29.11- איוב פרק-עשתי עשר- שָׁמַ֣עְתִּי כְאֵ֣לֶּה רַבּ֑וֹת מְנַחֲמֵ֖י עָמָ֣ל כֻּלְּכֶֽם:

כל הספר.

ראשון.

שני.

שלישי.

רביעי.

חמישי.

שישי.

שביעי.

שמיני.

תשיעי.

עשירי.

עשתי עשר.

שנים עשר.

שלושה עשר.

ארבעה עשר.

חמישה עשר.

שישה עשר.

שבעה עשר.

שמונה עשר.

תשעה עשר.

עשרים.

אחד ועשרים.

שנים ועשרים.

שלושה ועשרים.

ארבעה ועשרים.

חמישה ועשרים.

שישה ועשרים.

איוב פרקעשתי עשר- שָׁמַ֣עְתִּי כְאֵ֣לֶּה רַבּ֑וֹת מְנַחֲמֵ֖י עָמָ֣ל כֻּלְּכֶֽם:

וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר:  שָׁמַ֣עְתִּי כְאֵ֣לֶּה רַבּ֑וֹת מְנַחֲמֵ֖י עָמָ֣ל כֻּלְּכֶֽם:  הֲקֵ֥ץ לְדִבְרֵיר֑וּחַ א֥וֹ מַהיַּ֝מְרִֽיצְךָ֗ כִּ֣י תַעֲנֶֽה:  גַּ֤ם | אָנֹכִי֮ כָּכֶ֪ם אֲדַ֫בֵּ֥רָה ל֤וּיֵ֪שׁ נַפְשְׁכֶ֡ם תַּ֤חַת נַפְשִׁ֗י אַחְבִּ֣ירָה עֲלֵיכֶ֣ם בְּמִלִּ֑ים וְאָנִ֥יעָה עֲ֝לֵיכֶ֗ם בְּמ֣וֹ רֹאשִֽׁי:  אֲאַמִּצְכֶ֥ם בְּמוֹפִ֑י וְנִ֖יד שְׂפָתַ֣י יַחְשֹֽׂךְ:  אִֽםאֲ֭דַבְּרָה לֹאיֵחָשֵׂ֣ךְ כְּאֵבִ֑י וְ֝אַחְדְּלָ֗ה מַהמִנִּ֥י יַהֲלֹֽךְ:  אַךְעַתָּ֥ה הֶלְאָ֑נִי הֲ֝שִׁמּ֗וֹתָ כָּלעֲדָתִֽי:  וַֽ֭תִּקְמְטֵנִי לְעֵ֣ד הָיָ֑ה וַיָּ֥קָם בִּ֥י כַ֝חֲשִׁ֗י בְּפָנַ֥י יַעֲנֶֽה:  אַפּ֤וֹ טָרַ֨ף | וַֽיִּשְׂטְמֵ֗נִי חָרַ֣ק עָלַ֣י בְּשִׁנָּ֑יו צָרִ֓י | יִלְט֖וֹשׁ עֵינָ֣יו לִֽי:  פָּעֲר֬וּ עָלַ֨י | בְּפִיהֶ֗ם בְּ֭חֶרְפָּה הִכּ֣וּ לְחָיָ֑י יַ֝֗חַד עָלַ֥י יִתְמַלָּאֽוּן:  יַסְגִּירֵ֣נִי אֵ֭ל אֶ֣ל עֲוִ֑יל וְעַליְדֵ֖י רְשָׁעִ֣ים יִרְטֵֽנִי:  שָׁ֘לֵ֤ו הָיִ֨יתִי | וַֽיְפַרְפְּרֵ֗נִי וְאָחַ֣ז בְּ֭עָרְפִּי וַֽיְפַצְפְּצֵ֑נִי וַיְקִימֵ֥נִי ל֝֗וֹ לְמַטָּרָֽה: יָ֘סֹ֤בּוּ עָלַ֨י | רַבָּ֗יו יְפַלַּ֣ח כִּ֭לְיוֹתַי וְלֹ֣א יַחְמ֑וֹל יִשְׁפֹּ֥ךְ לָ֝אָ֗רֶץ מְרֵרָֽתִי:  יִפְרְצֵ֣נִי פֶ֭רֶץ עַלפְּנֵיפָ֑רֶץ יָרֻ֖ץ עָלַ֣י כְּגִבּֽוֹר:  שַׂ֣ק תָּ֭פַרְתִּי עֲלֵ֣י גִלְדִּ֑י וְעֹלַ֖לְתִּי בֶעָפָ֣ר קַרְנִֽי:  פָּנַ֣י (חמרמרה) חֳ֭מַרְמְרוּ מִנִּיבֶ֑כִי וְעַ֖ל עַפְעַפַּ֣י צַלְמָֽוֶת:  עַ֭ל לֹאחָמָ֣ס בְּכַפָּ֑י וּֽתְפִלָּתִ֥י זַכָּֽה: אֶ֭רֶץ אַלתְּכַסִּ֣י דָמִ֑י וְֽאַליְהִ֥י מָ֝ק֗וֹם לְזַעֲקָתִֽי:  גַּםעַ֭תָּה הִנֵּהבַשָּׁמַ֣יִם עֵדִ֑י וְ֝שָׂהֲדִ֗י בַּמְּרוֹמִֽים:  מְלִיצַ֥י רֵעָ֑י אֶלאֱ֝ל֗וֹהַ דָּלְפָ֥ה עֵינִֽי:  וְיוֹכַ֣ח לְגֶ֣בֶר עִםאֱל֑וֹהַּ וּֽבֶןאָדָ֥ם לְרֵעֵֽהוּ: כִּֽישְׁנ֣וֹת מִסְפָּ֣ר יֶאֱתָ֑יוּ וְאֹ֖רַח לֹאאָשׁ֣וּב אֶהֱלֹֽךְ:

רוּחִ֣י חֻ֭בָּלָה יָמַ֥י נִזְעָ֗כוּ קְבָרִ֥ים לִֽי:  אִםלֹ֣א הֲ֭תֻלִים עִמָּדִ֑י וּ֝בְהַמְּרוֹתָ֗ם תָּלַ֥ן עֵינִֽי: שִֽׂימָהנָּ֭א עָרְבֵ֣נִי עִמָּ֑ךְ מִֽי ה֝֗וּא לְיָדִ֥י יִתָּקֵֽעַ:  כִּֽילִ֭בָּם צָפַ֣נְתָּ מִּשָּׂ֑כֶל עַלכֵּ֝֗ן לֹ֣א תְרֹמֵֽם:  לְ֭חֵלֶק יַגִּ֣יד רֵעִ֑ים וְעֵינֵ֖י בָנָ֣יו תִּכְלֶֽנָה:  וְֽ֭הִצִּגַנִי לִמְשֹׁ֣ל עַמִּ֑ים וְתֹ֖פֶת לְפָנִ֣ים אֶֽהְיֶֽה:  וַתֵּ֣כַהּ מִכַּ֣עַשׂ עֵינִ֑י וִֽיצֻרַ֖י כַּצֵּ֣ל כֻּלָּֽם:  יָשֹׁ֣מּוּ יְשָׁרִ֣ים עַלזֹ֑את וְ֝נָקִ֗י עַלחָנֵ֥ף יִתְעֹרָֽר:  וְיֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יק דַּרְכּ֑וֹ וּֽטֳהָריָ֝דַ֗יִם יֹסִ֥יף אֹֽמֶץ:  וְֽאוּלָ֗ם כֻּלָּ֣ם תָּ֭שֻׁבוּ וּבֹ֣אוּ נָ֑א וְלֹֽאאֶמְצָ֖א בָכֶ֣ם חָכָֽם:  יָמַ֣י עָ֭בְרוּ זִמֹּתַ֣י נִתְּק֑וּ מ֖וֹרָשֵׁ֣י לְבָבִֽי:  לַ֭יְלָה לְי֣וֹם יָשִׂ֑ימוּ א֝֗וֹר קָר֥וֹב מִפְּנֵיחֹֽשֶׁךְ:  אִםאֲ֭קַוֶּה שְׁא֣וֹל בֵּיתִ֑י בַּ֝חֹ֗שֶׁךְ רִפַּ֥דְתִּי יְצוּעָֽי:  לַשַּׁ֣חַת קָ֭רָאתִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אִמִּ֥י וַ֝אֲחֹתִ֗י לָֽרִמָּֽה:  וְ֭אַיֵּה אֵפ֣וֹ תִקְוָתִ֑י וְ֝תִקְוָתִ֗י מִ֣י יְשׁוּרֶֽנָּה: בַּדֵּ֣י שְׁאֹ֣ל תֵּרַ֑דְנָה אִםיַ֖חַד עַלעָפָ֣ר נָֽחַת:

לא מנוקד:

א ויען איוב, ויאמר.
ב  שמעתי כאלה רבות;    מנחמי עמל כלכם.
ג  הקץ לדברי-רוח;    או מה-ימריצך, כי תענה.
ד  גם, אנכי–    ככם אדברה:
לו יש נפשכם, תחת נפשי–    אחבירה עליכם במלים;
ואניעה עליכם,    במו ראשי.
ה  אאמצכם במו-פי;    וניד שפתי יחשך.
ו  אם-אדברה, לא-יחשך כאבי;    ואחדלה, מה-מני יהלך.
ז  אך-עתה הלאני;    השמות, כל-עדתי.
ח  ותקמטני, לעד היה;    ויקם בי כחשי, בפני יענה.
ט  אפו טרף, וישטמני–חרק עלי בשניו;    צרי, ילטש עיניו לי.
י  פערו עלי, בפיהם–בחרפה, הכו לחיי;    יחד, עלי יתמלאון.
יא  יסגירני אל, אל עויל;    ועל-ידי רשעים ירטני.
יב  שלו הייתי, ויפרפרני–    ואחז בערפי, ויפצפצני;
ויקימני לו,    למטרה.
יג  יסבו עלי, רביו–    יפלח כליותי, ולא יחמל;
ישפך לארץ,    מררתי.
יד  יפרצני פרץ, על-פני-פרץ;    ירץ עלי כגבור.
טו  שק תפרתי, עלי גלדי;    ועללתי בעפר קרני.
טז  פני חמרמרה (חמרמרו), מני-בכי;    ועל עפעפי צלמות.
יז  על, לא-חמס בכפי;    ותפלתי זכה.
יח  ארץ, אל-תכסי דמי;    ואל-יהי מקום, לזעקתי.
יט  גם-עתה, הנה-בשמים עדי;    ושהדי, במרמים.
כ  מליצי רעי;    אל-אלוה, דלפה עיני.
כא  ויוכח לגבר עם-אלוה;    ובן-אדם לרעהו.
כב  כי-שנות מספר יאתיו;    וארח לא-אשוב אהלך.

א  רוחי חבלה, ימי נזעכו;    קברים לי.
ב  אם-לא התלים, עמדי;    ובהמרותם, תלן עיני.
ג  שימה-נא, ערבני עמך;    מי הוא, לידי יתקע.
ד  כי-לבם, צפנת משכל;    על-כן, לא תרמם.
ה  לחלק, יגיד רעים;    ועיני בניו תכלנה.
ו  והציגני, למשל עמים;    ותפת לפנים אהיה.
ז  ותכה מכעש עיני;    ויצרי כצל כלם.
ח  ישמו ישרים על-זאת;    ונקי, על-חנף יתערר.
ט  ויאחז צדיק דרכו;    וטהר-ידים, יסיף אמץ.
י  ואולם–כלם תשבו, ובאו נא;    ולא-אמצא בכם חכם.
יא  ימי עברו, זמתי נתקו–    מורשי לבבי.
יב  לילה, ליום ישימו;    אור, קרוב מפני-חשך.
יג  אם-אקוה, שאול ביתי;    בחשך, רפדתי יצועי.
יד  לשחת קראתי, אבי אתה;    אמי ואחתי, לרמה.
טו  ואיה, אפו תקותי;    ותקותי, מי ישורנה.
טז  בדי שאל תרדנה;    אם-יחד על-עפר נחת.