9.2- שמואל- מלכות דוד- חלוקה לפרשות- פרשת מִּלְחָמָה֙ אֲרֻכָּ֔ה.

שמואל- מלכות דוד- ללא חלוקה לפרשות.
פרשת- אַֽחֲרֵי֙ מ֣וֹת שָׁא֔וּל.	פרשת- מִּלְחָמָה֙ אֲרֻכָּ֔ה.	פרשת- הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד.	פרשת- שְׁלֹמֹ֔ה.
פרשת- אַבְשָׁל֧וֹם ואַמְנ֥וֹן.	פרשת- דוד ואבשלום.	פרשת- עיר ואם בישראל.	פרשת – דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַֽחֲרֹנִ֑ים .

פרשת- מִּלְחָמָה֙ אֲרֻכָּ֔ה.

וַיֵּצֵא֙ אַבְנֵ֣ר בֶּן–נֵ֔ר וְעַבְדֵ֖י אִֽישׁ–בֹּ֣שֶׁת בֶּן–שָׁא֑וּל מִֽמַּחֲנַ֖יִם גִּבְעֽוֹנָה: וְיוֹאָ֨ב בֶּן–צְרוּיָ֜ה וְעַבְדֵ֤י דָוִד֙ יָֽצְא֔וּ וַֽיִּפְגְּשׁ֛וּם עַל–בְּרֵכַ֥ת גִּבְע֖וֹן יַחְדָּ֑ו וַיֵּ֨שְׁב֜וּ אֵ֤לֶּה עַל–הַבְּרֵכָה֙ מִזֶּ֔ה וְאֵ֥לֶּה עַל–הַבְּרֵכָ֖ה מִזֶּֽה: וַיֹּ֤אמֶר אַבְנֵר֙ אֶל–יוֹאָ֔ב יָק֤וּמוּ נָא֙ הַנְּעָרִ֔ים וִֽישַׂחֲק֖וּ לְפָנֵ֑ינוּ וַיֹּ֥אמֶר יוֹאָ֖ב יָקֻֽמוּ: וַיָּקֻ֖מוּ וַיַּעַבְר֣וּ בְמִסְפָּ֑ר שְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר לְבִנְיָמִ֗ן וּלְאִ֥ישׁ בֹּ֙שֶׁת֙ בֶּן–שָׁא֔וּל וּשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מֵעַבְדֵ֥י דָוִֽד: וַֽיַּחֲזִ֜קוּ אִ֣ישׁ | בְּרֹ֣אשׁ רֵעֵ֗הוּ וְחַרְבּוֹ֙ בְּצַ֣ד רֵעֵ֔הוּ וַֽיִּפְּל֖וּ יַחְדָּ֑ו וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא חֶלְקַ֥ת הַצֻּרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּגִבְעֽוֹן: וַתְּהִ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה קָשָׁ֥ה עַד–מְאֹ֖ד בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיִּנָּ֤גֶף אַבְנֵר֙ וְאַנְשֵׁ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִפְנֵ֖י עַבְדֵ֥י דָוִֽד: וַיִּֽהְיוּ–שָׁ֗ם שְׁלֹשָׁה֙ בְּנֵ֣י צְרוּיָ֔ה יוֹאָ֥ב וַאֲבִישַׁ֖י וַעֲשָׂהאֵ֑ל וַעֲשָׂהאֵל֙ קַ֣ל בְּרַגְלָ֔יו כְּאַחַ֥ד הַצְּבָיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶֽה: וַיִּרְדֹּ֥ף עֲשָׂהאֵ֖ל אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֑ר וְלֹֽא–נָטָ֣ה לָלֶ֗כֶת עַל–הַיָּמִין֙ וְעַֽל–הַשְּׂמֹ֔אול מֵאַחֲרֵ֖י אַבְנֵֽר: וַיִּ֤פֶן אַבְנֵר֙ אַֽחֲרָ֔יו וַיֹּ֕אמֶר הַאַתָּ֥ה זֶ֖ה עֲשָׂהאֵ֑ל וַיֹּ֖אמֶר אָנֹֽכִי: וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ אַבְנֵ֗ר נְטֵ֤ה לְךָ֙ עַל–יְמִֽינְךָ֙ א֣וֹ עַל–שְׂמֹאלֶ֔ךָ וֶאֱחֹ֣ז לְךָ֗ אֶחָד֙ מֵֽהַנְּעָרִ֔ים וְקַח–לְךָ֖ אֶת–חֲלִצָת֑וֹ וְלֹֽא–אָבָ֣ה עֲשָׂהאֵ֔ל לָס֖וּר מֵאַחֲרָֽיו: וַיֹּ֧סֶף ע֣וֹד אַבְנֵ֗ר לֵאמֹר֙ אֶל–עֲשָׂהאֵ֔ל ס֥וּר לְךָ֖ מֵאַֽחֲרָ֑י לָ֤מָּה אַכֶּ֙כָּה֙ אַ֔רְצָה וְאֵיךְ֙ אֶשָּׂ֣א פָנַ֔י אֶל–יוֹאָ֖ב אָחִֽיךָ: וַיְמָאֵ֣ן לָס֗וּר וַיַּכֵּ֣הוּ אַבְנֵר֩ בְּאַחֲרֵ֨י הַחֲנִ֜ית אֶל–הַחֹ֗מֶשׁ וַתֵּצֵ֤א הַֽחֲנִית֙ מֵאַחֲרָ֔יו וַיִּפָּל–שָׁ֖ם וַיָּ֣מָת (תחתו) תַּחְתָּ֑יו וַיְהִ֡י כָּל–הַבָּ֣א אֶֽל–הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר–נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל וַיָּמֹ֖ת וַֽיַּעֲמֹֽדוּ: וַֽיִּרְדְּפ֛וּ יוֹאָ֥ב וַאֲבִישַׁ֖י אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֑ר וְהַשֶּׁ֣מֶשׁ בָּ֔אָה וְהֵ֗מָּה בָּ֚אוּ עַד–גִּבְעַ֣ת אַמָּ֔ה אֲשֶׁר֙ עַל–פְּנֵי–גִ֔יחַ דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר גִּבְעֽוֹן: וַיִּֽתְקַבְּצ֤וּ בְנֵֽי–בִנְיָמִן֙ אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיִּהְי֖וּ לַאֲגֻדָּ֣ה אֶחָ֑ת וַיַּ֣עַמְד֔וּ עַ֥ל רֹאשׁ–גִּבְעָ֖ה אֶחָֽת: וַיִּקְרָ֨א אַבְנֵ֜ר אֶל–יוֹאָ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלָנֶ֙צַח֙ תֹּ֣אכַל חֶ֔רֶב הֲל֣וֹא יָדַ֔עְתָּה כִּֽי–מָרָ֥ה תִהְיֶ֖ה בָּאַחֲרוֹנָ֑ה וְעַד–מָתַי֙ לֹֽא–תֹאמַ֣ר לָעָ֔ם לָשׁ֖וּב מֵאַחֲרֵ֥י אֲחֵיהֶֽם: וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֔ב חַ֚י הָֽאֱלֹהִ֔ים כִּ֥י לוּלֵ֖א דִּבַּ֑רְתָּ כִּ֣י אָ֤ז מֵֽהַבֹּ֙קֶר֙ נַעֲלָ֣ה הָעָ֔ם אִ֖ישׁ מֵאַחֲרֵ֥י אָחִֽיו: וַיִּתְקַ֤ע יוֹאָב֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיַּֽעַמְדוּ֙ כָּל–הָעָ֔ם וְלֹֽא–יִרְדְּפ֥וּ ע֖וֹד אַחֲרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא–יָסְפ֥וּ ע֖וֹד לְהִלָּחֵֽם: וְאַבְנֵ֣ר וַֽאֲנָשָׁ֗יו הָֽלְכוּ֙ בָּֽעֲרָבָ֔ה כֹּ֖ל הַלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיַּעַבְר֣וּ אֶת–הַיַּרְדֵּ֗ן וַיֵּֽלְכוּ֙ כָּל–הַבִּתְר֔וֹן וַיָּבֹ֖אוּ מַחֲנָֽיִם: וְיוֹאָ֗ב שָׁ֚ב מֵאַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיִּקְבֹּ֖ץ אֶת–כָּל–הָעָ֑ם וַיִּפָּ֨קְד֜וּ מֵעַבְדֵ֥י דָוִ֛ד תִּשְׁעָֽה–עָשָׂ֥ר אִ֖ישׁ וַעֲשָׂה–אֵֽל: וְעַבְדֵ֣י דָוִ֗ד הִכּוּ֙ מִבִּנְיָמִ֔ן וּבְאַנְשֵׁ֖י אַבְנֵ֑ר שְׁלֹשׁ–מֵא֧וֹת וְשִׁשִּׁ֛ים אִ֖ישׁ מֵֽתוּ: וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת–עֲשָׂהאֵ֔ל וַֽיִּקְבְּרֻ֙הוּ֙ בְּקֶ֣בֶר אָבִ֔יו אֲשֶׁ֖ר בֵּ֣ית לָ֑חֶם וַיֵּלְכ֣וּ כָל–הַלַּ֗יְלָה יוֹאָב֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו וַיֵּאֹ֥ר לָהֶ֖ם בְּחֶבְרֽוֹן:

וַתְּהִ֤י הַמִּלְחָמָה֙ אֲרֻכָּ֔ה בֵּ֚ין בֵּ֣ית שָׁא֔וּל וּבֵ֖ין בֵּ֣ית דָּוִ֑ד וְדָוִד֙ הֹלֵ֣ךְ וְחָזֵ֔ק וּבֵ֥ית שָׁא֖וּל הֹלְכִ֥ים וְדַלִּֽים: (וילדו) וַיִּוָּלְד֧וּ לְדָוִ֛ד בָּנִ֖ים בְּחֶבְר֑וֹן וַיְהִ֤י בְכוֹרוֹ֙ אַמְנ֔וֹן לַאֲחִינֹ֖עַם הַיִּזְרְעֵאלִֽת: וּמִשְׁנֵ֣הוּ כִלְאָ֔ב (לאביגל) לַאֲֽבִיגַ֕יִל אֵ֖שֶׁת נָבָ֣ל הַֽכַּרְמְלִ֑י וְהַשְּׁלִשִׁי֙ אַבְשָׁל֣וֹם בֶּֽן–מַעֲכָ֔ה בַּת–תַּלְמַ֖י מֶ֥לֶךְ גְּשֽׁוּר: וְהָרְבִיעִ֖י אֲדֹנִיָּ֣ה בֶן–חַגִּ֑ית וְהַחֲמִישִׁ֖י שְׁפַטְיָ֥ה בֶן–אֲבִיטָֽל: וְהַשִּׁשִּׁ֣י יִתְרְעָ֔ם לְעֶגְלָ֖ה אֵ֣שֶׁת דָּוִ֑ד אֵ֛לֶּה יֻלְּד֥וּ לְדָוִ֖ד בְּחֶבְרֽוֹן: וַיְהִ֗י בִּֽהְיוֹת֙ הַמִּלְחָמָ֔ה בֵּ֚ין בֵּ֣ית שָׁא֔וּל וּבֵ֖ין בֵּ֣ית דָּוִ֑ד וְאַבְנֵ֛ר הָיָ֥ה מִתְחַזֵּ֖ק בְּבֵ֥ית שָׁאֽוּל: וּלְשָׁא֣וּל פִּלֶ֔גֶשׁ וּשְׁמָ֖הּ רִצְפָּ֣ה בַת–אַיָּ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל–אַבְנֵ֔ר מַדּ֥וּעַ בָּ֖אתָה אֶל–פִּילֶ֥גֶשׁ אָבִֽי: וַיִּחַר֩ לְאַבְנֵ֨ר מְאֹ֜ד עַל–דִּבְרֵ֣י אִֽישׁ–בֹּ֗שֶׁת וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֮ אֲשֶׁ֣ר לִֽיהוּדָה֒ הַיּ֨וֹם אֶֽעֱשֶׂה–חֶ֜סֶד עִם–בֵּ֣ית | שָׁא֣וּל אָבִ֗יךָ אֶל–אֶחָיו֙ וְאֶל–מֵ֣רֵעֵ֔הוּ וְלֹ֥א הִמְצִיתִ֖ךָ בְּיַד–דָּוִ֑ד וַתִּפְקֹ֥ד עָלַ֛י עֲוֹ֥ן הָאִשָּׁ֖ה הַיּֽוֹם: כֹּֽה–יַעֲשֶׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְאַבְנֵ֔ר וְכֹ֖ה יֹסִ֣יף ל֑וֹ כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהוָה֙ לְדָוִ֔ד כִּֽי–כֵ֖ן אֶֽעֱשֶׂה–לּֽוֹ: לְהַֽעֲבִ֥יר הַמַּמְלָכָ֖ה מִבֵּ֣ית שָׁא֑וּל וּלְהָקִ֞ים אֶת–כִּסֵּ֣א דָוִ֗ד עַל–יִשְׂרָאֵל֙ וְעַל–יְהוּדָ֔ה מִדָּ֖ן וְעַד–בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע: וְלֹֽא–יָכֹ֣ל ע֔וֹד לְהָשִׁ֥יב אֶת–אַבְנֵ֖ר דָּבָ֑ר מִיִּרְאָת֖וֹ אֹתֽוֹ: וַיִּשְׁלַח֩ אַבְנֵ֨ר מַלְאָכִ֧ים | אֶל–דָּוִ֛ד (תחתו) תַּחְתָּ֥יו לֵאמֹ֖ר לְמִי–אָ֑רֶץ לֵאמֹ֗ר כָּרְתָ֤ה בְרִֽיתְךָ֙ אִתִּ֔י וְהִנֵּה֙ יָדִ֣י עִמָּ֔ךְ לְהָסֵ֥ב אֵלֶ֖יךָ אֶת–כָּל–יִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּ֣אמֶר ט֔וֹב אֲנִ֕י אֶכְרֹ֥ת אִתְּךָ֖ בְּרִ֑ית אַ֣ךְ דָּבָ֣ר אֶחָ֡ד אָנֹכִי֩ שֹׁאֵ֨ל מֵאִתְּךָ֤ לֵאמֹר֙ לֹא–תִרְאֶ֣ה אֶת–פָּנַ֔י כִּ֣י | אִם–לִפְנֵ֣י הֱבִיאֲךָ֗ אֵ֚ת מִיכַ֣ל בַּת–שָׁא֔וּל בְּבֹאֲךָ֖ לִרְא֥וֹת אֶת–פָּנָֽי: וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל–אִֽישׁ–בֹּ֥שֶׁת בֶּן–שָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר תְּנָ֤ה אֶת–אִשְׁתִּי֙ אֶת–מִיכַ֔ל אֲשֶׁר֙ אֵרַ֣שְׂתִּי לִ֔י בְּמֵאָ֖ה עָרְל֥וֹת פְּלִשְׁתִּֽים: וַיִּשְׁלַח֙ אִ֣ישׁ בֹּ֔שֶׁת וַיִּקָּחֶ֖הָ מֵ֣עִֽם אִ֑ישׁ מֵעִ֖ם פַּלְטִיאֵ֥ל בֶּן-(לוש) לָֽיִשׁ: וַיֵּ֨לֶךְ אִתָּ֜הּ אִישָׁ֗הּ הָל֧וֹךְ וּבָכֹ֛ה אַחֲרֶ֖יהָ עַד–בַּֽחֻרִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֥יו אַבְנֵ֛ר לֵ֥ךְ שׁ֖וּב וַיָּשֹֽׁב: וּדְבַר–אַבְנֵ֣ר הָיָ֔ה עִם–זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר גַּם–תְּמוֹל֙ גַּם–שִׁלְשֹׁ֔ם הֱיִיתֶ֞ם מְבַקְשִׁ֧ים אֶת–דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עֲלֵיכֶֽם: וְעַתָּ֖ה עֲשׂ֑וּ כִּ֣י יְהוָ֗ה אָמַ֤ר אֶל–דָּוִד֙ לֵאמֹ֔ר בְּיַ֣ד | דָּוִ֣ד עַבְדִּ֗י הוֹשִׁ֜יעַ אֶת–עַמִּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּ֣ד פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמִיַּ֖ד כָּל–אֹיְבֵיהֶֽם: וַיְדַבֵּ֥ר גַּם–אַבְנֵ֖ר בְּאָזְנֵ֣י בִנְיָמִ֑ין וַיֵּ֣לֶךְ גַּם–אַבְנֵ֗ר לְדַבֵּ֞ר בְּאָזְנֵ֤י דָוִד֙ בְּחֶבְר֔וֹן אֵ֤ת כָּל–אֲשֶׁר–טוֹב֙ בְּעֵינֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּבְעֵינֵ֖י כָּל–בֵּ֥ית בִּנְיָמִֽן: וַיָּבֹ֨א אַבְנֵ֤ר אֶל–דָּוִד֙ חֶבְר֔וֹן וְאִתּ֖וֹ עֶשְׂרִ֣ים אֲנָשִׁ֑ים וַיַּ֨עַשׂ דָּוִ֧ד לְאַבְנֵ֛ר וְלַאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר–אִתּ֖וֹ מִשְׁתֶּֽה: וַיֹּ֣אמֶר אַבְנֵ֣ר אֶל–דָּוִ֡ד אָק֣וּמָה | וְֽאֵלֵ֡כָה וְאֶקְבְּצָה֩ אֶל–אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֶת–כָּל–יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִכְרְת֤וּ אִתְּךָ֙ בְּרִ֔ית וּמָ֣לַכְתָּ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר–תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וַיְּשַׁלַּ֥ח דָּוִ֛ד אֶת–אַבְנֵ֖ר וַיֵּ֥לֶךְ בְּשָׁלֽוֹם: וְהִנֵּה֩ עַבְדֵ֨י דָוִ֤ד וְיוֹאָב֙ בָּ֣א מֵֽהַגְּד֔וּד וְשָׁלָ֥ל רָ֖ב עִמָּ֣ם הֵבִ֑יאוּ וְאַבְנֵ֗ר אֵינֶ֤נּוּ עִם–דָּוִד֙ בְּחֶבְר֔וֹן כִּ֥י שִׁלְּח֖וֹ וַיֵּ֥לֶךְ בְּשָׁלֽוֹם: וְיוֹאָ֛ב וְכָל–הַצָּבָ֥א אֲשֶׁר–אִתּ֖וֹ בָּ֑אוּ וַיַּגִּ֤דוּ לְיוֹאָב֙ לֵאמֹ֔ר בָּֽא–אַבְנֵ֤ר בֶּן–נֵר֙ אֶל–הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיְשַׁלְּחֵ֖הוּ וַיֵּ֥לֶךְ בְּשָׁלֽוֹם: וַיָּבֹ֤א יוֹאָב֙ אֶל–הַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָה הִנֵּה–בָ֤א אַבְנֵר֙ אֵלֶ֔יךָ לָמָּה–זֶּ֥ה שִׁלַּחְתּ֖וֹ וַיֵּ֥לֶךְ הָלֽוֹךְ: יָדַ֙עְתָּ֙ אֶת–אַבְנֵ֣ר בֶּן–נֵ֔ר כִּ֥י לְפַתֹּתְךָ֖ בָּ֑א וְלָדַ֜עַת אֶת–מוֹצָֽאֲךָ֙ וְאֶת-(מבואך) מ֣וֹבָאֶ֔ךָ וְלָדַ֕עַת אֵ֛ת כָּל–אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה: וַיֵּצֵ֤א יוֹאָב֙ מֵעִ֣ם דָּוִ֔ד וַיִּשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ מִבּ֣וֹר הַסִּרָ֑ה וְדָוִ֖ד לֹ֥א יָדָֽע: וַיָּ֤שָׁב אַבְנֵר֙ חֶבְר֔וֹן וַיַּטֵּ֤הוּ יוֹאָב֙ אֶל–תּ֣וֹךְ הַשַּׁ֔עַר לְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ בַּשֶּׁ֑לִי וַיַּכֵּ֤הוּ שָׁם֙ הַחֹ֔מֶשׁ וַיָּ֕מָת בְּדַ֖ם עֲשָׂה–אֵ֥ל אָחִֽיו: וַיִּשְׁמַ֤ע דָּוִד֙ מֵאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן וַיֹּ֗אמֶר נָקִ֨י אָנֹכִ֧י וּמַמְלַכְתִּ֛י מֵעִ֥ם יְהוָ֖ה עַד–עוֹלָ֑ם מִדְּמֵ֖י אַבְנֵ֥ר בֶּן–נֵֽר: יָחֻ֙לוּ֙ עַל–רֹ֣אשׁ יוֹאָ֔ב וְאֶ֖ל כָּל–בֵּ֣ית אָבִ֑יו וְֽאַל–יִכָּרֵ֣ת מִבֵּ֣ית יוֹאָ֡ב זָ֠ב וּמְצֹרָ֞ע וּמַחֲזִ֥יק בַּפֶּ֛לֶךְ וְנֹפֵ֥ל בַּחֶ֖רֶב וַחֲסַר–לָֽחֶם: וְיוֹאָב֙ וַאֲבִישַׁ֣י אָחִ֔יו הָרְג֖וּ לְאַבְנֵ֑ר עַל֩ אֲשֶׁ֨ר הֵמִ֜ית אֶת–עֲשָׂהאֵ֧ל אֲחִיהֶ֛ם בְּגִבְע֖וֹן בַּמִּלְחָמָֽה: וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל–יוֹאָ֜ב וְאֶל–כָּל–הָעָ֣ם אֲשֶׁר–אִתּ֗וֹ קִרְע֤וּ בִגְדֵיכֶם֙ וְחִגְר֣וּ שַׂקִּ֔ים וְסִפְד֖וּ לִפְנֵ֣י אַבְנֵ֑ר וְהַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד הֹלֵ֖ךְ אַחֲרֵ֥י הַמִּטָּֽה: וַיִּקְבְּר֥וּ אֶת–אַבְנֵ֖ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִשָּׂ֧א הַמֶּ֣לֶךְ אֶת–קוֹל֗וֹ וַיֵּבְךְּ֙ אֶל–קֶ֣בֶר אַבְנֵ֔ר וַיִּבְכּ֖וּ כָּל–הָעָֽם: וַיְקֹנֵ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ אֶל–אַבְנֵ֖ר וַיֹּאמַ֑ר הַכְּמ֥וֹת נָבָ֖ל יָמ֥וּת אַבְנֵֽר: יָדֶ֣ךָ לֹֽא–אֲסֻר֗וֹת וְרַגְלֶ֙יךָ֙ לֹא–לִנְחֻשְׁתַּ֣יִם הֻגָּ֔שׁוּ כִּנְפ֛וֹל לִפְנֵ֥י בְנֵֽי–עַוְלָ֖ה נָפָ֑לְתָּ וַיֹּסִ֥פוּ כָל–הָעָ֖ם לִבְכּ֥וֹת עָלָֽיו: וַיָּבֹ֣א כָל–הָעָ֗ם לְהַבְר֧וֹת אֶת–דָּוִ֛ד לֶ֖חֶם בְּע֣וֹד הַיּ֑וֹם וַיִּשָּׁבַ֨ע דָּוִ֜ד לֵאמֹ֗ר כֹּ֣ה יַעֲשֶׂה–לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֹסִ֔יף כִּ֣י אִם–לִפְנֵ֧י בֽוֹא–הַשֶּׁ֛מֶשׁ אֶטְעַם–לֶ֖חֶם א֥וֹ כָל–מְאֽוּמָה: וְכָל–הָעָ֣ם הִכִּ֔ירוּ וַיִּיטַ֖ב בְּעֵֽינֵיהֶ֑ם כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ בְּעֵינֵ֥י כָל–הָעָ֖ם טֽוֹב: וַיֵּדְע֧וּ כָל–הָעָ֛ם וְכָל–יִשְׂרָאֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֣י לֹ֤א הָיְתָה֙ מֵֽהַמֶּ֔לֶךְ לְהָמִ֖ית אֶת–אַבְנֵ֥ר בֶּן–נֵֽר: וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֶל–עֲבָדָ֑יו הֲל֣וֹא תֵדְע֔וּ כִּי–שַׂ֣ר וְגָד֗וֹל נָפַ֛ל הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל: וְאָנֹכִ֨י הַיּ֥וֹם רַךְ֙ וּמָשׁ֣וּחַ מֶ֔לֶךְ וְהָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֛לֶּה בְּנֵ֥י צְרוּיָ֖ה קָשִׁ֣ים מִמֶּ֑נִּי יְשַׁלֵּ֧ם יְהוָ֛ה לְעֹשֵׂ֥ה הָרָעָ֖ה כְּרָעָתֽוֹ:

וַיִּשְׁמַ֣ע בֶּן–שָׁא֗וּל כִּ֣י מֵ֤ת אַבְנֵר֙ בְּחֶבְר֔וֹן וַיִּרְפּ֖וּ יָדָ֑יו וְכָל–יִשְׂרָאֵ֖ל נִבְהָֽלוּ: וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי–גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן–שָׁא֟וּל שֵׁם֩ הָאֶחָ֨ד בַּֽעֲנָ֜ה וְשֵׁ֧ם הַשֵּׁנִ֣י רֵכָ֗ב בְּנֵ֛י רִמּ֥וֹן הַבְּאֶֽרֹתִ֖י מִבְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן כִּ֚י גַּם–בְּאֵר֔וֹת תֵּחָשֵׁ֖ב עַל–בִּנְיָמִֽן: וַיִּבְרְח֥וּ הַבְּאֵרֹתִ֖ים גִּתָּ֑יְמָה וַֽיִּהְיוּ–שָׁ֣ם גָּרִ֔ים עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וְלִיהֽוֹנָתָן֙ בֶּן–שָׁא֔וּל בֵּ֖ן נְכֵ֣ה רַגְלָ֑יִם בֶּן–חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֣ים הָיָ֡ה בְּבֹ֣א שְׁמֻעַת֩ שָׁא֨וּל וִיהֽוֹנָתָ֜ן מִֽיִּזְרְעֶ֗אל וַתִּשָּׂאֵ֤הוּ אֹֽמַנְתּוֹ֙ וַתָּנֹ֔ס וַיְהִ֞י בְּחָפְזָ֥הּ לָנ֛וּס וַיִּפֹּ֥ל וַיִּפָּסֵ֖חַ וּשְׁמ֥וֹ מְפִיבֹֽשֶׁת: וַיֵּ֨לְכ֜וּ בְּנֵֽי–רִמּ֤וֹן הַבְּאֵֽרֹתִי֙ רֵכָ֣ב וּבַעֲנָ֔ה וַיָּבֹ֙אוּ֙ כְּחֹ֣ם הַיּ֔וֹם אֶל–בֵּ֖ית אִ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת וְה֣וּא שֹׁכֵ֔ב אֵ֖ת מִשְׁכַּ֥ב הַֽצָּהֳרָֽיִם: וְ֠הֵנָּה בָּ֜אוּ עַד–תּ֤וֹךְ הַבַּ֙יִת֙ לֹקְחֵ֣י חִטִּ֔ים וַיַּכֻּ֖הוּ אֶל–הַחֹ֑מֶשׁ וְרֵכָ֛ב וּבַעֲנָ֥ה אָחִ֖יו נִמְלָֽטוּ: וַיָּבֹ֣אוּ הַבַּ֗יִת וְהֽוּא–שֹׁכֵ֤ב עַל–מִטָּתוֹ֙ בַּחֲדַ֣ר מִשְׁכָּב֔וֹ וַיַּכֻּ֙הוּ֙ וַיְמִתֻ֔הוּ וַיָּסִ֖ירוּ אֶת–רֹאשׁ֑וֹ וַיִּקְחוּ֙ אֶת–רֹאשׁ֔וֹ וַיֵּֽלְכ֛וּ דֶּ֥רֶךְ הָעֲרָבָ֖ה כָּל–הַלָּֽיְלָה: וַ֠יָּבִאוּ אֶת–רֹ֨אשׁ אִֽישׁ–בֹּ֥שֶׁת אֶל–דָּוִד֮ חֶבְרוֹן֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל–הַמֶּ֔לֶךְ הִנֵּֽה–רֹ֣אשׁ אִֽישׁ–בֹּ֗שֶׁת בֶּן–שָׁאוּל֙ אֹֽיִבְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר בִּקֵּ֖שׁ אֶת–נַפְשֶׁ֑ךָ וַיִּתֵּ֣ן יְ֠הוָה לַֽאדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ נְקָמוֹת֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה מִשָּׁא֖וּל וּמִזַּרְעֽוֹ: וַיַּ֨עַן דָּוִ֜ד אֶת–רֵכָ֣ב | וְאֶת–בַּעֲנָ֣ה אָחִ֗יו בְּנֵ֛י רִמּ֥וֹן הַבְּאֵֽרֹתִ֖י וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֑ם חַי–יְהוָ֕ה אֲשֶׁר–פָּדָ֥ה אֶת–נַפְשִׁ֖י מִכָּל–צָרָֽה: כִּ֣י הַמַּגִּיד֩ לִ֨י לֵאמֹ֜ר הִנֵּה–מֵ֣ת שָׁא֗וּל וְהֽוּא–הָיָ֤ה כִמְבַשֵּׂר֙ בְּעֵינָ֔יו וָאֹחֲזָ֣ה ב֔וֹ וָאֶהְרְגֵ֖הוּ בְּצִֽקְלָ֑ג אֲשֶׁ֥ר לְתִתִּי–ל֖וֹ בְּשֹׂרָֽה: אַ֞ף כִּֽי–אֲנָשִׁ֣ים רְשָׁעִ֗ים הָרְג֧וּ אֶת–אִישׁ–צַדִּ֛יק בְּבֵית֖וֹ עַל–מִשְׁכָּב֑וֹ וְעַתָּ֗ה הֲל֨וֹא אֲבַקֵּ֤שׁ אֶת–דָּמוֹ֙ מִיֶּדְכֶ֔ם וּבִעַרְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מִן–הָאָֽרֶץ: וַיְצַו֩ דָּוִ֨ד אֶת–הַנְּעָרִ֜ים וַיַּהַרְג֗וּם וַֽיְקַצְּצ֤וּ אֶת–יְדֵיהֶם֙ וְאֶת–רַגְלֵיהֶ֔ם וַיִּתְל֥וּ עַל–הַבְּרֵכָ֖ה בְּחֶבְר֑וֹן וְאֵ֨ת רֹ֤אשׁ אִֽישׁ–בֹּ֙שֶׁת֙ לָקָ֔חוּ וַיִּקְבְּר֥וּ בְקֶֽבֶר–אַבְנֵ֖ר בְּחֶבְרֽוֹן:

ב ב,יב ויצא אבנר בן-נר, ועבדי איש-בשת בן-שאול, ממחנים, גבעונה. ב ב,יג ויואב בן-צרויה ועבדי דוד, יצאו, ויפגשום על-ברכת גבעון, יחדו; וישבו אלה על-הברכה, מזה, ואלה על-הברכה, מזה. ב ב,יד ויאמר אבנר, אל-יואב, יקומו נא הנערים, וישחקו לפנינו; ויאמר יואב, יקמו. ב ב,טו ויקמו, ויעברו במספר–שנים עשר לבנימן, ולאיש בשת בן-שאול, ושנים עשר, מעבדי דוד. ב ב,טז ויחזקו איש בראש רעהו, וחרבו בצד רעהו, ויפלו, יחדו; ויקרא למקום ההוא, חלקת הצרים אשר בגבעון. ב ב,יז ותהי המלחמה קשה עד-מאד, ביום ההוא; וינגף אבנר ואנשי ישראל, לפני עבדי דוד. ב ב,יח ויהיו-שם, שלשה בני צרויה–יואב ואבישי, ועשהאל; ועשהאל קל ברגליו, כאחד הצבים אשר בשדה. ב ב,יט וירדף עשהאל, אחרי אבנר; ולא-נטה ללכת, על-הימין ועל-השמאול, מאחרי, אבנר. ב ב,כ ויפן אבנר, אחריו, ויאמר, האתה זה עשהאל; ויאמר, אנכי. ב ב,כא ויאמר לו אבנר, נטה לך על-ימינך או על-שמאלך, ואחז לך אחד מהנערים, וקח-לך את-חלצתו; ולא-אבה עשהאל, לסור מאחריו. ב ב,כב ויסף עוד אבנר, לאמר אל-עשהאל, סור לך, מאחרי: למה אככה, ארצה, ואיך אשא פני, אל-יואב אחיך. ב ב,כג וימאן לסור, ויכהו אבנר באחרי החנית אל-החמש ותצא החנית מאחריו, ויפל-שם, וימת תחתו; ויהי כל-הבא אל-המקום אשר-נפל שם עשהאל, וימת–ויעמדו. ב ב,כד וירדפו יואב ואבישי, אחרי אבנר; והשמש באה–והמה באו עד-גבעת אמה, אשר על-פני-גיח דרך מדבר גבעון. ב ב,כה ויתקבצו בני-בנימן אחרי אבנר, ויהיו לאגדה אחת; ויעמדו, על ראש-גבעה אחת. ב ב,כו ויקרא אבנר אל-יואב, ויאמר הלנצח תאכל חרב–הלוא ידעתה, כי-מרה תהיה באחרונה; ועד-מתי לא-תאמר לעם, לשוב מאחרי אחיהם. ב ב,כז ויאמר יואב–חי האלהים, כי לולא דברת: כי אז מהבקר נעלה העם, איש מאחרי אחיו. ב ב,כח ויתקע יואב, בשופר, ויעמדו כל-העם, ולא-ירדפו עוד אחרי ישראל; ולא-יספו עוד, להלחם. ב ב,כט ואבנר ואנשיו, הלכו בערבה, כל, הלילה ההוא; ויעברו את-הירדן, וילכו כל-הבתרון, ויבאו, מחנים. ב ב,ל ויואב, שב מאחרי אבנר, ויקבץ, את-כל-העם; ויפקדו מעבדי דוד, תשעה-עשר איש–ועשהאל. ב ב,לא ועבדי דוד, הכו מבנימן, ובאנשי, אבנר: שלש-מאות וששים איש, מתו. ב ב,לב וישאו, את-עשהאל, ויקברהו בקבר אביו, אשר בית לחם; וילכו כל-הלילה, יואב ואנשיו, ויאר להם, בחברון. ב ג,א ותהי המלחמה, ארכה, בין בית שאול, ובין בית דוד; ודוד הלך וחזק, ובית שאול הלכים ודלים. {ס}

ב ג,ב וילדו (ויולדו) לדוד בנים, בחברון; ויהי בכורו אמנון, לאחינעם היזרעאלת. ב ג,ג ומשנהו כלאב, לאביגל (לאביגיל) אשת נבל הכרמלי; והשלשי אבשלום בן-מעכה, בת-תלמי מלך גשור. ב ג,ד והרביעי, אדניה בן-חגית; והחמישי, שפטיה בן-אביטל. ב ג,ה והששי יתרעם, לעגלה אשת דוד; אלה ילדו לדוד, בחברון. {פ}

ב ג,ו ויהי, בהיות המלחמה, בין בית שאול, ובין בית דוד; ואבנר היה מתחזק, בבית שאול. ב ג,ז ולשאול פלגש, ושמה רצפה בת-איה; ויאמר, אל-אבנר, מדוע באתה, אל-פילגש אבי. ב ג,ח ויחר לאבנר מאד על-דברי איש-בשת, ויאמר הראש כלב אנכי אשר ליהודה, היום אעשה-חסד עם-בית שאול אביך אל-אחיו ואל-מרעהו, ולא המציתך ביד-דוד; ותפקד עלי עון האשה, היום. {ס}

ב ג,ט כה-יעשה אלהים לאבנר, וכה יסיף לו: כי, כאשר נשבע יהוה לדוד–כי-כן, אעשה-לו. ב ג,י להעביר הממלכה, מבית שאול; ולהקים את-כסא דוד, על-ישראל ועל-יהודה–מדן, ועד-באר שבע. ב ג,יא ולא-יכל עוד, להשיב את-אבנר דבר, מיראתו, אתו. {ס}

ב ג,יב וישלח אבנר מלאכים אל-דוד תחתו לאמר, למי-ארץ: לאמר, כרתה בריתך אתי, והנה ידי עמך, להסב אליך את-כל-ישראל. ב ג,יג ויאמר טוב–אני, אכרת אתך ברית: אך דבר אחד אנכי שאל מאתך לאמר, לא-תראה את-פני–כי אם-לפני הביאך את מיכל בת-שאול, בבאך לראות את-פני. {ס}

ב ג,יד וישלח דוד מלאכים, אל-איש-בשת בן-שאול לאמר: תנה את-אשתי, את-מיכל, אשר ארשתי לי, במאה ערלות פלשתים. ב ג,טו וישלח איש בשת, ויקחה מעם איש–מעם, פלטיאל בן-לוש (ליש). ב ג,טז וילך אתה אישה, הלוך ובכה אחריה–עד-בחרים; ויאמר אליו אבנר לך שוב, וישב. ב ג,יז ודבר-אבנר היה, עם-זקני ישראל לאמר: גם-תמול, גם-שלשם, הייתם מבקשים את-דוד למלך, עליכם. ב ג,יח ועתה, עשו: כי יהוה, אמר אל-דוד לאמר, ביד דוד עבדי הושיע את-עמי ישראל מיד פלשתים, ומיד כל-איביהם. ב ג,יט וידבר גם-אבנר, באזני בנימין; וילך גם-אבנר, לדבר באזני דוד בחברון, את כל-אשר-טוב בעיני ישראל, ובעיני כל-בית בנימן. ב ג,כ ויבא אבנר אל-דוד חברון, ואתו עשרים אנשים; ויעש דוד לאבנר ולאנשים אשר-אתו, משתה. ב ג,כא ויאמר אבנר אל-דוד אקומה ואלכה ואקבצה אל-אדני המלך את-כל-ישראל, ויכרתו אתך ברית, ומלכת, בכל אשר-תאוה נפשך; וישלח דוד את-אבנר, וילך בשלום. ב ג,כב והנה עבדי דוד ויואב בא מהגדוד, ושלל רב עמם הביאו; ואבנר, איננו עם-דוד בחברון–כי שלחו, וילך בשלום. ב ג,כג ויואב וכל-הצבא אשר-אתו, באו; ויגדו ליואב, לאמר, בא-אבנר בן-נר אל-המלך, וישלחהו וילך בשלום. ב ג,כד ויבא יואב אל-המלך, ויאמר מה עשיתה: הנה-בא אבנר אליך, למה-זה שלחתו וילך הלוך. ב ג,כה ידעת את-אבנר בן-נר, כי לפתתך בא; ולדעת את-מוצאך, ואת-מבואך (מובאך), ולדעת, את כל-אשר אתה עשה. ב ג,כו ויצא יואב, מעם דוד, וישלח מלאכים אחרי אבנר, וישבו אתו מבור הסרה; ודוד, לא ידע. ב ג,כז וישב אבנר, חברון, ויטהו יואב אל-תוך השער, לדבר אתו בשלי; ויכהו שם, החמש–וימת, בדם עשהאל אחיו. ב ג,כח וישמע דוד, מאחרי כן, ויאמר נקי אנכי וממלכתי מעם יהוה, עד-עולם–מדמי, אבנר בן-נר. ב ג,כט יחלו על-ראש יואב, ואל כל-בית אביו; ואל-יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך, ונפל בחרב–וחסר-לחם. ב ג,ל ויואב ואבישי אחיו, הרגו לאבנר: על אשר המית את-עשהאל אחיהם, בגבעון–במלחמה. {ס}

ב ג,לא ויאמר דוד אל-יואב ואל-כל-העם אשר-אתו, קרעו בגדיכם וחגרו שקים, וספדו, לפני אבנר; והמלך דוד, הלך אחרי המטה. ב ג,לב ויקברו את-אבנר, בחברון; וישא המלך את-קולו, ויבך אל-קבר אבנר, ויבכו, כל-העם. {ס}

ב ג,לג ויקנן המלך אל-אבנר, ויאמר: הכמות נבל, ימות אבנר. ב ג,לד ידך לא-אסרות, ורגליך לא-לנחשתים הגשו, כנפול לפני בני-עולה, נפלת; ויספו כל-העם, לבכות עליו. ב ג,לה ויבא כל-העם, להברות את-דוד לחם–בעוד היום; וישבע דוד לאמר, כה יעשה-לי אלהים וכה יסיף, כי אם-לפני בוא-השמש אטעם-לחם, או כל-מאומה. ב ג,לו וכל-העם הכירו, וייטב בעיניהם, ככל אשר עשה המלך, בעיני כל-העם טוב. ב ג,לז וידעו כל-העם וכל-ישראל, ביום ההוא: כי לא היתה מהמלך, להמית את-אבנר בן-נר. {ס}

ב ג,לח ויאמר המלך, אל-עבדיו: הלוא תדעו–כי-שר וגדול נפל היום הזה, בישראל. ב ג,לט ואנכי היום רך ומשוח מלך, והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני: ישלם יהוה לעשה הרעה, כרעתו. {פ}

ב ד,א וישמע בן-שאול, כי מת אבנר בחברון, וירפו, ידיו; וכל-ישראל, נבהלו. ב ד,ב ושני אנשים שרי-גדודים היו בן-שאול שם האחד בענה ושם השני רכב, בני רמון הבארתי–מבני בנימן: כי גם-בארות, תחשב על-בנימן. ב ד,ג ויברחו הבארתים, גתימה; ויהיו-שם גרים, עד היום הזה. {ס}

ב ד,ד וליהונתן, בן-שאול, בן, נכה רגלים; בן-חמש שנים היה בבא שמעת שאול ויהונתן מיזרעאל, ותשאהו אמנתו ותנס, ויהי בחפזה לנוס ויפל ויפסח, ושמו מפיבשת. ב ד,ה וילכו בני-רמון הבארתי, רכב ובענה, ויבאו כחם היום, אל-בית איש בשת; והוא שכב, את משכב הצהרים. ב ד,ו והנה באו עד-תוך הבית, לקחי חטים, ויכהו, אל-החמש; ורכב ובענה אחיו, נמלטו. ב ד,ז ויבאו הבית, והוא-שכב על-מטתו בחדר משכבו, ויכהו וימתהו, ויסירו את-ראשו; ויקחו, את-ראשו, וילכו דרך הערבה, כל-הלילה. ב ד,ח ויבאו את-ראש איש-בשת אל-דוד, חברון, ויאמרו אל-המלך, הנה-ראש איש-בשת בן-שאול איבך אשר בקש את-נפשך; ויתן יהוה לאדני המלך נקמות, היום הזה, משאול, ומזרעו. ב ד,ט ויען דוד את-רכב ואת-בענה אחיו, בני רמון הבארתי–ויאמר להם: חי-יהוה, אשר-פדה את-נפשי מכל-צרה. ב ד,י כי המגיד לי לאמר הנה-מת שאול, והוא-היה כמבשר בעיניו, ואחזה בו, ואהרגהו בצקלג–אשר לתתי-לו, בשרה. ב ד,יא אף כי-אנשים רשעים, הרגו את-איש-צדיק בביתו–על-משכבו; ועתה, הלוא אבקש את-דמו מידכם, ובערתי אתכם, מן-הארץ. ב ד,יב ויצו דוד את-הנערים ויהרגום, ויקצצו את-ידיהם ואת-רגליהם, ויתלו על-הברכה, בחברון; ואת ראש איש-בשת לקחו, ויקברו בקבר-אבנר בחברון. {פ}

כפי שהקוראים באתר יודעים, האתר בבניה, יתכנו טעויות. עד שאחתום את העריכה, יש לקרוא מתוך הידיעה שיתכנו טעויות.