֶפְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר רְד֞וּ לִקְרַ֤את מִדְיָן֙ וְלִכְד֤וּ לָהֶם֙ אֶת–הַמַּ֔יִם עַ֛ד בֵּ֥ית בָּרָ֖ה וְאֶת–הַיַּרְדֵּ֑ן וַיִּצָּעֵ֞ק כָּל–אִ֤ישׁ אֶפְרַ֙יִם֙ וַיִּלְכְּד֣וּ אֶת–הַמַּ֔יִם עַ֛ד בֵּ֥ית בָּרָ֖ה וְאֶת–הַיַּרְדֵּֽן: וַֽיִּלְכְּד֡וּ שְׁנֵֽי–שָׂרֵ֨י מִדְיָ֜ן אֶת–עֹרֵ֣ב וְאֶת–זְאֵ֗ב וַיַּהַרְג֨וּ אֶת–עוֹרֵ֤ב בְּצוּר–עוֹרֵב֙ וְאֶת–זְאֵב֙ הָרְג֣וּ בְיֶֽקֶב–זְאֵ֔ב וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אֶל–מִדְיָ֑ן וְרֹאשׁ–עֹרֵ֣ב וּזְאֵ֔ב הֵבִ֙יאוּ֙ אֶל–גִּדְע֔וֹן מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן:וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ אֶפְרַ֗יִם מָֽה–הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְבִלְתִּי֙ קְרֹ֣אות לָ֔נוּ כִּ֥י הָלַ֖כְתָּ לְהִלָּחֵ֣ם בְּמִדְיָ֑ן וַיְרִיב֥וּן אִתּ֖וֹ בְּחָזְקָֽה: וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם מֶה–עָשִׂ֥יתִי עַתָּ֖ה כָּכֶ֑ם הֲל֗וֹא ט֛וֹב עֹלְל֥וֹת אֶפְרַ֖יִם מִבְצִ֥יר אֲבִיעֶֽזֶר: בְּיֶדְכֶם֩ נָתַ֨ן אֱלֹהִ֜ים אֶת–שָׂרֵ֤י מִדְיָן֙ אֶת–עֹרֵ֣ב וְאֶת–זְאֵ֔ב וּמַה–יָּכֹ֖לְתִּי עֲשׂ֣וֹת כָּכֶ֑ם אָ֗ז רָפְתָ֤ה רוּחָם֙ מֵֽעָלָ֔יו בְּדַבְּר֖וֹ הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה: וַיָּבֹ֥א גִדְע֖וֹן הַיַּרְדֵּ֑נָה עֹבֵ֣ר ה֗וּא וּשְׁלֹשׁ–מֵא֤וֹת הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ עֲיֵפִ֖ים וְרֹדְפִֽים: וַיֹּ֙אמֶר֙ לְאַנְשֵׁ֣י סֻכּ֔וֹת תְּנוּ–נָא֙ כִּכְּר֣וֹת לֶ֔חֶם לָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלָ֑י כִּי–עֲיֵפִ֣ים הֵ֔ם וְאָנֹכִ֗י רֹדֵ֛ף אַחֲרֵ֛י זֶ֥בַח וְצַלְמֻנָּ֖ע מַלְכֵ֥י מִדְיָֽן: וַיֹּ֙אמֶר֙ שָׂרֵ֣י סֻכּ֔וֹת הֲ֠כַף זֶ֧בַח וְצַלְמֻנָּ֛ע עַתָּ֖ה בְּיָדֶ֑ךָ כִּֽי–נִתֵּ֥ן לִֽצְבָאֲךָ֖ לָֽחֶם: וַיֹּ֣אמֶר גִּדְע֔וֹן לָכֵ֗ן בְּתֵ֧ת יְהוָ֛ה אֶת–זֶ֥בַח וְאֶת–צַלְמֻנָּ֖ע בְּיָדִ֑י וְדַשְׁתִּי֙ אֶת–בְּשַׂרְכֶ֔ם אֶת–קוֹצֵ֥י הַמִּדְבָּ֖ר וְאֶת–הַֽבַּרְקֳנִֽים: וַיַּ֤עַל מִשָּׁם֙ פְּנוּאֵ֔ל וַיְדַבֵּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם כָּזֹ֑את וַיַּעֲנ֤וּ אוֹתוֹ֙ אַנְשֵׁ֣י פְנוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֥ר עָנ֖וּ אַנְשֵׁ֥י סֻכּֽוֹת: וַיֹּ֛אמֶר גַּם–לְאַנְשֵׁ֥י פְנוּאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בְּשׁוּבִ֣י בְשָׁל֔וֹם אֶתֹּ֖ץ אֶת–הַמִּגְדָּ֥ל הַזֶּֽה: וְזֶ֨בַח וְצַלְמֻנָּ֜ע בַּקַּרְקֹ֗ר וּמַחֲנֵיהֶ֤ם עִמָּם֙ כַּחֲמֵ֤שֶׁת עָשָׂר֙ אֶ֔לֶף כֹּ֚ל הַנּ֣וֹתָרִ֔ים מִכֹּ֖ל מַחֲנֵ֣ה בְנֵי–קֶ֑דֶם וְהַנֹּ֣פְלִ֔ים מֵאָ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֥לֵֽף חָֽרֶב: וַיַּ֣עַל גִּדְע֗וֹן דֶּ֚רֶךְ הַשְּׁכוּנֵ֣י בָֽאֳהָלִ֔ים מִקֶּ֥דֶם לְנֹ֖בַח וְיָגְבֳּהָ֑ה וַיַּךְ֙ אֶת–הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְהַֽמַּחֲנֶ֖ה הָ֥יָה בֶֽטַח: וַיָּנ֗וּסוּ זֶ֚בַח וְצַלְמֻנָּ֔ע וַיִּרְדֹּ֖ף אַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּלְכֹּ֞ד אֶת–שְׁנֵ֣י | מַלְכֵ֣י מִדְיָ֗ן אֶת–זֶ֙בַח֙ וְאֶת–צַלְמֻנָּ֔ע וְכָל–הַֽמַּחֲנֶ֖ה הֶחֱרִֽיד: וַיָּ֛שָׁב גִּדְע֥וֹן בֶּן–יוֹאָ֖שׁ מִן–הַמִּלְחָמָ֑ה מִֽלְמַעֲלֵ֖ה הֶחָֽרֶס: וַיִּלְכָּד–נַ֛עַר מֵאַנְשֵׁ֥י סֻכּ֖וֹת וַיִּשְׁאָלֵ֑הוּ וַיִּכְתֹּ֨ב אֵלָ֜יו אֶת–שָׂרֵ֤י סֻכּוֹת֙ וְאֶת–זְקֵנֶ֔יהָ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָ֖ה אִֽישׁ: וַיָּבֹא֙ אֶל–אַנְשֵׁ֣י סֻכּ֔וֹת וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֖ה זֶ֣בַח וְצַלְמֻנָּ֑ע אֲשֶׁר֩ חֵרַפְתֶּ֨ם אוֹתִ֜י לֵאמֹ֗ר הֲ֠כַף זֶ֣בַח וְצַלְמֻנָּ֤ע עַתָּה֙ בְּיָדֶ֔ךָ כִּ֥י נִתֵּ֛ן לַאֲנָשֶׁ֥יךָ הַיְּעֵפִ֖ים לָֽחֶם: וַיִּקַּח֙ אֶת–זִקְנֵ֣י הָעִ֔יר וְאֶת–קוֹצֵ֥י הַמִּדְבָּ֖ר וְאֶת–הַֽבַּרְקֳנִ֑ים וַיֹּ֣דַע בָּהֶ֔ם אֵ֖ת אַנְשֵׁ֥י סֻכּֽוֹת: וְאֶת–מִגְדַּ֥ל פְּנוּאֵ֖ל נָתָ֑ץ וַֽיַּהֲרֹ֖ג אֶת–אַנְשֵׁ֥י הָעִֽיר: וַיֹּ֗אמֶר אֶל–זֶ֙בַח֙ וְאֶל–צַלְמֻנָּ֔ע אֵיפֹה֙ הָאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֲרַגְתֶּ֖ם בְּתָב֑וֹר וַֽיֹּאמְרוּ֙ כָּמ֣וֹךָ כְמוֹהֶ֔ם אֶחָ֕ד כְּתֹ֖אַר בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ: וַיֹּאמַ֕ר אַחַ֥י בְּנֵֽי–אִמִּ֖י הֵ֑ם חַי–יְהוָ֗ה ל֚וּ הַחֲיִתֶ֣ם אוֹתָ֔ם לֹ֥א הָרַ֖גְתִּי אֶתְכֶֽם: וַיֹּ֙אמֶר֙ לְיֶ֣תֶר בְּכוֹר֔וֹ ק֖וּם הֲרֹ֣ג אוֹתָ֑ם וְלֹא–שָׁלַ֨ף הַנַּ֤עַר חַרְבּוֹ֙ כִּ֣י יָרֵ֔א כִּ֥י עוֹדֶ֖נּוּ נָֽעַר: וַיֹּ֜אמֶר זֶ֣בַח וְצַלְמֻנָּ֗ע ק֤וּם אַתָּה֙ וּפְגַע–בָּ֔נוּ כִּ֥י כָאִ֖ישׁ גְּבוּרָת֑וֹ וַיָּ֣קָם גִּדְע֗וֹן וַֽיַּהֲרֹג֙ אֶת–זֶ֣בַח וְאֶת–צַלְמֻנָּ֔ע וַיִּקַּח֙ אֶת–הַשַּׂ֣הֲרֹנִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּצַוְּארֵ֥י גְמַלֵּיהֶֽם: וַיֹּאמְר֤וּ אִֽישׁ–יִשְׂרָאֵל֙ אֶל–גִּדְע֔וֹן מְשָׁל–בָּ֙נוּ֙ גַּם–אַתָּ֔ה גַּם–בִּנְךָ֖ גַּ֣ם בֶּן–בְּנֶ֑ךָ כִּ֥י הוֹשַׁעְתָּ֖נוּ מִיַּ֥ד מִדְיָֽן: וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ גִּדְע֔וֹן לֹֽא–אֶמְשֹׁ֤ל אֲנִי֙ בָּכֶ֔ם וְלֹֽא–יִמְשֹׁ֥ל בְּנִ֖י בָּכֶ֑ם יְהוָ֖ה יִמְשֹׁ֥ל בָּכֶֽם: וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם גִּדְע֗וֹן אֶשְׁאֲלָ֤ה מִכֶּם֙ שְׁאֵלָ֔ה וּתְנוּ–לִ֕י אִ֖ישׁ נֶ֣זֶם שְׁלָל֑וֹ כִּֽי–נִזְמֵ֤י זָהָב֙ לָהֶ֔ם כִּ֥י יִשְׁמְעֵאלִ֖ים הֵֽם: וַיֹּאמְר֖וּ נָת֣וֹן נִתֵּ֑ן וַֽיִּפְרְשׂוּ֙ אֶת–הַשִּׂמְלָ֔ה וַיַּשְׁלִ֣יכוּ שָׁ֔מָּה אִ֖ישׁ נֶ֥זֶם שְׁלָלֽוֹ: וַיְהִ֗י מִשְׁקַ֞ל נִזְמֵ֤י הַזָּהָב֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔ל אֶ֥לֶף וּשְׁבַע–מֵא֖וֹת זָהָ֑ב לְ֠בַד מִן–הַשַּׂהֲרֹנִ֨ים וְהַנְּטִפ֜וֹת וּבִגְדֵ֣י הָאַרְגָּמָ֗ן שֶׁעַל֙ מַלְכֵ֣י מִדְיָ֔ן וּלְבַד֙ מִן–הָ֣עֲנָק֔וֹת אֲשֶׁ֖ר בְּצַוְּארֵ֥י גְמַלֵּיהֶֽם: וַיַּעַשׂ֩ אוֹת֨וֹ גִדְע֜וֹן לְאֵפ֗וֹד וַיַּצֵּ֨ג אוֹת֤וֹ בְעִירוֹ֙ בְּעָפְרָ֔ה וַיִּזְנ֧וּ כָֽל–יִשְׂרָאֵ֛ל אַחֲרָ֖יו שָׁ֑ם וַיְהִ֛י לְגִדְע֥וֹן וּלְבֵית֖וֹ לְמוֹקֵֽשׁ: וַיִּכָּנַ֣ע מִדְיָ֗ן לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א יָסְפ֖וּ לָשֵׂ֣את רֹאשָׁ֑ם וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֛רֶץ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בִּימֵ֥י גִדְעֽוֹן: וַיֵּ֛לֶךְ יְרֻבַּ֥עַל בֶּן–יוֹאָ֖שׁ וַיֵּ֥שֶׁב בְּבֵיתֽוֹ: וּלְגִדְע֗וֹן הָיוּ֙ שִׁבְעִ֣ים בָּנִ֔ים יֹצְאֵ֖י יְרֵכ֑וֹ כִּֽי–נָשִׁ֥ים רַבּ֖וֹת הָ֥יוּ לֽוֹ: וּפִֽילַגְשׁוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁכֶ֔ם יָֽלְדָה–לּ֥וֹ גַם–הִ֖יא בֵּ֑ן וַיָּ֥שֶׂם אֶת–שְׁמ֖וֹ אֲבִימֶֽלֶךְ: וַיָּ֛מָת גִּדְע֥וֹן בֶּן–יוֹאָ֖שׁ בְּשֵׂיבָ֣ה טוֹבָ֑ה וַיִּקָּבֵ֗ר בְּקֶ֙בֶר֙ יוֹאָ֣שׁ אָבִ֔יו בְּעָפְרָ֖ה אֲבִ֥י הָֽעֶזְרִֽי: |
פרשת גדעון- לא מנוקד.ו,א ויעשו בני-ישראל הרע, בעיני יהוה; ויתנם יהוה ביד-מדין, שבע שנים. ו,ב ותעז יד-מדין, על-ישראל; מפני מדין עשו להם בני ישראל, את-המנהרות אשר בהרים, ואת-המערות, ואת-המצדות. ו,ג והיה, אם-זרע ישראל–ועלה מדין ועמלק ובני-קדם, ועלו עליו. ו,ד ויחנו עליהם, וישחיתו את-יבול הארץ, עד-בואך, עזה; ולא-ישאירו מחיה בישראל, ושה ושור וחמור. ו,ה כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם, יבאו (ובאו) כדי-ארבה לרב, ולהם ולגמליהם, אין מספר; ויבאו בארץ, לשחתה. ו,ו וידל ישראל מאד, מפני מדין; ויזעקו בני-ישראל, אל-יהוה. {פ} ו,ז ויהי, כי-זעקו בני-ישראל אל-יהוה, על, אדות מדין. ו,ח וישלח יהוה איש נביא, אל-בני ישראל; ויאמר להם כה-אמר יהוה אלהי ישראל, אנכי העליתי אתכם ממצרים, ואציא אתכם, מבית עבדים. ו,ט ואצל אתכם מיד מצרים, ומיד כל-לחציכם; ואגרש אותם מפניכם, ואתנה לכם את-ארצם. ו,י ואמרה לכם, אני יהוה אלהיכם–לא תיראו את-אלהי האמרי, אשר אתם יושבים בארצם; ולא שמעתם, בקולי. {פ} ו,יא ויבא מלאך יהוה, וישב תחת האלה אשר בעפרה, אשר ליואש, אבי העזרי; וגדעון בנו, חבט חטים בגת, להניס, מפני מדין. ו,יב וירא אליו, מלאך יהוה; ויאמר אליו, יהוה עמך גבור החיל. ו,יג ויאמר אליו גדעון, בי אדני, ויש יהוה עמנו, ולמה מצאתנו כל-זאת; ואיה כל-נפלאתיו אשר ספרו-לנו אבותינו לאמר, הלא ממצרים העלנו יהוה, ועתה נטשנו יהוה, ויתננו בכף-מדין. ו,יד ויפן אליו, יהוה, ויאמר לך בכחך זה, והושעת את-ישראל מכף מדין: הלא, שלחתיך. ו,טו ויאמר אליו בי אדני, במה אושיע את-ישראל; הנה אלפי הדל במנשה, ואנכי הצעיר בבית אבי. ו,טז ויאמר אליו יהוה, כי אהיה עמך; והכית את-מדין, כאיש אחד. ו,יז ויאמר אליו, אם-נא מצאתי חן בעיניך; ועשית לי אות, שאתה מדבר עמי. ו,יח אל-נא תמש מזה, עד-באי אליך, והצאתי את-מנחתי, והנחתי לפניך; ויאמר, אנכי אשב עד שובך. ו,יט וגדעון בא, ויעש גדי-עזים ואיפת-קמח מצות, הבשר שם בסל, והמרק שם בפרור; ויוצא אליו אל-תחת האלה, ויגש. {פ} ו,כ ויאמר אליו מלאך האלהים, קח את-הבשר ואת-המצות והנח אל-הסלע הלז, ואת-המרק, שפוך; ויעש, כן. ו,כא וישלח מלאך יהוה, את-קצה המשענת אשר בידו, ויגע בבשר, ובמצות; ותעל האש מן-הצור, ותאכל את-הבשר ואת-המצות, ומלאך יהוה, הלך מעיניו. ו,כב וירא גדעון, כי-מלאך יהוה הוא; ויאמר גדעון, אהה אדני יהוה–כי-על-כן ראיתי מלאך יהוה, פנים אל-פנים. ו,כג ויאמר לו יהוה שלום לך, אל-תירא: לא, תמות. ו,כד ויבן שם גדעון מזבח ליהוה, ויקרא-לו יהוה שלום; עד, היום הזה–עודנו, בעפרת אבי העזרי. {ס} ו,כה ויהי, בלילה ההוא, ויאמר לו יהוה קח את-פר-השור אשר לאביך, ופר השני שבע שנים; והרסת, את-מזבח הבעל אשר לאביך, ואת-האשרה אשר-עליו, תכרת. ו,כו ובנית מזבח ליהוה אלהיך, על ראש המעוז הזה–במערכה; ולקחת, את-הפר השני, והעלית עולה, בעצי האשרה אשר תכרת. ו,כז ויקח גדעון עשרה אנשים, מעבדיו, ויעש, כאשר דבר אליו יהוה; ויהי כאשר ירא את-בית אביו ואת-אנשי העיר, מעשות יומם–ויעש לילה. ו,כח וישכימו אנשי העיר, בבקר, והנה נתץ מזבח הבעל, והאשרה אשר-עליו כרתה; ואת, הפר השני, העלה, על-המזבח הבנוי. ו,כט ויאמרו איש אל-רעהו, מי עשה הדבר הזה; וידרשו, ויבקשו–ויאמרו, גדעון בן-יואש עשה הדבר הזה. ו,ל ויאמרו אנשי העיר, אל-יואש, הוצא את-בנך, וימת: כי נתץ את-מזבח הבעל, וכי כרת האשרה אשר-עליו. ו,לא ויאמר יואש לכל אשר-עמדו עליו האתם תריבון לבעל, אם-אתם תושיעון אותו, אשר יריב לו יומת, עד-הבקר; אם-אלהים הוא ירב לו, כי נתץ את-מזבחו. ו,לב ויקרא-לו ביום-ההוא, ירבעל לאמר: ירב בו הבעל, כי נתץ את-מזבחו. {ס} ו,לג וכל-מדין ועמלק ובני-קדם, נאספו יחדו; ויעברו ויחנו, בעמק יזרעאל. ו,לד ורוח יהוה, לבשה את-גדעון; ויתקע, בשופר, ויזעק אביעזר, אחריו. ו,לה ומלאכים שלח בכל-מנשה, ויזעק גם-הוא אחריו; ומלאכים שלח, באשר ובזבלון ובנפתלי, ויעלו, לקראתם. ו,לו ויאמר גדעון, אל-האלהים: אם-ישך מושיע בידי, את-ישראל–כאשר דברת. ו,לז הנה אנכי, מציג את-גזת הצמר–בגרן: אם טל יהיה על-הגזה לבדה, ועל-כל-הארץ חרב–וידעתי כי-תושיע בידי את-ישראל, כאשר דברת. ו,לח ויהי-כן–וישכם ממחרת, ויזר את-הגזה; וימץ טל מן-הגזה, מלוא הספל מים. ו,לט ויאמר גדעון, אל-האלהים, אל-יחר אפך בי, ואדברה אך הפעם; אנסה נא-רק-הפעם, בגזה–יהי-נא חרב אל-הגזה לבדה, ועל-כל-הארץ יהיה-טל. ו,מ ויעש אלהים כן, בלילה ההוא; ויהי-חרב אל-הגזה לבדה, ועל-כל-הארץ היה טל. {פ} ז,א וישכם ירבעל הוא גדעון, וכל-העם אשר אתו, ויחנו, על-עין חרד; ומחנה מדין היה-לו מצפון, מגבעת המורה בעמק. {ס} ז,ב ויאמר יהוה, אל-גדעון, רב העם אשר אתך, מתתי את-מדין בידם: פן-יתפאר עלי ישראל לאמר, ידי הושיעה לי. ז,ג ועתה, קרא נא באזני העם לאמר, מי-ירא וחרד, ישב ויצפר מהר הגלעד; וישב מן-העם, עשרים ושנים אלף, ועשרת אלפים, נשארו. {ס} ז,ד ויאמר יהוה אל-גדעון, עוד העם רב, הורד אותם אל-המים, ואצרפנו לך שם; והיה אשר אמר אליך זה ילך אתך, הוא ילך אתך, וכל אשר-אמר אליך זה לא-ילך עמך, הוא לא ילך. ז,ה ויורד את-העם, אל-המים; ויאמר יהוה אל-גדעון, כל אשר-ילק בלשונו מן-המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד, וכל אשר-יכרע על-ברכיו, לשתות. ז,ו ויהי, מספר המלקקים בידם אל-פיהם–שלש מאות, איש; וכל יתר העם, כרעו על-ברכיהם לשתות מים. {ס} ז,ז ויאמר יהוה אל-גדעון, בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם, ונתתי את-מדין, בידך; וכל-העם–ילכו, איש למקמו. ז,ח ויקחו את-צדה העם בידם ואת שופרתיהם, ואת כל-איש ישראל שלח איש לאהליו, ובשלש-מאות האיש, החזיק; ומחנה מדין, היה לו מתחת בעמק. {פ} ז,ט ויהי, בלילה ההוא, ויאמר אליו יהוה, קום רד במחנה: כי נתתיו, בידך. ז,י ואם-ירא אתה, לרדת–רד אתה ופרה נערך, אל-המחנה. ז,יא ושמעת, מה-ידברו, ואחר תחזקנה ידיך, וירדת במחנה; וירד הוא ופרה נערו, אל-קצה החמשים אשר במחנה. ז,יב ומדין ועמלק וכל-בני-קדם נפלים בעמק, כארבה לרב; ולגמליהם אין מספר, כחול שעל-שפת הים לרב. ז,יג ויבא גדעון–והנה-איש, מספר לרעהו חלום; ויאמר הנה חלום חלמתי, והנה צליל לחם שערים מתהפך במחנה מדין, ויבא עד-האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה, ונפל האהל. ז,יד ויען רעהו ויאמר, אין זאת, בלתי אם-חרב גדעון בן-יואש, איש ישראל: נתן האלהים בידו, את-מדין ואת-כל-המחנה. {פ} ז,טו ויהי כשמע גדעון את-מספר החלום, ואת-שברו–וישתחו; וישב, אל-מחנה ישראל, ויאמר קומו, כי-נתן יהוה בידכם את-מחנה מדין. ז,טז ויחץ את-שלש-מאות האיש, שלשה ראשים; ויתן שופרות ביד-כלם וכדים ריקים, ולפדים בתוך הכדים. ז,יז ויאמר אליהם, ממני תראו וכן תעשו; והנה אנכי בא בקצה המחנה, והיה כאשר-אעשה כן תעשון. ז,יח ותקעתי, בשופר–אנכי, וכל-אשר אתי; ותקעתם בשופרות גם-אתם, סביבות כל-המחנה, ואמרתם, ליהוה ולגדעון. {פ} ז,יט ויבא גדעון ומאה-איש אשר-אתו בקצה המחנה, ראש האשמרת התיכונה–אך הקם הקימו, את-השמרים; ויתקעו, בשופרות, ונפוץ הכדים, אשר בידם. ז,כ ויתקעו שלשת הראשים בשופרות, וישברו הכדים, ויחזיקו ביד-שמאולם בלפדים, וביד-ימינם השופרות לתקוע; ויקראו, חרב ליהוה ולגדעון. ז,כא ויעמדו איש תחתיו, סביב למחנה; וירץ כל-המחנה ויריעו, ויניסו (וינוסו). ז,כב ויתקעו, שלש-מאות השופרות, וישם יהוה את חרב איש ברעהו, ובכל-המחנה; וינס המחנה עד-בית השטה, צררתה–עד שפת-אבל מחולה, על-טבת. ז,כג ויצעק איש-ישראל מנפתלי ומן-אשר, ומן-כל-מנשה; וירדפו, אחרי מדין. ז,כד ומלאכים שלח גדעון בכל-הר אפרים לאמר, רדו לקראת מדין ולכדו להם את-המים, עד בית ברה, ואת-הירדן; ויצעק כל-איש אפרים, וילכדו את-המים, עד בית ברה, ואת-הירדן. ז,כה וילכדו שני-שרי מדין את-ערב ואת-זאב, ויהרגו את-עורב בצור-עורב ואת-זאב הרגו ביקב-זאב, וירדפו, אל-מדין; וראש-ערב וזאב–הביאו אל-גדעון, מעבר לירדן. ח,א ויאמרו אליו איש אפרים, מה-הדבר הזה עשית לנו, לבלתי קראות לנו, כי הלכת להלחם במדין; ויריבון אתו, בחזקה. ח,ב ויאמר אליהם, מה-עשיתי עתה ככם: הלא, טוב עללות אפרים–מבציר אביעזר. ח,ג בידכם נתן אלהים את-שרי מדין, את-ערב ואת-זאב, ומה-יכלתי, עשות ככם; אז, רפתה רוחם מעליו, בדברו, הדבר הזה. ח,ד ויבא גדעון, הירדנה; עבר הוא, ושלש-מאות האיש אשר אתו, עיפים, ורדפים. ח,ה ויאמר, לאנשי סכות, תנו-נא ככרות לחם, לעם אשר ברגלי: כי-עיפים הם–ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע, מלכי מדין. ח,ו ויאמר, שרי סכות, הכף זבח וצלמנע עתה, בידך: כי-נתן לצבאך, לחם. ח,ז ויאמר גדעון–לכן בתת יהוה את-זבח ואת-צלמנע, בידי: ודשתי, את-בשרכם, את-קוצי המדבר, ואת-הברקנים. ח,ח ויעל משם פנואל, וידבר אליהם כזאת; ויענו אותו אנשי פנואל, כאשר ענו אנשי סכות. ח,ט ויאמר גם-לאנשי פנואל, לאמר: בשובי בשלום, אתץ את-המגדל הזה. {פ} ח,י וזבח וצלמנע בקרקר, ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף–כל הנותרים, מכל מחנה בני-קדם; והנפלים, מאה ועשרים אלף איש שלף חרב. ח,יא ויעל גדעון, דרך השכוני באהלים, מקדם לנבח, ויגבהה; ויך, את-המחנה, והמחנה, היה בטח. ח,יב וינסו, זבח וצלמנע, וירדף, אחריהם; וילכד את-שני מלכי מדין, את-זבח ואת-צלמנע, וכל-המחנה, החריד. ח,יג וישב גדעון בן-יואש, מן-המלחמה, מלמעלה, החרס. ח,יד וילכד-נער מאנשי סכות, וישאלהו; ויכתב אליו את-שרי סכות, ואת-זקניה–שבעים ושבעה, איש. ח,טו ויבא, אל-אנשי סכות, ויאמר, הנה זבח וצלמנע: אשר חרפתם אותי לאמר, הכף זבח וצלמנע עתה בידך, כי נתן לאנשיך היעפים, לחם. ח,טז ויקח את-זקני העיר, ואת-קוצי המדבר ואת-הברקנים; וידע בהם, את אנשי סכות. ח,יז ואת-מגדל פנואל, נתץ; ויהרג, את-אנשי העיר. ח,יח ויאמר, אל-זבח ואל-צלמנע, איפה האנשים, אשר הרגתם בתבור; ויאמרו, כמוך כמוהם, אחד, כתאר בני המלך. ח,יט ויאמר, אחי בני-אמי הם; חי-יהוה, לו החיתם אותם–לא הרגתי, אתכם. ח,כ ויאמר ליתר בכורו, קום הרג אותם; ולא-שלף הנער חרבו כי ירא, כי עודנו נער. ח,כא ויאמר זבח וצלמנע, קום אתה ופגע-בנו–כי כאיש, גבורתו; ויקם גדעון, ויהרג את-זבח ואת-צלמנע, ויקח את-השהרנים, אשר בצוארי גמליהם. {פ} ח,כב ויאמרו איש-ישראל, אל-גדעון, משל-בנו גם-אתה, גם-בנך גם בן-בנך: כי הושעתנו, מיד מדין. ח,כג ויאמר אלהם, גדעון, לא-אמשל אני בכם, ולא-ימשל בני בכם: יהוה, ימשל בכם. ח,כד ויאמר אלהם גדעון, אשאלה מכם שאלה, ותנו-לי, איש נזם שללו: כי-נזמי זהב להם, כי ישמעאלים הם. ח,כה ויאמרו, נתון נתן; ויפרשו, את-השמלה, וישליכו שמה, איש נזם שללו. ח,כו ויהי, משקל נזמי הזהב אשר שאל, אלף ושבע-מאות, זהב–לבד מן-השהרנים והנטיפות ובגדי הארגמן, שעל מלכי מדין, ולבד מן-הענקות, אשר בצוארי גמליהם. ח,כז ויעש אותו גדעון לאפוד, ויצג אותו בעירו בעפרה, ויזנו כל-ישראל אחריו, שם; ויהי לגדעון ולביתו, למוקש. ח,כח ויכנע מדין, לפני בני ישראל, ולא יספו, לשאת ראשם; ותשקט הארץ ארבעים שנה, בימי גדעון. {פ} ח,כט וילך ירבעל בן-יואש, וישב בביתו. ח,ל ולגדעון, היו שבעים בנים, יצאי, ירכו: כי-נשים רבות, היו לו. ח,לא ופילגשו אשר בשכם, ילדה-לו גם-היא בן; וישם את-שמו, אבימלך. ח,לב וימת גדעון בן-יואש, בשיבה טובה; ויקבר, בקבר יואש אביו, בעפרה, אבי העזרי. {פ} |