לא מנוקד:
ז ויהי, אחר דבר יהוה את-הדברים האלה–אל-איוב; ויאמר יהוה אל-אליפז התימני, חרה אפי בך ובשני רעיך–כי לא דברתם אלי נכונה, כעבדי איוב. {ס} ח ועתה קחו-לכם שבעה-פרים ושבעה אילים ולכו אל-עבדי איוב, והעליתם עולה בעדכם, ואיוב עבדי, יתפלל עליכם: כי אם-פניו אשא, לבלתי עשות עמכם נבלה–כי לא דברתם אלי נכונה, כעבדי איוב. ט וילכו אליפז התימני ובלדד השוחי, צפר הנעמתי, ויעשו, כאשר דבר אליהם יהוה; וישא יהוה, את-פני איוב. י ויהוה, שב את-שבית (שבות) איוב, בהתפללו, בעד רעהו; ויסף יהוה את-כל-אשר לאיוב, למשנה. יא ויבאו אליו כל-אחיו וכל-אחיתיו וכל-ידעיו לפנים, ויאכלו עמו לחם בביתו, וינדו לו וינחמו אתו, על כל-הרעה אשר-הביא יהוה עליו; ויתנו-לו, איש קשיטה אחת, ואיש, נזם זהב אחד. יב ויהוה, ברך את-אחרית איוב–מראשתו; ויהי-לו ארבעה עשר אלף צאן, וששת אלפים גמלים, ואלף-צמד בקר, ואלף אתונות. יג ויהי-לו שבענה בנים, ושלוש בנות. יד ויקרא שם-האחת ימימה, ושם השנית קציעה; ושם השלישית, קרן הפוך. טו ולא נמצא נשים יפות, כבנות איוב–בכל-הארץ; ויתן להם אביהם נחלה, בתוך אחיהם. טז ויחי איוב אחרי-זאת, מאה וארבעים שנה; וירא (ויראה), את-בניו ואת-בני בניו–ארבעה, דרות. יז וימת איוב, זקן ושבע ימים. {ש} |