פרשת כי תבוא אל הארץ- לא מנוקד.
כו,א והיה, כי-תבוא אל-הארץ, אשר יהוה אלהיך, נתן לך נחלה; וירשתה, וישבת בה. כו,ב ולקחת מראשית כל-פרי האדמה, אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך–ושמת בטנא; והלכת, אל-המקום, אשר יבחר יהוה אלהיך, לשכן שמו שם. כו,ג ובאת, אל-הכהן, אשר יהיה, בימים ההם; ואמרת אליו, הגדתי היום ליהוה אלהיך, כי-באתי אל-הארץ, אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו. כו,ד ולקח הכהן הטנא, מידך; והניחו–לפני, מזבח יהוה אלהיך. כו,ה וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך, ארמי אבד אבי, וירד מצרימה, ויגר שם במתי מעט; ויהי-שם, לגוי גדול עצום ורב. כו,ו וירעו אתנו המצרים, ויענונו; ויתנו עלינו, עבדה קשה. כו,ז ונצעק, אל-יהוה אלהי אבתינו; וישמע יהוה את-קלנו, וירא את-ענינו ואת-עמלנו ואת-לחצנו. כו,ח ויוצאנו יהוה, ממצרים, ביד חזקה ובזרע נטויה, ובמרא גדל–ובאתות, ובמפתים. כו,ט ויבאנו, אל-המקום הזה; ויתן-לנו את-הארץ הזאת, ארץ זבת חלב ודבש. כו,י ועתה, הנה הבאתי את-ראשית פרי האדמה, אשר-נתתה לי, יהוה; והנחתו, לפני יהוה אלהיך, והשתחוית, לפני יהוה אלהיך. כו,יא ושמחת בכל-הטוב, אשר נתן-לך יהוה אלהיך–ולביתך: אתה, והלוי, והגר, אשר בקרבך. {ס}
כו,יב כי תכלה לעשר את-כל-מעשר תבואתך, בשנה השלישת–שנת המעשר: ונתתה ללוי, לגר ליתום ולאלמנה, ואכלו בשעריך, ושבעו. כו,יג ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן-הבית, וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה, ככל-מצותך, אשר צויתני: לא-עברתי ממצותיך, ולא שכחתי. כו,יד לא-אכלתי באני ממנו, ולא-בערתי ממנו בטמא, ולא-נתתי ממנו, למת; שמעתי, בקול יהוה אלהי–עשיתי, ככל אשר צויתני. כו,טו השקיפה ממעון קדשך מן-השמים, וברך את-עמך את-ישראל, ואת האדמה, אשר נתתה לנו–כאשר נשבעת לאבתינו, ארץ זבת חלב ודבש. {ס}
כו,טז היום הזה, יהוה אלהיך מצוך לעשות את-החקים האלה–ואת-המשפטים; ושמרת ועשית אותם, בכל-לבבך ובכל-נפשך. כו,יז את-יהוה האמרת, היום: להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו, ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו–ולשמע בקלו. כו,יח ויהוה האמירך היום, להיות לו לעם סגלה, כאשר, דבר-לך; ולשמר, כל-מצותיו. כו,יט ולתתך עליון, על כל-הגוים אשר עשה, לתהלה, ולשם ולתפארת; ולהיתך עם-קדש ליהוה אלהיך, כאשר דבר. {פ}
כז,א ויצו משה וזקני ישראל, את-העם לאמר: שמר, את-כל-המצוה, אשר אנכי מצוה אתכם, היום. כז,ב והיה, ביום אשר תעברו את-הירדן, אל-הארץ, אשר-יהוה אלהיך נתן לך–והקמת לך אבנים גדלות, ושדת אתם בשיד. כז,ג וכתבת עליהן, את-כל-דברי התורה הזאת–בעברך: למען אשר תבא אל-הארץ אשר-יהוה אלהיך נתן לך, ארץ זבת חלב ודבש, כאשר דבר יהוה אלהי-אבתיך, לך. כז,ד והיה, בעברכם את-הירדן, תקימו את-האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום, בהר עיבל; ושדת אותם, בשיד. כז,ה ובנית שם מזבח, ליהוה אלהיך: מזבח אבנים, לא-תניף עליהם ברזל. כז,ו אבנים שלמות תבנה, את-מזבח יהוה אלהיך; והעלית עליו עולת, ליהוה אלהיך. כז,ז וזבחת שלמים, ואכלת שם; ושמחת, לפני יהוה אלהיך. כז,ח וכתבת על-האבנים, את-כל-דברי התורה הזאת–באר היטב. {ס}
כז,ט וידבר משה והכהנים הלוים, אל כל-ישראל לאמר: הסכת ושמע, ישראל, היום הזה נהיית לעם, ליהוה אלהיך. כז,י ושמעת, בקול יהוה אלהיך; ועשית את-מצותו ואת-חקיו, אשר אנכי מצוך היום. {ס}
כז,יא ויצו משה את-העם, ביום ההוא לאמר. כז,יב אלה יעמדו לברך את-העם, על-הר גרזים, בעברכם, את-הירדן: שמעון ולוי ויהודה, ויששכר ויוסף ובנימן. כז,יג ואלה יעמדו על-הקללה, בהר עיבל: ראובן גד ואשר, וזבולן דן ונפתלי. כז,יד וענו הלוים, ואמרו אל-כל-איש ישראל–קול רם. {ס}
כז,טו ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה, מעשה ידי חרש–ושם בסתר; וענו כל-העם ואמרו, אמן. {ס}
כז,טז ארור, מקלה אביו ואמו; ואמר כל-העם, אמן. {ס}
כז,יז ארור, מסיג גבול רעהו; ואמר כל-העם, אמן. {ס}
כז,יח ארור, משגה עור בדרך; ואמר כל-העם, אמן. {ס}
כז,יט ארור, מטה משפט גר-יתום–ואלמנה; ואמר כל-העם, אמן. כז,כ ארור, שכב עם-אשת אביו–כי גלה, כנף אביו; ואמר כל-העם, אמן. {ס}
כז,כא ארור, שכב עם-כל-בהמה; ואמר כל-העם, אמן. {ס}
כז,כב ארור, שכב עם-אחתו–בת-אביו, או בת-אמו; ואמר כל-העם, אמן. {ס}
כז,כג ארור, שכב עם-חתנתו; ואמר כל-העם, אמן. {ס}
כז,כד ארור, מכה רעהו בסתר; ואמר כל-העם, אמן. {ס}
כז,כה ארור לקח שחד, להכות נפש דם נקי; ואמר כל-העם, אמן. {ס}
כז,כו ארור, אשר לא-יקים את-דברי התורה-הזאת–לעשות אותם; ואמר כל-העם, אמן. {פ}
כח,א והיה, אם-שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך, לשמר לעשות את-כל-מצותיו, אשר אנכי מצוך היום–ונתנך יהוה אלהיך, עליון, על, כל-גויי הארץ. כח,ב ובאו עליך כל-הברכות האלה, והשיגך: כי תשמע, בקול יהוה אלהיך. כח,ג ברוך אתה, בעיר; וברוך אתה, בשדה. כח,ד ברוך פרי-בטנך ופרי אדמתך, ופרי בהמתך–שגר אלפיך, ועשתרות צאנך. כח,ה ברוך טנאך, ומשארתך. כח,ו ברוך אתה, בבאך; וברוך אתה, בצאתך. כח,ז יתן יהוה את-איביך הקמים עליך, נגפים לפניך: בדרך אחד יצאו אליך, ובשבעה דרכים ינוסו לפניך. כח,ח יצו יהוה אתך, את-הברכה, באסמיך, ובכל משלח ידך; וברכך–בארץ, אשר-יהוה אלהיך נתן לך. כח,ט יקימך יהוה לו לעם קדוש, כאשר נשבע-לך: כי תשמר, את-מצות יהוה אלהיך, והלכת, בדרכיו. כח,י וראו כל-עמי הארץ, כי שם יהוה נקרא עליך; ויראו, ממך. כח,יא והותרך יהוה לטובה, בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך–על, האדמה, אשר נשבע יהוה לאבתיך, לתת לך. כח,יב יפתח יהוה לך את-אוצרו הטוב את-השמים, לתת מטר-ארצך בעתו, ולברך, את כל-מעשה ידך; והלוית גוים רבים, ואתה לא תלוה. כח,יג ונתנך יהוה לראש, ולא לזנב, והיית רק למעלה, ולא תהיה למטה: כי-תשמע אל-מצות יהוה אלהיך, אשר אנכי מצוך היום–לשמר ולעשות. כח,יד ולא תסור, מכל-הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום–ימין ושמאול: ללכת, אחרי אלהים אחרים–לעבדם. {פ}
כח,טו והיה, אם-לא תשמע בקול יהוה אלהיך, לשמר לעשות את-כל-מצותיו וחקתיו, אשר אנכי מצוך היום–ובאו עליך כל-הקללות האלה, והשיגוך. כח,טז ארור אתה, בעיר; וארור אתה, בשדה. כח,יז ארור טנאך, ומשארתך. כח,יח ארור פרי-בטנך, ופרי אדמתך–שגר אלפיך, ועשתרת צאנך. כח,יט ארור אתה, בבאך; וארור אתה, בצאתך. כח,כ ישלח יהוה בך את-המארה את-המהומה, ואת-המגערת, בכל-משלח ידך, אשר תעשה–עד השמדך ועד-אבדך מהר, מפני רע מעלליך אשר עזבתני. כח,כא ידבק יהוה בך, את-הדבר–עד, כלתו אתך, מעל האדמה, אשר-אתה בא-שמה לרשתה. כח,כב יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת, ובחרחר ובחרב, ובשדפון, ובירקון; ורדפוך, עד אבדך. כח,כג והיו שמיך אשר על-ראשך, נחשת; והארץ אשר-תחתיך, ברזל. כח,כד יתן יהוה את-מטר ארצך, אבק ועפר: מן-השמים ירד עליך, עד השמדך. כח,כה יתנך יהוה נגף, לפני איביך–בדרך אחד תצא אליו, ובשבעה דרכים תנוס לפניו; והיית לזעוה, לכל ממלכות הארץ. כח,כו והיתה נבלתך למאכל, לכל-עוף השמים ולבהמת הארץ; ואין, מחריד. כח,כז יככה יהוה בשחין מצרים, ובעפלים (ובטחרים), ובגרב, ובחרס–אשר לא-תוכל, להרפא. כח,כח יככה יהוה, בשגעון ובעורון; ובתמהון, לבב. כח,כט והיית ממשש בצהרים, כאשר ימשש העור באפלה, ולא תצליח, את-דרכיך; והיית אך עשוק וגזול, כל-הימים–ואין מושיע. כח,ל אשה תארש, ואיש אחר ישגלנה (ישכבנה)–בית תבנה, ולא-תשב בו; כרם תטע, ולא תחללנו. כח,לא שורך טבוח לעיניך, ולא תאכל ממנו–חמרך גזול מלפניך, ולא ישוב לך; צאנך נתנות לאיביך, ואין לך מושיע. כח,לב בניך ובנתיך נתנים לעם אחר, ועיניך ראות, וכלות אליהם, כל-היום; ואין לאל, ידך. כח,לג פרי אדמתך וכל-יגיעך, יאכל עם אשר לא-ידעת; והיית, רק עשוק ורצוץ–כל-הימים. כח,לד והיית, משגע, ממראה עיניך, אשר תראה. כח,לה יככה יהוה בשחין רע, על-הברכים ועל-השקים, אשר לא-תוכל, להרפא–מכף רגלך, ועד קדקדך. כח,לו יולך יהוה אתך, ואת-מלכך אשר תקים עליך, אל-גוי, אשר לא-ידעת אתה ואבתיך; ועבדת שם אלהים אחרים, עץ ואבן. כח,לז והיית לשמה, למשל ולשנינה–בכל, העמים, אשר-ינהגך יהוה, שמה. כח,לח זרע רב, תוציא השדה; ומעט תאסף, כי יחסלנו הארבה. כח,לט כרמים תטע, ועבדת; ויין לא-תשתה ולא תאגר, כי תאכלנו התלעת. כח,מ זיתים יהיו לך, בכל-גבולך; ושמן לא תסוך, כי ישל זיתך. כח,מא בנים ובנות, תוליד; ולא-יהיו לך, כי ילכו בשבי. כח,מב כל-עצך, ופרי אדמתך, יירש, הצלצל. כח,מג הגר אשר בקרבך, יעלה עליך מעלה מעלה; ואתה תרד, מטה מטה. כח,מד הוא ילוך, ואתה לא תלונו; הוא יהיה לראש, ואתה תהיה לזנב. כח,מה ובאו עליך כל-הקללות האלה, ורדפוך והשיגוך, עד, השמדך: כי-לא שמעת, בקול יהוה אלהיך–לשמר מצותיו וחקתיו, אשר צוך. כח,מו והיו בך, לאות ולמופת; ובזרעך, עד-עולם. כח,מז תחת, אשר לא-עבדת את-יהוה אלהיך, בשמחה, ובטוב לבב–מרב, כל. כח,מח ועבדת את-איביך, אשר ישלחנו יהוה בך, ברעב ובצמא ובעירם, ובחסר כל; ונתן על ברזל, על-צוארך, עד השמידו, אתך. כח,מט ישא יהוה עליך גוי מרחק מקצה הארץ, כאשר ידאה הנשר: גוי, אשר לא-תשמע לשנו. כח,נ גוי, עז פנים, אשר לא-ישא פנים לזקן, ונער לא יחן. כח,נא ואכל פרי בהמתך ופרי-אדמתך, עד השמדך, אשר לא-ישאיר לך דגן תירוש ויצהר, שגר אלפיך ועשתרת צאנך–עד האבידו, אתך. כח,נב והצר לך בכל-שעריך, עד רדת חמתיך הגבהת והבצרות, אשר אתה בטח בהן, בכל-ארצך; והצר לך, בכל-שעריך, בכל-ארצך, אשר נתן יהוה אלהיך לך. כח,נג ואכלת פרי-בטנך, בשר בניך ובנתיך, אשר נתן-לך, יהוה אלהיך–במצור, ובמצוק, אשר-יציק לך, איבך. כח,נד האיש הרך בך, והענג מאד–תרע עינו באחיו ובאשת חיקו, וביתר בניו אשר יותיר. כח,נה מתת לאחד מהם, מבשר בניו אשר יאכל, מבלי השאיר-לו, כל–במצור, ובמצוק, אשר יציק לך איבך, בכל-שעריך. כח,נו הרכה בך והענגה, אשר לא-נסתה כף-רגלה הצג על-הארץ, מהתענג, ומרך–תרע עינה באיש חיקה, ובבנה ובבתה. כח,נז ובשליתה היוצת מבין רגליה, ובבניה אשר תלד, כי-תאכלם בחסר-כל, בסתר–במצור, ובמצוק, אשר יציק לך איבך, בשעריך. כח,נח אם-לא תשמר לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת, הכתבים, בספר הזה: ליראה את-השם הנכבד והנורא, הזה–את, יהוה אלהיך. כח,נט והפלא יהוה את-מכתך, ואת מכות זרעך: מכות גדלת ונאמנות, וחלים רעים ונאמנים. כח,ס והשיב בך, את כל-מדוה מצרים, אשר יגרת, מפניהם; ודבקו, בך. כח,סא גם כל-חלי, וכל-מכה, אשר לא כתוב, בספר התורה הזאת–יעלם יהוה עליך, עד השמדך. כח,סב ונשארתם, במתי מעט, תחת אשר הייתם, ככוכבי השמים לרב: כי-לא שמעת, בקול יהוה אלהיך. כח,סג והיה כאשר-שש יהוה עליכם, להיטיב אתכם ולהרבות אתכם–כן ישיש יהוה עליכם, להאביד אתכם ולהשמיד אתכם; ונסחתם מעל האדמה, אשר-אתה בא-שמה לרשתה. כח,סד והפיצך יהוה בכל-העמים, מקצה הארץ ועד-קצה הארץ; ועבדת שם אלהים אחרים, אשר לא-ידעת אתה ואבתיך–עץ ואבן. כח,סה ובגוים ההם לא תרגיע, ולא-יהיה מנוח לכף-רגלך; ונתן יהוה לך שם לב רגז, וכליון עינים ודאבון נפש. כח,סו והיו חייך, תלאים לך מנגד; ופחדת לילה ויומם, ולא תאמין בחייך. כח,סז בבקר תאמר מי-יתן ערב, ובערב תאמר מי-יתן בקר–מפחד לבבך אשר תפחד, וממראה עיניך אשר תראה. כח,סח והשיבך יהוה מצרים, באניות, בדרך אשר אמרתי לך, לא-תסיף עוד לראתה; והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות, ואין קנה. {ס}
כח,סט אלה דברי הברית אשר-צוה יהוה את-משה, לכרת את-בני ישראל–בארץ מואב: מלבד הברית, אשר-כרת אתם בחרב. {פ}
כט,א ויקרא משה אל-כל-ישראל, ויאמר אלהם: אתם ראיתם, את כל-אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצרים, לפרעה ולכל-עבדיו, ולכל-ארצו. כט,ב המסות, הגדלת, אשר ראו, עיניך–האתת והמפתים הגדלים, ההם. כט,ג ולא-נתן יהוה לכם לב לדעת, ועינים לראות ואזנים לשמע, עד, היום הזה. כט,ד ואולך אתכם ארבעים שנה, במדבר; לא-בלו שלמתיכם מעליכם, ונעלך לא-בלתה מעל רגלך. כט,ה לחם לא אכלתם, ויין ושכר לא שתיתם–למען, תדעו, כי אני יהוה, אלהיכם. כט,ו ותבאו, אל-המקום הזה; ויצא סיחן מלך-חשבון ועוג מלך-הבשן לקראתנו, למלחמה–ונכם. כט,ז ונקח, את-ארצם, ונתנה לנחלה, לראובני ולגדי–ולחצי, שבט המנשי. כט,ח ושמרתם, את-דברי הברית הזאת, ועשיתם, אתם–למען תשכילו, את כל-אשר תעשון. {פ}
כט,ט אתם נצבים היום כלכם, לפני יהוה אלהיכם: ראשיכם שבטיכם, זקניכם ושטריכם, כל, איש ישראל. כט,י טפכם נשיכם–וגרך, אשר בקרב מחניך: מחטב עציך, עד שאב מימיך. כט,יא לעברך, בברית יהוה אלהיך–ובאלתו: אשר יהוה אלהיך, כרת עמך היום. כט,יב למען הקים-אתך היום לו לעם, והוא יהיה-לך לאלהים–כאשר, דבר-לך; וכאשר נשבע לאבתיך, לאברהם ליצחק וליעקב. כט,יג ולא אתכם, לבדכם–אנכי, כרת את-הברית הזאת, ואת-האלה, הזאת. כט,יד כי את-אשר ישנו פה, עמנו עמד היום, לפני, יהוה אלהינו; ואת אשר איננו פה, עמנו היום. כט,טו כי-אתם ידעתם, את אשר-ישבנו בארץ מצרים, ואת אשר-עברנו בקרב הגוים, אשר עברתם. כט,טז ותראו, את-שקוציהם, ואת, גלליהם–עץ ואבן, כסף וזהב אשר עמהם. כט,יז פן-יש בכם איש או-אשה או משפחה או-שבט, אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו, ללכת לעבד, את-אלהי הגוים ההם: פן-יש בכם, שרש פרה ראש–ולענה. כט,יח והיה בשמעו את-דברי האלה הזאת, והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה-לי–כי בשררות לבי, אלך: למען ספות הרוה, את-הצמאה. כט,יט לא-יאבה יהוה, סלח לו–כי אז יעשן אף-יהוה וקנאתו באיש ההוא, ורבצה בו כל-האלה הכתובה בספר הזה; ומחה יהוה את-שמו, מתחת השמים. כט,כ והבדילו יהוה לרעה, מכל שבטי ישראל–ככל, אלות הברית, הכתובה, בספר התורה הזה. כט,כא ואמר הדור האחרון, בניכם אשר יקומו מאחריכם, והנכרי, אשר יבא מארץ רחוקה; וראו את-מכות הארץ ההוא, ואת-תחלאיה, אשר-חלה יהוה, בה. כט,כב גפרית ומלח, שרפה כל-ארצה–לא תזרע ולא תצמח, ולא-יעלה בה כל-עשב: כמהפכת סדם ועמרה, אדמה וצביים, אשר הפך יהוה, באפו ובחמתו. כט,כג ואמרו, כל-הגוים, על-מה עשה יהוה ככה, לארץ הזאת; מה חרי האף הגדול, הזה. כט,כד ואמרו–על אשר עזבו, את-ברית יהוה אלהי אבתם: אשר כרת עמם, בהוציאו אתם מארץ מצרים. כט,כה וילכו, ויעבדו אלהים אחרים, וישתחוו, להם: אלהים אשר לא-ידעום, ולא חלק להם. כט,כו ויחר-אף יהוה, בארץ ההוא, להביא עליה את-כל-הקללה, הכתובה בספר הזה. כט,כז ויתשם יהוה מעל אדמתם, באף ובחמה ובקצף גדול; וישלכם אל-ארץ אחרת, כיום הזה. כט,כח הנסתרת–ליהוה, אלהינו; והנגלת לנו ולבנינו, עד-עולם–לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת. {ס}
ל,א והיה כי-יבאו עליך כל-הדברים האלה, הברכה והקללה, אשר נתתי, לפניך; והשבת, אל-לבבך, בכל-הגוים, אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה. ל,ב ושבת עד-יהוה אלהיך, ושמעת בקלו, ככל אשר-אנכי מצוך, היום: אתה ובניך, בכל-לבבך ובכל-נפשך. ל,ג ושב יהוה אלהיך את-שבותך, ורחמך; ושב, וקבצך מכל-העמים, אשר הפיצך יהוה אלהיך, שמה. ל,ד אם-יהיה נדחך, בקצה השמים–משם, יקבצך יהוה אלהיך, ומשם, יקחך. ל,ה והביאך יהוה אלהיך, אל-הארץ אשר-ירשו אבתיך–וירשתה; והיטבך והרבך, מאבתיך. ל,ו ומל יהוה אלהיך את-לבבך, ואת-לבב זרעך: לאהבה את-יהוה אלהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך–למען חייך. ל,ז ונתן יהוה אלהיך, את כל-האלות האלה, על-איביך ועל-שנאיך, אשר רדפוך. ל,ח ואתה תשוב, ושמעת בקול יהוה; ועשית, את-כל-מצותיו, אשר אנכי מצוך, היום. ל,ט והותירך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך, בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך–לטבה: כי ישוב יהוה, לשוש עליך לטוב, כאשר-שש, על-אבתיך. ל,י כי תשמע, בקול יהוה אלהיך, לשמר מצותיו וחקתיו, הכתובה בספר התורה הזה: כי תשוב אל-יהוה אלהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך. {ס}
ל,יא כי המצוה הזאת, אשר אנכי מצוך היום–לא-נפלאת הוא ממך, ולא רחקה הוא. ל,יב לא בשמים, הוא: לאמר, מי יעלה-לנו השמימה ויקחה לנו, וישמענו אתה, ונעשנה. ל,יג ולא-מעבר לים, הוא: לאמר, מי יעבר-לנו אל-עבר הים ויקחה לנו, וישמענו אתה, ונעשנה. ל,יד כי-קרוב אליך הדבר, מאד: בפיך ובלבבך, לעשתו. {ס}
ל,טו ראה נתתי לפניך היום, את-החיים ואת-הטוב, ואת-המות, ואת-הרע. ל,טז אשר אנכי מצוך, היום, לאהבה את-יהוה אלהיך ללכת בדרכיו, ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו; וחיית ורבית–וברכך יהוה אלהיך, בארץ אשר-אתה בא-שמה לרשתה. ל,יז ואם-יפנה לבבך, ולא תשמע; ונדחת, והשתחוית לאלהים אחרים–ועבדתם. ל,יח הגדתי לכם היום, כי אבד תאבדון: לא-תאריכן ימים, על-האדמה, אשר אתה עבר את-הירדן, לבוא שמה לרשתה. ל,יט העדתי בכם היום, את-השמים ואת-הארץ–החיים והמות נתתי לפניך, הברכה והקללה; ובחרת, בחיים–למען תחיה, אתה וזרעך. ל,כ לאהבה את-יהוה אלהיך, לשמע בקלו ולדבקה-בו: כי הוא חייך, וארך ימיך–לשבת על-האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב, לתת להם. {פ} |