לא מנוקד:
א ויען, בלדד השחי; ויאמר.
ב עד-אנה, תשימון קנצי למלין; תבינו, ואחר נדבר.
ג מדוע, נחשבנו כבהמה; נטמינו, בעיניכם.
ד טרף נפשו, באפו: הלמענך, תעזב ארץ; ויעתק-צור, ממקמו.
ה גם אור רשעים ידעך; ולא-יגה, שביב אשו.
ו אור, חשך באהלו; ונרו, עליו ידעך.
ז יצרו, צעדי אונו; ותשליכהו עצתו.
ח כי-שלח ברשת ברגליו; ועל-שבכה, יתהלך.
ט יאחז בעקב פח; יחזק עליו צמים.
י טמון בארץ חבלו; ומלכדתו, עלי נתיב.
יא סביב, בעתהו בלהות; והפיצהו לרגליו.
יב יהי-רעב אנו; ואיד, נכון לצלעו.
יג יאכל, בדי עורו; יאכל בדיו, בכור מות.
יד ינתק מאהלו, מבטחו; ותצעדהו, למלך בלהות.
טו תשכון באהלו, מבלילו; יזרה על-נוהו גפרית.
טז מתחת, שרשיו יבשו; וממעל, ימל קצירו.
יז זכרו-אבד, מני-ארץ; ולא-שם לו, על-פני-חוץ.
יח יהדפהו, מאור אל-חשך; ומתבל ינדהו.
יט לא נין לו ולא-נכד בעמו; ואין שריד, במגוריו.
כ על-יומו, נשמו אחרנים; וקדמנים, אחזו שער.
כא אך-אלה, משכנות עול; וזה, מקום לא-ידע-אל. |