פרשת בית יער הלבנון- לא מנוקד.
א ז,א ואת-ביתו בנה שלמה, שלש עשרה שנה; ויכל, את-כל-ביתו. א ז,ב ויבן את-בית יער הלבנון, מאה אמה ארכו וחמשים אמה רחבו, ושלשים אמה, קומתו; על, ארבעה טורי עמודי ארזים, וכרתות ארזים, על-העמודים. א ז,ג וספן בארז, ממעל על-הצלעות אשר על-העמודים, ארבעים, וחמשה–חמשה עשר, הטור. א ז,ד ושקפים, שלשה טורים; ומחזה אל-מחזה, שלש פעמים. א ז,ה וכל-הפתחים והמזוזות, רבעים שקף; ומול מחזה אל-מחזה, שלש פעמים. א ז,ו ואת אולם העמודים, עשה, חמשים אמה ארכו, ושלשים אמה רחבו; ואולם, על-פניהם, ועמדים ועב, על-פניהם. א ז,ז ואולם הכסא אשר ישפט-שם, אלם המשפט עשה; וספון בארז, מהקרקע עד-הקרקע. א ז,ח וביתו אשר-ישב שם חצר האחרת, מבית לאולם, כמעשה הזה, היה; ובית יעשה לבת-פרעה, אשר לקח שלמה, כאולם, הזה. א ז,ט כל-אלה אבנים יקרת, כמדות גזית, מגררות במגרה, מבית ומחוץ; וממסד, עד-הטפחות, ומחוץ, עד-החצר הגדולה. א ז,י ומיסד, אבנים יקרות אבנים גדלות–אבני עשר אמות, ואבני שמנה אמות. א ז,יא ומלמעלה, אבנים יקרות כמדות גזית–וארז. א ז,יב וחצר הגדולה סביב, שלשה טורים גזית, וטור, כרתת ארזים; ולחצר בית-יהוה הפנימית, ולאלם הבית. {פ}
א ז,יג וישלח המלך שלמה, ויקח את-חירם מצר. א ז,יד בן-אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי, ואביו איש-צרי חרש נחשת, וימלא את-החכמה ואת-התבונה ואת-הדעת, לעשות כל-מלאכה בנחשת; ויבוא אל-המלך שלמה, ויעש את-כל-מלאכתו. א ז,טו ויצר את-שני העמודים, נחשת: שמנה עשרה אמה, קומת העמוד האחד, וחוט שתים-עשרה אמה, יסב את-העמוד השני. א ז,טז ושתי כתרת עשה, לתת על-ראשי העמודים–מצק נחשת: חמש אמות, קומת הכתרת האחת, וחמש אמות, קומת הכתרת השנית. א ז,יז שבכים מעשה שבכה, גדלים מעשה שרשרות, לכתרת, אשר על-ראש העמודים–שבעה לכתרת האחת, ושבעה לכתרת השנית. א ז,יח ויעש, את-העמודים; ושני טורים סביב על-השבכה האחת, לכסות את-הכתרת אשר על-ראש הרמנים, וכן עשה, לכתרת השנית. א ז,יט וכתרת, אשר על-ראש העמודים–מעשה, שושן באולם: ארבע, אמות. א ז,כ וכתרת, על-שני העמודים, גם-ממעל מלעמת הבטן, אשר לעבר שבכה (השבכה); והרמונים מאתים טרים סביב, על הכתרת השנית. א ז,כא ויקם, את-העמדים, לאלם, ההיכל; ויקם את-העמוד הימני, ויקרא את-שמו יכין, ויקם את-העמוד השמאלי, ויקרא את-שמו בעז. א ז,כב ועל ראש העמודים, מעשה שושן; ותתם, מלאכת העמודים. א ז,כג ויעש את-הים, מוצק: עשר באמה משפתו עד-שפתו עגל סביב, וחמש באמה קומתו, וקוה (וקו) שלשים באמה, יסב אתו סביב. א ז,כד ופקעים מתחת לשפתו סביב, סבבים אתו–עשר באמה, מקפים את-הים סביב; שני טורים הפקעים, יצקים ביצקתו. א ז,כה עמד על-שני עשר בקר, שלשה פנים צפונה ושלשה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה, והים עליהם, מלמעלה; וכל-אחריהם, ביתה. א ז,כו ועביו טפח, ושפתו כמעשה שפת-כוס פרח שושן; אלפים בת, יכיל. {פ}
א ז,כז ויעש את-המכנות עשר, נחשת: ארבע באמה, ארך המכונה האחת, וארבע באמה רחבה, ושלש באמה קומתה. א ז,כח וזה מעשה המכונה, מסגרת להם; ומסגרת, בין השלבים. א ז,כט ועל-המסגרות אשר בין השלבים, אריות בקר וכרובים, ועל-השלבים, כן ממעל; ומתחת לאריות ולבקר, ליות מעשה מורד. א ז,ל וארבעה אופני נחשת למכונה האחת, וסרני נחשת, וארבעה פעמתיו, כתפת להם; מתחת לכיר הכתפות יצקות, מעבר איש ליות. א ז,לא ופיהו מבית לכתרת ומעלה, באמה, ופיה עגל מעשה-כן, אמה וחצי האמה; וגם-על-פיה, מקלעות, ומסגרתיהם מרבעות, לא עגלות. א ז,לב וארבעת האופנים, למתחת למסגרות, וידות האופנים, במכונה; וקומת האופן האחד, אמה וחצי האמה. א ז,לג ומעשה, האופנים, כמעשה, אופן המרכבה; ידותם וגביהם, וחשקיהם וחשריהם–הכל מוצק. א ז,לד וארבע כתפות–אל ארבע פנות, המכנה האחת; מן-המכנה, כתפיה. א ז,לה ובראש המכונה, חצי האמה קומה–עגל סביב; ועל ראש המכנה ידתיה, ומסגרתיה ממנה. א ז,לו ויפתח על-הלחת, ידתיה, ועל ומסגרתיה (מסגרתיה), כרובים אריות ותמרת–כמער-איש וליות, סביב. א ז,לז כזאת עשה, את עשר המכנות: מוצק אחד מדה אחת, קצב אחד–לכלהנה. {ס}
א ז,לח ויעש עשרה כירות, נחשת: ארבעים בת יכיל הכיור האחד, ארבע באמה הכיור האחד–כיור אחד על-המכונה האחת, לעשר המכנות. א ז,לט ויתן, את-המכנות, חמש על-כתף הבית מימין, וחמש על-כתף הבית משמאלו; ואת-הים, נתן מכתף הבית הימנית קדמה–ממול נגב. {ס}
א ז,מ ויעש חירום–את-הכירות, ואת-היעים ואת-המזרקות; ויכל חירם, לעשות את-כל-המלאכה, אשר עשה למלך שלמה, בית יהוה. א ז,מא עמדים שנים, וגלת הכתרת אשר-על-ראש העמודים שתים; והשבכות שתים–לכסות את-שתי גלות הכתרת, אשר על-ראש העמודים. א ז,מב ואת-הרמנים ארבע מאות, לשתי השבכות–שני-טורים רמנים, לשבכה האחת, לכסות את-שתי גלות הכתרת, אשר על-פני העמודים. א ז,מג ואת-המכנות, עשר; ואת-הכירת עשרה, על-המכנות. א ז,מד ואת-הים, האחד; ואת-הבקר שנים-עשר, תחת הים. א ז,מה ואת-הסירות ואת-היעים ואת-המזרקות, ואת כל-הכלים האהל (האלה), אשר עשה חירם למלך שלמה, בית יהוה–נחשת, ממרט. א ז,מו בככר הירדן יצקם המלך, במעבה האדמה, בין סכות, ובין צרתן. א ז,מז וינח שלמה את-כל-הכלים, מרב מאד מאד–לא נחקר, משקל הנחשת. א ז,מח ויעש שלמה–את כל-הכלים, אשר בית יהוה: את, מזבח הזהב, ואת-השלחן אשר עליו לחם הפנים, זהב. א ז,מט ואת-המנרות חמש מימין וחמש משמאול, לפני הדביר–זהב סגור; והפרח והנרת והמלקחים, זהב. א ז,נ והספות והמזמרות והמזרקות, והכפות והמחתות–זהב סגור; והפתות לדלתות הבית הפנימי לקדש הקדשים, לדלתי הבית להיכל–זהב. {פ}
א ז,נא ותשלם, כל-המלאכה, אשר עשה המלך שלמה, בית יהוה; ויבא שלמה את-קדשי דוד אביו, את-הכסף ואת-הזהב ואת-הכלים–נתן, באצרות בית יהוה. {פ}
|