מות דוד.

מַּמְלָכָ֥ה נָכ֖וֹנָה.

לֵ֤ב שֹׁמֵ֙עַ֙ לִשְׁפֹּ֣ט.

חִירָ֨ם.

הבית אשר בנה

בית יער הלבנון

אז יקהל שלמה.

בְּתָם– לֵבָ֣ב.

לְמַ֙עַן֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י

כִּֽי הָיְתָ֤ה סִבָּה֙

וַיְהִי֙ בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה.

וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֧ה.

ויסירה מגבירה

אָ֧ז יֵחָלֵ֛ק הָעָ֥ם

כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים אָ֑תָּה

יְהוָה֙ ה֣וּא הָאֱלֹהִ֔ים

קַנֹּ֨א קִנֵּ֜אתִי לַיהוָ֣ה.

כֶּ֧רֶם הָיָ֛ה לְנָב֥וֹת

וַיָּלֹ֤קּוּ הַכְּלָבִים֙ אֶת–דָּמ֔וֹ

כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר

נחה רוח אליהו

מלכים ספר ראשון- מלכות שְׁלֹמֹה֙.

פרשת- מות דָּוִד֙.

וְהַמֶּ֤לֶךְ דָּוִד֙ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַיְכַסֻּ֙הוּ֙ בַּבְּגָדִ֔ים וְלֹ֥א יִחַ֖ם לֽוֹ: וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ עֲבָדָ֗יו יְבַקְשׁ֞וּ לַאדֹנִ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ נַעֲרָ֣ה בְתוּלָ֔ה וְעָֽמְדָה֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּתְהִי–ל֖וֹ סֹכֶ֑נֶת וְשָׁכְבָ֣ה בְחֵיקֶ֔ךָ וְחַ֖ם לַאדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ: וַיְבַקְשׁוּ֙ נַעֲרָ֣ה יָפָ֔ה בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּמְצְא֗וּ אֶת–אֲבִישַׁג֙ הַשּׁ֣וּנַמִּ֔ית וַיָּבִ֥אוּ אֹתָ֖הּ לַמֶּֽלֶךְ: וְהַֽנַּעֲרָ֖ה יָפָ֣ה עַד–מְאֹ֑ד וַתְּהִ֨י לַמֶּ֤לֶךְ סֹכֶ֙נֶת֙ וַתְּשָׁ֣רְתֵ֔הוּ וְהַמֶּ֖לֶךְ לֹ֥א יְדָעָֽהּ:

וַאֲדֹנִיָּ֧ה בֶן–חַגִּ֛ית מִתְנַשֵּׂ֥א לֵאמֹ֖ר אֲנִ֣י אֶמְלֹ֑ךְ וַיַּ֣עַשׂ ל֗וֹ רֶ֚כֶב וּפָ֣רָשִׁ֔ים וַחֲמִשִּׁ֥ים אִ֖ישׁ רָצִ֥ים לְפָנָֽיו:  וְלֹֽא–עֲצָב֨וֹ אָבִ֤יו מִיָּמָיו֙ לֵאמֹ֔ר מַדּ֖וּעַ כָּ֣כָה עָשִׂ֑יתָ וְגַם–ה֤וּא טֽוֹב–תֹּ֙אַר֙ מְאֹ֔ד וְאֹת֥וֹ יָלְדָ֖ה אַחֲרֵ֥י אַבְשָׁלֽוֹם:  וַיִּהְי֣וּ דְבָרָ֔יו עִ֚ם יוֹאָ֣ב בֶּן–צְרוּיָ֔ה וְעִ֖ם אֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֑ן וַֽיַּעְזְר֔וּ אַחֲרֵ֖י אֲדֹנִיָּֽה: וְצָד֣וֹק הַ֠כֹּהֵן וּבְנָיָ֨הוּ בֶן–יְהוֹיָדָ֜ע וְנָתָ֤ן הַנָּבִיא֙ וְשִׁמְעִ֣י וְרֵעִ֔י וְהַגִּבּוֹרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֑ד לֹ֥א הָי֖וּ עִם–אֲדֹנִיָּֽהוּ: וַיִּזְבַּ֣ח אֲדֹנִיָּ֗הוּ צֹ֤אן וּבָקָר֙ וּמְרִ֔יא עִ֚ם אֶ֣בֶן הַזֹּחֶ֔לֶת אֲשֶׁר–אֵ֖צֶל עֵ֣ין רֹגֵ֑ל וַיִּקְרָ֗א אֶת–כָּל–אֶחָיו֙ בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּלְכָל–אַנְשֵׁ֥י יְהוּדָ֖ה עַבְדֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ:  וְֽאֶת–נָתָן֩ הַנָּבִ֨יא וּבְנָיָ֜הוּ וְאֶת–הַגִּבּוֹרִ֛ים וְאֶת–שְׁלֹמֹ֥ה אָחִ֖יו לֹ֥א קָרָֽא:  

וַיֹּ֣אמֶר נָתָ֗ן אֶל–בַּת–שֶׁ֤בַע אֵם–שְׁלֹמֹה֙ לֵאמֹ֔ר הֲל֣וֹא שָׁמַ֔עַתְּ כִּ֥י מָלַ֖ךְ אֲדֹנִיָּ֣הוּ בֶן–חַגִּ֑ית וַאֲדֹנֵ֥ינוּ דָוִ֖ד לֹ֥א יָדָֽע:  וְעַתָּ֕ה לְכִ֛י אִיעָצֵ֥ךְ נָ֖א עֵצָ֑ה וּמַלְּטִי֙ אֶת–נַפְשֵׁ֔ךְ וְאֶת–נֶ֥פֶשׁ בְּנֵ֖ךְ שְׁלֹמֹֽה:  לְכִ֞י וּבֹ֣אִי | אֶל–הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וְאָמַ֤רְתְּ אֵלָיו֙ הֲלֹֽא–אַתָּ֞ה אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֗לֶךְ נִשְׁבַּ֤עְתָּ לַאֲמָֽתְךָ֙ לֵאמֹ֔ר כִּֽי–שְׁלֹמֹ֤ה בְנֵךְ֙ יִמְלֹ֣ךְ אַחֲרַ֔י וְה֖וּא יֵשֵׁ֣ב עַל–כִּסְאִ֑י וּמַדּ֖וּעַ מָלַ֥ךְ אֲדֹנִיָֽהוּ:  הִנֵּ֗ה עוֹדָ֛ךְ מְדַבֶּ֥רֶת שָׁ֖ם עִם–הַמֶּ֑לֶךְ וַאֲנִי֙ אָב֣וֹא אַחֲרַ֔יִךְ וּמִלֵּאתִ֖י אֶת–דְּבָרָֽיִךְ: 

וַתָּבֹ֨א בַת–שֶׁ֤בֶע אֶל–הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַחַ֔דְרָה וְהַמֶּ֖לֶךְ זָקֵ֣ן מְאֹ֑ד וַֽאֲבִישַׁג֙ הַשּׁ֣וּנַמִּ֔ית מְשָׁרַ֖ת אֶת–הַמֶּֽלֶךְ:  וַתִּקֹּ֣ד בַּת–שֶׁ֔בַע וַתִּשְׁתַּ֖חוּ לַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ מַה–לָּֽךְ:  וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אֲדֹנִי֙ אַתָּ֨ה נִשְׁבַּ֜עְתָּ בַּֽיהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לַֽאֲמָתֶ֔ךָ כִּֽי–שְׁלֹמֹ֥ה בְנֵ֖ךְ יִמְלֹ֣ךְ אַחֲרָ֑י וְה֖וּא יֵשֵׁ֥ב עַל–כִּסְאִֽי:  וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אֲדֹנִיָּ֖ה מָלָ֑ךְ וְעַתָּ֛ה אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ לֹ֥א יָדָֽעְתָּ: וַ֠יִּזְבַּח שׁ֥וֹר וּֽמְרִיא–וְצֹאן֮ לָרֹב֒ וַיִּקְרָא֙ לְכָל–בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּלְאֶבְיָתָר֙ הַכֹּהֵ֔ן וּלְיֹאָ֖ב שַׂ֣ר הַצָּבָ֑א וְלִשְׁלֹמֹ֥ה עַבְדְּךָ֖ לֹ֥א קָרָֽא: וְאַתָּה֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ עֵינֵ֥י כָל–יִשְׂרָאֵ֖ל עָלֶ֑יךָ לְהַגִּ֣יד לָהֶ֔ם מִ֗י יֵשֵׁ֛ב עַל–כִּסֵּ֥א אֲדֹנִֽי–הַמֶּ֖לֶךְ אַחֲרָֽיו:  וְהָיָ֕ה כִּשְׁכַ֥ב אֲדֹנִֽי–הַמֶּ֖לֶךְ עִם–אֲבֹתָ֑יו וְהָיִ֗יתִי אֲנִ֛י וּבְנִ֥י שְׁלֹמֹ֖ה חַטָּאִֽים: 

וְהִנֵּ֛ה עוֹדֶ֥נָּה מְדַבֶּ֖רֶת עִם–הַמֶּ֑לֶךְ וְנָתָ֥ן הַנָּבִ֖יא בָּֽא: וַיַּגִּ֤ידוּ לַמֶּ֙לֶךְ֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֖ה נָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא וַיָּבֹא֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לַמֶּ֛לֶךְ עַל–אַפָּ֖יו אָֽרְצָה: וַיֹּאמֶר֮ נָתָן֒ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ אֲדֹנִיָּ֖הוּ יִמְלֹ֣ךְ אַחֲרָ֑י וְה֖וּא יֵשֵׁ֥ב עַל–כִּסְאִֽי:  כִּ֣י | יָרַ֣ד הַיּ֗וֹם וַ֠יִּזְבַּח שׁ֥וֹר וּֽמְרִיא–וְצֹאן֮ לָרֹב֒ וַיִּקְרָא֩ לְכָל–בְּנֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ וּלְשָׂרֵ֤י הַצָּבָא֙ וּלְאֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְהִנָּ֛ם אֹכְלִ֥ים וְשֹׁתִ֖ים לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ יְחִ֖י הַמֶּ֥לֶךְ אֲדֹנִיָּֽהוּ: וְלִ֣י אֲנִֽי–עַ֠בְדֶּךָ וּלְצָדֹ֨ק הַכֹּהֵ֜ן וְלִבְנָיָ֧הוּ בֶן–יְהוֹיָדָ֛ע וְלִשְׁלֹמֹ֥ה עַבְדְּךָ֖ לֹ֥א קָרָֽא:  אִ֗ם מֵאֵת֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ נִהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְלֹ֤א הוֹדַ֙עְתָּ֙ אֶֽת-(עבדיך) עַבְדְּךָ֔ מִ֗י יֵשֵׁ֛ב עַל–כִּסֵּ֥א אֲדֹנִֽי–הַמֶּ֖לֶךְ אַחֲרָֽיו:  

וַיַּ֨עַן הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר קִרְאוּ–לִ֖י לְבַת–שָׁ֑בַע וַתָּבֹא֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַֽתַּעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ:  וַיִּשָּׁבַ֥ע הַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּאמַ֑ר חַי–יְהוָ֕ה אֲשֶׁר–פָּדָ֥ה אֶת–נַפְשִׁ֖י מִכָּל–צָרָֽה: כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨עְתִּי לָ֜ךְ בַּיהוָ֨ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר כִּֽי–שְׁלֹמֹ֤ה בְנֵךְ֙ יִמְלֹ֣ךְ אַחֲרַ֔י וְה֛וּא יֵשֵׁ֥ב עַל–כִּסְאִ֖י תַּחְתָּ֑י כִּ֛י כֵּ֥ן אֶעֱשֶׂ֖ה הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:  וַתִּקֹּ֨ד בַּת–שֶׁ֤בַע אַפַּ֙יִם֙ אֶ֔רֶץ וַתִּשְׁתַּ֖חוּ לַמֶּ֑לֶךְ וַתֹּ֕אמֶר יְחִ֗י אֲדֹנִ֛י הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד לְעֹלָֽם: וַיֹּ֣אמֶר | הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד קִרְאוּ–לִ֞י לְצָד֤וֹק הַכֹּהֵן֙ וּלְנָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וְלִבְנָיָ֖הוּ בֶּן–יְהוֹיָדָ֑ע וַיָּבֹ֖אוּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ: וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ לָהֶ֗ם קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ אֶת–עַבְדֵ֣י אֲדֹנֵיכֶ֔ם וְהִרְכַּבְתֶּם֙ אֶת–שְׁלֹמֹ֣ה בְנִ֔י עַל–הַפִּרְדָּ֖ה אֲשֶׁר–לִ֑י וְהוֹרַדְתֶּ֥ם אֹת֖וֹ אֶל–גִּחֽוֹן:  וּמָשַׁ֣ח אֹת֣וֹ שָׁ֠ם צָד֨וֹק הַכֹּהֵ֜ן וְנָתָ֧ן הַנָּבִ֛יא לְמֶ֖לֶךְ עַל–יִשְׂרָאֵ֑ל וּתְקַעְתֶּם֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַאֲמַרְתֶּ֕ם יְחִ֖י הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה: וַעֲלִיתֶ֣ם אַחֲרָ֗יו וּבָא֙ וְיָשַׁ֣ב עַל–כִּסְאִ֔י וְה֥וּא יִמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּ֑י וְאֹת֤וֹ צִוִּ֙יתִי֙ לִֽהְי֣וֹת נָגִ֔יד עַל–יִשְׂרָאֵ֖ל וְעַל–יְהוּדָֽה:  

וַיַּ֨עַן בְּנָיָ֧הוּ בֶן–יְהֽוֹיָדָ֛ע אֶת–הַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר | אָמֵ֑ן כֵּ֚ן יֹאמַ֣ר יְהוָ֔ה אֱלֹהֵ֖י אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ:  כַּאֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה יְהוָה֙ עִם–אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כֵּ֖ן (יהי) יִֽהְיֶ֣ה עִם–שְׁלֹמֹ֑ה וִֽיגַדֵּל֙ אֶת–כִּסְא֔וֹ מִ֨כִּסֵּ֔א אֲדֹנִ֖י הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽד: וַיֵּ֣רֶד צָד֣וֹק הַ֠כֹּהֵן וְנָתָ֨ן הַנָּבִ֜יא וּבְנָיָ֣הוּ בֶן–יְהוֹיָדָ֗ע וְהַכְּרֵתִי֙ וְהַפְּלֵתִ֔י וַיַּרְכִּ֙בוּ֙ אֶת–שְׁלֹמֹ֔ה עַל–פִּרְדַּ֖ת הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד וַיֹּלִ֥כוּ אֹת֖וֹ עַל–גִּחֽוֹן: וַיִּקַּח֩ צָד֨וֹק הַכֹּהֵ֜ן אֶת–קֶ֤רֶן הַשֶּׁ֙מֶן֙ מִן–הָאֹ֔הֶל וַיִּמְשַׁ֖ח אֶת–שְׁלֹמֹ֑ה וַֽיִּתְקְעוּ֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיֹּֽאמְרוּ֙ כָּל–הָעָ֔ם יְחִ֖י הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה: וַיַּעֲל֤וּ כָל–הָעָם֙ אַֽחֲרָ֔יו וְהָעָם֙ מְחַלְּלִ֣ים בַּחֲלִלִ֔ים וּשְׂמֵחִ֖ים שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַתִּבָּקַ֥ע הָאָ֖רֶץ בְּקוֹלָֽם:  

וַיִּשְׁמַ֣ע אֲדֹנִיָּ֗הוּ וְכָל–הַקְּרֻאִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וְהֵ֖ם כִּלּ֣וּ לֶאֱכֹ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע יוֹאָב֙ אֶת–ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֔ר וַיֹּ֕אמֶר מַדּ֥וּעַ קֽוֹל–הַקִּרְיָ֖ה הוֹמָֽה: עוֹדֶ֣נּוּ מְדַבֵּ֔ר וְהִנֵּ֧ה יוֹנָתָ֛ן בֶּן–אֶבְיָתָ֥ר הַכֹּהֵ֖ן בָּ֑א וַיֹּ֤אמֶר אֲדֹנִיָּ֙הוּ֙ בֹּ֔א כִּ֣י אִ֥ישׁ חַ֛יִל אַ֖תָּה וְט֥וֹב תְּבַשֵּֽׂר: וַיַּ֙עַן֙ יוֹנָתָ֔ן וַיֹּ֖אמֶר לַאֲדֹנִיָּ֑הוּ אֲבָ֕ל אֲדֹנֵ֥ינוּ הַמֶּֽלֶךְ–דָּוִ֖ד הִמְלִ֥יךְ אֶת–שְׁלֹמֹֽה: וַיִּשְׁלַ֣ח אִתּֽוֹ–הַ֠מֶּלֶךְ אֶת–צָד֨וֹק הַכֹּהֵ֜ן וְאֶת–נָתָ֣ן הַנָּבִ֗יא וּבְנָיָ֙הוּ֙ בֶּן–יְה֣וֹיָדָ֔ע וְהַכְּרֵתִ֖י וְהַפְּלֵתִ֑י וַיַּרְכִּ֣בוּ אֹת֔וֹ עַ֖ל פִּרְדַּ֥ת הַמֶּֽלֶךְ: וַיִּמְשְׁח֣וּ אֹת֡וֹ צָד֣וֹק הַכֹּהֵ֣ן וְנָתָן֩ הַנָּבִ֨יא לְמֶ֜לֶךְ בְּגִח֗וֹן וַיַּעֲל֤וּ מִשָּׁם֙ שְׂמֵחִ֔ים וַתֵּהֹ֖ם הַקִּרְיָ֑ה ה֥וּא הַקּ֖וֹל אֲשֶׁ֥ר שְׁמַעְתֶּֽם: וְגַם֙ יָשַׁ֣ב שְׁלֹמֹ֔ה עַ֖ל כִּסֵּ֥א הַמְּלוּכָֽה: וְגַם–בָּ֜אוּ עַבְדֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ לְ֠בָרֵךְ אֶת–אֲדֹנֵ֜ינוּ הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִד֮ לֵאמֹר֒ יֵיטֵ֨ב (אלהיך) אֱלֹהִ֜ים אֶת–שֵׁ֤ם שְׁלֹמֹה֙ מִשְּׁמֶ֔ךָ וִֽיגַדֵּ֥ל אֶת–כִּסְא֖וֹ מִכִּסְאֶ֑ךָ וַיִּשְׁתַּ֥חוּ הַמֶּ֖לֶךְ עַל–הַמִּשְׁכָּֽב:  וְגַם–כָּ֖כָה אָמַ֣ר הַמֶּ֑לֶךְ בָּר֨וּךְ יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר נָתַ֥ן הַיּ֛וֹם יֹשֵׁ֥ב עַל–כִּסְאִ֖י וְעֵינַ֥י רֹאֽוֹת:  

וַיֶּֽחֶרְדוּ֙ וַיָּקֻ֔מוּ כָּל–הַ֨קְּרֻאִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לַאֲדֹנִיָּ֑הוּ וַיֵּלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לְדַרְכּֽוֹ:  וַאֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ יָרֵ֖א מִפְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה וַיָּ֣קָם וַיֵּ֔לֶךְ וַֽיַּחֲזֵ֖ק בְּקַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ:  וַיֻּגַּ֤ד לִשְׁלֹמֹה֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּה֙ אֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ יָרֵ֖א אֶת–הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וְ֠הִנֵּה אָחַ֞ז בְּקַרְנ֤וֹת הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֵאמֹ֔ר יִשָּֽׁבַֽע–לִ֤י כַיּוֹם֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה אִם–יָמִ֥ית אֶת–עַבְדּ֖וֹ בֶּחָֽרֶב:  וַיֹּ֣אמֶר שְׁלֹמֹ֔ה אִ֚ם יִהְיֶ֣ה לְבֶן–חַ֔יִל לֹֽא–יִפֹּ֥ל מִשַּׂעֲרָת֖וֹ אָ֑רְצָה וְאִם–רָעָ֥ה תִמָּצֵא–ב֖וֹ וָמֵֽת:  וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה וַיֹּרִדֻ֙הוּ֙ מֵעַ֣ל הַמִּזְבֵּ֔חַ וַיָּבֹ֕א וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וַיֹּֽאמֶר–ל֥וֹ שְׁלֹמֹ֖ה לֵ֥ךְ לְבֵיתֶֽךָ:

וַיִּקְרְב֥וּ יְמֵֽי–דָוִ֖ד לָמ֑וּת וַיְצַ֛ו אֶת–שְׁלֹמֹ֥ה בְנ֖וֹ לֵאמֹֽר:  אָנֹכִ֣י הֹלֵ֔ךְ בְּדֶ֖רֶךְ כָּל–הָאָ֑רֶץ וְחָזַקְתָּ֖ וְהָיִ֥יתָֽ לְאִֽישׁ:  וְשָׁמַרְתָּ֞ אֶת–מִשְׁמֶ֣רֶת | יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לָלֶ֤כֶת בִּדְרָכָיו֙ לִשְׁמֹ֨ר חֻקֹּתָ֤יו מִצְוֹתָיו֙ וּמִשְׁפָּטָ֣יו וְעֵדְוֹתָ֔יו כַּכָּת֖וּב בְּתוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֑ה לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֗יל אֵ֚ת כָּל–אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשֶׂ֔ה וְאֵ֛ת כָּל–אֲשֶׁ֥ר תִּפְנֶ֖ה שָֽׁם:  לְמַעַן֩ יָקִ֨ים יְהוָ֜ה אֶת–דְּבָר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֣ר עָלַי֮ לֵאמֹר֒ אִם–יִשְׁמְר֨וּ בָנֶ֜יךָ אֶת–דַּרְכָּ֗ם לָלֶ֤כֶת לְפָנַי֙ בֶּאֱמֶ֔ת בְּכָל–לְבָבָ֖ם וּבְכָל–נַפְשָׁ֑ם לֵאמֹ֕ר לֹֽא–יִכָּרֵ֤ת לְךָ֙ אִ֔ישׁ מֵעַ֖ל כִּסֵּ֥א יִשְׂרָאֵֽל:  וְגַ֣ם אַתָּ֣ה יָדַ֡עְתָּ אֵת֩ אֲשֶׁר–עָ֨שָׂה לִ֜י יוֹאָ֣ב בֶּן–צְרוּיָ֗ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה לִשְׁנֵֽי–שָׂרֵ֣י צִבְא֣וֹת יִ֠שְׂרָאֵל לְאַבְנֵ֨ר בֶּן–נֵ֜ר וְלַעֲמָשָׂ֤א בֶן–יֶ֙תֶר֙ וַיַּ֣הַרְגֵ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דְּמֵֽי–מִלְחָמָ֖ה בְּשָׁלֹ֑ם וַיִּתֵּ֞ן דְּמֵ֣י מִלְחָמָ֗ה בַּחֲגֹֽרָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר בְּמָתְנָ֔יו וּֽבְנַעֲל֖וֹ אֲשֶׁ֥ר בְּרַגְלָֽיו: וְעָשִׂ֖יתָ כְּחָכְמָתֶ֑ךָ וְלֹֽא–תוֹרֵ֧ד שֵׂיבָת֛וֹ בְּשָׁלֹ֖ם שְׁאֹֽל:  וְלִבְנֵ֨י בַרְזִלַּ֤י הַגִּלְעָדִי֙ תַּֽעֲשֶׂה–חֶ֔סֶד וְהָי֖וּ בְּאֹכְלֵ֣י שֻׁלְחָנֶ֑ךָ כִּי–כֵן֙ קָרְב֣וּ אֵלַ֔י בְּבָרְחִ֕י מִפְּנֵ֖י אַבְשָׁל֥וֹם אָחִֽיךָ:  וְהִנֵּ֣ה עִ֠מְּךָ שִֽׁמְעִ֨י בֶן–גֵּרָ֥א בֶן–הַיְמִינִי֮ מִבַּחֻרִים֒ וְה֤וּא קִֽלְלַ֙נִי֙ קְלָלָ֣ה נִמְרֶ֔צֶת בְּי֖וֹם לֶכְתִּ֣י מַחֲנָ֑יִם וְהֽוּא–יָרַ֤ד לִקְרָאתִי֙ הַיַּרְדֵּ֔ן וָאֶשָּׁ֨בַֽע ל֤וֹ בַֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר אִם–אֲמִֽיתְךָ֖ בֶּחָֽרֶב:  וְעַתָּה֙ אַל–תְּנַקֵּ֔הוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ חָכָ֖ם אָ֑תָּה וְיָֽדַעְתָּ֙ אֵ֣ת אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשֶׂה–לּ֔וֹ וְהוֹרַדְתָּ֧ אֶת–שֵׂיבָת֛וֹ בְּדָ֖ם שְׁאֽוֹל: 

וַיִּשְׁכַּ֥ב דָּוִ֖ד עִם–אֲבֹתָ֑יו וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעִ֥יר דָּוִֽד: וְהַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר מָלַ֤ךְ דָּוִד֙ עַל–יִשְׂרָאֵ֔ל אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה בְּחֶבְר֤וֹן מָלַךְ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּבִירוּשָׁלִַ֣ם מָלַ֔ךְ שְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֹ֖שׁ שָׁנִֽים:  וּשְׁלֹמֹ֕ה יָשַׁ֕ב עַל–כִּסֵּ֖א דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַתִּכֹּ֥ן מַלְכֻת֖וֹ מְאֹֽד:

פרשת מות דוד- לא מנוקד.

א א,א והמלך דוד זקן, בא בימים; ויכסהו, בבגדים, ולא יחם, לו.  א א,ב ויאמרו לו עבדיו, יבקשו לאדני המלך נערה בתולה, ועמדה לפני המלך, ותהי-לו סכנת; ושכבה בחיקך, וחם לאדני המלך.  א א,ג ויבקשו נערה יפה, בכל גבול ישראל; וימצאו, את-אבישג השונמית, ויבאו אתה, למלך.  א א,ד והנערה, יפה עד-מאד; ותהי למלך סכנת ותשרתהו, והמלך לא ידעה.  א א,ה ואדניה בן-חגית מתנשא לאמר, אני אמלך; ויעש לו, רכב ופרשים, וחמשים איש, רצים לפניו.  א א,ו ולא-עצבו אביו מימיו לאמר, מדוע ככה עשית; וגם-הוא טוב-תאר מאד, ואתו ילדה אחרי אבשלום.  א א,ז ויהיו דבריו–עם יואב בן-צרויה, ועם אביתר הכהן; ויעזרו, אחרי אדניה.  א א,ח וצדוק הכהן ובניהו בן-יהוידע ונתן הנביא, ושמעי ורעי, והגבורים, אשר לדוד–לא היו, עם-אדניהו.  א א,ט ויזבח אדניהו, צאן ובקר ומריא, עם אבן הזחלת, אשר-אצל עין רגל; ויקרא, את-כל-אחיו בני המלך, ולכל-אנשי יהודה, עבדי המלך.  א א,י ואת-נתן הנביא ובניהו ואת-הגבורים, ואת-שלמה אחיו–לא קרא.  א א,יא ויאמר נתן, אל-בת-שבע אם-שלמה לאמר, הלוא שמעת, כי מלך אדניהו בן-חגית; ואדנינו דוד, לא ידע.  א א,יב ועתה, לכי איעצך נא עצה:  ומלטי, את-נפשך, ואת-נפש בנך, שלמה.  א א,יג לכי ובאי אל-המלך דוד, ואמרת אליו הלא-אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר, כי-שלמה בנך ימלך אחרי, והוא ישב על-כסאי; ומדוע, מלך אדניהו.  א א,יד הנה, עודך מדברת שם–עם-המלך; ואני אבוא אחריך, ומלאתי את-דבריך.  א א,טו ותבא בת-שבע אל-המלך החדרה, והמלך זקן מאד; ואבישג, השונמית, משרת, את-המלך.  א א,טז ותקד בת-שבע, ותשתחו למלך; ויאמר המלך, מה-לך.  א א,יז ותאמר לו, אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך, כי-שלמה בנך, ימלך אחרי; והוא, ישב על-כסאי.  א א,יח ועתה, הנה אדניה מלך; ועתה אדני המלך, לא ידעת.  א א,יט ויזבח שור ומריא-וצאן, לרב,  {פ}

ויקרא לכל-בני המלך, ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא; ולשלמה עבדך, לא קרא.  א א,כ ואתה אדני המלך, עיני כל-ישראל עליך:  להגיד להם–מי ישב על-כסא אדני-המלך, אחריו.  א א,כא והיה, כשכב אדני-המלך עם-אבתיו; והייתי, אני ובני שלמה–חטאים.  א א,כב והנה עודנה מדברת, עם-המלך; ונתן הנביא, בא.  א א,כג ויגידו למלך לאמר, הנה נתן הנביא; ויבא לפני המלך, וישתחו למלך על-אפיו ארצה.  א א,כד ויאמר, נתן, אדני המלך, אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי; והוא, ישב על-כסאי.  א א,כה כי ירד היום, ויזבח שור ומריא-וצאן לרב, ויקרא לכל-בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן, והנם אכלים ושתים לפניו; ויאמרו, יחי המלך אדניהו.  א א,כו ולי אני-עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן-יהוידע, ולשלמה עבדך–לא קרא.  א א,כז אם, מאת אדני המלך, נהיה, הדבר הזה; ולא הודעת, את-עבדיך (עבדך), מי ישב על-כסא אדני-המלך, אחריו.  {ס}

א א,כח ויען המלך דוד ויאמר, קראו-לי לבת-שבע; ותבא לפני המלך, ותעמד לפני המלך.  א א,כט וישבע המלך, ויאמר:  חי-יהוה, אשר-פדה את-נפשי מכל-צרה.  א א,ל כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל, לאמר, כי-שלמה בנך ימלך אחרי, והוא ישב על-כסאי תחתי:  כי כן אעשה, היום הזה.  א א,לא ותקד בת-שבע אפים ארץ, ותשתחו למלך; ותאמר–יחי אדני המלך דוד, לעלם.  {פ}

א א,לב ויאמר המלך דוד, קראו-לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא, ולבניהו, בן-יהוידע; ויבאו, לפני המלך.  א א,לג ויאמר המלך להם, קחו עמכם את-עבדי אדניכם, והרכבתם את-שלמה בני, על-הפרדה אשר-לי; והורדתם אתו, אל-גחון.  א א,לד ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא, למלך–על-ישראל; ותקעתם, בשופר, ואמרתם, יחי המלך שלמה.  א א,לה ועליתם אחריו, ובא וישב על-כסאי, והוא ימלך, תחתי; ואתו צויתי להיות נגיד, על-ישראל ועל-יהודה.  א א,לו ויען בניהו בן-יהוידע את-המלך, ויאמר אמן:  כן יאמר יהוה, אלהי אדני המלך.  א א,לז כאשר היה יהוה עם-אדני המלך, כן יהי (יהיה) עם-שלמה; ויגדל, את-כסאו, מכסא, אדני המלך דוד.  א א,לח וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן-יהוידע, והכרתי והפלתי, וירכבו את-שלמה, על-פרדת המלך דוד; וילכו אתו, על-גחון.  א א,לט ויקח צדוק הכהן את-קרן השמן, מן-האהל, וימשח, את-שלמה; ויתקעו, בשופר, ויאמרו כל-העם, יחי המלך שלמה.  א א,מ ויעלו כל-העם, אחריו, והעם מחללים בחללים, ושמחים שמחה גדולה; ותבקע הארץ, בקולם.  א א,מא וישמע אדניהו, וכל-הקראים אשר אתו, והם, כלו לאכל; וישמע יואב, את-קול השופר, ויאמר, מדוע קול-הקריה הומה.  א א,מב עודנו מדבר, והנה יונתן בן-אביתר הכהן בא; ויאמר אדניהו בא, כי איש חיל אתה וטוב תבשר.  א א,מג ויען, יונתן, ויאמר, לאדניהו:  אבל, אדנינו המלך-דוד המליך את-שלמה.  א א,מד וישלח אתו-המלך את-צדוק הכהן ואת-נתן הנביא, ובניהו בן-יהוידע, והכרתי, והפלתי; וירכבו אתו, על פרדת המלך.  א א,מה וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון, ויעלו משם שמחים, ותהם, הקריה; הוא הקול, אשר שמעתם.  א א,מו וגם ישב שלמה, על כסא המלוכה.  א א,מז וגם-באו עבדי המלך, לברך את-אדנינו המלך דוד לאמר, ייטב אלהיך (אלהים) את-שם שלמה משמך, ויגדל את-כסאו מכסאך; וישתחו המלך, על-המשכב.  א א,מח וגם-ככה, אמר המלך:  ברוך יהוה אלהי ישראל, אשר נתן היום ישב על-כסאי–ועיני ראות.  א א,מט ויחרדו, ויקמו, כל-הקראים, אשר לאדניהו; וילכו, איש לדרכו.  א א,נ ואדניהו, ירא מפני שלמה; ויקם וילך, ויחזק בקרנות המזבח.  א א,נא ויגד לשלמה, לאמר, הנה אדניהו, ירא את-המלך שלמה; והנה אחז בקרנות המזבח, לאמר, ישבע-לי כיום המלך שלמה, אם-ימית את-עבדו בחרב.  א א,נב ויאמר שלמה–אם יהיה לבן-חיל, לא-יפל משערתו ארצה; ואם-רעה תמצא-בו, ומת.  א א,נג וישלח המלך שלמה, ויורדהו מעל המזבח, ויבא, וישתחו למלך שלמה; ויאמר-לו שלמה, לך לביתך.  {פ}

א ב,א ויקרבו ימי-דוד, למות; ויצו את-שלמה בנו, לאמר.  א ב,ב אנכי הלך, בדרך כל-הארץ; וחזקת, והיית לאיש.  א ב,ג ושמרת את-משמרת יהוה אלהיך, ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו, ככתוב, בתורת משה–למען תשכיל, את כל-אשר תעשה, ואת כל-אשר תפנה, שם.  א ב,ד למען יקים יהוה את-דברו, אשר דבר עלי לאמר, אם-ישמרו בניך את-דרכם ללכת לפני באמת, בכל-לבבם ובכל-נפשם:  לאמר–לא-יכרת לך איש, מעל כסא ישראל.  א ב,ה וגם אתה ידעת את אשר-עשה לי יואב בן-צרויה, אשר עשה לשני-שרי צבאות ישראל לאבנר בן-נר ולעמשא בן-יתר ויהרגם, וישם דמי-מלחמה, בשלם; ויתן דמי מלחמה, בחגרתו אשר במתניו, ובנעלו, אשר ברגליו.  א ב,ו ועשית, כחכמתך; ולא-תורד שיבתו בשלם, שאל.  א ב,ז ולבני ברזלי הגלעדי תעשה-חסד, והיו באכלי שלחנך:  כי-כן, קרבו אלי, בברחי, מפני אבשלום אחיך.  א ב,ח והנה עמך שמעי בן-גרא בן-הימיני, מבחרים, והוא קללני קללה נמרצת, ביום לכתי מחנים; והוא-ירד לקראתי, הירדן, ואשבע לו ביהוה לאמר, אם-אמיתך בחרב.  א ב,ט ועתה, אל-תנקהו, כי איש חכם, אתה; וידעת את אשר תעשה-לו, והורדת את-שיבתו בדם שאול.  א ב,י וישכב דוד, עם-אבתיו; ויקבר, בעיר דוד.  {פ}

א ב,יא והימים, אשר מלך דוד על-ישראל, ארבעים, שנה:  בחברון מלך, שבע שנים, ובירושלם מלך, שלשים ושלש שנים.  א ב,יב ושלמה–ישב, על-כסא דוד אביו; ותכן מלכתו, מאד.  {ס}