פרשת- גלות בבל- לא מנוקד.
ב כג,לא בן-עשרים ושלש שנה, יהואחז במלכו, ושלשה חדשים, מלך בירושלם; ושם אמו, חמוטל בת-ירמיהו מלבנה. ב כג,לב ויעש הרע, בעיני יהוה, ככל אשר-עשו, אבתיו. ב כג,לג ויאסרהו פרעה נכה ברבלה בארץ חמת, במלך (ממלך) בירושלם; ויתן-ענש, על-הארץ, מאה ככר-כסף, וככר זהב. ב כג,לד וימלך פרעה נכה את-אליקים בן-יאשיהו, תחת יאשיהו אביו, ויסב את-שמו, יהויקים; ואת-יהואחז לקח, ויבא מצרים וימת שם. ב כג,לה והכסף והזהב, נתן יהויקים לפרעה–אך העריך את-הארץ, לתת את-הכסף על-פי פרעה: איש כערכו, נגש את-הכסף ואת-הזהב את-עם הארץ, לתת, לפרעה נכה. {ס}
ב כג,לו בן-עשרים וחמש שנה, יהויקים במלכו, ואחת עשרה שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, זבידה (זבודה) בת-פדיה מן-רומה. ב כג,לז ויעש הרע, בעיני יהוה, ככל אשר-עשו, אבתיו. ב כד,א בימיו עלה, נבכדנאצר מלך בבל; ויהי-לו יהויקים עבד שלש שנים, וישב וימרד-בו. ב כד,ב וישלח יהוה בו את-גדודי כשדים ואת-גדודי ארם ואת גדודי מואב, ואת גדודי בני-עמון, וישלחם ביהודה, להאבידו: כדבר יהוה–אשר דבר, ביד עבדיו הנביאים. ב כד,ג אך על-פי יהוה, היתה ביהודה, להסיר, מעל פניו–בחטאת מנשה, ככל אשר עשה. ב כד,ד וגם דם-הנקי אשר שפך, וימלא את-ירושלם דם נקי; ולא-אבה יהוה, לסלח. ב כד,ה ויתר דברי יהויקים, וכל-אשר עשה: הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי יהודה. ב כד,ו וישכב יהויקים, עם-אבתיו; וימלך יהויכין בנו, תחתיו. ב כד,ז ולא-הסיף עוד מלך מצרים, לצאת מארצו: כי-לקח מלך בבל, מנחל מצרים עד-נהר-פרת, כל אשר היתה, למלך מצרים. {פ}
ב כד,ח בן-שמנה עשרה שנה, יהויכין במלכו, ושלשה חדשים, מלך בירושלם; ושם אמו, נחשתא בת-אלנתן מירושלם. ב כד,ט ויעש הרע, בעיני יהוה, ככל אשר-עשה, אביו. ב כד,י בעת ההיא–עלה (עלו) עבדי נבכדנאצר מלך-בבל, ירושלם; ותבא העיר, במצור. ב כד,יא ויבא נבכדנאצר מלך-בבל, על-העיר; ועבדיו, צרים עליה. ב כד,יב ויצא יהויכין מלך-יהודה, על-מלך בבל, הוא ואמו, ועבדיו ושריו וסריסיו; ויקח אתו מלך בבל, בשנת שמנה למלכו. ב כד,יג ויוצא משם, את-כל-אוצרות בית יהוה, ואוצרות, בית המלך; ויקצץ את-כל-כלי הזהב, אשר עשה שלמה מלך-ישראל בהיכל יהוה, כאשר, דבר יהוה. ב כד,יד והגלה את-כל-ירושלם ואת-כל-השרים ואת כל-גבורי החיל, עשרה (עשרת) אלפים גולה, וכל-החרש, והמסגר: לא נשאר, זולת דלת עם-הארץ. ב כד,טו ויגל את-יהויכין, בבלה; ואת-אם המלך ואת-נשי המלך ואת-סריסיו, ואת אולי (אילי) הארץ, הוליך גולה מירושלם, בבלה. ב כד,טז ואת כל-אנשי החיל שבעת אלפים, והחרש והמסגר אלף–הכל, גבורים עשי מלחמה; ויביאם מלך-בבל גולה, בבלה. ב כד,יז וימלך מלך-בבל את-מתניה דדו, תחתיו; ויסב את-שמו, צדקיהו. {פ}
ב כד,יח בן-עשרים ואחת שנה, צדקיהו במלכו, ואחת עשרה שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, חמיטל (חמוטל) בת-ירמיהו מלבנה. ב כד,יט ויעש הרע, בעיני יהוה, ככל אשר-עשה, יהויקים. ב כד,כ כי על-אף יהוה, היתה בירושלם וביהודה, עד-השלכו אתם, מעל פניו; וימרד צדקיהו, במלך בבל. {ס}
ב כה,א ויהי בשנת התשיעית למלכו, בחדש העשירי בעשור לחדש, בא נבכדנאצר מלך-בבל הוא וכל-חילו על-ירושלם, ויחן עליה; ויבנו עליה דיק, סביב. ב כה,ב ותבא העיר, במצור, עד עשתי עשרה שנה, למלך צדקיהו. ב כה,ג בתשעה לחדש, ויחזק הרעב בעיר; ולא-היה לחם, לעם הארץ. ב כה,ד ותבקע העיר, וכל-אנשי המלחמה הלילה דרך שער בין החמתים אשר על-גן המלך, וכשדים על-העיר, סביב; וילך, דרך הערבה. ב כה,ה וירדפו חיל-כשדים אחר המלך, וישגו אתו בערבות ירחו; וכל-חילו–נפצו, מעליו. ב כה,ו ויתפשו, את-המלך, ויעלו אתו אל-מלך בבל, רבלתה; וידברו אתו, משפט. ב כה,ז ואת-בני, צדקיהו, שחטו, לעיניו; ואת-עיני צדקיהו, עור, ויאסרהו בנחשתים, ויבאהו בבל. {ס}
ב כה,ח ובחדש החמישי, בשבעה לחדש–היא שנת תשע-עשרה שנה, למלך נבכדנאצר מלך-בבל: בא נבוזראדן רב-טבחים, עבד מלך-בבל–ירושלם. ב כה,ט וישרף את-בית-יהוה, ואת-בית המלך; ואת כל-בתי ירושלם ואת-כל-בית גדול, שרף באש. ב כה,י ואת-חומת ירושלם, סביב–נתצו כל-חיל כשדים, אשר רב-טבחים. ב כה,יא ואת יתר העם הנשארים בעיר, ואת-הנפלים אשר נפלו על-המלך בבל, ואת, יתר ההמון–הגלה, נבוזראדן רב-טבחים. ב כה,יב ומדלת הארץ, השאיר רב-טבחים, לכרמים, וליגבים. ב כה,יג ואת-עמודי הנחשת אשר בית-יהוה, ואת-המכנות ואת-ים הנחשת אשר בבית-יהוה–שברו כשדים; וישאו את-נחשתם, בבלה. ב כה,יד ואת-הסירת ואת-היעים ואת-המזמרות ואת-הכפות, ואת כל-כלי הנחשת אשר ישרתו-בם–לקחו. ב כה,טו ואת-המחתות, ואת-המזרקות, אשר זהב זהב, ואשר-כסף כסף–לקח, רב-טבחים. ב כה,טז העמודים שנים, הים האחד והמכנות, אשר-עשה שלמה, לבית יהוה–לא-היה משקל, לנחשת כל-הכלים האלה. ב כה,יז שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד, וכתרת עליו נחשת וקומת הכתרת שלש אמה (אמות), ושבכה ורמנים על-הכתרת סביב, הכל נחשת; וכאלה לעמוד השני, על-השבכה. ב כה,יח ויקח רב-טבחים, את-שריה כהן הראש, ואת-צפניהו, כהן משנה; ואת-שלשת, שמרי הסף. ב כה,יט ומן-העיר לקח סריס אחד אשר-הוא פקיד על-אנשי המלחמה, וחמשה אנשים מראי פני-המלך אשר נמצאו בעיר, ואת הספר שר הצבא, המצבא את-עם הארץ; וששים איש מעם הארץ, הנמצאים בעיר. ב כה,כ ויקח אתם, נבוזראדן רב-טבחים; וילך אתם על-מלך בבל, רבלתה. ב כה,כא ויך אתם מלך בבל וימיתם ברבלה, בארץ חמת; ויגל יהודה, מעל אדמתו. ב כה,כב והעם, הנשאר בארץ יהודה, אשר השאיר, נבוכדנאצר מלך בבל–ויפקד עליהם, את-גדליהו בן-אחיקם בן-שפן. ב כה,כג וישמעו כל-שרי החילים המה והאנשים, כי-הפקיד מלך-בבל את-גדליהו, ויבאו אל-גדליהו, המצפה; וישמעאל בן-נתניה ויוחנן בן-קרח ושריה בן-תנחמת הנטפתי, ויאזניהו בן-המעכתי–המה, ואנשיהם. ב כה,כד וישבע להם גדליהו, ולאנשיהם, ויאמר להם, אל-תיראו מעבדי הכשדים: שבו בארץ, ועבדו את-מלך בבל–ויטב לכם. {פ}
ב כה,כה ויהי בחדש השביעי, בא ישמעאל בן-נתניה בן-אלישמע מזרע המלוכה ועשרה אנשים אתו, ויכו את-גדליהו, וימת; ואת-היהודים, ואת-הכשדים, אשר-היו אתו, במצפה. ב כה,כו ויקמו כל-העם מקטן ועד-גדול, ושרי החילים, ויבאו, מצרים: כי יראו, מפני כשדים. {ס}
ב כה,כז ויהי בשלשים ושבע שנה, לגלות יהויכין מלך-יהודה, בשנים עשר חדש, בעשרים ושבעה לחדש; נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכו, את-ראש יהויכין מלך-יהודה–מבית כלא. ב כה,כח וידבר אתו, טבות; ויתן, את-כסאו, מעל כסא המלכים אשר אתו, בבבל. ב כה,כט ושנא, את בגדי כלאו; ואכל לחם תמיד לפניו, כל-ימי חייו. ב כה,ל וארחתו, ארחת תמיד נתנה-לו מאת המלך–דבר-יום ביומו: כל, ימי חיו. {ש}
|