מות דוד.

מַּמְלָכָ֥ה נָכ֖וֹנָה.

לֵ֤ב שֹׁמֵ֙עַ֙ לִשְׁפֹּ֣ט.

חִירָ֨ם.

הבית אשר בנה

בית יער הלבנון

אז יקהל שלמה.

בְּתָם– לֵבָ֣ב.

לְמַ֙עַן֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י

כִּֽי הָיְתָ֤ה סִבָּה֙

וַיְהִי֙ בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה.

וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֧ה.

ויסירה מגבירה

אָ֧ז יֵחָלֵ֛ק הָעָ֥ם

כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים אָ֑תָּה

יְהוָה֙ ה֣וּא הָאֱלֹהִ֔ים

קַנֹּ֨א קִנֵּ֜אתִי לַיהוָ֣ה.

כֶּ֧רֶם הָיָ֛ה לְנָב֥וֹת

וַיָּלֹ֤קּוּ הַכְּלָבִים֙ אֶת–דָּמ֔וֹ

כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר

נחה רוח אליהו

פרשת- וַיְהִי֙ בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה.

וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם אֶת–אֲדֹרָם֙ אֲשֶׁ֣ר עַל–הַמַּ֔ס וַיִּרְגְּמ֨וּ כָל–יִשְׂרָאֵ֥ל בּ֛וֹ אֶ֖בֶן וַיָּמֹ֑ת וְהַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם הִתְאַמֵּץ֙ לַעֲל֣וֹת בַּמֶּרְכָּבָ֔ה לָנ֖וּס יְרוּשָׁלִָֽם:  וַיִּפְשְׁע֤וּ יִשְׂרָאֵל֙ בְּבֵ֣ית דָּוִ֔ד עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:  וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֤עַ כָּל–יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽי–שָׁ֣ב יָרָבְעָ֔ם וַֽיִּשְׁלְח֗וּ וַיִּקְרְא֤וּ אֹתוֹ֙ אֶל–הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּמְלִ֥יכוּ אֹת֖וֹ עַל–כָּל–יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א הָיָה֙ אַחֲרֵ֣י בֵית–דָּוִ֔ד זוּלָתִ֥י שֵֽׁבֶט–יְהוּדָ֖ה לְבַדּֽוֹ:  (ויבאו) וַיָּבֹ֣א רְחַבְעָם֮ יְרוּשָׁלִַם֒ וַיַּקְהֵל֩ אֶת–כָּל–בֵּ֨ית יְהוּדָ֜ה וְאֶת–שֵׁ֣בֶט בִּנְיָמִ֗ן מֵאָ֨ה וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֛לֶף בָּח֖וּר עֹשֵׂ֣ה מִלְחָמָ֑ה לְהִלָּחֵם֙ עִם–בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לְהָשִׁיב֙ אֶת–הַמְּלוּכָ֔ה לִרְחַבְעָ֖ם בֶּן–שְׁלֹמֹֽה:  וַיְהִי֙ דְּבַ֣ר הָֽאֱלֹהִ֔ים אֶל–שְׁמַעְיָ֥ה אִישׁ–הָאֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר:  אֱמֹ֗ר אֶל–רְחַבְעָ֤ם בֶּן–שְׁלֹמֹה֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה וְאֶל–כָּל–בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ין וְיֶ֥תֶר הָעָ֖ם לֵאמֹֽר:  כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה לֹֽא–תַעֲלוּ֩ וְלֹא–תִלָּ֨חֲמ֜וּן עִם–אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֗ל שׁ֚וּבוּ אִ֣ישׁ לְבֵית֔וֹ כִּ֧י מֵאִתִּ֛י נִהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיִּשְׁמְעוּ֙ אֶת–דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיָּשֻׁ֥בוּ לָלֶ֖כֶת כִּדְבַ֥ר יְהוָֽה:  וַיִּ֨בֶן יָרָבְעָ֧ם אֶת–שְׁכֶ֛ם בְּהַ֥ר אֶפְרַ֖יִם וַיֵּ֣שֶׁב בָּ֑הּ וַיֵּצֵ֣א מִשָּׁ֔ם וַיִּ֖בֶן אֶת–פְּנוּאֵֽל:  וַיֹּ֥אמֶר יָרָבְעָ֖ם בְּלִבּ֑וֹ עַתָּ֛ה תָּשׁ֥וּב הַמַּמְלָכָ֖ה לְבֵ֥ית דָּוִֽד:  אִֽם–יַעֲלֶ֣ה | הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה לַעֲשׂ֨וֹת זְבָחִ֤ים בְּבֵית–יְהוָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְ֠שָׁב לֵ֣ב הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֶל–אֲדֹ֣נֵיהֶ֔ם אֶל–רְחַבְעָ֖ם מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַהֲרָגֻ֕נִי וְשָׁ֖בוּ אֶל–רְחַבְעָ֥ם מֶֽלֶךְ–יְהוּדָֽה:  וַיִּוָּעַ֣ץ הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּ֕עַשׂ שְׁנֵ֖י עֶגְלֵ֣י זָהָ֑ב וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם רַב–לָכֶם֙ מֵעֲל֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֔ם הִנֵּ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:  וַיָּ֥שֶׂם אֶת–הָאֶחָ֖ד בְּבֵֽית–אֵ֑ל וְאֶת–הָאֶחָ֖ד נָתַ֥ן בְּדָֽן:  וַיְהִ֛י הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה לְחַטָּ֑את וַיֵּלְכ֥וּ הָעָ֛ם לִפְנֵ֥י הָאֶחָ֖ד עַד–דָּֽן:  וַיַּ֖עַשׂ אֶת–בֵּ֣ית בָּמ֑וֹת וַיַּ֤עַשׂ כֹּֽהֲנִים֙ מִקְצ֣וֹת הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא–הָי֖וּ מִבְּנֵ֥י לֵוִֽי:  וַיַּ֣עַשׂ יָרָבְעָ֣ם | חָ֡ג בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֣י בַּחֲמִשָּֽׁה–עָשָׂר֩ י֨וֹם | לַחֹ֜דֶשׁ כֶּחָ֣ג | אֲשֶׁ֣ר בִּיהוּדָ֗ה וַיַּ֙עַל֙ עַל–הַמִּזְבֵּ֔חַ כֵּ֤ן עָשָׂה֙ בְּבֵֽית–אֵ֔ל לְזַבֵּ֖חַ לָעֲגָלִ֣ים אֲשֶׁר–עָשָׂ֑ה וְהֶעֱמִיד֙ בְּבֵ֣ית אֵ֔ל אֶת–כֹּהֲנֵ֥י הַבָּמ֖וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה:  וַיַּ֜עַל עַֽל–הַמִּזְבֵּ֣חַ | אֲשֶׁר–עָשָׂ֣ה בְּבֵֽית–אֵ֗ל בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֔י בַּחֹ֖דֶשׁ אֲשֶׁר–בָּדָ֣א (מלבד) מִלִּבּ֑וֹ וַיַּ֤עַשׂ חָג֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּ֥עַל עַל–הַמִּזְבֵּ֖חַ לְהַקְטִֽיר:

וְהִנֵּ֣ה | אִ֣ישׁ אֱלֹהִ֗ים בָּ֧א מִיהוּדָ֛ה בִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה אֶל–בֵּֽית–אֵ֑ל וְיָרָבְעָ֛ם עֹמֵ֥ד עַל–הַמִּזְבֵּ֖חַ לְהַקְטִֽיר:  וַיִּקְרָ֤א עַל–הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ בִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיֹּ֙אמֶר֙ מִזְבֵּ֣חַ מִזְבֵּ֔חַ כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה הִנֵּֽה–בֵ֞ן נוֹלָ֤ד לְבֵית–דָּוִד֙ יֹאשִׁיָּ֣הוּ שְׁמ֔וֹ וְזָבַ֣ח עָלֶ֗יךָ אֶת–כֹּהֲנֵ֤י הַבָּמוֹת֙ הַמַּקְטִרִ֣ים עָלֶ֔יךָ וְעַצְמ֥וֹת אָדָ֖ם יִשְׂרְפ֥וּ עָלֶֽיךָ:  וְנָתַן֩ בַּיּ֨וֹם הַה֤וּא מוֹפֵת֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֣ה הַמּוֹפֵ֔ת אֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֑ה הִנֵּ֤ה הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ נִקְרָ֔ע וְנִשְׁפַּ֖ךְ הַדֶּ֥שֶׁן אֲשֶׁר–עָלָֽיו:  וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הַמֶּ֜לֶךְ אֶת–דְּבַ֣ר אִישׁ–הָאֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֨ר קָרָ֤א עַל–הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ בְּבֵֽית–אֵ֔ל וַיִּשְׁלַ֨ח יָרָבְעָ֧ם אֶת–יָד֛וֹ מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּ֖חַ לֵאמֹ֣ר | תִּפְשֻׂ֑הוּ וַתִּיבַ֤שׁ יָדוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֣ח עָלָ֔יו וְלֹ֥א יָכֹ֖ל לַהֲשִׁיבָ֥הּ אֵלָֽיו:  וְהַמִּזְבֵּ֣חַ נִקְרָ֔ע וַיִּשָּׁפֵ֥ךְ הַדֶּ֖שֶׁן מִן–הַמִּזְבֵּ֑חַ כַּמּוֹפֵ֗ת אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים בִּדְבַ֥ר יְהוָֽה:  וַיַּ֨עַן הַמֶּ֜לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר | אֶל–אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים חַל–נָ֞א אֶת–פְּנֵ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְהִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲדִ֔י וְתָשֹׁ֥ב יָדִ֖י אֵלָ֑י וַיְחַ֤ל אִישׁ–הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת–פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וַתָּ֤שָׁב יַד–הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵלָ֔יו וַתְּהִ֖י כְּבָרִֽאשֹׁנָֽה:  וַיְדַבֵּ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל–אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים בֹּאָה–אִתִּ֥י הַבַּ֖יְתָה וּֽסְעָ֑דָה וְאֶתְּנָ֥ה לְךָ֖ מַתָּֽת:  וַיֹּ֤אמֶר אִישׁ–הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל–הַמֶּ֔לֶךְ אִם–תִּתֶּן–לִי֙ אֶת–חֲצִ֣י בֵיתֶ֔ךָ לֹ֥א אָבֹ֖א עִמָּ֑ךְ וְלֹֽא–אֹ֤כַל לֶ֙חֶם֙ וְלֹ֣א אֶשְׁתֶּה–מַּ֔יִם בַּמָּק֖וֹם הַזֶּֽה:  כִּֽי–כֵ֣ן | צִוָּ֣ה אֹתִ֗י בִּדְבַ֤ר יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר לֹא–תֹ֥אכַל לֶ֖חֶם וְלֹ֣א תִשְׁתֶּה–מָּ֑יִם וְלֹ֣א תָשׁ֔וּב בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתָּ:  וַיֵּ֖לֶךְ בְּדֶ֣רֶךְ אַחֵ֑ר וְלֹֽא–שָׁ֣ב בַּדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֛ר בָּ֥א בָ֖הּ אֶל–בֵּֽית–אֵֽל: וְנָבִ֤יא אֶחָד֙ זָקֵ֔ן יֹשֵׁ֖ב בְּבֵֽית–אֵ֑ל וַיָּב֣וֹא בְנ֡וֹ וַיְסַפֶּר–ל֣וֹ אֶת–כָּל–הַמַּעֲשֶׂ֣ה אֲשֶׁר–עָשָׂה֩ אִישׁ–הָאֱלֹהִ֨ים | הַיּ֜וֹם בְּבֵֽית–אֵ֗ל אֶת–הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֶל–הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיְסַפְּר֖וּם לַאֲבִיהֶֽם:  וַיְדַבֵּ֤ר אֲלֵהֶם֙ אֲבִיהֶ֔ם אֵֽי–זֶ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ הָלָ֑ךְ וַיִּרְא֣וּ בָנָ֗יו אֶת–הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁר–בָּ֖א מִיהוּדָֽה:  וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל–בָּנָ֔יו חִבְשׁוּ–לִ֖י הַחֲמ֑וֹר וַיַּחְבְּשׁוּ–ל֣וֹ הַחֲמ֔וֹר וַיִּרְכַּ֖ב עָלָֽיו:  וַיֵּ֗לֶךְ אַֽחֲרֵי֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים וַיִּ֨מְצָאֵ֔הוּ יֹשֵׁ֖ב תַּ֣חַת הָאֵלָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו הַאַתָּ֧ה אִישׁ–הָאֱלֹהִ֛ים אֲשֶׁר–בָּ֥אתָ מִֽיהוּדָ֖ה וַיֹּ֥אמֶר אָֽנִי:  וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו לֵ֥ךְ אִתִּ֖י הַבָּ֑יְתָה וֶאֱכֹ֖ל לָֽחֶם:  וַיֹּ֗אמֶר לֹ֥א אוּכַ֛ל לָשׁ֥וּב אִתָּ֖ךְ וְלָב֣וֹא אִתָּ֑ךְ וְלֹֽא–אֹ֣כַל לֶ֗חֶם וְלֹֽא–אֶשְׁתֶּ֤ה אִתְּךָ֙ מַ֔יִם בַּמָּק֖וֹם הַזֶּֽה:  כִּֽי–דָבָ֤ר אֵלַי֙ בִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה לֹֽא–תֹאכַ֣ל לֶ֔חֶם וְלֹֽא–תִשְׁתֶּ֥ה שָׁ֖ם מָ֑יִם לֹא–תָשׁ֣וּב לָלֶ֔כֶת בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר–הָלַ֥כְתָּ בָּֽהּ:  וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ גַּם–אֲנִ֣י נָבִיא֮ כָּמוֹךָ֒ וּמַלְאָ֡ךְ דִּבֶּ֣ר אֵלַי֩ בִּדְבַ֨ר יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר הֲשִׁבֵ֤הוּ אִתְּךָ֙ אֶל–בֵּיתֶ֔ךָ וְיֹ֥אכַל לֶ֖חֶם וְיֵ֣שְׁתְּ מָ֑יִם כִּחֵ֖שׁ לֽוֹ:  וַיָּ֣שָׁב אִתּ֗וֹ וַיֹּ֥אכַל לֶ֛חֶם בְּבֵית֖וֹ וַיֵּ֥שְׁתְּ מָֽיִם:   וַיְהִ֕י הֵ֥ם יֹשְׁבִ֖ים אֶל הַשֻּׁלְחָ֑ן וַֽיְהִי֙ דְּבַר יְהוָ֔ה אֶל הַנָּבִ֖יא אֲשֶׁ֥ר הֱשִׁיבֽוֹ:  וַיִּקְרָ֞א אֶל–אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁר–בָּ֤א מִֽיהוּדָה֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה יַ֗עַן כִּ֤י מָרִ֙יתָ֙ פִּ֣י יְהוָ֔ה וְלֹ֤א שָׁמַ֙רְתָּ֙ אֶת–הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:  וַתָּ֗שָׁב וַתֹּ֤אכַל לֶ֙חֶם֙ וַתֵּ֣שְׁתְּ מַ֔יִם בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֵלֶ֔יךָ אַל–תֹּ֥אכַל לֶ֖חֶם וְאַל–תֵּ֣שְׁתְּ מָ֑יִם לֹֽא–תָב֥וֹא נִבְלָתְךָ֖ אֶל–קֶ֥בֶר אֲבֹתֶֽיךָ:  וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י אָכְל֥וֹ לֶ֖חֶם וְאַחֲרֵ֣י שְׁתוֹת֑וֹ וַיַּחֲבָשׁ–ל֣וֹ הַחֲמ֔וֹר לַנָּבִ֖יא אֲשֶׁ֥ר הֱשִׁיבֽוֹ:  וַיֵּ֕לֶךְ וַיִּמְצָאֵ֧הוּ אַרְיֵ֛ה בַּדֶּ֖רֶךְ וַיְמִיתֵ֑הוּ וַתְּהִ֤י נִבְלָתוֹ֙ מֻשְׁלֶ֣כֶת בַּדֶּ֔רֶךְ וְהַחֲמוֹר֙ עֹמֵ֣ד אֶצְלָ֔הּ וְהָ֣אַרְיֵ֔ה עֹמֵ֖ד אֵ֥צֶל הַנְּבֵלָֽה:  וְהִנֵּ֧ה אֲנָשִׁ֣ים עֹבְרִ֗ים וַיִּרְא֤וּ אֶת–הַנְּבֵלָה֙ מֻשְׁלֶ֣כֶת בַּדֶּ֔רֶךְ וְאֶת–הָ֣אַרְיֵ֔ה עֹמֵ֖ד אֵ֣צֶל הַנְּבֵלָ֑ה וַיָּבֹ֙אוּ֙ וַיְדַבְּר֣וּ בָעִ֔יר אֲשֶׁ֛ר הַנָּבִ֥יא הַזָּקֵ֖ן יֹשֵׁ֥ב בָּֽהּ:  וַיִּשְׁמַ֣ע הַנָּבִיא֮ אֲשֶׁ֣ר הֱשִׁיב֣וֹ מִן–הַדֶּרֶךְ֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֣ים ה֔וּא אֲשֶׁ֥ר מָרָ֖ה אֶת–פִּ֣י יְהוָ֑ה וַיִּתְּנֵ֨הוּ יְהוָ֜ה לָאַרְיֵ֗ה וַֽיִּשְׁבְּרֵ֙הוּ֙ וַיְמִתֵ֔הוּ כִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּר–לֽוֹ:  וַיְדַבֵּ֤ר אֶל–בָּנָיו֙ לֵאמֹ֔ר חִבְשׁוּ–לִ֖י אֶֽת–הַחֲמ֑וֹר וַֽיַּחֲבֹֽשׁוּ:  וַיֵּ֗לֶךְ וַיִּמְצָ֤א אֶת–נִבְלָתוֹ֙ מֻשְׁלֶ֣כֶת בַּדֶּ֔רֶךְ וַֽחֲמוֹר֙ וְהָ֣אַרְיֵ֔ה עֹמְדִ֖ים אֵ֣צֶל הַנְּבֵלָ֑ה לֹֽא–אָכַ֤ל הָֽאַרְיֵה֙ אֶת–הַנְּבֵלָ֔ה וְלֹ֥א שָׁבַ֖ר אֶֽת–הַחֲמֽוֹר:  וַיִּשָּׂ֨א הַנָּבִ֜יא אֶת–נִבְלַ֧ת אִישׁ–הָאֱלֹהִ֛ים וַיַּנִּחֵ֥הוּ אֶֽל–הַחֲמ֖וֹר וַיְשִׁיבֵ֑הוּ וַיָּבֹ֗א אֶל–עִיר֙ הַנָּבִ֣יא הַזָּקֵ֔ן לִסְפֹּ֖ד וּלְקָבְרֽוֹ:  וַיַּנַּ֥ח אֶת–נִבְלָת֖וֹ בְּקִבְר֑וֹ וַיִּסְפְּד֥וּ עָלָ֖יו ה֥וֹי אָחִֽי:  וַיְהִי֮ אַחֲרֵ֣י קָבְר֣וֹ אֹתוֹ֒ וַיֹּ֤אמֶר אֶל–בָּנָיו֙ לֵאמֹ֔ר בְּמוֹתִי֙ וּקְבַרְתֶּ֣ם אֹתִ֔י בַּקֶּ֕בֶר אֲשֶׁ֛ר אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים קָב֣וּר בּ֑וֹ אֵ֚צֶל עַצְמֹתָ֔יו הַנִּ֖יחוּ אֶת–עַצְמֹתָֽי:  כִּי֩ הָיֹ֨ה יִהְיֶ֜ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר קָרָא֙ בִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה עַל–הַמִּזְבֵּ֖חַ אֲשֶׁ֣ר בְּבֵֽית–אֵ֑ל וְעַל֙ כָּל–בָּתֵּ֣י הַבָּמ֔וֹת אֲשֶׁ֖ר בְּעָרֵ֥י שֹׁמְרֽוֹן:  אַחַר֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לֹֽא–שָׁ֥ב יָרָבְעָ֖ם מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֑ה וַ֠יָּשָׁב וַיַּ֜עַשׂ מִקְצ֤וֹת הָעָם֙ כֹּהֲנֵ֣י בָמ֔וֹת הֶֽחָפֵץ֙ יְמַלֵּ֣א אֶת–יָד֔וֹ וִיהִ֖י כֹּהֲנֵ֥י בָמֽוֹת: וַיְהִי֙ בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לְחַטַּ֖את בֵּ֣ית יָרָבְעָ֑ם וּלְהַכְחִיד֙ וּלְהַשְׁמִ֔יד מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה:

פרשת- ויהי בדבר הזה-  לא מנוקד.

א יב,יח וישלח המלך רחבעם, את-אדרם אשר על-המס, וירגמו כל-ישראל בו אבן, וימת; והמלך רחבעם, התאמץ לעלות במרכבה, לנוס, ירושלם.  א יב,יט ויפשעו ישראל בבית דוד, עד היום הזה.  {ס}

א יב,כ ויהי כשמע כל-ישראל, כי-שב ירבעם, וישלחו ויקראו אתו אל-העדה, וימליכו אתו על-כל-ישראל:  לא היה אחרי בית-דוד, זולתי שבט-יהודה לבדו.  א יב,כא ויבאו (ויבא) רחבעם, ירושלם, ויקהל את-כל-בית יהודה ואת-שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור, עשה מלחמה–להלחם, עם-בית ישראל, להשיב את-המלוכה, לרחבעם בן-שלמה.  {פ}

א יב,כב ויהי דבר האלהים, אל-שמעיה איש-האלהים לאמר.  א יב,כג אמר, אל-רחבעם בן-שלמה מלך יהודה, ואל-כל-בית יהודה, ובנימין; ויתר העם, לאמר.  א יב,כד כה אמר יהוה לא-תעלו ולא-תלחמון עם-אחיכם בני-ישראל, שובו איש לביתו–כי מאתי נהיה, הדבר הזה; וישמעו את-דבר יהוה, וישבו ללכת כדבר יהוה.  {ס}

א יב,כה ויבן ירבעם את-שכם בהר אפרים, וישב בה; ויצא משם, ויבן את-פנואל.  א יב,כו ויאמר ירבעם, בלבו:  עתה תשוב הממלכה, לבית דוד.  א יב,כז אם-יעלה העם הזה, לעשות זבחים בבית-יהוה בירושלם, ושב לב העם הזה אל-אדניהם, אל-רחבעם מלך יהודה; והרגני, ושבו אל-רחבעם מלך-יהודה.  א יב,כח ויועץ המלך–ויעש, שני עגלי זהב; ויאמר אלהם, רב-לכם מעלות ירושלם–הנה אלהיך ישראל, אשר העלוך מארץ מצרים.  א יב,כט וישם את-האחד, בבית-אל; ואת-האחד, נתן בדן.  א יב,ל ויהי הדבר הזה, לחטאת; וילכו העם לפני האחד, עד-דן.  א יב,לא ויעש, את-בית במות; ויעש כהנים מקצות העם, אשר לא-היו מבני לוי.  א יב,לב ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה-עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה, ויעל על-המזבח–כן עשה בבית-אל, לזבח לעגלים אשר-עשה; והעמיד בבית אל, את-כהני הבמות אשר עשה.  א יב,לג ויעל על-המזבח אשר-עשה בבית-אל, בחמשה עשר יום בחדש השמיני–בחדש, אשר-בדא מלבד (מלבו); ויעש חג לבני ישראל, ויעל על-המזבח להקטיר.  {פ}

א יג,א והנה איש אלהים, בא מיהודה בדבר יהוה–אל-בית-אל; וירבעם עמד על-המזבח, להקטיר.  א יג,ב ויקרא על-המזבח, בדבר יהוה, ויאמר מזבח מזבח, כה אמר יהוה:  הנה-בן נולד לבית-דוד, יאשיהו שמו, וזבח עליך את-כהני הבמות המקטרים עליך, ועצמות אדם ישרפו עליך.  א יג,ג ונתן ביום ההוא מופת, לאמר, זה המופת, אשר דבר יהוה:  הנה המזבח נקרע, ונשפך הדשן אשר-עליו.  א יג,ד ויהי כשמע המלך את-דבר איש-האלהים, אשר קרא על-המזבח בבית-אל, וישלח ירבעם את-ידו מעל המזבח, לאמר תפשהו; ותיבש ידו אשר שלח עליו, ולא יכל להשיבה אליו.  א יג,ה והמזבח נקרע, וישפך הדשן מן-המזבח:  כמופת, אשר נתן איש האלהים–בדבר יהוה.  א יג,ו ויען המלך ויאמר אל-איש האלהים, חל-נא את-פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי, ותשב ידי, אלי; ויחל איש-האלהים, את-פני יהוה, ותשב יד-המלך אליו, ותהי כבראשנה.  א יג,ז וידבר המלך אל-איש האלהים, באה-אתי הביתה וסעדה; ואתנה לך, מתת.  א יג,ח ויאמר איש-האלהים, אל-המלך, אם-תתן-לי את-חצי ביתך, לא אבא עמך; ולא-אכל לחם ולא אשתה-מים, במקום הזה.  א יג,ט כי-כן צוה אתי, בדבר יהוה לאמר, לא-תאכל לחם, ולא תשתה-מים; ולא תשוב, בדרך אשר הלכת.  א יג,י וילך, בדרך אחר; ולא-שב בדרך, אשר בא בה אל-בית-אל.  {פ}

א יג,יא ונביא אחד זקן, ישב בבית-אל; ויבוא בנו ויספר-לו את-כל-המעשה אשר-עשה איש-האלהים היום בבית-אל, את-הדברים אשר דבר אל-המלך, ויספרום, לאביהם.  א יג,יב וידבר אלהם אביהם, אי-זה הדרך הלך; ויראו בניו, את-הדרך אשר הלך איש האלהים, אשר-בא, מיהודה.  א יג,יג ויאמר, אל-בניו, חבשו-לי, החמור; ויחבשו-לו החמור, וירכב עליו.  א יג,יד וילך, אחרי איש האלהים, וימצאהו, ישב תחת האלה; ויאמר אליו, האתה איש-האלהים אשר-באת מיהודה–ויאמר אני.  א יג,טו ויאמר אליו, לך אתי הביתה; ואכל, לחם.  א יג,טז ויאמר, לא אוכל לשוב אתך–ולבוא אתך; ולא-אכל לחם, ולא-אשתה אתך מים, במקום, הזה.  א יג,יז כי-דבר אלי, בדבר יהוה, לא-תאכל לחם, ולא-תשתה שם מים; לא-תשוב ללכת, בדרך אשר-הלכת בה.  א יג,יח ויאמר לו, גם-אני נביא כמוך, ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל-ביתך, ויאכל לחם וישת מים; כחש, לו.  א יג,יט וישב אתו, ויאכל לחם בביתו–וישת מים.  א יג,כ ויהי, הם ישבים אל-השלחן;  {פ}

ויהי, דבר-יהוה, אל-הנביא, אשר השיבו.  א יג,כא ויקרא אל-איש האלהים, אשר-בא מיהודה לאמר, כה, אמר יהוה:  יען, כי מרית פי יהוה, ולא שמרת את-המצוה, אשר צוך יהוה אלהיך.  א יג,כב ותשב, ותאכל לחם ותשת מים, במקום אשר דבר אליך, אל-תאכל לחם ואל-תשת מים–לא-תבוא נבלתך, אל-קבר אבתיך.  א יג,כג ויהי, אחרי אכלו לחם–ואחרי שתותו; ויחבש-לו החמור, לנביא אשר השיבו.  א יג,כד וילך, וימצאהו אריה בדרך וימיתהו; ותהי נבלתו, משלכת בדרך, והחמור עמד אצלה, והאריה עמד אצל הנבלה.  א יג,כה והנה אנשים עברים, ויראו את-הנבלה משלכת בדרך, ואת-האריה, עמד אצל הנבלה; ויבאו וידברו בעיר, אשר הנביא הזקן ישב בה.  א יג,כו וישמע הנביא, אשר השיבו מן-הדרך, ויאמר איש האלהים הוא, אשר מרה את-פי יהוה; ויתנהו יהוה לאריה, וישברהו וימתהו, כדבר יהוה, אשר דבר-לו.  א יג,כז וידבר אל-בניו לאמר, חבשו-לי את-החמור; ויחבשו.  א יג,כח וילך, וימצא את-נבלתו משלכת בדרך, וחמור והאריה, עמדים אצל הנבלה:  לא-אכל האריה את-הנבלה, ולא שבר את-החמור.  א יג,כט וישא הנביא את-נבלת איש-האלהים, וינחהו אל-החמור–וישיבהו; ויבא, אל-עיר הנביא הזקן, לספד, ולקברו.  א יג,ל וינח את-נבלתו, בקברו; ויספדו עליו, הוי אחי.  א יג,לא ויהי, אחרי קברו אתו, ויאמר אל-בניו לאמר, במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו:  אצל, עצמתיו, הניחו, את-עצמתי.  א יג,לב כי היה יהיה הדבר, אשר קרא בדבר יהוה, על-המזבח, אשר בבית-אל; ועל כל-בתי הבמות, אשר בערי שמרון.  {פ}

א יג,לג אחר הדבר הזה, לא-שב ירבעם מדרכו הרעה; וישב ויעש מקצות העם, כהני במות–החפץ ימלא את-ידו, ויהי כהני במות.  א יג,לד ויהי בדבר הזה, לחטאת בית ירבעם; ולהכחיד, ולהשמיד, מעל, פני האדמה.  {פ}